הכנסת השמונה עשרה

PAGE
110
ועדת הכספים

23.3.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 717

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, י"ז באדר ב' התשע"א (23 במרץ 2011), שעה 16:00

1.
הצעת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011

2.
תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות בעלי זכויות נפט) (תיקון), התשע"א-2011

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

יעקב אדרי

חיים אורון

זבולון אורלב

אורי אריאל

ניצן הורוביץ

יצחק וקנין

ציפי חוטובלי

דב חנין

שי חרמש

אחמד טיבי

רוברט טיבייב

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

שלמה מולה

פניה קירשנבאום

מירי רגב

דוד רותם

כרמל שאמה

רונית תירוש

שר האוצר יובל שטייניץ

סגן שר האוצר יצחק כהן

יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, משרד האוצר

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

עו"ד דלית זמיר, משרד המשפטים

עו"ד אייל ינון, היועץ המשפטי, הכנסת

אודי ניסן, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

שאול מרידור, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

עו"ד מיכל דויטש הנר, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר

אודי אדירי, אגף התקציבים, משרד האוצר

ורד טננבוים, מנהלת תחום בכירה, רשות המסים, משרד האוצר

צבי נמט, מפקח חטיבה מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר

אלון פדן, אגף התקציבים, משרד האוצר

סיון כרמון, סגנית דובר משרד האוצר

עינת אדיר, דוברות והסברה, משרד האוצר

מוריס דורפמן, כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

עו"ד דרורה ליפשיץ, היועצת המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות

ד"ר יעקב מימרן, מנהל מינהל רישוי אוצרות טבע, משרד התשתיות הלאומיות

שמעון כהן, אוצרות טבע, משרד התשתיות הלאומיות

מאיה עציוני, דוברת משרד התשתיות הלאומיות

עמית פרידמן, חטיבת המחקר, בנק ישראל

יוסי לנגוצקי, מנכ"ל תמר חיפושי נפט

גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה בע"מ

נועם פז, יועץ חיצוני, דלק אנרגיה בע"מ

עו"ד שגית אוחנה לבנה, ייעוץ משפטי, דלק אנרגיה בע"מ

יוסי אבו, יועץ רגולציה, חברת דלק אנרגיה בע"מ

רו"ח שלמה אלפיה, חברת דלק אנרגיה בע"מ

רו"ח גידי בר זכאי, דלק אנרגיה בע"מ

רו"ח נסים יהושע, חברת דלק אנרגיה בע"מ

עו"ד דן הכהן, חברת דלק אנרגיה בע"מ

שרון ביידר, יועץ תקשורת, חברת דלק אנרגיה בע"מ

אייל טל, יועץ תקשורת, חברת דלק אנרגיה בע"מ

ליאור זוהר, עוזרת ליו"ר חברת הזדמנות ישראלית, מקורות אנרגיה

טוביה לוסקין, מנכ"ל גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)

נגה בן דוד, דירקטור, גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)

שמואל בקר, דירקטור, גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)

גיורא איילנד, יועץ, גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)

עו"ד חיים אינדיג, יועץ, גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)

עו"ד אריק הררי, יועץ, גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)

אסף שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

ג'ינה כהן, חברת מורגנטי

עו"ד אריק הררי, יועץ, חברות הגז והדלק

יוסי לוי, מנכ"ל ישראמקו בע"מ

מרדכי בן ארי, מנהל השקעות, ישראמקו בע"מ

ערן סער, סמנכ"ל כספים, ישראמקו בע"מ

עו"ד רנל יופה, לשכת עורכי הדין

עו"ד טליה נעים, לשכת עורכי הדין

אמנון פורטוגלי, ראש מחלקת המחקר, פורום פעולה אזרחית

רון ורבר, פורום פעולה אזרחית

נמרוד בוכמן, פורום פעולה אזרחית

ערן ורד, פורום פעולה אזסרחית

אורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות חיפושי נפט וגז בישראל, איגוד לשכות המסחר

ליאור אבנון סולן, דוברת איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, איגוד לשכות המסחר

ראובן מלמד כהן, נציג משקיעים פרטיים בחברות בתחום חיפושי נפט וגז

נחום גוטנטג, כלכלן, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

עו"ד דנה טבצ'ניק, אדם טבע ודין

חיים לוינטל, יועץ כלכלי, עמותת גז נפט כחול לבן

חיה לוינטל, דוברת עמותת גז נפט כחול לבן

עו"ד אורי קידר

שרון שאקו

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

1.
הצעת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011
2.
תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות בעלי זכויות נפט) (תיקון), התשע"א-2011

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 ו-תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות בעלי זכויות נפט) (תיקון), התשע"א-2011. האמת היא שהיה לי היסוס קל האם לקיים את הישיבה בגלל הפיגוע הקשה שהיה בבנייני האומה, אבל בהתייעצות שקיימתי עם השר, אנחנו החלטנו שלא נאפשר לטרור לעצור את החיים במדינת ישראל ואנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא להחלמתם של הפצועים. בכל זאת אנחנו נקיים את הישיבה.


אני מבקש ממך אדוני השר, אם אתה יכול לפתוח בדברים, בנושא הכללי של החוק, ולאחר מכן אני אקח את רשות הדיבור, לפני שאתה נכנס לפרטים כי אני רוצה להקדים כמה דברים.

אדוני היושב ראש, תודה רבה. רבותיי חברי ועדת הכספים. זה לא יום קל. חשבנו שנוכל להגיע לכאן באווירת חג, אבל יש כמה דברים שבהחלט הופכים את היום הזה ליום עצוב. הדבר הראשון והחמור ביותר הוא הפיגוע שאירע לפני שעה קלה כאן בירושלים, בלב ירושלים, ליד בנייני האומה. שוב פיגוע, שוב בתחנת אוטובוס, בתחבורה ציבורית, שוב בירושלים, ושוב טרוריסטים מכוונים את נשקם ותחמושתם בכוונת מכוון לאזרחים, לגברים, לנשים, לילדים, לקשישים, לאזרחים תמימים בתחנת אוטובוס.


אנחנו מאחלים החלמה לפצועים.


מדינת ישראל תעשה הכול כדי לתפוס את מי שביצע את זה ואת מי ששלח אותו, להילחם בטרור ולמנוע פיגועים כאלה בעתיד. אנחנו מקווים שאנחנו לא נראה מראות כאלה, מהסוג שידענו פעמים רבות באינתיפאדה השנייה לפני מספר שנים, ושהנה פתאום חזרו אלינו היום אחר הצהרים כאן בבנייני האומה, הדבר הנורא הזה של מלחמה על ידי פגיעה מכוונת, לא מקרית, לא אגבית, אלא פגיעה מכוונת בכוונת מכוון באזרחים.


הדבר השני שאני אתייחס אליו רק במילה אחת ואני מבין שאי אפשר אחרת. הבית הזה, הכנסת הזאת נפרדת היום מחבר כנסת שהוא לא חבר אישי שלי, אף פעם לא התחברנו, אבל הוא באמת אחד האנשים הכי רציניים, הכי ענייניים, הכי ישרים בבית הזה ודווקא כמי שאף פעם לא היה אתך באיזשהו קשר אישי מיוחד, אני רוצה להגיד לך שאני חושב שכולנו מלאי התפעלות מהתנהלותך, מערכיך, בלי קשר לחילוקי דעות כאלה ואחרים. אני יודע שדחית את הפרישה הסופית שלך כדי להיות כאן בהצבעה הזאת החשובה על החוק על פי המלצות ששינסקי, כי סיפרת לי שהדבר הזה הוא חשוב מבחינתך ואני מאוד מעריך את זה.

תודה רבה.

אדוני היושב ראש, לפני תשע שנים הבית הזה במקרה דומה נכנע למסכת של לחצים מאוד קשה, ביטל הצעת חוק דומה להעלאה משמעותית של המסים – אז היו בעיקר תמלוגים – על גז ונפט, וזאת לא הייתה שעתה היפה של הדמוקרטיה ושל הכנסת. היום חברי ועדת הכספים בראשותך הולכים לתקן את המצב הזה ולעשות את הדבר הנכון מבחינה כלכלית, מבחינה חברתית, ולא פחות חשוב, מבחינה דמוקרטית. אני משוכנע שלאחר תהליך מאוד מכובד של התדיינות אתכם ולפני כן תהליך שלא היה רציני ממנו, של ועדה שישבה שנה שלמה כמעט על המדוכה, כדי להכין הצעת חוק רצינית ולבדוק את כל ההיבטים, אני משוכנע שההצבעה כאן היום תחזיר או תתקן במידה מסוימת את השגיאה ששגו כאן לפני תשע שנים ובמידה רבה תחזיר את האמון של אזרחי ישראל, וזה חשוב לא פחות מהכסף ולא פחות מהכלכלי ולא פחות מהחברתי. האמון של אזרחי ישראל שראוי להתווכח וראוי לבדוק ומותר שיהיו חילוקי דעות, אבל בסופו של דבר המערכת הדמוקרטית שלנו, הכנסת וממשלה, מקבלת החלטות ענייניות לטובת העם והחברה, והלחצים, משקלם מוגבל מאוד. מוגבל מאוד כמו שראוי שיהיה.


אמרתי בפתח הדיונים כאן שהמצב הקיים שלפיו חלקה של המדינה ושל אזרחיה במסים ובתמלוגים, באוצרות הטבע שלהם, אוצרות הגז והנפט הוא הנמוך ביותר בעולם, הוא בלתי תקין כלכלית, חברתית, והוא בלתי מוסרי בעליל.


אנחנו היום מתקנים את זה ואנחנו היום מחזקים את הרושם שמדינת ישראל היא דמוקרטיה מתוקנת שבה מותר להתווכח, מותר לחשוב אחרת ומותר להפעיל מסע שכנוע, אבל בסופו של דבר מקבלים החלטות וללחצים מסוגים כאלה ואחרים יש משקל מוגבל. זה דבר מאוד חשוב ואני חושב שנפלה בידיכם, בידינו, כמי ששותף לזה, זכות גדולה לתקן תקלה חמורה שקרתה בנושא הזה, תקלה לכלכלה ותקלה לדמוקרטיה, לפני תשע שנים.

אני מודה לכם על כל שיתוף הפעולה, לך אישית ולכל החברים כאן בהליך החקיקה הרציני והמהיר שהתקיים כאן.

החוק עוד לא אושר.

לכן הודיתי על ההליך.

תודה רבה. תודה אדוני השר. רבותיי, אני יכול לומר ככלל שהוועדה – אני לא מדבר בשם כל אחד ואחד – תומכת בחוק. באופן עקרוני אנחנו תומכים בחוק, אבל במהלך הדיונים עלו נושאים רבים שגם החברות הביעו את דעתן בעניין, הביעו את השגותיהן, וגם החברים הביעו את דעתם במהלך הדיונים בוועדה. אנחנו ניהלנו דיונים מול משרד האוצר, לא דיונים בוועדה. אני גם ישבתי עם החברות אחרי כן שוב, עם המשקיעים, וניהלנו דיונים עם משרד האוצר.


אני מבקש לשבח את משרד האוצר שחלק גדול מהדברים שאנחנו דיברנו עליהם, האוצר בסופו של דבר, בתהליך ארוך של משא ומתן, לחלק גדול מהדברים הוא הסכים. שוב, לא בליבת החוק אלא בסעיפים הנלווים אליו שהם הסעיפים שיכולים להקשות על הטיפול בחוק הזה.

אני רוצה לומר את דעתי. בעיניי החברות הגדולות, המשקיעים הפרטיים, הם אינם אויבי העם. הם אנשים שעושים את מלאכתם. הם גם מרוויחים כסף, וזה בסדר, אבל הם עושים את מלאכתם. הם השקיעו בגילוי הגז, הם השקיעו בגילוי הנפט ואנחנו מאוד מעוניינים לשמור על האיזונים הללו כדי שזה ימשיך הלאה.

ישבנו אתמול כמה חברי כנסת, ביניהם חבר הכנסת אמנון כהן וחבר הכנסת ציון פיניאן, כדי לעבור על הסעיפים הללו. אני מבקש שהתהליך יהיה כזה, לפני שאני נותן לך אדוני שר האוצר את האפשרות להתייחס לחוק. לאחר דבריך, אנחנו נעבור מיד להצבעות. אנחנו נלך סעיף-סעיף וכל אחד יביע את דעתו בעניין של החוקים. אדוני השר, אני מבקש, אם אתה יכול להתייחס לכמה נושאים מרכזיים שעלו בעניין, בבקשה.

רק שתדע ששלחו לנו נוסח בלי שינויים.

שלחנו לכם לאחר שינויים.

זה אומר שזה לא הנוסח עליו נצביע.

סליחה, אני יוסי לנגוצקי והוזמנתי לישיבה. אני לא אדבר?

רגע. אני לא יודע. מה הבעיה?

אני רוצה לדבר.

יופי שאתה רוצה לדבר.

אמרתי שאני לא יודע אם אני אתן לכולם לדבר. אני אשתדל. נראה לפי תמונת המצב.

שיחלקו לנו נוסח נכון.

רבותיי, הייתה תקלה בדפוס. לא קרה שום דבר. התקלה תתוקן. בנוסח שמונח לפניכם, אומר לי מנהל הוועדה ואומרת היועצת המשפטית, הייתה תקלה בדפוס. זה ישונה ואנחנו נניח את זה. סבלנות.


אדוני השר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, בפתח דבריי אני רוצה לומר שאני חייב תודה להמון אישים שעזרו לנו להגיע לרגע הזה בתהליך שהתחיל לפני שנה.

אנחנו חותמת גומי?

אני אהיה קצר מאוד. אני רוצה לציין שלפני קצת יותר משנה התחלנו בתהליך הזה, באפריל הקמתי את ועדת ששינסקי ולא היינו מגיעים לרגע הזה בלי התגייסות, תמיכה וגיבוי של שלושה אישים. האחד הוא ראש הממשלה נתניהו, השני הוא פרופסור איתן ששינסקי שהוביל את הוועדה בהצלחה, והשלישי זאת התמיכה החשובה של הנגיד סטנלי פישר. חשבתי שאת שלושתם לפחות אני צריך לציין בפתח הדברים. בלעדיהם, בלי תמיכתם, לא היינו מגיעים לכאן היום.


לגבי החקיקה שלפנינו. ההנחיה הייתה מאוד פשוטה: לעשות נורמליזציה של משטר, המשטר הפיסקאלי בישראל, בדומה למה שמקובל ברוב מדינות המערב, מדינות מערביות שיש בהן מאגרי גז משמעותיים, ולמצוא את שביל הזהב בין הצורך, כמו שאתה הזכרת, לתגמל משקיעים, לעודד משקיעים וחברות, ומי שיגע ומצא, יאמין וגם ירוויח וירוויח אפילו יפה מאוד, לבין הצורך לדאוג לכך שעם ישראל ומדינת ישראל ייהנו מאוצרות הטבע של המדינה.


לכן החליטה הוועדה – לאחר עשרה חודשים של עבודה – על מערכת מורכבת שיש בה תמלוגים שהיו כפי שנשארו קודם, שיש בה ביטול של ניכוי אזילה שהוא בלתי קביל, לא קיים מסוגו בשום מדינה בעולם, ופה אחד הוועדה החליטה על ביטולו והוא אפילו אבסורדי, ושיש בו מס רווחי יתר שההיגיון שלו הוא מאוד פשוט: לוקחים את המס המיוחד רק לאחר החזר ההשקעה פלוס וגם אז המס עולה בהדרגתיות.


אני חושב שאני לפחות בשנתיים האחרונות לא הבאתי הצעת חוק שבושלה ונבדקה בנושא באמת גדול וסבוך במשך שנה שלמה על ידי ועדה מקצועית.

המילה בושלה.

בושלה במובן החיובי של המילה. הוכנה, בושלה, נבדקה במשך שנה שלמה.


עלתה כאן שאלה על ידי רבים מחברי הוועדה, שאלת הקרן שראש הממשלה ואני הצהרנו על כוונתנו להקימה. אני נוגע עכשיו בכמה נקודות ספציפיות שעלו בדיוני הוועדה. יש הרבה, אבל אני אגע בשתיים או בשלוש נקודות.


קודם כל, לגבי שאלת הקרן. אני אומר כאן כך: כוונתנו להגיש לכנסת, עוד במהלך שנת 2011, הצעת חוק להקמת קרן שיופקדו בה הכנסות מגז ונפט שיתקבלו על פי חוק זה.


במהלך השבועיים הקרובים, יתכן שכבר ביום ראשון הקרוב, תוקם ועדה על-ידי ראש הממשלה ועל ידי, בראשותו של פרופסור יוג'ין קנדל, והיא תוך מספר חודשים תלמד את המודלים במקובלים בעולם ותגבש הצעה על הקמת הקרן ועל דרך ניהולה.

זה לא מופיע כהסתייגות.

תכף נדבר על הפרטים.

הרווחים של הקרן ייועדו למטרות כלכליות וחברתיות.


מאחר שהייתה בקשה של היושב ראש וחברים רבים, סיעות אפילו הייתי אומר, לעשות מאמץ לעגן את זה לא רק באמירה חד משמעית שלי לפרוטוקול, ודרך אגב, הנושא היה מאוד בעייתי מבחינת הייעוץ המשפטי גם לממשלה, מצאנו בסוף את הנוסחה שאנחנו נכניס את זה גם כהסתייגות לחוק.

לא בהסתייגות. נכניס את זה לחוק.

הממשלה מתחייבת להגיש הצעת חוק לכנסת שתגיע לכנסת ולוועדת הכספים עד סוף שנת 2011, ואני מקווה שיהיה הרבה לפני כן, על הקמת הקרן ובמסגרת הדיון הזה שיגיע לכאן, כל השאלות של איך מנהלים, מי מפקח, מה מוציאים, מתי, מה הכמויות, מה המועדים, הכול יגיע לכאן לדיון במסגרת הצעת החוק הזאת.

מה המטרות?

אני מדבר על מטרות כלכליות-חברתיות ולשם כך אנחנו מקימים ועדה שתבחן את זה. זה יהיה באישור ועדת הכספים. זאת סוגיה ראשונה שהעסיקה כאן רבים והנה התחייבתי כאן חגיגית לפרוטוקול ואנחנו גם נעגן את זה בכתב בחקיקה.


דבר שני. עלתה גם כלפי, על ידי נציגים של חברות האנרגיה, בשבועות האחרונים, השאלה של התאמה למתווה מס החברות במידה שמתווה, כפי שהוא קיים היום בחוק, ישונה במהלך העשור הקרוב. גם לשאלה הזאת נמצא פתרון שיהיה במסגרת החוק. חשבנו שזה נכון עקרונית וצודק כי הרעיון הכללי של עבודת הוועדה היה לקבוע את המסגרת הכללית של מה שנקרא גוורמנט טק – חלק המדינה וחלק המשקיעים – ולכן אם יחולו שינויים משמעותיים, יצטרכו לעשות התאמות והדבר הזה ייאמר.


הדבר השלישי. עלתה בקשה של הבטחה של יציבות של המשטר הפיסקאלי שהכנסת מחוקקת והוועדה הזאת מגבשת. כל הדברים האלה, דרך אגב, כולל מה שאמרתי על הקרן, היו דברים שישבנו עליהם ימים כדי לראות איך אפשר לנסח את זה בצורה שזה יהיה חוקתי וכולי.


בישיבת הממשלה הקרובה, ראש הממשלה בישיבת הממשלה יודיע הודעה רשמית, בישיבת הממשלה – ויש לזה תוקף – את מה שאני מקריא כעת.


"בשנה האחרונה בחנה ממשלת ישראל את מדיניותה הפיסקאלית בנושא משאבי הנפט והגז בישראל במסגרת ועדה שהוקמה על ידי שר האוצר, ועדת ששינסקי. לפי המלצות הוועדה, כפי שאומצו בהחלטת הממשלה מספר 2762, גדל חלקה של המדינה בהכנסות מהפקה של גז ונפט לשיעורים של בין 52 ל-62 אחוזים. כמו כן למערכת המוצעת ישנה השפעה נמוכה יחסית על החלטות ההשקעה של היזמים ובעלי רישיונות החיפושים וההפקה, שכן ההיטל יופעל לאחר החזר עלות ההשקעה בצירוף תשואה נאותה. ממשלת ישראל, כפי שהביעה זאת בהחלטת הממשלה מספר 2762 מיום ה-23 בינואר 2011, מאמינה כי מערכת המיסוי החדשה יוצרת את האיזון הנדרש בין הבטחת המשך פיתוח משק הגז והנפט בד בבד עם קבלת חלק ראוי לציבור עבור ניצול משאבי הטבע של המדינה וזאת תוך מתן תמריצים נאותים לעוסקים בענף חיפושי הגז הטבעי.


אי לכך, עם השלמת החקיקה כאמור בהחלטת הממשלה, הממשלה לא רואה צורך בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית בנושא משאבי הטבע והגז".


כאמור, זאת תהיה הודעת ראש הממשלה בישיבת הממשלה הקרובה.

זה ישראבלוף. האם יכול להיות מצב שבעוד חודשיים מסיבות שונות ראש הממשלה יודיע הודעה אחרת?

לא. לא יכול להיות. תיאורטית הכול יכול להיות ותיאורטית, כפי שידוע לך, שום ממשלה ושום כנסת לא יכולה לחייב את הממשלה והכנסת הבאות אחריה או אפילו את עצמה לא לשנות חקיקה.

אבל היא יכולה להבטיח את זה ברוב מיוחס.

תהיה הצהרה של ראש הממשלה שהממשלה רואה בזה מיצוי של התיקון ולא מתכוונת לערוך שום תיקון או שינוי נוסף.

נדמה לי שאפילו אתה לא סומך על זה.

אני סומך על זה ואני גם סומך על חקיקה.

הייתה גם הצהרה של ראש הממשלה על משכנתא, אבל האוצר לא מימש אותה. ראש הממשלה עושה דברים אבל הפקידים באוצר קובעים.

תודה רבה.

אני מוכרח לומר משהו. אני רוצה להצטרף לאיחולי ההחלמה לכל הפצועים וגם כמובן לומר שהטרור, כפי שאמרתם, לא צריך לשבש לנו את החיים ואנחנו נמשיך לעשות את מה שצריך לעשות.


אני גם רוצה לברך על החוק. אני מברך את שר האוצר ואת היושב ראש, שבאמת היה להם חשוב, כמובן על התיקון שסיעת קדימה דרשה, ודרשו עוד חברים בנושא הקרן.


כמובן שאנחנו נתמוך בחוק.


אני לא יכול שלא לסיים את הפרק הזה כי בכל זאת קרה משהו השבוע ואני חייב להתייחס אליו. חבר ועדה, ידיד כרמל שאמה, הטיח דברים מאוד קשים, ואני לא נכנס לעצם הדברים. הוטל דופי בכמה חברי ועדה. זאת בכל זאת עננה עלינו אבל אני מקווה שאנחנו בכל זאת ניגש להצבעה ונעשה את זה. חבל שזה קרה כי זה לא היה צריך לקרות. אני לא נכנס לעצם הדברים, אבל אני חושב שזאת ועדה מאוד רצינית.

חבר הכנסת אדרי, מה רצית להגיד בזה? מה אתה רוצה לומר בזה? עם כל הכבוד.

אני לא חבר סיעת הליכוד שיגידו לי שאני מקבל חבר מרכז.

מה בוער? מה?

כרמל, תן לי לומר דברים שאני רוצה לומר.

יש מורסות שצריך לגעת בהן גם כשזה לא נעים. תלמד. ההערה שלך מיותרת.

כרמל, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

לא, אני לא אצטט דברים שאמרת לי לפני הדיון. עדיף שתעצור כאן.

כרמל, אני תומך בחוק ללא סייגים.

אל תהיה פרקליטו של אף אחד.

אני אומר שחבל שזה קרה.

אתה מצטער על מה שקרה, אבל אתה לא מצטער על דברים אחרים. מה אתה מעלה את זה בכלל?

אני חושב שזה לא צריך להיות.

שליח של מי אתה?

לא שליח של אף אחד.

לא, אתה לא סתם אמרת את זה.

טוב, אני שליח של מישהו. באמת. אתה רוצה להוריד אותי למקום הזה?

בסעיפי החוק, דיברנו במהלך הדיונים, אנחנו רוצים לעשות שינויים. היו דברים שהעלו חברים. יש את הסיפור הזה שהיה גם עם ג'ומס וכל הדברים האלה. ישבנו עם האוצר והגענו להסכמות. אמנון ידבר עקרונית ומי שיקריא את ההסכמות שנכתבו יהיה ציון פיניאן.


חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני חושב שלגבי החוק שנכנס כאן לוועדה, ונשמעו כאן גם הגופים וגם אנשים מקצועיים שליוו את הפרויקט הזה.


גם אני רוצה להביע את צערי העמוק ולאחר החלמה לנפגעים בפיגוע.


לגבי החוק. לאחר ששמענו את כל המשלחות וראינו שיש כאן דברים שצריכים לטפל בהם, בסעיפים של החוק ולא במהות החוק - ביחד עם חבריי חברי הוועדה, חברי ציון פיניאן וחלק מהדברים עשיתי עם פניה קירשנבאום וחלקם עם יצחק וקנין – למעשה ריכזנו את כל הבקשות של כולם כדי לראות במה אפשר לסייע. זה נעשה כמובן בתיאום עם האוצר והיו מאבקים לא פשוטים. בגדול, מה שאפשר היה לתקן, הגענו להבנות והסכמות, וידידי מרכז הקואליציה בוועדה, ציון פיניאן, יתייחס לזה. יש כאן 17 סעיפים עליהם דיברנו. כמובן יש את הנושא של הקרן ושמענו משר האוצר שזאת גם הייתה אחת הדרישות של חברי הוועדה שדרשו שהקרן תוקם.


שר האוצר, ביוזמת חברת הכנסת שלי יחימוביץ הכנו כבר הצעת חוק בנוגע להקמת הקרן.

זה נכנס עכשיו לחוק.

לא נכנס לחוק.

אני חתמתי על הצעת החוק. אנחנו שומעים שתהיה החלטת ממשלה בנושא הזה ואנחנו כמובן נשמח על כך.


חבר הכנסת ציון פיניאן, ברשותך אדוני היושב ראש, יתייחס לנושא.

כן. חבר הכנסת ציון פיניאן, תקריא את ההסכמות עם שר האוצר. אמנון, תודה.

האם אנחנו יכולים לקבל העתק?

זה ייכנס לנוסח.

יש כאן הצעות חוק פרטיות על הקרן. אני שמעתי מהשר שטייניץ שעצם הקמת הקרן תיכנס לחוק הנוכחי ועכשיו אני שומעת שיהיו כאן הצעות חוק פרטיות. אם יש הסכמה של הממשלה, תציעו הצעת חוק.

אין שום הסכמה.

אנחנו קטליזטור.

תודה רבה. ציון, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב ראש, מכובדי השר, מה שאני מקריא, אלה ההסכמות שהיו בין חברי הוועדה בראשות היושב ראש לבין האוצר.

לא היה קל. תדגיש.

לא היה קל, בוודאי.

גם לנו לא היה קל. לא עשיתם לנו חיים קלים.

אבל האוצר הלך כברת דרך.

בדם, יזע ודמעות.


מועד תחילת הפקה המסחרית. לפי הצעת החוק בנוסח הממשלתי, מועד תחילת הפקה מסחרית נקבע כמועד שבו החלה הפקת נפט בכמויות מסחריות בהתאם להחלטת המנהל. אנחנו סברנו שזה מועד מאוד בעייתי משום שהוא משאיר את הכול לשיקול דעתו של מנהל רשות המסים ויוצר חוסר ודאות בנוגע למועד תחילת ההפקה. לכן קבענו מבחן אחר לחלוטין לפיו מועד תחילת ההפקה המסחרית יהיה המועד המוקדם מבין השניים: או המועד שבו הופק נפט בשווי מצטבר של 5 אחוזים מסכום השקעות החיפוש והשקעות ההקמה שהוצאו עד אליו, אך לא יותר מ-10 מיליון שקלים, או המועד שבו הופק נפט בשווי מצטבר של 250 מיליון שקלים. זאת גם הקלה עבור חברות הגז וחברות הנפט וגם יש כאן מבחן ברור ולא שיקול דעת של מנהל רשות המסים.

אני לא מבינה את זה. אתה יכול להסביר?

דקה. היועצת המשפטית תסביר.

נגיע לסעיף.

עכשיו זאת הקראה?

לא, זאת לא הקראה. אנחנו מדברים על העקרונות של מה שישונה בסעיף.

אנחנו נזכה לקבל הסבר.

כן.

קביעת מחיר ליצוא.

תגיד לאיזה סעיף אתה מתייחס.

סעיף 1.

אולי הצעה פרקטית כי אנחנו עלולים להתברבר כאן.

למה לא מחלקים את הנוסח של השינויים?

אדוני היושב ראש, אולי נגיע לסעיף הספציפי ואז ציון יקריא את הנוסח המוצע. זה יהיה יותר קל ויותר ברור.

חבר הכנסת וקנין, קיבלתי את זה. גברתי היועצת המשפטית.

יש לכם את הנוסח ואנחנו נעבוד לפיו. כולכם מחזיקים את הנוסח עם התיקונים, עם עקוב אחר שינויים.

אדוני היושב ראש, לגבי ההצבעות. יש כאן יותר מדיי חברים וצריך לבדוק מי מצביע.

בסדר. נמצא כאן מנהל הוועדה. אם אתה לא חבר ועדה ותצביע, הוא לא ייתן לך.


את יכולה להסביר את מועד תחילת ההפקה.

סעיף 1 הוא הסעיף שקובע את ההגדרות לאורך כל החקיקה. בסעיף 1, אם תסתכלו למטה, יש הגדרה של מועד תחילת ההפקה המסחרית. בנוסח שהיה בכחול, הנוסח שהביאה הממשלה, הנוסח אמר שזה המועד שיקבע אותו מנהל רשות המסים לאחר התייעצות עם הממונה. הוא יקבע מתי מתחילה הפקת כמות מסחרית.


עלו כאן טענות מטעם החברות וחברי הוועדה קיבלו את הטענות האלה שמדובר באמת מידה גמישה מדיי, שלא נותנת ודאות כלשהי ושעלולים שלא לדעת מה יהיה מועד תחילת ההפקה המסחרית. לכן מוצע מבחן חדש שיש בו ודאות. הוא לא נתון לשיקול דעתו של מנהל רשות המסים והמבחן הזה קובע את המועד המוקדם מבין שני מועדים: המועד האחד הוא מועד בו הופק נפט בשווי מצטבר של 250 מיליון שקלים חדשים. בעמוד 2, פסקה (2), זה המועד השני, המועד שבו הופק נפט בשווי מצטבר השווה לשיעור של 5 אחוזים מסכום השקעות החיפוש והשקעות ההקמה שהוצאו עד לאותו מועד, ובלבד ששווי זה אינו נמוך – יש טעות כתיב שלי – מעשרה מיליון שקלים חדשים.

עכשיו זה מובן.

זאת ההגדרה של מועד תחילת הפקה מסחרית.

רבותיי, יש למישהו שאלות לגבי התיקון?

מכיוון שיושב ראש הוועדה רוצה להצביע, קודם נצביע על הסתייגויות לשם החוק. מי שהגישו לי הסתייגויות לשם החוק הם סיעת חד"ש.

דב חנין כאן.

אתה רוצה להסביר את ההסתייגות?

יש נוסח לכל ההסתייגויות שלנו.

ההסתייגויות לא מהותיות?

זה למליאה.

אם לא, זאת הסתייגות לדיבור. מי שמוותר על ההסתייגות שלו והיא לא תוצבע, היא הופכת להסתייגות דיבור. היא לא תהיה הסתייגות מהותית.

אדוני השר, אנחנו עוברים להצבעות. אף על פי שמעניין כאן, אני חושב שאתה יכול לעזוב את הישיבה, אבל אני מבקש שתהיה בקרבת מקום.

המבחן הזה פותר את הבעיה.

זה גם לגבי נפט?

מועד תחילת ההפקה המסחרית חל גם לגבי גז וגם לגבי נפט. המבחן הזה שמתייחס לשני מועדים, אחת המטרות שלו באמת הייתה לפתור את הבעיה גם לגבי גז וגם לגבי נפט.

מה ההסתייגויות לשם החוק?

הסתייגות של סיעת חד"ש.

אני אנמק את הדברים בקצרה.

לא, היא מקריאה.

שינוי לשם החוק לחוק רווחי הנפט, הענקת כבשת הרש לציבור. הוספת סעיף מטרה, זה לפני פרק ההגדרות.

זאת ההסתייגות לשם החוק?

כן. תצביע על ההסתייגות לשם החוק.

יש עוד הסתייגויות לשם החוק?

אין עוד הסתייגויות לשם החוק.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חד"ש.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הערה לפרוטוקול. חברת הכנסת ציפי חוטובלי מחליפה את חבר הכנסת חיים כץ.

תודה.

גפני, זאת פעם ראשונה שאני מצביע עם הממשלה.

זאת לא פעם ראשונה. הצבעת הרבה פעמים. גם אני מצביע הרבה פעמים עם הממשלה ובסוף אני אחזור על זה בתשובה.

אתה יודע שיש כאלה ששערי תשובה ננעלים בפניהם.

אל תגיד את זה.


אנחנו מצביעים על שם החוק כפי שהוא מופיע בנוסח של הוועדה.

ה צ ב ע ה

בעד – 13

שם החוק - אושר

צריכים להיות 16.

שלי לא כאן.

שם החוק התקבל. אנחנו עוברים להסתייגות הבאה.

חבר הכנסת דב חנין, הוספת סעיף מטרה.

אדוני היושב ראש, ברשותך, משפט. אנחנו לא מעוניינים לעשות פיליבסטר.

אבל זה מה שקורה.

תעשה פיליבסטר במליאה.

לא. אם אדוני מסתפק בזה, ההסתייגויות שלנו מדברות בשם עצמן. מבחינתי אני מוכן שהיועצת המשפטית תקריא את כל ההסתייגויות והקראה שלה היא סוג של הנמקה.

בסדר גמור. תודה. תקריאי את סעיף המטרה.

משאבי הנפט והגז שבשטחה הריבוני והכלכלי של המדינה הם קניין הציבור. שימוש במשאב הנפט והגז שהנו משאב מתכלה מחייב הטלת היטל ייעודי על רווחים באופן שיבטא את ציבוריות המשאב ואת אינטרס הציבור.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של סיעת חד"ש.

גם רע"מ-תע"ל.

הוספתי.

אנחנו מצביעים.

ה צב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

לשם החוק תוסיפי גם את מרצ.

לשם כפי שהוצע על ידי סיעת חד"ש, הענקת כבשת הרש.

לשם תכניסי את זהבה גלאון.

עכשיו תצביע על הסעיף הראשון.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להכניס כאן את ההגדרה של הקרן.

אנחנו נעשה את זה בסוף.

אתה הולך להצביע על הסעיף.

הוא לא מצביע על כל הסעיף. הוא מצביע עד הגדרת מועד תחילת ההפקה המסחרית.

עם התיקון שהבאנו.

שאלה לנציג האוצר לגבי התיקון. מה המשמעות הכספית של התיקון הזה? הערכה גסה.

אין בו משמעות כספית במובן הזה שקודם, כמו שאמרה היועצת המשפטית, נקבע על ידי המנהל ולבקשת הוועדה עברנו למועד שהוא אובייקטיבי והמספרים שכאן משקפים את מה שאנחנו חושבים שנכון.

היום המנהל קובע לפי הפרמטרים האלה?

אנחנו חושבים שאלה פרמטרים ראויים ולכן אני מניח שכך הוא היה קובע, אבל אני לא מחליף אותו.

אנחנו מצביעים על החלק שהוא עד מועד תחילת ההפקה הציבורית, עמוד 1 עד עמוד 2 למעלה, לפני מיזם נפט.

אנחנו מצביעים על הסעיף הזה.

ה צ ב ע ה

נגד – 1

אושר


החלק הזה של הסעיף אושר. אנחנו עוברים למיזם נפט.

במיזם נפט יש תיקון ניסוחי. זה עבר לסעיף 7 שנדבר עליו בהמשך. הגדרת מכירה. אני עוברת להגדרה של מכירה, עמוד 2 באמצע. מופיעים כאן שני תיקונים. התיקון האחד, ביקש האוצר להרחיב את המכירה כך שהיא תכלול גם שימוש וביקשה ועדת הכספים, בסעיף קטן (1)(ד) שפעולות שימוש או עיבוד אחרות שיקבע שר האוצר, כפי שהיה בנוסח הכחול המקורי, יהיו רק באישור ועדת הכספים. זה תיקון שהוועדה ביקשה והוא נכנס לכאן.

מיזם נפט עובר לסעיף 7.

יש בעיה באופן שיטת המיזמים. אי אפשר לדבר במיזם על זכות נפט אחת בלבד. למדתי שהתהליך יוצר מצב של מתן רישיונות כאילו על אותו מיזם וזה יוצר מצב מאוד בעייתי. ברגע שמתעקשים על כל זכות נפט אחת בלבד, זה הופך את זה לכל מיזם.

יש הסתייגות שלך שמבקשת לקבוע שכל באר תיחשב נפרדת. זאת הסתייגות. זה לא מה שמופיע כרגע בנוסח. הנוסח כרגע הוא אחר.

אני מדברת על כך שמספר רישיונות שניתנו על מיזם, ייחשבו כאחד ולא כל רישיון ייחשב מיזם אחד. אחרת יש בירוקרטיה עצומה.

שאול, אתה מקשיב? תן לה תשובה.

היא צודקת.

צריך להבין את התהליך של הפקת נפט.

השאלה ברורה. שאול מרידור, בבקשה.

אולי מותר לי להתייחס?

כן, בבקשה.

רציתי להבהיר שזכות נפט פירושה שעשויים להיות בה – ובדרך כלל יש בה – הרבה מאוד קידוחים. אין טעם לספור קידוח אחד, להתלבש עליו כאילו הוא המקור לחוק הזה. לכן אני אומר שזכות נפט היא המושג הנכון והמתאים במקרה שלנו.

אז אני צודקת במה שאני אומרת.

הייתה כאן הצעה שייספר קידוח, אבל זה לא שייך ולא רלוונטי.

המילה זכות נפט אחת אומרת שאלה יכולים להיות מספר קידוחים.

נכון.

מימרן, אני הולך לתת לך הרבה לדבר בישיבה.

יש כאן מישהו שיודע הרבה דברים ויש לו הרבה מידע. כדאי להיעזר בו.

לא מסבירים לנו מה כל אחד עובר, בהנחה שאנחנו מבינים.

נעבור לעמוד 3. יש תיקון נוסף, הגדרה של שותף מנהל. למעשה מתווספת כאן הגדרה חדשה שמשתמשים בה בהמשך לעניין הגדרת תשלום. אני אקריא אותה עכשיו וכשנגיע לתשלום היא תוסבר.


""שותף מנהל" - אחד מבעלי זכות נפט של מיזם נפט אשר הנו בבעלות משותפת אשר אושר על ידי המנהל כשותף המנהל של מיזם לבקשת בעל זכות הנפט אשר תוגש בתוך שלושים ימים ממועד קבלת זכות הנפט".


התיקון הבא הוא תיקון משמעותי וזה התיקון של מחיר העברה.

בהגדרה של תקבול. עמוד 3.

קביעת מחיר ליצוא. אחת הבעיות המשמעותיות עליה עמדו הגופים הייתה שהגדרת מחיר המכירה ליצוא יהיה לפי המחיר בישראל. הטענה של הגופים הייתה שהגדרה כזאת עלולה לסכל את היצוא ולפגוע בגופים משום שכמות הגז שמופקת תהיה גדולה מהביקוש שיהיה לגז. זאת הייתה טענה שכל חברי הוועדה קיבלו ולכן עמדנו על תיקון ההגדרה של מחיר העברה כך שהמחיר ככלל יהיה מחיר השוק בישראל שייקבע בהתאם לנתונים על התמלוגים בשל מכירות בישראל, אבל לפקיד השומה תהיה אפשרות לקבוע מחיר נמוך יותר אם חברה מסוימת הוכיחה לו שלא יכלה למכור את הגז בישראל לאחר שפעלה לשם כך בשקידה ראויה.

מישהו רוצה הסבר על זה? זה מובן לגמרי.

יש כאן הפחתה או תוספת?

אין כאן הפחתה או תוספת. המציאות היא שאם אתה מפיק גז ואתה לא יכול יותר למכור את הגז בישראל, אתה מייצא את זה וזה ילך לפי מחיר היצוא שלפעמים הוא נמוך יותר. לפי איך שאתה מוכר.

יש לי הסתייגות לרעיון הזה. כיוון שאין לי זכות הצבעה, אני רוצה לפחות בשני משפטים להסביר אותה, את ההתנגדות שלי לרעיון הזה. אני חושב שזאת טעות גדולה לדבר על יצוא גז. אני חושב שהגז הזה צריך לשמש את ישראל.

מדובר על מעבר לתצרוכת.

במקרה שאין צורך.

יש צורך.

אם יש צורך, הוא לא יקבל את ההנחה, אם יש הנחה.

דיברנו על זה בוועדה.

נכון, דיברנו על זה בוועדה.

אני אומר את דעתי ואתם יכולים לא לקבל אותה. הגז הזה, גם אם אין בו היום צורך, יהיה בו מחר צורך, מחרתיים יהיה בו צורך או בעוד חמישים שנים או בעוד מאה שנים צורך והוא צריך להיות ישראלי ולא צריך לייצא אותו.

חבר הכנסת חנין, אנחנו כותבים בחוק, ואתה יכול לראות את זה: "ואולם פקיד השומה רשאי לקבוע וכולי, אם הוכיח בעל זכות הנפט להנחת דעתו של פקיד השומה כי התקיים אחד מאלה: לא ניתן למכור נפט בישראל". אנחנו כותבים את זה כאן. זאת אומרת, ההפקה היא כל כך גדולה שמיצינו את כל הצורך.

מעבר לתצרוכת של המדינה.

אנחנו רוצים שלא ישנו את החוק הזה. הרי דרשנו יציבות.

השאלה היא אם מכירת נפט לחוץ לארץ היא החלטה רק של היזם או שיש מנגנון.

לא הבנתי. למה החלטה רק של היזם?

כי אני לא ראיתי בחוק – ואם אני לא צודק, שגית תתקן אותי – מקום, או בחוק הקיים או בחוק המוצע, שאפשר לבוא ולומר לאדם שאנחנו מתנגדים ליצוא נפט מסיבות א', ב', ג'. הסיבה שהכי מקובלת על כולם היא סכנה של מלחמה. אנחנו אומרים ליזם שלמרות שמציעים לו מחיר יוצא מן הכלל בחוץ, אנחנו אומרים לו שלא ייצא נפט בחמש השנים הקרובות. יש באיזשהו מקום מנגנון כזה, ואגב, הוא קיים על לא מעט דברים.

יש מנגנון.

אז תאמרו לנו.

יש מנגנון בחוק. במפורש שר התשתיות מוסמך לדרוש שאת הנפט או את הגז הוא צריך לצורך הצריכה הישראלית המקומית ואז הוא ידאג לתשלום ליזם של מחיר השוק של הנפט או הגז הזה. אין שום בעיה.

זה לא בדיוק מה שאומר הסעיף. צריך לקרוא את הסעיף כדי שהדברים יהיו מדויקים. מה שאומר סעיף 53 לחוק הנפט הוא שהשר רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הנפט, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה במחיר השוק. אין התחייבות לרכוש מהם. יש התחייבות לספק במחיר השוק בישראל את מוצרי הנפט, לתצרוכת המקומית.

זה בהמשך למה שנאמר קודם

התשובה מספקת. שאלה. שגית, בסעיף הקודם, למה יש הגבלה של שלושים יום? למה מועד כזה קצר? בתיקון הראשון בעמוד הזה, בעמוד 3, למה זה שלושים ימים, למה זה מוגבל בשלושים ימים?

באופן עקרוני, כשמגיעים למיזם כזה, ומקבלים חזקה, זה אחרי שמי שעשה את העבודה ומי שהתנגד לעניין הזה כבר כולל את המפעיל וזה כבר קיים בתוך ההסכמים וההסכמות ביניהם. זה הליך טכני של הגשה והחזרה ולכן נתנו שלושים ימים. זה יכול להיות כל מספר.

אני אסביר למה זה חשוב. גם אתם לא כתבתם 900 ימים, ובכוונה לקחתי את זה לאבסורד. נתת את הרישיון ועכשיו הוא מחפש עוד משקיע. שלושים ימים זה זמן מאוד קצר. אם זה לא חשוב לכם, אני לא מבקש ל-900 ימים אבל אני חושב שכדאי להרחיב את זה לסדר גודל של שלושה חודשים, תשעים ימים, 120 ימים.

זה לא משנה.

בסדר. יש הסכמה. 120 ימים. אני מבקש שזה יהיה 120 ימים.

אמרת שלושה חודשים. בלוח העברי זה שלושה חודשים.

זה מעובר.

לכמה אתם מסכימים?

לדעתי שישים ימים זה מספיק.

אני מתפשר על תשעים ימים.

אתם מסכימים על תשעים ימים?

בסדר.

יהיה תשעים ימים. בסדר.

אודי, אתה מקריא את סעיף התקבול?

בסעיף התקבול יש שינוי ואני אקריא אותו ואציין את השינוי.

הגדרה של תקבול, עמוד 3 באמצע.

"תקבול" – תקבול בכסף או בשווה כסף מכל אחד מאלה:

(1)
מכירה של נפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט. לעניין מכירה של נפט כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרת "מכירה" של נפט, יראו כתקבול שהתקבל בפועל את הסכום שהיה מתקבל במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון אילו היה הנפט נמכר במועד ההעברה, בצורתו עובר לאותו מועד (להלן – מחיר השוק) ולא פחות ממחיר הממוצע המקומי. ואולם, פקיד השומה רשאי לקבוע שהמחיר יהיה נמוך מהמחיר הממוצע המקומי אם הוכיח בעל זכות הנפט, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי התקיים אחד מאלה:

(א)
הוא ביצע עסקה למכירת נפט כאמור בישראל באותה שנת מס בכמות שלא תפחת ממחצית הכמות שהועברה כאמור במחיר נמוך מהמחיר הממוצע המקומי.

(ב)
הוא פעל בשקידה ראויה למכור נפט, כאמור בישראל, במחיר נמוך מהמחיר המוצע ולא הצליח למוכרו.

מה זה שקידה ראויה? מה המשמעות של התיקון הזה?

אודי, תחזור על התיקון.

הוא פעל בשקידה ראויה למכור נפט, כאמור בישראל, במחיר נמוך מהמחיר המוצע ולא הצליח למוכרו.

למה אתם עושים את ההבחנה הזאת?

זה נוסח קצת יותר רך.

זה כאילו מקל עליו.

לדעתי זה מקל.

איך נמדדת שקידה ראויה? יש קריטריונים לשקידה ראויה?

זה מונח שמופיע בחקיקה ויש קריטריונים בפסיקה. כן.

התוספת הנוספת, עוד שורה שתיכנס לאחר מכן: "במקרים כאמור, מחיר השוק לא יפחת ממחיר המכירה כאמור בפסקה (1)".

מה המצאתם את זה עכשיו?

זה משהו טכני. זה להגיד מה הדיפולט. הדיפולט לא כתוב כאן. לא כתוב מהי ברירת המחדל.

רד מזה.

החיים שלי קשים גם בלי זה. לא הסכמנו, לא ידענו על זה קודם, לא שמים את זה.

בסדר.

הנה, על דבר אחד כבר צעקתי עליכם.

את התיקון לסעיף (2) אתם רוצים?

לא, לא מכניסים את זה.

בסדר. כמו שכתוב בנוסח. אני אקריא שוב את הנוסח הקיים:

(2)
לא ניתן למכור נפט בישראל במחיר נמוך מהמחיר הממוצע המקומי וכי פעל בשקידה ראויה למכור נפט בישראל כאמור. לעניין זה, מועד העברה – המועד שבו הועבר הנפט למתקן, לצינור או לכלי שיט כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה מכירה של נפט לפי העניין, ואם המתקן עצמו או כלי השיט נמצאים מחוץ לשטח זכות הנפט של המיזם, המועד שבו הוצא הנפט משטח זכות הנפט לצורך העברתו למתקן, לצינור או לכלי שיט כאמור.

"מחיר ממוצע המקומי" – המחיר הממוצע של נפט מהסוג לגביו מחושב מחיר השוק בצורתו עובר למועד ההעברה בהתאם לנתוני עסקאות ממכירת נפט כאמור שנעשו בישראל בשנתיים שקדמו למועד ההעברה.

בפסקה (2) יש תיקון שקובע הכרה בדמי שימוש.

בנוסח ההצעה המקורית לא הייתה הכרה בהכנסות מדמי שימוש במתקני הנפט. הגופים קבלו על כך ואנחנו סברנו שיש לאפשר הכרה מסוימת ולכן קבענו שבהגדרה של תקבול, תהיה הכרה לשימוש עד גובה התשלום בעד הנכס.

אודי, תקריא את פסקה (2) ו-(3).

(2)
מכירה של נכס שהתשלום בעדו מובא בחשבון לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם הנפט עד גובה התשלום שהובא בחשבון כאמור בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולם התשלום ועד לתום שנת המס בה שולם התקבול.

(3)
מתן זכות שימשו בנכס כאמור בפסקה (2), לרבות אחסון בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט עד גובה התשלום שהובא בחשבון כאמור בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולם התשלום ועד לתום שנת המס בה שולם התקבול.

(4) תקבול נוסף שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

אני רוצה להביע בשם סיעת חד"ש התנגדות לתוספות האלה. זאת הליכה מיותרת לקראת היזמים. אין צורך להכיר בהוצאות האלה.

אתה מגיש הסתייגות?

אם הדבר הזה לא מקובל על דעת חברי הוועדה, שזה יירשם כהסתייגות.

הוועדה תצביע ותחליט.

הוועדה תצביע על זה כהסתייגות.

אתה לא רוצה שתהיה הכרה בדמי שימוש.

למה זאת הליכה לקראת החברות?

הכרה בדמי שימוש.

יש כאן הליכה מוגזמת.

באיזה היקף מדובר?

מישהו יודע באיזה היקף מדובר?

אם האוצר אומר את ההיקף כאן, שיגיד גם את ההיקפים האחרים. אני לא מוכנה שב"דה מרקר" יהיו כל פעם כותרות אחרות.

די כבר עם "דה מרקר".

חברת הכנסת מירי רגב, אני מציע לך שתעזבי את "דה מרקר" ותעברי ל"יתד נאמן". לא תהיה שם תמונה שלך.

בתנאי שיקבלו אותי למפלגה שלכם.

מחר יש כותרת ב"דה מרקר": מירי רגב עברה ליהדות התורה.

זה לא מעניין אותם, אבל אם שלי יחימוביץ תעבור, זה משהו אחר.

אגב, גפני, לי יש חיבה אמיתית ליהדות התורה ואני באמת מוכנה.


אני לא מבינה מה לא בסדר בסעיף הזה. הוא בסדר.

דב, שאלת שאלה. שאול מרידור, סגן הממונה על התקציבים באוצר, עונה לך.

מדובר על תקבול. אם אני לא אכיר בתקבולים האלה, להפך, אני איטיב עם היזמים. כאן אנחנו מכירים בתקבולים שנכנסים כדמי שימוש בנכס לשימושים אחרים כתקבול, מה שכמובן לצורך העניין יפחית את הרווחים ולא יגדיל אותם.

למה אתה צריך?

כי הם עושים שימוש בנכס שאני כבר הכרתי להיטל ולכן הם הרוויחו עליו. לכן, אם הם עושים בו שימוש, אני מכיר בזה. לכן אם כבר, זה הפוך מה שהתכוונת לומר.

אני מקבל.

תודה רבה. הלאה.

עכשיו תקופת החיפוש.

על השימוש אני מבקש להגיש הסתייגות. על דמי השימוש אני מבקש הסתייגות. הניסיון של האוצר, הצעת האוצר, שמעבר לכל המיסוי, אם הוא הצליח בצינור או במשהו להשתמש לעוד מישהו, הוא צריך לקבל על זה עוד פעם. ההצעה לא צודקת.

לא, זה לא עוד פעם.

למה זה לא עוד פעם? תסביר.

הוא באופן עקרוני משלם היטל על כל הגז. הסיבה שההיטל יורד היא כי הוא מקים צינור חדש והוא עולה נניח מיליארד דולר. את המיליארד הזה אני מנכה. זאת הוצאה.

הוא הולך למכור חלק מהנפח למישהו אחר. מה אתה רוצה? זה תגמול ושימסו אותו.

כל הוצאות המימון יוכרו?

לא.

לא.

הוצאות המימון לא יוכרו. יש כאן הכרה בדמי שימוש בלבד.

זאת ההסתייגות שלי.

אבל זה לא קשור לכאן.

זה לא שייך לכאן.

אורי אריאל מגיש הסתייגות ובסוף הקראת הסעיף נצביע.

איזו הסתייגות הגשת?

להוריד את העניין של דמי השימוש שהוספתם עכשיו.

רק להבהיר. עשינו הקלה.

ההכרה הבאה שנעשתה בתיקון היא תקופת החיפוש וגם לבקשת חברי הוועדה.

בהצעת החוק המקורית, תקופת החיפוש הייתה תקופה שיקבע הממונה אך לא יאוחר מיום הגשת הבקשה. הגופים טענו שאין להם ודאות כי הממונה יכול לקבוע כל תקופה שהיא. לכן לפי פשרה שהוצעה במהלך ישיבות הוועדה על ידי חבר הכנסת חיים אורון הוחלט לקבוע שהמועד הקבוע יהיה מועד הגשת הבקשה לחזקה, כאשר מנהל רשות המסים יהיה רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם שוכנה שהחברה לא הגישה בקשה לחזקה על מנת להימנע מתשלום ההיטל. זאת פשרה שגם יוצרת יציבות וגם קובעת מועד מאוחר יחסית לתקופת החיפוש.

אין שום בעיה עם זה.

תסבירי.

זאת למעשה הצעה שעלתה בוועדה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וסוכם לאמץ אותה. תקופת החיפוש, לפי הנוסח שהגיע במקור מטעם הממשלה, הייתה תקופה שיקבע הממונה אבל לא יאוחר ממועד הגשת הבקשה לקבלת חזקה לפי חוק הנפט. טענו הגופים שגם כאן אין להם מועד ודאי ושזה נתון להחלטת ממונה ולשיקול דעת, ולפיכך הפשרה שמעוגנת כאן בנוסח היא שהמועד יהיה המועד שבו הגיש בעל זכות הנפט של מיזם בקשה לחזקה. זה יהיה המועד הוודאי והידוע, כאשר יש אופציה למנהל רשות המסים, בהתייעצות עם הממונה, לקבוע מועד מוקדם יותר, אם הוא הגיע למסקנה שדחיית הגשת הבקשה על ידי בעל המיזם נעשתה מטעמים לא ראויים, כלומר, על מנת להימנע מתשלום ההיטל. נקריא את נוסח תקופת החיפוש בעמוד 4.

איך מערערים על ההחלטה?

בהמשך יש הוראות לעניין השגה וערעור. נגיע אליהן. גם הן התווספו בעקבות הערות הוועדה.

לגבי עיצומים.

לא רק. לדעתי לא רק.

שגית, את יכולה לתת לי דוגמה איך אפשר לחשוד במישהו שהוא לא הגיש בקשה לחזקה כי הוא רצה להימנע ממס והוא היה צריך להגיש במועד מוקדם יותר?

מנהל רשות המסים, אתה רוצה לתת דוגמה כזאת?

אני אתייחס. בוא נניח לרגע שהוא עושה קידוח בשנה השנייה מתוך שלוש שניתן לו ההיתר לעשות חיפוש. הוא מוצא נפט. הוא יכול באופן עקרוני, תיאורטי – אני לא אומר שעושים את זה – הוא יודע שיש לו נפט או גז, הוא לא יגיש את החזקה. עדיין נשאר לו זמן לחיפוש והוא יכול להמשיך לעשות קידוחים שהם כבר יהיו להפקה, להגיש את הבקשה לחזקה רק לאחר מכן ואז כל הקידוחים הוא כבר עשה לצורך הפקה בכלל, ייכנסו כהוצאות חיפוש וזאת לא הייתה הכוונה. לכן אם הוא יעשה דבר כזה שהוא כאילו לרמות את העיקרון, אז יתערב מנהל רשות המסים, אבל ככלל, הוא לא מתערב.

בעמוד 14 יש התייחסויות לנושא הזה ואנחנו נגיע אליו.

התייחסות קצרה והשלמה לדבריו של ידידי שאול. אכן יכול להיות מצב בו אין עניין למי שמגלה תגלית של נפט או גז לבקש חזקה וזה על מנת שלא יחול עליו אותו סעיף בחוק שדורש ממנו בתוך שלוש שנים להתחיל להפיק באופן מסחרי. זה בנוסף למה שאמר שאול קודם. זה מאוד משמעותי. לכן לעניות דעתי חשוב שהממונה יקבע מתי אכן יש תגלית מסחרית וממנה להתחיל לספור את התאריכים.

אתה מדבר על הפשרה של אורון?

לא. הפשרה שלי מכילה את שתי האפשרויות. הוא אומר שיש לו סמכות, אז יש לו סמכות. אם הוא רואה שמישהו מושך אותו סתם ועושה תרגילים, הוא יגיד מספיק.

רונית, זאת הצעה טובה.

אני בעד.

""תקופת החיפוש" - התקופה שמיום קבלת ההיתר המוקדם עד היום שקדם למועד שבו הגיש בעל זכות נפט של מיזם בקשה לחזקה ואולם אם שוכנע המנהל, בהתייעצות עם הממונה, כי בעל זכות הנפט דחה את הגשת בקשתו מטעמים של הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה, רשאי הוא, בהתייעצות עם הממונה, לקבוע מועד מוקדם יותר שלא יקדם מהמועד בו יכול היה בעל זכות הנפט להגיש את הבקשה כאמור".

תודה. ציון, תשלום.

דמי מפעיל. לפי הנוסח שהביאה הממשלה, לא הייתה הכרה בתשלום של דמי מפעיל. עמדנו על כך שההוצאות של דמי מפעיל כן יוכרו כהוצאה לצורך תשלום ההיטל. עם זאת, קיבלנו את עמדת האוצר שתשלומים שאינם משמשים ישירות להפקת גז או נפט, לא יוכרו לצורך חישוב ההיטל.

תסבירי.

בעמוד 4 למטה, הגדרה של תשלום. יש שתי פסקאות חדשות שהתווספו ואני אקריא אותן.


"תשלום" – תשלום, בכסף או בשווה כסף, למעט אלה:

(1)
תשלום המשולם לבעלים, במישרין או בעקיפין, של זכות הנפט של מיזם הנפט, למעט תשלום לשותף המנהל עבור ניהול פעולות חיפוש והפקה של נפט במסגרת המיזם בניכוי תשלומים המהווים שיפוי עבור הוצאות של השותף המנהל שהוכרו לצורך ההיטל.


בעמוד 5 למעלה, פסקה (3):

(3)
תשלום המחושב, במישרין או בעקיפין, כשיעור מהנפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, מהתקבולים של המיזם, כולם או חלקם, או מרווחי הנפט של המיזם, למעט תשלום לשותף המנהל עבור ניהול פעולות חיפוש והפקה של נפט במסגרת המיזם בניכוי תשלומים המהווים שיפוי עבור הוצאות של השותף המנהל שהוכרו לצורך ההיטל.

זה כולל תמלוגי על?

לא כולל תמלוגי על. זה כולל את דמי המפעיל, מה שלא היה כאן קודם. כמו שאתם יכולים לראות, תשלום בעד הוצאות מימון נשאר בחוץ, אין הכרה בהוצאות מימון. בעצם אין הכרה בהוצאות שהן לא הוצאות ישירות לצורך ההפקה. הדבר הנוסף שהתווסף הוא דמי המפעיל. עד כאן סעיף אחד.

תאמרי מה ההסתייגויות ונצביע עליהן.

לא הקראת את סעיף 2.

אני רק בסעיף 1. הקראתי את פסקה (2). את מדברת על הגדרת תשלום?

כן. תשלום שאינו משמש במישרין לצורך מיזם הנפט. אני רוצה להוסיף את המילה "או בעקיפין", בדיוק כפי שעשיתם בסעיף (1) ו-(3).

מה ההבדל בין שלושת הסעיפים?

אני מבקשת להוסיף את המילה "בעקיפין", כדי שזה יהיה תואם.

בפסקה (2). אבל מה זה נותן? הוא ממילא לא מוכר.

זה לקולה.

זה הפוך מה שאת אומרת.

אני לא בטוח שזה מה שאת רוצה.

נדמה לי שאת רוצה הכרה בהוצאות מימון. נדמה לי שאת רוצה את פסקה (5). גם יש לכן הסתייגות כזאת.

נכון.

אני עכשיו אעבור על ההסתייגויות.


חברת הכנסת רונית תירוש מבקשת שתהיה הכרה בהוצאות מימון לעניין הגדרת תשלום בסעיף 1.

זה מה שמקובל.

זה נמצא בתוך ה-R פקטור.

אני אצביע אתה.

אני לא מבינה למה לא.

אבל ה-R פקטור לא מתחיל ב-1. אם הוא היה מתחיל ב-1, אני הייתי מבין את הטיעון, אבל המקום בו מתחיל ההיטל לא מתחיל אחרי מאה אחוזים מההוצאות אלא מ-200 אחוזים מההוצאות בתמר או ב-150. הוצאות המימון שלהם לא עולות על חמישים אחוזים אלא הן הרבה יותר נמוכות.

הכנסת הוצאות מימון זה כמו לומר לוועדת ששינסקי ללכת חזרה להתחלת התהליך. המודל של R פקטור מניח שהפיצוי על הוצאות מימון הוא כבר בתוך ה-R פקטור וזאת הסיבה שה-R פקטור לא מתחיל מאפס אלא מ-150 אחוזים וגם לא מתחיל מס מרבי אלא מתחיל להתרומם לאט. לכן הכנסה של הוצאות מימון זה בעצם לומר לוועדת ששינסקי שתשב עוד תשעה חודשים ותביא משהו אחר.

אז אתה תומך בהסתייגות או מתנגד לה?

מתנגד.

אני רוצה להסביר. התשלום בעד הוצאות מימון בגין התקופה שלאחר סוף תקופת ההרצה ועד למועד תחילת תשלום ההיטל. זה אני רוצה שיוכר.

תודה רבה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

רגע. הוא רוצה לענות לי. אם אתה רוצה שיפילו את ההסתייגות, תמשיך כך.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

לא, הוא רוצה לענות לי.

הוא לא רוצה. שאלתי אותו. אודי, תענה.

גפני, תסלח לי שאני מעיר לך. אם אתה אומר להם לא לענות, הם לא עונים.

אני לא אמרתי לא לענות.

זה מה שהם מבינים.

לא. אודי, תענה. אודי משיב לחברת הכנסת תירוש.

המודל, כמו שציין יוג'ין קנדל בבסיס הדברים, המודל של R פקטור, הסיבה שהוא מתחיל ב-1.5 היא בין היתר הוצאות מימון וזה נבדק על ידי הוועדה בהרבה מאוד סצנריויים כדי לוודא שבכל הסצנריויים שאפשר לחשוב עליהם, הדבר הזה מכסה את הוצאות המימון.


מעבר לזה, נתנו לתקופת ההקמה איזושהי הכרה נוספת שהיא לא מכיוון שה-R פקטור לא מגלם הוצאות מימון אלא כדי להתמודד עם סיכונים. אם ההקמה מתארכת ועכשיו הוא תקוע עם הלוואה גדולה, נתנו לו הכרה נוספת. כך שההכרה בהוצאות מימון הוא בבסיס. מעבר לבסיס, לתקופת הקמה, נתנו דבר נוסף. מי שמעבר לזה, זה יהיה כפל ומכופל.

אני רוצה לומר משפט בעניין הזה. אני לא בקיאה ולא אוכל להיות בקיאה במספרים. הוא אומר שבדקו והוכיחו שבסופו של דבר הם יוצאים מרוויחים מהעניין, גם אם לא ניכו להם כפי שאני מציעה. אני טוענת שצריך להיצמד לעקרונות והעקרונות של רשות המסים תמיד היו שמכירים בהוצאות. אני בעד העקרונות כי אני לא יודעת לעשות חישובים כדי לומר לך שבסופו של יום זה יפצה אותם. אני לא יודעת, אבל אולי כן.

העיקרון הבסיסי הוא לא אחד וחצי.

אני לא יודעת לעשות את החישובים.

העיקרון המהותי שמכירים באחד וחצי ובשתיים. זה מה שאומרים לך אל פעמים.

תודה רבה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברת הכנסת רונית תירוש.

ה צ ב ע ה

בעד – 3

נגד - 8

ההסתייגות לא התקבלה

ההסתייגות לא התקבלה. זה עולה למעלה, למליאה.

הסתייגות נוספת לגבי הגדרת מיזם. הסתייגות של חברי הכנסת רונית תירוש ואורי אריאל שכל באר נפט ביבשה תיחשב מיזם נפרד.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הסתייגות חלופית של חברי הכנסת רונית תירוש ואורי אריאל – להכיר בריבית נורמטיבית של ליבור פלוס שלושה אחוזים לתקופה שעד מועד תחילת תשלום ההיטל.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

יש הסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב אבל הוא לא נמצא. ההסתייגות שלו יורדת.

היא לא עולה למליאה?

היא לא עולה למליאה.

אבל אני הבטחתי לו.

השאלה אם מישהו יכול לנמק במקומו.

הוא ביקש להצביע על ההסתייגויות.

לא. אמרו שמי שלא נמצא, ההסתייגות שלו לא עולה. אתם העברתם הנחיות שמי שלא נמצא, לא מעלים את ההסתייגות שלו.

סיכמתי עכשיו פשרה, שההסתייגויות של נסים זאב יעלו למליאת הכנסת לדיבור בלבד.

אבל במועד אחר.

אתה יכול להצביע על סעיף 1 עם כל התיקונים.

אנחנו מצביעים על אישור סעיף 1 עם כל התיקונים שהוספנו.

הקרן לא אמורה להיכנס כאן?

תכף נדבר על העניין הזה. אנחנו נחזור לעניין.

ה צ ב ע ה

סעיף 1 – אושר


אני לא הולך לברוח מהעניין של הקרן. יש לנו כאן ויכוח עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ויכוח על הגדרת העניין הזה. אני מבקש מחברי הוועדה להשאיר את זה לסוף. בואו נתקדם ונחזור אחר כך לעניין הזה.

לא. אני מבקש להפסיק את הישיבה עד שתתקבל תשובה.

המקום הנכון של הקרן הוא בפרק השונות שמופיע לכם בעמוד 27 להצעת החוק.

למה לא בהגדרות?

אין צורך בהגדרת הקרן משום שמה שהוצע כאן הוא סעיף הסמכה כללי לחקיקה.

ואם אנחנו רוצים נוסח אחר? זה לא יהיה מאוחר מדיי להכניס הגדרה?

לא.

אתה אומר מה זה תגבול, מה זה תשלום, אבל לא אומר מהי הקרן.

אני מאוד מכבד את דעתה של היועצת המשפטית. יחד עם זאת, ראיתי הרבה פעמים שקפצנו על סעיפים, אמרנו שנחזור אליהם אחר כך ולא חזרנו. אני חושב שאין שום בעיה לדבר על הנושא.

אני מציעה לאוצר ללכת לקראת חברי הכנסת בדבר הזה.

העניין של הקרן הובטח לנו.

אם אכן הממשלה מתכוונת לעמוד בהתחייבותה לעניין הקרן, כי אז אין מניעה שזה יוכנס בסעיף.

אין כוונה לחזור ממה ששר האוצר אמר.

אז תכניסו את זה. אז מה הבעיה?

אם זה לא יהיה מיד, אנחנו לא נצביע.

מה שקשור לרווחת הציבור, לא מכניסים.

אני חושב שהיינו בסדר ונהגנו באחריות.

נכון. הלכנו לקראתכם.

אנחנו המחוקקים ואנחנו דורשים שזה יהיה.

יש מניעה להכניס את זה בסעיף הזה?

אין מניעה.

אם אין מניעה, תכניסו את זה.

אני מבקשת לתת ליועצת המשפטית לקרוא את מה שהיא צריכה לקרוא, את העניין של הקרן.

היא מנסחת את זה.

יש הסתייגות? בוא נצביע על זה כהסתייגות.

לי יש הסתייגות על עניין הקרן.

אגב, זה רעיון של גפני מהתחלה.

אני מעלה את זה כהסתייגות. תצביע.

אני מקבלת את זה.

ציון, זה חייב להיות בהתחלה.

אני מודיע שאם לא תהיה הסכמה, החוק לא יעלה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.

לא.

אני יכול לדבר בוועדה הזאת? יש לנו ויכוח על הנוסח. יש לנו ויכוח. אמר שר האוצר, ואני חושב שזה מקובל גם עליכם ומקובל גם עלינו. כשאני אומר עלינו ועליכם, אני מתכוון גם לסיעת קדימה וגם לאחרים. אין לנו עדיין נוסח. אמר שר האוצר שעד סוף 2011 יחוקק חוק שיגדיר בחקיקה את מטרות הקרן. בחקיקה תוקם קרן והחקיקה היא כמובן באישור ועדת הכספים. הוא רצה גם להכניס את זה בחוק, להכניס שיוקם צוות, אבל אמרתי לו שצוות לא שייך לחקיקה. הוא אומר שהוא רוצה להקים צוות בתוך שבוע, בבקשה, אבל זה לא שייך לחקיקה. החקיקה צריכה להיות, מה שמופיע בחוק הזה, שזה פחות או יותר הסיכום עליו דיברנו. אז מדובר בכך שבממשלה מקימים צוות, החקיקה תובא עד סוף שנת 2011 והיא תושלם. צריך לקחת בחשבון שהתמלוגים עליהם אנחנו מדברים, הכסף עליו אנחנו מדברים, זה עוד הרבה מאוד שנים.

מה יהיה בחקיקה הזאת?

רגע. בחוק הזה, כאן, יהיה שיהיו חייבים לחוקק את החוק הזה של הקמת הקרן.

זה יוזכר כאן.

כן. בחוק.

בסדר.

אמר את זה שר האוצר.

כולל המטרות?

לא.

זה יבוא לכאן לדיון.

בחוק שלנו היום גם יצוינו המטרות.

לא. כלכלי-חברתי כללי.

היום אין חוק.

אמר שר האוצר את מה שהוא אמר ועכשיו יש לנו ויכוח איך מנסחים את זה לחוק הזה.

ואם זה יהיה בסוף או בהתחלה.

לא, סוף או התחלה היה רק לנוחיות. אפשר לעשות את זה עכשיו.

מה הוויכוח על הנוסח?

יש ויכוח על הנוסח. אתה אומר שצריך להגדיר את המטרות. נמצא כאן אבי ליכט? לא.

אבי ליכט קובע?

מי זה אבי ליכט?

אבי ליכט לא קובע. הוא יכול להציע.

זה צריך להיות חברתי.

הצעת הממשלה. בבקשה.

באוצר לא רוצים להקים את הקרן. מי שרוצה להקים את הקרן, זאת הממשלה.

לא. מירי, את טועה בעניין הזה. היה לי ויכוח עם הממשלה.

אני רוצה להציע שהעיקרון יירשם בחוק.

אמרתי שהיה לי ויכוח עם הממשלה. הממשלה ביקשה להסתפק בהצהרה של שר האוצר ושל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והם ישלימו את העניין הזה במהלך 2011. אמרתי שדעתם של חברי הוועדה היא שצריך את זה בחוק. אז היה לנו ויכוח מה יהיה כתוב בחוק. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הציע הצעות, ואת ההצעות האלה את רוצה להקריא. אם הם היו מקריאים אותן, אתם הייתם עוברים את מה שאני עובר. אני שמח שהממשלה החליטה לא להקריא.

למה שגית לא יכולה להכין הצעה?

היא יכולה לעשות הרבה דברים.

הממשלה מתנגדת.

שגית יכולה וזה ייקח לה בדיוק שבע דקות, אבל אסרתי עליה לנסח מכיוון שאני לא אתן שהיא תנסח והממשלה תוריד לה את זה.

הממשלה תמשוך את החוק?

אני מנסה להגיע להסכמה. אני ביקשתי לתת את הזמן ולנסות להגיע לניסוח. אם לא נגיע לניסוח, נכריע.

מתי?

היום. הכול כאן. אם אתם רוצים שנעשה הפסקה, נעשה הפסקה.

כן.

לפני ההפסקה, יש לי שאלה לשאול ולשגית. אנחנו דיברנו כאן על הוצאות מימון בהתחלה, אבל אנחנו יודעים כבר מה קרה בים תטיס שבהמשך העבודה יש הוצאות מימון, אם רוצים לתגבר הפקה או משהו כזה. אני רוצה לדעת אם אתם מתייחסים להוצאות מימון נוספות שמופיעות בהמשך הדרך ולא בתחילת הפרויקט ואם כן, איפה זה מופיע.

הם אמרו שהם לא מתייחסים לזה.

אני רוצה לדעת איפה אתם מתייחסים לזה.

מיד נגיע לזה.

למה את בורחת מהעניין של הקרן?

אני לא בורחת מזה. יש הפסקה של שבע דקות לניסוחים.

זה מופיע בסעיף 6.

סעיף 6, עמוד 11 למעלה.

את מדברת על הוצאות מימון?

נוספות, כן. לא בתחילת הפרויקט אלא הוצאות מימון שמופיעות בהמשך הפרויקט.

אני מסכימה אתך. זאת ההסתייגות שלי.


אל תלך שולל. זה לא סתם שאין להם ניסוח. זה לא סתם שהם מורחים אותנו, הם מתישים אותנו ובסוף אנחנו לא נצביע על זה. למה הם מתחכמים אתנו? כשהם רצו שנעבוד מהר, עבדנו מהר, למה הם לא יכולים להביא לנו ניסוח? הם מתחכמים.

הם רוצים להתחמק.

לא.

יש להם זמן את כל השנה, עד סוף שנת 2011.

אבל שיכניסו סעיף.

מכניסים.

נכניס, אבל זה לא קשור להגדרות. נכניס, אבל מה זה קשור להגדרות?

זה קשור לעיקרון. אני לא סומכת על האוצר. אני רוצה שיהיה כתוב.

אנחנו לא בורחים מכאן. אין לנו כוונה לא לעשות מה שהשר אמר.

יעקב, אתה רוצה לומר לי מה אתם רוצים שיהיה בסעיף הזה? הם לא מסכימים לכתוב את המטרות. המשפטנים מאוד מתנגדים לעניין הזה.

אם לא המטרות, אז מה?

זה יהיה בחקיקת הקרן.

אז איך מגדירים את הקרן? תעשה הפסקה ונשב על זה.

אני אומר ארבע נקודות. נקודה ראשונה, תוקם קרן שתעוגן בחוק מיוחד. שנית, כל ההכנסות למדינת ישראל שבאות מתוקף החוק הזה ייכנסו אך ורק לקרן הנוכחית. שלישית, הצעת החוק לקרן הזאת תוגש לכנסת עד סוף 2011. רביעית, סעיף המטרות שאני הייתי רוצה שהקרן הזאת, הוצאותיה יהיו אך ורק למטרות חברתיות.

כלכליות.

אלה ארבעת הנקודות.

הרב גפני, יש לי הצעה. תוקם קרן למטרות כלכליות-חברתיות שתובאנה לאישור ועדת הכספים. תוכן חקיקה מפורט יהיה עד סוף השנה, כפי שאמר שר האוצר.

בסדר. אני מקבלת את זה.

אני מקבלת את מה שאדרי אמר.

מקובל.

יעקב, תחזור על ההצעה.

תוקם קרן למטרות כלכליות-חברתיות שתובאנה לאישור ועדת הכספים. החוק המפורט יהיה עד סוף שנת 2011.

אתה לא כותב איזה כסף ייכנס לשם. אתה צריך להגיד שכל הכסף ייכנס לשם.

תוקם קרן למטרות חברתיות-כלכליות שתובאנה לאישור ועדת הכספים.

חשוב שכל ההכנסות ייכנסו לקרן הזאת.

זה ברור.

לא, זה לא ברור.

זה לא ברור.

כל ההכנסות לאחר ניכוי ההוצאות ייכנסו לקרן הזאת.

אני מבקש להצביע על הצעתו של חבר הכנסת יעקב אדרי.

תוקם קרן מכל ההכנסות.

לא. הוא לא אמר את זה.

כמה כסף כן ייכנס?

רבותיי, אני מקריא עוד פעם.

אני הבנתי עכשיו שלא רוצים להכניס את זה.

יש לי ויכוח עם הממשלה. הממשלה רוצה שיהיה כתוב: מכספים שיתקבלו לפי חוק זה.


יעקב, תקריא שוב את ההצעה שלך.

תוקם קרן למטרות כלכליות-חברתיות שתובאנה לאישור ועדת הכספים. חקיקה מפורטת תתבצע עד סוף השנה.

מכספים שיתקבלו לפי חוק זה.

אני חושבת שמה שנאמר כאן זה נכון. אני הייתי מוסיפה שאם הם לא יביאו את החקיקה עד סוף השנה, ועדת הכספים תגיש את החוק.

את זה תצהירי לפרוטוקול ולא בחוק.

אנחנו כבר למודי ניסיון, וזה אמור גם לגבי המים.

אי אפשר לכתוב כך בחקיקה.

לוועדת הכספים יש כוח כמחוקקת.

בסדר. אז את זה צריך להכניס בחוק? לא. חבר הכנסת דוד רותם, אמרת שהנוסח הזה לא מקובל עליך?

אני רוצה שיהיה כתוב: קרן אשר בה יופקדו כל תקבולי המדינה מכוח חוק זה ואשר תשמש למטרות רווחה, חינוך ובריאות. דרכי ניהולה של הקרן ייקבעו בחוק אשר יוגש לא יאוחר מיום.

עכשיו נכנסת כבר לפירוט.

אני חושבת שהניסוח הקודם של אדרי הוא טוב יותר, כי אני רוצה שזה כן ילך לחברתי.

מכיוון שהרעש כאן הוא גדול, אני מבקש מהאורחים, למעט נציגי הממשלה, לצאת. אני מודה לכם על ההשתתפות. אני לא יכול כך להמשיך לנהל את הישיבה. אני מבקש מכל האורחים לצאת.

תן להם הזדמנות אחרונה.

טוב, הזדמנות אחרונה, אבל אחרי כן אני מוציא את כולם.

אם לא תוציא אותם, אתה לא תגמור את החוק בעוד עשרים ימים. אני מכיר את זה.

הרב גפני, אפשר להצביע? הרב גפני, אתה הוספת משהו בנושא ההכנסות.

כן, מכספים שהתקבלו לפי חוק זה.

יש לי הערה. אדוני היושב ראש, חברים, נדמה לי שהתמלוגים הם לא בחוק הזה.

נכון.

גם מס חברות לא בחוק הזה.

נכון.

תקריא את ההחלטה.

בחוק הזה אין את התמלוגים.

יש. הרב גפני אמר הכנסות לפי חוק זה.

תשאל את אנשי האוצר. התמלוגים הם לא בחוק הזה אלא בחוק אחר.

נכון.

יעקב, תקריא עוד פעם.

תוקם קרן למטרות כלכליות-חברתיות שתובאנה לאישור ועדת הכספים. החקיקה המפורטת תהיה עד סוף שנת 2011.

מה זה שתגענה לוועדת הכספים? המטרות ייקבעו על ידי ועדת הכספים ולא בחקיקה?

יגיעו לקרן הזאת עשרה אחוזים מהתקבולים, ואז מה עשית בזה? כל סכום שייגבה מכוח חוק זה.

כל סכום שייגבה.

התוספת של כרמל היא חשובה.

כל סכום שייגבה מכוח חוק זה. בחקיקה תגדיר מה אתה רוצה שהקרן תעשה.

בהצעת החוק נביא את זה לכאן וכאן תהיה ההחלטה.

כן, אבל אם הצעת החוק תדבר מראש על חלק קטן מהעוגה?

עד שלא יהיה חוק, לא תהיה קרן.

הרב גפני, אני מבקש הפסקה של חמש דקות.

בסדר. אני עושה הפסקה של עשר דקות.

הישיבה הופסקה בשעה 16:45 וחודשה בשעה 17:00

אני מחדש את הישיבה. אני מבקש להקריא את הצעתו של חבר הכנסת אדרי לאחר שניסחנו אותה. אני מקריא את נוסח ההצעה של חבר הכנסת יעקב אדרי כפי שנוסחה בהסכמת הממשלה.


הממשלה תקים קרן לניהול כספים לפי חוק זה שיתקבלו ממס רווחי נפט למטרות כלכליות-חברתיות. הקמת הקרן תיעשה בחוק שיסדיר את אופן פעולת הקרן, אופן הוצאת כספי הקרן והמטרות לשמן יועברו כספי הקרן ובלבד שהצעת החוק תובא אל שולחן הכנסת עד חודש נובמבר 2011.

באישור ועדת הכספים.

אי אפשר לכתוב את המילה תאושר ולכן הקדמנו את זה. עד נובמבר 2011 זה יונח על שולחן הכנסת וכאן זה כבר תלוי בנו.

לפני ההצבעה אני רוצה להגיש הסתייגות.

מה ההסתייגות?

תקרא את המשפט הראשון ואני אומר לך מה להוסיף שם.

הממשלה תקים קרן לניהול כספים לפי חוק זה שיתקבלו.

שיתקבלו מחוק זה ומהתמלוגים המגיעים. להוסיף את המילה "ומהתגמולים".

אבל זה לא לפי חוק זה.

מהתמלוגים לפי חוק הנפט.

התמלוגים הם לפי חוק הנפט.

תמלוגים לפי חוק הנפט. להוסיף את התמלוגים לפי חוק הנפט. זאת תוספת את.

אדוני היושב ראש, אם אתה לא תשמע מה שאני אומר לך, אתה תישאר כאן ככה הרבה זמן.

אני באמצע רשות דיבור.

לא שומעים אותך ואתה חוזר על הדברים אבל כולם מסביב מדברים.

ההצעה השנייה שלי. כתוב שם "שיעוריה" ובמקום זה יהיה כתוב שלא יפחתו לפחות ממחצית ההכנסות.

בסדר. זאת ההסתייגות שלך.

אני מצטרף להסתייגות של אורלב.

בסדר.

אני כבר הגשתי הסתייגות ואני רוצה לחזור עליה. אותה הצעה של יעקב אדרי והתוספת לה תהיה: כאשר לפחות סכום של 2 מיליארד שקלים למשך שלוש שנים יוקצה לישובים הערביים ושמונה מיליארד שקלים יוקצו לפריפריה למשך שלוש שנים.

קודם כל אני צריך להצביע על ההצעה כי אין לנו הצעה בחוק.

לא, קודם על ההסתייגויות אדוני. קודם מצביעים על הסתייגויות.

יש הצעה של חבר הכנסת יעקב אדרי, ואם היא תתקבל, נצביע על ההסתייגות שלך. אתה רוצה להסתייג על ההצעה שלו וכך גם חבר הכנסת כרמל שאמה וחבר הכנסת אחמד טיבי. קודם נראה אם ההצעה בכלל מתקבלת.


אנחנו מצביעים על הצעתו של חבר הכנסת יעקב אדרי.

ה צ ב ע ה

ההצעה התקבלה


אנחנו מצביעים על הסתייגות של חבר הכנסת אורלב וחבר הכנסת כרמל שאמה.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אני מבקש לנמק את ההסתייגות במליאה.

היא תהיה במליאה.


אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת אחמד טיבי.

ה צ ב ע ה

בעד - 1

ההסתייגות לא התקבלה

אפילו אחד לא מצביע אתי.

יש הסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל, אבל הוא לא נמצא כאן. זה יהפוך לדיבור.


רונית תירוש ופניה קירשנבאום, הסתייגות לקבוע הוראה לפיה ככל שיעלה מחיר החשמל לצרכן בעקבות ההיטל, יוקצו כספים מהקרן למימון ההעלאה.

אבל אלה נושאים שיוגדרו אחרי כן. שוב אנחנו סוטים הצידה. אלה כבר מטרות הקרן.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של פניה קירשנבאום ורונית תירוש.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה


אף אחד לא בעד. ההסתייגות לא התקבלה.

אני מבקשת רביזיה.

בבקשה. בעוד חצי שעה הצבעה על הרביזיה. נגמר הסיפור הזה, אני לא מנהל כך ישיבה.

יש הסתייגות של חברת הכנסת פניה קירשנבאום.

אני הגדרתי את הרצונות שלי או את הקריטריונים אבל מכיוון שתקום ועדה, זה צריך להיות במסגרת ועדת כספים, אני מוכנה לכן להוריד את ההסתייגות שלי.

ההסתייגות ירדה.

אנחנו עוברים לפרק ב', היטל רווחי נפט ושיעורו.

אישרנו את הנוסח להקמת הקרן?

כן, לפי הצעתו של חבר הכנסת אדרי.

יש תיקון מאוד משמעותי בסעיף 2 שמדבר על היטל רווחי הנפט. יש כאן תיקון שהמטרה שלו היא לעשות התאמה של גובה ההיטל באופן אוטומטי למס החברות, במידה שמס החברות ישתנה בחקיקה כלפי מעלה או כלפי מטה, השיעור שלו. יש כאן איזשהו חישוב ואנחנו נקריא אותו.

גם כלפי מטה?

גם וגם.

תקריאי.

אני מקריאה מעמוד 5.

(2)
היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 1.5 או יותר, אך נמוך מ-2.3 – 20 אחוזים בתוספת 37.5 אחוזים מההפרש שבין מקדם ההיטל היחסי לבין 1.5 ובכל מקרה לא יעלה על חמישים אחוזים פחות המכפלה של 0.64 בהפרש שבין שיעור המס הקבוע בסעיף 126 לפקודה לגבי שנת המס, לגבי המחושב ההיטל לבין 18 אחוזים.

(3)
היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 2.3 או יותר – חמישים אחוזים פחות המכפלה של 0.64 בהפרש בין שיעור המס הקבוע בסעיף 126 לפקודה לגבי שנת המס לגביה מחושב ההיטל לבין 18 אחוזים.


התיקון הזה, תחילתו תהיה משנת 2016 כקבוע בהמשך.

בעמוד 6 אין תיקונים. בעמוד 7 יש תיקון בפסקה (ב), במקום היטל ששולם.

במקום היטל ששולם, סך ההיטלים ששולמו. זה להבהיר שהתשלומים המצטברים יחולו על כל ההיטלים. זה היה ברור גם מהנוסח כמו שהוא, אבל יש כאן הבהרה.

בעמוד 8 אין תיקונים.

בעמוד 9. זה צריך להיות 15 אחוזים, למעלה.


בהגדרה, השקעות הקמה, לבקשת גבעות עולם שהייתה כאן בוועדה, התווספה המילה "קידוח" בהגדרה השקעות הקמה.


בעמוד 10, זה תיקון שהאוצר עשה. שאול, אתה רוצה להסביר אותו בשתי מלים?

זה תיקון טכני.

אני רוצה הסתייגות. אני רוצה להחזיר לנוסח הקודם, בעניין ההתאמה בין מס חברות לבין ההיטל. נסחי לי את זה במשפט.

למחוק את התוספת. זה במסגרת ההצבעה על הסעיף. אין בעיה.

אני רוצה להגיש הסתייגות מבחינת שלייקעס. אחרי (3) יבוא: החל ממקדם היטל בגובה של 2.5 או יותר, יבוא חמישים.

זה יבוא למליאה, כדי שנשאיר אותך כאן לעוד שבוע.

חבר הכנסת אורון, אתה יכול לחזור על ההסתייגות?

היה מקדם ההיטל בגובה של 2.5 – בהבדל מ-2,3 כפי שמופיע אצלכם – או יותר, השיעור הוא 50 אחוזים.

הערה. סעיף 2. הניסוח שלו הוא ממש ניסוח מסורבל ולא ברור. האם אפשר לנסח אותו בשפה אנושית, בשפה אותה אנשים יבינו?

זה מה שקורה שלא משתתפים בדיונים.

יש יועצת משפטית. תשיבי לה.

מדובר בניסוח משפטי של נוסחה כלכלית וזה באמת לא פשוט לעשות את זה אבל זאת הדרך שנמצאה. זה יועבר לנסחית החוק בלשכה המשפטית ויכול להיות שהיא תעשה את זה ברור יותר.

חקיקה חייבת להיות ברורה.

את צודקת, אבל מדובר בנוסחה כלכלית, ומי שצריך להבין אותה, מבין אותה.

בקיצור, אנחנו לא צריכים להבין אותה.

חברת הכנסת חוטובלי, היו דיונים על הסעיף הזה ודיברו על העניין. מי שהבין – ואני מעריך שחלק גדול מהחברים הבינו כשהיה הדיון – זה הנוסח אליו הגענו. היועצת המשפטית של הוועדה תשב עם הנסחית. הנוסח הזה מקובל על הוועדה. את צודקת במאה אחוזים ואכן יש כאן כמה סעיפים שהם סעיפים כלכליים שהם קשים מאוד למי שאיננו כלכלן, אבל לזה הגענו. היועצת המשפטית קיבלה את ההערה שלך והיא תנסה לשפר את הניסוח.


יש הסתייגויות?

כן. עד סעיף 5. לסעיף 2 יש הסתייגות, אבל הוא יצא.


חברי הכנסת אורי אריאל ורונית תירוש, במקום חמישים אחוזים, יבוא 54 אחוזים. ההסתייגות היא לעניין חישוב מקדם ההיטל. כרגע זה מופיע בהצעת החוק חמישים אחוזים ומבקשת חברת הכנסת רונית תירוש שבמקום חמישים אחוזים יבוא 45 אחוזים. לגבי מים עמוקים יחול שיעור מקסימאלי של ארבעים אחוזים.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ מבקשת לבטל את השיעורים ולקבוע שההיטל יוטל החל מהשקל הראשון.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

סיעת חד"ש מבקשת לשנות את שיעורי ההיטל.

סיעת חד"ש ורע"ם-תע"ל.

אני מתנצלת. ההיטל היחסי נמוך מ-1.2, אפס אחוזים, בין 1.2 ל-2, 20 אחוזים, בתוספת מחצית מההפרש בין מקדם ההיטל היחסי לבין 1.2. היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 2 או יותר, שישים אחוזיטם.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אני נגד ההסתייגות שלי.

זה עולה למליאה בלי רע"ם-תע"ל.

אני התכוונתי ל-1.85.

חברת הכנסת רונית תירוש מבקשת לסף המקסימום של ההיטל פלוס מס הכנסה ליחידים לא יעלה על 62 אחוזים.

אלה משקיעים קטנים.

אתה אמרת שיש כאן בעיה עם המשקיעים הקטנים ואמרת שיש בהם פגיעה קשה. יש כאן הפרש של בערך עשרים אחוזים. אני אומרת שאנחנו רוצים שמשקיעים פרטיים ישקיעו ואני מבקשת – לא רק לסעיף הזה אלא באופן כללי – שזה יהיה כמו שמשלמות חברות.

היה כאן דיון ארוך על המשקיעים הקטנים והצגנו בפירוט את שיעורי המס שלהם. הראינו שרק מי שמגיע ליותר מ-37 אלף שקלים הכנסה, מגיע ל-גוורמנט טק שגבוה מחברות ואני מזכיר שחברות משלמות עוד מסים כמו מס דיבידנד וכולי והאזרחים לא משלמים. על זה אמרנו גם שיש בפניהם תמיד האופציה להפוך לחברה.

לכמה הם מגיעים?

ל-22 בלי חברה ול-62 עם חברה.

רונית, עם כל הכבוד, היו כאן דיונים ושברנו את הראש על העניין. אני לא פותח דיון מחדש.


שר האוצר מתנגד בכל תוקף, כולל ראש הממשלה. מתנגד. ישבתי אתו עד הרגע האחרון. אני לא פותח את הדיון הזה. לכמה מגיעים המשקיעים הפרטיים?

הרוב המכריע של המשקיעים הקטנים, אלה שמרוויחים פחות מ-37 אלף שקלים בחודש, יגיעו ל-גוורמנט טק נמוך מהחברות. מי שמרוויח 37 אלף שקלים ומעלה, פתוחה בפניו הדרך להיות חברה.

עד כמה הוא מגיע?

עד 62 לעומת 65 שהיא חברה, והרוב הם באזור הארבעים והחמישים כי הם במס שולי.

אז נגביל את זה עד 65.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות התקבלה

ההסתייגות אושרה.

רבותיי, אני חוזר על ההצבעה.


אנחנו מצביעים שוב על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

בעד – 7

נגד – 6

ההסתייגות עברה.

שי חרמש לא רשאי להצביע. אנחנו שלושה מקדימה ושי חרמש לא רשאי להצביע.

תנו לי להבהיר.

גפני, רביזיה.

אני מודיע שעכשיו יש חילופים בקדימה. שי חרמש מצביע, רונית ואני מצביעים. שי היה בנסיעה אבל הוא חזר.

אני רוצה לדעת מי החברים שמצביעים. אין מעכשיו אלא יש חברים בוועדה.

שי חרמש, רונית ואני. שי אמר לי שהיום הוא צריך להיעדר ולכן הכנסתי בינתיים את שלמה.

אבל עכשיו הצביעו שניהם ביחד.

מי מצביע בהצבעה הזאת? שי או שלמה?

אני חוזר על ההצבעה.

גפני, אתה לא יכול לחזור על ההצבעה. אם תחזור על ההצבעה, נלך יחד לבית המשפט., יש גבול לעניין הזה.

תלך לבית משפט.

מקדימה הצביעו ארבעה חברי כנסת.

כמה מקדימה הצביעו בהצבעה הקודמת?

ארבעה.

זאת הצבעה כפולה.


יעקב אדרי, מי מקדימה רשאי להצביע?

שי חרמש, רונית תירוש ואנכי.

אני חוזר על ההסתייגות של חברת הכנסת רונית תירוש. תאמרי מה ההסתייגות שלך.

ההסתייגות שלי מדברת על כך שהמשקיעים הקטנים, המס שלהם הוא מאוד גבוה, כפי שאני הבנתי אותו. זה לא יגיע לעולם ליותר מ-62 אחוזים.

לא, זה לא מה שאמרנו. אמרנו והצגנו כאן טבלה ש-72 אחוזים זה המס שמגיעים אליו ב-2016 ואילך, לפי מס היחידים,.

רק בדרגות הגבוהות.

ישבנו על זה גם עם טלי ירון אלדר ומגיע לזה רק מי שמרוויח מעל 37 אלף שקלים. זה מה שאמרנו.

רק בשיעור המס השולי הגבוה ביותר, רק למשקיעים המבוססים מאוד.

היה דיון ארוך מאוד בנושא הזה ואני באתי מהמקום של חיפוש מוצא. השתכנעתי ש-62 אחוזים זה פתרון טכני מצוין חוץ מדבר אחד והוא שאי אפשר לאכוף אותו, אי אפשר לבצע אותו והוא עלול להפוך למפלט מס. זה לא מפריע שיושבים כאן כל מיני אנשים שזה האינטרס שלהם וזה מאוד לגיטימי, אבל אם אני צריך לקבל את ההחלטה הזאת כשיושבים לי באוזן אנשים שרוצים לשלם פחות מס, זה בסדר גמור, אבל זכותנו להחליט מה תהיה כאן התמונה כולה.

אבל אתה אומר שזה בסדר.

רגע. אין אפשרות לבצע את זה בצורה הזאת.

למה?

יגיד לך תכף יהודה נסרדישי שהסביר לנו את זה קודם עשר פעמים. אני אומר את הדבר המהותי. אני השתכנעתי שמדובר על קבוצה שאני לא יודע את גודלה.

1.3 מכלל המשקיעים הקטנים.

אף אחד לא אמר לי מה הגודל שלה, אבל הגודל שלה הוא אנשים שמרוויחים מעל 25-30 אלף שקלים. קודם כל, בואו נגיד את האמת. שנית, מי שנמצא ברמות השכר הללו, יכול מחר לפתוח חברה ולהגיע לשיעורי מס כמו מס חברות. כאשר אנחנו מציעים להוריד את ביטוח לאומי, משם באתי, אומרים לנו כולם שלא נעשה זאת כי כולם יקימו חברות. לפני שעה אמרו לי שלהקים חברה לא ניתן אחורנית. אמרו לי אנשי רשות המסים שכל מי שמחזיק מניות מעל שנתיים מקים חברה ולא משלם מס רווחי הון.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להבהיר. זה יהיה מקלט המס הגדול ביותר בתחום הזה ואסור ללכת על זה.

אני לא חושבת כך.

תני לו לדבר.

מה קרה? מישהו חסך קצת כסף ושם את הכסף שם, הוא צריך להיענש? איש צבא השתחרר ושם את כספו שם?

אני עוצר את הישיבה. אני לא יכול כך לנהל דיון.

גפני, זה לא בסדר. אתה לא יכול להפסיק את הישיבה בגלל זה.

יהודה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני שומע ומחריש. זה יהיה תכנון המס הלא לגיטימי הגדול ביותר. אינני יכול לאכוף את זה ואי אפשר לתפעל את זה. זה יהיה מקלט המס הגדול ביותר. הפתרון לכך הוא, שמי שלא רוצה ומי שיש לו הכנסות, שיקים חברה לפי סעיף 104א לפקודת מס הכנסה.

כל אחד יקים חברה?

אם הוא רוצה, שיקים חברה. להקים חברה עולה אלפיים שקלים והוא יעביר לשם את המניות שלו, יחזיק אותן שנתיים וימכור אותן על פי שיעורי מס חברות. אסור לתת פתח לדבר הזה.

אדוני, אם אדם כזה מקים חברה ויש בה רק מניות של גז, הוא יהיה פטור מהגשת דוח כל שנה או הוא יצטרך רואה חשבון וכל הדברים האלה?

כל מה שצריך.

אי אפשר ליהנות מכל העולמות. אם אתה חברה, אתה חייב להגיש דוח ומאזן.

לא רק דוח מאזן אלא גם הצהרת הון.

או שהאנשים האלה רוצים להיות במקלט מס שאני לא יכול לאכוף את זה או שילכו בצורה מסודרת.

אבל אתה אומר בוודאות שזה מקלט מס.

כן.

בוודאות.

כן. מקלט מס ודאי.

אנחנו אומרים יותר מזה. עובדה שהיום הרבה בוחרים להשקיע כיחידים. אם יש אפליה, היא קיימת היום.

רבותיי, על פי התקנון, אם אני רוצה לסגור את הישיבה, שהיא לא יהיה עם האורחים ואני מאוד מצטער כי אני באמת רוצה לעזור להם, ובלי התקשורת, על פי התקנון אנחנו צריכים להצביע על זה. על פי התקנון הישיבה היא ישיבה פתוחה אלא אם כן הוועדה מחליטה שאין אפשרות להמשיך כך את ניהול הישיבה ואז צריך להצביע האם יוצאים החוצה.

אני רוצה להגיב על זה.

אני מבקש להימנע מלהביא את זה להצבעה.

יש לי הצעה אחרת יותר טובה. אין לי בעיה עם זה אבל יש לי הצעה. אני אומר לכל היושבים מסביב. הראשון כאן – ולא משנה מי זה – שידבר, יוציאו אותו החוצה.

בסדר. הבעיה הם חברי הכנסת.


בפניי עומדות שתי ברירות. הייתה כאן הצבעה כפולה שלא במזיד אלא בשוגג.

נכון.

מקדימה הצביעו ארבעה חברי כנסת במקום שלושה. מי שהיה מוסמך להצביע הוא חבר הוועדה הקבוע שהוא שי חרמש ולא חבר הכנסת שלמה מולה.

נכון, והכל בתום לב.

בתום לב. מה שקרה זה ששי חרמש הצביע נגד ההסתייגות ושלמה מולה הצביע בעד ההסתייגות.

נכון.

זה משנה את המצב. בפניי עומדות שתי ברירות. או להוריד את הצבעתו של חבר הכנסת מולה.

לא, תעשה הצבעה חדשה.

או לעשות הצבעה חדשה.

כי זה נעשה בתום לב. תעשה הצבעה חדשה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברת הכנסת רונית תירוש. נא לספור ולראות מי מצביע.

תעשה הצבעה שמית.

הצבעה שמית.

ה צ ב ע ה

נגד.

ציפי חוטובלי מחליפה את חיים כץ.

נגד.

נמנעת.

נגד.

נגד.

נגד.

נגד.

נגד.

בעד.

דודו רותם שהחליף את ליה. שניהם לא נמצאים.

נגד.

בעד.

בעד.

נמנע.

בעד.

נגד.

נגד.

בעד – 4

נגד - 10

נמנע- 2

ההסתייגות לא התקבלה

שמונה נגד ושניים נמנעים.

אני רוצה להציג את ההסתייגויות שלי בהקשר הזה.

דב, תעלה את זה למליאה להסתייגות דיבור.

אני יכולה להתייחס לזה במליאה?

ודאי. זה עולה למליאה.

אדוני היושב ראש, אני אהיה מאוד קצר ותמציתי. ההסתייגויות האלה הן לא הסתייגויות דיבור אלא הן הסתייגויות מהותיות. ההסתייגות הן שלוש.


האחת. להעלות את שיעור התמלוגים מ-12,5 אחוזים לעשרים אחוזים.

במשקיעים הפרטיים?

בכלל.

רגע, זה הזמן להעלות את ההסתייגויות?

שלי יחימוביץ אומרת שיש לה עוד הסתייגות. תגידי אותה.

אנחנו הגשנו כמה הסתייגויות.

לסעיף הזה?

הסתייגויות של כמה חברי כנסת. גם לגבי השכר הגשנו הסתייגות.

זה עוד לא כאן. הסתייגויות לסעיף 3, זה הסתייגויות לעניין השכר. ההסתייגויות שלך לעניין שיעור ההיטל כאשר מקדם ההיטל הוא עד 1,2, הקראנו אותן קודם כשלא היית והן הוצבעו ונפלו.

אני מבין והכל בסדר. אני רק אומר שהמיקום הנכון, כיוון שהנושאים שאני מעלה הרי לא נמצאים בחוק וצריך למקם אותם בחוק.

התיקונים שלך לפקודת מס הכנסה, מקומם בסוף החקיקה משום שתיקונים עקיפים נעשים בסוף החקיקה. יש לך הסתייגויות נוספות, אתה צודק, אבל מקומן לא בסעיף 2 אלא הן תיקון לפקודת מס הכנסה ולכן הן בסוף החוק.

תמלוגים הם לא בדיוק בפקודת מס הכנסה.

אלה תיקונים לחוק הנפט ולפקודת מס הכנסה. אלה תיקונים עקיפים שמקומם בסוף.

בסדר. אדוני היושב ראש, אני נימקתי את ההסתייגויות האלה. ממילא אין לי זכות הצבעה כאן ואני מבקש שהן יועמדו להצבעה.

עכשיו?

מתי שאתה רוצה, אבל שזה יועמד להצבעה.

בסוף הדיון.

בסדר. תאמר את ההסתייגויות ונצביע.

בחוק הנפט. חברי הכנסת דב חנין, שלי יחימוביץ, סיעת חד"ש ורע"ם-תע"ל, להעלות את התמלוגים מ-12,5 אחוזים ל-20 אחוזים.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

בפקודת מס הכנסה, אותם חברי הכנסת שנקבתי בשמם קודם לכן, להגדיל את מס החברות לגבי חברות העוסקות במשאבי טבע, אתם רוצים לומר את השיעור?

אנחנו הצענו מנגנון חלופי. הצעה ראשונה היא להשאיר את שיעור מס החברות בשיעור שהיה קבוע במקור בשנת 1952 כאשר נקבע חוק הנפט. לחילופין, ההצעה היא שחברה תחויב במס החברות שהיה בתוקף בשעה שהיא ביקשה את הזיכיון לקידוח נפט או גז.

ומה יהיה כשזה יהיה 18 אחוזים? אנחנו לא מחוקקים אחורה אלא קדימה. אין בזה הגיון.

אתה רוצה להצביע על זה?

חברת הכנסת יחימוביץ, גם את רשומה בהסתייגות הזאת. את יורדת ממנה?

לא בנוסח הזה.

ולא יפחת מ-25 אחוזים.

בסדר. נרגעתי.

אז את חוזרת לחילופין?

כן. אנחנו הרי במתווה של הפחתה.

זה יכול להגיע לאפס.

צריך להצביע על ההסתייגויות לעניין העלאת מס החברות.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הסתייגות לעניין העלאת מס החברות על החברות. צריך להצביע על ה-לחילופין.

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

עוברים לסעיף 3.

בסעיף 2 היו לי הסתייגויות?

לא היית כאן.

אורי, ההסתייגות שלך על המשקיעים. אתה לא היית כאן. בסדר, יש הסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל לגבי המשקיעים הפרטיים, על 52 אחוזים.


אנחנו מצביעים.

ה צב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

הסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל להגדרת שיעור ההיטל היחסי, בסופה יבוא "ואולם שיעור ההיטל היחסי החל על רווחי נפט מכל באר בשדה נפט ביבשה וכן במשך שבע שנות מס שלאחר מכן, יהיה אפס אחוזים".

אנחנו מצביעים.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אנחנו עוברים לסעיף 3. חברי הכנסת שלי יחימוביץ, כרמל שאמה וזבולון אורלב, לצורך הכרה בהוצאות במכנה של הנוסחה, להכיר עד פי חמישים מהשכר הנמוך באותה חברה.

אני רוצה לנמק את ההסתייגות. ההסתייגות אומרת שיהיה גבול לשכר המוכר לצורך הפחתת המס. זה אומר שהשכר יהיה מקסימאלי פי חמישים.

השכר של מי?

לא משנה, של מישהו בחברה. השכר יהיה מקסימאלי פי חמישים מהשכר הנמוך באותה חברה.

לצורך הכרה. הוא יכול לקבל משכורת יותר גבוהה.

לצורך הכרה מוגברת במס. אני חושב שזה משהו מאוד נכון.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות התקבלה

רביזיה.

הרביזיות יהיו בסוף הישיבה.

לסעיף 3, הסתייגות של חבר הכנסת שי חרמש. לצורך הכרה בהוצאות במכנה.

אני רוצה לנמק את ההסתייגות.

לצורך הכרה בהוצאות במכנה, להכיר עד שלושה מיליון שקלים בשנה ולא מעבר לזה.

צורת החישוב של כרמל ושלי קצת מסובכת. השיטה הזאת קובעת רמת שיא של בכירים בתוך המערכת של סך הכול שלושה מיליון שקלים בשנה, רבע מיליון שקלים בחודש, פרנסה לא רעה שמוצדקת בתעשיות האלה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של שי חרמש.

ה צ ב ע ה

בעד – 4

תעשה הצבעה שמית. אני ראיתי אחד מצביע עכשיו פעמיים.

רבותיי, אני חוזר שוב על ההצבעה.

שיסביר שוב את ההסתייגות.

הוא הסביר.

לא שמענו. אי אפשר לשמוע.

אי אפשר לשמוע. תסגור את הישיבה ונמשיך בשבוע הבא.

בדומה להסתייגות שלך, הוא מציע שבמקום שזה יוגבל לשכר הבכירים, ההכרה תהיה עד שלושה מיליון שקלים חדשים.

שזה יותר פשוט למדוד. כרמל, תצטרף לזה.

אנחנו רוצים לעודד אותם להעלות את השכר לחלשים.

לא תדאג, הם יעברו את השלושה מיליון שקלים.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת שי חרמש.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

לסעיף 4. חברי הכנסת אורי אריאל, רונית תירוש ונסים זאב. להוסיף בהגדרה השקעות הקמה, הכרה בהוצאות פיתוח, קידוחים ופעולות לצורך הפקת הנפט.

אנחנו מצביעים.

ה צב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

חברי הכנסת אורי אריאל ורונית תירוש, הכרה בהשקעה מהותית שהושקעה לאחר תקופת ההרצה ולפני מועד תשלום ההיטל כהשקעה מצטברת. גם בהגדרה מקדם החיפוש, לבטל את ההגבלה של 15 אחוזים על הוצאות פיתוח.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

רגע, חלק מההסתייגות הזאת הוא מה שדיברתי אתך וזה הוצאות מימון באמצע. את אמרת לי שזה שייך לסעיף 6.

לא. הוצבעה ההסתייגות שלך על הוצאות מימון בסעיף 1. זה נמצא בהגדרת תשלום.

תקראי שוב את ההסתייגות לגבי מימון.

היא מבקשת להכיר בהשקעה מהותית שהושקעה לאחר תקופת ההרצה ולפני מועד תשלום ההיטל כהשקעה מצטברת. זאת הבקשה.

זה אומר שלא הוצאות פיתוח בהתחלה אלא בהמשך.

זה לא מימון.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

המימון אליו הפניתי אותך אליו בסעיף 6, הוא הריבית. המימון עצמו, כבר נפלה ההסתייגות בעניין הזה.


אתה יכול להצביע על סעיפים 2 עד 5 בכלל כנוסח הצעת הוועדה.

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 2 עד 5 בכלל.

ה צ ב ע ה

סעיפים 2 עד 5 אושרו


הסעיפים התקבלו עם הסתייגות שיש עליה רביזיה.

יש רביזיה על ההסתייגות?

כן.

סעיף 6. עמוד 11 למעלה. יש כאן תוספת של הכרה בהוצאות ריבית. אני אקריא את הסיפה שמוסיפה את זה:


הועבר סכום כאמור משנה לשנה, תתווסף לו ריבית הליבור בתוספת שלושה אחוזים. לעניין סעיף זה, ריבית ליבור, ממוצע שנתי לשנת המס שבה הועבר הסכום של ריבית סמן יומית דולרית להלוואות בין-בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון אשר מתפרסמת לידיעת הציבור באמצעות מפיץ המידע רויטרס.


אין הסתייגויות.

הערה לסעיף הזה. יש הסתייגות. בסעיף 6 אני מבקשת שיהיה כתוב: היו רווחי הנפט של מיזם הנפט בשנת המס נמוכים מאפס, כאן אני מבקשת להכניס הערה: לרבות בשל הוצאות מימון.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברת הכנסת קירשנבאום.

אולי לפני שאתה מצביע קודם נסביר אותה?

בבקשה.

עד עכשיו התייחסנו להוצאות מימון בפיתוח. אנחנו מודעים לכך שיש הוצאות מימון גם בהמשך. זה מה שקרה עכשיו למשל בים תטיס שהיו צריכים להגביר והיו להם עוד הוצאות מימון ולנקודה הזאת אנחנו לא התייחסנו כאן. אין התייחסות לזה כאן.

יוג'ין, אתה רוצה להשיב?

יש שתי נקודות. נקודה אחת היא שהוצאות המימון המוכרות בשלב ההקמה, הכרנו בהן מסיבה אחת פשוטה כי בין החיפוש לבין ההקמה יש בעיות טכנולוגיות שהחברות העלו ואנחנו אמרנו שאם יש כאן איתני טבע ויש עיכוב, אנחנו לא רוצים סתם להעניש אותן ולכן ניתנת הכרה בהוצאות המימון. זאת אומרת, אנחנו מכירים בהן. ברגע שזאת הפקה, יש עוד מקום אחד שאתם כבר הצבעתם עליו. מדובר על כך שיש השקעה גדולה באמצע הפרויקט ומה שרצינו לעשות זה שבלי ששינסקי, עם היטל ובלי היטל, הרווחיות של ההשקעה היא אותה רווחיות. אם ההשקעה היא מספיק קטנה שאפשר להוציא אותה, להכיר בה לצורך ההיטל באותה שנה, היא לא משנה את הרווחיות של ההשקעה. זאת אומרת, היא מורידה את ההשקעה, היא מורידה את ההכנסות.

ולכן אתם מתנגדים.

אנחנו כן נותנים, וזה השינוי שהיה, אם ההשקעה היא גדולה מאוד וחלק מההשקעה אי אפשר להוריד מההיטל באותה שנה, על היתרה אנחנו נותנים. זה בדיוק מה שאתם מציעים.

כתוב כאן נמוך מאפס. תסביר לי איך אתה מחשב את זה.

זה בדיוק מה שכתוב.

כמו שאמר יוג'ין, אנחנו נותנים על ההשקעה שעוברת משנה לשנה את הריבית. המשמעות של מה שמבקשת חברת הכנסת קירשנבאום לעשות היא בעצם מעבר ל-R פקטור שנתן כבר את כל הוצאות המימון.

זה לא מה שיוג'ין אמר עכשיו. זה לא מה שהוא אמר. אתה אומר שאם יש הוצאה נמוכה, וזה לא פוגע, אבל אם זאת הוצאה גדולה, אתם מתחשבים.

מה שאת מבקשת זה להוסיף את כל הוצאות המימון פנימה, לתוך החישוב של הרווח, והמשמעות היא שבעצם זה לתת פעמיים, פעם אחת ב-R פקטור ופעם אחת מחוץ ל-R פקטור. זה פעמיים אותו הדבר.

אם אני לא טועה, אין R פקטור על ההשקעות אחר כך.

נכון.

על זה טענו.

בנוסחה שלך, כשאתה מכניס את ה-R פקטור במכנה, אתה מתייחס אליו רק להשקעה בהתחלה בפיתוח. בהמשך, כשאתה עושה חישובים, אתה לא מכניס את הוצאות הפיתוח לנוסחה הזאת ואתה לא מתחשב בזה.

וזה נכון, כי ברגע שאת עושה השקעות בהתחלה, יש זמן עד שאת מתחילה לקבל רווח. בזמן שאת עושה את זה, כשאת כבר מקבלת רווח, את מורידה את זה מהמס בו זמנית באותה שנה. לכן זה כבר מוכר לך מיד ואת לא משלמת היטל. נשים את זה במכנס וניתן פי חמישים אחוזים על ההשקעה, אין כל סיבה.

אם הוא ישקיע באותה שנה, תוריד את זה מהקנסות של אותה שנה.

זאת תהיה הסתייגות לדיבור.

אנחנו מצביעים על סעיף 6.

ה צ ב ע ה

סעיף 6 – אושר

אני חייבת לצאת. על רוב ההסתייגויות שלי הצביע. יש לי אחת בסוף.

אני אצביע עליה כאילו את כאן.

תשאירו לי לפחות הסתייגות דיבור במליאה.

בסדר.

הגדרת הוצאות החיפוש בשלב מוקדם. סעיף 7. בקשת החברות הייתה שיוכרו להן הוצאות שנעשו בשלב ההיתר המוקדם ובשלב הרישיון כהוצאה מוכרת לחישוב ההיטל. הפשרה שמובאת בפניכם מאפשרת שיוך הוצאות היתר מוקדם לרישיונות השונים הנובעים ממנו לפי קביעת מנהל רשות המסים, כאשר הוצאות חיפוש במסגרת הרישיון לא יוכרו לחישוב ההיטל בגין החזקה.

7.
ייחוס רכיבי מקדם ההיטל

(א)
ניתן רישיון בשטח היתר מוקדם מסוים, יובאו בחשבון במסגרת מקדם ההיטל של מיזם הנפט שבשטח כאמור שהתקבלו או שהוצאו, לפי העניין, בשטח אותו היתר מוקדם בטרם ניתן הרישיון (להלן – רכיבי ההיתר המוקדם) ולא יובאו בחשבון רכיבים כאמור שהתקבלו או שהוצאו לפי העניין בשטח היתר מוקדם אחר.

ניתנו מספר רישיונות בשטח היתר מוקדם אחד, רשאי המנהל בהתייעצות עם הממונה לקבוע את אופן ייחוד רכיבי ההיתר המוקדם לכל אחד ממיזמי הנפט שבשטחי הרישיונות כאמור.

(ב)
ניתנה חזקה בשטח רישיון מסוים, יובאו בחשבון במסגרת מקדם ההיטל של מיזם הנפט שבשטח החזקה רכיבי שמקדם שהתקבלו או שהוצאו בשטח אותו רישיון בטרם ניתנה החזקה (להלן – רכיבי הרישיון) ולא יובאו בחשבון רכיבים כאמור שהתקבלו או שהוצאו לפי העניין בשטח רישיון אחר.


לסעיף הזה יש הסתייגות של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ודב חנין, שלמעשה מבקשת להסיר את החידוש הזה שמופיע כאן ולקבוע שבמסגרת מיזם נפט יוכרו לצורך קביעת מקדם הוצאות החיפוש רק הוצאות חיפוש ששימשו במישרין למציאת הנפט בשדה.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אתה יכול להצביע על סעיף 7.

אנחנו מצביעים על סעיף 7.

ה צב ע ה

סעיף 7 – אושר

סעיף 8 קובע כללים לאיחוד ולהפרדה של מיזמי נפט. אני אקריא אותו.

רק את התיקונים.

המנהל רשאי להורות במסגרת קביעת שומה לפי מיטב השפיטה, לפי סעיף 12(ב) או במסגרת החלטת מיסוי לפי סעיף 41 שניתנה לבקשת בעל זכות נפט של מיזם נפט.


למעשה כאן הייתה התלבטות בוועדה והוועדה ביקשה להקביל בין סעיף 8 לסעיף 7, כך שזה לא ייעשה לפי בקשה או מיוזמה.


ההכרה תהיה כאשר פעולות הנפט במיזמי הנפט הן בבעלות ובאותם שיעורי אחזקה. בעמוד 12 למעלה: מרבית המתקנים שישמשו כל אחד ממיזמי הנפט הם משותפים.


סעיף קטן (ב): המנהל רשאי להורות במסגרת קביעת שומה לפי מיטב השפיטה, לפי סעיף 12(ב) או במסגרת החלטת מיסוי שניתנה לבקשת בעל זכות נפט של מיזם נפט ובהתייעצות עם הממונה - גם כאן ירד מיוזמתו, לפי בקשה – שהמיזם ייחשב לכמה מיזמי נפט לפי התנאים הקבועים בנוסח. זה הנוסח הכחול.


לסעיף 8, יש הסתייגויות של חברי הכנסת אורי אריאל ורונית תירוש. הם מבקשים להקנות שיקול דעת למנהל רשות המסים לאשר השקעת פיתוח מאוחרת כמיזם נפט חדש שיפוצל מהמיזם המקורי.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

לסעיף 8 אין יותר הסתייגויות. אתה יכול להצביע עליו.

אנחנו מצביעים על סעיף 8 כהצעת הוועדה.

ה צ ב ע ה

סעיף 8 – אושר פה אחד

בסעיף 9 למעשה התיקונים הם תיקונים ניסוחיים בלבד. יש הסתייגות של חברי הכנסת אורי אריאל ורונית תירוש.

אני מוותר על ההסתייגות.

היא תהפוך לדיבור.

נכון.

זאת ההסתייגות היחידה. אתה יכול להצביע על סעיף 9. סעיף 10, גם הוא למעשה תיקון ניסוחי שהוכנס. למעשה אתה יכול להצביע על סעיפים 9 ו-10. אין להם הסתייגויות.

אנחנו מצביעים על סעיפים 9 ו-10.

ה צ ב ע ה

סעיפים 9 ו-10- אושרו

סעיף 10א הוא סעיף חדש שהוסף לבקשת הוועדה. הסעיף מאפשר אופציה של השגה וערעור, דבר שלא הופיע בנוסח הכחול.

10א.
תשלום לאחר שומה, השגה וערעור

(א)
נמסרה לחייב בתשלום היטל הודעת שומה לפי סעיף 12(ב)(2), חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה ואם הוגשה השגה לפי הוראות סעיף 13, את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת.

(ב)
נמסרה לחייב בתשלום היטל החלטת פקיד השומה לפי הוראות סעיף 13(ד), חייב הוא בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, ואם הוגש ערעור לפי הוראות סעיף 153 לפקודה, את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת.

(ג)
נמסרה לחייב בתשלום היטל החלטת בית המשפט בערעור לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה, יחולו לגביו הוראות סעיף 185 לפקודה כאילו היה הנישום.

10ב.
דחיית תשלום והפרשי הצמדה וריבית

הוראות סעיפים 186 ו-187 לפקודה יחול על תשלום היטל לפי פרק זה בשינויים המחויבים.

אתה יכול להצביע על 10א ועל 10ב.

אנחנו מצביעים על 10א ו-10ב כהצעת הוועדה.

ה צ ב ע ה

סעיפים 10א ו-10ב – אושרו

סעיף 11, יש בו תיקון לעניין דחיית מועד הבחירה במטבע.

(ב)
בעל זכות נפט של מיזם נפט יודיע לפקיד השומה, עד תום תקופת החיפוש במסגרת דוח מקדם ההיטל שיגיש ולא יאוחר ממועד הגשת דוח מקדם ההיטל שעליו להגיש לגבי שנת המס בה חל היום האחרון של תקופת החיפוש.

(ג)
דוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט יוגשו לפקיד השומה בתוך 120 ימים מתום שנת המס שלגביה הם מוגשים בטופס שקבע המנהל. פקיד השומה רשאי, אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לכך, לדחות את הגשת הדוחות כולם או חלקם למועד שייקבע ובלבד שמי שקיבל דחייה כאמור יגיש במועד הקבוע בסעיף זה דוחות משוערים על מקדם ההיטל ורווחי הנפט כאמור שייערכו לפי מיטב אומדנו.


הוספנו גם סעיף (ה):

(ה)
ביקש בעל זכות של מיזם נפט לדווח בדולרים, כאמור בסעיף (ב), במסגרת דוח מקדם היטל שאיננו הדוח הראשון שהגיש, יקבע פקיד השומה הוראות לתיאום והמרת הדוחות שהוגשו לפני המועד האמור.

יש הסתייגויות?

יש הסתייגויות לחברי הכנסת אורי אריאל ורונית תירוש. אתה הופך את ההסתייגות להסתייגות לדיבור?

כן.

נעשתה כאן למעשה הטבה ברוח מה שאתה מבקש פחות או יותר.

אנחנו מצביעים על סעיף 11 כפי שהוקרא.

ה צ ב ע ה

סעיף 11 – אושר

אנחנו עוברים לסעיף 12, 13, 14 ו-15. בסוף סעיף 15 בעמוד 17 יש תיקון.

זה תיקון נוסח להתאמה לצורך השגה או ערעור שקבענו בסעיף 10א.

יש הסתייגויות?

אין הסתייגויות עד סעיף 15. אתה יכול להצביע.

אנחנו מצביעים על סעיפים 12, 13, 14 ו-15.

ה צ ב ע ה

סעיפים 12, 13, 14 ו-15 – אושרו פה אחד

אנחנו עוברים לפרק מכירת נפט.

למעשה פרק חדש.

חישוב ההיטל לגבי כל שותפות בנפרד. החברות ביקשו שחישוב ההיטל יהיה עבור כל שותפות ושותפות בנפרד, על מנת שיוכלו למכור את הגז או את הנפט בנפרד. מצאנו שהבקשה הזאת היא סבירה ולכן מוצע בסעיפים שלפניכם תיקון לפיו תהיה הפרדה של הדוחות ככל שתהיה מכירה נפרדת על ידי השותפים שאז מקדם ההיטל יחושב עבור כל שותף בנפרד וההיטל שיוטל יחושב בהתאם למקדם היחסי של אותו שותף.

הייתי שותף לפנייה הזאת, אבל כאן מאחור, מי שביקש, זה מישהו שלא מרוצה מהניסוח. אולי ניתן להבין מה הבעיה. להערכתי זה מה שהתבקשנו, ואני חושב שזה גם נכון ולכן אני לא מבין מה הבעיה בניסוח.

אדוני היושב ראש, בתנאי עסקה, לרבות מחירי מכירה שונים, מרוקנים את הפרק מתוכן. בעסקאות פרויקטים של גז, בשל הצורך בהקמת תשתית משותפת, בעצם הכול מנוהל ביחד כי זאת אותה תשתית וכך זה חייב להיות. העסקאות, כל חברה עושה בנפרד, אבל בסופו של דבר אלה אותם תנאים.

מה זה אותם תנאים? אותו מחיר?

אותם תנאים.

קודם הסברתם לי אחרת.

בנושא של נפט יש מחיר מכירה שונה וזה מחיר מכירה עולמי. הבעיה המרכזית בעניין הזה היא שבסופו של דבר אנחנו לא נוכל לעשות עסקאות גידור כי לא כל השותפים עושים עסקאות גידור אלא רק חלקם. אנחנו לא נוכל לעשות ביטוח נפרד, ודיברנו על זה, לכל שותפות. אפילו הוצאות שהממונה על ענייני הנפט או רשות ניירות ערך מחייבות את כל אחת מהשותפויות בנפרד כי לצורך העניין רשות ניירות ערך מחייבת את כל השותפים, כל שותף דוח רזרבות עצמאי, כך הן לא יהיו מוכרות.


מה שמתבקש אדוני, ככל שאפשר למחוק את המלים בתנאי עסקה שונים לרבות מחירי מכירה שונים.

אפשר למחוק?

לא. אני מזכיר שבאופן עקרוני אנחנו אמרנו שהמיזם היא הגוף הרלוונטי. באו החברות ואמרו, לא, אנחנו רוצים למכור בנפרד, כל אחד מוכר בנפרד וזה אחרת לגמרי. מסתבר שהם מוכרים בנפרד באותו מחיר ובאותם תנאים כך שאין תחרות. אם הם מוכנים למכור בנפרד, אמיתי, אנחנו מוכנים להפריד. אבל אם הם לא מוכנים למכור בנפרד, למה להפריד? שהכל יהיה ביחד.


לעניין הוצאות אחרות. אני רק מזכיר לכם שהוצאת גידור למשל חייבת להיות רק אם הם מתעקשים מול חברת חשמל להצמיד את זה למחירים שלא רלוונטיים לחברת חשמל ולהעמיס על הציבור, מה שאנחנו לא מעוניינים.


מעבר לזה, הוצאות אחרות, חברים, היטל לא מכיר בכל ההוצאות ואמרנו את זה כבר קודם. אם רשות ניירות ערך בסוף תבקש מהם הוצאה כזאת או אחרת מינורית, אז נכון, יכול להיות שההיטל לא יספוג אותה, אבל מצד שני צריך להבין שהפרדה של זה לשותפויות הנפרדות, בעצם מעקרות חלק גדול מהעניין מתוכן. אנחנו מוכנים ללכת לקראת זה אם נקבל באמת מכירה בנפרד.

אדוני, מאוד חשוב שהוועדה תבין. בסופו של דבר כשאתה מוכר היום גז למפעל תעשייתי שרוצה להמיר את הפעילות שלו ממזוט או מסולר, הוא רוצה להיות בטוח שזה רווחי לו. אז הוא מצמיד את המחיר של הגז למזוט או לסולר כדי להיות ודאי שזה רווחי.

לחברת חשמל זה רלוונטי?

לפי הסעיף הזה, בלתי אפשרי. זה אומר שלא ייקחו החלטות לעבור לשימוש בגז. לעניין חברת חשמל, מה שאומר שאול, וזה צריך לדעת, שאול אומר שהוא רוצה שימכרו לחברת חשמל עם אסקלציה קבועה, לא משנה מדד, בלי שום קשר לדלקים בעולם. זה מה ששאול אומר.

התביעה באה בצדק כאשר אמרו שעל אותו באר יש כמה שותפים וכל אחד מוכר בנפרד ולא מספר לשני ולכן אי אפשר לעשות שומה משותפת. באנו ואמרנו, וציון הציע את זה נכון, שכל אחד יגיש שומה שלו בנפרד. ברגע שבאים לכאן כרגע ואומרים שזה לא עובד, אז אני לא מבין מה היה בסיס הדרישה. בסיס הדרישה היה לתת לכל אחד להתמודד לבד.

מה אתה מציע?

לאמץ את הנוסח הקיים.

אני רוצה להפנות ליהודה שאלה אחרת, בנושא המיסוי.

נסיים קודם את זה. שאול, תקריא.

מכירת נפט בנפרד במיזמים בבעלות משותפת

(א)
נוכח פקיד השומה, כי מכירת נפט שהופק בשטח זכות נפט של מיזם נפט בבעלות משותפת, מתבצעת בנפרד על ידי השותפים, כולם או חלקם, בתנאי עסקה שונים לרבות מחירי מכירה שונים (להלן – מכירה בנפרד), יחולו הוראות אלה:

(1)
מקדם ההיטל יחושב עבור כל שותף בנפרד, וההיטל שיוטל על כל שותף לפי סעיף 2, יחושב בהתאם למקדמי ההיטל היחסיים של אותו שותף.

(2)
על אף הוראות סעיף 15, כל אחד מהשותפים יגיש דוח מקדם היטל ודוח רווחי נפט כאמור בסעיף 11, בשינויים הקבועים בפסקה (3) ויחולו לגבי כל שותף כאמור הוראות הפרק (שגית תאמר אחר כך מהו) לעיל החלות על בעל זכות נפט.

(3)
דוח מקדם היטל ודוח רווחי היטל של כל אחד מהשותפים כאמור יכלול את חלקו בדוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט שהגיש השותף המדווח כאמור בפסקה (4) בהתאם לחלקו היחסי בזכות הנפט, בתוספת התקבולים מהמכירה בנפרד והתשלומים שנדרש היה לשלמם במישרין לצורך המכירה בנפרד (להלן – תשלומי המכירה בנפרד).

(4)
על אף האמור בפסקה (2), השותף המדווח יגיש דוח מקדם היטל ודוח רווחי נפט. דוחות כאמור לא יכללו את התקבולים של כל אחד מהשותפים למכירה בנפרד ואת תשלומי המכירה בנפרד. השותף המפעיל יצרף לדוחות האמורים דיווח בנוגע לכמויות הנפט שיוחסו לכל אחד מהשותפים לצורך המכירה הנפרדת.

(5)
על אף האמור בפסקה (2), הודעה כאמור בסעיף 11(ב) תוגש רק על ידי השותף המדווח ותחייב את כל אחד מהשותפים.

(6)
על אף האמור בסעיף 9(א), כל אחד מבעלי זכות הנפט של מיזם הנפט יהיה חייב בתשלום בהתאם לשומת רווחי הנפט כפי שנקבעה לו.

רונית, אין לך הסתייגות לסעיף הזה.

מסרתי אתמול בצהרים.

את ביקשת שכל באר תיחשב כמיזם נפרד והצבענו על ההסתייגות הזאת בהגדרת מיזם. מיסוי השותפויות זה סעיף 16 ולא הסעיף הזה.

עם הדיווח יש בעיה כי לא לכל השותפים יש את אותן הוצאות, כך שלהגיש ביחד, זאת בעיה.

נותנים להם אופציה להפריד.

כל אחד בנפרד.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה

אני הצבעתי בעד.

בסדר. אתם ארבעה ואנחנו שמונה.


אנחנו מצביעים על אישור הפרק החדש ששאול הקריא?

ה צ ב ע ה

הפרק אושר


אנחנו עוברים לפרק ה', סעיף 16. אני ביקשתי להסיר את הסעיף הזה. אני סבור שהסעיף הזה, אין מקומו כאן.

מה אומר הסעיף?

כל הסיפור של הפקודה, שכל אחד ייחשב כאן שותף, כל ההתחשבנויות של רשות המסים. לפי דעתי אין מקומו של הסעיף בעניין המסובך הזה של החוק שמכונה חוק המס על רווחי נפט. היו לי ויכוחים. יהודה נסרדישי מתעקש על העניין הזה ומסבירים לי את מה שאני לא מבין בכלל. אין צורך בסעיף הזה, אבל אני החלטתי שיש כאן דבר מאוד עקרוני שלגביו אני מתעקש בכל מקרה וזה בפסקה (6), בסעיף 121 לפקודה, שם גם יחידים לא ישלמו לפי המס הגבוה אלא בהתאם למס החברות. זאת אומרת, המקדמות.

מעולה.

אבל נכנעתי.

זאת מקדמה. מקדמה זה תשלום על חשבון.

האמת היא שאם אני הייתי בן אדם, הייתי מצביע נגד הסעיף הזה. בגלל שהגענו לרשימה ארוכה ובאמת משרד האוצר הבוקר כבר בא עם חלק גדול מהנושאים לגביהם הוא אמר שהוא מסכים, החלטתי שאני מותש מהמלחמה הזאת ואני רק משאיר את העניין הזה שגם יחידים ישלמו מקדמות, לא על פי מס של יחידים אלא על פי מס של חברות.

אתה מגיש הסתייגות?

לא. נכנעתי. זה ייכנס בנוסח.


אנחנו יכולים להצביע על סעיף 16. בחברות יהיו מקדמות אחידות, אפילו שיחידים, המס עליהם הוא גבוה יותר. זה יהיה אותו הדבר.


אנחנו מצביעים על אישור סעיף 16 עם התיקון שאמרתי.

ה צב ע ה

סעיף 16 – אושר

שאלה לחבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה.

בעניין יש חברות שכידוע הן לא בישראל. הן משלמות גם היכן שהן רשומות וגם בארץ? איך זה הולך?

קודם כל, יש אמנה עם אותן המדינות. אם אתה מתכוון לארצות הברית, יש לנו אמנות עם 42 מדינות.

אתה שואל על ההיטל או על מיסוי שותפויות?

גם וגם.

יש אמנה המסדירה. זה לא חל על ההיטל אבל על כל מיסוי שעולה מתוך השותפות, חלקה של אותה חברה זרה, האמנה חלה עליה והיא מתקזזת על המס.

ועל ההיטל?

על ההיטל, לא. אך ורק על המס בחברה.

יכול להיות מצב שהוא משלם כפול?

לא. הוא לא משלם כפול כי חברה זרה, במשיכת הדיבידנד, אם אין לה מוסד קבע כאן, היא לא משלמת מס על הדיבידנד. האמנה מסדירה את זה. לכן אותה חברה אמריקאית שעוסקת כאן בחיפושי נפט, היא משלמת מס חברות שכנגדו מתקזזת. כשמעבירה את הרווח למשל לארצות הברית, לא חל מס נוסף וזה הפיצוי שלה על כך שעל הדיבידנד היא לא משלמת מס. האמנה מסדירה את העניין הזה.

אדוני היושב ראש, אני יכולה להמשיך לשאול?

כן, בבקשה.

אנחנו יודעים שיש אמנה לגבי מסים, כך שלא ישלמו פעמיים מסים. ישלמו מס באחת המדינות לפי האמנה וישלמו גם היטל כאן וזה כי ההיטל לא נחשב מס. אילו זה היה נחשב מס, הם לא היו משלמים בשני מקומות.

זה לא בגלל וזה לא יהיה כפול. עדיין יש ספקות לגבי ההיטל, האם ההיטל יקוזז באותה מדינה או לא. אנחנו צריכים להסדיר את זה באמנה מול ממשלת ארצות הברית ואנחנו נסדיר את זה.

מה זאת אומרת אנחנו נסדיר את זה?

זאת אומרת, האמנה קובעת שלא יהיה כפל מס.

בסדר, אבל חוק נכנס בשבוע הבא.

גם החברות הזרות יודעות. אנחנו מתאמים את הנושא הזה ואנחנו צריכים להגיע להסכמה עם ארצות הברית או עם מדינה אחרת כדי לראות האם ההיטל יקוזז או לא.

ונניח שלא תצליחו להגיע להסכמה?

להפוך את זה למס בחוק, אין בעיה.

קיבלנו את עמדתך לגבי המשקיעים הקטנים למרות שלא אהבנו אותה, אז לפחות בזה תלך לקראתם.

להגיד שזה יהיה מס לצורך אמנה, לא יעלה ולא יוריד.

הבנו, אבל איך זה יוסדר?

אולי נשמע את הדעה של יג'ין קנדל בעניין?

יהודה, אתם מבינים את הבעיה ואתם מנסים לסדר אותה, אבל תסבירו איך אתם מגיעים למצב שזה גם יגיע לסיום, כי החוק יחוקק כנראה בשבוע הבא ואתם אומרים שאתם תשתדלו ותעשו. אני שואל איך תביאו את זה לידי סיום.

שמעת מהיושב ראש שההיטל הזה במצב הכי טוב יהיה בעוד שמונה שנים או בעוד עשר שנים. אנחנו בהסכמה הדדית עם ארצות הברית צריכים לשבת ולהסדיר את זה. זה דבר מהותי.

אני מבין אבל שואל אותך עוד פעם. יכול להיות מצב שארצות הברית אומרת שהיא לא רוצה להגיע להסדר?

יכולה להיות חברה זרה. כל החברות הזרות.

כדוגמה. למה אתם נתפסים לארצות הברית? כדוגמה.

ברור שיהיה כאן דיון עם ארצות הברית. השאלה היא מאיפה מתחיל הדיון. לא נראה לי שצריך להרחיב בזה כאן.

ככל הידוע לי ההיטל הוא לא בעוד שמונה שנים. ג'ומס דיבר היום על שלוש נקודות ועל החזון. החזון שלי הוא שהרבה משקיעים מבחוץ יבואו לכאן וישקיעו כאן. החזון הוא שחברות חיצוניות תבאנה להשקיע כאן כמו נובל אנרג'י. אנחנו לא רוצים להקשות עליהן כך שהן יצטרכו לשלם מס כפול רק בגלל שבישראל זה נקרא היטל. בנוסף למס יש גם היטל שלא נכלל באמנה של המיסוי. אני לא יודעת מה יסדירו ואיך יסדירו. אם היו יכולים לנסח כאן בחוק שלא יהיה מצב של כפל, אז בסדר גמור.

אין דבר כזה.

זה צריך להיות אינטרס של המדינה.

היטל הוא היטל ומס הוא מס. האמנות מדברות על מס ולא על היטל. אני אומר לך שוב, לפרוטוקול, קודם כל לגבי הקידוחים של תמר, לוויתן וכולי, זה שמונה עד עשר שנים. יכול להיות שתהיה עכשיו בעיה עם ים תטיס כאשר יהיה היטל. אנחנו ניכנס לדיונים ולהסכמות ולבוררויות עם ארצות הברית ואנחנו נסדיר את הנושא הזה.

אתה מבטיח שזה יהיה?

זה לא בחקיקה.

שאלתי אם הוא מבטיח. אני אמרתי חקיקה?

יש חלק בממשלה שמסכים למה שהיא שואלת.

יש שני צדדים להסכם.

אני אומר לכם שבכל האמנות יש לנו מודל.

אני מבקשת לשמוע מה יוג'ין אומר בעניין הזה.

יוג'ין, מה אתה אומר? יוג'ין, בבקשה, יש לך את כל הזמן שבעולם.

אני לא צריך את כל הזמן שבעולם. השאלה היא כזאת: אם מדובר על כך שאם יש אפשרות לכתוב בחוק שאנחנו רואים בהיטל הזה מס, אי אפשר.

אין אפשרות.

אני אומר שאם ההסתייגות מדברת על כך שמבחינתנו אנחנו רואים את ההיטל בתור מס, אני לא רואה שום בעיה. אם ההסתייגות מדברת על כך שמדינת ישראל צריכה לתת ערבות, שבעצם היא מוותרת על המס לארצות הברית, אני חושב שזה לא נכון.

אני מסכימה עם הרישא. ההסתייגות שלי תהיה שאני רואה את ההיטל כמס.

משרד המשפטים כאן.

אנחנו לא עובדים אצל משרד המשפטים.

גם אני לא עובד אצל כמה אנשים שאת חושבת שאני עובד אצלם. משרד המשפטים יאמר את דברו ואנחנו נאפשר זאת.

מה שאנחנו נכתוב בחקיקה כאן, לא משנה את התפיסה של ארצות הברית. הרי בסופו ש דבר זה משנה איך ארצות הברית רואה את המס הזה. השאלה של שם המס הזה היא לא רלוונטית. בסופו של דבר יבדקו את המהות, ננהל מגעים אתם ויצטרכו לקבוע מה יוכר כמס לצורכי האמנה. באמנה אין מגבלה. לא כתוב רק מס. המסים שם דומים למסים הקיימים היום. בהחלט יכול להיות שזה ייכנס פנימה. אנחנו יכולים לעשות מאמצים.

אתם יכולים להודיע לפרוטוקול שאתם תתחייבו?

אנחנו מתחייבים לבוא במגעים עם ארצות הברית.

ממש מרחיקת לכת ההתחייבות שלכם.

מה עוד אני יכול לעשות?

זה הסכם דו צדדי.

אפשר לקבל ממנהל רשות המסים התחייבות?

אדוני היושב ראש, אני רוצה שתשמע אותי. בשביל סעיף 16 נשארתי. צריכה להיות בוררות בין מדינת ישראל לבינם. אני בדעה – זאת דעה אישית שלי – שגם ארצות הברית, כזה שם או אחר, תראה את זה כמס אצלה. אני לא יכול להתחייב. אנחנו נעשה הכול. אנחנו נבוא אתם בדין ודברים ונעשה הכול על מנת להסדיר את העניין הזה, אבל אני לא יכול לתת שום התחייבות.

אבי ליכט, בבקשה.

המשמעות היא כפל מס.

זה לא כפל מס.

זה כפל מס, או שתגיד שאתה לא גובה עד שהנושא יתברר. אתה כאן דורש כפל מס ובמקביל אתה מתדיין אתם. מה שייגמר, זה מה שיהיה. שאול, לפעמים אני מנסה להבין את ההיגיון העקום שלכם ואני לא מצליח.

זה לא היגיון. זה משפטי.

הפשטות אומרת לי שלא משלמים כפל מס. זה מקובל על כולם, זה ברור. ואם יש התדיינות, בגמר ההתדיינות, מה שיוחלט, זה מה שיהיה.

אמנה היא בסופו של דבר שאלה הסכמית ושאלה של מגעים בין מדינות. בהמשך לשאלה, אנחנו לא יכולים לדעת מה האמריקאים יחשבו. מה שאנחנו יכולים לומר זה שלפחות מבחינתנו – ואת זה גם כתבנו בחוות הדעת שהגשנו לוועדה – ההיטל הזה במהותו הוא סוג של מס, יש לו היבטים מיסויים מאוד מאוד משמעותיים. לכן אנחנו לפחות במגעים מול האמריקאים נציג עמדה שאומרת שמבחינתנו זה מס. מה האמריקאים יעשו, אנחנו לא יודעים אבל לוותר כבר עכשיו? אנחנו יכולים להתחייב בשמנו מה נעשה. מה האמריקאים יעשו, אנחנו לא יכולים לדעת ולכן אנחנו לא יכולים להתחייב בשמם.


מצד שני, לוותר עכשיו ולומר מה יקרה וכבר עכשיו מראש לוותר על ההיטל, זה נראה מעשה חסר אחריות ואנחנו לא יכולים להסכים לו.

אתה רומז שאנחנו לא יכולים לחוקק חוקי מס לאמריקאים?

כן. אני חושב שזה היה רמז דק אבל אני חושב שהבנת אותו.

אם מותר להגיד את זה בעברית יותר פשוטה. אם יקבלו את ההצעה, זאת פשוט מתנה לאמריקאים. לא כל דבר צריך לומר מראש.

אני מדלג על סעיף 17 שנוגע לתקנות האזילה וזה קשור אחד בשני. אני אעשה את זה בסוף, את סעיף 17 עם תקנות האזילה.


סעיף 18.

פרק העונשין, סעיפים 18 עד 27. כל תיקוני הנוסח שנוספו כאן, יש בהם התאמה לבקשת הוועדה לנוסח הקיים בחוק העונשין. הוספו בהם הגנות. בסעיף 21 הגנה של ללא הצדק סביר, בסעיף 23 אותה הגנה, בסעיף המרמה התווספו המלים "במזיד" וב"כוונה" לעניין מרמה. הכול התאמות לחוק העונשין הקיים.

אין הסתייגויות?

אין הסתייגויות לפרק העונשין.

אנחנו מצביעים על סעיפים 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26 ו-27.

ה צ ב ע ה

סעיפים 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26 ו-27 – אושרו פה אחד

פרק העיצום הכספי. לבקשת הוועדה הופחת העיצום הכספי ממאה אלף שקלים חדשים לחמישים אלף שקלים חדשים. סעיף 28.


פרק ט', סמכויות אכיפה, נותר כפי שהיה בנוסח הכחול.


פרק י', שונות, יש פה בקשה להוספת סעיף שיתוף פעולה, העברת מידע על ידי הממונה למנהל. את החומר והמידע הנדרשים לצורכי חוק זה.


סעיף שיתוף פעולה יורד.

יש הסתייגויות?

אין הסתייגויות לפרקים. יש בקשה לנוסח. הם מבקשים להקריא את הנוסח כי יש להם בקשה לנוסח חדש.

אין נוסח חדש יותר. רק מה שהיה בוועדה.

אתם לא תקבלו את כל מה שאתם רוצים.

זה משרד התשתיות. הרב גפני, תרשה לי להגיד משפט.

בסדר. אין בעיה. אני לא אביא את זה. אני פשוט אנעל את הישיבה ונדון מחר על מה שאתם מציעים עכשיו.

בלי זה אני לא יכול לעשות שומות.

לא יהיה לכם שיתוף פעולה עם הממונה? היועצת המשפטית של משרד התשתיות. זאת בעצם השאלה. האם אתם חושבים שלא יהיה שיתוף פעולה עם רשות המסים.

הם רוצים בחוק הזה לקבל את הכול כדי שהחיים שלהם יהיו קלים.

זה לא נכון.

מה עשיתם עד היום?

הוא לא עשה שומה.

עד היום לא עשיתי שומות.

צריך את הסעיף הזה במובן הזה שהממונה יעביר לבקשת המנהל רק את אותו מידע רק לצורכי יישום החוק הזה.

אני למדתי שבכל החוקים האלה שאתם מביאים, תחת המטריה של התמיכה בחוק, אתם מביאים כל מיני סעיפים.

בעמוד 28 יש סעיף שנקרא שיתוף פעולה. הסעיף הזה לא הופיע בנוסח של הכחול שהובא לוועדה לקריאה הראשונה. מבקשת הממשלה להוסיף סעיף.

הם הוסיפו: הממונה יעביר למנהל את המידע והחומר הנדרשים לצורכי הפעלת חוק זה. אמרתי שזה לא יכול להיות שהם כל הזמן מתקנים בחוקים גדולים ומכניסים לנוחותם כל מיני דברים.

זה לא היה בממשלה.

זה לא היה. עכשיו באה היועצת המשפטית של משרד התשתיות והיא אומרת שזה לא נחוץ. עכשיו היא אומרת נחוץ או לא נחוץ, אבל נעשה נוסח רך יותר והנוסח הזה לא ידבר על העברת מידע כללי, אלא נשמע את הנוסח. בבקשה.

הנוסח אומר: הממונה יעביר לפקיד שומה את המידע והחומר הנדרשים לצורכי חוק זה בהתאם לבקשה שתוגש על ידי המנהל בקשר עם מיזם מסוים.

יש צורך בזה?

אני חושבת שבאופן משפטי אפשר גם בלי הסעיף הזה, אבל אם כבר מסכימים, אז בנוסח הרך.

אבל היא אומרת שאין צורך בזה.

מחר יבואו ויאמרו שאלה סודות מסחריים או שאין סמכות.

הנוסח הרך.

תנו לי את הנוסח שהוקרא. למה לפקיד שומה ולא למנהל? למה זה צריך להיות ברמה כזאת?

עכשיו יש למנהל. ההעברה תהיה למנהל, בסדר.

יש הסתייגויות?

אין הסתייגויות. למעשה אתה יכול להצביע עד סעיף 47. מסעיף 27 עד סעיף 47.

כולל 47?

סעיפים 28 עד 47, כולל.

יש לי הערה. יכולה להיווצר מראית עין בסעיף 47(2) אליה לא התכוונו, לפיה היטל שישולם יום או יומיים אחרי דצמבר בשנה שאחרי זה, לא יקבל מצ'ינג לשנה הרלוונטית בה בוצעו הפעילויות. לכן צריכה להיות כאן הבהרה שהיטל ששולם לפי חוק המיסוי, יתואם למועד השנה הקלנדרית בה בוצעה הפעילות הכלכלית.

לשם מה הדבר הזה?

הם לא הבינו.

אני אתן הסבר קצר.

יש צורך בשאלה הזאת?

אין צורך בשום דבר אלא יש צורך ללכת הביתה, אבל זה כבר עניין אחר. כן, יש צורך.


יהודה, גם אם ההיטל שולם, אם הפעילות בוצעה בשנת 2011 וההיטל שולם בתחילת 2012, האם ברור מכאן שיש שיוך של תשלום ההיטל לשנה אחורה?

יוכר בשנה אחר כך.

למה?

כל החוק הזה של ההיטל עובד על בסיס מזומן.

להזכירך, זאת הייתה בקשה של החברות והוועדה לא קיבלה, לעבור ממזומן למצטבר. כל החוק הוא על מזומן.

אנחנו מצביעים על סעיף 28 עד סעיף 47, כולל סעיף 47.

ה צ ב ע ה

סעיפים 28 עד 47, כולל – אושרו


אנחנו חוזרים לסעיף 17 ואנחנו גם נצביע על התקנות. סעיף 17, עמוד 21. מי מסביר את התקנות?

עם התיקונים שנעשו. שאול, אתם מסבירים את תקנות האזילה? לא את סעיף 17 אלא את תקנות האזילה.

אומרים שהטעו אותנו בתשובה, שיש כאן עניין של מזומן לעומת סכום מצטבר במס הכנסה ופה ההיטל הוא מס הכנסה.

הדבר השני הוא מס הכנסה. אחר כך יגידו שאין עליית מחירים.

חבר הכנסת ציון פיניאן מחליף את היושב ראש בניהול הישיבה

אני מבקש שתקשיבי לי דקה. קודם כל, כל נושא ההיטל הזה עובד על בסיס מזומן. המקדמות על ההיטל פרוסות ב-12 תשלומים, הן פרוסות על פני שנת המס השוטפת ב-12 תשלומים. כל התשלומים שישולמו מה-1 בינואר כל שנת מס עד 31 בדצמבר של אותה שנה, כולם יוכרו כהוצאה. יכול להיות מצב שתשלום אחד יגלוש ביום-יומיים, אז כל מה שישולם, והרי משלמים את זה בתשלומים, אלה מקדמות, ולכן ב-99 אחוזים ההוצאה היא מוכרת.

אי אפשר לשבת כאן. הוא מסביר וכולם כאן מדברים. לא ראיתי ניהול ישיבה כזאת. אין שום ישיבה שמנהלים אותה בצורה כזאת. אנחנו בסך הכול בני אדם, 48 שעות לא ישנו וכאן כולם צועקים. הוא מנסה להסביר ולא נותנים לו. כך אי אפשר לנהל ישיבה. אי אפשר יותר. זה קורה כך רק בוועדת הכספים.

עבדך הנאמן וחבריי לוועדה, אנחנו כבר שנה משקיעים בפרויקט הזה. אני שוב מסביר. מקדמות על ההיטל, קודם כל, כל ההיטל הזה עובד על בסיס מזומן. גם ההוצאות וגם ההיטל. מאחר שההיטל הזה משולם על פני כל השנה מה-1 בינואר, מתחילת השנה לאותה שנה עד תום השנה, 99,90 אחוזים המקדמות האלה בן בתוך שנת המס על בסיס מזומן. לכן סביר להניח שכולם יותרו כהוצאה באותה שנה. אם תהיה גלישה על פי נוסח החוק, תשלום אחד או חצי תשלום ישולם ב-1 בינואר או ב-2 בינואר שנה יותר מאוחר, אז יכולה להתעורר בעיה. אין בעיה כזאת.

בכל זאת, זה לא מסתדר לי.

יש כאן עניין של מס הכנסה ויש כאן את עניין ההיטל. בסעיף מזומן ההיטל מחושב אבל לצורך מס הכנסה ההיטל הזה צריך להיות הוצאה מוכרת על בסיס מצטבר. כל פקודת מס הכנסה עובדת על בסיס מצטבר. לא יתכן שדווקא ההיטל יהיה הוצאה מוכרת לא על בסיס מצטבר. יש כאן שינוי לעומת העיקרון של הפקודה. למה להיכנס לנושא גלישה או לא גלישה? ההיטל שייך ל-2011? הוא יהיה הוצאה מוכרת ב-2011. למה צריך היטל של 2011 להעביר ל-2012?

יהודה, בבקשה.

זאת לא בעיה שאני רוצה לגלוש או לא. אנחנו לא רוצים לשנות את המודל. זאת לא בעיה של תשלום או חצי תשלום שיגלוש מתום שנת המס. הרי אם בשנה אחת יגלוש תשלום לשנה הבאה, בשנה קודמת הוא גלש לכאן. העיקרון של ההיטל הזה, כך קבעה הוועדה, כך החקיקה עובדת, ההיטל הזה משולם על בסיס מזומן ואנחנו צריכים להיות צמודים למודל הזה ולא לסטות ממנו כי אחרת כל הנוסחאות של ההיטל יכולות להתפורר.

לא הבנתי למה לצורך העניין הזה אתה משנה את הפקודה.

לא שיניתי אותה.

להבנתי, אתה בעצמך אומר.

לא שיניתי אותה. מאחר שזאת פריסת תשלומים על פני כל השנה, אנחנו נותנים אותם באותה שנת מס.

יהודה, זה משנה את הפקודה?

לא. זה נובע מחוק ההיטל. אני לא נובע בפקודת מס הכנסה. אני בא ואומר שכל ההיטל הזה הוא בחוק הנפט בכלל.

זה תיקון של הפקודה. כך זה נראה.

אני מודיע לכם שאין תיקון של פקודת מס הכנסה. אני לא נוגע בעניין ההיטל בפקודת מס הכנסה. מחר ההיטל הזה עובד בשיטת מזומן, גם המקדמות עובדות בשיטת מזומן.

בכל מקרה זה תיקון.

זה לא תיקון בפקודה. זה תיקון בחוק הגז והנפט.

רונית, את רוצה לשאול?

לא. אני רוצה להגיש הסתייגות.

תרשמו הסתייגות.

אני רוצה להסב את תשומת לבך.

את מגישה הסתייגות אחרי שהצבענו על הסעיף שחזרנו אליו.

יש כאן הטעיה. סעיף 47 קבע תיקון פקודת מס הכנסה.

לא, התיקון הוא במובן הזה שההיטל מוכר לצורך פקודת מס הכנסה.

לצורך הוצאה.

שיהיה ברור שהוא מוכר כהוצאה.

כי אחרת הוא לא יהיה הוצאה.

רונית, כבר הצבענו על הסעיף.

אנחנו מבקשים להביא להצבעה. נשים רביזיה.

כבר הייתה הצבעה.

רביזיה.

אחר כך. בסדר. את הרביזיות אנחנו עושים בסוף.

בסדר. תרשמי רביזיה על סעיף 47.

בסדר. נרשם. שאול, בבקשה, ניכוי האזילה.

הדברים משולבים בסעיף 17 ובתקנות מס הכנסה שמונחות לפניכם. אני אתחיל מסעיף 17. סעיף 17 בעצם נותן פחת מואץ לפרויקטים. אני מזכיר לכם ב-10 וב-15 אחוזים. הבעיה שעלתה בדיון שהיה בוועדה כאן, הייתה בעיה בה הוצג מצג בו המיזמים הקיימים, יש להם הסכם לפירוש החוק הקיים עם הפשמ"ג. חברי הכנסת העלו כאן שבעצם יש סתירה בין ההסכם שמפרש את החוק הקיים לבין תיקון החוק הזה.


מה שעשינו בתיקון של תקנות מס הכנסה, הכנסנו סעיף תחולה שבעצם מחריג את כל המיזמים שיפיקו עד 2014, אלה אותם המיזמים שקיימים היום ולהם יש כבר הסכם עם הפשמ"ג ובעצם, במלים עדינות, הם נהנים משני העולמות. הם גם מקבלים את ההוצאה הפירותית כפי שכתוב בהסכם עם הפשמ"ג, וגם מקבלים, למרות שבהסכם הפשמ"ג כתוב שבעה אחוזים פחת, הם מקבלים את ה-15 אחוזים פחת. זה התיקון שהכנסנו.

ברשותכם, אני אקרא את סעיף 5 לתקנות, תחילה ותחולה.

(א)
תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש לאחר יום תחילתו של חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 (להלן – יום התחילה) והן יחולו לגבי הכנסתו החייבת של בעל טובות הנאה שהופקה ביום התחילה ואילך או לגבי הוצאות שהוכרו במועד זה ואילך לפי העניין.

(ב)
על אף האמור לעיל, תחולתה של תקנה 4 תהיה רק לגבי מאגרים שהחלו בהפקה מסחרית לאחר יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), לעניין זה – הפקה מסחרית, כמשמעו בחוק מיסוי רווחי נפט.


זה לגבי התקנות. לסעיף 17, אני אקריא את התיקון לסעיף (ז).

(1)
"נכס בר ניכוי" – מכונה או ציוד שבבעלותו של בעל זכות נפט של מיזם נפט, המשמשים לצורכי ייצור הכנסתו מהפקת נפט בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט וכן הוצאות חיפוש ופיתוח ובלבד שלא נחשבו כהוצאה המותרת בניכוי לפי תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות בעלי זכות נפט), התשט"ז-1956.

(2)
"הוצאות חיפוש ופיתוח" – כל ההוצאות שהוצאו בחיפוש ובפיתוח נכס נפט, כולו או מקצתו, לרבות הוצאות לבדיקות וניסויים גיאולוגיים, גיאופיזיים, גיאוכימיים וכיוצא באלה למעט מקרקעין.

(3)
"נכס נפט" – מצבור נפט נפרד המצוי מתחת לשטח שעליו ניתנה זכות נפט והשטח שעל פני הקרקע הדרוש להפקת הנפט ובלבד שבעל זכות נפט רשאי לבחור שמספר מצבורי נפט נפרדים יחושבו כנכס נפט אחד אם הם מצויים מתחת לשטח שעליו ניתנה אותה זכות נפט או שעליו ניתנו זכויות נפט אחדות רצופות ושאינן רצופות אך מופעלות כיחידה אחת.


זה התיקון. אני מזכיר שבעצם אנחנו עושים בצד אחד תיקון של התקנות ובצד השני נותנים פחת של 15 אחוזים בהוראות המעבר ו-10 אחוזים אחרי הוראות המעבר על כל הרכיבים שלא מופיעים בתקנות.

מישהו רוצה להתייחס? יש שאלות?

זאת תשובה למה שביקשנו,שכל ההסכמים תקפים ולא ישנו אותם.

נכון. סעיף התחולה בעצם נותן מענה לעניין הזה.

ראש הממשלה אמור להודיע משהו בעניין הזה?

זה עניין של הוצאות הפיתוח. זה הנושא של הוצאות הפיתוח.

זה לא קשור ליציבות. על הוצאות פיתוח אתם מחליטים.

אתה לא מצביע?

לא. עד שיבוא היושב ראש הקבוע.

לא נצביע כרגע. נעבור לתקנות.

כן. כשהרב גפני יגיע, נצביע.

מה שנשאר לנו זה סעיף 48, שזה סעיף התחילה, תחולה והוראות מעבר.

את התקנות גמרנו. הקראתי אותן.

מה עם תקנה 4?

הודעתי. עליה יש תחולה ותחילה שמחריגה את כל ההסכמים הקיימים והם יקבלו גם וגם.

אנחנו כבר שותים לחיים.

סעיף 48.

בסעיף 48 למעשה התווספה אופציה חדשה בפסקה (5) שמופיעה אצלכם בעמוד 30. שאול, אתה רוצה להסביר את מה שמופיע?

את מדברת על (ג)(1)?

על פסקה (5). על (ב)(5).

ההנחה שלנו הייתה שהוראת המעבר שניתנה כאן למאגרים שכבר מפיקים גז בהפקה מסחרית, היא הוראת מעבר מאוד מיטיבה, טובה יותר מהוראת המעבר שניתנה למאגרים שטרם התחילו ויתחילו עד שנת 2014. עלתה טענה על ידי חלק מחברות ההפקה אולי דווקא היו מעדיפות לבחור בהוראה שנייה ולמעשה נתנו כאן את אפשרות הבחירה, לגבעות עולם. גבעות עולם טענו שאולי מבחינתם עדיפה הוראת המעבר השנייה ואנחנו נתנו להם כאן את אפשרות הבחירה בין שתי הוראות המעבר.

היו"ר משה גפני שב לנהל את הישיבה

(5)
על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), מיזם נפט כאמור בסעיף קטן זה רשאי לבחור שיחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (4) – בסעיף קטן זה, הוראות פסקאות (1) עד (3) בסעיף קטן (ג). המיזם יודיע למנהל על בחירתו בתוך 120 ימים ממועד תחילתו של חוק זה.

יש תיקון נוסף שמופיע בעמוד 30, סעיף (ג)(1). הסעיף מקנה למעשה הארכה אחת נוספת לתקופה של חצי שנה. זה לבקשת הוועדה. אם יימצא שמסיבות שאינן תלויות בבעל זכות הנפט, על אף שהוא עשה כמיטב יכולתו על מנת שההפקה המסחרית תתחיל במועד, תהיה אופציה ששר האוצר, באישור ועדת הכספים – ומבקשים כאן עכשיו שזה יהיה בהסכמת שר התשתיות גם – יאריך בחצי שנה נוספת את התחילה.

יש הסתייגויות?

כן.

שגית, סעיף (ג)(1) בעמוד 30, לא הקראת.

אבל אמרתי את המהות. אין צורך להקריא. זה הוסבר.

הסתייגויות.

אני רוצה לשאול. קרן הרווחה הלאומית שהקימה מירי רגב, היא לערבים או לא כולל ערבים?