הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
14
ועדת החינוך, התרבות והספורט

28.03.2011


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 399

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ב באדר ב' תשע"א (28 במרס 2011), שעה 10:00

נקודות זכות אקדמיות בתמורה לעבודה קהילתית בפריפריה – לציון "יום איילים" בכנסת

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

ישראל אייכלר – מ"מ היו"ר

ג'מאל זחאלקה

חה"כ זאב בילסקי

חה"כ אמנון כהן

אתי אלוני – ראש מינהל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

משה אהרוני – אחראי על פרויקטים מיוחדים, מל"ג

איציק שמולי – יושב-ראש התאחדות הסטודנטים

סתו ארז – ראש מדור אקדמיה, התאחדות הסטודנטים

מתן דהן – מנכ"ל עמותת "איילים"

דני גליקסברג – סמנכ"ל עמותת "איילים"

סתיו וייץ – מנהלת מרחב דרום, עמותת "איילים"

רעות גולדשמידט – עמותת "איילים"

נעמה זיו – עמותת "איילים"

עדו אורן – עמותת "איילים"

נעמה הורביץ – עמותת "איילים"

ברכה יעקובוב – עמותת "איילים"

ענבר יפה – עמותת "איילים"

אודי יפרח – עמותת "איילים"

איילת כהן – עמותת "איילים"

יעקב מילר – עמותת "איילים"

מיטל נאור – עמותת "איילים"

יובל צבר – עמותת "איילים"

שילי קורן – עמותת "איילים"

מיכאל קלטר – עמותת "איילים"

שרית שחר – עמותת "איילים"

סיון שחרי – עמותת "איילים"

הדרה שטיינברג – עמותת "איילים"

הדר תדהר – עמותת "איילים"

יהודית גידלי

טלי רם
נקודות זכות אקדמיות בתמורה לעבודה קהילתית בפריפריה – לציון "יום איילים" בכנסת

בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. היום 28 במרס 2011, כ"ב באדר ב' תשע"א. הנושא השני על סדר-היום של ועדת החינוך הוא נקודות זכות אקדמיות בתמורה לעבודה קהילתית בפריפריה – לציון "יום איילים" בכנסת.


ראשית, אני מברך את חבר הכנסת בילסקי שביקש דיון בוועדה. אני גם במקביל עוסק בנושא של קידום התנדבות וקידום תרומה לקהילה, כמובן של הסטודנטים - בעברי גם כיושב-ראש אגודה וגם כסגן יושב-ראש בארגון הסטודנטים הארצי. עשינו פעילות מאוד גדולה בגיוס של הסטודנטים להתנדבות, לתרומה לקהילה.

ולכן, ברגע שאנחנו קובעים הגדרה מסודרת גם בתנאי הקבלה באוניברסיטאות מאותם תלמידים שיצאו ממנגנון זה – אני מזכיר לכם לגבי תעודת בגרות חברתית, הפיילוט המוצלח שהתקיים בדרום הארץ ועכשיו מתרחב לכל הארץ - אני מקווה מאוד שאם תהיה תעודת בגרות שתיתן איזשהו מענה לאותם תלמידים שמתנדבים, כך גם האקדמיה תדע לקלוט אותם, וכך גם באקדמיה יהיה מנגנון מסודר לכל אותם סטודנטים שמתנדבים.

אנחנו מכירים את המצב הלא פשוט של סטודנטים בישראל – אם זה המצב הכלכלי, אם זה העומס בלימודים וכל אותן סוגיות מסביב – וכל מי שבא ונותן מזמנו לקהילה, הוא כמובן צריך להיות מתוגמל בצורה כזו או אחרת כי אמרנו שזאת לא חובה. אי-אפשר להתנות את זה אבל בסופו של דבר צריך גם להיות רציונל.

אני מברך כאן את יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, ברוכים הבאים. שמעתי על כך שנכנסתם למאבק של העובדים הסוציאליים, אני מקווה מאוד שגם שם המצב ישתפר, והגיע הזמן שבאמת התאחדות הסטודנטים תתעסק בדברים שהם כלליים-ארציים ולא רק מה שהיה עד לפני שנכנסת לתפקידך, העניין של שכר הלימוד, ובזה סיימנו.

על כך אני מברך. אני אתן לחבר הכנסת בילסקי לפתוח. לאחר מכן מבקשים להציג מצגת. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך. זה יום חג לכנסת, יום חג בשבילי. "איילים" – אני הייתי יחד איתם על ערש הולדתם, כאשר זהו חלום של מתן ושל דני, שהתחילו להקים כפר סטודנטים באשלים, זה פשוט היה חלום. אני זוכר את עצמי בסוכנות היהודית מגיע וכולם בסוכנות מסבירים לי מה צריך להגיד להם לעשות. אחרי שבוע הבנתי שלא צריך להגיד להם שום דבר, פשוט צריך ללכת איתם, לזרום איתם, והתוצאה היום שהם פרוסים בנגב ובגליל - אנשים מופלאים שגייסו קרוב ל-1,000 סטודנטים שנמצאים היום בפעילות קהילתית, שמאמינים בייעוד של מדינת ישראל ביישוב הנגב והגליל.

אני רוצה מאוד להודות לך על כך שהסכמת לקיים דיון מיוחד עם הסטודנטים של "איילים", ואני מקווה שבמהלך השעה אנחנו נביא לכך שהוועדה תעזור לנו - אותם דברים שהתחלת בתפקידים הקודמים שלך ועכשיו כיושב-ראש הוועדה, לנסות ולהביא לכך שהאוניברסיטאות, המוסדות האקדמאיים, יכירו ויעודדו את הפעילות הקהילתית הזאת בדרך של מתן נקודות. אני מודה לך מאוד.

איציק, תן לנו סקירה כללית על התאחדות הסטודנטים מבחינת פעילות הרווחה וכולי.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, בוקר טוב לכולם. אנחנו מגיעים לדיון הזה מנקודה מאוד מאוד ברורה, אני מגיע ישר לתכלית, ברשותכם.

כיום יש סטודנטים – ו"איילים" היא דוגמה מובהקת ומצוינת לכך – שגם מעורים בחברה שלהם, גם משתדלים להיות כמה שיותר פעילים, ומבינים שהמהות של להיות סטודנט לא מסתכמת רק ברכישת השכלה אקדמית. זה גם אומר משהו על המעורבות ועל האכפתיות שלי כלפי הסביבה שלי.

כיום, בהשכלה הגבוהה – אם אפשר להסתכל על זה רגע מלמעלה – בשנת 2004 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה החלטה היסטורית, אפשר לומר, ובעצם תמכה בכל מה שקשור לעידוד סטודנטים לפעילות חברתית תמורת נקודות זכות אקדמיות.

צריך להדגיש שהניסוח המדויק של המועצה להשכלה גבוהה היה שהיא מעודדת את המוסדות להפעיל תוכניות מן הסוג הזה, כאמור שיזכו את הסטודנטים הפעילים באותן תוכניות בנקודות זכות אקדמיות, אבל לצערנו רק חלק מהמוסדות האקדמיים – אוניברסיטאות ומכללות – בחרו להשתמש בכלי הזה.

אנחנו חושבים שיש מקום להרחיב את המסגרת הזאת של קידום מעורבות חברתית תמורת נקודות זכות. תחשבו איזה אימפקט זה יכול לעשות על החברה בישראל - אם אנחנו מדברים רק על הסטודנטים לתואר ראשון, שהם כ-160,000 סטודנטים - שיוכלו לעשות בתחום התמחותם, בתחום לימודיהם, איזושהי פעולה חברתית בתקופת זמן קצובה בעבור החברה שלהם.

תמיד יהיו אותם סטודנטים כמו אלה שיושבים כאן בחדר – סטודנטים מ"איילים" או סטודנטים ממקומות אחרים שלא צריכים את אותן שתי נקודות זכות כדי לצאת לפריפריה, להשקיע ולהתחבר לכל מיני מטרות לאומיות.

אני יכול לספר לכם – כמו ש"איילים" או קבוצות קהילתיות סטודנטיאליות עוסקות הרבה גם בהתיישבות, גם בפעילויות חינוכיות, אנחנו בהתאחדות מאוד מחוברים למטרה של הסברה ישראלית בעולם. אנחנו חברים בפורומים בין-לאומיים, ובעזרת סטודנטים אנחנו מקדמים את המטרה הזאת, אבל שוב, זו רק דוגמה.

הרעיון הוא ליצור את אותה פלטפורמה בעזרת מערכת ההשכלה הגבוהה, שנאמר תניע בצורה מסיבית יותר סטודנטים למעורבות חברתית.

לצערי, מדברים על תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה, אז כיום, על-אף שצריך להדגיש שבשנה האחרונה הכפילו את התקציב, עדיין התקציב שמוקדש במערכת ההשכלה הגבוהה לטובת העניין מהווה פחות מעשירית האחוז מכלל תקציב המערכת. אני חושב שזה מלמד במשהו על סדרי העדיפויות.

לפני כמה חודשים, אדוני היושב-ראש, הוצגה כאן תוכנית החומש של מערכת ההשכלה הגבוהה, דיברו גבוהה-גבוהה על המטרות החברתיות שיש למערכת ההשכלה הגבוהה, לאקדמיה, ככלי בשירות הקהילה, אבל כאשר מסתכלים על הנתון הזה ורואים שהתקציב שמוקדש לטובת מעורבות חברתית באקדמיה מהווה פחות מעשירית האחוז מכלל תקציב המערכת, זה אומר דרשני.

לסיכום. אנחנו ממש נפעל בשנה הקרובה – אם בתוך המועצה להשכלה גבוהה ואם מחוצה לה, כלומר ננסה להביא זאת גם לדיון נוסף כאן. אתם יודעים, לפעמים מערכת ההשכלה הגבוהה, היא צריכה איזשהו כוח חיצוני שיגיד לה מה צריך לעשות. אני סבור שזה המצב גם בתחום הזה.

אנחנו מתכוונים לפעול בצורה מאוד מאוד חזקה השנה כדי להביא את העניין הזה לידי תוצאה משביעת-רצון.

איציק, יש לי שאלה אליך. במסגרת מתן מלגות שאתם נותנים כהתאחדות הסטודנטים, האם יש לכם גם פרמטר של פעילות חברתית התנדבותית לכל סטודנט שמקבל?

מאז כניסתי לתפקיד, קצת קודם, כל מלגה שניתנת היום בהתאחדות הסטודנטים – הכול, כולל הכול – בתמורת מעורבות חברתית. אין יותר מצב, גם אם הסטודנט מגיע ממצב סוציו-אקונומי נמוך, אנחנו עדיין מבקשים ממנו לעשות משהו סמלי בתמורה לקהילה.

כמה מלגות מחלקת היום ההתאחדות?

היום ההתאחדות מפעילה קרוב ל-1,000 מלגאים. רוב המלגאים פועלים עם ניצולי שואה, אבל עדיין, יש פרויקטים נוספים של סטודנטים עם נוער בסיכון, ילדים בבתי-חולים. לא חסרות אוכלוסיות שצריך לעזור להן. אני מעריך שהתקציב הזה מסתכם בכ-5-4 מיליון שקלים.

אני רואה שדווקא כשאנחנו מדברים על מתן נקודות זכות לסטודנטים באקדמיה, אף נציג אקדמיה לא נמצא כאן, נכון?

וזו לא הפעם הראשונה.

דרך אגב, רק שתדעו, אני מעלה כאן נקודה שכאשר אנחנו מדברים על מתן נקודות זכות אקדמיה, אף נציג אקדמיה לא נמצא. גברתי מנהלת הוועדה, זה לטיפולנו להוציא מכתב ליושב-ראש הכנסת על כך שאנחנו רואים בחומרה שנציגי האקדמיה לא ראו לנכון להגיע לישיבה. אתמול התקיימה כאן ישיבה על נושא אחר שבאמת היה קשור אליהם. כאשר מדובר על כסף, היו פה מנשיא האוניברסיטה העברית עד כל דיקני בתי-הספר לרפואה של כל המוסדות להשכלה גבוהה – כולם ביטלו הכול, הגיעו לכאן. כשמדובר על משהו שהם צריכים לתת, פתאום - - -

יש לי הצעה. בפעם הבאה נצמיד את הדיון של אתמול לדיון הזה, ואז כולם יגיעו...

אני חושב שאת הדיון של אתמול צריך לקיים מחדש ולקבל החלטה בכיוון קצת שונה. יכול להיות שזה יעבוד. זה ועד ראשי האוניברסיטאות מול יושב-ראש הכנסת.


רבותי, אני רוצה להתקדם.

אתה רוצה הצעת רוויזיה?

אצלי לא עושים רוויזיות. בדרך כלל אנחנו כאן ברוח טובה יודעים לקדם דברים. דרך אגב, הישיבה הבאה היא ישיבה מס' 100 שלי בתפקיד. אני ארבעה חודשים בתפקיד, ועד היום לדעתי כל ההחלטות שהתקבלו היו החלטות משמעותיות שבאמת עשו קצת שינויים במערכת, אבל זה לא הנושא.

אני מציע ליושב-ראש הוועדה שאני אפתח, ואם המצגת לא תעלה נסתדר גם בלעדיה. אני מתן דהן, מנכ"ל עמותת "איילים". קודם כול, באמת תודה על כך שפתחתם בפנינו את דלתות הוועדה וגם אני רוצה לברך את יושב-ראש ההתאחדות – גם על הכניסה לתפקיד וגם באמת על שינוי הכיוון שההתאחדות מראה מאז כניסתך, בטח בהקשר ההצטרפות למאבק של העובדים הסוציאליים.


אני אגיד במילה אחת כי את "איילים" אתם מכירים, אני יודע שביקרתם גם בכפרים. רק אגיד לחברי הוועדה לפני שאני אעביר את השרביט לסתיו, שאחראית אצלנו על הפרויקטים החברתיים, שלמדינת ישראל יש אחת לכמה זמן איזשהו סנכרון בין היעדים, הייתי אומר הלאומיים, לבין הנכונות של צעירים לממש אותם, ואנחנו נמצאים בתקופה אחת כזאת, מני רבות, ואתם כמנהיגות צריכים לבחון יחד איתנו איך מייצרים את התנאים האידיאליים כדי להוציא מהכוח אל הפועל את אותה נכונות של אלפי צעירים היום בארץ גם להתיישב בנגב ובגליל, גם להיות מעורבים בקהילה על הבעיות שלה, ובשל כך אנחנו גם שמחים שאנחנו פה.


בהזדמנות הזאת אני גם רוצה להודות לחבר הכנסת זאב בילסקי, שבאמת עוזר לנו מהרגע הראשון שקמנו בכל מקום שהוא נמצא, ופתח בכלל את הכנסת לכל הסטודנטים של העמותה. אנחנו רק סנונית ראשונה, יושבים פה מסביבי מנהלי הכפרים של 11 כפרי סטודנטים שקיימים היום בנגב ובגליל – כפרים של "איילים" – והרכזים החברתיים, שזה בעצם ה"קאדר" של החבורה שמפעילה את כל הפעילות החברתית. אם צריך להגיד למישהו תודה, זה בטח להם בראש ובראשונה, כך שזו גם הזדמנות להגיד את הדברים. סתיו, בבקשה.

קוראים לי סתיו, אני מנהלת מרחב דרום בעמותת "איילים". אני אסביר על הפעילות החינוכית של הסטודנטים שלנו. היום כל סטודנט בעמותת "איילים" – מעבר לכך שהוא גר בקהילת סטודנטים – מתחייב ל-300 שעות בשנה של פעילות חברתית ותרומה לקהילה.


הפעילות החברתית שלנו מתבצעת עם ילדים ונוער בסביבה בה אנחנו קיימים, והיום העמותה החליטה להתייצב על שתי תוכניות ליבה מרכזיות. הסטודנטים שלנו מחולקים חצי-חצי בהפעלת הפעילויות האלה.


תוכנית ליבה ראשונה שלנו נקראת "מרכזים למשפחות". בכל כפר סטודנטים בו אנחנו נמצאים אנחנו מקימים מרכז למשפחות. זה סוג של מתנ"ס שמתכלל את כל הפעילות הבלתי פורמלית במקום שאנחנו נמצאים בו. במקומות שאנחנו מגיעים אליהם, בדרך כלל לילדים לא היתה מערכת של חוגים או של חינוך בלתי פורמלי, והמטרה של המרכזים למשפחות שלנו היא בעצם להקים הנהגה ומנהיגות צעירה במקומות בהם אנחנו נמצאים – אם זה בקורסי מנהיגות, קורס מד"צים, כישורים לחיים, בכל מרכז משפחות שלנו יש לימודיה במטרה שכל ילד שנמצא ביישוב שבו אנחנו קיימים, יגיע לבגרות מלאה. אנחנו רוצים להגיע למצב שמאה אחוז מהילדים באזורים בהם אנחנו נמצאים עוברים תחת החינוך הבלתי פורמלי שלנו, כשהמטרה שבמרוצת השנים הם אלה שינהלו את המקום ויהיו מדריכים במקום הזה.


תוכנית הליבה השנייה שלנו נקראות "חממות". בכל בית-ספר בו אנחנו נמצאים אנחנו מקימים חממה אקולוגית. המטרה של החממה היא ליצור בתוך בית-ספר איזשהו מקום הוליסטי, מקום שאנחנו יוצרים חווית הצלחה לילדים. מדובר בפעילות שהיא מאוד פשוטה – בהנבטת זרעים ובפעילות שבסופו של דבר יכולה להניב משהו שהוא יותר כלכלי – וכל הילדים חווים איזושהי חוויה בתוך בית-ספר שהיא חוויה חיובית. המטרה היא לאחר שחווית את החוויה החיובית בתוך החממה בבית-ספר, אחר כך להצליח גם בפן החברתי ובפן הבית-ספרי.


יש לנו היום שש חממות במקומות מאוד שונים ומשונים. יש לנו חממה בבית-ספר ברנקו וייס בבאר-שבע, חממה בבית-ספר ביישוב ביר אדג', כאשר הפעילות בחממה היא באמת בעיני מאוד מרגשת ורואים בה את ההתפתחות האישית של הילדים.


בתחום הנוער אנחנו מקדמים היום תוכנית עסקית ויזמית בנושא החממות, כשהנערים יקבלו כלים יזמיים ועסקיים ואחר כך יצליחו בצורה עצמאית לעשות פעילות עסקית.


מעבר לכך, כל סטודנט שלנו עושה פעילות של חניכה פרטנית בשיתוף פעולה עם פר"ח, במטרה לקחת "קאדר" – יש לנו היום 500 סטודנטים ויש 500 ילדים ביישובים בהם אנחנו נמצאים שמקבלים חניכה פרטנית של ארבע שעות שבועיות מהסטודנטים שלנו.


מעבר לסטודנטים, יש לנו גם תוכנית של שנת שירות בעמותה של 54 חבר'ה שבמשך שבעה ימים בשבוע עושים את הפעילות שהסטודנטים עושים במשך שמונה שעות שבועיות, ומעבר לכל הדברים האלה, לכל סטודנט יש יכולת להקים פרויקט עצמאי שהוא בוחר לעצמו במהלך השנה – אם זה "שוק בשקל" ביישובים בהם אנחנו נמצאים, אם זה פורום של טיול משותף לבדואים ולישראלים. אנחנו נותנים פתח ליצירתיות של הסטודנטים במסגרת הפעילות החברתית.

איציק, השתתפות בהפגנות בעד עובדים סוציאליים, האם זה נקרא פעילות חברתית?

בהחלט, זאת פעילות חברתית מורחבת.

דני גליקסברג, אני סמנכ"ל עמותת "איילים". אגיד לסיכום – הסיבה שביקשנו את הדבר הזה, אתם יכולים לראות במצגת את הדרישות המאוד גבוהות שיש לנו מהסטודנטים שלנו. הדרישות האלה הן באמת מתוך ההבנה שהדרך הנכונה לחבר צעירים לעשייה לאומית – לא רק חברתית – היא דרך העשייה הזאת של עבודה עם נוער.


הדרישות הגבוהות שאנחנו דורשים – ולאט-לאט גם הרבה ארגונים הולכים בדרך הזו ודורשים הרבה מאוד שעות של פעילות – לא משאירות לסטודנטים הרבה זמן לעבוד, אם בכלל, וההכרה בנקודות זכות – שכפי שגם אמרתי לחבר הכנסת בילסקי, יש לה תקדימים גם בארץ ובטח בעולם – יכולה לשחרר להם קצת זמן. בעצם אם נצליח להוריד להם קורס בשנה אל מול נקודות הזכות האקדמיות - - -

אבל אתה יודע שזה לא יקרה. האקדמיה בחיים לא תוותר על כמות הקורסים המקצועיים תמורת דבר כזה.

נכון, אבל יש הרבה מאוד קורסי בחירה.

אני מכיר את הנושא הזה כל כך הרבה שנים. אנחנו ניסינו לעשות את זה גם דרך המילואים וגם דרך פעילות חברתית. מה שעושים, הם מעלים את כמות הקורסים ואת כמות הנקודות שאתה צריך לעשות תמורת התואר, ואז מכניסים, אין בעיה.

אני יכול לתת לך דוגמה פשוטה שמסבירה עד כמה זה קל.

אל תיקחו את זה במקביל לרמה אקדמית שהאוניברסיטאות צריכות לספק לסטודנטים. יש עניין שתמיד אפשר לתקוף אותו גם אם זה במסגרת של באופן כללי. יש כל מיני קורסים שהם לא חובה, אבל ברגע שאתם תתחילו לדבר איתם על נושא של להוריד מהסטודנט קורס כזה או אחר מבחינת ההיבט המקצועי שלו, זה אף פעם לא יעבור.


תנסו ללכת לעניין הזה מכיוון אחר, כי אתה יודע, באקדמיה לוותר על הרמה המקצועית, הם בחיים לא ילכו לצד הזה, הם פשוט יעלו את כמות הנקודות שצריך לתואר.

אנחנו מדברים על קורסי בחירה, אני אתן דוגמה. למשל, באוניברסיטת בן-גוריון יש קורס שמזכה אותך בנקודת זכות, שהוא קורס שבו אתה משחק ביליארד, אז קורס ביליארד מזכה בנקודת זכות; לעומת זאת, עבודה עם נוער בשכונה קשה בדימונה לא, וזה הדבר שאנחנו רוצים לשנות.


לא מדובר פה על לקחת במקום קורס בסוציולוגיה, אלא הקורסים שהיום האוניברסיטה מכירה בהם כקורסי בחירה, כשאחת האופציות שהיא גם תדרבן אנשים ללכת לעשות פעילות חברתית.

עכשיו הבנתי למה כאשר גרתי בבאר-שבע – אני באר-שבעי לשעבר – היה שם סנוקר בכל פינה...


גברתי, בבקשה.

שלום. אתי אלוני, מרכז השלטון המקומי, ראש מינהל חינוך. קודם כול, אני שמחה כי אנחנו הצד הנהנה מהשירות הזה, ואני מצטערת שאני לבד כאן בטריבונה הזאת אבל אני רואה את זה כזכות – גם כי אני מכירה את הפעילות הזאת, בעיקר בחלק הדרומי אבל אני מכירה אותה גם בכללותה, גם כי אני מכירה את כפרי הסטודנטים וגם כי היום אני יודעת כמה המדיניות היא כזאת שמחברת כבר תלמידים. ואנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש – ואתה מעורב בנושא של תעודת בגרות חברתית – אני כן רוצה לקשור את זה.

קשרתי כבר.

אוקיי. אני בהחלט חושבת שקודם כול, יש לנו דוגמה לפרו-אקטיביות של צעירים, וזה מבורך. ואם יש הזדמנות רק לברך אתכם על העניין הזה, אני מברכת אתכם, בוודאי בשם הרשויות המקומיות שנהנות מהפעילות הזאת - שנהנות מהפעילות הזאת שחוסכת להם בכוח-אדם אחר, ובתקנון, ובהרבה מאוד תקציבים אחרים שאין להם, לטובת הפעילות הזאת.


לכן אני חושבת שהמעט שקרדיטציה יכולה לתת, מוסד אקדמי זה לא רק הקרדיטציה עצמה אלא גם האמירה שהמוסדות האקדמיים מברכים על נושא של מעורבות חברתית ופעילות בקהילה, שאנחנו ברמה ארצית ולאומית מטפלים בה ורוצים לעודד אותה.


אני חושבת שיושב פה מיטב הנוער – כאלה שהיו נוער וכאלה שעובדים עם נוער – ואולי אחר כך יישבו בצד הזה של השולחן בבוא העת.


ואני, מהמקום הזה שמייצג את הרשויות המקומיות גם בנגב וגם בגליל, ואני מכירה קצת יותר טוב את הנגב – את הפעילות בדימונה ואת ירוחם ואת ערד ואת האחרים – אני באמת רוצה לומר שאני חושבת שזו האידיאולוגיה והאידיאליסטים של היום, ומה כבר הם מבקשים? מבקשים שניתן לדבר הזה קרדיטציה כי זה לטובת החברה ולטובת המדינה. זה לא שהם הולכים במקום זה לשחק, או לא עלינו, מבזבזים את הזמן הזה על דברים אחרים, אלא לטובת החברה ולטיוב החברה, לעשות חברה טובה יותר- גם במסר שהם מעבירים כצעירים.


אני רוצה מהבמה הזאת, בשם הרשויות המקומיות, להודות לכם. אני חושבת שאתם גם מהווים דוגמה, ואני חושבת שזאת דוגמה למנהיגות, אני חושבת שזאת דוגמה למנהיגות חברתית, הלוואי ויהיו הרבה כאלה, ואני חושבת שאנחנו פה מהקתדרה הזאת צריכים לקרוא – לא רק לתת את הקרדיטציה אלא לעודד עוד הרבה יותר ולתת כל דבר שתומך בדבר הזה ומקדם את החברה שלנו באשר היא, גם בנגב ובגליל וגם במרכז, דרך אגב, בפריפריות החברתיות במרכז יש לא מעט עשייה ועבודה.

שאלה לשלטון המקומי. מבחינת המלגות שאתם נותנים, אני יודע שיש עיריות שנותנות מלגות לסטודנטים.

נכון.

האם אפשר לבחון אפשרות, כמו שהתאחדות הסטודנטים מתנה את כל מתן המלגות בפעילות חברתית התנדבותית לטובת קבלת מלגות, גם בנושא הזה? האם אפשר לעשות את זה, כי אני יודע שנותנים את זה לכל תושב שהוא סטודנט.

אני רוצה לומר שבמרבית המקומות ובהרבה מאוד רשויות, הרשויות מחלקות מלגות על-פי קריטריונים כמובן, אבל ישנו גוף עירוני מתכלל, וכל אחד שמקבל מלגה חייב במה שנקרא שירות חברתי.


אני רוצה לומר שביישובי נגב גליל, במקומות שבהם נמצאים מרכזי הצעירים, האחריות על הפעלת הסטודנטים בתחום של המעורבות החברתית, במרביתה, יושבת שם והם הגורם המתכלל.


אני אתן דוגמה את שדרות. בשדרות ישנו גם גורם רשותי, בשיתוף עם נוחי ועם IDB, נותנים ל-450 סטודנטים מלגות. הם עושים בראייה עירונית חלוקה של המשימות למעורבות החברתית, ובזה הם מתחייבים וכל סטודנט פעם בחודש ממלא גיליון כזה, וכולי.


אני חושבת שזה לא הרמטי, אם אתה שואל, אדוני היושב-ראש, אבל בכוונת העירייה לגבי אותו סטודנט שהוא תושב המקום או בן המקום, אל"ף לתת לו את האפשרות דרך המלגה ללמוד, אבל בי"ת, גם להחזיר לעיר בערוצים שונים, בהחלט בדגש חברתי-קהילתי.

תודה. אני מבקש שהשלטון המקומי יעלה בצורה כללית ומסודרת את בקשתי לבדוק כל מקום ומקום ולעשות את החובה בקריטריונים למתן מלגות לסטודנטים ביישובים – את הקריטריון של פעילות חברתית התנדבותית ביישוב.

כחובה.

כן. האם יש כאן נציג של המועצה להשכלה גבוהה?

כן.

תודה רבה. איפה כל הנשיאים, איפה כל הדיקנים, הרקטורים? משה, האם אתה רוצה להתייחס, יש לך בשורות בשבילנו?

שלום. שמי משה אהרוני מהמועצה להשכלה גבוהה, אני אחראי על פרויקטים מיוחדים, בין השאר פרויקט שהתחלנו ליישם החל משנת 2006-2005, שנקרא פעילות חברתית של סטודנטים או פעילות של סטודנטים באקדמיה בקהילה.


תחילת היוזמה נדונה במועצה להשכלה גבוהה, שחשבה שהנושא הזה חשוב. לא ידעו בדיוק איך לעודד את זה. אנחנו לא היינו הראשונים שהמצאנו את הגלגל, פעילות חברתית היתה וקיימת במוסדות להשכלה גבוהה, או בחלקם, כבר המון המון שנים, אבל בצורה די ספורדית, ואנחנו חשבנו שצריך לעשות כאן מעשה.


הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה החליטה להקים ועדה של מומחים לנושא והקציבה כ-3 מיליון שקלים בשנה לעידוד ולקידום הנושא. אני באופן אישי בזמנו ביקרתי בכנס בארצות-הברית שעסק בנושא הזה והבאתי איתי לא מעט ידע על מודלים שונים של פעילות בקהילה של סטודנטים.

נקודות זכות אקדמיות – יש או אין?

אני מגיע לזה. אנחנו הוצאנו קול קורא לכל המוסדות שמתוקצבים על-ידינו – יש גם מוסדות אחרים – כאשר אנחנו מעודדים פעילות קהילתית, הצגנו בפני המוסדות מספר אפשרויות לעשות את זה, וכמובן שכאשר מעודדים פעילות קהילתית צריך להגיד איך מתגמלים את הסטודנט.


דרך אחת לתגמל היא דרך מלגות, דרך אחרת היא דרך נקודות זכות אקדמיות. אנחנו מאפשרים, או לפחות הצענו למוסדות – וזאת החלטה פנימית שלהם, אנחנו לא כופים על אף אחד – אנחנו מועצה להשכלה גבוהה, למוסדות יש את החופש האקדמי אבל אנחנו בהחלט עודדנו, וזאת החלטה שלהם, חשוב לשים את הדגש על כך, לאפשר שני סוגי פעילות. פעילות חברתית שהמוסד – בדרך כלל דיקנט הסטודנטים– מארגן מול כל מיני מוסדות שונים של אוכלוסיות שונות שזקוקות לסיוע, וסטודנטים הולכים ועושים שם פעילות, מקבלים שתי נקודות זכות עד ארבע נקודות זכות.


נושא אחר שניסינו לקדם ונתנו לו עדיפות – וגם העדיפות הזאת באה לידי ביטוי במובן התקצובי – זה פעילות חברתית שהיא חלק מקורס אקדמי, שהיא מלווה בלימודים אקדמיים. אנחנו מצאנו על-פי כל המחקרים שכאשר פעילות חברתית מלווה בלימודים אקדמיים, שהיא חלק מקורס אקדמי, היא יותר אפקטיבית, יותר איכותית. הסטודנט שתורם לקהילה מקבל רקע מתאים, הוא יודע מה הוא עושה, הוא מקבל יותר כלים. ניסינו לעודד את הדבר הזה, ויש לא מעט קורסים של עבודה קהילתית, עבודה בקהילה, שירות קהילתי, דברים שבין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, כל מיני נושאים שיש ממש קורסים ברמה האקדמית.


יש אפשרות שמוסד אקדמי – וזה קורה הרבה בעולם וגם אצלנו – יאמץ שכונה או אזור בעייתי, וסטודנטים מפקולטות שונות – מהנדסה ומכלכלה ומאמנות ומעבודה סוציאלית – עובדים באותה שכונה יחד עם תושבי השכונה וחושבים איך להעלות את השכונה על פסים יותר טובים.

אין בארץ דבר כזה.


(ישראל אייכלר - מ"מ היו"ר)

בארץ יש גם דוגמאות כאלה.

כמה כאלה באמת אימצו? אמרת שאתה לא מתערב בהחלטות אבל כמה אכן אימצו את ההצעות שלכם?

אנחנו מדברים כרגע על כמעט 30 מוסדות להשכלה גבוהה שיש בהם פעילות חברתית - ואני אישית ערכתי את הדוחות השנתיים, עברתי על הנתונים - יש בהם פעילות קהילתית כזאת או אחרת. יש מוסדות שיש בהם יותר פעילות קהילתית, יש מוסדות שפחות. אנחנו ביקשנו שכל מוסד אקדמי יקים אצלו ועדה עליונה שנמצאים בה בכירים ביותר במוסד, שיתוו את המדיניות, שהמוסד יהיה גם עם הפנים לחברה. חשבנו שזה חשוב מאוד – לא רק אקדמיה כמגדל-שן אלא עם הפנים לחברה.

כשאתה אומר בצורה כזאת או אחרת, ברגע שיש קורס אחד באוניברסיטה העברית, אתה מחשיב את זה שיש. המוסד קיים.

לא, אבל אני מדבר על כך שאנחנו סופרים מספר סטודנטים שמשתתפים.

אז כמה?

באוניברסיטה העברית במקרה יש פעילות של מספר אלפי סטודנטים.

כמה? תן מספר.

לא הבאתי איתי את הדוח. אני אוכל להעביר לכם. יש לנו את כל הנתונים בות"ת, אבל יש אלפי סטודנטים שמתנדבים ומקבלים או מלגות או נקודות זכות.


דבר נוסף, יש לא מעט קרנות פרטיות ועמותות פרטיות – אם זה קרן "אימפקט" ואם זה קרן "חורב" וכל מיני קרנות – שמממנות מלגות לסטודנטים שפעילים בנושאים כאלה או אחרים. אני רוצה גם להזכיר את פר"ח – שזה פרויקט הדגל של המדינה אולי, של המועצה להשכלה גבוהה.

כמה מלגות פר"ח נותן?

ות"ת מתקצבת בלמעלה מ-100 מיליון שקלים בשנה. מדובר על 25,000 מלגות לסטודנטים, כל אחת 4,000 שקלים או קצת יותר. מדובר על 25,000 סטודנטים שעושים פעילות בקהילה עם ילדים של פר"ח, במסגרות שונות.

כל המלגות המוצעות אכן נלקחות? כל המלגות שאתם מציעים, סטודנטים משתמשים בהן?

בוודאי. יש אפילו מחסור. יש יותר ביקוש מאשר אנחנו יכולים לממן. אנחנו נותנים קצת למעלה מ-100 מליון שקלים בשנה, יש יותר סטודנטים שמבקשים פר"ח ונדחים כי זה כבר לא מספיק.


אני יכול להגיד שרואים חשיבות לנושא הזה ואנחנו נוכל להציג את הדוחות על ההתקדמות בנושא הזה. משנת 2005 ועד היום חלה התקדמות נהדרת. סטודנטים בבן-גוריון מתנדבים, סטודנטים לרפואה עובדים עם ילדים בבית-חולים "סורוקה" על מנת שלא יפסידו לימודים בזמן שהם מאושפזים. סטודנטים בשדרות ב"ספיר" מפעילים ניידת לילה שמטפלת בנוער בסיכון; המכללה האקדמית "רופין" למשל, שנמצאת ליד חדרה ונתניה – יש שם הרבה מרכזי קליטה והגירה – הקימה מרכז אקדמי בנושא של קליטה, הגירה ועלייה, הביאו כוחות אקדמיים שמלמדים את הנושא ברמה אקדמית.

כן, אבל זה לא קשור לעבודה קהילתית.


משה אהרוני


הסטודנטים במסגרת הקורס מתנדבים ועובדים עם עולים חדשים – עם אתיופים, עם עולי חבר העמים ואחרים. יש עבודה קהילתית.


עדיין יש הרבה מה לעשות, עדיין לא מספיק. אפשר – אם אנחנו מדברים על 180,000 תלמידים לתואר ראשון כל שנה, או קצת יותר, ועוד 240,000 עם תואר שני, אנחנו היינו רוצים שיהיו אחוזים יותר גבוהים של סטודנטים שמתנדבים.


אנחנו מאמינים שיש פה משולש – אקדמיה, סטודנטים וקהילה – כל אחד מהקודקודים של המשולש הזה יוצא נתרם מהפעילות. הקהילה נתרמת.

אני מבקש להגיד בהערת אגב – בחיים אין הרבה הזדמנויות כאלה כמו שיש בדיוק עכשיו בגיל הזה של הסטודנטים. זה המקום שבו אתה יכול למצות את הפעילות הקהילתית. לפני כן, אדם בבית-ספר, בצבא, אחרי כן הוא כבר בעל משפחה וכולי. זאת הזדמנות לעצב את הדמות. ואני ראיתי מה שקרה לכל אחד מחברי "איילים". אלה אנשים שהחיים שלהם השתנו כתוצאה מהיותם חברים במועדון היוקרתי הזה שנקרא "איילים". זה דבר שילך אתם לכל החיים. גם אם לא ימשיכו בשלב מסוים, זה דבר שיעצב את דמותם.


לכן היינו מאוד רוצים לראות אתכם מביאים לכך שהרבה יותר סטודנטים יהיו מעורבים בזה.

(היו"ר אלכס מילר חוזר לישיבת הוועדה)

אני מסכים לכל מילה שלך. אני מכיר אישית את "איילים" ואת החברים. בזמנו נפגשתי, והפעולה שלהם היא מבורכת, ודוגמה יוצאת מן הכלל לפעילות חיובית.


אנחנו כאמור תומכים בנושא, מעודדים את המוסדות לנושא ואנחנו רואים שיש עלייה משנה לשנה.

חשוב לי להגיד – הזכרתי קודם את עניין החופש האקדמי כי אתם מדברים על נקודות זכות. אנחנו פועלים לפי מספר עקרונות. ראשית, כל מוסד רשאי להחליט אם הוא עושה פעילות או לא עושה פעילות. אנחנו לא כופים.

אתם לא צריכים לכפות אבל לדבר איתם בצורה כזאת. יש הרבה דרכים כדי להביא אותם להכיר במה שהם עדיין לא הכירו מספיק טוב.

אחד הדברים שאנחנו עושים זה דרך תקצוב, דרך תגמול.

בדיוק. תן להם כסף, הם יעשו.

אנחנו עושים את זה. אנחנו מתגמלים פעילות. שנית, אנחנו לא אומרים למוסד איזה פעילות לעשות. כל מוסד, על-פי הסביבה שלו, על-פי האופי שלו, על-פי היכולות שלו.

אבל אתם קובעים את המדיניות. אם קבעתם מדיניות שזה חובה, זה יהיה חובה.

לא. אנחנו לא יכולים לקבוע מדיניות שהיא חובה.

קודם כול, כן.

שהיא לא קשורה לעניין אקדמי. אנחנו מעודדים.

אתה יכול למשל לדאוג לכך שיפורסם.

חבר הכנסת בילסקי, אתה יותר מדי עדין איתם.

עזוב. יתן להם כסף, הם יעשו. לא יתנו להם כסף, הם לא יעשו.

אני יכול להגיד לך שכל רופא, כל עורך-דין, כל מהנדס, קודם כול צריך להיות בן-אדם. אנחנו נמצאים במצב שהחלטות רציונל-אינסטרומנטליות במדינה עוברות כל גבול, וזה נובע מכך שאותם אנשים שנכנסים לתפקידים בכירים בכל מיני מישורים, צמחו מכל מיני פעילויות שהן היו פעילויות יבשות של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, בלי התחברות לכל מה שקורה בתוך המדינה.


ועל כך אתם צריכים להתעקש כי אני כן חושב שהתנדבות ופעילות חברתית מעצבות את האדם, כאדם שמשפיע בסופו של דבר על כל נושא ונושא במדינת ישראל, על חיים של אנשים ועל כל דבר אחר – הנדסה, הוראה, כל דבר. קודם כול, שיהיו בני-אדם, וזה חלק מהעיצוב. שמעתי כאן שבבאר-שבע נותנים נקודת זכות על לימודי סנוקר או ביליארד. אין בעיה.

אני רק רוצה להדגיש – אנחנו מאוד בעד הנושא, המועצה להשכלה גבוהה מעודדת את הנושא, מתגמלת, מתקצבת אותו בכמה מיליונים בשנה.

ואנחנו נבקש לחייב.

ואנחנו חושבים שזאת החלטה פנימית של כל מוסד.

שמי נעמה, אני מנהלת את כפר הסטודנטים של קרית-שמונה ואני רוצה להגיב ולהחזיר את הדיון לעניין של נקודות זכות.

ברחוב עולי הגרדום בקרית-שמונה.

ברחוב עולי הגרדום בקרית שמונה, כמובן. התקצוב של המלגות הוא מבורך והוא חשוב והוא נכון. הסטודנטים שנמצאים כאן ונמצאים אצלי בכפר ובכפרים האחרים, נכללים באותם מספרים של אותם סטודנטים שמקבלים את המלגות.


למה כן אנחנו באים ועדיין מבקשים שייתנו נקודות זכות? כי אותם סטודנטים שבעצם עושים את המלגות – וסטודנטים של "איילים" עושים מלגה כפולה; הם עושים 300 שעות בשנה – עם כל העשייה החברתית, זה לא משאיר להם זמן גם לעבוד ולעשות דברים שהם מעבר.


לכן, יש צורך מעבר למלגות גם לתת להם את הקרדיט עם נקודות זכות כדי שהם יוכלו גם לעבוד וגם לעשות דברים אחרים שהם חיוניים לכל סטודנט אחר פה במדינה. לכן אני חושבת שמעבר לדיון על המלגות חשוב להדגיש את הדיון על נקודות הזכות כי זה משמעותי.

תודה רבה. בבקשה.

סתו ארז, התאחדות הסטודנטים. קודם כול, תודה רבה למל"ג באמת על ההיענות והנכונות לעודד מעורבות חברתית אבל אני רוצה לחזור לנתונים. התקציב למעורבות חברתית הוא פחות מעשירית מהתקציב של ות"ת. מעבר לזה, רק עוד חידוד אחד – הנתונים שנאמרו בנוגע למעורבות חברתית של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, נאמרו לא בהקשר של נקודות זכות אלא מעורבות חברתית באופן כללי, על-ידי מלגות וכדומה.


חשוב להפריד את זה. אנחנו רוצים פה לדון בעצם על נקודות זכות עבור מעורבות חברתית, וזה משהו שלא נמצא ב-30 מוסדות. מהבדיקה שאנחנו ערכנו, זה נמצא בערך ב-10 מוסדות, ומבחינתנו זה לא מספיק.
מבחינת התאחדות הסטודנטים, העמדה שלנו שזה צריך להיות הרבה הרבה יותר רחב.


דיברת קודם על הרמה האקדמית. אנחנו מאוד מסכימים. לא צריכה להיות ירידה ברמה האקדמית בעקבות מעורבות חברתית. ולכן, אחד המודלים הוא איזשהו ליווי – או אקדמי או של הכשרה מקצועית של המעורבות החברתית.


אני יכולה לתת דוגמאות מאוניברסיטת בר-אילן. יש קורס אקדמי בתחום גישות יהודיות ופילוסופיות למעורבות בקהילה, שנותן איזשהם כלים שהם אקדמיים, ובנוסף הסטודנטים עושים מעורבות חברתית בקהילה.


לחילופין, באוניברסיטת תל-אביב יש סטודנטים שלוקחים את מה שהם למדו בתואר הראשון שלהם – סטודנטים מצטיינים – והם מלמדים סטודנטים בקהילה כדי לעזור להם בעצם גם לסיים תעודת בגרות, גם כדי להצליח או לחשוף אותם להשכלה הגבוהה.


יש אפשרות מאוד מאוד ברורה לערב מעורבות חברתית תוך כדי שמירה על רמה אקדמית נאותה, בלי שום פגיעה, והעמדה שלנו היא להרחיב את זה כמה שיותר ולהגדיל את התקציב.

תודה רבה. חבר הכנסת בילסקי, אני רוצה לסכם, יש לנו ישיבה נוספת. האם אתה רוצה להוסיף?

כן. אני רוצה לשוב ולהודות לך. אני חושב שזאת פעם ראשונה שאנחנו נמצאים בוועדת החינוך של הכנסת ואני מודה לך. אני רוצה שוב להדגיש – אנחנו מדברים פה במלח הארץ. אנחנו מדברים פה באנשים שיתרמו לחברה בסופו של דבר הרבה יותר.


אתה יודע, אני עכשיו נחשפתי לסטאז'רים – בערך 1,000 אנשים שהמדינה אילצה אותם ללמוד רפואה בחוץ. באו לפה, לא הצליחו, הכשילו אותם בבחינות. כשבדקנו את מי מקבלים מסתבר שהקריטריונים לקבלה הם פסיכומטרי ותעודת בגרות, ורק יחידי סגולה יכולים להתקבל פה במספר כזה.


לא הוכח בשום מקום שהאנשים האלה הם הרופאים הטובים ביותר כי יש פה הרבה מרכיבים מה הופך רופא לטוב, לא בהכרח הפסיכומטרי שלו. אנשים שוגים פה וטועים על ימין ועל שמאל.


לכן, יש לך פה אנשים שהם יהיו בסופו של דבר מלח הארץ של המדינה הזאת, ויש לכם תפקיד חשוב מאוד – ללכת ולהביא את אותם מוסדות להשכלה גבוהה שיבינו מה תפקידם פה, והם בסופו של דבר יכולים לעשות את זה בלי מאמץ כל כך גדול. ואני שב ומודה לך, היושב-ראש, על שקיימת את הדיון.

תודה רבה. רבותי, אני רוצה לסכם. ראשית, אני רוצה לברך את כל הסטודנטים שלוקחים חלק בפעילות חברתית התנדבותית, את התאחדות הסטודנטים, את פרויקט "איילים". אני גם רוצה לקרוא לאקדמיה לתת נקודות זכות אקדמיות עבור פעילות חברתית כחובה. גם כל אלה שהם לא מתוקצבים, שעוברים דרככם בעת קבלת אישור למסלולים ולתוכניות – שהם המוסדות הפרטיים – אפשר להקנות בעצם את אותם האישורים בעת חובת פעילות חברתית של הסטודנטים.


אני מברך את המועצה להשכלה גבוהה וות"ת על כך שאתם נותנים תקציב לא קטן לנושא מלגות ופעילות חברתית, וכמובן כל שאר הגופים – כמו השלטון המקומי, התאחדות הסטודנטים וכל קרן וקרן שלוקחת חלק בקידום ועיצוב של צעירי ישראל כחברה מתוקנת וכחברה שיודעת להתנדב ולתת עזרה לקרוב ולמי שזקוק לכך.


אני גם קורא למועצה להשכלה גבוהה ולכל מי שבעצם מקבל החלטות – אם זה ור"ה – בעניין של הקבלה למסלולים אקדמיים, לתת נקודות מסוימות לכל מי שסיים תעודת בגרות חברתית במסגרת של הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, זה גם יכול להיות חלק מהעניין הזה.


דובר על הדוח שבו אתם עוקבים אחר יישום ההחלטה שלכם בנושא הפעילות החברתית במוסדות להשכלה גבוהה - אם תוכלו להעביר אותו לוועדת החינוך, שנוכל לראות באמת איך הדברים האלה עובדים בשטח.


במקרה של השלטון המקומי, אנחנו מבקשים שהשלטון המקומי יעלה את הסוגיה על סדר-יומו כחלק מהחובה של כל ראש עיר שנותן מלגה בשלטון המקומי, שפרמטר חובה יהיה פעילות חברתית התנדבותית.


תודה רבה, רבותי, ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00).