הכנסת השמונה-עשרה


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 501

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ג באדר ב תשע"א (29 במארס 2011), שעה 10:15

הקמת ועדות דיור לאומיות (וד"לים) להוזלת מחירי הדיור

חברי הוועדה: כרמל שאמה-היו"ר

אמנון כהן

ניצן הורוביץ

חמד עמאר

יצחק וקנין

ישראל אייכלר

אילן גילאון

יעקב אדרי

דב חנין

מרינה סולודקין

שלמה מולה

יעקב כץ

אריאל אטיאס



- שר הבינוי והשיכון

מרדכי מרדכי



- מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

צביה אפרתי



- ראש ענף מרכז עירוני-אכלוס, משרד הבינוי והשיכון

שרה צימרמן



- מנהלת אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון

ישראל שוורץ



- סמנכ"ל בכיר לאיכלוס, משרד הבינוי והשיכון

אבנר סעדון



- אגף כלכלה, משרד ראש הממשלה

יצחק – שעייה ישועה


- מנכ"ל, מרכז המועצות האזוריות

דוד קשני



- ארגוני סיוע לדיריים

אוהד דנוס



- יו"ר לשכה שמאי מקרקעין בישראל, לשכת שמאי מקרקעין

אומיד סולימני



- חובר ועד, לשכת שמאי מקרקעין

ענת קוברסקי



- יועצת משפטית, לשכת שמאי מקרקעין ישראל

יעל אדיב



- רכזת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

נדיה מוגילבסקי



- עו"ד, אגודה לצדק חברתי

שרי קרוניש



- אדריכלית, עמותת במקום,- מתכננים למען זכויות תכנון

ירון ביבי



- מנהל מינהל מקרקעי ישראל

דורון דרוקמן



- מ"מ מנהל מינהל התכנון, משרד הפנים

אפרת דו יחיא



- עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

בני זלמנוביץ



- עו"ד, לשכה משפטית, משרד הפנים

ראובן קוגן



- סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יאיר פינס



- רפרנט בינוי וממ"י, משרד האוצר

מנחם זלוצקי



- אגף שטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר



- אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

טל רותם



- לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רומן שיינפלד



- אגף תכנון סביבתי, המשרד להגנת הסביבה

איתן אטיה



- מנכ"ל פורום ה-15, מרכז השלטון המקומי

שלמה נער



- מהנדס, עיריית אשדוד, מרכז השלטון המקומי

ערן אברהמי



- סמנכ"ל לתכנון ארגן ומ"מ, מרכז השלטון המקומי

גיל אייזנשטיין-קנה


- יו"ר ועד עובדים ארצי, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

אשר ביטון



- יו"ר ועד עובדי מחוז ירושלים, ועד עובדי מינהל מקרקעי

ישראל

זילפה אברישמצ'י


- יו"ר ועד לשכה ראשית, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

ערן ליבנה



- יו"ר ועד מחוז צפון, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

שרון מזרחי



- חבר ועד לשכה ראשית, ועד עובדי מינהל מקרקעי ישראל

שני סוקול



- דוברת ורכזת פעילות ציבורית, עמותת במקום

ניצן תנעמי



- מקדמת מדיניות, רבנים למען זכויות אדם

ברברה אפשטיין



- מנכ"ל עמותת סינגור קהילתי

רב אריק אשרמן



- מזכ"ל שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם

רחל לוי




- דיירת חב' עמידר ומועמדת לפינוי מדירתה

ברכה ארג'ואני



- יו"ר הארגון לזכויות הדיור

רונן בכורי



- פעילה, הארגון לזכויות הדיור

אסתי בכורי



- פעילה, ארגון לזכויות דיור

אביבה לנקרי



- ארגון לזכויות הדיור

יהודית אילני



- מנהלת סניף סינגור קהילתי, רבנים למען זכויות אדם

פהדה אל ריפי



- דיירת חלמיש, רבנים למען זכויות אדם

סמירה קאדי



- נציגת דיירים, רבנים למען זכויות אדם

גיל סער




- מנכ"ל חברת חלמיש

גלעד בר אדון



- מנכ"ל חברת פרזות

יעקב קארו



- מנהל מח' נכסים, חב' פרזות

ערן כהן




- מזכיר וסמנכ"ל תקשורת, חברת עמידר

שלומי נבון



- מנהל אגף גבייה ודיור, חברת עמידר

יעקב ברוש



- מנכ"ל עמידר

יובל כהן



- מנכ"ל חב' עמיגור

ניסים בובליל



- נשיא התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

מרדכי כידור



- מנכ"ל, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

יואב דן




- מתכנן, החב' להגנת הטבע

איריס האן



- מתכננת, החב' להגנת הטבע

עופר ענבר



- פעיל, מגמה ירוקה

כרמית יוליס



- עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריה ווקנין



- מנהל תחום חירום, המשרד לענייני גמלאים

כרמית פינץ קדמי


- מנהלת אגף התכנון הפיזי, משרד התיירות

יאיר אלגאוי



- עו"ד, מזכיר ארצי, הסתדרות עובדי המדינה

גיל גן-מור



- עו"ד, האגודה לזכויות אזרח

מורן נזרי



- רכזת קשרי ממשל, מגמה ירוקה

טל גולדמן



- פעיל, מגמה ירוקה

עדי ארבל



- מנהל פרויקטים, מגמה ירוקה

מיכה דרורי



- מנהל המחלקה המשפטית, התנועות קיבוציות

ניאל פלג



- מתמחה, המחלקה המשפטית, התנועה ליהדות מתקדמת

רנית נחום הלוי



- כתבת בדה-מרקר

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

הקמת ועדות דיור לאומיות (וד"לים) להוזלת מחירי הדיור

הנושא השני על סדר היום הוא הקמת ועדות דיור לאומיות (וד"לים) להוזלת מחירי הדיור.

אנחנו משקיעים מאמצים כבירים בהגדלת היצע הקרקעות. בשנת 2010 סיימנו לשווק 34 אלף יחידות דיור. הממוצע השנתי בעשור האחרון..

זה קרקעות, זה לא דיור.

זה קרקע שאפשר להוציא ממנה היתרי בנייה. אנחנו לא משווקים קרקעות ללא תכניות מאושרות, ללא טאבה בתוקף וללא חסמים. גם אם תשמעו שיש 100 אלף יחידות דיור מאושרות, אי אפשר לתרגם אותן להיתרי בנייה בגלל חסמי בריאות, תשתיות, תחבורה. עובדים על זה. לוקח זמן. השורה התחתונה היא שבשנתיים האחרונות יש מאמצים גדולים מאוד - למרות שהמינהל עדיין לא עבר את הרפורמה וברור שאם הוא היה עובר את הרפורמה המבנית אפשר היה לעשות יותר – ויש ההצלחה לא מבוטלת להגדיל את מלאי הקרקעות באחוזים מאוד משמעותיים. היינו בממוצע של 20 אלף יחידות דיור. היום אנחנו ב-34 אלף. זה הרבה מאוד. לא שינו לנו את הכלים. אנחנו עובדים עם אותם כלים שהיו בעשור האחרון.

האם לפי מה שאתה יודע אתם ממשיכים להגדיל את הקצב?

יש לנו סחורה. היעד שלנו ב-2011 הוא להגדיל את הרף הזה. אני לא רוצה לקבוע יעדים שאני לא בטוח כמה הם ישימים כרגע. אם יהיה לנו את הסיוע הזה של הוד"לים נוכל להגדיל באופן משמעותי. במדינת ישראל צריך כ-40 אלף יחידות דיור בשנה. השוק הפרטי נותן בין 15 ל-17 אלף. כשאני אומר 34, אז זה כמעט 50 בשוק. השוק הפרטי, בעיקר באזורי הביקוש, הוא שחקן גדול, הוא נותן את התרומה שלו. ברור לכם שהעלייה של מחירי הדירות נוצרה לאור המחסור בהיצע הקרקעות. הפתרון המרכזי הגדול, הרחב, חוץ מדברים נוספים, זה הגדלת ההיצע. זה מה שאנחנו עושים.

כשמדברים על התרומה של הוד"לים - אנחנו מדברים על 50 אלף יחידות דיור - זה במקום ה-34 או בנוסף ל-34?

זה לא קשור. נאמר שנשווק כ-50 אלף בשנה וחצי. זאת לא הכוונה. הכוונה היא שנאשר תכניות כך שבוד"לים ישבו כל הזמן 50 אלף יחידות דיור.שמעתי אנשים שאומרים שהמינהל מחזיק את הקרקעות, שומר עליהן, מוציא אותן במשורה. ממש לא. המינהל משווק כל קרקע שהוא יכול לשווק אותה. יכול זה אומר שאין לה חסמים, יכול זה אומר שאפשר להוציא ממנה היתרי בנייה אחרי טאבה בתוקף. יש יחידות דיור עם טאבות בתוקף שאי אפשר להוציא מהן היתרי בנייה כי צריך לבנות שם גשר, לבנות מחלף שעולה 150 מליון שקל. קבלנים משלמים במיטב כספם תוך 60 יום את כל הקרקע, את כל הפיתוח ואי אפשר לשווק את זה. כשאנחנו משווקים יחידת דיור זה אומר שבממוצע , בטווח של 10 חודשים עד שנה מתחילות התחלות בנייה. זה בעולם של השיווק. צריך לעשות פעולות נוספות. אתם יודעים שאנחנו עושים אותן, נאבקים עליהן.


בחוק הופיעה בקשה שהגיעה כחלק מהמו"מ על כך שלא צריך לתת ליזמים בודדים להחזיק כמות קרקע גבוהה מידי כיוון שעוברים מחכירה לבעלות. אגב, מבחינת היזמים זה בכלל לא משנה אם הם מחזיקים בבעלות או בחכירה, כי לא ידוע לי שהמדינה אחרי 49 שנים הפקיעה ממישהו את הקרקע. חכירה זה פיקציה, כי באמת של החיים זה לא מאוד משנה. בעולם המשפט זה משנה. בעולם המסחרי אין לזה שום משמעות. הוא בעל הקרקע, הוא מוכר אותה, הוא סוחר בה כמה שהוא מבין. אני חי בעולם המעשה, לא בעולם המשפט, לכן לא ייחסתי חשיבות גדולה לזה. זאת הבקשה שהתבקשנו לעשות. אנחנו לא יכולים לקבוע מספר אצבע כמה דונם יכול להחזיק אדם אחד. נתבקשתי על ידי משרד המשפטים ומי שמלווה אותנו להקים ועדה מיוחדת. חברים בה טובי האנשים בישראל שעוסקים בעולם של הריכוזיות. יושב שם מנהל מינהל מקרקעי ישראל, הממונה על אגף התקציבים, הממונה על ההגבלים, משנה לנגד בנק ישראל, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיועץ של שר השיכון לענייני מינהל מקרקעי ישראל.

מתי מונתה הוועדה הזאת?

ביולי 2010. היא הוציאה קול קורא לכל הציבור על מנת שנשמע את עמדתו. הייתה גם צפירת הרגעה. טייקונים לא משתלטים כאן על קרקעות. יש לנו כללים, מכרזים. אי אפשר לזכות בכמה שאתה רוצה. אנחנו בונים מתחמים. יזם אחד לא יכול לקבל את כל המתחמים כפי שנראה לו. אנחנו מגבילים. קורה לא מעט שיזם אחד מתמודד על כמה מתחמים ואנחנו לא נותנים לו. נותנים לו 2 מתחמים, 3 מתחמים, לא יותר. קול הקורא הזה אמור להסתיים. צריכים לתת לנו תשובות עד ה-17.4, שזה בעוד קצת פחות מחודש. אז אנחנו צריכים לעשות סיכומים והם צריכים לתת לי המלצות. אני לא מתקין תקנות באוויר. אני צריך שיהיו המלצות לגבי מה זה אומר, מה המגבלה, לכמה זמן, מה היקף העסקה, מה היקף החברות. זה בסוף תקנות שצריכות להיות רציניות. לקחנו את האנשים הכי רציניים שעוסקים בנושא הזה. שם זה אוחז כרגע. רק רציתי להרגיע אתכם שלא תחשבו שבזמן הזה כל דיכפין קונה כמה קרקע שהוא רוצה. זה לא.

אנחנו דואגים ליישום החוק ולכיבוד הוראות החוק לפני המחשבה מי משתלט על מה. היינו רוצים לדעת מה הצפי שלך לגבי היום שבו יונחו התקנות בוועדת הכלכלה.

הצפי שלי הוא שחודש אחרי שאני אקבל את ההמלצות אני אגיש את התקנות. זה לא יושב אצלנו.

מי זה יושב-ראש הוועדה?

ירון ביבי. אנחנו מלווים על ידי משרד המשפטים לגבי איך לעשות, מה לעשות. אנחנו לא שולפים סתם תקנות. כשיהיו ההמלצות נתקין את התקנות. זה לא משהו שאני מעכב.

מה לגבי הקרן הירוקה?

אנחנו צריכים להעביר אחוז מהכנסות המינהל לטובת שמירה על שטחים פתוחים. אני מקווה שאת האחוז שנעביר לא יורידו לקרנות השונות. נקווה שזאת לא הכוונה של אגף תקציבים. זה משהו שהוחלט בחוק. קיימנו התייעצויות עם המשרד להגנת הסביבה. לפני כמעט חודש קיבלנו את ההערות שלהם לגבי מה בדיוק הם רוצים. הייתה הגזמה מסוימת בהרכבים ובהיקף של מה שהם רצו לעשות. השאלה מה תפקידה של הקרן, אם רק לפתח שטחים פתוחים, או תפקידה לפנות פולשים משטחים פתוחים, שזאת נקודת מחלוקת מאוד גדולה. המשרד להגנת הסביבה טוען שאם רוצים לפנות צריך לפנות מתקציב אחר. את הכסף לשמירה על שטחים פתוחים צריך לתת לפיתוח שטחים פתוחים, לא להכניס אותו לעולם הפולשים, שזה עולם כבד עם הרבה כסף.

זאת פעילות שהייתה אמורה להיות פעילות שוטפת.

פעילות של אכיפה שלא קשורה לזה. אנחנו נאבקים על זה שלא תהיה סיטואציה שיגידו שיש לנו אחוז מההכנסות ושצריך להוריד מהפעילויות השוטפות לטובת הקרן הזאת. זאת לא המטרה. הקרן הזאת סיימה להתגבש. החומר נמצא במשרד המשפטים. יש להם הערות, הם מעבירים לנו אותן. אני מקווה שמיד אחרי פסח נציג לכם את זה.

יש במינהל נושא שנקרא הסכמי פיתוח. האם יש נתון שמדבר על כמה קרקעות נמסרו תחת הסכם פיתוח ולא פותחו, כלומר לא נבנו? יש דבר כזה?

אתה מתכוון לקרקעות ששווקו?

כן. הקבלן או מי שזכה לא בונה את הדירות. זה נוגד את האינטרס שלנו. יש לכם הסכם שאתם יכולים לאכוף. האם יש אכיפה של הסכמי הפיתוח? באיזה מדד אנחנו נמצאים? כמה יחידות דיור לא פותחו בהתאם להסכמי הפיתוח? הובא לידיעתי נתון - אני לא יודע אם הוא נכון - שיש מלאי כזה.

בסוף שנת 2010 בדקתי את הנושא הזה, ביקשתי לעשות עבודה. מינהל מקרקעי ישראל עשה עבודה ומשרד הבינוי והשיכון עשה עבודה. יש דבר כזה. לא מדובר בהיקפים מאוד גדולים. צריך לזכור שהאינטרס של יזם ששילם על הקרקע תוך 60 יום ועל הפיתוח תוך 60 יום לא מביא כסף מהבית, הוא מביא את זה מהבנק עם איזה הון עצמי. הריבית מתחילה לתקתק. האינטרס שלו הוא לבנות, לא להחזיק את הקרקע ולחכות אולי הוא יעשה עליה איזה שהוא סיבוב. אם זה קרקע בירושה זה משהו אחר, זה לא רלוונטי לגבינו. אני מדבר על אנשים ששילמו כסף ורוצים לממש אותו כדי לעשות את העסקה הבאה. אם הכסף יושב זה לא משתלם להם. יש דבר כזה, אבל בהיקפים לא גדולים. כשנתקלים בזה אנחנו מטפלים בזה. קורה שיזם קיבל מכרז, זכה, שילם ופתאום יש לו בעיות עם הרשות המקומית כי רוצים לשנות, לא טוב להם הגודל, לא טוב להם הטאבה, רוצים מטלות נוספות על מנת שהיזם יקבל היתר בניה או שפתאום לוקחים ממנו דברים שלא הופיעו בתכניות המקוריות.

האם מדובר במאות יחידות, באלפי יחידות?

לא בהיקפים גדולים שמטרידים. זה מטופל.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45