הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
43
ועדת משנה לקידום תעסוקה ותעשייה

22.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכספים

לקידום תעסוקה ותעשייה
יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשע"א (22 במרץ 2011), שעה 14:00

פעולות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה לשילוב המגזר החרדי והמגזר הערבי בענף ההיי-טק – הכשרה והשמה

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

חנין זועבי

שרון קדמי

מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אשר שטרית

סגן מנהל מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

מרסדס צרפתי

עוזרת מנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

גלעד מאי

יועץ למנכ"ל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אבי פלדמן

מרכז השקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

שלמה וקס

מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל

התאחדות התעשיינים

אמיר זועבי

כלכלן, מנכ"ל אמיראן לייעוץ כלכלי ושיווקי בע"מ

סעיד סאלם

מנכ"ל מפעל ערך בעואר

שינדי באבד

מנכ"לית תמך – השמת עובדים חרדים בענף ההיי-טק

רן רידניק

אגף התקציבים, משרד האוצר

אבי פלדמן

מנהל מטה לפיתוח הנגב והגליל, משרד התעשייה והמסחר

אמי צדיק בן עמי
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ליאת קרפטי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ
פעולות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה לשילוב המגזר החרדי והמגזר הערבי

בענף ההיי-טק – הכשרה והשמה

אני פותח את הדיון של וועדת משנה לוועדת הכספים לקידום תעסוקה ותעשייה. הנושא היום – פעולות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשילוב המגזר החרדי בענף ההיי-טק, החרדי והערבי, מגזרים אני מתכוון, להכשרה ובסוף גם השמה. ולמה היי-טק, תיכף אני אסביר.

אני אתן ככה פתיח, אדוני המנכ"ל, ואז יצטרפו הצוות המקצועי, ומי שכבר יש לו, יש סדרן שזה תפקידו לחלק חומר והוא משתוקק לקבל את החומר. אז קודם כל חברי הכנסת שנמצאים כאן, אחר כך אפשר גם אם נשאר לגופים, לאורחים בשמחה.

אדוני המנכ"ל, מה שחשוב לנו כאן לדון בוועדת המשנה, וכשמו הוא – קידום תעשייה ותעסוקה. אנחנו יודעים שיש החלטות רבות של הממשלה לשילוב המגזרים בתעסוקה, ולא פעם אנחנו שומעים גם במליאת הכנסת את נציגי הממשלה, לפעמים ממש בהתלהבות צועקים – שיצאו לעבוד, שיצאו לעבוד. אבל בפועל לא נותנים את הכלים הנדרשים להכשיר, להוציא לעבודה וגם לדאוג כמובן שתהיה השמה לאותו מקצוע שלומדים.

ואדוני המנכ"ל, אני תיכף אשמע אתכם, את הסקירה שתעשו. אבל שנדע, שאני חושב שבמגזרים שאנחנו מדברים עליהם, אנחנו לא יכולים מלמעלה לכפות פרויקט, לכפות משהו, אלא חייבים להיות קשובים לצרכים. ועל מנת שנדע את כל הצרכים, צריך לשתף את המנהיגים, הן הארציים והן המקומיים, ואם אנחנו מתכוונים לעשות איזו שהיא פעילות בעיר מסוימת, בוודאי בוודאי שצריך לערב את ראש המועצה או ראש העיר, את חברי המועצה – שהם למעשה יגיעו לפרט ויביאו אותם לפרויקטים שאנחנו כמדינה – רוצים לעודד אותם.

ופשוט, אני חושב אדוני, שאנחנו תמיד מסתכלים בסטטיסטיקות כמה אחוזי אבטלה, באיזה אזורים יש אבטלה. אבל לא על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שבכלל לא נכללים בסטטיסטיקות. הם בכלל לא נרשמים באף מקום. הם בכלל לא רוצים תעסוקה. לכן המדינה פה צריכה להיכנס לתוך השכונות, לתוך הערים, לתוך האזורים האלה, ולעודד תעסוקה. פה זה לא שאתה הולך להוריד את הרף של אבטלה במשק. אלא אתה הולך לאזורים ולמגזרים – לעודד בהם תעסוקה, ובדרך הזאת אדוני, אתה גם מוציא אותם ממעגל העוני.

וכאשר גם זה חלק ממדיניות הממשלה, לצמצם את הפערים בחברה הישראלית, ואנחנו מבינים שרק איך אפשר לצמצם את הפערים – על ידי הכשרה, השכלה, תעסוקה מתאימה וראויה. למה אמרתי היי-טק פה הדיון של היום? כי אנחנו רגילים שאנשים כביכול באזורים הללו, מיועדים לעבוד בתעשיות מסורתיות, ועוד פעם בתפירה, או בנגרות או בכל מיני דברים אחרים, ואז למעשה השכר שלהם תמיד הוא נמוך, פחות משכר מינימום, לפעמים זה דרך חברת כוח אדם, אז בכלל אין שום תנאים, אז זאת אומרת אפילו שהוא יוצא לעבוד, אפילו שהוא כבר קיבל הכשרה, אבל הוא עובד וממשיך להיות עני.

לכן אני חושב שאדוני המנכ"ל, רציתי לשמוע את הצוות שלך, איך אתם נותנים כלים לאותם אנשים, איך אתם מגיעים לאותה אוכלוסיה. כי המטרה היא למעשה להוציא נגיד סתם אני אגיד, נשים או במגזר הערבי או נשים חרדיות. בואו נגיד אלה הדפוקים שבחברה הישראלית גם בכל הסטטיסטיקות. אלה שגם נכנסים בסטטיסטיקה מתחת לקו העוני.

אז אם אתה רוצה להוציא אישה כזאת, לעודד אותה לצאת לעבוד – אז תן לה קודם כל הכשרה מתאימה וראויה בקבוצה, כי יש כאלה – הן מבחינת דתן, הן מבחינת אופי האוכלוסייה רוצים הפרדה בין גברים לנשים. לאחר מכן כל אישה כזאת יש לה ילדים, לכן זה עוד מחסום שאפילו אם הכשרת את אותה קבוצה שייצאו לעבוד, אפילו אם הבאת מפעל ליד הבית, עדיין יש את הילדים, אין לה איפה לשים אותם. בגלל שהתמ"ת אמון גם על הנושא של מעונות יום, גם הכשרה, גם הסבה מקצועית, גם תעסוקה, אז זה המשרד הייעודי בנושא שאנחנו מדברים עליו.

אז אם אנחנו כבר הולכים לטפח אזור מסוים, או לתת קבוצה נקודתית, לטפל טיפול נקודתי במקום מסוים, בשביל זה אז בחוק של עידוד השקעות הון, רציתי לתת את המענה לנושא הזה, שיהיה לך כלים. כי אם המדינה הגדירה אזור מסוים שרוצה לא מוכה אבטלה אלא עידוד תעסוקה, והמדינה רוצה להיכנס שם, שיהיה לך את הכלים להגיד למפעל היי-טק שהוא במרכז תל אביב, שים פה את הנקודה שלך, שים פה איזו שהיא שלוחה שגם יכשירו, גם יקימו את המפעל, ותן לו את כל התמריצים, וגם אני רוצה ליד זה להקים כבר מעון יום. האישה שיוצאת, ששמה את הילדים שלה במעון יום בבוקר, נכנסת לתעסוקה, עובדת, יוצאת חזרה, לוקחת את הילדים, הולכת הביתה. ומצדי, שבמשמרת שנייה הבעל יבוא לעבוד. גם אפשר.

ולכן אדוני, אני לא יודע אם נתתם את הדעת למגזרים האלה. יכולים לעשות מיליון תוכניות. בפועל זה לא תופס, כי אנחנו לא מגדירים את המטרה ולא יודעים גם איך להגיע אליה. לכן אדוני, הנושא של הדיון הזה היום יהיה רק נושא של סקירה, ואנחנו רוצים ללמוד.

יש פה נציגים שככה, חברת הכנסת זועבי הסבה את תשומת ליבי שגם במגזר יש בעיות קשות, ויש פה אנשי מקצוע, שהם גם הביאו לי נייר. ישבתי איתם ואני כמובן אעביר אליך אחר כך.

מה שאני מצפה מהדיון של היום שיוקמו צוותים מקצועיים בין המגזר. כרגע נתחיל עם המגזר הערבי ואני גם אצרף לך גם את המגזר החרדי. אני עוד לא הזמנתי את הקבוצה. אנחנו נחבר ואנחנו רוצים להגיע לפרט שייצא מהמעגל ויתחיל לעבוד.

אני רוצה להודות גם למ.מ.מ שלנו, שעשה עבודה מצוינת, מחקר מצוין, וגם נתן לי קצת כלים ואנחנו רק שנדע על נתונים, מה שהכינו לנו מ.מ.מ. בנושא של נתוני תעסוקה של נשים וגברים באוכלוסייה החרדית לעומת האוכלוסיות היהודיות שאינן חרדיות. אתה רואה פה את הפערים שאתה אומר – תשמע, מה אנחנו עושים כמדינה? הרי רק לדבר לא ייצא, מה עושים בפועל.

יש פה נתונים שאם סתם אנחנו נגיד במגזר החרדי שיעור התעסוקה אצל הגברים 37.4%. אצל נשים 49.1%. ואם משכללים גברים נשים במגזר החרדי יוצא 43.2%. לעומת זאת, אם אנחנו מדברים על המגזר הלא חרדי, השיעור של גברים כמעט 80% - 79.9%. נשים 70%, ובסך הכל הממוצע הוא 74.8%. זאת אומרת הפער בין חרדים ללא חרדים בשכלול אישה וגבר, במגזר החרדי 43.2% והמגזר הלא חרדי 74.8%.

ואנחנו מכירים את כל ההשלכות של זה. את כל ההשלכות החברתיות של זה. הילד לא יכול להגיע לחוג כי אין להורים מספיק כסף לתת. הילד מסתובב ברחוב ואז הוא יכול ללכת להתדרדר לכיוונים שליליים, שאז החברה והמדינה צריכה לטפל בו ולהוציא אותו לנוער בסיכון, או בנשירה מבתי ספר, כי אין לו מישהו שייתן ואין לו מי שיחזק אותו גם בבתי ספר. כמובן אנחנו צריכים לחזק את ההורים, שגם זה יגיע גם לילדים.

סתם אני אתן לך עוד נתון, שנדע – שיעור המשתתפים בכוח העבודה, עוד פעם חרדים הממוצע בין גברים לנשים 48% והלא חרדים זה 79%. שיעור בלתי מועסקים אצל גברים. בלתי מועסקים זאת אומרת מה שאתה יודע, זה מה שנרשם אצלך. אני עדיין, פה אני חושב לא נלקח בחשבון, איפה המ.מ.מ. שלנו?

פה.

לא נלקחו בחשבון אנשים שאנחנו עוד לגביהם לא יודעים שהם לא בכוח העבודה בכלל. פה אני חושב האחוזים ישתנו לגמרי.

ברור.

כי אלה פה שרצו לחפש עבודה במגזר החרדי נגיד זה 12%, במגזר הלא חרדי רק 8% זה מה שמופיע.

יש לי גם נושא של אוכלוסייה ערבית ראיתי פה. הפערים כאלה גם דומים גם במגזר הערבי שאנחנו רואים. עוד פעם אני חושב אלה שאנחנו יודעים לגביהם שהם נרשמים אצלו בלשכות התעסוקה. אבל הם גם לא מגיעים לשם, אז לכן הם גם לא נכנסים לסטטיסטיקה.

אני כבר רוצה לציין שבפעם הבאה יש לי פה נושא שהכינו מ.מ.מ, נושא של חרדים וערבים בשירות אזרחי לאומי, שזה פרויקט אחר לגמרי, לא קשור אליכם, אבל זה פרויקט שאני חושב בתהליך כזה שאנחנו נכניס אותם למעגל בשירות האזרחי, ותוך כדי שירות אזרחי נכשיר אותם כבר בתוך התהליך הזה להכשרה מקצועית, יש גם פרויקט כזה שאנחנו נדבר עליו באחד הדיונים שלנו, זה יהיה נושא אחר שנטפל בו.

וכרגע, חברת הכנסת זועבי, אם את רוצה להגיד איזה משפט, ואז אתן למנכ"ל לסקור לנו ואז נרצה להתייחס. מה שתחליטי, אם את רוצה עכשיו, את רוצה אחר כך.

אני חושבת קודם כל אני אראה את הסקירה ואשמע את הדיון ואחר כך אתייחס.

בבקשה.

טוב. כמה זמן יש לנו?

כשלא היית דיברנו. אנחנו רוצים קצר, קולע, לעניין, וכמה שצריך.

טוב, בסדר. אז אני לא אלאה אתכם יותר מדי במה שאנחנו כל הזמן אומרים – שמדינת ישראל, שתי כלכלות וכו' וכו', אתם מכירים את זה לפחות טוב כמונו ומה צריך לעשות.

המתודולוגיה של המצגת תהיה מאד ברורה. נתחיל ביעדי המשרד שאנחנו רואים אותם, ואחר כך נתייחס לשתי האוכלוסיות – לאוכלוסיית המיעוטים ולאוכלוסיית החרדים, כשבכל אחת מהאוכלוסיות ניתן איזו שהיא סקירה קטנה על מצב השוק כיום, ומה הכלים שאנחנו משתמשים בהם לאוכלוסיות הללו. ואני אומר מראש, אמנם שתי אוכלוסיות, אבל המאפיינים אינם בהכרח זהים. יש מאפיינים לאוכלוסייה החרדית ויש מאפיינים לאוכלוסייה של המיעוטים. חסמים שונים, חלקם זהים, חלקם שונים בתכלית, ואנחנו נתייחס לזה.

כמו שאתם יכולים לראות כאן, יעדי המשרד שנגזרו מהמלצות וועדת אקשטין שמונתה על ידי שר התמ"ת הקודם – הוגשו לממשלה בשנה שעברה. היעדים מאד מאד מאד שאפתניים. אתם יכולים לראות, רק נשים ערביות אנחנו מדברים על הכפלה. גברים ערבים – כמעט הכפלה. גברים חרדים – 70% גידול. נשים חרדיות 50%. יעדים מאד מאד שאפתניים.

אבל, אין ברירה אחרת, מדינת ישראל אם לא תעמוד ביעדים הללו, אף פעם לא תוכל להמשיך ולגדול בקצב שהיא גדלה היום. צמיחה של 5% בשנה, עם תוצר של 30,000 דולר בחיים לא יהיה עם המספרים הללו. נספר לכם נתון שאני מרבה להשתמש בו. ב-2015 50% מהתלמידים בכיתות א' חרדים ואו מיעוטים. 10 שנים אחר כך הם אמורים להיות חלק מכוח העבודה היצרני של מדינת ישראל. עם שיעורי ההשתתפות שיש לנו היום, מדינת ישראל לא תהיה בין 15 המדינות המובילות בעולם, היא תסגור את ה-OECD אם יהיו 34 מדינות. אם יהיו יותר הן יהיו בסוף. אין שום סיכוי, וכדי למנוע את זה אנחנו צריכים לשאוף לפה.

אתם יכולים לראות שם כתוב בדיוק – המשק הישראלי לא יכול להגיע למלוא הפוטנציאל, בדיוק מה שאמרתי.

שנייה כבוד המנכ"ל. אנחנו רואים את השאפתנות ואני מברך. הלוואי ונגיע ליעדים הללו. אבל חשוב מאד ואני חושב שאפשר להגיע ליעדים הללו. אפשר.

אני מסכים.

זה לא בלתי אפשרי. אם נעשה דרך נכונה, נמצא את הנתיב הנכון ותוך כדי ריצה שלנו נכייל את עצמנו, ונגיד רגע רגע, לא נגיע בדרך הזאת, צריך לחפש נתיב אחר. אבל ככה בסיסמאות לדבר, אנחנו נישאר תמיד בסיסמאות, גם עוד שנה, שנתיים, שלוש. גם ב-2020 נישאר בסיסמא והאחוזים כמעט ולא ישתנו. אם כי אני מברך, אני מברך. אני רואה פה, יש איזו שהיא התקדמות, אבל גם חשוב לנו הדרך, איך אנחנו מתקדמים.

אז כמו שאמרתי, מתודולוגית התחלנו ביעדים. עכשיו בואו נראה איך אנחנו מגיעים לשם. זה לא פשוט, אבל בהחלט אפשרי.

מבחינת אוכלוסיית המיעוטים – אתם יכולים את המספרים. גודל האוכלוסייה בגילאי העבודה, מתוכם כחצי גברים. שיעור התעסוקה של נשים ערביות אתם רואים – 22% נמוך באופן מהותי ומשמעותי מנשים יהודיות. הגברים, שיעור ההשתתפות הרבה יותר גבוה, אולם ההרכב הענפי שונה, ובעיקר נפקד מקומם מענף השירותים העסקיים. זאת אומרת המגזר הלא יהודי עוסק בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, במקצועות של עבודת יד. פחות ופחות שירותים עסקיים כמו ראיית חשבון, בנקאות, פיננסים, לא מספיק. ממש לא מספיק. זה לא שאין. יש. אבל בוודאי לא כחלקם באוכלוסיה, בוודאי לא כמו שחלקם צריך להיות.

אנחנו יכולים לראות שבשנים האחרונות בהחלט יש מגמה בשיעור ההשתתפות גם אצל הגברים וגם אצל הנשים. זה כבר קיים בתודעה, זה קיים בהידברות, אבל עדיין יש מספר חסמים שחייבים להתייחס אליהם, כי אחרת אנחנו לא נוכל להתגבר עליהם.

בראש ובראשונה זה קושי במציאת מקום עבודה בתוך המגזר. זאת אומרת המגזר עצמו לא גדול מספיק. אין מספיק היצע לגודל האוכלוסייה במגזר עצמו. ואנשי המגזר צריכים לצאת החוצה. והדוגמא הבולטת ביותר זה הייצוא. משרד התמ"ת עוסק גם בייצוא. מספר החברות מהמגזר הלא יהודי שעוסקות בייצוא – זניח. זניח עד לא קיים. וזה משפיע.

בלי להעליב ובלי לפגוע, אין שום סיבה שהאוכלוסייה של המיעוטים תתעסק רק בדברים שמייחסים להם כמו חומוס וטחינה. ממש לא. יש היי-טק ויש ייצוא, ויש הרבה דברים אחרים שהם יכולים להתעסק ואנחנו פועלים גם בנקודה הזאת באמצעות מכון הייצור. יש להם תוכנית שנקראת תבל, מאד מאד יפה, שמטרתה לעודד פעילות במגזר הלא יהודי לייצוא. אז זה קושי אחד.

קושי שני זה בעיה להיכנס לשוק העבודה היהודי. יש חסמים. אלף יש חסמים תרבותיים שאני מאשים יותר את הצד של המגזר היהודי מאשר את המגזר הלא יהודי. קשה לקבל מישהו שהוא טיפה שונה בתרבות, בהוויה, וזה גם משהו שדומה למגזר החרדי וזה גם משהו שדומה למגזר המיעוטים, ואני מציע לכבוד יושב הראש - תייחד דיון מיוחד גם על אוכלוסיית המוגבלים. הם חלק בלתי נפרד. ואם אנחנו בהשוואה ל-OECD, אנחנו כל כך אוהבים להשוות את עצמנו, מדברים בעיקר על מיעוטים וחרדים, במוגבלים – אנשים עם מוגבלויות, מצבנו גרוע עשרות מונים.

אנחנו נעשה דיון מיוחד גם על זה.

עשרות מונים. וגם שם, משרד התמ"ת יש לו הרבה מה להגיד.

אנחנו נעשה דיון.

קרוב לשני שליש מערביי ישראל גרים בצפון הארץ ובאזור חיפה. יישובים קטנים, שמגוון היצע העבודה שם מצומצם. גם התשתיות לא מספקות. מישהו שגר בכפר בגליל ורוצה להגיע לעבוד בחברת היי-טק בהרצלייה, לא שזה לא אפשרי, זה אפשרי – אבל קשה. אין הרבה חברות היי-טק שעובדות בגליל. נכון, יש חממות, יש כמה יזמים מאד מאד מאד מצליחים ושאפתנים שמצליחים לעשות יופי של דברים. לא מספיק. לא מספיק. האוכלוסייה הערבית צריכה לפרוץ את אותו מעגל, גם פיזי של לעבוד באזור שהם גרים, וגם בתרבות – לעבוד עם היהודים, יחד עם היהודים ולא רק באזורים הללו. חסם נוסף.

חסם אחרון זה מיעוט הרשתות החברתיות. חברים, רשת חברתית זה לא רק פייסבוק. יש הרבה מעבר. כי אותן רשתות חברתיות זה כלי עבודה היום. זה כלי עבודה. אתה מגדיל את מעגל פוטנציאל האנשים שאתה יכול להעסיק, את החברות שאתה יכול לעבוד בהן, ולצערי גם אצל המיעוטים וגם אצל החרדים זה מאד מוגבל וזה חסם.

שקף הבא – הפעולות שלנו. אנחנו עושים שורה ארוכה של פעולות. חלקן עם המגזר השלישי, לא מעט עם הרבה ארגונים שעושים עבודת קודש. דוגמא מאד יפה זה עם ארגון צופן בנצרת, שמכשיר עובדים להשמה בהיי-טק. הכוונה, מדובר על מיזם שמפעיל בעיר נצרת בתקציב של כמיליון שקל, השמת עובדים. אני מדבר על מהנדסים, אני מדבר על עובדים בהכשרות גבוהות.

אקדמאים.

אקדמאים, כולם אקדמאים. שהיעד לשנה הזו ולשנה הבאה זה 100 השמות חדשות. כשאנחנו בוחנים להרחיב את המיזם הזה גם לאזור המשולש.

זאת אומרת אתם לוקחים אותם הופכים אותם להנדסאים?

לא, לא. זה אקדמאים שאנחנו ---

עושים הסבה להנדסאים?

השמה. הסבה והשמה. כשהמטרה זה לשים אותם במקומות מאד איכותיים. בחברות ההיי-טק, בחברות התוכנה.

כמה היעד לשנת 2011?

100 השמות חדשות.

כמה השמות היו בשנת 2010?

אני לא יודע להגיד לך, אבי, אתה זוכר?

בפרויקט הספציפי הזה צופן עשו בשנתיים האחרונות שלושה קורסים כאלה. אם אני זוכר נכון, כל אחד מהם היה של כ-20-30.

היו השמות?

כן, כן, בוודאי. יש להם כ-60% השמה.

שזה שיעור השמה מדהים. 60% השמה אני חותם עכשיו ל-30 שנה הקרובות בכל חברת כוח אדם.

ואנחנו במסגרת המיזם הזה חייבנו אותם בשיעור ההשמה הזה לפחות, כדי להמשיך את הפרויקט.

עכשיו לדעתי גם צופן הולכים לשתף איתנו פעולה ב-RFI, נכון? הם זכו.

כן, כן, כן, זו המסגרת הזאת.

יפה. תוכנית נוספת ייחודית מאד להנדסאים בדואים, כולל מימון שכר לימוד ודמי קיום. אנחנו מדברים שבשנת 2011 ילמדו כ-40 סטודנטים בדואים, בעלות של מיליון שקלים נוספים, חציים בתוכנה וחלקם בחשמל. שוב, אוכלוסייה גם כן עם מאפיינים מאד ייחודיים שצריכה לקבל ---

על פי צרכים של המשק, זאת אומרת חסרים ידיים כאלה.

בוודאי. אני לא מכשיר אנשים מובטלים. אני לא רוצה מישהו שיהיה לי מובטל עם דיפלומה. זו לא המטרה שלי. המטרה שלי זה להכשיר מישהו ---

זו המטרה, שיהיה השמה מיד אחרי זה.

שתהיה השמה. אם אין השמה, לא עשיתי שום דבר.

תוכנית חדשה למתן 500 שוברי תעסוקה לדורשי עבודה אקדמאים, בכלל זה במקצועת ההנדסה. קצת להסביר מה זה שוברים. אני אקדמאי, מקבל שובר ששווה כסף. אני בא איתו למעסיק והמעסיק פודה את השובר הזה במזומן, ובעצם זה תמריץ למעסיק לקלוט אותי. זה בעצם סבסוד.

כמה? מה זה לחודש? זה חודשי?

השובר הוא חודשי, אבל אתה מקבל אותו לתקופה מסוימת.

לשנה כאילו?

עכשיו, אנחנו מדברים על תקציב של שוברים לשנת 2011 – אנחנו מדברים על 500 שוברי תעסוקה.

אבל זה לא 500 אחד. זה לא 500 למהנדס.

זה 500 שוברים. אנחנו רוצים, שואפים ש---

זה קבוצה של שוברים.

כן, אבל המטרה שלנו זה לאקדמאיים, עם דגש על מהנדסים.

לא, היא שואלת האם שובר אחד מספיק לאיש אחד ---

כן, כן. שובר לבן אדם.

אז זה 500 איש.

שובר זה תעודת זהות.

אה, 500 איש. זה לא 500 לחודש.

לא, לא, לא, 500 איש.

הוא חייב להיות אקדמאי, אבל.

בוודאי. רצוי מהנדס, אבל גם אם לא מהנדס – גם טוב.

מה התוקף של השובר? לכמה זמן יש אותו?

אני לא יודע להגיד לך מראש.

מספר חודשים?

לא, חודשים ויותר.

לא, אני חושב שזה שנה המדינה משתתפת, לאחר מכן אבל המעסיק מתחייב לקלוט אותו, יש דבר כזה.

אמת. עכשיו אנחנו מדברים פה על תקציב של 5 מיליון שקלים, כשהשובר משולם למעסיק עבור קליטת העובד לעבודה. זאת אומרת זה לא איזה שהוא ---

ואם אחרי שלושה חודשים הוא גילה שהוא לא מתאים לו?

תראה, הוא לא מתאים לו כי מה? כי הבן אדם סתם הוא לא אוהב איך שהוא מתלבש או שהוא עושה לו נזק לעסק. זה שני דברים שונים.

לא, לא, הוא לא מספיק לעבודה שלו. אתה יכול להפר את זה כאילו?

יהיה לו מאד קשה. קשה. כי אנחנו לא רוצים מצב שיבוא מעסיק וכל שלושה חודשים, יעשה לי דלת מסתובבת.

שיהיה ניצול לרעה. אוקי, הלאה, תמשיך.

הגדלת התקציב לשוברי הכשרה והתאמה לחסמים ייעודים בכלל למגזר. יש לנו תוכניות משותפות עם ג'וינט וטבת.

מה זה ג'וינט וטבת במילה אחת.

ג'וינט זה ארגון הג'וינט.

מכיר. מה עוד?

טבת זה שיתוף פעולה בתנופה ותעסוקה, שיתוף פעולה בינינו לבינם, שזה למעשה הדטא סייט, אתר הניסויים של ממשלת ישראל באמצעות משרד התמ"ת, לכל מיני תוכניות. סתם אני אקח דוגמא, תוכנית שאולי אתם מכירים – מפתח, אצל החרדים, או רשות מקדמת תעסוקה ברשויות המקומיות. תוכנית שנבחנת כפיילוט בטבת, ברגע שהיא מוכחת כמוצלחת היא עוברת למשרד התמ"ת, ואז אנחנו עושים לה סקיילינג ופורשים אותו בכל הארץ.

זאת אומרת פיילוט ואז אתה ממשיך.

בדיוק, זה אתר הניסויים שלי. עכשיו אני הולך לבחון שלוש – ארבע תוכניות לחרדים, למיעוטים, למגזר העירוני ולמגזר הכפרי, שאני הולך לשאוב מטבת ולפרוש בכל הארץ. מדובר פה בעלויות מאד גבוהות.

מיזם משותף מו"פ. אנחנו עם חממת NGT בנצרת. חממה מאד מעניינת. ארבע תוכניות מו"פ בהיקף של תשעה מיליון שקל, מענקי מדינה כמעט 7 מיליון שקל, רק לזה. בנוסף, אישור המדען הראשי שתי תוכניות מו"פ למגזר בהיקף של 2.1 מיליון שקל, כמעט 1 מיליון שקל מענקי מדינה.

עוד פעולות שלנו במסגרת פעילויות אחרות למיעוטים – יש את מסלול תעסוקה. אני מניח שרובכם מכירים. זה למעשה סבסוד שכר דה פקטו של המדינה במקומות עבודה. מישהו שקולט מעל 5 עובדים למקום העבודה, מתחייב להעסיק אותם 30 חודשים, מקבל סבסוד של עד 20% מעלות השכר, כשתוכנית נוספת ייחודית ---

30 חודש צריך להעסיק?

מתחייב להעסיק 30 חודש. ומההיכרות שלנו, מי שכבר עובד 30 חודש – נשאר. שיעור הנשירה מאד נמוך. תוכנית מאד מאד מאד מוצלחת. משרד התמ"ת מוציא בשנה מעל 100 מיליון שקל ---

כמה יש כאלה היום במסלול הזה?

אז זה מה שבדיוק אני אומר. מעל 100 מיליון שקל בשנה. אשר שטרית ממרכז ההשקעות הוא זה שאחראי, הוא סגן מנהל מרכז ההשקעות, שאחראי על כל מסלול התעסוקה. מעל 100 מיליון, אלפי מקומות עבודה כשיש לנו גם מסלול תעסוקה בשכר גבוה, שמיועד לשכר ממוצע של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. אנחנו מדברים על שכר של 20,000 ו-30,000 ₪ בחודש, שהמדינה מסבסדת עד 50% לחמש שנים. גם, עשרות ומאות מיליוני שקלים.

לדעתי, זה הכל. שאלות, אם יש לגבי מגזר המיעוטים – אני אשמח לענות.

יש לך מידע כמה מועסקים מהערבים הועסקו במכרז האחרון?

כן, אשר יוכל לענות.

בהקצאה האחרונה – בוא נאמר שכ-40% מתוך 4,000 עובדים, זאת אומרת 1,600 מועסקים מבני מיעוטים נכנסו בהקצאה האחרונה, שזה דרמטי. זה עלייה גבוהה.

2010 – 1,600 מיעוטים חרדים וערבים, או רק ערבים?

לא, לא, אני מדבר רק על בני מיעוטים. את דיברת על בני מיעוטים, נכון?

ערבים.

ערבים, אוקי.

1,600 ב-2010?

כן.

אנחנו מתעדפים מיעוטים וחרדים. זאת אומרת ככלל, מסלול תעסוקה הוא רק לאזורי עדיפות לאומית. זה אומר הפריפריה הרחוקה. חרדים, מיעוטים, אנשים עם מוגבלויות – כל הארץ. זאת אומרת אני מתעדף אותם, כל הארץ, בלי קשר למיקום הגיאוגרפי. וזו החרגה שעשינו במיוחד לשתי האוכלוסיות הללו.

עכשיו, קראתי לפני כמה ימים באחד העיתונים, אני לא זוכר איפה, על ראיון של מנכ"לית ערבייה בחברת היי-טק. חברים, לשם צריך לשאוף. לא צריך לעשות על זה כתבה כאילו זה משהו מוזר. זה צריך להיות דבר נורמאלי. כמו שיש מנכ"ל חברת היי-טק, יכולה להיות מנכ"לית חברת היי-טק. והיא יכולה להיות רחמנא ליצלן או חרדית או ערביה. אני לא רואה בזה ---

עם כיסוי ראש וזה?

אני לא יודע אם היא מוסלמית או נוצרית.

לא, היא לא הייתה מוסלמית.

גם בסדר וגם בסדר.

כן?

רק שיהיה.

גם עם זקן ופאות וזה?

אישה?

גבר גם.

אה, אוקי.

כי היו כתבות אחרות בדה-מרקר. אתה אמרת עיתון, אז אני אומר היו כתבות אחרות שיש אפליה ---

רגע, צביקה יצא.

מי זה צביקה?

מזרחי. אני צוחק, אני צוחק.

לא, פשוט קראתי, אני מדי פעם עובר על זה, אז הייתה כתבה שבאותו קורס מסיימים בוגרים ובגלל החזות, כמו שציינת, בגלל החזות החיצונית, לא תמיד יכולים להתקבל לאותם המשרות ---

חסם.

כן, חסם מאד רציני.

מאד רציני.

והייתי רוצה לדעת כמובן תוך כדי, אתה מגיע לשקף ---

שרון משתמש בשפה עדינה. הוא אמר חסם תרבותי.

כן, זה מה שרציתי להגיד.

אנחנו תיכף עוברים כבר למגזר החרדי.

אנחנו עוברים למגזר החרדי.

כן, אז אני אומר שבאמת היו הרבה, גם אלי, גם בגלל שאני יושב ראש וועדת המשנה הזאת, הרבה פנו אלי וסיימנו בקריה האקדמית, קריית אונו, סיימו תואר, חלקם רואי חשבון, חלקם משפטים, ומתקשים מאד מאד להתקבל לעבודה, כי מצד אחד אני חושב המקום הזה נתן מענה לאוכלוסייה חרדית ששילב אותם בהשכלה גבוהה ונתן להם את כל התנאים. גברים לבד, נשים לבד, עשה את כל ההפרדות, אבל לא התפשר ברמה האקדמאית, כמו כולם, אבל להתקבל לעבודה – מאד מאד קשה. כמובן גם זה במגזר, אם אתה יכול להתייחס.

אני מסכים איתך.

איך עוברים את החסם הזה? איך אני יכול לדעת כמה חרדים יישבו באגף האוצר, עם זקן ופאות למשל.

בעזרת ה'.

בעזרת ה', בסיעתא דשמייא.

כמה ערבים יישבו במשרד האוצר.

ראיתי כמה. דווקא ברשות המיסים ראיתי כמה מוכשרים, באמת, אנשים טובים. המגזר החרדי, בבקשה אדוני.

בכבוד. קצת נתונים, אתם יכולים לראות את המספרים – 8-9% מכלל האוכלוסייה. אגב, הריבוי הטבעי גם של אוכלוסיית החרדים וגם של המיעוטים הוא מן הסתם הגבוה ביותר, מעל 2.2% - 2.3%, אם אני לא טועה אולי אפילו יותר בהשוואה לאוכלוסייה החילונית, חצי ואף פחות. אז צריך גם להתייחס לדברים האלה.

בגילאי העבודה, אתם יכולים לראות שכוח העבודה הרבה יותר נמוך, מתוכם 120,000 גברים, עם גידול שנתי מאד מאד גדול. תיכף אני אתייחס לחסמים. ופה יש חסם אחד בוטה, שהממשלה והכנסת נדרשה אליו, ותיכף נתייחס אליו. שיעור התעסוקה הכללי – אתם יכולים לראות, נשים כ-43%. סליחה, גברים, הממוצע הוא 43%, כששיעור המשתתפים מכוח העבודה הוא 48.5%. כמובן, הנשים עובדות הרבה יותר מהגברים. גברים – תורתם אומנותם. הרבה בכוללים ובלימודים, שזה חשוב. אבל יש כאלה שלא עושים את זה ולא עובדים, והם האוכלוסייה שאנחנו צריכים להתעסק איתה. כי אין לי בעיה, מי שתורתו אומנותו, אנחנו מכבדים כל אחד, שילמד. אבל מי שלא – שיתכבד ויעזור למשק הישראלי.

דרך אגב, גם זה שתורתו אומנותו, הוא מעוניין בשעות אחרי הלימוד, ואחרי שכבר ישב עם הילדים איזו שעה בערב ---

בכבוד.

הוא מוכן לצאת לעבוד. אבל המדינה מאלצת אותו שלא יעבוד. כי אם הוא יתחיל לעבוד, אז הוא כבר צריך ---

תיכף אני אתייחס לזה.

אז פה צריך לתת את הדעת. כי אם אנחנו רוצים להרחיב את ההכנסה הביתית, ואנחנו אומרים תורתו אומנותו בסדר, תיתן את ה-10 שעות שלך, 11 שעות, כל מה שתחליט. אם בא לך לעבוד ותרצה לעבוד אחרי שעות הלימודים, אין קנס. זאת אומרת לא יהיה מצב שמחר תקבל קנס. שיעבוד וגם יעבוד וישלם מיסים, לא יהיה מצב שיחפש שטיפה באיזה שהוא מקום שיתנו לו ככה את הכסף, כי הוא פוחד. לא בגלל שהוא לא רוצה. הוא רוצה מצד אחד למקסם את ההכנסות של הבית ---

יעבוד בצבע כהה, אתה אומר.

כן, כמו שצריך. אבל פה החוק מצד שני, ואני מחוקק, אני צריך לתקן את זה. אבל אם גם ניתן לזה את המענה, אם במידה ואתם ראיתם את הבעיה והבאתם משהו לממשלה, גם לתקן את הדבר הזה, במידה ו-.

קצת מספרים נוספים. אתם רואים ששיעור התעסוקה של גברים חרדים, למרות המגמה החיובית, עדיין 40% בלבד לעומת המגזר, פי שניים. וה-80% זה מה שקורה במדינות ה-OECD. זאת אומרת, זה הממוצע. ואין שום סיבה שחרדי בברוקלין או בלונדון יעבוד ופה לא. אין שום סיבה. צריך לאפשר לו את התנאים, כמובן עם כל החסמים ---

הוא שומר עלינו באוהלה של תורה.

אוקי, הסעיף הבא שלך הוא בעייתי, כי אתה עוד פעם מתייחס פה ל-10%, כאשר אלה שבאו ונרשמו ורוצים לחפש עבודה, אבל אם אנחנו הולכים כמו שאמרנו, לאזורים האלה ---

אתה צודק. אתה צודק.

שאם אנחנו רוצים לעודד תעסוקה, אתה פתאום תראה שהאחוזים פה ---

אתה צודק.

לא רלבנטיים לגמרי.

שקף הבא, חסמים. אנחנו יכולים לראות מספר חסמים בולטים. אחד, העדר הכשרה מתאימה, בשפה יותר מוכרת – מקצועות ליבה, לימודי ליבה. מה לעשות, הרבה, גם מקומות עבודה וגם מוסדות לימוד דורשים לימודי ליבה, וזה חסם שצריך לפרוץ אותו. הוא על סדר היום. אני חושב שהוא בדרך להיפרץ, אבל זה חסם.

סוגיה נוספת ולא פחות קשה זה הסדרת דחיית השירות. שוב, כל נושא תורתם אומנותם והפטור משירות צבאי. הממשלה נדרשה לזה באחרונה, ויצאה תחת ידיה החלטה, חוק האברכים, שלהבנתנו, ורן – תקן אותי אם אני טועה, יכול להכניס לשוק העבודה מעל 10,000 איש בין לילה, משהו כזה, נכון?

ההפניה שבוצעה? של 12,000.

12,000, סליחה, טעיתי ב-2,000. 12,000 איש, אני סתם אומר לכם מבחינת המספרים, זה לא הרבה אבל זה שליש אחוז אבטלה. זה 0.3%. -0.3.5%. זה מספרים גדולים וזה בלי להתאמץ. הממשלה גם צריכה לחשוב מה היא עושה, איך היא קולטת אותם לשוק העבודה, זה לא פשוט. זו הנקודה שמכובדי התייחס אליה, הפסד הטבות בכסף ושווי כסף ביציאה לעבודה. חסם. אברך אומר – רגע, אני כן רוצה, אבל אני מפסיד את תשלומי ההעברה שאני מקבל, אני מפסיד את התמיכה, אני חושב פעמיים.

ושיעור תעסוקה גבוה במשרה חלקית במגזר הציבורי, בעיקר נשים. צריך להבין, גם במגזר החרדי ---

בעיקר גברים.

גם נשים וגם גברים עובדים בעיקר במגזר הציבורי. יש כמות מוגבלת של עובדים במגזר הציבורי שהוא יכול להכיל, בלי כרגע חרדים, מיעוטים או אחרים. המגזר הציבורי לא יכול לגדול בלי סוף. זאת אומרת המגזר הציבורי מוגבל. ובתוך המגזר הציבורי, הנשים מאפיינות בעיקר את תחום החינוך. גם שם, יש מספר מוגבל של אנשים שיכולים לעבוד בתחום החינוך. אי אפשר כל הזמן ללמוד ועוד חינוך, כי זה בסדר, אבל זה לא יעזור. אם אני אכשיר 5,000 בוגרות אולפנא לחינוך בשנה, לא תהיה להן עבודה. יהיה להם מקצוע, אבל לא תהיה להן עבודה. צריך לעשות שם SHIFT. וזה חסם מאד מאד קשה.

לגבי הסעיף הראשון, העדר הכשרה שאמרת, אמרת ליבה ---

חלק.

חלק ליבה. אני אומר, אני לא נגד ליבה, אני חושב שצריך להרחיב אופקים בלימודים, אבל דווקא ראיתי את הבוגרים שדיברת על הקריה האקדמית, שמכשירים שם את החרדים, אז אמרתי איך אתם לא למדתם אף פעם אנגלית, לא מתמטיקה, לא כלום ---

בשלושה חודשים, ככה.

אז אני אומר, שלא בהכרח לימוד הליבה מרחיב אופק או מחדד, או מראה על IQ.

לא, הוא גם ניתן להשלמה.

אז אני אומר אז הם יש להם שלושה ארבעה חודשים של מכינה שהם לומדים שם ---

נכון.

ובמכינה האקדמית הזאת שהם לומדים, חלקם שלושה ארבעה חודשים, לפי מבחן קודם. חלקם שנה אולי.

נכון.

אז למעשה הם מגיעים לאותו מעמד של כל אחד ואחד.

אני ברשותך מחדד את דבריי. חלילה לומר על כישוריהם. זה חסם. כי אברך חרדי שירצה ללכת ללמוד, הוא לא יוכל להתחיל ללמוד לפני שהוא עושה את אותה מכינה. זה שהוא יבוא למכינה והוא יעבור אותה בהצטיינות, בסדר. אבל זה עדיין חסם שהוא יצטרך לעבור, וזה חסם. זאת הייתה הכוונה.

נכון, נכון. אני חושב שאנחנו צריכים להכיר באלה שמסיימים ישיבה קטנה וישיבה גדולה. אנחנו יודעים את חידוד הראש שלהם, אוטומטית שמקביל לתפקיד כזה וכזה, או רמה כזו וכזו. אולי טכנאי, הנדסאי, לא יודע.

אבל הוא לא יוכל להיכנס לנושא ההיי-טק.

הוא יעבור קורס, ילמד, כמו כל אחד, ילמד.

הוא יצטרך אנגלית, הוא יצטרך מתמטיקה.

מה הוא צריך?

הוא צריך היום בהיי-טק, כשאנחנו מדברים על היי-טק, על ההכנסה הגבוהה, אנחנו מדברים על הכשרה של מהנדסים, אנשי תוכנה, בוגרי תוכנה, עם השכלה רחבה של בוגרי מוסדות אקדמאיים. זה מה שאנחנו מדברים, כי לצערי ייצור בהיי-טק כמעט ואיננו בנמצא בישראל.

הוא לא בארץ.

הוא יוצא החוצה מהמדינה. ובפיתוח, צריך מהנדסים ובוגרי מדעי המחשב ומדעים בכלל. וכדי לעשות את זה צריך לסיים את הטכניון, צריך לסיים את האוניברסיטה, לא בראיית חשבון ולא באקדמיה אחרת.

אוקי, בבקשה.

שקף הבא. מעט מהפעולות שאנחנו עושים במשרד התמ"ת למגזר החרדים. תוכנית מצוינת שנקראת 'חרדים לעתידם'. למעשה מימון שכר לימוד אוניברסיטאי מלא ודמי קיום, שזה חסם מאד חשוב במגזר, זה דמי הקיום. למי שלומד מקצוע של הנדסה, מדעי הטבע, מחשבים או מדעים מדויקים, אנחנו מדברים על תוכנית בהיקף של 12 מיליון שקלים. תוכנית מאד מוצלחת שאנחנו הולכים להמשיך אותה.

איך אתם מגיעים לאוכלוסייה?

הרבה יותר קשה במגזר החרדי מאשר במגזר המיעוטים. כי במגזר המיעוטים ה- net working יותר מאשר אצל החרדים. חרדים צריך לפרוץ אותו, ואז ברגע שפרצת ---

דרך הרב זה הולך ואז זה יוצא טוב.

אתה יודע יותר טוב ממני.

אז איך אתם מגיעים בסך הכל?

אז אנחנו עובדים דרך האנשים שלנו בשטח. הנה, שנדי פה, היא יכולה גם לספר על זה.

שינדי, איך הולך? איזה רב? הרבי מגור? עם מי מדברים?

זה חבר מביא חבר.

רק ככה?

מהפה לאוזן.

ואם הרב לא מסכים, אז איך הוא יבוא?

הרב מסכים בפרט.

בפרט הוא מסכים. אז כולם הופכים להיות פרט? הבנתי.

נגיד ב'חרדים לעתידם', שרון, תגיד כמה אנשים הגיעו.

כמה?

תגידי את.

אני לא מנהלת את 'חרדים לעתידם'.

נו כמה באמת, זה מעניין אותי.

אני לא זוכר את המספרים.

בגדול.

למה אתה חושב שאמרתי שהיא תגיד, כי אני לא זוכר את המספר.

500 גברים חרדים מדי שנה. שנה שעברה. השנה יהיו יותר.

איפה, בבני ברק בעיקר? איפה?

בכל מקום.

מתקנים אותי, 600.

600. אבל תשמעו, קודם כל המקצועות נבחרו לטעמי, כי אני רוצה שילמדו הנדסה, מדעי הטבע, מחשבים, מדעים מדויקים. אבל השאלה היא אם אנחנו מגיעים גם בחרדים, הרי יש כל מיני מגזרים, האם אנחנו מצליחים להגיע לכל חסידויות כאלה למיניהן. אותך אני שואל.

היו גם ליטאים, היו גם חסידים.

אנחנו מנסים להגיע למכנה המשותף הרחב ביותר. אני אתן לכם דוגמא. אנחנו עכשיו, שינדי היא שותפה, מקיימים בחודשיים האחרונים פורום חרדים. זה פורום שנוסד על ידי שר התמ"ת הקודם, שמגיעים מכל הפלגים ואנחנו יושבים ומנתחים סוגיות מאד ספציפיות כמו הכשרה מקצועית, כמו יזמות כעסקים קטנים ובינוניים, השכלה. ואני מאמין שבשבועות הקרובים נגיש לשר התמ"ת המכהן, נייר סופי עם מסקנות לביצוע מה צריך לעשות.

יש לנו תוכניות ייחודיות להנדסאים חרדים, שלומדים בהן 30 חרדים הנדסאי תוכנה. זה שיתוף פעולה עם הג'וינט וקרן קמח. 4 מיליון שקלים לשנה. זה מכינה פלוס שנתיים לימודים. יש נוהל חדש למימון שכר לימוד ונסיעות להנדסאים חרדים. יש כיתה במפעל והכשרה מפעלית בעיקר בתחומי ההיי-טק.

מסלול תעסוקה – אותו דבר כמו שבמגזר המיעוטים. גם אצל החרדים – תעדוף מוחלט לאוכלוסייה החרדית, כחלק מהאוכלוסייה שאנחנו מתעדפים.

תוכניות נוספות – בשיתוף ג'וינט וטבת יש לנו את 'חכמת נשים', זה לימודי הנדסאות בסמינרים החרדיים, כתחליף ללימודי ההוראה. שוב, מה שאמרתי, לפרוץ את אותן אולפנות שמלמדים אך ורק הוראה. עזרה בתהליך בחירת מקצוע, ליווי במהלך ההכשרה. אנחנו מדברים על כ-600 תלמידות בשנה, רובן במקצועות המדעים. זה המקצועות שחסרים לנו.

איפה הן לומדות?

איפה הן לומדות? בבתי ספר. בסמינרים שיש.

אז אתם נכנסים לתוך סמינר ומכניסים מגמה חדשה? במקום הוראה אז מגמה חדשה כזאת, יפה. איפה אתם, באיזה סמינרים? בירושלים זה עובד?

הרב ליברמן.

בליברמן זה עובד? זה אחד הסמינרים הטובים, כן.

יש בשרנסקי.

יפה, גם שרנסקי.

את שחר אני מניח כולם יודעים, שיתוף פעולה יוצא מן הכלל יחד עם מערכת הביטחון, עם הצבא. הכשרה בתחומי הטכנולוגיה בשירות הצבאי. מוצאים גם עבודה למשתחררים.

גם חיל האוויר.

גם חיל האוויר. יש שחר כחול ויש שחר ירוק. בתקשוב. היינו בסיור בשבוע שעבר עם שר התמ"ת.

שמעתי גם שחותמים קבע כבר, ברוך ה'.

חותמים קבע. ראינו חיילים ב-8200, חרדים, ומהמצטיינים. אין שום סיבה שלא יהיו.

רק תתנו צ'אנס, חברה. אתם תראו איזה נשמות יש שם. איזה איכויות.

'פרנסה בכבוד' – תמיד אני אוהב את השמות. אני לא יודע מי ממציא אותם, אבל השמות תמיד מאד יצירתיים. הכשרה מקצועית לגברים בתחום בדיקות התוכנה, QA, תוכנות, ניהול רשתות. מלווים גם בניהול והשמה, וצופיה זה לנשים. גם, אותו דבר, QA תוכנה, ניהול רשתות, איתור, ליווי והשמה.

אוקי, שנייה אחת. נעבור דקה אחת, פה הכשרה הכל בסדר, הכשרה פה בסדר, צופיה, פרנסה בכבוד. אחרי שקיבלו הכשרה – כמה אחוזי השמה?

בצופיה יש לנו 85% השמה, לפחות.

זה בסדר, נכון?

ובדקנו לאחרונה על ידי ... לגבי קידום שהם נשארו בעבודה, אחרי 3 שנים 95% נשארו בעבודה.

יפה. ופרנסה בכבוד, מי מטפל בגברים?

את זוכרת? אתה זוכר רן?

רן, לא באת עם שיעורי בית?

לא, הוא לא אחראי. מסכן, הוא רק נותן כסף, מה אתה רוצה?

לא, אתה צריך לדעת למה אתה נותן כסף. אם זה הולך לייעדו בכלל. הולך לכוסות, לקפה, למה?

אל תיתן לו רעיונות.

אם אתה מעוניין שאקח משם כסף למטרות אחרות, אני מוכן לשקול את הסוגיה.

אני אמרתי לבדוק אם הכסף הולך לייעדו. גם אם אתה נותן לאשתך כסף אתה אומר לה איפה הוא הלך?

אנחנו מסכימים לחלוטין ששיעורי השמה גבוהים זה המפתח לכל דבר, ושהכשרה היא לא מטרה בפני עצמה, אלא רק ---

אז כמה בפרנסה בכבוד, כמה השמה?

אתה תקבל תשובה. אני לא רוצה להגיד לך מספר לא מדויק.

אם זה דומה לצופיה, אני מקבל.

את התקציב של צופיה ופרנסה בכבוד, אתה זוכר?

צופיה זה קרוב לכלום. סליחה שאני אומרת את זה.

כלום? זה לא כלום, כי יש משהו. יכול להיות יותר.

צופיה זה היה באזור ה-600,000 ₪ לשנה.

של צופיה?

כן.

אבל פרנסה בכבוד זה פרויקט תמ"תי, זה פרויקט ג'ונטי עדיין.

זהו, בסדר עדיין זה תמ"תי.

לא, צופיה זה ג'וינטי, פרנסה בכבוד זה תמ"תי.

אז על כמה אנשים מדובר?

אני אתן לכם את המספרים.

צופיה כמה אמרת?

1,000.

1,000 איש.

יותר מ-1,000.

1,000, 95% השמה?

1,000 בסך הכל בשנתיים האחרונות, עם הכסף שדיברתי עליו.

למה מיועד למעשה הכסף?

מה עשינו עם הכסף? הכשרה.

למה הוא מיועד, להכשרה?

להכשרה.

פנים מפעלית?

לא, לא. זה לא מחליף את הכלים של הממשלה. הכלים של הממשלה קיימים וזה חלק מהעבודה שלנו. זה הכשרה נוספת, לאו דווקא משהו ספציפי.

לסיום, מכובדי, אתה יכול לראות שאנחנו פועלים בשורה ארוכה של תוכניות. אנחנו כל פעם מנסים למצוא תוכניות חדשות ולנסות לפרוץ חסמים נוספים.

שיתוף הפעולה שלנו עם גופים כמו טבת, עם גופים כמו קרן קמח, עם מגזר שלישי נוספים, גם אצל החרדים וגם מיעוטים מבורך. זה הפריה הדדית, זה עזרה, זה מכפילי כוח, ואנחנו כל הזמן חושבים איך אנחנו מרחיבים ומגדילים את זה.

איך אתם מסתכלים באזורים האלה שאנחנו רוצים בהם לעודד תעסוקה, האם יש לכם דרך להביא לשם שלוחות של מפעלים למיניהם, ואז לחסוך גם בעלויות כאלה, שההכשרה תהיה פנים מפעלית עם הסכם הדדי, שהם יתחייבו כל שנה להכשיר כך וכך אוכלוסייה מהאזור הזה, אחרי שאתה עוזר לו בהקמת המפעל. וכמו שאמרתי, על מנת להגדיל את המערך, להגדיל את האזרחים, להכניס אותם לשוק העבודה, גם הפיילוט הזה שאנחנו מדברים, מעון, מפעל, הכשרה פנים מפעלית, עם התמריצים שיש לכם כבר כמו שאמרת, ואוצ'ר כזה או אחר, שאתה נותן שהוא חייב יהיה להעסיק תקופה מסוימת ---

זה אחד האתגרים הכי קשים. למצוא את המפעל, או במקרה הטוב מפעל עוגן שיעתיק ---

לא למצוא. אתה אפילו לכוון אותו. תשמע, יש לי פה במדינה בעיה תעסוקתית, בעיית אבטלה, גם עוני, היינו רוצים קצת לתת להם, ולמה אמרתי היי-טק, כי במקומות האלה לא יכול להגיע ההיי-טק. רק אם אתה כמדינה תיזום את זה, ואתה תגיד לו אתה תקבל פה הטבות כמו שאתה מקבל בפריפריה. או, אם אתה יש לך בפריפריה, אני נותן לך יותר, כי אתה פה ---

אדוני יושב הראש, אם אפשר להתייחס רגע.

שנייה אחת.

אני רוצה להגיד משהו, אפשר?

בטח, בטח שאתה תתייחס. כל הדרך הגעת.

לגבי הערבים והחרדים – הם יקבלו תמיכה בכל הארץ, זה לא משנה באיזה מקום.

כן, אבל אתה לא יכול לדבר על גידול במאות אלפי משרות של נשים וגברים ערבים, ורק לדבר על מציאת פתרון מחוץ למגזר. וזה מה שמדאיג אותי מהדיבורים של שרון. היעדים - להכפיל את מספר הנשים הערביות העובדות. היעדים הם נפלאים ושאפתנים, אבל להתמקד, וזה היה הדיון בישיבה הראשונה. להתמקד בפיתרון של מציאת עבודה מחוץ ליישובים הערבים. זה לא לפתח את האזור. זה לא לפתח את היישובים הערביים עצמם. זה להמציא פתרונות פרטניים ואישיים לערבים מחוץ ליישובים שלהם, אז לא פיתחת.

קודם כל אתה לא תרמת בפיתוח האזור ואתה גם כן לא תרמת למציאת פתרון ארוך טווח. אתה ממציא רק פתרונות לאנשים ולא לאזור.

אבל ---

נעשה את זה ככה, אנחנו ניתן לכולם לדבר, בסוף תענה. תרשום לך בנייר.

... למצוא עבודה ל-200,000 או יותר, ל-250,000 איש, גם נשים, גם גברים במגזר הערבי, ואתה אומר שהחזון שלך הוא למצוא עבודה מחוץ לכפרים. אני חושבת שזה מאד מדאיג, כי אתה לא רוצה, קודם כל אתה לא מפתח את האזור, וזה גם כן לא פתרון יעיל. אני לא כל כך מבינה בתיאוריות כלכליות, ויש לי את הנתונים של המ.מ.מ., אבל פה יש גם אנשים שהם מומחים בנושא.

אבל שרון, כאשר אתה אומר שהפתרון הוא בהכשרה או בהשמה ולא בפיתוח מקומות עבודה ---

לא אמרתי את זה. אמרתי זה גם.

כי אתה אומר אין היצע בחברה הערבית, אז צריכים, ואני ככה ציטטתי ---

אין היצע של מקומות עבודה.

ואין היצע של מקומות עבודה בחברה הערבית, אז אנחנו צריכים לפתח, לצאת החוצה ולחפש ---

מה זה לצאת החוצה? אתה נותן לי להשיב עכשיו, ברשותך?

אני רציתי לעשות סיבוב של כמה אנשים ביחד ואתם תשיבו אחר כך.

בסדר, אני אשיב לזה.

אני חושבת שהבעיה הכי מרכזית - שאין מקומות עבודה במגזר הערבי.

נכון, התייחסנו לזה. שלמה וקס בבקשה, גם אתה, בבקשה ידידי, ואתם תענו לכל הסבב אחר כך. בבקשה.

אנחנו מדברים על להביא, אתה מדבר אדוני יושב הראש, להביא חברות היי-טק לפריפריה או דברים כאלה. איגוד תעשיות אלקטרוניקה. להביא לשם מפעלי היי-טק או דברים כאלה. אמרתי כבר תוך כדי הדברים בהתחלה, היום לצערי ייצור כמעט ואיננו, ואני לא רואה היי-טק להביא ייצור לפריפריה. זה לא ההיי-טק כמשמעו. זה לא פרוביג'נס שנמכרה אתמול ב-350 מיליון דולר לברודקו.

אנחנו צריכים כוח אדם, וחלק מההיי-טק זה יזמות של אותם מהנדסים, אותו דני שחר שמכר אתמול את החברה ב-350 מיליון, התחיל בעצמו, בלי סיוע של המדינה, בלי שום דבר, באיזה שהוא רעיון שקידם אותו. זה מה קדם למה – הביצה או התרנגולת.

אנחנו עושים היום במישור אחר לחלוטין, גם כן מתקשר לפריפריה הגיאוגרפית והסוציו אקונומית, אופקים להיי-טק. שאנחנו לוקחים בחורים, בוגרי צבא אמנם, שלא עושים, אין להם הכשרה ולא שום דבר, ואנחנו מכניסים אותם במסלול כדי שיסיימו טכניון. אנחנו משוועים לכוח אדם. טכניון ומוסדות להשכלה גבוהה. אז צריך להכשיר אותם במקצועות.

יש כאן את הפרויקט של כמה חברות תוכנה, התחילה עם זה מטריקס במודיעין ששנדי מכירה. אז זו בעיה. זה לא יעזור שום דבר, חברת הכנסת. יצטרכו לצאת מהכפרים. זה לא יכול לקום בתוך הכפר. זה יכול לקום אולי במרכזים. יש בנצרת פעילות יוצאת מן הכלל של יוזמה של בית תוכנה, שעושה עבודה נפלאה וגדל וגדל. ואנחנו בעד לשלב גם את אנשי המגזר הערבי, האקדמאיים שבהם, בתוך התעשייה הזאת, ואנחנו מעודדים את זה.

תעשייה קמה איפה שיש את כוח האדם. התעשייה הזאת זה לא מה שאנחנו הכרנו פעם, מכונות או דברים כאלה. לוקחים עכשיו אולם, מניחים רשת מחשבים, מניחים כמה PC ורשת וסרברים, והם מתחילים לפתח. זאת התעשייה.

ולכן, צריך להתייחס לזה בצורה אחרת. זה לא יכול להיות בג'ת או בערבא או דווקא בבני ברק. וגם הקהילה החרדית תצטרך לצאת מתוך עצמה. אז הבנות החרדיות יכולות להיות במודיעין בעבודה מרחוק. זה לא עבודה עדיין של ההיי-טק. זאת לא עבודה של היי-טק. זה עדיין לא פיתוח, זה עדיין QA. העבודה המרכזית נעשית בתל אביב ובירושלים ובחיפה, במרכזים, איפה שיש את כוח האדם.

ועכשיו יש יוזמה ברוכה, ECI מנסה לגייס ו-EMC מנסה לגייס בבאר שבע.

גם ECI.

מה עם הקמת אזורי תעשייה אזוריים?

כבר אני עונה. הרמת לי להנחתה.

סיימת, שלמה?

ודבר אחרון, אני מוכרח להביע את דעתי כאזרח במדינת ישראל וכאחד שתרם כמה שנים במדינה הזאת בכמה מסלולים. רבותיי, בואו תוציאו למגזר החרדי יותר ללמוד לימודים אקדמאיים ושישתלבו במגזר העבודה. אנחנו, אני באוהלה של תורה מאה אחוז, השאלה מה הכמות. אני צריך את הכמות הזאת, ויש שם ---

אבל לא מוצאים עבודה.

ויש שם איכויות, רק רגע.

יש כמות שלא מוצאים עבודה. קודם כל תקלוט אותם, שנוכל להגיד להם הנה, התחילו לעבוד. לא יתוסכל, 4 שנים לומד, בסוף מחפש.

אדוני יושב הראש ---

זה דמגוגיה מה שאתה אומר עכשיו.

אני לא אומר דמגוגיה.

למה? אני אגיד לך – כי יש כאלה, זה תהליך, אי אפשר להגיד היום תסגור. אז אני אומר, קודם כל תשלב את אלה שסיימו, גם במגזר הערבי שמסתובבים אלפי אקדמאיים שלא השתלבו. היום כבר אלפי חרדים שלא השתלבו בגלל חזותם.

49% המובטלות הערביות האקדמאיות. 49%. אז יש יותר מדי אקדמאיות.

רק רגע, השאלה, עוד הפעם, כשבאים ואומרים אקדמאיים, מאיזה מקצועות? אני מייצג את תעשיית ההיי-טק. אנחנו מחפשים מהנדסים ---

אז נעשה הסבה מקצועית, נעשה במדינה הסבה מקצועית, כמו שהוא אמר. אני לוקח אקדמאי, מלמד אותו כרגע הצורך שלך במהנדס, אז תסב.

לעשות מהנדס זה לא הסבה. זה לימודי בסיס.

בסדר, אז אני אומר. בסדר, תודה. אנחנו רוצים לשמור את אמיר זועבי, בבקשה. תציג את עצמך שאנחנו נדע.

אמיר זועבי, כלכלן וותיק במגזר. למעשה, כמובן זה לא השקף הראשון ולא השקף האחרון שאנחנו נראה. גם יש הרבה סטטיסטיקות. מה שאני ראיתי היום, אתה מנית היטב את הבעיות והחסמים. מצד שני פתרונות שאינם מקבילים לבעיות.

למה?

תיכף אני אסביר לך. דיברת על היצע העבודה, דיברת על ייצור. אני לא יכול לדרוש מכלכלה לא מפותחת להתחיל לייצא. קודם כל היא לא התחילה לייצר במיקום הגיאוגרפי שלה. איך היא תצא החוצה? דבר ראשון.

דבר שני, גם את החסם פה, אז אני מסתכל על מסלול עידוד התעסוקה. זה מסלול טוב, אבל אם אין היצע של תעסוקה, אז מה המסלול הזה יעזור לי? זו דוגמא טובה לעניין הזה.

גם כל התמיכות של הייצוא, יש תוכנית תבל, יש מעט מאד עסקים כפי שאמרת, שהצליחו לייצא. לצערי רובם בתחום המזון. אני לא קורא לזה ייצוא. זה קשה להיות בחוץ עם התעשיות האלו, וההצלחות הן די זעומות בתחום הזה.

מה שחסר הוא, וכל התוכניות קיימות, כל הזמן רצות, כל הזמן משכללים תוכניות חדשות. אבל השינוי האמיתי עדיין לא הרגשנו בתוך המגזר. וגם המדינה לא מרגישה. אני לא רוצה להתייחס למגזר כאילו הוא ישות נפרדת בפני עצמה. הוא חי בתוך מדינת ישראל. מה שחל על המדינה, חל עליו.

מה שאני אומר, שהפתרון של הגדלת ההיצע התעסוקתי, היות והכלכלה החזקה נמצאת במגזר היהודי, ויש לנו את הקושי, את הקשיים שמנינו עכשיו פה, בנייר הזה, בשקף הזה, של ניידות, חוסר ניידות. אז אפשר לפתח אזורי תעשייה אזוריים, וגם להכריח מפעלי עוגן. לא חייב להיות היי-טק. אני רוצה את הלאו-טייק דווקא. לא צריך היי-טק.

גם היום לאו טיק זה היי-טיק.

גם לאו טייק זה היי-טק. יש המון תעשיות. זה לא צריך רק לסגור את העיניים בכיוון אחד להסתכל ולראות היי-טק.

אז אפשר לפתח אזורי תעשייה אזוריים, למשוך אליהם מפעלי עוגן. עכשיו, איך מושכים מפעל עוגן? זה גם להכריח. אתן דוגמא ספציפית מאד. ניקח לדוגמא את סנו. סנו, מפעל פשוט. לדעתי לא צריך הרבה מיומנות על מנת לעבוד במפעל כזה. מצד שני יש המון אבטלה בקרב נשים וגם בקרב גברים במגזר הערבי. אם אני אבוא למפעל כזה כתמ"ת, כמשרד ממשלתי, אני אגיד לאדוני – אתה הגשת תוכניות, אתה רוצה להתפתח? בוא תתפתח לא באזור המרכז, בוא תפתח את עצמך באזור הצפון.

צריך לעשות פעילות גם של יחסי ציבור מול המפעילים האלה. לא רק להגיד יש לנו תוכניות בואו תהנו מהתוכניות האלה. הם לא יבואו לבד בלי יד מכוונת שתפעל ותכריח את המפעלים האלה לבנות ולהשקיע בצפון או בכל ריכוזי אוכלוסייה שהיא מוכת אבטלה, הם לא יעשו את זה, והם לא בגלל כוונות לא טובות שלהם. הם לא יודעים. אז צריך לבוא, רבותיי. עבודת יחסי ציבור למפעל – בוא תפתח את עצמך, אנחנו ניתן לך הטבות יותר משאתה חלמת עליהם. רק תפתח את עצמך שם.

וכך, אתה צריך לפזר את העושר במדינה, לא רק לרכז אותו בתוך האזור. יהיה זה מפעל רגיל, מפעל לאו טייק, מפעל היי-טק, זה היינו הך. צריך לפתח אזורים כאלה ולנצל את אי ניצול כוח העבודה הרדום הנמצא בפריפיה.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס? נציג האוצר, תגיד משפט.

טוב, אז אני אגיד חמישה.

כמה אתה מגדיל את התקציב לטובת העניין.

אני לא בטוח שתקציב כאן זו הבעיה.

אני יכול להגיד משהו והוא לא שומע, במשרד התמ"ת אין הרבה בעיות תקציב.

היו לכם שרים מוכשרים.

אומר, אמיתי.

המדען, המדען. שרון, המדען כבר נגמר.

זולת המדען שנגמר בעוד חודשיים.

שוב, אני אגיד בקצרה. מנכ"ל משרד התמ"ת היטיב לתאר ממני את החשיבות שמייחסת הממשלה לעידוד התעסוקה, ואני אומר את זה לא בלשון מליצית, באמת.

מלבד הצעדים ששרון תיאר ותיאר בפרוטרוט, הייתי מוסיף ארבעה צעדים ממשלתיים, צעדי מקרו – אחד זה מס הכנסה שלילי בפרישה ארצית, זה משהו כמו 600 מיליון שקלים פרישה ארצית, וזה בדיוק לאוכלוסיות מעוטות השתתפות שרק מתחילות להיכנס לשוק העבודה. זה כלי, אם עושים לו שיווק טוב, זה כלי חשוב.

השני זה מעונות יום. הייתה הגדלה של כ-300 מיליון שקלים לתקציב האגף למעונות יום בשנת 2011 וזה גם כלי עיקרי, 320 מיליון.

יותר. פלוס היה הסכם קואליציוני, מעל חצי מיליארד.

טוב שיש את הקואליציה.

בשנה שעברה, 300. השלישי, זה כמו שדיברנו בקצרה, התוכנית לשילוב המגזר החרדי – גברים חרדים בשירות אזרחי וצבאי, הגדלה מהותית של המערך. גם בניית מסלולים ייעודיים בשירות אזרחי ---

על זה נעשה דיון נפרד.

אבל זה עולם שלם שגם מוכוון תעסוקה, ורביעי – השכלה גבוהה. תוכנית הות"ת האחרונה, 5 שנים, יש הגדלה של מכסות ייעודיות לחברה הערבית ולחברה החרדית. 10,000 מכסות ייעודיות, זה כמות מהותית, זה שינוי מהותי. זה גם צעד מקרו שאנחנו רואים בו חשיבות רבה.

תודה. גם מר סעיד רצה לדבר, בבקשה.

אני לא הופתעתי מהנתונים הסטטיסטיים.

אתה יכול לברך עליהם גם, אם זה טוב.

אני לא מברך עליהם. אני לא הופתעתי, אבל לא מברך עליהם. אני יועץ כלכלי מנצרת. לדעתי, המגזר שלנו סובל משתי בעיות. בעיה אחת, חוסר תעסוקה בעיה שנייה - הכנסה, רמת שכר. יש לנו עודף באקדמאיים, למי שלא יודע.

נכון.

אבל האקדמאיים לא מוצאים מקומות עבודה והסיבות הן ידועות. המרחק, המדיניות הממשלתית, מעון היום שלא מיטיב לנשים, ועוד סיבות אחרות.

לדעתי, מדינה שרוצה לפתח אסטרטגיה טובה להילחם באבטלה – היא צריכה לדאוג לחלוקה שוויונית למשאביה. היא צריכה לדאוג שכל מגזר יקבל את כל מה שמגיע לו. וזה מתחיל גם מתפקידים ממשלתיים שהם כמעט, כל אחד מאיתנו יודע, למרות שאתם לא התייחסתם לאחוז הזה, שרוב המשרדים הממשלתיים והחברות הממשלתיות וחברות הביטוח והבנקים – אחוז התעסוקה של הערבים ושל החרדים – הוא מאד נמוך. ויש המון אקדמאיים מוכשרים מהמגזר הערבי.
כשמדברים על היי-טק, זה לא מספיק שנקבל תוכנית א' או תוכנית ב' לתמוך בכמה יוזמות פרטיות על מנת להקים גרעין. זה טוב להקים גרעין, אבל צריכים לבנות תשתית. תשתית היי-טק לא קיימת במגזר הערבי. הן ברמת המועצות המקומיות והן ברמת משרד התמ"ת וכל שאר המשרדים. אתה לא יכול להתבסס על יוזמה פרטית של אדם א' או אדם ב'.

מה זה תשתית?

תשתית זה אזורי תעשייה, זה מקומות עבודה, זה קשר עם העולם החיצוני, זה תוכניות שיווק, זה עידוד ותמיכה בתוכניות שיווק.

ועכשיו אני אעבור לנושא הייצוא. אדוני דיבר על נושא מאד קרוב לליבי ואני מאד קשור אליו. ייצוא אדוני, זו מילה גדולה. לא סתם אומרים ייצוא. אתה צריך הרבה מאד משאבים שלא תלויים בעסק עצמו, על מנת להיות מועמד לייצוא. וזה לא מתאפשר למגזר הערבי לצערי הרב. וכאן, התפקיד שלך אדוני, לבדוק למה זה לא מגיע, מדוע זה לא מגיע, ובאיזו צורה ניתן להחדיר אותו למגזר הערבי. ואז תראה שהמגזר הערבי יכול לעמוד בזה בכבוד רב, לא פחות מכל מגזר אחר. כי יש לנו המון אנשים מוכשרים.

תודה רבה. אנחנו ניתן אפשרות להתייחסויות.

אני אשמח.

אולי הערה, ככה שגם מנכ"ל התמ"ת יתייחס אליה. בקשר לתוכנית למעונות יום. תמיד משרדי הממשלה מקפידים להתייחס לתקציב במונחים של כמה משקיעים, אבל לא כמה מנצלים. בסופו של דבר כמה מנוצל וכמה ינוצל מהתקציב הזה של מעונות יום לחרדים ולערבים, אני אגיד לך – פחות מ-10% ואני אתן לך מספרים. כי בוועדה למעמד האישה אנחנו עוקבים אחרי התוכניות האלה ---

את מתכוונת למעונות יום?

כן, מעונות יום.

זאת אומרת מתקצבים X סכום ולא ---

נכון, מתקצבים הרבה, אבל בסופו של דבר כמה ניגשו. כמה רשויות מקומיות ערביות ניגשו לתוכנית של ---

היא מדברת על הבינוי.

על הבינוי את מדברת?

גם הבינוי, גם יש שיפוץ, יש השכרה, יש שלושה מבחני תמיכות. יש שיפוץ ויש בינוי ויש ההשכרה. להשכרה ושיפוץ – שלוש רשויות מקומיות ערביות ניגשו, לאף אחד, כולם לא התקבלו, או בגלל בעיות בטפסים או בגלל שאין להם, התנאים של מבחני התמיכה לא מתאימים למקומות הערבים.

את מדברת על עכשיו?

כן, כן.

אבל עכשיו עוד לא הגישו דו"חות.

כן, כן, בטח הגישו.

חברת הכנסת צודקת לגבי השכירות.

השיפוץ והשכרה כן הגישו. עכשיו, העניין של בניית מעונות, אני אגיד לך – אף רשות מקומית לא תגיש לך, בגלל שאין קרקעות. אף רשות מקומית לא תגיש לך, לא תגיד לך אני רוצה תקציב לבניית מעונות יום. היא תגיד לך תן לי את הקרקע, אין לנו קרקע לבנות.

כי על הקרקע בנו בית במקום שיבנו מעון?

בית גם בנו בלי רישיון כי אין היתרים.

כן, על הקרקע של המעון בנו בית בלי רישיון.

הקרקע שלהם לא מתירה, אז חבר הכנסת ---

אה, חשבתי.

אל תיכנס לעניין הזה.

לא, אני רמלאי, אז יש לנו שם מקום שרוצים לשים טיפת חלב ומישהו בנה וילה בשטח. אני אומר, טיפת חלב, לילדים.

שיעשה שימוש חורג – ותהיה לו טיפת חלב.

48% מהערים והכפרים הערבים אין להם תוכניות מתאר עד עכשיו, אז בוא לא ניכנס לאזור הזה.

טוב, זה דיון עכשיו תעסוקה.

אתה נכנסת לנושא הזה. אז השאלה לא כמה מציעים, השאלה כמה מנצלים מהתצקיב.

כמה יכולים לנצל, בגלל אי עמידה בקריטריונים.

אני יכול להתייחס?

אתה תחליט מי, אתה ראש המערכת.

אני אתחיל ממעונות היום. צר לי לאכזב אותך – 100% ניצול. רגע, כסף שתוקצב – 100% ינוצל.

לפריפריה?

100%.

תסביר את עצמך.

אני מקצה כמעט 100 מיליון שקל לבינוי מעונות יום. אני אוציא 100 מיליון שקל. כשכמעט 80הולך לבינוי, 15 לשיפוץ ולהשכרה, המודל לא הצדיק את עצמו. באמת ניגשו מספר מאד מצומצם של רשויות, נכון, ערביות, שלא עמדו בתנאי הסף. יכול להיות שצריך לשנות את תנאי הסף, נבדוק את זה. אבל 100% ינוצל.

כמה רשויות ערביות ניגשו לבינוי?

עכשיו אנחנו נמצאים בבחינה. החדר של וועדת המכרזים מפוצץ בארגזים.

כמה רשויות ערביות?

אני לא יודע להגיד לך.

ניגשו, הן רק ניגשו.

ניגשו, אני עוד לא יודע להגיד לך מספר.

אין זוכים עדיין, הוא לא יכול להגיד לך. אבל יש כמות מאסיבית של אנשים שניגשו.

מאד.

כולל המגזר הערבי.

בוודאי. עכשיו, בואי אני אגיד לך, אם אני אצטרך עוד כסף, הנה, רן שומע אותי, אני אביא עוד כסף. בסדר? אם אני אצטרך עוד כסף לבינוי, אני אביא עוד כסף לבינוי.

עשיתם סקר לראות איפה חסרים מעונות יום?

פה זאת שאלת הביצה והתרנגולת. אתה שואל האם במכרז תל אביב, ששם הביקוש,

מה שחברת הכנסת חוטובלי ביקשה ...

יש כמעט 15 שהגישו.

מהמגזר.

מהמגזר, אני ספרתי. בינוי.

והשאלה שלך היא שאלה טובה, ואני לא יודע לענות לך תשובה חד ערכית, כי בתל אביב ---

הוא מהמ.מ.מ זה, בודק וחוקר.

אני יודע, אין לי בעיה. בתל אביב ההיצע קטן מהביקוש. זאת אומרת במרכז תל אביב הביקוש למעונות יום הרבה יותר גדול מההיצע. זאת אומרת ששם עקרונית צריך לבנות הכי הרבה, נכון?

בתל אביב?

כן.

למה, שם יש שני ילדים וכלב. מה?

הביקוש הכי גדול בתל אביב.

אתה אמרת שני ילדים וכלב.

ברמת אביב ג' ובצהלה.

אבל הקרקע יקרה.

לכלב צריך מעון?

גם לכלב יש מעון. את זה אנחנו לא מסבסדים כרגע.

כי שם עובדות, נשים עובדות שם. בפריפריה הן לא עובדות.

אה, עובדות, זו הנקודה.

רגע, עכשיו השאלה אם בפריפריה, או נגיד בכפר ערבי – אני קודם אבנה את המעון או קודם אני אחכה שהאישה תצא לעבודה. אז השאלה רגע, יש ביקוש?

וגם תחבורה ציבורית.

ותחבורה ציבורית.

זה תמיד אחד עם השני. אחד כובל את השני.

זאת אומרת התשובה היא לא חד ערכית, אבל בהמשך לזה -100% ינוצל ואם צריך, יהיה עוד תקציב.

רק אני מבקש, אני חושב שהנושא הזה הוא מאד חשוב. מדובר בילדים במגזר, ולכן אני חושב, צריך להקים צוותים או מישהו מקצועי שילווה את ראש העיר, כי לפעמים בפרוצדורה, בניירות נופלים, ולפעמים חבל. זאת אומרת, לקחת מישהו מקצועי בתחום הזה. לפעמים בא בן אדם אומר, תשמע אני רוצה לקבל תקציב, הוא לא מקבל, אבל הוא לא יודע להגיש בקשה, כי היום בשביל לקבל תקציב, ראיתי איזה יום, תבחינים של משרדי ממשלה – ככה ניירת. צריך רואי חשבון כדי למלא את זה. ולפעמים הוא אומר – מה? אין לי כסף.

מכובדי אנחנו, תוך כדי הישיבה, אני כבר אומר לך, הגישו לי 108 רשויות לבינוי.

יכול להיות שרשות אחת הגישה כמה פעמים.

מוסדות ציבור הגישו מעל, כמעט 140 בקשות.

אוקי, אנחנו מבקשים שתראו ---

יושב הראש כהן, התוכנית היא לפריפריה. בסופו של דבר הנתון שאנחנו צריכים כמה נוצל בפריפריה, כמה נוצל במרכז.

בסדר.

כי התוכנית היא תוכנית ייעודית לפריפריה.

בסדר, אחרי שיעברו את המכרזים. הבנתי. תמשיך בשאר הדברים והטענות אדוני, ואנחנו רוצים לסכם את הדיון.

בבקשה. לגבי פרנסה בכבוד, תוך כדי הישיבה גם קיבלתי את המספרים, אני יכול להגיד לכם שבפרנסה בכבוד המספרים – נכון להיום השתתפו 1,500 תלמידים, 65% השמה. השנה פעילים 12 קורסים, כ-250 לומדים, שחלקם הגדול יסתיים לקראת סוף השנה. בסדר?

מה עושים אלה שלא השתלבו?

אני מניח מנסים להשתלב עוד פעם.

כמה זה מהווה?

פרנסה בכבוד?

מבחינת אחוזים, כן.

לא, זה העשור שבערסל.

איזה אחוזים, של מה אתה מדבר?

מבחינת מה? זו תוכנית מאד קטנה ספציפית למגזר החרדי.

במגזר החרדי לגבי האקדמאיים ולגבי דורשי העבודה.

1,000 איש, זה כלום.

בווודאי שזה כלום, אבל זה תהליך.

זה פרומיל. אני מסכים איתך. הלאה. לגבי השאלה של מר זועבי ושל חברת הכנסת זועבי וגם לגבי אדון סעיד. לא יכולתי לצפות לשאלה טובה יותר. אתמול שר התמ"ת ביקר בשפרעם ובטמרה והכריז ---

אתה מדבר על אזורי תעשייה?

והכריז שבשפרעם מבחינתו, יקום אזור תעשייה מרחבי שמשותף לטמרה ולשפרעם ולכל היישובים שמסביב. אזור תעשייה מרחבי יהנה משורה ארוכה של הטבות, ובכלל זה חוק עידוד השקעות הון, עם שיעור נמוך של 6% אם אני לא טועה של מס חברות. 6%. אין דבר כזה בעולם. עם מענקים, עם משיכה של חברות היי-טק. זאת אומרת זה לא שהממשלה לא עושה את זה. זה ייקח זמן, זה נכון, אבל אם אנחנו נצליח להקים בשפרעם למשל ---

לכמה זמן זה מיועד? זה ייקח 10 שנים להקים אותו? 20 שנה להקים אותו?

אזור תעשייה מרחבי? חודשים.

אזור תעשייה בנצרת זה כבר 15 שנה ולא מצליחים להקים אותו.

תראה, אני מאד אוהב היסטוריה ---

זה לנצרת, זה לא מרחבי. כשאתה מדבר על מרחבי, אז טוב שתהיה תוכנית וגם אינדיקציה בלוח זמנים.

בוא ואומר לך, אני לא היסטוריון. אני מאד אוהב היסטוריה, אבל מה היה בנצרת ב-15 שנים האחרונות לא יעזור לנו לדיון עכשיו. מה שיעזור לי לדיון עכשיו זה הפוטנציאל של 1,200 דונם שראינו בשפרעם.

תן לו לסיים.

והאמירה של שר התמ"ת הייתה מאד ברורה. ה-1,200 דונם האלה צריכים להיות מנוצלים לאזור תעשייה מרחבי שישרת את כל המרחב.

מה התקציב שלכם?

כרגע עוד אין תקציב, כי התקציב הוא לא הבעיה.

הבירוקרטיה.

צודק אדוני. הבעיה היא לאשר תב"עות, זה לייצר תשתית, זה להביא מפעלי עוגן. כי אם יהיה לי אזור תעשייה מרחבי בלי מפעל עוגן, יש בעיה.

בדיוק, זה מה שחשוב. תן לי להסב תשומת ליבך למשהו. בעבר הופרשו אזורי תעשייה. הוקמו אזורי תעשייה, אבל הניצול היה לדעתי מאד גרוע, כי היה חסר מנגנון בקרה מצד הממשלה. אתה תתפלא שאזורי התעשייה שהוקמו, חלק מהם שווקו למחסנים ושימשו לרשויות מקומיות.

ולדיור.

ואפילו יש ---

אז ככל שזה תלוי בעבדך הנאמן ובשר התמ"ת זה לא יקרה, כל עוד הם יושבים בתפקיד.

צריך מנגנון בקרה מאד הדוק, אפילו לדעתי צריך לחקור היסטורית על מנת לשפר את האזורים שהוכרז עליהם בעבר.

אני מסכים. עוד הערה אחת שאשר כתב לי פה בצדק – מסלול תעסוקה – כל מי שהגיש בקשה – קיבל. כל מי שהגיש בקשה – קיבל. ולגבי אזורי תעשייה, אני עדיין לא יכול כמדינה, לחייב מפעל פלוני אלמוני, ללכת למקום X.

אם לחבר הכנסת כהן ---

לפתות אותו, לא להכריח אותו.

או, אז זה חוק עידוד השקעות הון.

אז זה מה שאנחנו עושים.

אני אומר לו – תלך לפריפריה, תקבל 6% מס חברות. אני אעזור לך במסלול תעסוקה.

למשל. זה מה שאנחנו מדברים. לתת לו סוכרייה.

אבל אני לא יכול להגיד לו, אני לא יכול לחייב אותו ללכת למקום X.

סוכרייה. הכל כלכלי בנוי, מה זה פה אתה יכול להכריח מישהו?

אבל אתה צריך ליזום ולעודד אותו לבוא.

אוקי, יש לי ישיבת סיעה. אני רק רוצה לסכם את הדיון החשוב הזה.

ראשית, אני רוצה להודות למנכ"ל משרד התמ"ת, ידידי שרון קדמי וכל הצוות המקצועי שלו. אני רוצה להודות למחלקת מחקר שלנו, מ.מ.מ, תודה רבה, באמת אתה תרמת רבות ואתה עוד תמשיך לתרום, כי אנחנו כל פעם נכנסים לנישה חדשה בנושא של תעשייה ותעסוקה. ניכנס למגזרים, נכנס גם לדברים אחרים. הסבו את תשומת ליבי שיש גם בעיה של תעסוקה במגזר הנכים.

אנשים מוגבלים.

מוגבלים, בכל מיני דברים. אנחנו נראה איך המשרד נערך לנושא הזה. אנחנו דיברנו שהכנת מסמך של מ.מ.מ. בנושא שירות אזרחי.

אני אשמח לקבל אותו.

אנחנו רוצים לראות כמה שיותר אזרחים נכנסים, כולל במגזר, נכנסים לשירות אזרחי ואיך הוא בנוי. לא רק לתת שירות לאזרח שהוא צריך לתת, לשלב בתוכו כבר אלמנטים של שילוב של תעסוקה או למידה, של הסבה מקצועית כזו או אחרת, הכשרה מתאימה שבגמר של שירות אזרחי, כבר יהיה לו איזה שהוא מקום, אפילו במקום שהוא התנדב בו, יכול להיות שיקלטו אותו בגלל שהוא כבר היה טוב שם ונתתם לו הכשרה מתאימה, כי זו עוד דרך לשלב אותו בחברה.

אדוני, אני מודה לכם מאד. אני חושב שאתם עוד לא מגיעים לאוכלוסיות. אני חושב שתעשו איזה שהוא שיתוף פעולה עם האנשים המדהימים האלה שיושבים כאן, שהם באים מהשטח.

אם לא תתנגדי, הכנתי מסמך טוב, אם אני אעביר להם את זה, ובאיזה שהוא יום תגידו אתם מי הגופים המקצועיים שיכולים לשבת וללמוד את זה, כי זה מהשטח. אני יכול לתת להם את המסמך שלך?

כן, כן.

את מסכימה?

כן, בטח.

אז תעברו על זה. חברת הכנסת זו הנציגה. אם אתם חושבים שיש משהו כפיילוט להקים את הנושא, להראות את זה באמת בשטח איך זה מתנהל. אני מציע גם לחבר אנשים מהשטח. כמו שלקחתם פה גברת נכבדה מהמגזר והיא יודעת איך להגיע לכל דבר, גם במגזר הזה לקחת, ואז להגיע לנישות מסוימות, לעודד, להוציא את האנשים שקשה להגיע אליהם. אלא אם כן האנשים מכירים את עצמם. כמו במגזרים גם אמרתי, למה אמרתי, גם במגזר החרדי יש כל מיני חסידויות, כל מיני חצרות, כל מיני דברים, לכן אני חושב שהקשר עם הקהילות האלה צריך להיות פרטני, עם כל חצר וחצר לגופו של עניין, אתם יודעים איך למצוא את הדברים האלה. יש לכם נציגים נאמנים בכנסת ישראל, שיכולים לסייע, ואני כמובן גם נרתם לעזור לכם.

המטרה היא באמת להגיע לפרט, להוציא אותם ממעגל של עוני, להגיע לתעסוקה הולמת וגם לשכר הולם. ולא שבעל ואישה יעבדו והם עדיין יישארו עניים. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים שאם כבר עשינו את המהלך הזה, אנחנו ניתן להם להתפרנס בכבוד ולתת מענה לילדים שלהם.

תודה רבה על ההשתתפות. אנחנו בתיאום אתכם נזמן אותך פעם בכמה זמן לדברים כאלה.

בכבוד רב.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30