הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

29.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 163
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ג באדר ב' תשע"א (29 במרץ 2011), שעה 10:30

ישיבה בעיריית אור עקיבא לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

שמחה יוסיפוב

- ראש העיר אור עקיבא

רחמים צאלח

- מנכ"ל עיריית אור עקיבא

יהודה דוידוב

- מנהל היחידה להתנדבות בטיחות בדרכים, עיריית אור עקיבא

אבשלום אברמוב

- מנהל מרכז צעירים, עיריית אור עקיבא

אברהם כהן

- חבר מועצת העיר, עיריית אור עקיבא

אסתר פרץ

- מנהלת אגף רווחה, עיריית אור עקיבא

אמילי זטמן

- רכזת קליטה, עיריית אור עקיבא

מאיר לב טוב

- עוזר ראש העירייה, עיריית אור עקיבא

אלי אנקונינה

- סגן ומ"מ ראש העירייה, עיריית אור עקיבא

יצחק לוי

- ראש מינהל החינוך, עיריית אור עקיבא

משה נקש

- מנהל המתנ"ס, אור עקיבא

משה בינטון

- מנהל אגף שפ"ע, עיריית אור עקיבא

רוברט אברמוב

- מנכ"ל מינהלת אזור התעשייה, אור עקיבא

יצחק פתיתו

- מתנ"ס אור עקיבא

לוי מימון

- נציג תושבים גני אור, אור עקיבא

שלבת מתתוב

- מנהל פרוייקט פל"א מתנ"ס, אור עקיבא

חי אסולין

- מנהל לשכת חדרה, המשרד לקליטת העלייה

ויקי ניגרי

- מרכזת מפקחת קליטת תלמידים עולים במחוז חיפה, משרד החינוך

ד"ר שרה רובנישטיין
- מפקחת ארצית באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

רחל פליס

- משרד הבינוי והשיכון

רפ"ק ליאון נחום

- מפקד נקודת אור עקיבא, המשרד לביטחון פנים

אסיה צ'יירסקי

- רכזת "בבית ביחד" במח' לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

מצליח עמנואל

- יו"ר התאחדות יהודי קווקז בארץ

יגאל אמיתי

- דובר הוועדה

דנה גורדון

ש.י. חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעיריית אור עקיבא לבחינת קליטת העלייה

בוקר טוב לכולם. אנחנו שמחים מאוד לקבל בברכת ברוך הבא לאור עקיבא, וזה לא פעם ראשונה, האמת, וזה גם חבר, גם ידיד שלי ושל תושבי היער. יש לו חברים רבים בעיר הזו, אז אנחנו מקבלים בברכת ברוך הבא לאור עקיבא את חבר הכנסת דני דנון, הוא גם יושב ראש ועדת הקליטה לכנסת. אנחנו היום למעשה הוזמנו כאן אנשים כדי לדון בכל מיני נושאים של ועדת קליטה. למעשה היום הועדת קליטה מקיים את הדיון כאן באור עקיבא, בעיריית אור עקיבא, בראשותו של חבר הכנסת דני דנון.

תודה אדוני ראש העיר, אני שמח ומתכבד לפתוח את הישיבה.

אני מקפיד לקיים את הישיבות גם מחוץ לכנסת, על מנת לפגוש יותר אנשים, ולא לפגוש רק את מנהלי המחוזות, וגם לא רק את ראשי הערים, אלא לבוא ממש למקום ולפגוש את האנשים בשטח ולשמוע על הצרכים, וככה הועדה מקפידה פעם בשבוע להגיע. ואני, אור עקיבא, אדוני ראש העיר, גם בפרוטוקול של הכנסת, אבל אני חייב לומר, אני נבחרתי בזכות אור עקיבא לכנסת, ואני לא שוכח זאת כנציג האזור של אור עקיבא, ויש פה חברים מאד טובים.

וגם מבחינת העולים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאור עקיבא היא עיר קולטת עלייה. היום הנתונים שבידי, בדרך כלל הנתונים שלי הם פחות מהאמת, אבל הנתונים שקיבלנו לקראת הישיבה שבעיר אור עקיבא קרוב ל – 37 אחוז עולים, בדרך כלל תמיד זה יותר.

אנחנו מגיעים לחמישים אחוז.

השאלה למה אתה קורא: עולה? יש כאלה שמגיעים פה אחרי עשרים שנה אומרים לך: אני עולה.

נכון. אז והנתונים האלה הם נתונים מרשימים מאד, זאת אומרת, אין הרבה ערים במדינת ישראל, ערים גדולות, שיכולות להתחרות באור עקיבא, זאת אומרת, אולי נצרת עלית וכרמיאל. אילו הערים היחידות במדינת ישראל שמשתוות לאחוז העולים כמו שיש באור עקיבא, וזה בהחלט אתגר גדול לפרנסי העיר לקלוט כל כך הרבה עולים, עם החיוב, ועם הקשיים. אנחנו באנו היום לשמוע יותר אתכם, לראות את הצרכים, לשמוע גם את נציגי המשרדים השונים על שיתוף הפעולה, הצורך בתגבור.

ידוע כבר במדינת ישראל, שאור עקיבא היא סמל לקליטת עלייה. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו מחזקים, ויצא לי להיות פה בבית ספר לפני מספר חודשים, ואני זוכר בבית ספר שהייתי, פגשנו תלמידים, דיברנו, וראינו את התלמידים ממש לתפארת מדינת ישראל.

הייתי שמח, אדוני ראש העיר, לראות אם יש נקודות שאתם רוצים להציג מבחינת נתונים של עולים וקשיים מבחינת תקציבים. הדברים שמעניינים אותם. בדרך כלל מה שאנחנו עושים, אנחנו רוצים לדעת כמה העיר משקיעה בעולים באופן ישיר. כמה משרד הקליטה משקיע, ואז לראות באמת איך אפשר לשפר.

יש לנו רכזת קליטה שהיא ממומנת על ידי עיריית אור עקיבא. בהתחלה, לפני מספר שנים, הייתה 50 אחוז משרד הקליטה, והיום אנחנו מממנים מלא. משנה לשנה, לצערי, מקצצים בתקציבים. פעם היינו מקבלים מיליון שקל, בשנות ה – 90' שהייתה עליה כל כך, השנה קיבלנו, אנחנו הולכים גם לכנס עצרת היגוי בשביל 100 אלף שקל. 100 אלף שקל. אני עובד לפעמים עם 100 אלף שקל מה אפשר לעשות.

אנחנו מדברים פה על 5,000 אלף פה, 7,000 שם, וכאשר הצרכים הם גדולים, ועיריית אור עקיבא משקיעה יותר בוודאי באותן צרכים לעולים. אנחנו שמחים שיש לנו בתים חמים, גם, שאנחנו דרך הג'וינט, אנחנו למעשה משקיעים, העירייה משקיעה יותר מאשר מקבלת ממשרדי ממשלה. היום משרדי ממשלה כמעט לא מתקצבים את העירייה בנושא של העולים, אלא תקציבים רגילים. לכן אני חושב שהפנייה הייתה שלי, גם לגברת שרת הקליטה, סופה לנדבר, להחזיר לעצמה משמעותית את הנושא של התקציבים שנותנים לעירייה, כי הצרכים גדולים.

יש לנו נושא שאנחנו רוצים להכניס שמה את הנושא של גם נוער בסיכון. אנחנו כמעט לא מתייחסים לנוער בסיכון, וגם בתקציב של 100 אלף שקל אתה לא יכול לעשות כלום, ואז אתה חייב להתייחס.

הנושא של משפחות ברוכות ילדים, שאתה כמעט לא מתייחס גם לשם. חד הוריות, לדוגמא, מישהו צריך לתת את הדעת, הרי חד הוריות הם נמצאים במצב, לפי דעתי, הכי, הכי קשה. האשה שרוצה ללכת לעבוד היא צריכה שהילד שלה. התינוק שלה, יהיה במעון. ויש לנו מספיק מכסות. זה כבר ... לרווחה, אבל פה צריך להיות שיתוף פעולה של משרד הקליטה, ורווחה, והחינוך, כדי שהילד שהוא נמצא בגיל שישה חודשים, שמונה חודשים, שהאמא תצא לעבודה, והיא צריכה בוודאי שיהיה לה את המקום.

לא, זה דווקא אין בעיה במעונות, כי יש את חוק הפעוטות בסיכון, אין בעיה של מכסה. יש את הבעיה, את הקושי של לספוג את ההשתתפות.

השתתפות של העירייה.

גם דרגת הביניים.

העירייה היום מוציאה כמעט מיליון שקל לכל הנושא הזה. כמעט מיליון שקל לכל מכסות, גם חינוך מיוחד, גם נושא של מעונות. אנחנו בזמנו, גם לסוכנות אני פניתי עוד בזמנו, אמרתי: רבותיי, בואו ניתן לנשים חד הוריות קצת עזרה כדי שהילדים האלה יגיעו למעונות.

אם יש איזו בבושקה (סבתא ברוסית), אז במקום שהילד הזה עד גיל שלוש ילך למעון, הוא הולך לבבושקה שמדברת איתו ברוסית. עד שכבר לא קולט עברית, הוא רק בגיל שלוש מתחיל ללמוד עברית, כשהוא מגיע לגן, גן טרום חובה, לא לחובה. ואז הקליטה שלו, של עברית, היא קצת מאוחרת. עכשיו, זה כבר לא שפת האם. אבל שפת הילד, אם ילד כבר מדברים איתו בגן, במעון, מגיל אפס, מגיל שישה חודשים, זה מתחיל להיות שפת האם.

כראש העיר, אני חושב שהגיע הזמן ששפת האם של הילדים במדינת ישראל תהיה עברית, לא רוסית ולא אנגלית. צריך לעודד, כדי שהילדים, התינוקות האלה, יגיעו לזה. הסוכנות יכולה להיכנס לתמונה, אולי גם הג'וינט ומשרד הקליטה יכולים להיכנס לתמונה. אני חושב שפה צריך להקים ועדה בין משרדית לכל הנושאים האלה, כדי לשפר את המצב.

יש פה נציגה, או נציג של מחלקת רווחה של העירייה? כמה מהעולים רשומים במחלקת הרווחה?

50 אחוז.

או.קיי. חצי מהתיקים במחלקת רווחה הם עולים.

בוודאי. דרך אגב, תיקים לא קלים. בקרב החד הוריות בקרב עולים, יותר מאשר בקרב ותיקים.

חד הוריות מה המספרים?

סך הכל באור עקיבא מדברים על 700.

700 משפחות חד הוריות?

זה המון. זה המון. לפי נתוני סטטיסטיקה.

מתוך כמה משפחות, אדוני ראש העיר?

אנחנו 4,600 משפחות בעיר.

או.קיי.

4,600 בתי אב.

עכשיו, בעזרת השם, זה יגדל לאט לאט, תיכנס בניה מסיבית, אבל יחד עם זאת אני חושב שזה, באמת, אנחנו, הרי גם נתוני סטטיסטיקה, מרכז הסטטיסטיקה שנותן לנו היום 18 אלף תושבים, בפועל אנחנו ב – 20 אלף תושבים. 20 אלף תושבים. ופה גם, לגבי תקציבים מגיע לפי 18, או לפי 16, 17. כל אחד, בכלל, ביטוח לאומי מציג אותנו כ – 16 וחצי אלף תושבים. בכלל זה לא נכון. לא יודע מאיפה הם לוקחים את הנתונים. זה לפני 2009. 2010 עוד לא הגיע, ואז התקציבים גם, אנחנו מקבלים פחות מאשר לפי 20 אלף תושבים.

הכל קשור לתקציבים של משרד הקליטה. העצמת נשים קווקזיות – פעם היינו עושים את הסדנא, היו מקימים סדנא, והייתה עובדת סוציאלית שהייתה מובילה את הנושא הזה. בגלל הקיצוצים של התקציבים אנחנו קיצצנו את זה, וביטלנו. אין. לא עושים את זה. ואני חושב, דווקא בקרב העדה הקווקזית אנחנו צריכים להשקיע יותר, כי שמה צריך טיפול נכון, טיפול מסור, וטיפול חשוב ביותר, כי אנחנו אחר כך נקבל את הפירות בסוף. ועשו מחקרים בזמנו. עשו מחקרים בקרב העדה הקווקזית, והמחקרים שלהם, רק המחקרים, אבל בסופו של דבר לא הייתה עזרה ולא היה שום טיפול. ורוברט היום מתעסק עם הנושא של התאחדות עולי קווקז בארץ, הוא יודע, הרי אני גם הייתי יושב ראש התאחדות הקווקז בשמונה שנים, וניהלתי עמותה, והיה לנו, והעברנו, וטיפלנו בנושאים האלה, אבל אסור לקצץ, ואסור להשאיר אותם ככה.

וגם נושא של תמיכה בקבוצות המתנדבים. ופה נמצא רכז המתנדבים שלנו, שגם פה צריכים, יש לנו הרבה מתנדבים. יש קבוצות רבות של מתנדבים, אבל צריך להפעיל, צריך תקציבים. גם פה, אם לא הייתי לוקח אדם, מתקציב העירייה, ומממן את המשכורת שלו. היום משרד הרווחה כבר לא נותן. אף משרד לא נותן תקציבים. היום התקציב שלו זה משרד, העירייה. העירייה עושה את העבודה נהדרת, הוא עושה עבודה טובה מאד, אבל בתקציבים, הוא מנסה להשיג כל מיני תקציבים, אבל זה לא זה.

לנושא הוותרנים יש התייחסות מידי שנה, בנפרד, וגם שמה יש קיצוצים. פעם שמעתי, שמגיע תקציב למשרד הקליטה, ובסוף השנה מחזירים את התקציב. כן, שמעתי, 60 מיליון שקל, 50 מיליון שקל, נשבע לך. בשביל מה להחזיר? אי אפשר לתת? הרי צריך לעשות קריטריונים. לא יודע היום איזה נוסחה, איזה קריטריונים. צריך היום להסתובב בערים, לראות, בדיוק מה שאתה עושה. בדיוק מה שאתה עושה, ולהגיד: רבותיי, משרד הקליטה צריך לתת יותר תקציבים.

יש צרכים נרחבים וגדולים, ואני חושב שפה צריכים גם להתייחס לנושא הזה. אנחנו, כאשר אומרים על ותרן אנחנו גם אומרים: ניצולי שואה. ניצולי שואה זה אנשים שעברו את המלחמה, ואת מחנות הריכוז, ואנחנו כבר ביקרנו באושוויץ, ביקרנו בפולין. ראינו מה הם עברו. ראינו מה הם עברו, ואני חושב שצריך פה, באור עקיבא, להקים גם בית שיהיה להם, אין להם. אנחנו היום עובדים על זה, והיה פה גם מנכ"ל, גם סגנית השר, לאה נס, בנושא הזה. אנחנו מנסים לקדם את הנושא של הקמת מרכז, בית, בוודאי, תתייחסו, אני פשוט עובר את זה, ואנחנו כל אחד אחר כך נתייחס לנושאים האלה, תרשמו לפניכם שתתייחסו לזה.

בנושא של זהות יהודית, אני חושב שאותם עולים אנחנו צריכים להביא למצב שיהיה להם זהות יהודית, על יהדות, איך הקימו את מדינת ישראל, מורשת ישראל, ויהיה להם באמת זהות יהודית, וילמדו גם את השפה ועל יהודים, ועל יהדות בכלל.

תמיכה בקבוצות תיאטרון עולים. יש לנו קבוצות תיאטרון העולים, כשגם לו אין התייחסות. חבל. יש לנו 3 קבוצות עולים: יש אידיש.

במשרד התרבות אין תקציב לדברים האלה?

באור עקיבא משרד התרבות לא קיימת.

לדוגמא יש לנו תיאטרון ביידיש, שני תיאטרונים ברוסית: תיאטרון של זיווה, התיאטרונים האלה, העולים שהגיעו לאור עקיבא הם צורכי תרבות, בגדול.

בכל הארץ.

בכל הארץ ואני שמח על כך. הם בעצמם עושים, מפיקים הצגות, ובעצמם גם הולכים לראות. זה פנטסטי. זה פשוט מדהים מה שהם עושים. אנשים מהשורה שהולכים להיות שחקנים בגיל 50, 60, 70, 80, אפילו בגיל 90. יש לנו מקהלת גיל הזהב מהעולים שפשוט נהדרים. אני מאד שמח על כך.

תודה. אני רוצה התייחסות ראשונה ממשרד הקליטה, חי אסולין, מנהל לשכת חדרה.

הנתונים מראים שלא מגיעים הרבה עולים לאור עקיבא. יכול להיות שזה הבסיס לחוסר תיקצוב שאני שומע. השאלה, יש פה כל כך הרבה עולים שכבר נמצאים פה, המשרד מתייחס למספר העולים שמגיעים מידי שנה, כי הוא מספר נמוך, בגלל הירידה בעלייה מחבר העמים, או שאתם מתייחסים לכמות האדירה של העולים שנמצאים פה היום?

כמו שקרה בחדרה, יש פה הטיה לגבי המספרים. אנחנו מחזיקים במספרי עולים שהם שונים.

מה המספר שיש לכם, תגיד לי אתה?

מה שיש לך ביד. 6,891 סך הכל, שזה 36.9 אחוז. אנחנו יודעים שאוכלוסיית העולים, אני יודע מעבודת שטח, וגם עבודה רבת שנים, ושיתוף פעולה עם עיריית אור עקיבא, על 40 אחוז, 45 אחוז אפילו.

אני מדבר על 20 שנה, מ – 89' ועד היום. אני מדבר על הפעילות, עוד פעם, על הפעילות החברתית. מה שמוקצה לקליטה חברתית ולקליטה בקהילה. יש תקציבים שהם על פי זכאות העולה, שאני לא מכניס את זה פה. אני מדבר על תקציבים לטובת הרשות. גם על זה יש פה הטיה, ויש פה אי הבנה, אני יודע שמה שאני אגיד אולי לא יתקבל, אבל שנה שעברה אנחנו העברנו תקציבים לטובת תושבי או עקיבא בסדר גודל של 900 אלף שקל.

ב – 2010?

כן. היה חלק, בסדר. מה לעשות? זה רוב התקציב, זה משהו כמו בין 500 ל – 600 אלף שקל. ועוד תקציבים.

ב – 2011 מה הצפי?

2011, כרגע, וצודק שמחה, שאנחנו מדברים רק כרגע, על תקציבים ראשוניים עבור השלטון המקומי של 100 אלף שקל. הייתה הפסקה כמעט של שנה, ולצערי זה באמת פגע מאד בתלמידים עולים פה.

אנחנו נפעיל, אנחנו מפעילים את פרוייקט "תנופה" גם עם שיתוף פעולה עם אגף החינוך. יש לו פרוייקט אחד, זה לא מספיק, גם בנושא הרווחה. זה הסתבר, וזה יגיע גם כן לסכום של מיליון שקל.

בכל הועדות שיש לנו, בועדות היגוי של נושא קליטה, אנחנו דיברנו על הנושא: למה, הנושא של תכנית שמידט. כן? תכנית נוער וילדים בסיכון. אני חושב שבאמת יש מקום פה, ואם אני, עוד נושא אחד: פרוייקט מוקד קליטה שאנחנו לא לטובת עולי קווקז שהופעל כרגע שפיילוט בחדרה, באזור שלנו, שלי. אני חושב שיש לגיטימציה מלאה כן להפעיל אותו, ומדובר על תקציב של עוד איזה 300 אלף שקל לטובת הקהילה שבאמת זקוקה לזה.

לגבי המרכז לצעירים, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה לפני כבר שמשרד הקליטה הכריז על שיתוף פעולה עם מרכז הצעירים. ממש, שם אנחנו מפנים את האולם, דרך אגב, ועוד הרבה, הרבה פעילויות.

יש אולפן באור עקיבא?

כן, אצלנו.

מצויין.

למה כשהיינו בחדרה, הגיעו אנשים מאור עקיבא לאולפן בחדרה?

לא, יש לנו אולפן גם בחדרה וגם באור עקיבא. עכשיו, זה גם לפי רמות.

יש פה מפקחת של משרד החינוך, היא תוכל להעיר יותר. אבל אני חושב, עוד נושא – משרד הקליטה החליט לתקצב עם משרד הנגב והגליל מרכזי צעירים. מרכזי קליטה.

עם הג'וינט?

כן.

איך החלוקה שם מבחינת תקציבים?

עכשיו, בנגב והגליל. המשרד החליט השנה להכניס עוד מרכז צעירים שהוא לא באזור הפריפרי הזה. משום מה אנחנו לא הכנסנו שם. ואני טוען שכן אור עקיבא, לאור ההצלחה, באמת , של המרכז, והתמיכה של ראש העיר גם כן למרכז, צריך להגיד את הדברים, חבל שלא נכנס. זה עוד תקציב, שנכון, למשרד הקליטה אין הרבה תקציבים.

אני רוצה להבין אותך, נכנסו ערים חוץ מנגב וגליל?

כן.

איזה ערים? עיר אחת? לא חשוב לי העיר, השאלה היא אם התקדים הזה קיים, שנכנסה עיר שלא בנגב גליל?

השנה המשרד יתקצב שלושה מרכזים שהם לא בנגב והגליל.

אבל אותי הוא לא מתקצב. המרכז שלנו אחד המרכזים הטובים ביותר, גם מבחינת הפעילות, היה פה שלשום קובי בנבנישטי ממפעל הפיס, אומר: משהו יש לכם בבאר שבע ... והכל בזכות עצמנו. זאת אומרת, אנחנו מממנים כל המשכורות, כל הפעילות, הכל העירייה.

עכשיו, עוד מילה אחת לטובת האנשים שיושבים פה, ואנחנו עובדים, באמת, כבר שנים רבות ביחד, זה פשוט תענוג לעבוד כאן. מנצלים את התקציבים עד תום. יש אנשים מקצועיים. יש לי כתובת.

לא רק מנצלים, אנחנו מחפשים תקציבים.

זה לא נכון. אני העברתי את זה. מדברים על כמעט ...

להערכתך, אם נבוא עוד שנה, בלי נדר, אנחנו נסיים גם באותו סדר גודל של 900 אלף שקל כל הפרוייקטים שאתה מציין?

אם אנחנו נוסיף את שלושת הפרוייקטים המרכזיים שדיברתי עליהם, הכוונה: תכנית הנוער, והילדים ונוער בסיכון, הנושא של המוקד ליהודי קווקז, והתמיכה למרכז הצעירים, אנחנו כמעט מכפילים את זה.

כן. נוער בסיכון אנחנו מקבלים שקל.

זה החלטת ממשלה. זה החלטת ממשלה. אני לא יודע בדיוק מי קובע את זה.

יש לנו את הנושא של הנוער והילדים שהוא מאד חשוב, בעיקר בשכונת אורות שמרוכזת עם המון עולים, ויש שמה בעיות שצריכים לתת עליהם את הדעת, ואין לנו את היכולת היום להפעיל במקום מועדון נוער אפילו בשביל לרכז את הילדים שבערב לא יסתובבו. העירייה נותנת את התמיכה, המתנ"ס מפעיל, ביכולות הקטנות שלו, אבל יש שמה, דרושה שמה עבודה מאד משמעותית. זה מגיע לבעיות של אלכוהול ואלימות. זאת אומרת, גם לנושא הזה צריך לקחת ולתת את החשיבה ואת התקציבים.

אני לא מבין למה לא הכניסו אתכם, כי זה היה לפי הפרמטר.

נתוני התכנית מראים שריכוז האוכלוסיות הייחודיות שהם דרוזים וערבים ועולים, וחרדים. וכאן דווקא אנחנו אמורים להיות.

תודה חי אסולין.

אני רוצה לבקש מנציג המשרד לביטחון פנים, רב פקד ליאון נחום, מפקד נקודת אור עקיבא, אם יש דגשים שלכם לגבי נוער עולה, או דברים שמיוחדים, שאתם פועלים בנושא.

אז ככה, אני פשוט מאד אסקור את זה בכללי. אני אקח רק את העולים. אני לא אתייחס לשאר התושבים. אני אומר שמבין העולים החדשים לבין העולים הישנים זה 50:50 מבחינת הפשיעה. אני אתן, פחות או יותר, סקירה לגבי כלל העולים, ואחרי זה אני אדבר קצת על קטינים, שהמצב שמה הוא הרבה יותר טוב.

אבל מבחינת כלל העולים אז אנחנו מדברים על סדר ציבורי, מהווים 69 אחוז מכלל העבירה הזאת, העולים בכללותם. כלומר, זאת אומרת, גם הותיקים.

באוכלוסייה הם 50 אחוז, זאת אומרת, יש להם מעורבות יותר גבוהה בסדר הציבורי.

ברכוש הם מהווים 54 אחוז. עכשיו, עוד הפעם, אני חייב להדגיש פה שזה גם הותיקים וגם החדשים. זאת אומרת, אני תיכף אתן פילוג גם לגביהם, אם תרצה. בעניין של סמים אנחנו מדברים 50 אחוז. 50 ו – 50 בערך.

150.

לא, 50 ו – 50. זאת אומרת 100 אחוז.

חצי. חצי ותיקים, חצי עולים.

לא, לא, לא, עוד הפעם. אני עוד הפעם מדגיש. אני מדבר פה.

רק על העולים.

רק על העולים. רק על העולים שהם גם הותיקים, וגם, אני חיברתי אותם ביחד, לעומת כלל האוכלוסייה. או.קיי? אז אנחנו מדברים על סמים 50 אחוז. מדברים על גוף – 45 אחוז. מרמה – אנחנו מדברים 16 אחוז. ויתר העבירות אנחנו מדברים – 15 אחוז.

אז בעצם הבעיה היא, רב פקד ליאון נחום היא בסדר הציבורי?

כן

מה זה סדר ציבורי, זה אלימות?

זה אלימות, ונדליזם, שתיית אלכוהול, וכל העבירות האלה שנכנסות, שכתוצאה מהן אנחנו מקבלים סדר ציבורי.

איפה נכנסת האלימות במשפחה פה? בכמה אחוזים?

גוף. 45 אחוז.

כן. תוצאה של חוסר פעילות חברתית.

החוק החדש שהעברנו לגבי השפיכת אלכוהול, אתם מיישמים אותו פה?

בוודאי. בוודאי. הוא עובד יפה מאד.

יש לך נתונים לגבי זה? כי אנחנו.

בשנה הקודמת אנחנו שפכנו כ – 150, היה לנו 150 שפיכות. והשנה זה קצת פחות, כי התודעה של הנושא של השפיכה נכנסה חזק.

זה במסגרת הפרוייקט ללא אלימות.

פרוייקט עיר ללא אלימות?

יש לנו פרוייקט, שנה שניה שכבר עובד אצלנו.

יש פה מבצעים שמתנהלים בכל סופי שבוע, כי בעצם שתיית האלכוהול הם בסופי שבוע, ובמוקדים מסויימים, וזה עובד יפה מאד.

ולגבי הפיצוציות? אנחנו גם שם החמרנו בחקיקה. אתם סוגרים? צווים מינהליים?

לגבי סגירת, כן.

כל אלה אתם מיישמים? יש לך נתונים לגבי זה? כמה מקומות נסגרו?

נסגרו שלושה מקומות השנה הזאת. בשנה שעברה הוצאו לכל הפיצוציות הוצאו הגבלות לנושא של פתיחה, בראשותו של ראש העיר. זה היה משהו פנטסטי. זה הוכיח את עצמו, והשנה אנחנו גם הולכים לנושא של סגירת מקומות כאלה שאנחנו תופסים מכירת אלכוהול לקטינים, ומכירת אלכוהול ככלל.

חשוב מאד, אדוני ראש העיר, אנחנו אישרנו נוהל להשתמש בקטינים על מנת להרשיע את בעלי הפיצוציות, כי בפועל אם היית שולח שחקן, הוא קונה אלכוהול, אתה בא לבית משפט, אין עבירה. אז אישרנו.

מיושם.

יחד עם ראש אגף חקירות והועדה לזכויות הילד, אישרנו נוהל מיוחד של קטין מעל גיל 17, שהוא לא יכול לבוא עם המשטרה, לבצע את הרכישת אלכוהול. מתעדים את זה במצלמות, ואז הולכים לבית משפט ויש הרשעות. ואתם מיישמים את זה?

מיישמים את זה.

זה לגבי הבגירים. לגבי הקטינים אמרתי שהמצב הוא הרבה יותר טוב. אני אתן, פחות או יותר, ב – 2007 מכלל העבירות היה לנו עצור אחד מנושא של ותיקים, או.קיי? ואפס מבחינת החדשים. אני אלך לשנה הזאת, אני לא רוצה פשוט מאד לגשת, או 2010 – 20 מבחינת הותיקים, ו – 2 מבחינת החדשים. ולשנה הזאת, שאנחנו עוד לא סיימנו אותה – 4 מבחינת הותיקים, ו – אפס מבחינת החדשים. זאת אומרת, הנתונים הם פחות או יותר בסדר מבחינת הקטינים לעומת הבגירים. כמובן שראש העיר מודע לכל הנושא של הגברת, או העלאת כמות השוטרים שצריכה להיות פה.

מהו סדר הכוחות שלכם פה היום?

צריך לזכור שהחשיפה היא הבעיה. ככל שפחות חושף אז יש לך פחות בנתונים. וזה עניין גם מה שאמר, באמת הנושא של השוטרים. זה משהו שהוא באמת חסר פה.

סדר הכוחות?

נכון להיום זה: מפקד נקודה, 12 שוטרים, 1 שוטר קהילתי, שהוא נותן שירות לקהילה. ו – 1 זה מפעילת מתנדבים. כל הסד"כ הזה זה שוטרים. עכשיו, יש עוד 2 שהם מהעירייה, שהם עוזרים לנו מבחינת שוטר קהילתי שעוזר לנושא של השוטר בשטח. וזה מאד עוזר. צריך להעלות את זה, וצריך לבקש,

תקציב גם. כן.

סדר הכוחות היה יותר גבוה וזה ירד?

אני חושב שכן. אני חושב שראש העיר פעם ציין בפני.

פעם סדר הכוחות היה 18, והורידו את זה.

הורידו את זה. תודה. רצינו לשמוע על המתנדבים.

כן, אני רציתי להתייחס, ברשותכם, לכמה דברים: 1 – ראש העיר וחי ציינו כל הנושא של ילדים ונוער בסיכון. עכשיו, שמחה גם דיבר על פרוייקט פל"א זה אחד מהפרויקטים המוצלחים. לדעתי צריך להמשיך את זה, וגם להכניס כל הנושא של תגבור לימודי, כיתות מעבר, ה', ו', כי זה מאד משמעותי, מכיוון שהם מגיעים לגיל חטיבה ולתיכון, אז אם הם מקבלים את התגבור, אז הם עוברים גם כל הקשיים הלימודיים אחר כך, ונשירה, ודברים אחרים. זה אחד, אני חושב, מהמטרות החשובות שצריכות להיות בכיוון הפרוייקט פל"א, להשלים אותו.

גם כלפי כיתות יסוד, כן. הנקודה היא שפל"א עבד בעיקר בחטיבת הביניים. עכשיו, אנחנו רואים במבחני המיצ"ב למשל, שבשפה יש לנו ירידה בכיתות ה', בהשוואה ל – ב'. ב – ב' אנחנו נמצאים בממוצע הארצי, אבל בכיתות ה' אנחנו בירידה די חדה. זה הקושי של התמודדות בשפה, בעיקר ילדי העולים.

נכון.

רוב התכניות הקיימות הם עובדות בעיקר בחטיבה העליונה. אנחנו חייבים לעבוד בשכבה הזאת של ה' ו – ו' ו – ז' באמצעות פל"א, או כל תכנית אחרת.

כי זה מאד חשוב. עכשיו, ראש העיר התייחס פה גם לאוכלוסייה גדולה יחסית ביישוב - האוכלוסייה הקשישה. יש פה כ – 500 ניצולי שואה, ובתוכם גם פליטים, גם משתתפי מלחמת העולם השנייה. לצערנו, לצערנו, עכשיו, מה שקשור לותרנים, עכשיו הם מקבלים מהסכומים האלה הקטנים התייחסות. כל האוכלוסייה הגדולה הזאת אין עכשיו התייחסות של משרד.

איפה הם עושים פעילות?

אז עכשיו פעילות על חשבון של הרשות המקומית, ולאחרונה אנחנו רוצים, מנסים לפתוח, פתחנו בתים חמים מתקציבי רשות, והכל, לניצולי שואה, ואנחנו פתחנו מועדון שחמט העירוני,

בתים חמים.

זה אחד מהפרויקטים האיכותיים.

זה גם של ניצולי שואה, גם מלחמת עולם השנייה, שמגיעים לבית, 12 איש. מפגש חברתי.

פעמיים בשבוע.

שותים ביחד, אוכלים ביחד, בבית של מישהו. אחת מפעילה את הבית הזה, היא מקבלת תקציב של 800 שקל בחודש.

לכיבוד, לחשמל, להוצאות. אולי ברשותך, יום אחד אנחנו ניקח אותך.

תענוג.

כמה בתים כאלה יש?

שלושה, נכון?

שלישי פתחנו, ורביעי.

זה יוזמה רק פה? שנולדה פה?

לא, זה יוזמה של ניצולי שואה, זה יוזמה של אור עקיבא.

לא, הבתים החמים.

זה יוזמה של הג'וינט אש"ל ישראל, אבל לכלל הקשישים היו של ניצולי שואה ומשתתפים זה של אור עקיבא.

לותיקים, צריך לעשות לותיקים. זאת אומרת, אותו דבר שעושים לעולים,

לא, זה התחיל עם הותיקים.

הותיקים דווקא כן היו. אז עכשיו אנחנו פותחים, כבר התקדמנו, בוא נגיד, מבחינת הקמת בית פתוח לניצולי שואה ביישוב. אז עכשיו ל – 500 איש, לפי הקריטריונים החדשים עכשיו הצטרפו גם כ – 150, 200 יוצאי לוב שיקבלו כל הזכויות, ואין לנו מקום מסויים, ולאחרונה פנינו למשרד הרווחה ועזרו לנו מבחינת קצת פעילות חברתית. וראש העיר עכשיו נתן לנו מקום בשביל, ואנחנו גייסנו רוב התקציב, אפשר להגיד פה, כמעט, אם משרד הקליטה יכול לבוא לעזור לנו בהצטיידות. השיפוץ עולה 900 אלף שקל. עכשיו, כסף.

מבנה כבר הקצתם?

ראש העיר נתן מבנה, יש לנו הכל. גייסנו תקציבים עכשיו של אש"ל, של משרד לאזרחים ותיקים עכשיו. יש ארגון קואליציה,

הגענו ל – 700 אלף שקל.

קואליציה עולמי, וחסר לנו היום הצטיידות של המבנה שזה על סך 120 אלף. ואז פה אני מבקש, יש פה נציגים גם סוכנות היהודית שאני מזמנו פניתי לסמדר פרח, ואני עכשיו פונה אליך, הצטיידות של 120 אלף שקל של מרכז, ועכשיו דני, כולם עולים חדשים. כ – 500 איש, כולם עולים חדשים קשישים שהם מתקיימים רק מהקיצבה. זה פליטים והכל, אתה יודע מה הבעיות שלהם מול נציגים של חזית הכבוד שישבת. יש הרבה קשיים גם חברתיים, ופה הרשות יכולה לתת עכשיו ולעזור המון מבחינת הפעילות החברתית.

ראש העיר ציין פה גם על נושא של משפחות חד הוריות, ויש הרבה משפחות חד הוריות, והתייחסות בנוסף לנושא של ילדים, צריכה להיות גם הכשרות, אמהות של חד הוריות, ופה, אם יהיה תקציב נוסף עכשיו אנחנו עם מרכז צעירים, ועם רשות ככה, של 8,000, 10,000 שקל לשנה שחד הורית רוצה עכשיו לקבל איזה מקצוע שיכול לעזור לה עכשיו להתקדם בחיים, ואין לה את זה, אז אם אנחנו גם, לנושא זה נצליח עכשיו קצת לתקצב, למשל, משרד הקליטה הפניתי כל הזמן שיש וואוצ'רים, אבל זה יש גם הגבלות מסויימות, עד 10 שנים בארץ, ודברים אחרים. פה אנחנו נצטרך גם עזרתך.

בנושא של זהות יהודית, ראש העיר ציין. נושא של מועדון שחמט אזורי יש לנו פה. פתחנו ויש שיתוף פעולה גם משרד הקליטה, אבל כשנה, עקב הקיצוץ של התקציבים אנחנו, סליחה, לא יכולים לתקצב מועדון שחמט אזורי, ששמה מאה אחוז, מאה אחוז גם ילדים, גם קשישים. זה עולים.

מאה אחוז עולים.

מאה אחוז עולים.

הם אוהבים שחמט.

עכשיו, 4 פעמים יש פעילות.

הלוואי שהיית מכניס את זה גם לותיקים. אני, דרך אגב, מחזיק מורה.

כן?

בתקציב של העירייה.

דרך אגב, לאה, עכשיו היא מתנדבת והכל, לאוכלוסייה ותיקה חרדית, ופתאום אחרי איזה שבוע התחילו לבוא למועדון עשרות ילדים. היה מאד מעניין. רצו משחקי שחמט, חשיבה והכל, ופה, בבקשה, תעזור לנו.

שרנסקי, צריך לפנות לשרנסקי אולי, הוא הרי גם שחקן, גם זה, אולי הוא יכול לעזור.

ומוקד לקהילה הקווקזית עם כל הפיתוח, גם תכניות חדשות חברתיות. זה חשוב.

מוקד לקהילה הקווקזית יש פיילוט של המשרד, באיזה מקומות?

באר שבע.

מה זה מוקד מידע?

לא, מוקד פעילות.

מרכז לעולי קווקז.

איפה המקומות?

חדרה, באר שבע ונתניה.

אני פניתי בנושא, כי גם הייתה פניה אלי מתל אביב שביקשו גם. התשובה שקיבלתי מהשרה שהפיילוט הוא לשלושה מקומות, ולפי אחוז העולים.

לפי אחוז האוכלוסייה של הקווקזים, מקום ראשון פה, אור עקיבא.

הם קבעו שזה מ – 4,000 עולים והלאה. ואז אין להם.

עולים קווקזים?

כן.

המשרד שוקל להרחיב את זה כרגע?

לפי הנתונים שלי אז הם לא מגיעים לה-ה4,000.

אבל זה לא נכון. יש מעל 4,000.

לגבי פעילויות, פיתוח התנדבות. נושא של העצמה, ופיתוח מנהיגות נשים, וגם מקרב עולים עכשיו שיש עכשיו תכניות מסודרות, אז יש אפשרות לקדם את זה.

תודה. אבשלום, אתה רוצה להרחיב? אני רק אומר שאנחנו ארחנו, בועדת עלייה וקליטה, קבוצה של מרכז הצעירים לפני חודש ימים, הם סיירו בכנסת, נפגשנו, העלו רעיונות, יוזמות. חלק שלחתי אותם לראש העיר עם הרעיונות, חלק אני אימצתי.

רעיונות יש להם רעיונות יפים מאד.

כן, קבוצה מכובדת מאד, חבר'ה מצויינים.

בבקשה אבשלום.

אני רוצה להתייחס ולהתחיל מהנושאים שהיו פה לגבי אולפן. השאלה שלך הייתה פה שאנשים באור עקיבא נוסעים לחדרה. אנחנו יישוב יחסית קטן. עכשיו, מבחינת העולים זה עד 10 שנים בארץ. אנחנו משתדלים לפתוח כל פעם כיתה שאנחנו מגייסים 15, 20 עולים חדשים אז פותחים כיתה. עכשיו, גם עם 15, 20 קשה לפתוח כי יש נשירה טבעית. מתחילים עם 20, מסיימים עם 10. עכשיו, בטווח הזמנים שהכיתות לא נפתחות באור עקיבא, אז עולים חדשים נאלצים לנוסע לחדרה. כשיש כיתות באור עקיבא והם בחדרה, אז מחדרה מגיעים אלינו גם.

או.קיי.

זה יכול להיות גם אזורי, כן, זה לגבי אולפן. כי היום מבחינת התקציבים גם של סוכנות, קליטה,

צריך להפריד בין רמה מחוזית לרמה הארצית. עבודה מול חי בחדרה – יש לנו שיתופי פעולה, חבל על הזמן. אפשר לקנא בהם. אבל מבחינה ארצית ותקציבית אין מה לעשות. אנחנו מקבלים פה תקציב שרשום המלצה לפעילות עולים צעירים אצל ראש העיר – 100 אלף שקל. אבל כולם יודעים ש – 100 אלף שקל יש תכניות קיימות שאפשר לקחת משם. אז נותנים המלצות, אבל לא נותנים גיבוי להמלצות האלה. עכשיו, זה לגבי האולפן.

אנחנו גם מעבירים פה כיתות גיור. אנחנו כבר העברנו פה מספר כיתות. אנחנו גם קיבלנו תעודת הוקרה מהסוכנות, משרד הקליטה, ומכון ללימודי יהדות פה אצל ראש העיר קיבלנו תעודה. אנחנו עומדים באחוזים יפים. מעל 90 אחוז מצליחים, בסופו של תהליך עוברים גיור. הם באים ולומדים, ורוצים להכניס את זה לשאר הערים. כמה מצליחים? אני לא יודע.

לגבי צעירים עולים, אנחנו מנסים לבדוק כל מיני פרוייקטים, אבל לא על תקציבים של קליטה ועולים. אנחנו מגייסים משאבים לכלל הצעירים. לאחרונה גייסנו משאבים ... ג'וינט ישראל, ביטוח לאומי וסיסקו.

אבל החבר'ה שמגיעים אליך, אתה צריך לאפיין כמה אחוז מהם עולים?

אין, אקראי, אבל טבעי. באים אלי.

לא, לפי אחוזים.

לא, אני לא יודע לפי אחוזים.

אם אני אבוא היום בערב לפעילות, לחוג, למשהו.

40 אחוז אתה תראה עולים חדשים.

תלוי גם באיזה קורס. זה נע. אם, לצורך העניין, קורס פסיכומטרי, אז תראה 50 אחוז, 20 ככה, 30 ככה. זה משתנה מקורס לקורס. יש גם כיתות גיור. לאחרונה השתתפנו במכרז של סיסקו ישראל לקורס להכשרה של שנה, קורס העצמת נשים לנשים מנותקות מעולם התעסוקה. קורס מורכב שעולה בחוץ בערך 20 אלף שקל למשתתף, אנחנו מעבירים אותו ב – 500 שקל. הכל מתרומות, מביטוח לאומי, ג'וינט, וכל מיני גופים אחרים.

אם כמובן נוכל לקבל הקצאות לטובת צעירים עולים, נוכל להביא לפה הרבה קורסים אחרים. אנחנו בדעה שצריך לתת להם כלים. פעם נתנו רק חכות, והיום צריך לתת חכה, גם להראות איפה הדגים. אז בקטע הזה אנחנו ממש נשמח אם נצטרף למוקד קליטה שחי דיבר עליו. נכון להיום, אנחנו לא נתמכים, אין לנו תקציבי קליטה בפעילות, ובכלל, אין לנו שום השתתפות של קליטה בקטע של תקציב. יש לנו, אנחנו משתתפים בפרויקטים קיימים: אולפן, גיור, דברים בנויים, שאפשר להצטרף ולמשוך את זה לפה. אבל משהו שאנחנו רוצים ליזום ולעשות ייחודי לעולים, ויהיה לכך תקציב – אין לנו. כי התקציבים, אנחנו עובדים לכלל הצעירים, וכל הפעילויות שלנו לכלל הצעירים. זה בגדול לגבי העניין.

תודה, אבשלום.

ד"ר שרה רובינשטיין, מפקחת ארצית באגף לחינוך מבוגרים, בבקשה.

אני פשוט רוצה להעמיד דברים על דיוקם. באור עקיבא באמת נפתחה רק בתחילת החודש הזה, ב – 1 במרץ, נפתחה כיתה ל – 20 עולים, שחלק מהם המתינו די הרבה זמן. יכול להיות גם שנתיים לפתיחת כיתה. היו בודדים שרצו ללמוד, והם באמת נסעו לחדרה. והם הצטרפו לכיתות קיימות בחדרה. ופה נפתחה כיתה של 20 תלמידים. הכיתה הזאת היא כיתה רב רמתית. יש אנשים שמדברים היטב. יש אנשים שהדיבור ממש בראשיתו, ולא פשוט ללמד.

וגם הגילאים אני מניח מעורב.

גילאים מגיל 25 עד 70. אז אין כאן הגמישות שיש לנו בכל מיני מסגרות אחרות, משום שזאת כיתה אחת בלבד. אבל אני הבנתי שהכיתה היא בסך הכל מוצלחת. אני, בניגוד אליך, זאת אומרת, אני לא רואה את זה, ככה, בתור מסלול ישיר מ – 20 ל – 10 תלמידים. אני חושבת שצריך לעשות הכל כדי שהם יתמידו. עכשיו אני מבינה שאלה שלומדים בערב גם קשה להם, כי הם באים אחרי יום עבודה, ותלוי באמת מה המצב הכלכלי של המשפחה. זהו. זה בעצם מה שקיים שם. נדמה לי שכן הייתה התעניינות של תלמידים בכיתת, מה שנקרא: שילוב תעסוקתי. זאת אומרת, אבל לא הגיעה אלי שום פניה לפתוח כיתה כזאת. אם תהיה אני אשמח.

אני דיברתי לפני כמה רגעים עם חי גם לגבי חריגים. יש לנו כמה של 11 שנים בארץ, וכאלה, אנחנו נפנה, אולי כן נצליח.

תודה. נציגת משרד השיכון, רציתי לשאול אותך, לכוון אותך רחל, לגבי דיור לאוכלוסייה מבוגרת מקרב העולים. מה המצב? כמה אנשים עומדים פה בתור?

אנחנו לא, הם אלה שמספקים את הדיור לעולים חדשים. זה משרד הקליטה בלבד. הדירות בכלל מוקצבות 65 אחוז לנו, לותיקים, ו – 35 אחוז לעולים חדשים. עכשיו, יש הוסטל באור עקיבא, שיש בו 89 יחידות דיור בנות חדר ושני חדרים, שמעל 97 אחוז מאוכלס אך ורק על ידי עולים חדשים. יש אולי אחד, שניים, שהם ותיקים יחידים.

יש רשימות המתנה היום?

יש. כן. יש 20 מועמדים באור עקיבא, שהם ותיקים. אני לא יודעת מה אצלם לגבי העולים.

אני חושב מעל 100 איש.

לנו יש 20.

152 אצלכם ממתינים.

ולנו יש 20 ותיקים שזה לא נחשב הרבה. למשל, בחדרה יש משהו כמו 50 ממתינים.

הם כבר לא פונים.

נכון. אנחנו נותנים את הפתרון לכלל, גם העולים, וגם לכלל הותיקים, בסיוע בשכר דירה, שהוא די סיוע יחסית אולי לא רלוונטי במספר מקומות, אבל גם לחלק מהמגזר הוא גם סכום מאד גבוה.

אני רוצה להפנות את תשומת ראש העיר להחלטת ממשלה מיום ראשון לגבי בניה בשטחים חומים. הממשלה החליטה שיהיה מותר לבנות בשטחים חומים הוסטלים עם מרכיב של מסחרי כדי לתת כדאיות כלכלית לפרוייקט, וזה אם יש לכם שטחים חומים בעירייה.

קודם כל יש לי שטח, אני לא צריך אפילו חום.

או.קיי.

בינתיים יש לי שטח למקבצי דיור, או להוסטל. למעשה השטח הוא של מינהל מקרקעי ישראל. מי שמתכנן זה משרד השיכון. מי שצריך לבצע זה למעשה משרד הקליטה יחד עם משרד השיכון צריך לצאת לנושא של מכרז ליזם שיכול לבוא לאור עקיבא, להקים, אנחנו הרי עשינו שינוי תב"ע גם שמה מ – 111 יחידות ל – 130 יחידות, כדי לאפשר יותר עולים.

אני חושב שצריך לקדם את זה כמה שיותר מהר. זה תלוי במשרד השיכון היום, כי השינוי תב"ע זה אצל משרד השיכון, והנושא של המכרז וכל זה, זה בוודאי מי שצריך לדחוף את זה, זה משרד הקליטה. יש לי שטח, מוכן. אז בזמנו אפילו שרנסקי עשה טקס אבן פינה, מזה לא יצא כלום.

המספר ממתינים הוא קטן, אבל לא בטוח שירצו כולם,

נכון, להגיע להוסטל.

ואז מה קורה? אתה תביא אנשים מחוץ לאור עקיבא.

מבחוץ, ואז הם יפלו עליך ברווחה. זה לא קל, שמחה, אם נופלים עליך אנשים מבחוץ לרווחה שלך, זה לא קל.

אז בהחלט, אני אדבר עם חביב על זה, אבל צריכים לקדם את העניין הזה, כי יהיה פה עומס. האוכלוסייה מתבגרת. אוכלוסיית העולים מתבגרת.

בוודאי.מעולם לא חשבו שבהוסטל ייכנסו ותיקים. כי היום 4, 5 ותיקים.

שחררו בתים?

לא, הם היו מחוסרי דיור.

מחוסרי דיור, יש כאלה שגם גרושים.

בעלי דירות לשעבר, מחוסרי דיור, בעקבות גירושין עזבו את הבתים. זה פינס קטן לעומת, הרוב זה עולים חדשים. מעל 90 אחוז.

נציגת הסוכנות, אסיה צ'יירסקי.

שלום לכולם. אין לי כל כך הרבה מה להגיד, וזו כנראה מחמאה לאור עקיבא. כי אנחנו באמת כמעט ולא כאן, כי יש כאן פעילות מצויינת, ועבודה מצויינת, ואנחנו לא חושבים לנכון להפריע. תיכף אני אגיד במה אנחנו כן נשמח לעזור, להפריע ... שבאמת מתקיימת, והכל מתקיים, והכל קורה, חבל להפריע. כי באמת כאן דברים קורים. ואנחנו לא חושבים לנכון להיכנס בדלת פתוחה.

אני נציגה של המחלקה לעלייה וקליטה, אז כל הדברים שנאמרו עד כה כלפי, באמת, השתתפות, או עזרה, אז כמה שידוע לי זה לא בדיוק עניין של זכויות, זה עניין של רווחה, או דברים כאלה, כי זה מחלקה אחרת.

לא, נושא של קשישים וניצולי שואה אני אישית פניתי.

מה שאמרת עלי זה לבדוק. כי זה מחלקה אחרת. אנחנו מחלקה לעלייה וקליטה. מה שכן, אנחנו נשמח באמת, וזה מה שאנחנו עושים בערים או יותר גדולות, או עם כמות אוכלוסייה, כמות העולים הרבה יותר גדולה, או איפה שיש פחות, בוא נגיד, פעילות. א' – אנחנו נשמח להשתתף, כאן אני מתכוונת גם להשתתף כלכלית בפרופורציה כמה שאנחנו יכולים, אבל באירועים, אני מתכוונת, חגים, אם זה לצעירים, אם זה לכלל האוכלוסייה ביישוב, חלקים מסויימים.

ותרנים.

ותרנים, או כאלה. כן, בפרופורציה, אבל כן, זה בהחלט אפשר. בהחלט אנחנו נשמח לקחת חלק. אירוע, או מסיבה, או דברים כאלה. מה שגם כן, זה מה שאני יכולה לדבר באחריות מלאה, אני אישית רכזת תעסוקה באזור הצפון. אז סוף סוף הגענו מי אני, ששוב, באמת פחות התעסקתי באזור הזה, אבל אני אשמח, כי אנחנו מלווים עולים חדשים בתחום תעסוקה.

אפרופו תעסוקה, מה אחוז האבטלה הים באור עקיבא? מישהו יודע?

6.

6. בקרב העולים? זה אותו דבר?

בקרב העולים יותר.

או.קיי. תודה.

אם זה 6, אז אולי בקרב העולים זה לדוגמא 10 אחוז.

מה זה תחום תעסוקה? זה אומר לאו דווקא למצוא מקום לעצמו, כמובן, כן? אלא כל התהליך שמכין את העולה לקראת מציאת מקום עבודה. אני מדברת על אישור דיפלומה, בניית קורות חיים. אנחנו מתרגמים את הקורות חיים לעברית, ולפי סטנדרטים. אנחנו מנסים לבנות רשת חברתית מקצועית לעולה. זאת אומרת: מהנדס עולה מול מהנדס ותיק. דובר את השפה, רופא מול רופא, באמת להתאים.

גם אנחנו עושים את זה.

זה בדיוק המשפט הבא שאנחנו עושים.

זה הבעיה.

זה לא בעיה. זה בדיוק לא בעיה. מחוז הצפון עובד מצויין. זה לא בעיה. אנחנו עובדים יחד מאד מאד יפה, עם משה הראל, זה פשוט,

פה אתם עובדים.

אז אני מזמינה שנעבוד.

אם היום מישהו מאור עקיבא רוצה ליצור קשר עם הסוכנות היהודית, אל מי הוא פונה?

אפשר דרכי, אבל כעיקרון יש גב' אורלי צוקרמן, שמנהלת שירותי קליטה של אזור הצפון.

מי מנהל, מחוזות, מי מנהל המחוז?

אין מחוזות, אבל אורלי צוקרמן היא מנהלת שירותי קליטה אזור הצפון.

או.קיי. תודה.

יש פה, סליחה דני, יש מנהלת נציבות של הצפון, זאת סמדר פרח.

זה מחלקה אחרת. אורלי צוקרמן מנהלת קליטה, זה משהו אחר לגמרי, זה לא קשור.

תודה. ויקי.

אנחנו במשרד החינוך מרגישים בבתי ספר באמת את האחוזים הגבוהים של המצוקות ושל המשפחות. זה בא לידי ביטוי גם בתיפקוד של התלמידים, וגם המצוקה, אם זה גם בהבאת ציוד ותיפקוד בכלל היום יומי. בהחלט יש צורך לעשות יותר עבודה עם ההורים, עם האמהות, של העצמה, של חיבור של תקשורת בין הורים לילדים. אנחנו, רוב הסיוע שלנו באמת הוא בחטיבה.

אנחנו גם משתדלים מאד לתת להם כלים לתלמידים, אם זה בנושא של הרצאות וסדנאות בנושא של התמכרויות, בנושאים שבאמת מאד רלוונטיים. יש קשיים בשפה באמת שאנחנו מרגישים אותם כבר בגיל הצעיר, ובאמת העלית על הנושא של ממש מגיל אפס להכניס את השפה, כי אחר כך להדביק את הפערים מאד מאד קשה. אנחנו רואים תלמידים שמגיעים לחטיבה, חטיבה עליונה וזה כבר מאד מאד קשה להדביק את הפערים, אז בהחלט חשוב לחזק את זה כבר בגיל הצעיר.

תודה.

אני מדבר בשני כובעים: גם מועצת העיר, יו"ר הנהלת המתנ"ס. חשוב להגיד כמה דברים גם על המתנ"ס כי יש לנו הרבה, הרבה עולים. אנחנו עושים הרבה מאד הנחות לחוגים. אנחנו משתדלים לקבל את כל האוכלוסייה ולעזור. אבל בסוף שנה אנחנו נמצאים בקשיים מאד, מפני שאנחנו עושים הרבה מאד הנחות, וזה פוגע בתקציב הכללי שלנו. אז אם תוכל להתייחס לזה, אני אשמח מאד.

או.קיי.

אני משמשת כרכזת קליטה. משרד הקליטה ממליץ, וגם דורש, להתייחס גם לנושא של מעמד האשה. אני במקרה גם יועצת ראש העיר לקידום מעמד האשה. אז זה מאד מדאיג אותי מצב שאין בכלל תקציבים. רצינו לפתוח סדנאות של מנהיגות צעירה לנערות. מנהיגות, העצמת נשים ותיקות ועולות. לקיים פורום, להקים פורום נשים ותיקות ועולות ביישוב. אני כבר שנה שלמה מנסה להרחיב פעילות, ובגלל חוסר תקציבים אני פשוט לא מצליחה לעשות כלום.

את עושה פעילות, אבל בלי תקציבים. ללא תקציבים. את מגרדת מפה, את מגרדת משם, את רוצה שיהיה לך את התקציב שלך.

כן.

תודה.

האם את מנסה לעשות פעילות לנשים ללימוד שפה?

העצמת נשים בכלל, כן.

אז אם אתם יכולים להעביר אלינו בקשה, ואנחנו נראה אם זה, אם אפשר יהיה לקיים איזה שהיא כיתת המשך, או משהו.

כבוד היושב ראש, אני יושב ראש התאחדות יהודי קווקז בארץ. אני עכשיו מחליף, מנסה להחליף את הכיסא שישב כבוד ראש העיר שנים רבות. אני מנסה לעשות את הפעילות ... אני רוצה לומר כמה דברים. מאחר שזה קשור לעלייה גם אנחנו מטפלים ברוב העולים, עולים ותיקים. כשאנחנו מדברים לגבי מוקדים שעכשיו גם חי דיבר שדיברנו בנושא הזה, ישנם יישובים שהם מצליחים להקים את המוקד אצלם. ישנו יישוב גדול, 200, 300 אלף תושבים, יש מספר יוצאי קווקז רב,

בהשוואה באחוזים אור יהודה מובילה.

כשאתה לוקח את עכו, כשאתה לוקח את אור עקיבא, כשאתה לוקח את שדרות, כשאתה לוקח את חדרה, כשאתה לוקח יישובים כאלה שאתה בשריקה אחת, כמו ששמחה אומר, תצא החוצה, תעצור את כולם, אז חצי מהם כבר קווקזים, יש לך פרוייקט. אז זה, פה צריך לשים לב.

אני מבין עכשיו, אני פה מדבר, אני רק יושב ושומע, פשוט מתגאה מה שקורה כאן, הלוואי וכל יישוב ככה. אני דואג, מנסה לפחות לדאוג לקהילה. אני יודע היום יש איזה שהיא תחושה שהפרוייקט המוקדים הוא לא כל כך הולך בארץ. סך הכל החליטו על 3 מוקדים במקום 10 או 15 מוקדים, ולמשל, בעיר נתניה.

המוקדים בבאר שבע.

נתניה וחדרה.

יש מעל 4,000.

בנושא של נתניה, שזה יישוב ענק. ישנם כמה אזורים. להקים דבר כזה זה מאד קשה להפעיל אותו, כשבמקום כזה זה היה מופעל, כשזה עושים פיילוט, צריך לעשות באותו מקום שאתה יכול להקים. כשאתה עושה פיילוט במקום שהידיים שלך לא מגיעות, אז מה יוצא מהפיילוט? זה נשמע פרוייקט לא רע שאנחנו לא מרחיבים אותו. אני שומע, ככה באוויר, שזה הולך, זה המגמה להאט את הנושא הזה. הייתי מבקש מכבודו להאיץ כמה שיותר לאותם היישובים שאפשר להריץ אותו, אפשר לקדם אותו.

אני צריך לתת כבוד ליושב ראש ועדת השרים בנושא הקליטה שהשיג תקציב מסויים, מסויים, הייתי רוצה אם זה היה מגיע גם מצידו של הועדה, וגם מצידו של ראש הממשלה.

מה ששמחה בזמנו התחיל בשנת 90' עם משרד הקליטה, עם הג'וינט, לקדם את הנושא של הסטודנטים. זה רץ. אבל מה קורה לנו עם אותם הסטודנטים, אלפי סטודנטים, מסיימים שחייבים לחפש עבודה, זה מאד קשה.

זה לא רק קשה ליוצאי אתיופיה, זה קשה גם לנו. באותו נושא הרציתי לפני 14, 15 שנה בג'וינט ישראל ששאלו מה ההבדל בין לבין? הבאתי את הדוגמאות. אני חושב העדפה מתקנת. אתה, כבודו, אתה רואה כאן מה שקורה באור עקיבא, אם נותנים הזדמנות לאותו עולה, או עולה לשעבר, לא משנה מאיזה מדינה הוא הגיע, נותנים לו הזדמנות להוכיח את עצמו, הוא סוחב את העבודה. אנחנו רואים את ראש העיר, מנהלי מחלקות, מנהלי מרכזים, בבקשה להעלות, תנסה להעלות את העניין הזה, העדפה מתקנת.

תודה.

לגבי הסטודנטים, וזה מאד חשוב. פשוט, כרגע הזכאות שלהם, זה מינהל הסטודנטים שעשה מהפכה בקרב עולי קווקז, וכרגע כמעט ואין לנו סטודנטים בזכאות. צריך להרחיב את תקופת הזכאות, ואז ייכנסו יותר סטודנטים. זה עשה מהפכה, פשוט מהפכה.

בזמנו זאב בוים הרחיב את זה, ואחר כך יעקב אדרי, שייבדל לחיים ארוכים, הרחיב את זה. ואני חושב שסופה לנדבר גם צריכה להרחיב ל – 3 שנים, כי מה שקורה, עם הזמן, כן, להוסיף 3 שנים. עם הזמן הרי.

בבקשה רוברט.

אנחנו בהתאחדות נלחמנו במשך שנים להחזיר את המיקוד בקהילה, הכסף נמצא, והפעילו פרוייקט השנה. רק שהשנה כל מי שקשור לפרוייקט הזה, גם מבפנים, אני לא אגיד שמות, כי אני הם לא רוצים להיחשף, אבל גם הקהילה בכל הארץ מרגישים, וגם אנחנו פה, שהפרוייקט הזה לא מצליח. הביאו לזה איזה שהיא עמותה שלא מצליחה להרים אותו, שלא מצליחה להגיע לשום מקום.

מה עוד באה אומרת הממשלה? או מי שמפעיל את הפרוייקט? הוא לא מצליח. אם הוא לא מצליח אז חבל כל המיליונים. עכשיו, אנחנו באנו בטענות, אנחנו רוצים שותפים לבקרה לאן, איך הכסף הזה מנותב? לאן הוא מנותב? למשל, עם כל הכבוד לחברים שלי במשרדים השונים, אחד המוקדים שבזמנו דובר עליהם, הוקם בנתניה, כשמספר העולים, בערך מוחלט, של יוצאי קווקז באור עקיבא הוא יותר גדול מאשר בנתניה. שלא לדבר על שיעור.

הבקשה היא כזאת, שהועדה, בראשותך, תשאל את השאלות הנכונות, אנחנו נשמח מאד להופיע גם מצליח, היושב ראש התורן של ההתאחדות היום, וגם שאר החברים בפניך, בפני הועדה, כמובן גם שמחה, היושב ראש לשעבר, וכראש עיר בן העדה, לבוא ולהציג את העניין, הכסף קיים. חבל שהוא הולך למקומות הלא נכונים.

אני רוצה להסביר בקשר למה שהם מדברים, שתילים. מה שעושים, היום עושים בבית ספר תכנית, מה שבאים הכל אותו תלמידים, הם עושים בכיתות נותנים את השיעורים, הילדים רוצים לבוא אחרי הצהרים ללמוד אצלי. הם באים גם שמה ופה. אני לא יכול לעשות, לדווח במשרד הקליטה פעמיים על סטודנטים. בגלל זה בעיה אצלנו. יש אצלי הרבה ילדים, דוגמא, 200 ילדים יש אצלי היום במרכז למידה. ורובם ילדים, 178 ילדים עולים.

זה אחד המרכזים של פל"א אחד הגדולים בארץ.

הם מקבלים הכל, עזרה מהמדינה, באנגלית, בלשון.

יפה מאד. אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון. ועדת עליה, קליטה ותפוצות קיימה את ישיבתה בעיר אור עקיבא. הועדה מברכת את ראש העיר, סגניו, חברי המועצה, וכל הצוות הפועלים למען העולים. אין ספק שאור עקיבא היא דוגמא ומופת לעיר קולטת עליה.

הועדה פונה למשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד הקליטה לכלול את מרכז הצעירים באור עקיבא במסגרת תיקצוב מרכזי הצעירים. הועדה פונה לשר לביטחון פנים לשקול לתגבר את הסד"כ באור עקיבא, תוך מתן דגש לפעילות קהילתית. הועדה פונה למשרד הקליטה והסוכנות היהודית לבדוק סיוע בהצטיידות ובפעילות מרכז הותרנים ופעילות המתנ"ס המסבסדים פעילות לעולים.

בית פתוח לניצולי שואה, אולי לשנות את זה.

או.קיי. ישונה בפרוטוקול.

הועדה מבקשת ממשרד הקליטה להתייחס לריכוז עולי קווקז באור עקיבא, ולשקול להרחיב את הפיילוט הקיים.

הועדה קוראת להרחיב את תקופת הזכאות לסטודנטים יוצאי קווקז ב – 3 שנים נוספות.

הועדה תקיים ישיבה מיוחדת לגבי עולי קווקז בכנסת, לאחר פגרת הפסח, ושם נוכל להתעמק בכל הסוגיות.

אני רוצה להודות לראש העיר, לכל החברים הטובים שיש לנו פה, תמשיכו בעבודה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00