הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

28.03.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 147

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ב באדר ב' התשע"א (28 במארס 2011), שעה 10:30

יישום תוכנית מס הכנסה שלילי בקרב עולים חדשים

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

ליה שמטוב – מ"מ היו"ר

שלמה מולה

מרינה סולודקין

רוני סרי לוי, מנהל תחום בכיר – רשות המיסים, משרד האוצר

עידית לב זרחיה, דוברת רשות המיסים, משרד האוצר

גלעד אברהמי, מנהל אגף בכיר כלכלה ויזמות, המשרד לקליטת העלייה

קלאודיה כץ, מנהלת אגף תעסוקה

ניקולאי (נוי) טבך, רכז שינוי מדיניות עולים, שתי"ל

רן מלמד, סמנכ"ל, "ידיד" – עמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות חברתיות וקהילתיות

ד"ר אברהם שרנופולסקי, סגן יו"ר חזית הכבוד – עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אמיליה לרין, חזית הכבוד – עמותה להשגת זכויות פנסיה בישראל

אורלי אלמגור לוטן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
יישום תוכנית מס הכנסה שלילי בקרב עולים חדשים

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את הדיון של ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בנושא יישום תוכנית מס הכנסה שלילי בקרב עולים חדשים. אנחנו ביקשנו להכין נייר מהמרכז מחקר ומידע של הכנסת ואני מבקש מגב' אורלי אלמגור לוטן להציג את הנתונים העיקריים מהנייר ולאחר מכן נראה איך אנחנו מתקדמים. בבקשה, אורלי.

יש הבדל בין עולים ולא עולים?

יש הבדל קטן בין עולים ל-לא עולים, הבעיה העיקרית ואני אפתח בזה, אנחנו פנינו לרשות המיסים, ביקשו לקבל נתונים לגבי המימוש של מס הכנסה שלילי בקרב עולים.

אני פניתי לפני שנתיים בנושא זה.

אנחנו יכולות להשוות את התשובות כי התשובה שאנחנו קיבלנו היתה, אל"ף, שזה ייקח קצת זמן, ובי"ת, שזה יעלה 30,000 שקל. אז כרגע, הנתונים שיש במסמך לאור זה הם נתונים לא חדשים. הנתונים שהם מבוססים על מסמך שנכתב בשילוב בין בנק ישראל לביטוח הלאומי והרשות למיסים, פורסם ביוני 2010, מתייחס אבל לנתונים מהשנה הראשונה למימוש של תוכנית מס הכנסה שלילי, שזה 2007. אז צריך לקחת בחשבון שהנתונים כרגע הם נתונים ישנים, יחסית. והפריסה של התוכנית גם היתה שונה בשנת 2007, השנה הראשונה להפעלת התוכנית. היא הופעלה באזורי שילוב בלבד ורק לשכירים. צריך לזכור את זה. אזורי שילוב זה אזורים שבהם הופעלה תוכנית ויסקונסין, הוראות לתעסוקה. רוב היישובים היהודיים, שהתוכנית הופעלה בהם, היו יישובים שהם יישובים עתירי עולים, יחסית, כולם מלכתחילה אוכלוסייה פוטנציאלית למענק מס הכנסה שלילי ביישובים האלה יש בה יותר עולים ממה שצפוי עם ההכלה של זה על כל ישראל, שזה אמור להיות משנת 2011. שנת המס 2011, זה אמור להיות על כל הארץ.


בתוך היישובים האלה, עולים חדשים משנת 2007 היו 26% מכלל אוכלוסיית הזכאים. בדו"ח של בנק ישראל יש צפי שעם הפרישה הארצית, עולים חדשים אמורים להיות 20% מכלל אוכלוסיית הזכאים.


שיעורי המימוש של המענק אצל עולים חדשים היו קצת יותר גבוהים מאשר בקרב כלל האוכלוסייה. כלל אוכלוסיית הזכאים, מדובר על 45% מבין הזכאים שמימשו את הזכאות שלהם למענק. אצל העולים זה היה סביב 48%, אצל ערבים אגב 49%. מה שמצוין במחקר שמתייחסים, יש כמה תת-קבוצות בתוך העולים. בקרב עולים בעלי משפחות, שהן לא חד-הוריות, שיעורי המימוש היו קצת יותר נמוכים. אצל חד הוריות, שיעורי מימוש היו קצת יותר, היו יותר גבוהים והם אלה שמשכו למעלה, בעצם. כלל אוכלוסיית העולים, כשהכותבים של המחקר בעצם מציינים כאן את החד-הוריות, בדרך-כלל הן מודעות לזכויות שלהן, מכירות את הזכויות הסוציאליות ויודעות איך לממש אותן ולכן זה משך את זה למעלה. שיעורי מימוש גבוהים יחסית של עולים היו גם בקרב קבוצה של בני 55 ומעלה, שזה הזמן, הייתי צריכה אולי להגיד את זה קודם, מס הכנסה שלילי יש מסלול, נקרא לזה אחד, למשפחות שיש להם ילד אחד, שניים או שלושה, מתחת לגיל 19 ויש מסלול של בני 55 ומעלה, גם אם אין להם ילדים. זה שתי הקבוצות.


אין לנו מידע על הבדלים בשיעור המימוש בין עולים ממדינות שונות. זה היה חלק של הנתונים שהוא כאמור ישן.


החלק השני, פנינו לרשות המיסים ושאלנו מה בעצם עושים ועשו מבחינת הסברה. רשות המיסים עשתה כל מיני קמפיינים, עשתה גם קמפיין בתקשורת, גם בזמנו וגם עכשיו, יש דיוור ישיר שזה איזה שהוא צעד שמוצג צד ייחודי.

מה שמפריע לי, אחרי שקיבלתי את המסמך אתמול, הנתונים. ישנים מאוד.

נכון.

קשה לנו לדון על 2007.

זה גם לא אותה אוכלוסיית זכאים כבר בכלל.

נכון. יש פה מהלך ממשלתי שהוכרז, קמפיין תקשורתי גדול מאוד, ואנחנו רוצים לקבל את הנתונים על 2008, 2009, כמובן גם 2010, שזה קשה, ואנחנו, לפי דעתי, החלטנו שאנחנו נצטרך לקבל החלטות היום ושנקציב זמן, חודש מהיום או חודש וחצי, לקבל נתונים על 2008, 2009, 2010.

2010 אתה לא תוכל לקבל בגלל ש- 2011 רק התחילה ובכל מקרה, המענק הוא לא ניתן כל חודש, המענק ניתן בשנת המס שאחר-כך, לכן 2010, לדעתי רק עכשיו מתחילים להגיש את הטפסים. אז אם כבר, אנחנו מדברים על 2008. אולי, אולי 2009. אנחנו יכולים לנסות. נוציא פנייה לגופים הרלוונטיים וננסה.

למה אולי 2009?

הרבה פעמים נתונים פשוט יש Delay.

וזה החלטה שאנחנו כבר נקבל, שאנחנו נבקש נתונים רלוונטיים ל- 2008, 2009, שנקבל אותם תוך, עד ה- 10 למאי, כשאנחנו חוזרים מפגרת הפסח ואם צריך התערבות של הוועדה מול הגופים השונים, אנחנו נעמוד לשרותכם, על-מנת לקבל את הנתונים האלו.

בסדר גמור. נשתדל.


החלק השני, כאמור, זה הפעילות של רשות המיסים, שנוקטת, שוב סליחה אני אעשה הפסקה. ההגשה של המענק, הקבלה של המענק לא נעשית בצורה אוטומאטית, צריך לגשת לדואר, להגיש טופס ולקבל את זה. רשות המיסים נקטה צעדים שונים כדי לעשות בעצם הסברה על האפשרות לקבל מענק מס הכנסה שלילי, גם קמפיינים, גם בעבר וגם היום, סיפור הקמפיין של יצפאן ששומעים אותו הרבה. דיוור ישיר, שזה איזה שהוא צעד ייחודי.

הקמפיין של יצפאן התחיל עכשיו, לפני כשבועיים.

כן. עשו גם לפני כמה שנים כשזה התחיל, וגם עכשיו, בעצם יש, השנה זה השנה שמרחיבים את זה לכל הארץ. מס הכנסה שלילי. יש את הקמפיין של יצפאן. אני רק אגיד את הנקודות כי אני מניחה שרשות המיסים תציג את הדברים שלהם, שנראה לנו שכרגע הן חסרות. הדיוור ישיר, לפי מה שהבנו, נשלח בשפה העברית בלבד לזכאים ולא בשפות אחרות.

הוא קיים בשפות אחרות?

יש להם עלונים בשפות אחרות, לרשות המיסים. הם כרגע, עד עכשיו ניתנו בעיקר למי שביקש אותם. עכשיו יש כוונה לעשות את זה גם דרך רשות הדואר ובוחנים אפשרות לעשות את זה בשילוב עם שירות התעסוקה, אני מניחה שהם יוכלו.

אם יש לכם מה להעיר – נשמח.

למה לא עושים את זה ברדיו רקע?

רשות המיסים כן עושה את זה גם בתחנות רדיו.

יצפאן מדבר ברוסית. זה גם בערוץ 9.

הקמפיינים נעשים גם בתחנות רדיו.


קמפיינים נעשים גם בשפות אחרות, לפי מה שנמסר מרשות המיסים.

לא לא לא. אני מדבר עכשיו ברוסית, ברקע, ברדיו רקע, יש שם האזנה של כמעט יותר מ- 80%.

אני מניחה שעל זה רשות המיסים תדבר. אני מעדיפה להגיד את הדברים שנראה לי שנעשים כרגע לא כל-כך כמו שצריך, אני מניחה שרשות המיסים תציג את הדברים שעובדים חלק.

מה שאנחנו יודעים, לא בעיתונים.

תכף נשמע את נציגי הרשות, הם טוענים אחרת. נשמע אותם.

אולי הם פעם בשנה דווקא עושים, אבל אם קמפיין ממש, אז צריכים לעשות כל שבוע.

דבר אחד זה שהדיוור הישיר נעשה בשפה העברית בלבד היום ולא בשפות אחרות. דבר שני, רשות המיסים מפעילה מוקד שירות לקוחות.

בערבית?

לא, דיוור ישיר הוא בעברית, לפי מה שנמסר.


מוקד שירות הלקוחות של רשות המיסים אמור לתת מענה לאוכלוסייה שפונים. כאמור, עכשיו יש קמפיין די רחב היקף. במוקד שירות הלקוחות יש נציגים בשפות שונות, אין כרגע נציג בשפה האמהרית. אני בכוונה מציינת את זה בגלל שעכשיו נעשה קמפיין, כולל בתקשורת שמכוונת לעולי אתיופיה, ואין כרגע נציג שיודע לדבר בשפה ויכול לתת מענה. נמסר לנו שהיה נציג, כרגע אין ויש קושי לגייס את הנציג.


אני רוצה להעיר רק הערה.

קודם כל, את יודעת, לשמוע אפילו קשה, שאין נציג לשפה אמהרית, לי זה, את יודעת שזה פגיעה באינטליגנציה. למה? בגלל שאני ושלמה מכירים הרבה אנשים שיכולים לעשות.

אם לא פרסום, אז תרגום.

תרגום, כן.

חברת הכנסת סולודקין, לכן זה נאמר.


דבר אחד רק לגבי מה שקרה בעבר.

את מספקת לנו מידע, אלייך אין לנו טענות.

אבל גם את לא צריכה לקבל, את יודעת, שקהילה של 130,000 איש, שיש אלפים של אנשים שבוגרים של אוניברסיטאות וזה, לומר שאין למי?

לא אמרתי שאני אומרת שאין, אמרתי שרשות המיסים מוסרת שהם מתקשים והסיבה שזה נאמר, זה נאמר כי זה נראה כמו בעיה ולא בגלל שזה נראה בסדר.

תכף נשמע, יש פה נציג.

רק הערה אחת לגבי איך שזה הופעל.

זה רק חוסר רצון. תאמיני לי.

לגבי מה שהיה בעבר, זה כבר לא רלוונטי יותר ואולי אפשר ללמוד מזה לעתיד. כשהתוכנית הופעלה באזורי שילוב, אזורים שהופעלה בהם גם תוכנית ויסקונסין, זה נראה כאילו הייחצון שלה בקרב מי שהשתתף בתוכנית, פה אני אגיד שהיה יכול להיות קצת יותר רחב היקף. באזור נצרת היתה תוכנית בשילוב עם עמותת ידיד, ששם עשו גם הסברה על עמותת ידיד ודרך זה לזכאים בתוכנית ובאמת ראו באזור הזה ששיעורי מימוש היו יותר גבוהים. זה נראה לי קצת מוזר כשקראתי את זה, שלא עשו משהו כזה בכל האזורים שבהם הופעלה תוכנית ויסקונסין, שבעצם כל מי שהגיע לתוכנית, זה נראה על פניו הגיוני. כל מי שמשתתף בתוכנית ומופנה לתעסוקה, שיקבל יחד עם זה גם את הטפסים ויוכל כבר ללכת ולהגיש את הבקשה למענק מס הכנסה שלילי, במידה והוא זכאי. אולי כדאי לחשוב לעתיד, על שיתוף פעולה קצת יותר הדוק עם שירות התעסוקה או אם התוכנית תופעל במתכונת אחרת, עם המשרד הממשלתי שאמור להפעיל אותה.

תודה. אני רוצה לבקש מרוני סרי לוי, מנהל תחום בכיר ברשות המיסים, להתייחס לדברים. קודם כל, לגבי העניין של המוקדם באמהרית, זה עניין טכני, אבל הוא צורם. לא יכולתם? אני מניח שיצא למכרז וחברה, אבל מה ההסבר?

אנחנו יוצאים מעת לעת בפרסום לגייס סטודנטים, הרי סטודנטים מאיישים את המוקד.

זה מוקד אצלכם?

זה מוקד ברשות המיסים. בעיקרון, היה במוקד, היה, יש דוברי השפה הרוסית והיה גם בשפה האמהרית. כרגע, נתון כרגע ספציפית, זה מה שעדכנתי ודיווחתי, זה שכרגע אין בשפה האמהרית. אנחנו יוצאים מעת לעת בפרסומים, גם בימים אלה אנחנו יוצאים לפרסומים ואנחנו מבקשים ונותנים דגש.

למה אין?

אנחנו מבקשים, אנשים לא פונים אלינו.

מה השכר המוצע?

אף סטודנט.

אני לא מאמין.

במקרה, לא לצורך הדיון בוועדה, יש כאן מודעה שהועברה לפרסום השבוע, שכתוב – עדיפות לדוברי שפה נוספת, ערבית, רוסית, אמהרית ועוד. אנחנו פונים ומבקשים. אנחנו נשמח מאוד, יש לנו את כל הרצון.

פניתם, למשל, לרדיו האמהרי?

לבקש סטודנט שיבוא?

אני לא יודע, השיטה שלכם היא כנראה שיטה לא נכונה ורק להסתפק בעיתונות הכתובה, זה לא נכון. יש לכם, בשביל זה יש משרד מטה, משרד שהוא בעצם כמו משרד הקליטה ובמשרד הקליטה יש 20 מוקדים, 20 מוקדים, אפילו יותר, מוקדי קליטה, שם רכזי תעסוקה. לרשויות המקומיות, רכזי תעסוקה. לא דיברתי אפילו על ארגוני עולי אתיופיה בכוונה, אני מדבר אתכם על משרדי הממשלה. למה אתם לא עובדים אתם? אני אומר לך, אם אתה תפנה היום לדוד יאסו, מנהל אגף עולי אתיופיה, תגיד לו – אני רוצה, תביא לי. הוא יביא לך 20.

אנחנו נעביר פנייה לגוף שאמרת.


אגב, בנושא של, לרדיו, בשפה האמהרית, אז אני אישית עליתי בהזדמנות מסוימת שהזמינו אותי לדבר בתוכנית רדיו בשפה האמהרית.

רוני, השאלה שלי, יש תחושה, לא יודע אם אמיתית או לא, שהמדינה לא רוצה להוציא את הכסף הזה. בוא, אני שם את הדברים על השולחן. אומרים – לקחת יודעים, להגיע לפתח של הבית ולבוא ומס הכנסה, דופקים בדלת וכל זה. ופה, כשצריך לתת את הכסף, ייאמר לזכותכם הקמפיין האחרון שיצאתם בו, פעם ראשונה שאני ראיתי איזה שהוא רצון להגיע אל הציבור. השאלה היא, מהנתונים הישנים מאוד שקיבלנו, ולא יודע מה קורה היום, אבל מדברים על 50% בגדול. השאלה מה היעד? אתם רוצים להגיע ל- 100%? אתם רוצים להגיע ל- 50%?

אנחנו בשאיפה להגיע לכמה שיותר אזרחים. הפעילות של פנייה יזומה באופן אישי לכל אזרח שאנחנו מזהים שהוא פוטנציאל לקבל את המענק, זה מראה מעל ספק שאנחנו רוצים להגיע לאותם אזרחים, מגיעים אליהם אפילו באופן אישי, על-פי המידע שיש בידינו, ומבקשים מהם להגיש.

מגיע מכתב לכל בן-אדם?

מכתב, אישית.

כמה מכתבים יצאו ב- 2010?

ב- 2010 הוצאנו כ- 80,000 מכתבים.

זה כלום.

לא, כל הפוטנציאל הוא 120,000. כל הפוטנציאל הוא 120,000. באותה נקודת זמן.

עדיין שליש לא הוצאתם.

אני אסביר. מה שקורה, אני אסביר.

עכשיו, עם ההרחבה, מה הפוטנציאל?

אני אסביר. הפוטנציאל הוא כ- 400,000.

ואתם מתכוונים להוציא לכל אותם אנשים שיאותרו?

בוודאי, בוודאי. אנחנו התחלנו את המהלך הזה מהשנה הראשונה של ההפעלה שזה ב- 2008 עבור 2007. אני רוצה לציין את הנקודה הזאת שצריך להבין שבמהלך החודשים הראשונים של השנה, מינואר עד אוגוסט, אנשים מגישים באמצעות פרסומים שאנחנו עושים, פרסומים בעיתונים וכל מיני פעולות הסברה כאלה ואחרות.

העניין האוטומאטי, כאילו, האוטומט מעניין אותי.

לקראת חודש אוגוסט, כשאז אנחנו מקבלים את דיווחי המעבידים, נקלטים כבר רוב רובם של דיווחי המעבידים, אז אנחנו יכולים לזהות מי מאותם אנשים עומד בתנאי הזכאות, טרם הגיש את המענק ואז אנחנו פונים לאותם.

באוגוסט 2011, יצאו כ- 400,000 מכתבים, לכל מי שזכאי?

ב- 2011, כרגע, ב- 2011 מגישים עבור 2010. זה תהליך שנכנס אלינו לסדר עבודה, לנוהל עבודה רגיל ובכל תקופה שכזאת, ברגע שאנחנו נדע את הנתונים, אנחנו פונים באופן אישי לכל אזרח ואזרח, מתוך כוונה ומטרה, שיגיש את זה.

חילופי יו"ר – היו"ר ליה שמטוב

מה בקשר ל- 2007? בכל-זאת, לא היו פרסומים.

למה? דווקא נערך קמפיין.

אני אשמח לפרט. אני דוברת רשות המיסים, אני אשמח לפרט. אני חושבת שאין תחום פעילות ברשות המיסים שהרשות הקדישה כל-כך הרבה מאמץ להגיע לזכאים, כדי ליידע אותם על הזכויות שלהם אצלנו.


אנחנו, החל מהשנה הראשונה שהחוק הזה הוחל, עשינו, נקטנו בפעולות גם הסברה, גם יחסי ציבור, גם שיתופי פעולה עם גופים כאלו ואחרים, כדי ליידע את האנשים על זה שהמהלך הזה, שהיה חדש.

זה מ- 2007, כן?

אני אתחיל מ- 2007. בשנה הראשונה עשינו קמפיין רדיו ועיתונות, לא היה טעם לעשות קמפיין טלוויזיה, מאחר שזה התייחס לאוכלוסייה יחסית מצומצמת, לאזורים שבהם זה הופעל, אז התמקדנו ברדיו, בתחנות רדיו אזוריות ובעיתונות, גם עיתונות מקומונים, גם עיתונות מגזרית, גם עיתונות בשפות השונות. פרסמנו בדבר זה. בוודאי שגם ברוסית, בוודאי שגם בערבית. באמהרית אין עיתונות, אז הלכנו, חיפשנו את ערוצי התקשורת שבהם כן אנחנו יכולים להגיע לאוכלוסייה באמהרית, במסגרת הזו למשל רוני נגיד התראיין בערוצי הרדיו, הפקנו את העלונים בכל השפות. הפצנו את העלונים גם באמצעות שיתופי פעולה עם עמותת ידיד, ביחס לזכייני ויסקונסין, עשינו שיתופי פעולה עם כל הזכייניות, אבל ברמות שונות. וזה היה בין היתר פועל יוצא של כמה שאותו זכיין היה מוכן לשתף פעולה אתנו. אם זה בנצרת, שם באמת זה הגיע למקסימום שיתוף פעולה שמנהל רשות המיסים בעצמו הגיע לנצרת, נפגש עם העובדים, גם של עמותת ידיד וגם של הזכיינית והציג להם את המהלך.

זה היה כולל נצרת עילית גם?

כן, בוודאי.

עם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים.

עם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים. גופים אחרים, כמו הזכיינים באשקלון, בירושלים, העברנו, נתנו, עשינו, בתמ"ת היו מפגשים של נציגי הזכיינים ונתנו הרצאה במפגש כזה לנציגי כלל הזכיינים. העברנו עלוני הסברה בכל השפות לכל הזכייניות, כולן קיבלו את העלונים וכך כולם יכלו ליידע את הציבור שנזקק לשירותים שלהם, בדבר המהלך.

רק פה, נקודה. בכל-זאת, אם מישהו, לא יודעת מאיזה סיבה, או פספס את זה או משהו, ואין הרבה מאלה שמ- 2007, יש להם אפשרות לפנות?

לגבי 2007, החוק קובע שאפשר להגיש עד שנתיים מתום שנת המס שבגינה מוגשת התביעה. לגבי 2008, לדוגמה, אז אפשר. אלה שלא הספיקו, לא שמו לב ולא הגישו את הבקשה, אז הם יכולים לפנות אלינו באמצעות המוקד.

למה, דרך אגב, למה חובת המס שאם אני מעלים מס אז אני כן יכול לשלם, לדרוש ממני לשלם כמעט עשר שנים אחורה, כאשר מדובר בזכות לקבל החזר מס, רק שנתיים. אם יש בעיה חוקתית, תגידו, אנחנו נציע.

זה חוק שמבצע.

אנחנו מיישמים את החוק.

אז צריך לבקש לתקן את החוק.

החוק קבע שנתיים מתום שנת המס והמדיניות שלנו אגב היא מדיניות מאוד ליבראלית, לקרת הנישום.

אני חושב שצריך ללכת בדיוק כמו דרישת תשלום המס, באותם תאריכים, שבע שנים, גם שבע שנים צריך לחול גם.

דרך אגב, בנוסף, אנחנו פעלנו גם מול העיריות השונות, גופי לשכות הרווחה של העיריות, גם להם הפצנו עלונים בכל השפות וביקשנו מהם להפיץ את זה לציבור שמקבל אצלם שירות. גם לחברה למתנ"סים, העברנו לכל החברות, מאחר שרצינו לפנות לילדים ולמבוגרים, פנינו גם באמצעות החברה למתנ"סים, לכל הציבור הזה. ניסינו להגיע באמת למקסימום אוכלוסיות.


בשנה האחרונה באמת הפצנו את זה גם לסניפי הדואר ובשנה האחרונה באמת התחיל גם המהלך של השיתוף פעולה, אנחנו כל הזמן מחפשים דרכים להגיע לציבור הזכאים אם זה בדרכים כאלו ואחרות, לא רק להסתפק בנושא של תקשורת, אלא באמת להגיע לאנשים עצמם. בין היתר, מתוך זה שאנחנו מודעים לזה שאנשים לפעמים יש להם את הקושי לבוא ולפנות ולבקש ויכול להיות חשש, אז אנחנו מחפשים כל דרך להפיג את החשש הזה ולהנגיש את העניין הזה לאזרחים.

עם כל העבודה העוצמה, 50% בחוץ. ב- 2007. ועכשיו אני חושבת עוד יותר גרוע. כי אני לא שומעת שהציבור שלי יודע על התוכנית. כשאני מדברת על המס השלילי, הציבור באסיפות, לא מבין על מה אנחנו מדברים.

אני לא חושבת שהנתונים פחתו. ודרך אגב, מהנתונים של בנק ישראל, מהמחקר של בנק ישראל שמתנהל ומלווה את המהלך הזה כל הזמן, אחוז המימוש ביחס לחדירה של מהלך חדשני כזה, בהשוואה למדינות אחרות בעולם, אנחנו נמצאים באחוז מימוש.

לא לא, תראי, אני מבין מה שאת אומרת, אבל אני לא מקבל את התזה הזאת. אני רוצה שאנחנו נהיה הכי טובים, לא כדי להגיע בסטטיסטיקה הבינלאומית וכן הלאה, אלא אנחנו צריכים להיות יותר אפקטיביים, יותר כאלה. אני אגיד לך מדוע, במשרד האוצר יודעים לצטט שאנחנו חברים ב- OECD ולומר איפה אנחנו שייכים וכו' וכו', להסתפק בזה, כאשר 50% מהזכאים לא מגיעים לרמת מידע או אינפורמציה או מימוש זכאות, זה אומר שאנחנו נמצאים במצב לא טוב. זאת אומרת, מי בסך-הכל נהנה מזה? מי שנהנה זה דווקא האוכלוסיות הכי, את יודעת, שידם אינה משגת. זאת אומרת, המדינה באה ואומרת – אנחנו באים לקראת. אם זה כך, אני רוצה שכמו שלקחו מהם את המס הכנסה, שיחזירו להם.

לא לקחו מהם מס הכנסה, זה אנשים שבדרך-כלל נמצאים מתחת לסף המס.

לא משנה, הניואנסים. היו, כאילו, המדינה רוצה להיטיב עמם? זה בעצם העניין. במקום לשלם להם תשלום ישיר באמצעות שיק, לך לביטוח לאומי תקבל כסף, אני נותן לך מס הכנסה שלילי, OK. לא נתתם להם כסף בעין, באופן ישיר, רק הם צריכים להתאמץ כדי לקבל את זה. אם זה העניין, אנחנו לא באים אליכם בטענות, שתדעי, לא באים אליכם בטענות.

אנחנו מבינים את הסיבוכים.

אנחנו רק רוצים לנסות להבין, הדרך שלכם. אם למשל עם עמותת ידיד זה הצליח לכם מאוד, יכול להיות שאתם צריכים לקחת אותם, לשפר אולי את מה שעשיתם אתם, להגיע למאה אחוז.

אנחנו פועלים במקסימום להגיע לכל הגופים שפועלים למיצוי זכאויות, אם זה ידיד, אם זה סינגור קהילתי או גופים אחרים.

אבל לא פניתם למשרד הקליטה. אתם לא פניתם למשרד הקליטה. המשרד האחראי על הנושא הזה.

אז אנחנו נשמח לשתף פעולה עם משרד הקליטה.

למה לא ניסיתם עד היום, אבל?

נעשה את זה.

זה כבר ארבע שנים שאתם לא פניתם.

שמענו את מה שאתם מציעים, אנחנו בהחלט נקדם בעניין הזה. כל יוזמה, כל גוף גם, דרך אגב, שפונה אלינו ורוצה שיתוף פעולה מאיתנו, מקבל את מקסימום שיתוף הפעולה.

אני יכול להגיד לך, רשות המיסים ומשרד הקליטה פעלו יפה מאוד בחקיקת החוק, של מתן הטבת מס לעולים. אני אומר לך, אנחנו ישבנו בהליך החקיקה, ראינו את יחסי העבודה המצוינים שהיו בין שני המשרדים. גם בעניין הזה, אם המשרד הזה מייצג זה בדיוק ייעודו, קחו את משרד הקליטה. אני לא יכול לבוא בטענות למשרד הקליטה עכשיו, אם אתם לא פניתם ולא התייעצתם אתם.

אז בואו נשמע את משרד הקליטה. גלעד או קלאודיה.

קודם כל, באמת לא היתה איזה שהיא פנייה רשמית, אבל אנחנו יודעים לעבוד עם רשות המיסים.

גם אתם הייתם צריכים ליזום.

כמו שציינת, אנחנו עשינו אתם פעילות.

אתם לא כל-כך יוצאים כשרים. צריכים ליזום. אתם הייתם צריכים גם להתאמץ, ליזום.

יכול להיות. הדיון הזה, מה שנקרא, אתה מרים אותו כרגע להנחתה.

אני מרים אותו להנחתה?

יושב-ראש הוועדה, עצם זה שהוא מקיים את זה, זה חשוב מאוד. ואנחנו, אני חושב שיש הרבה מקום לפעילות משותפת. אחד מהם זה באמת, אם זה עניין טכני, כמו שציינתם, אנחנו יכולים לספק לכם את אותו, אנחנו, אני מנהל אגף בכיר לכלכלה, תעסוקה יזמות, מדע, זה אומר שכל התחום התעסוקתי אצלי, נוכל להעמיד לכם, אם אתם צריכים, כוח-אדם לצורך ביצוע הפעילות הזאת שאתם צריכים בנושא הסברה, מוקדים או כל דבר אחר. אני כן חושב שכאן, הוועדה צריכה להנחות אולי על איזה שהוא שיתוף פעולה ברמה של ליווי קבוצות האוכלוסייה. גם אם יש פרסום, עדיין העולה לא יודע להגיש את המסמכים. כלומר, הוא יכול להגיע אליכם.

אני רק אתקן, להגיש מסמכים זה אומר לגשת לדואר, להגיד אני זכאי לקבל מס הכנסה שלילי. שואלים את הבן-אדם מה שמו, אצל כמה מעבידים הוא עבד, מבקשים ממנו שיק של דוגמה לאן להעביר לו את הכסף והוא צריך לחתום.

אני לא יודע כמה עולים יודעים לעשות את הפעולה הפשוטה הזאת שאת מתארת.

מאוד לא פשוטה. אנחנו מבינים. הם לא מבינים כלום, ולמה לדואר להגיע?

כששואלים את העולה או בכלל, אזרח, איפה אתה, איפה עבדת.

לא, לא שואלים אותו. מינימום של שאלות, כמה מעבידים עבדת.

בסדר, אז הוא יגיד ארבע וזה היה חמש.

OK.

אתם בודקים את זה?

אנחנו בודקים את זה.

אז אם אתם בודקים את זה, אז למה אתם לא בודקים את זה מראש?

לא, אבל אנחנו לא יכולים לדעת, אם לדוגמה הוא עבד אצל שני אנשים, אצל שני מעסיקים, ואנחנו, כשיש לנו, אנחנו ניזונים מהדיווחים מהמעבידים, וברגע, ואני מקבל מעביד אחד, אני לא יכול לדעת שיש לו עוד מעביד שאני צריך להמתין ואז לבצע את החישוב של המענק, על-סמך שני המעבידים. כי החישוב הוא חישוב כולל של סך ההכנסות.

כן, אבל אם הוא אומר שהוא עבד אצל שניים והוא עבד אצל חמישה?

אז הוא יצטרך לבוא.

אני לא מבין, בעידן טכנולוגי היום, כשיש תעודת זהות ברשות המיסים, ואתה יכול לראות בעצם את כל ההיבטים, את כל המעסיקים שהוא עבד אצלם, אתה יכול לראות בעצם לפי תעודת הזהות שלו את כל ההכנסות שהיו לו, למה לא להפעיל מערך אוטומאטי? נראה לי נורא פשוט היום, בעידן של שנות ה- 2000.

לא צריך להגיע לאף מקום.

אז הוא לא צריך ללכת לבנק הדואר ולא צריך פרוצדורה ולהשיג פקיד בבנק הדואר ולהעסיק אותנו ולהעסיק אתכם. הכל היום יכול להיות במערך המיכון שלכם. לא איכפת לי לקשר אתכם עם מערך המיכון שלנו, ואתם די עצמאיים, אתם יודעים לעבוד. אני, יש לי ניסיון מצוין עם רשות המיסים, אני חייב להודות. אבל אפשר דרך המיכון היום, אולי הוועדה תנחה, נראה לי הכי פשוט. אני אגיד למה. אני מכבד את הוועדה.

ודאי, ודאי, אבל יש פה מהלך שהוא כולל והוא כלל ארצי, יש לו משמעויות הרבה מעבר. התנאים לעמידה בזכויות כוללים תנאים נוספים של בעלות על רכוש, ושל ההכנסות של בן הזוג ותנאים נוספים.

מה הבעיה? יש היום במס-הכנסה, תביני, היום גם לנכים יש, בלי שום קשר לעולים.

גם הם צריכים להגיש בקשה.

גם להם יש בקשה וגם להם בודקים את נושא הרכוש שלהם.

רגע. אם אתם בודקים ורואים משהו כי גם כך, כמו שמישהו מגיע לדואר, וגם מצהיר שהוא עבד אצל המעסיק הזה או המעסיק הזה, אז גם הוא לא מביא את הכל, הוא גרוש, הוא נשוי, גם כל הדברים האלה. אבל עכשיו אתה אומר.

לא, אני צריך את הפרטים לגבי מספר המעבידים שיש לו, מהטעם הפשוט שהמעבידים, אנחנו מקבלים את הדיווחים של המעבידים. כל פעם נגיע לנתונים. אנחנו מקבלים את סוף הנתונים.

אם יהיה לי רק נתונים על שני מעבידים והוא עבד אצל ארבעה, למה המעביד לא דיווח?

ליה, אני חייב ללכת. את הדקות שלי נתתי למרינה.

אבל אפשר להמתין לאוטומציה הזאת עד דצמבר 2009, בגין 2008, להפעיל את הטייס אוטומאטי ולגמור על זה את העסק.

אולי תחשבו עוד קצת. אני חושבת שיצפאן הוא מקבל כל-כך הרבה עבור הפרסום הזה.

יצפאן הצדיק את ההשקעה בו, יש פנייה אדירה למוקדים, הטלפונים, האינטרנט, הכל בסדר.

אני רק אסיים, ברשותך. אני אומר ככה – מצד אחד אפשר לבחון את העניין של האוטומציה, אני חושב שזה בשנות ה- 2000 זה דבר שבמקום מה שנקרא למשוך, אז לדחוף. אני חושב שצריך ללכת בשיטה של ה- Pull ולא של ה- Push. של ה- Push ולא של ה- Pull. והדבר השני שאני חושב, שעד שאנחנו, אתם תסדירו את עניין האוטומציה, אם בכלל, משרד הקליטה צריך לראות איך אנחנו מפתחים איזה שהוא מערך מקביל, שאנחנו יכולים ללוות, לפנות לאוכלוסייה ולהעמיד להם איזה שהוא שירות במשרד הקליטה, או שירות של משרד הקליטה בתוך רשות המיסים, שיהיה מישהו שיקלוט, אני יודע שזה דרך רשות הדואר ולכן זה לא כל-כך בתוך רשות המיסים, אבל מישהו שייקח את העולה, ילווה אותו, יסביר לו, אם צריך גם שילווה אותו עד לבנק הדואר, אם צריך. אבל מישהו שיעשה איזה שהיא פעולה אתו, עם העולה.

אז אתם מוזמנים להרים את הכפפה.

אני לא יודע, אנחנו צריכים לבחון את זה ולהבין מה המשמעויות של זה. לכל דבר יש גם עלות. אני לא יודע.

כשאנחנו עושים את המהלך של שליחת המכתבים, זה באמת איזה שהוא עיבוד שלנו של הנתונים שקיימים אצלנו, של מי שלכאורה כנראה פוטנציאל לקבל את המענק.

אתם עושים מהלך של שליחת מכתבים?

כן, אמרנו. תנו לי לסיים את המשפט. על פניו, גם כשאנשים מגישים בקשה על-סמך אותם מכתבים, לא תמיד כולם נמצאים בסופו של דבר זכאים. לכן אנחנו לא מתחייבים שכל, ואם היינו עושים, דרך אגב, מהלך אוטומאטי, היינו לכאורה אמורים לשלוח לאותם אנשים את הכסף ואז אותם אנשים שבסופו של דבר לא יצאו זכאים, שזה אוכלוסיות לא הכי חזקות, אנחנו היינו צריכים לבוא ולגבות מהם את הכסף בחזרה וזה מהלך שאנחנו גם רוצים להימנע ממנו. אנחנו לא רוצים לעשות פעולות, לגבות את האכיפה, לגבות כסף מאנשים שקיבלו את המענק והם לא זכאים. וזה אחד השיקולים שנמצא ביסוד הזה שאנחנו בכל-זאת מבקשים שאנשים יגישו בקשה שנוכל לבחון אותה.

חברת הכנסת, מרינה סולודקין.

אז קודם כל, תודה ליושב הראש שאנחנו מקיימים את הדיון. אני שלחתי את המכתב הראשון בנושא זה, בגלל שידעתי בדיוק שהציבור שאנחנו מייצגים, אני ושלמה וליה שמטוב, לא ייקח את ה- 100% של מס הכנסה שלילי. שלחתי מכתב לנסרדישי, אני חושבת בין 2007 ל- 2008, קיבלתי תשובה מבולבלת שלא מבינים כלום איזה בעיות לאוכלוסיות שהם לא מבינים מה זה מס הכנסה שלילי, לא מבינים איך ללכת לדואר ואיזה טפסים. הרבה דברים.


אני אגיד לכם שאני גם לא מבינה, לא בעברית ולא בשפות אחרות, את הקמפיין של יצפאן. אם אתם חושבים שזה ברור כשמש, מה שהוא עושה.

אני הבנתי שיש לו מרק על הגז.

כן.

זה הדבר היחידי שהבנתי.

הוא אמור, הקמפיין הזה אמור לעורר אנשים לגשת, לדעת שיש ולחפש אינפורמציה. אנחנו לא יכולים להעביר את המידע המורכב דרך תשדיר בטלוויזיה.

מה שאני אומרת, שפניתי ליושב-הראש של רשות המיסים, קיבלתי מכתב ברור שהוא לא מבין את הבעיה אצל העולים, לא מבין אצל רוסים, לא מבין אצל אתיופים. אני חושבת, שגם אצל הערבים, לא כל-כך מבין.


דבר שני, אני אגיד לכם, אני קוראת את כל העיתונות הרוסית ולהגיד לכם שאני ראיתי הרבה פרסומים בנושא של מס הכנסה שלילי, זה צחוק. אני קוראת כל שבוע ואני משלמת 50 שקל כל שבוע עבור העיתונות הרוסית, בגלל שאני חייבת, בכלל, בכלל. אז אתם מבינים, זה דבר אחד.


אני לא כל-כך צופה את ערוץ 9 ולא מאזינה לערוץ רקע. אבל כשאני מופיעה לשם, אני גם שומעת את הפרסומים וגם אין. אז בגלל זה, אני חושבת שיש לכם אפס בפרסום, כמעט אפס בפרסום.

דבר שלישי, אני לא חושבת שזה אשמתכם, אז קודם כל, עבודת מטה לא עשיתם, לא ישבתם עם אנשים. למה משרד הקליטה יכול לייצג את הנתונים בחמש שפות? למה? בגלל שזה מדינה כזו, שחייבים לעבוד בשפות.


עוד דבר אני אגיד לכם, אני חושבת שכל מס שלילי זה דבר מלאכותי. למה? בטח שטוב יותר היה, להעלות את שכר המינימום, לחשוב על דברים אחרים. זה כלי שכל היעילות שלו, שחלק מהאנשים לא לוקחים כסף על זה, בגלל שלא מבינים ולא יודעים.


אז מה שאנחנו נגיד היום ואני גם מבקשת מליה ודני.

עוד מעט אני צריכה גם לצאת אבל דני.

יש לי ועדות אחרות. מה שאני מבקשת, לשבת ולחשוב שמדינת ישראל זה מדינת עולים, שבעיית השפות יש לכמה מגזרים, שבעיית הסברה קיימת, וחייבים לחשוב טוב טוב איך אם, אם המס השלילי מתרחב, לכל המדינה, נכון? אז יש הוועדה עצמה. וזה לא סתם שאנחנו לא קיבלנו את הנתונים 2008 ו- 2009, זה לא סתם, בגלל שבשבילי זה נתון שהוא 50% לא מקבלים את המס שמגיע לכם או אפילו יותר, בגלל שעם נתונים טובים, אני בטוחה שלפחות ב- 2008, אנחנו יכולנו לראות את זה.

אי-אפשר לבוא ולהגיד. הדרישה לתשלום היא דרישה שנמצאת בין כל משרדי, כל גופי הממשלה זה דרישה סטנדרטית לגמרי, אין לזה שום קשר למה התוצאה של הנתונים, אני לא מוכנה לקבל.

את לא מוכנה לקבל, אבל אני לא מוכנה לקבל 50% שלא יודעים, שמגיע להם כסף.

אבל הנתונים בכל-זאת, יש איזה שהוא תאריך, עד איזה תאריך?

הבעיה היא כרגע, על פניו, על-פי המקובל בין משרדי ממשלה, כשגוף ממשלתי אחד מעביר לשני אינפורמציה, העלות בהעברה בין ממשלתית, העלות של הפקת האינפורמציה, הגוף הזה מחויב בעלות והעלות כרגע נקבע על 30,000 שקל. הבעיה היא כרגע שצריך לפתור את העניין הזה, האם הכנסת לא מוכנה לשלם את התשלום, אנחנו נבחן את זה.

מה זה כנסת לא מוכנה? מה זה כנסת? רק רגע. היום הנתונים שרוצים לראות.

אם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבקשת מאתנו נתונים, היא משלמת. הלשכה המרכזית זכאית על-פי חוק. אם אני מבקשת.

כל משרד ממשלתי אחר שהכנסת מבקשת, היא לא נדרשת לשלם, אלא איזה 100 שקלים.

אם אני מבקשת מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים, אני משלמת. כל גוף אחר, ממשלתי, שפונה. הרי מרכז המחשוב של רשות המיסים, אפשר להפיק שם נתונים מפה עד להודעה חדשה. כל גוף שפונה, נדרש לשלם, אחרת הגוף הזה יהפוך להיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.


אנחנו נעביר את הבקשה של הוועדה לקבל את הנתונים, לאור העובדה, ונבהיר. יש בעיה לשלם את התשלום?

אני לא רוצה להיכנס לעניין של בעיה, כי זה לא מתפקידי להחליט, אני רק אגיד שזה מאוד לא נהוג לבקש מאיתנו כסף על הפקה של נתונים, בוודאי לא בסכומים האלה, מהכנסת. הכנסת היא גוף מבקר, מרכז המחקר והמידע, לפי חוק הכנסת, הוא גוף שאחראי.

את יודעת מה זה? זה פגיעה בריבון של המדינה. אנחנו ריבון והם פוגעים, בכך שלא נותנים לנו נתונים.

אנחנו נעביר את הבקשה הזאת.

חבל מאוד. גנדי זיכרונו לברכה, חבל שהוא לא יושב כאן, לשמוע את הדברים האלה.

הדרישה היא על-פי המקובל, אנחנו נעביר את הבקשה הזאת הלאה, למי שצריך. אני חייבת להגיב למה שנאמר פה על הפרסומים, הקמפיין האחרון לא התמקד בעיקר בתקשורת כתובה, אלא הוא פרסם מודעות יחסית, מספר מצומצם של מודעות. בכל פעם שפורסמו מודעות בעיתונות בעברית, פורסם. זה מעט מאוד מודעות, נכון, אחת או שתיים. עיקר הקמפיין היה בתקשורת.

אלקטרונית, איזה שכבות חלשות שאנחנו לא יודעים מה עם המחשבים שלהם. איזה טלוויזיה הם רואים?

כל הערוצים. ערוץ 2 זה היה, אם הם רואים ערוץ 1 – זה היה, אם רואים ערוץ 10 – זה היה. אם זה ערוץ 9 – היה. ערוץ הספורט.

כמה יצפאן קיבל?

זה פורסם. אבל יצפאן הצדיק את העלות שלו יש לנו למעלה מ- 170,000 פניות לאתר האינטרנט של הרשות, לקבל אינפורמציה. יש עשרות אלפים אנשים שפנו למוקד הטלפוני וביקשו מידע. דרך אגב, אנחנו לא יודעים על מישהו שפנה וביקש לקבל מידע ולא הצליח.

יש לי הצעה. מאחר והעולים באמת מהווים אוכלוסייה מיוחדת, שזקוקה לטיפול יתר ולהסבר יתר, אנחנו יכולים לקיים, אנחנו יכולים להעמיד את מערך הרכזים התעסוקתיים שלנו, יש לנו 23 מוקדים, יש לנו 23 רכזי תעסוקה ומוקדים לקליטת עולי אתיופיה, יש לנו גם רכזי תעסוקה בלשכות. אני מזמינה אתכם להעביר לנו, לעובדים שלנו, של המשרד, יום עיון, להסביר להם מה הם צריכים להדריך את האנשים, וכל מי שיהיה אצלנו, אנחנו נסביר להם על האופציה הזאת. אנחנו, המשרד, מפעיל מענה קולי שמתפקד 24 שעות ביממה בכל השפות. אם אנחנו נזמין לאותו יום עיון את אנשי מרכז המידע הזה, תסבירו להם את זה, הם ישמחו לתת את המידע ובנוסף, אנחנו יכולים באתר המשרד בטח ובטח בחמשת השפות, לפרסם את העובדה, רק תעבירו אלינו.

חילופי יו"ר – היו"ר דני דנון

אין שום בעיה. עד היום, כל גוף שפנה אלינו, נענה.

חוץ מזה, גלעד דיבר על קובץ, אנחנו שוב מדברים על משרד ממשלתי. אנחנו יכולים, אתם רוצים להיעזר בנו – בבקשה, לא רוצים – אין צורך.

תודה, רן מלמד, בבקשה.

תודה. אני אתחיל בלהגיד מילה או שתיים טובות על רשות המיסים, ברשותכם. אני חושב שההתקפה שנעשתה עליהם, היא בחלקה מוצדקת, אבל צריך להתחיל קודם כל, אולי בלהגיד כמה מילים. אני באמת חושב שרשות המיסים, ואני מדבר קודם כל על מה שנעשה בשנת 2007, רצתה להגיע למקסימום אנשים מהאוכלוסייה, ועשתה לא מעט פעולות כדי לעשות את זה ובתור מי שעבד אתה בנצרת וההצלחות היו שם מאוד גדולות, זה מראה שהדבר הצליח, גם אם יש תקלות בהסברה ודברים אחרים. אז זה קודם כל מילה טובה.


אבל אני חושב שלפני ההסברה, צריך להתייחס לנקודה אחרת שהיא בכלל לא עלתה כאן והיא האם בכלל אנשים, גם אחרי שהם יודעים, ילכו לדואר בשביל לשים את החתימה שלהם, בשביל שתהיה להם את החתימה למס הכנסה. ופה יש בעיה. אנחנו לא אוהבים את מס הכנסה. זה לא, באף מקום בעולם לא אוהבים את מס הכנסה ולא משנה אם מס הכנסה רוצה לתת לנו הרבה יותר ממס הכנסה שלילי. אם אני יודע שאני צריך ללכת לדואר לחתום והפרטים שלי יהיו במס הכנסה ואני לא יודע מה מס הכנסה יעשה עם זה, אני אחשוב פעמיים אם אני בכלל רוצה לקבל את המענק הזה. ולכן צריך ליצור אמון. זו היתה אחת הסיבות שאנחנו עבדנו יחד עם רשות המיסים והצלחנו ליצור את האמון, כי הלקוחות שלנו, לפחות, מגלים בנו אמון וסומכים שאם אנחנו אומרים להם שזה כדאי, אז זה כדאי.


אבל אני חושב שיש בעיה במנגנון. אני חושב שהמנגנון צריך לעבוד הרבה יותר דומה לשיטה האמריקאית ובשיטה האמריקאית, המעסיקים מעורבים מאוד בכל התהליך הזה. כי אין שום סיבה לשלוח בן-אדם לדואר, כאשר הוא יכול למלא את הטפסים אצל המעביד, אצל מנהל כוח-אדם במשרד. ושהמעביד ישלח את זה ושהמעביד ידווח עליו, ואפשר להגיע לסגירה של המנגנון הזה, בכל צורה שהיא. אם אני צריך ללכת לדואר ויש שם תמיד תורים ארוכים ואני צריך לעמוד בתור ולבזבז חצי שעה או שעה, למה אני צריך לעשות את זה? למה לא לנסות ולעשות. ואם לא רוצים לעשות את הכל ביחד, אז תיקחו שתיים-שלוש ערים כפיילוט, ותעשו את הפיילוט בשתיים-שלוש ערים ותגידו – בערים האלה אנחנו רוצים לעבוד עם המעסיקים.


אתם יודעים מה? אתם רוצים משהו אחר? תעשו סגירה עם התאחדות התעשיינים, שגם אצלם, בחלק מהמפעלים, יש אנשים שזכאים למס הכנסה שלילי או למענק הכנסה. תסגרו אתם לנסות לעבוד יחד אתם. לא דרך הדואר. אני חושב שזה יקצר.

יותר עם לשכות המסחר.

למשל. אני חושב שזה לא רק יקצר את ההליך, אלא יבנה אמון ויגרום לאנשים בלי שום קשר לבעיה של ההסברה, אז אפשר להעביר חומרי הסברה בצורה פשוטה למעסיקים, המעסיקים ייתנו את החומרים לעובדים שלהם, ואני לא מקבל את הגישה שאומרת מעסיק זה לא מעניין אותו, הוא יעשה קומבינות. אני חושב שמעסיק, גם אם הוא משלם שכר מינימום או קצת יותר מזה, שיודע שהממשלה יכולה לתת כסף לעובד שלו, שהוא יהיה יותר מרוצה וכל מה שהוא צריך זה לעזור לו למלא טופס, ינסה למלא את הטופס.

תודה. אני רוצה לבקש מאברהם שרנופולסקי מחזית הכבוד, להתייחס לסוגיה הזאת, בבקשה.

תודה, כבוד יושב ראש הוועדה לעלייה וקליטה. אני רוצה להתייחס לשתי בעיות. אל"ף, בקרב העולים יש מבוגרים או מקבלי קצבת זקנה והשלמת הכנסה, שגם עובדים. למשל, עובדים מטפלים. אז דיברנו עם כמה מטפלים האלו והם, לא ברור להם האם הם זכאים למס-הכנסה שלילי או לא. ואם כן, אז לא, גם לא ברור להם, גם לא ברור לי, האם מס הכנסה שלילי ישפיע על השלמת ההכנסה שלהם. זאת אומרת, אין מידע, אין שום הסבר, אז צריך לשנות את המצב.

הבעיה השנייה – עכשיו, כשהעובדים מקבלים משכורות נמוכות, יש סיכוי להגדלת הכנסתם, בגלל המס הכנסה שלילי, יש לחשוב על איזון של הכנסות של העובדים המקבלים את המס הכנסה שלילי להכנסות של גמלאים שגם עבדו פה, עבדו כעשר, עשרים שנה, וצברו פנסיה כל-כך קטנה, שבעצם גם לא מאפשרת להם את כל הדברים, כולל החזרת משכנתאות. אז כיצד לעשות את זה? איך לאזן את זה? אינני יודע. אז מה שאני מבקש מחברי הכנסת, ממר דני דנון, זה לחשוב על כך, איך לאזן את זה.

תודה. אני רוצה לסכם את הישיבה. ועדת העלייה והקליטה רואה חשיבות רבה בנושא חשוב זה. עולים רבים אינם מנצלים את הזכות שלהם למס הכנסה שלילי. מדובר במאות מיליוני שקלים שנשארים בקופת המדינה. הוועדה מבקשת לקבל את הנתונים המעודכנים והמפולחים לגבי ניצול מס הכנסה שלילי, בשנים 2008 – 2009, עד לתאריך 10.5.2011. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה השונים וכל הרשויות השונות, להעביר באופן מיידי את הנתונים. הוועדה תקיים ישיבת המשך, כשלפניה הנתונים המעודכנים במהלך חודש מאי.

הוועדה ממליצה לרשות המיסים לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה.

בהחלט. תודה רבה לכולם, תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30