הכנסת השמונה העשרה

ועדת החינוך, התרבות והספורט 12
27.3.2011

הכנסת השמונה העשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 396

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, כ"א באדר ב' תשע"א (27.3.2011) שעה 10:00

פערי ייצוג נשים במסלולי פוסט דוקטורט

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

סגנית שר לקידום צעירים, נשים וסטודנטים במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל



וורד סוויד


יועצת ראש הממשלה לענייני חברה

תמר מעגן אפרתי

נציגת המועצה להשכלה גבוהה

נועה ברגר


מזכירה אקדמית באוניברסיטה הפתוחה

עידן רחל דנחי


האוניברסיטה העברית

ד"ר אמיר הורקין

מנהל מח' מחקר מאגר מוחות

פרופסור ערן לייטרסדורף
האוניברסיטה העברית

לירון וייס


דוברת הוועדה

יהודית גידלי

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא שעל סדר היום, פערי ייצוג נשים במסלולי פוסט דוקטורט.
נמצאת איתנו סגנית השר ממשרד ראש הממשלה הגב' גילה גמליאל שתציג בפנינו את היוזמה והמחקר וכל הפתרונות שבנושא ונקווה מאוד שאנחנו נצליח להתקדם במהרה כי ב 11:30 אנו צריכים להתחיל ישיבה אחרת.
מאחר וזו ישיבה משודרת של ועדת החינוך, התרבות והספורט, אז מן הראוי לציין שאתמול סוף סוף נבחרת מישראל הצליחה לנצח. אנו מדברים על קבוצת כדורסל הנשים של רמלה קיבלו את גביע אירופה, וסוף סוף יש הישגים לספורט בישראל. אנחנו מברכים על כך, ואני מקווה מאד שהנבחרת תגיע ליורו 2012. זו פריצת דרך משמעותית לספורט בישראל.

רשות הדיבור לסגנית השר, בבקשה.

בעיקרון, כשבחנתי את כל ההיבטים בדבר ייצוג של נשים באקדמיה, זה מתחלק לשניים , כמה נשים יש בכל המערך של סטודנטיות, תארים יש, בוגרות תארים ראשון שני ושלישי,יש רוב של נשים ויחד עם זאת כשבאים ומודדים מה בדבר הייצוג של נשים בדרגות של פרופסור ובכל הדרגים הבכירים במוסדות האקדמיים התקנים הקבועים, פתאום יש ירידה דרסטית, יש כ- 12% בלבד נשים ממערך של הפרופסורה ומבחינת התקנים זה תלוי בין אוניברסיטאות ומכללות אבל בתקנים בדרגים הבכירים מה שנבחן זה גם המתוקצבות, האחוז מאוד נמוך ומגיע בקושי רב לשליש מבעלי המשרות.
התחלתי לחקור ממה זה נובע, מה הכשלים ומה החסמים ומה בעצם תקרת הזכוכית שנשים ניצבות כשהן רוצות להתמודד להיות בתפקידים בכירים וכמובן האקדמיה שממנה יש את הציפייה ואת הרצון כמקום שבו חשיבות עליונה שיהיה ייצוג הולם לנשים שיראה את השוויון המגדרי. בודאי שזה הלכה למעשה ואני תהיתי ובחנתי ובאמת מהרבה דברים שיצא לי לשוחח עם הרבה נשים בתחום האקדמיה ובכלל עם פרופסורים, הגעתי למסקנה שכנראה יש איזה שהוא עקב אכילס בדבר הפוסט דוקטורט, אבל לפני שאסיק את מסקנותיי ובאמת רציתי לפתוח את זה לדיון יותר רחב כדאי שהנציג של המחקר שבצעו עבורנו בסוגיה הזו יציג את הפרזנטציה שלו ולאחר מכן נפתח את זה קצת יותר לדיון ואולי תהיה זו ישיבה ראשונה כי אני חושבת שזו רק ההתחלה של מהפכה אמיתית שצריכה להתבצע בהיבט הזה.

המחקר שעשינו בנושא נשים באקדמיה בכלל ונושא של פוסט דוקטורט בפרט ואם בפרט בפרט אז זה פוסט דוקטורט בחוץ לארץ. סדר הדברים: מטרות המחקר, מתודולוגיה, רקע תיאורטי פוסט דוקטורט כחסם בפני נשים באקדמיה, נציג את ממצאי הסקר שערכנו בפני נשים באקדמיה וניתן סיכום ומסקנות שכבר מראש אפשר להגיד שהמסקנה העיקרית שזה העולה לסדר היום הציבורי וכהתחלה זה כבר דבר טוב.
ח"כ גילה גמליאל והגב' סוויד יזמו את המחקר יזמו את המחקר מאגר מוחות, ערכו את המחקר מכון מחקר מאגר מוחות בניהולם של יצחק כץ, פרופסור ברוך נבו ואנוכי, והמטרות היו לבחון את מעמדם של נשים בעלות תואר שלישי שמועסקות באקדמיה הישראלית ולבחון את החסמים שעומדים בפניהם במסלולי הקידום לקבלת קביעות ולהתקדמות ולבחון את הדרישה לצאת לפוסט דוקטורט בחול מהווה אכן חסם משמעותי בפני נשים באקדמיה ואם כן באיזו מידה.

המתודולוגיה שלנו הייתה מתודולוגיה משולבת, שהשתמשה ב- 4 מקורות. סקירת תיאורטית ומחקרית בנושא ובעולם שכללה בין השאר איסוף נתונים פורמאליים וגלויים. יש הרבה מאוד נתונים של הלמ"ס, של המועצה להשכלה גבוהה ומוסדות לימוד וכן מן המכון מחקר של הכנסת. בנוסף לזה בצענו סדרה של ראיונות מומחים. שנים עשר ראיונות של בעלי תפקידים, גם גברים וגם נשים באקדמיה הישראלית בדרגים שונים כדי לקבל תחושת כיוון כללית ולבסוף בצענו סקר רחב יחסית של 103 נשים שמועסקות שחוקרות באקדמיה הישראלית ובכלל המוסדות והאוניברסיטאות זהו סקר אינטרנטי שעשינו אותו בקרב 103 נשים.

הקטע הספרותי והתיאורטי מתייחס בראש ובראשונה לתקרת הזכוכית למיפוי החסמים ואיך מתמודדים איתם והחלק הכי רלוונטי מעמד נשים באקדמיה הישראלית כי שלושת המושגים הראשונים הם מושגים כלליים שנדונים בתיאוריה הארגונית הסוציולוגית ובתיאוריית ההתנהגות הארגונית שאני אעבור עליהם בזריזות ואגיע לעיקר.

תקרת הזכוכית, זה הכינוי של התופעה של מחסום בלתי נראה המונע מנשים להתקדם בשלבים מסוימים בארגון כמו שמראה התמונה שמדברת טוב יותר מאלף מילים. החסמים האלו הם חסמים שמבוססים על כל מיני גורמים, דעות קדומות, אישיות, פירגוניות, שבשלב מסוים מונעים מפרטים להתקדם הלאה בתוך הארגון וכשאנחנו מדברים על ארגון הכוונה לא רק לארגונים אקדמיים כמו שהנושא פה אלא בלל בארגונים עסקיים.

ברשותך, ארצה שתתמקד יותר בפן השני של ההיבט של הפוסט דוקטורט .

אתם תוכלו לראות בעצמכם את החסמים איך מתמודדים איתם, אני רק אגיד שתי מילים על מעמד הנשים באקדמיה, כי זו סדרה של נתונים שאספנו ממגוון מקורות. אתם רואים כי מקבלות תואר שלישי בישראל הם כ51% מכלל המקבלים של תואר שלישי זה בסדר גודל של 670 נשים שמקבלות תואר ד"ר בשנה. גם לפי פקולטות אפשר לראות את הפיזור. לעומת זאת כשמתקדמים לרמה של סגל זוטר וסגל בכיר אנחנו רואים שאחוז הנשים בסגל הזוטר הוא גם כמחצית, 50% , 55% באוניברסיטאות ובמכללות אבל כשעולים לסגל הבכיר האחוז יורד ל-29%-33%.

תמיד זה היה?

תמיד.

אתה רוצה להגיד לי בוודאות שהאוניברסיטאות מפלה את הנשים בצורה ישירה?

האפליה שאתה מדבר עליה היא נשמעת כאילו היא פוזיטיבית מכוונת אבל זו לא אפליה פוזיטיבית ומכוונת.

אני מדבר על האפליה שאינה במסגרת הפוזיטיבית אלא אפליה כמו ההגדרה של המילה.

קצת קשה להגיד שזה האוניברסיטה עושה יש כל מיני תנאים מסביב שיוצרים את הדבר הזה.

לא צריך לייפות את התמונה, יש כן אפליה בוטה אפילו רואים אותה בצורה צורמת שבה יש פער מאוד משמעותי בייצוגן של נשים בעמדות המפתח כפי שתראה בסגל האקדמי הזוטר, זה לא בא לידי ביטוי ובסגל האקדמי הבכיר זה בא לידי ביטוי וגם שאתה בוחן את התקנים של הקביעות וכמה נשים מגיעות לקבל את הפרופסורה אז אתה רואה ש 12% בלבד. וכיצד אם בתארים של דוקטור רואה שנשים הן הרוב אז איך זה יכול להיות? זה בעצם הזעקה שקמה כתוצאה הנתונים העובדתיים האלה ובעצם בקשנו לראות את המחקר ולבחון את ההיבטים האלה.

התופעה הזו של תקרת זכוכית היא בהחלט לא רק באקדמיה אלא בהרבה ארגונים עסקיים ובדרג העובדים, 50% נשים שמגיעות לצמרת הארגונית וההנהלה, הנהלה בכירה האחוזים יורדים דרסטית. זה בעצם הטריגר שיצר את תקרת הזכוכית, אני יכול ללכת יותר מהר רק בשביל להראות את הפירמידה הזו שהיא בעצם משקפת את כל השקפים הקודמים.

כשאנו מסתכלים על שיעור הנשים שמקבלות תואר שלישי אנחנו רואים 51% בבסיס הפירמידה, שיעור הנשים בסגל האקדמי הזוטר ,51% אנחנו עולים הלאה בפירמידה ויש לנו את הקו של תקרת הזכוכית, 27% בסגל האקדמי וכשאנחנו מגיעים לנשים בדרגה פרופסור מן המניין כ 14%, התופעה הזו כבר אומרת שיש איזו שהיא חסימה בדרך ואת זה הלכנו לראות מנקודת מבט של הנשים שנמצאות שם באקדמיה.

אולי זה האתגר הגדול של יושבת ראש.

היא גם חושבת שבדיוק כמוך?

תכף תראה מה היא אומרת על זה. עוד דוגמא של הנתונים מ2004 אבל הם נכונים בצורה דומה גם לשנים הנוספות, בדרגת מרצה 45% נשים, עולים דרגה יורד ל 34%, עולים דרגה 22% ומגיעים למעלה 11% , כלומר יש פה פירמידה ברורה ומשהו בדרך קורה פה.

הפוסט דוקטורט הוא תקופת לימודים שנעשית לאחר סיום התואר השלישי, בדרך כלל במוסד אחר והדרישה היא לא דרישה פורמאלית לא של המועצה להשכלה גבוהה אלא נוהג של האוניברסיטאות שמתגבש לאורך הזמן ,והמטרה היא ליצור קשרי עבודה חדשים, קשרים אישיים ומקצועיים וזה איזה שהוא חלק בתהליך הסוציאליזציה .

אני רוצה לעצור בנקודה הזו על מנת לחדד אותה. יש דרישה, אמנם מתכחשים לעצם היותה פורמאלית אבל אפשר להגיד אות הפורמאלית מצד המוסדות כי הם לא מתקדמים כמעט בכלל כלומר אחוז זניח של מי שמקדמים אותה להיות פרופסור במידה והם לא עוזבים שנה תמימה את הארץ על מנת לבצע את הפוסט דוקטורט בחוץ לארץ זו אומנם דרישה שאמנם אינה כתובה בשום מקום אבל היא נהוגה בכל מקום וזה חשוב לציין.

זה חסם, בעיקר זה חסם כנגד נשים אבל לדעתי גם יכול להיות שהרעיון היה להעלות את הנושא לשיח הציבורי ולבחון מחדש, האם לעזוב שנה תמימה את מדינת ישראל למקום בחוץ לארץ זהו אתגר אקדמי שהוא מחויב המציאות על מנת שאנשים יקבלו את התואר פרופסור מה שקורה הלכה למעשה.

אתם בדקתם כמה מתוך כל אלו שעושים פוסט דוקטורט מחוץ לישראל חזרו?

בודאי, זה חלק מהשאלות ששאלנו.

החסמים של הפוסט דוקטורט, כחסם להתקדמות של נשים, נובע מאחד משיטות הקביעות שדורשת כמות הפרסומים.

גם באוניברסיטאות בחוץ לארץ נהוגה אותה שיטה, או רק בארץ?

בארצות הברית, כל המערכת החברתית והאקדמית בנויה על רוטציה.

אתה רוצה להגיד לי שהאוניברסיטה שלנו ולא מספיק חזקים ליצור מנגנון כזה בתוך הארץ?

לא, אני רוצה להגיד שאין מספיק אוניברסיטאות בארץ.

לעשות פוסט דוקטורט?

בהחלט ההיצע פה הפוסט דוקטורט, אתה צריך שני צדדים מי שהולך לעשות את הפוסט דוקטורט ומי מהצד השני שיתחבר אליו , אנו משווים את ישראל למקומות אחרים בעולם אז מס' האוניברסיטאות הוא מצומצם לחלוטין.

זה לא מדויק, לא כולם מבקשים שנה תמימה יש חלקם שמבקשים חצי שנה ויש שמבקשים פחות מזה, זאת לא דרישה שהיא קבועה במנגנונים כ"ייהרג ואל יעבר" אבל גם כאן כפי שאתה רואה הם לא קובעים כאיזה שהוא קריטריון פורמאלי אלא בקבלת שיקול שמקבלים את ההחלטות בדבר מי יקבל את הפרופסורה ומי יקבל את התקן הקבוע, הם כן משתמשים בזה כמרכיב עיקרי בקבלת ההחלטה.

זה העניין של קביעות, ויש חסם נוסף שזו עדיפות לאלו שמגיעים עם פוסט דוקטורט מחוץ לארץ. כשמגיעים שניים לאוניברסיטאות בארץ, אחד עם פוסט דוקטורט מחוץ לארץ, החו"ל עדיף. לאו דווקא מסיבות לא מוצדקות יכול להיות שהסיבות מוצדקות לחלוטין אבל בסיטואציה הזו שנשים הם נשואות או עם ילדים הפוסט דוקטורט בחוץ לארץ שם עליה מעמסה נוספת שמקשה עליה יותר .

חסמים נוספים הם בדרך כלל חוסר הסכמה של הבעל לעזוב את מקום העבודה שבדרך כלל הוא המפרנס הראשי ויותר קשה לעזוב מקום עבודה וזה סיכון כללי גבוה שאם הבעל מסכים לעזוב אף אחד לא מבטיח לו שום דבר בחזרה.

ההצעות שעלו מראיונות מומחים שעשינו עם פרופסורים ופרופסוריות מאוניברסיטאות שונות בארץ לפוסט דוקטורט, ההצעה הראשונה היא לעשות פוסט דוקטורט בארץ, ואכן חלק מהם עושות פוסט דוקטורט בארץ. הצעה נוספת היא תמיכה כלכלית לנשים שהם אמהות ובמסגרת הלימודים גם דוקטורט גם פוסט דוקטורט וגם במשרות האקדמיות. הכרה במסגרות של פוסט דוקטורט נוספות עולים כל מיני רעיונות כמו קבוצות מחקר מקומיות כמסגרות מתאימות והקמת שת חונכות של תמיכה וייעוץ בכל הנושא של קריירה אקדמית ואפשר להוסיף פה שבהחלט יש מקום שהאוניברסיטאות יתקנו וייזמו את התהליך בצורה הרבה יותר טובה מהקיים. הסקר שעשינו נערך בקרב נשים.

אלו בעצם ההמלצות ?

אלו ההמלצות, גישוש של שנים עשר מרואיינים שלנו שעשינו איתם את ראיונות העומק אמרו איך הם רואים לפתור את הנושא של פוסט דוקטורט בחוץ לארץ.

כרגע מחפשים דרך לפתור את הפוסט דוקטורט, או את בעיית האפליה?

פוסט דוקטורט בחוץ לארץ לאישה.

אבל גם לאישה שהיא לא נשואה.

אני חושב שאין פה את הדבר שהוא מתבקש, חלק מהמסקנות של הרוב הפשוט לעשות טבלה מסודרת מול כל מי שמסיים את הדוקטורט אל מול ל מי שעובד כסגל זוטר ופרופסור זאת אומרת אם יש לך 50% אז צריך להיות איזה שהיא חובת אפליה שיהיה 50-50 כפוף, שיהיה כפוף לאיזה שהוא מספר שבו בוגרי דוקטורט וסגל זוטר.

אני לא בטוח שנשים שרוצות לעשות פוסט דוקטורט יסכימו איתך, כי הן תרצנה את התנאים השווים, תנאים הוגנים.

אבל אם אנחנו באים ואומרים את הנושא של פוסט דוקטורט של חובה לפרופסורה ואתה אומר שזה לא חובה אלא המלצה ?

זהו נוהג בלתי פורמאלי.

אין בעיה אבל כשאתה קובע שצריך להיות 50-50 אז אין בעיה אז יצטרכו ליישר קו גם בעניין זה ולתת עידוד הרבה יותר טוב לכל מי שהם מעוניינים שיעבדו אצלם ויישארו כפרופסורה גם אם זה בסובסידיות שונות ומימון וכל דבר אחר. היום הם לא חייבים.

בסופו של דבר, זה היה צריך נגזרת של נגזרת. פוסט דוקטורט כשאתה פותר אותו אין בעיה אבל זה עדיין לא בכלי כחובה ובסופו של דבר אם רוצים אפליה מייצרים אותה בכלים שעומדים לרשות אלה שרוצים לעושת אפליה. היום הכלי זה פוסט דוקטורט ואם אתה פותר זאת, מחר ימצאו כלי אחר אז אם אתה בא ועושה היום חוק או הסכם בתוך אוניברסיטאות. אם היית בא ואומר לי תשמע 65-75 אחוזים גברים ו 25% נשים מסיימים תואר ראשון וכן בסגל זוטר אז הייתי אומר אין ברירה . אבל כשיש לך פה 50% ושם יש לך ירידה של כמעט 509% בכל העניין של הפרופסורה יש בעיה מבנית בכל המערכת והפוסט דוקטורט הוא כלי לאוניברסיטאות להתמודד עם ההחלטה שזה צריך להיות 50-50.

בעיקרון אנחנו רוצים מס דברים: שהרמה המחקרית תהיה מאוד גבוהה באקדמיה, אין שום רצון להתערב בשיקולים ולא בחופש האקדמי ולא בהיבטים אחרים, יחד עם זה כמה אנו נתקלים בחסם שהגיע הזמן שיתנו את הדעת במועצה להשכלה גבוהה ובכל האוניברסיטאות ולבחון האם באמת הפוסט דוקטורט בחוץ לארץ זה דבר שהוא מחויב המציאות.

אם החליטו שכן אז יצטרכו לבחון מחדש את פרק הזמן האם שנה תמימה זה הזמן שנדרשים לו? על מנת לבוא ולהוביל את הפוסט דוקטורט? ודבר שלישי, כפי שאמרת מדוע במוסדות האקדמיים בארץ לא ניתן כן להרחיב את היריעה וכפי שהעלו כאן הצעות במחקר ומהצעות העומק לבחון לבצע את זה על ידי סעור מוחות יותר נרחב או מחקרים יותר מעמיקים ובמספר האנשים יותר מגוון ולבדוק בדיוק הפרמטרים והכלים שכן ניתן להתמודד איתן אבל בתור טענה שהיום נשמעת בכל מקום שבו מי שכן כבר עברו את הפוסט דוקטורט בארץ פשוט מנפנפים אותן בצורה מאד אלגנטית כי זה לא המדד.

חשוב לציין שיש לנו מודות אקדמאים ראויים בכל קנה מידה בינלאומי ואף מוצבים ברשימות בדרגים העליונים מבחינת הספירה ומלכתחילה לבוא ולראות. ויש עוד שאלו ששאלנו ואני לא ראיתי אותם בפרזנטציה בגלל שביקשנו להתקדם איתם אבל סוגיות כמו מה הצדקה של מי שנניח סיים דוקטורט בחוץ לארץ לבצע גם את הפוסט דוקטורט בחוץ לארץ וזה עדיין נדרש, כלומר יש באמת שאלות עומק.

אני צריכה, וגם רציתי להעלות את הנושא בוועדת החינוך, להעלות את השיח ולהאיר את עיניו של המועצה להשכלה גבוהה ולפנות אולי, ליו"ר המועצה להשכלה גבוהה ושר החינוך ולבקש כן לבצע דיון במועצה להשכלה גבוהה על מנת לבחון מחדש. אני באמת שמחה שיש פה נציגות מהמועצה להשכלה גבוהה ולשמוע גם מה העמדה בנושא.

לסגנית השר, יש את הסמכות להתערב. אבל מבחינתכם, כל אחד בתורו. אנו רוצים לסיים את המצגת ואתן לכם זכות דיבור, תרשמו לכם את כל הנקודות שאת רוצים ם להתייחס.

מה שאני אציג עכשיו זה ממצאים שאולי הם בעצם הכי חדשניים כי מה שהצגנו עד עכשיו זה נתונים קיימים ותיאוריה מוכרת ומציאות קיימת. השלב הנוסף שלנו הוא לעשות מחקר בקרב נשים באקדמיה הישראלית בכל המוסדות בשביל לשאול אותן מה הם חושבות בנושא של פוסט דוקטורט בחוץ לארץ באופן ספציפי.

כאמור המחקר נעשה בקרב 103 נשים המועסקות כחוקרות באקדמיה. ההתפלגות הסטטיסטית שלהם מבחינת הסטטוס האקדמי: 33% מרצות בכירות, 13% מרצות, כנ"ל פרופסור חבר, פרופסור מן המניין, פרופסור אמריתוס. חצי מהנשאלות היו מהאוניברסיטאות וכחצי מהמכללות, חלקם פרטיות וחלקם ציבוריות ומתוקצבות.
שאלנו שאלה ראשונה האם יצאתם לפוסט דוקטורט? 42% אמרו שלא יצאו בכלל, עוד 9% אמרו שיצאו בארץ והיתרה יצאו לפוסט דוקטורט בחוץ לארץ או בארצות הברית או באירופה, הרוב בארצות הברית. מה שמעניין שמאלה שלא יצאו לפוסט דוקטורט בכלל או בארץ הרוב הגדול 94% מבעלות הדעה טוענות, שהסיבה העיקרית לכך היו אילוצים משפחתיים כל מיני סוגים, מתעסוקה של בני זוג, ילדים , תמיכה של משפחה וכיו"ב. ומאלה שיצאו לחוץ לארץ, הרוב המוחלט היו נשים עם ילדים, כך שיש גם את ההיבט השני של היציאה לפוסט דוקטורט.

שאלנו את הנשים מה הגורמים העיקרים לכך שבעצם ככל שעולים בפירמידה שיעור הנשים הולך ויורד ? אז הרוב הגדול, וזו שאלה פתוחה, כל אחת ענתה כמיטב התשובות שעולות על דעתה, הנתח הגדול בכחול 56% שהם אילוצים משפחתיים, הריון, לידה גידול ילדים חוסר תמיכה של הבעל חלוקת תפקידים וכיו"ב.

צריך לזכור, שמדובר פה על נשים שהם דוקטור. זאת אומרת גם הם כאן עברו. מה שאני מנסה לומר זה כשאנו מדברים על אילוצים משפחתיים חשוב לדבר שמדובר בכן בנשים פורצות דרך שהגיעו למעמד באקדמיה לתפקידים של דוקטור ולמרות זאת שנה תמימה לעזוב את הארץ לחוץ לארץ זה יוצר עדיין בעיות מהפן הזה גם כן.

אז תשובה נוספת, גורם נוסף שגורם לתקרה הזו זו בעצם שליטה גברית באקדמיה שאפשר לפרוט אותה לחוסר התחשבות בצרכים נשיים, "העדפות הדומים" זה מושג שרוטברט מוסקנטר, חוקרת אמריקנית תבעה, השעתוק החד מיני של ההנהלות שמשעתקות את עצמן, גברים לבנים ואקדמאים.
25% התייחסו לכך, 14% התייחסו לחוסר גמישות של המערכת לצרכים של הנשים כמו מועדי לידה, שעות ותנאי עבודה גמישים, ועוד 5% דיברו על אפליה מושרשת באופן כללי בחברה הישראלית. אלו חסמים ש- 103 ציינו.

הדרישה הקיימת לפוסט דוקטורט, האם היא תורמת ליצירת תקרת זכוכית שמקשה על התקדמות נשים? כן או לא. 68% מבעלות הדעה, שזה רוב גדול מסכימות עם הטענה הזו שפוסט דוקטורט בחוץ לארץ הוא חסם שיוצר תקרת זכוכית שהיא בעצם מונעת את ההתקדמות אחר כך. עכשיו זה בולט במיוחד על רקע העובדה שבשנה נתונה מבין המסיימים דוקטורט בישראל כ 70% מסיימים בארץ ורק 30% בחוץ לארץ, זאת אומרת הרוב הגדול עדיין בארץ.
שאלנו האם יש התנגדות או תמיכה ביחס לחוקרים לצאת לפוסט דוקטורט לחוץ לארץ האם את בעד או נגד? רוב בעלות הדעה נגד הדרישה לצאת לחוץ לארץ לפוסט דוקטורט אפשר לוותר על זה ואת אלה שהתנגדו ואת אלה שתומכים שאלנו מהם הנימוקים?
אלו שבעד הדרישה לצאת לחוץ לארץ לפוסט דוקטורט אומרות הוא חיובי והוא תורם לקשרים אישיים ומקצועיים, אלה שנגד הדרישה לצאת לפוסט דוקטורט לחוץ לארץ, מתוכן הרוב טוען שההתנגדות נובעת בגלל אילוצים משפחתיים, זו נקודה בעייתית.

אלה שתומכות ביציאת לפוסט דוקטורט בחוץ לארץ שאלנו אותם האם צריך לוותר על הדרישה לצאת לפוסט דוקטורט לחוץ לארץ מנשים שהשלימו את הדוקטורט בישראל אבל את הלימודים הקודמים תואר ראשון ושני עשו בחוץ לארץ כך שיש להם רקע "חו"לי" שנותן להם את עושר התרבותי והקשרים כבר משלב קודם? אז פה הרוב הגדול 65% אמרו שלא צריך לוותר על הדבר הזה ולעומת זאת האם לוותר על הדרישה לצאת לחוץ לארץ ממי שסיימו את הדוקטורט שלהם בחוץ לארץ כלומר הם מגיעים כבר "אפויים בתנור האמריקאי והאנגלי", אז 79% טוענות שאפשר לוותר על הדבר הזה .
שאלנו אותן אם אנחנו מציעים כל מיני פתרונות או תחליפים לפוסט דוקטורט בחוץ לארץ כמה אתן תומכות או כמה אתן מתנגדות לכל אחד, מה חלופות הללו? ופה יש דרוג אם מסתכלים על הטור האדום רואים את שיעור התמיכה בכל אחת מהחלופות, ואם אנחנו נעבור החלופות מוצגות בצורה הזו: 77% תומכות בפוסט דוקטורט בישראל שזה תחליף הכי מעשי והכי פרקטי לעשות אותו בארץ.
העמודות פה מסומנות בכוכב ובעיגול, העיגול הוא בעצם חלופה אמיתית והכוכב הוא בעצם תמיכה בביטול המעשי או ביטול פורמאלי בחקיקה בדרישה הזו לעשו פוסט דוקטורט בחו"ל. אז 77% טוענות שהם מסכימות לפוסט דוקטורט בחוץ לארץ כחלופה, 64% החלופה שהם תומכות בה זו סף דרישות אקדמיות כמו מספר וסוג פרסומים, עוד 58% טוענות שהשתתפות פעילה בכנסים מדעיים בחוץ לארץ יכול להוות תחליף, כלומר מס' מסוים של כנסים בחוץ לארץ בשנה יכול להוות תחליף לפוסט דוקטורט, ופחות מחצי מדבורת על דחיית יציאה להשתלמות בחוץ לארץ לאחר קבלת הקביעות באוניברסיטה, וכמובן ש70% בעד ביטול הפוסט דוקטורט בחוץ לארץ באופן יישומי מעשי ו52% בעד ביטול פורמאלי של הפוסט דוקטורט בחקיקה.
בקיצור החלופות המועדפות הם פוסט דוקטורט בישראל והוספת דרישות אקדמיות כתחליף. אם אנחנו מסכמים את זה אז יש הסכמה רחבה על הנושא של תקרת זכוכית ביחס להשתלבות של נשים באקדמיה הישראלית, והמשמעות שלה שיש תת ייצוג של נשים בדרגים הגבוהים באקדמיה.

אנחנו הבנו את הרעיון הכללי יש לך עוד משהו שאתה רוצה שאנחנו נשמע ונתייחס לנושא, יש לך עוד נתון שאתה רוצה להציג אותו שהוא חשוב מאוד ?

לא אני חושב שהסיכום הוא שיש ירידה בשיעור הנשים באקדמיה,כ כל שעולים בהיררכיה. הנשים שנמצאות באקדמיה טוענות שהפוסט דוקטורט בחוץ לארץ, הדרישה לצאת חוץ לארץ היא חסם מרכזי, היא נובעת ברובה מאילוצים משפחתיים ויש כמה הצעות קונקרטיות לטפל בנושא הזה כמו פוסט דוקטורט בארץ, יציאה לכנסים בחוץ לארץ ומאחר ואנחנו נמצאים בעידן אלקטרוני והיום יש אוניברסיטאות שכל הלמידה שלהם מבוססת על "אי לרננינג" יכול להיות שגם אפשר לעשות איזה שהיא מסגרת שעושה את זה גם בוידיאו.

תודה רבה. נציגת המועצה להשכלה גבוהה, בבקשה.

אני רכזת, רציתי לעדכן שנושא הוצג בפני ות"ת ובעקבות כך הוחלט להקים צוות הפועל בשיתוף מלא עם השר, ועושה בדיקה מעמיקה של נושאים שקשורים במעמד נשים באקדמיה וכמובן בנושא זה.

מה הדד ליין של המסקנות?

אני מניחה שתוך כחצי שנה הצוות יציג מסקנות לבת"ת ולמועצה להשכלה גבוהה.

באופן כללי יש איזה שהוא מתווה, יש איזה שהוא הקצאה תקציבית בעצם אתם רואים לנכון לתת לוועדה זו, כי את יודעת אפשר לדון עד מחר?

מה הסמכויות של הוועדה?

הצוות אמור להגדיר גם ממש המלצות אופרטיביות לפעולה.

מה הרכבו?

פרופסור רבקה כרמי עומדת בראש הצוות; פרופסור עליזה שנהר; פרופסור מלכה רפפורט; פרופסור דפנה ברק ארז; פרופסור עזאיזה; וכמובן שיש צוות פנימי של מל"ג וות"ת.

לפי איזה מתווה הוועדה עובדת? של הנושא של פוסט דוקטור באופן כללי, לעשות את זה באחוזים ? או שישי להם אופן פעולה חופשי לחלוטין מה שמחליטים יכולים לדון על דבר ודבר או שיש איזה שהוא כיוון?

אני אענה בנושא מעמד הנשים באקדמיה הצוות התחיל לפעול לאחרונה.

המעמד של נשים באקדמיה הוא בסדר גמור, אנחנו מדברים אך ורק בעניין של סגל קבוע כי גם בסגל הזוטר וגם באופן כללי בדוקטורט אין לכם שום בעיה ולא צריכים לדן בזה כי אתם עומדים 50-50. אנחנו מדברים על אך ורק על העניין שהוא ספציפי לפרופסורה ששם אנחנו רואים שיש ירידה. יש טענה שזה פוסט דוקטורט כאחד החסמים והחסם השני הוא שזה שוב אפליה מובנית על ידי ההנהלות שמנהלות שהם יותר שם אנשים שהם גברים וזה כבר נהוג כך שבעצם תהיה את האפליה הזו אז זה בעצם מה שלדעתי אתם צריכים לבדוק וכל השאר לא מעניין.

הנתונים עלו והצוות מודע לעצם.

אני המזכירה האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה ואני רוצה להציג במקרה זה אוניברסיטה עם המצב הרצוי. מבין חברי הסגל האקדמי הבכיר אני מדברת על 46 אחוז שהן נשים בדרגות הגבוהות, פרופסור חבר 53 אחוז הן נשים, בדרגות של פרופסור מן המניין 42 אחוז נשים.

מצוין.

אני שמחה על זה וזה היה תמיד, אבל אני רוצה להתייחס לחלופה שדיברו עליה.

אתם לא מבקשים פוסט דוקטורט בחוץ לארץ? כשאת אומרת שיש דרישות מספיק, אנשים שיש להם את כל הדברים הם פשוט במקומות אחרים מצאו כבר דרכים לא להכניס אותם?

אגב, יש לכם נתון כמה אנשים יש היום שעשו את כל הדברים ולא נתנו להם להיכנס? זאת אומרת האם יש היום יש אישה שעשתה את ל הדברים שפרסמתם כאן, גם נסעה לחוץ לארץ, עשתה פוסט דוקטורט,כמה יש היום?

42% בכלל לא יצאו לפוסט דוקטורט הן וויתרו על כך מראש.

בסדר אני אומר אם אנחנו משווים עכשיו אדם שקיבל, שני אנשים שקיבלו שני אנשים שקיבלו פוסט דוקטורט גבר ואישה כמה יש היום שיש להם את זה ועדיין לא הצליחו להיכנס בגלל חסם שני? יכול להיות שהיום יש אנשים בתוך המערכת ועדיין חוסמים בפניהים כניסה?
זה גם נתון מאוד חשוב כמה נשים עשו את הזה ועדיין לא מצליחים להיכנס יכול להיות שנפתור את הבעיה של פוסט דוקטורט וימשיכו לא לתת להם להיכנס אז מה עשינו בזה?

גם נתון זה חשוב לבדיקה כי אני מכיר טענה שהרבה אנשים שנמצאים בסגל זוטר לא יכולים להתקדם כי אין תקנים ואנשים לא מתחלפים ועדיין יש בעיה עם סגל בכיר שלא מצליחים להיכנס בלי שום קשר לאישה או גבר או באופן כללי.

זה לא קשור לנושא של נשים וגברים.

כן אבל שאלה האם היום אוניברסיטאות יכולות לבוא ולהגיד שאין להם מספיק קריטריונים בשביל להיכנס כסגל בכיר או להפך שיש היום מספיק אנשים שיכולים פשוט לא נונים להם.

כי אם היום משתחרר מקום ויש בן אדם שיכול להיכנס ויש לו פוסט דוקטורט עדיים נותנים עדיפות לגבר ולא לאישה כי אני לא מדבר על הכמויות שיש היום תקנים שמשתחררים אני מדבר על האם פה ושם יש משהו ומה קורה מבחינת העדפה אם אוניברסיטה יודעת שיש לה בעיה ויש לה אפליה ויש לה חוסר של נשים בתוך המערכת ופתאום מתפנה התפקיד ויש מועמדים שהם גם גברים וגם נשים עדיין ממשיכים להעדיף את הגברים ואז גם זה בעיה שיכול להיות וצריך לבדוק איפה הדברים עומדים מבחינת כל תקן ותקן.
זה לדעתי אני פונה לורה לעשות את הבדיקה הזו, תעשו בדיקה של חמש שנים אחרונות על כל תקן של סגל הבכיר שאושר על ידי כל מוסד ומוסד למול, קורות חיים שהוגשו לתפקיד כזה או אחר. כמה מתוכם נשים וכמה מתוכם גברים וכמה מתוכם עמדו בכל הקריטריונים. תעשו את ההשוואה ותראו שיכול להיות ששמה יש כבר אפליה מובנית כבר מראש העדיפו את הגברים ולא משנה כמה גם צריך לבדוק.

אני רוצה להגיד עוד מילה בעניין החלופה של פוסט דוקטורט בארץ, שוב זה עניין של תקציבים. פוסט דוקטורט זה אומר שאתה נותן מלגה או שכר אתה מאפשר למישהו לעסוק במחקר ונותן לו אפשרות קיום וגם דברים כאלו בארץ הולכים ומצטמצמים. אוניברסיטאות מורידות את התקציבים לפוסט דוקטורט ות"ת ביטלה את התוכנית שהייתה לה לפוסט דוקטורט בארץ כי האפשרויות תקציבית כרגע קטנו מאוד.

מה זאת אומרת שבתת ביטלה את התוכניות שלהם לפוסט דוקטורט ?

תמר תדע להגיד , לוות"ת היתה תוכנית של מלגות לפוסט דוקטורט בארץ.

רבותי אני הבנתי את המנגנון וגם אנחנו צריכים להיזהר מאוד עם הנושא הזה כי אנו לא יכולים לייצר מנגנון שיצור אפליה הפוכה, אם עושים פוסט דוקטורט בארץ זה צריך להיות לכולם.

בעניין הזה אני יודעת לעדכן לגבי הצוות ואנו נבחן את ל הסוגיות הקשורות.

יש עוד מישו שרוצה להתייחס?
אני רוצה לסכם.

קודם ל אנו מברכים אותך ואת משרדך על כך שעשיתם מחקר מקיף מאוד וכל מי שעוסק בתחום הזה נתן תמונה מאוד מפורטת בכל מה שקשור לפוסט דוקטורט, ובמחקר זה אנו עולים על סוגיה לא פשוטה שבאמת קיימת אפליה באוניברסיטאות כלפי נשים והאחוזים מצביעים על כך שיש צורך בתיקון. קודם כל אני פונה לוועד ראשי האוניברסיטאות לבדיקה בעניין של התקנים שאושרו למול כל מי שהגיש בקשה והתמודד לתפקיד כזה או אחר, כמה מתוכם היו מועמדים נשים וגברים ולמה דווקא הלכו בכיוון מסוים, ואנו רואים את זה מהנתונים.

אני מבקש להציג את המחקר שהצגתם בפני ועדת חינוך גם בפני ועדה מיוחדת שהקימו המועצה להשכלה גבוהה בועדת המחקר שהוצג גם בפני הועדה. אנחנו מברכים את האוניברסיטה הפתוחה על מנגנון שיצרתם ועל הדוגמא שאתם נותנים ואני מקווה מאוד שגם שאר האוניברסיטאות יוכלו ליישר קו אחרי ההחלטות שלכם. אתם עשיתם מהלך אסטרטגי חשוב שהוא מיישר קו עם כל אותם הדברים שנעשים כאן בכנסת גם מבחינת חיזוק מעמד האישה ולדעתי אנחנו באמת צריכים להיות כבר בשאר המוסדות הרבה מעל האחוזים שראינו כאן שהם אחוזים מאוד מדאיגים מבחינת קידום מעמד האישה וגם בהיבט האקדמי ואני מציע גם שתבדקו במידה ולא יהיה איזה שהוא מצב של פשרות.

אנחנו לא רוצים להיכנס לעניין האקדמי, כוועדת הכנסת וכפוליטיקאים אנחנו מבקשים דבר אחרון להתערב במוסדות להשכלה גבוהה אבל אנחנו כן יכולים לקבוע את פרמטר האחוזים, שאם מבחינת הבוגרים והסגל הזוטר עומד על 50% אני לא אקבע בחוק 50 אחוז אבל אני יכול להיצמד לכמות הבוגרים. אם תהיה 50% תהיה 50% כבמות הסגל הבכיר ואם 40% אז שיהיה 40%.

בעניין זה ואני מבקש ממועצה להשכלה גבוהה מרגע שיהיו מסקנות, להציג אותם בפני ועדת חינוך. וגברתי סגנית השר אני מציע לך שאנו נחשוב על איזה שהוא פתרון להביא איזה שהוא חוק שייתן מתווה לעניין הזה אם זה באחוזים, ומבחינת הקבלה והאפליה שקימת, כי אני רואה שאם לא נחייב בחוק, אף אחד לא יעשה מזה בסופו של דבר כי תמיד אפשר למצוא כל מיני פרצות שנותנים ליצור את האפליה הזו והאפליה הגדולה שקיימת היא זו שבסוף קובעת מי ייכנס לתפקיד ומי לא ולא משנה אם יש פוסט דוקטורט ומי ששולט הוא המחליט.

את רוצה להוסיף משהו?

ראשית אני מברכת אותך על זה שבאמת קידמת את זה כאן גם בוועדה. אני חושבת שהנתונים מדברים בעד עצמם ועכשיו עצם העלאת הנושא גם לסדר היום וגם לדרישה גם שהועדה של המועצה להשכלה גבוהה תתייחס גם לקריאה בוועדה כאן לדון במחקר ולבחון מחדש את סוגיית הפוסט דוקטורט, דבר שהוא מבחינה היסטורית קורה רק ב 15 השנים האחרונות. כן הייתה התייחסות בעבר בוות"ת וגם הוקצו לכך שמאבים לגבי פוסט דוקטורט בארץ ואני חושבת שהסוגיה הזו מלכתחילה צריך לדון בה מחדש ואני שמחה שפרופסור כרמי עומדת ברשות הועדה ונציג לה את הנתונים בוועדה משותפת.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15
PAGE
12