הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת הכלכלה

23.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 498

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ז באדר תשע"א (23 במארס 2011), שעה 10:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סירוב רשם הקבלנים להנפיק קבלן רשום של חה"כ טלב אלסאנע

חברי הוועדה: חמד עמאר –מ"מ היו"ר

טלב אלסאנע

יצחק וקנין

מלכה אביטל



- מ"מ מנהלת יחידת הבחינו, משרד התעשייה, המסחר






והתעסוקה

אמיל מלול



- מנהל תחום נושאים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אילן אליהו



- ראש תחום רישום וסיווג, משרד הבינוי והשיכון

סמדר לוי זיזי



- עו"ד, משרד הבינוי והשיכון

אלון לוין



- יועץ לרשם הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון

רוני סיגל



- מנהל אגף בכיר, משרד הבינוי והשיכון

נתן חילו



- מנהל האגף הטכני, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

צבי שרף



- מנכ"ל תפעול, התאחדות קבלני השיפוצים

יהודה בן סעדון



- מכללת אלפא 100

מחמוד שרקאוי



- מכללת אלפא 100

יוסף שרקאוי



- מכללת אלפא 100

ויקטור ג'נאח



- מכללת אלפא 100

מאיר מלק



- מכללת אלפא 100

אמג'ד דראושה



- מכללת אלפא 100

יוסף דביני



- מכללת אלפא 100

עופר נטע



- מכללת אלפא 100

לאה ורון

יפעת שפרכר

סירוב רשם הקבלנים להנפיק

קבלן רשום של חה"כ טלב אלסאנע

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סירוב רשם הקבלנים להנפיק קבלן רשום, של חבר הכנסת טלב אלסאנע. התקיים דיון ב-19.2.2010. בסוף הפרוטוקול היושב-ראש שנכח ביקש שיהיה דיון המשך, שיהיה דיון מעמיק. הוא ביקש שרשם הקבלנים יגיע, ייתן הסברים, וגם משרד התמ"ת יגיע וייתן הסברים.

זאת ישיבה שנייה באותו הקשר. אני כל הזמן הייתי סבור שתפקידו של רשם הקבלנים הוא לרשום קבלנים. מתברר שתפקידו של רשם הקבלנים הוא לא לרשום קבלנים. השאלה שנשאלת היא מה הוא עשה מאז הישיבה הקודמת עד היום. מה מרוויחה מדינת ישראל מהמדיניות הקיימת היום? אני מבין שהחוק לא השתנה מאז קודמיו של הרשם. התקנות לא השתנו. לא יכול להיות ששינוי פרסונאלי של רשם הקבלנים גורם למהפכה, גורם לשינוי. אנשים שסמכו על מצב קיים הלכו, למדו, השקיעו זמן, השקיעו כסף ובסוף אומרים להם שהנייר שהם מקבלים בגין השתלמות הוא 0, הוא לא שווה כלום, הם לחינם הטריחו את עצמם ולחינם שילמו. זה דבר שהוא חסר כל היגיון לאור המציאות בענף הבניין, לאור העלויות. יש לנו תחושה שיש קבוצה מסוימת שמרוויחה מהמציאות הקיימת. אלו החברות הגדולות. יש קבלנים רשומים שלא רוצים שייכנסו למעגל הקבלנים עוד קבלנים שיכולים להתחרות איתם. יש כאלה שניגשים למכרזים, זוכים במכרזים, מקבלים את הכסף אבל לא מבצעים את העבודה. הם מעבירים את הנטל לביצוע העבודה לאותם קבלנים שלא נרשמו. הם לא יכולים לגשת למכרזים, הם לא יכולים להשתתף, אבל הם טובים לבצע את העבודה. מציאות הזאת היא מציאות מעוותת, זאת התעללות. הייתי מעוניין לשמוע מה נעשה מאז הישיבה הקודמת עד היום, מה התקדם, האם סתם הייתה ישיבה והעולם כמנהגו נוהג, או שהייתה פגישה, היה שינוי, הייתה התייחסות אחרת. ממה שהבנתי יש ועדה מייעצת לרשם הקבלנים. השאלה שנשאלת היא אם הוועדה המייעצת מתכנסת, יושבת, מקיימת דיונים.


לפני כניסתו של הרשם, עו"ד רוני סגל, לתפקידו הייתה בתפקיד הגברת מלי ישראלי. כל הגישה אז הייתה שונה. למה בעקבות החילופין הגישה השתנתה? יש כאן חוברת של ועדת ההיגוי לחוק רישום הקבלנים שהייתה בזמנו של שר השיכון. בעמוד 15 לדוח כתובים הקריטריונים לרישום קבלנים. כל מי שרשום בענף ראשי יכול להירשם לענף המשנה שלו. הקריטריונים גמישים, יש שיקול דעת רחב. אפשר להפעיל את שיקול הדעת לכאן ולכאן. השאלה למה מפעילים את שיקול הדעת אך ורק לכיוון אחד. זה לא עניין מתמטי. יש מרחב של שיקולי דעת, יש גמישות. מדוע מפרים את שיקול הדעת בצורה כזאת שזה חוסם אנשים? מדובר באנשים שזאת פרנסתם, שזאת עבודתם, שזה מקצועם. מדוע חוסמים אותם? לא הם החליטו על הקורסים. משרד התמ"ת או משרד השיכון החליטו. מדובר במכללות שאושרו להעביר את הקורסים. מי שלמד שם קיבל תעודת קבלן רשום. האחד שלמד קיבל, השני לא קיבל בגלל השינוי שהיה ברשם הקבלנים. כולם למדו באותו בית ספר, באותם קורסים. מדוע הגישה שונה?

האם האנשים שלמדו לפני תקופה מסוימת קיבלו את הרישיון?

כן. מדובר באותה מכללה, באותם קורסים. השינוי שהיה התרחש אצל רשם הקבלנים. זה גרם לשינוי במדיניות.

השאלה היא אם לא צריכה להיות איזו שהיא אחריות של רשם הקבלנים. ישנה ועדה שמוסמכת ובודקת קבלן קבלן ועל פי זה מנפיקה. אני חושב שלא מספיק שהקבלן בונה. ישנה אחריות שמוטלת על קבלן. האחריות היא אחריות במלוא מובן המילה, במיוחד אחרי מה שאנחנו רואים בכל העולם עם רעידות האדמה, עם תקן הבנייה. ישנה אחריות על קבלן. קבלן שיש לו סוג 100 או 200 נדרש להשתתף במכרזים מסוימים. קבלן שיש לו 400 נדרש למכרזים מסוימים. לי אין מושג מעמיק על דרך קבלת ההחלטות. אתה מצייר תמונה כאילו יש פה איזה עניין לתקוע את האנשים.

זאת התוצאה.

בדיון הקודם הנושא היה אפליה. הועלו פה טענות של גזענות וטענות של איפה ואיפה. רשם הקבלנים לא פועל בחלל ריק. רשם הקבלנים לא מחליט איך הדברים מתבצעים באופן בלעדי. אנחנו נמצאים במסגרת נורמטיבית שקבועה בחוק. רשם הקבלנים פועל על פי מסגרת של חוק רישום קבלנים. יש בנושא הזה תקנות, אם זה תקנות סדרי רישום ואם זה תקנות שמתייחסות לנושא של מנהלי עבודה.

אני רוצה להתייחס לנושא של הבקשות לרישום קבלנים, בין אם אלו בקשות של יחידים ובין אם אלו בקשות של חברות. הבקשות עוברות דיון בוועדה המייעצת . הוועדה המייעצת בודקת את הניסיון ואת ההכשרה. בכל תיק כזה ובכל החלטה שמתקבלת על ידי רשם הקבלנים זאת זכותו של מי שחושב שהוא נפגע לפנות לוועדת ערר. ועדת ערר זאת ועדה מקצועית בראשות נשיא בית משפט מחוזי בדימוס. יושבים שם 5 נציגים. ההחלטות האלו והדיונים האלה מתבררים בנוכחותם של העוררים ונציגי משרד השיכון. יש גם יועצים של התאחדות הקבלנים. ההרכבים האלה דנים בתיקים. המסגרת שעל פיה פועלים היא המסגרת של החוק . יש קביעה של הכשרה וניסיון. הטענה שאנחנו פועלים בחלל ריק לא נכונה.

מישהו אמר שאתם פועלים בחלל ריק? אף אחד לא אמר.

יש כאלה שפונים לעתירה מנהלית וגם לבג"ץ . בנושא הזה יש בג"ץ שנדון כבר בשנת..

נאמרו דברים ברורים על ידי חבר הכנסת טלב אלסאנע. בזמן שהתחלף רשם הקבלנים השתנתה כל המדיניות. זאת הטענה העיקרית של חבר הכנסת טלב אלסאנע. האם הרשם הקודם לא עבד לפי תקנות או לפי הסדר?

בוודאי שהוא עבד. הטענות שעלו פה בישיבה הקודמת של הנציגים שמייצגים את אותו בית ספר שעליו היה הדיון הקודם עלו במסגרת אותם דיונים בוועדות ערר, הם עלו גם בפני הרשם הקודם. מדובר בבג"ץ 2386/03. יש החלטות מלפני 7 שנים, פסק דין בשם נופר, פסק דין י.ד הגליל בנגב. ההחלטות האלו שאנחנו מדברים עליהן נדונו ויש לגביהן פסיקה חד משמעית. אגב, אם אנחנו מדברים על אותן טענות של עורכי הדין שמייצגים את בית הספר, אז ההחלטות שהתקבלו היו כאשר הם עצמם היו המייצגים.

אנחנו לא כאן ערכאת ערעור. אנחנו לא באים לקיים דיון במקום בית משפט. זה לא בית משפט. אנחנו שואלים אותך על המדיניות שלך, למה המדיניות השתנתה עכב חילופי התפקידים.

מה שמשתמע פה זה שהרשם הנוכחי תוקע את הדברים, הוא פועל על פי איזה שהוא חלל ריק. זה מנותק מהמציאות לחשוב כך. הוא פועל על פי קריטריונים שנקבעו לו.

אמרתי שהקריטריונים גמישים. אפשר לפרש לכאן ולשם.

יש ועדה שבוחנת. הוא לא מעל הוועדה הזאת.

יש בעיה שצריך לפתור. אי אפשר להגיד שיש חוק שעל פיו פועלים.

זאת העמדה המשפטית שרשם הקבלנים פועל על פיה וקיבלה עיגון בפסיקה. יש למכביר פסקי דין לגבי חוסר ידיעה. זאת הנחיה משפטית שעל פיה משרד השיכון נוהג. היא קיבלה לא פעם ולא פעמיים גיבוי בפסיקה. ככל שיעלו טענות לגבי שרירות יש את הביקורת המשפטית. הבקרה הזאת היא הבקרה שעומדת לזכותם.

לפי הנתון שאני רואה פה אני צריך להגיד לו לקום וללכת. בשנת 2010 אישרו 670 קבלנים. זאת הרמה הכי גבוהה שהוא הנפיק בענף 100. בענף 200 הוא הנפיק 228, שזה הכי הרבה מכל השנים. בענף 300 הוא הנפיק 12. בענף 400 173 קבלנים. בענף 500 22 קבלנים. אתם כבית ספר אינטרסנטים. הוא כרשם הקבלנים צריך לבחון את כל הפרמטרים, לא רק אם עברתי איזה שהוא קורס.

אתה סנגור?

אני לא סנגור.

יש מאות קבלנים שעברו את הקורסים האלה.

בהמשך לישיבת הוועדה שהתקיימה יצאה פנייה למר רוני סיגל . מר אילן אליהו, מנהל תחום רישום וסיווג, העביר רשימה מסודרת.

האם בתי הספר האלה שמכשירים קבלנים צריכים להיות מוכרים באיזו שהיא דרך על ידי משרד התמ"ת? איך הם מקבלים את אישור ההדרכה?

הנושא נמצא בסמכות התמ"ת. יש הכשרות. נכון להיום הבוגר צריך להוכיח שהוא מנהל עבודה.

יש תנאי סף לקבלה?

כן. הוא צריך להוכיח שהוא מנהל עבודה ושיש לו 6 שנות ניסיון בדיוק כמו שמהנדס צריך להוכיח שנתיים ניסיון והנדסאי צריך להוכיח 4 שנות ניסיון.

האם כשמסיימים את הלימודים יש תנאי סף לקבלת התעודה?

המסגרת הזאת נקראת מסגרת הכרה לבתי ספר עסקיים. אלו מסגרות שהן לא ממומנות על ידי המדינה. הפנייה לפתוח קורס היא של בית הספר. התהליך הוא וולונטרי. אנחנו לא כופים. זה שוק חופשי. בית הספר צריך לעמוד בכל הקריטריונים. הוא מקבל אישור לשנה לפתוח קורסים. אנחנו מפרסמים תכנית לימודים מראש. הוא מתחייב לבצע את כל תכנית הלימודים. הוא עומד בכל הדרישות של פיקוח, של בחינות וכן הלאה. כדי להיות רשום במסמכים שלנו הוא צריך בנוסף לתעודת גמר גם להיות כפוף להנחיות החוק ולרשם הקבלנים. מבחינת הכשירות המקצועית לא מספיק לסיים את הקורס, צריך לעמוד בתנאים. זאת הסיבה שהרישום הוא אינדיבידואלי ולא קבוצתי. התהליך הזה דומה לכל תהליך רישום גם במקצועות אחרים. גם בתחבורה, גם בחשמל. כיתה שהצליחה בקורס לא הולכת להירשם ככיתה. כל בוגר עם המסמכים שלו מגיש את הבקשה שלו. במקרה הזה התגלו אי דיוקים בנושא הוותק. אי אפשר היה לרשום אנשים על אף שיש להם תעודה כי היה ספק לגבי הוותק המקצועי שלהם, לגבי השאלה אם הם היו מנהלי עבודה בפועל או לא.

האם הוא צריך להביא אישור שהוא עבד אצל מישהו כמנהל, או שהוא צריך לעבור קורס כדי להיות מנהל עבודה?

חשוב שהוא היה בפועל מנהל עבודה.

הוא צריך להביא אישור של מעביד.

קורס של 330 שעות ובחינה שאף אחד לא עובר אותה.

זאת רשות נפרדת. האחריות עליה. התכנים הם שונים, אם כי יש חפיפה. האחריות של מנהל העבודה היא לא אותה אחריות של קבלן. מדובר באחד המקצועות הבטיחותיים והרגישים ביותר. כאשר יש שיקול דעת או ספק אנחנו צריכים לשקול.

נניח שאני עובד כמנהל עבודה, אני הולך ולומד בבית הספר, עוברת תקופה מסוימת ואני מבקש לקבל תעודה. האם אני צריך לעשות עבודה לפרק זמן מסוים שמוכיח את זה שיש לי אישור?

6 שנים.

האם כשהייתי מנהל עבודה במשך 6 שנים אני צריך לקבל אישור מהקבלן שעבדתי אצלו?

אני לא מצוי בתהליך כי זה בסמכות מפקח עבודה ראשי. הוא זה שמאשר את המינוי של מנהלי העבודה בפועל. המשמעות היא שיש לו ניסיון בניהול אתר. הוא יודע מה זה אתר בנייה.

באיזה אישור צריך להצטייד אותו אדם כדי להוכיח על מנת לקבל?

הוא צריך אישור על כך שיש לו רישום בפנקס של מנהל עבודה ראשי.

ואם הוא עבד בפועל אבל אין לו את הרישום?

יש מקרים כאלה. יש להם פרוצדורה. הנושא נמצא בסמכות של בטיחות בעבודה. יש להם שם אישורים. אנחנו מקבלים אישורים על הוכחת ניסיון בפועל של מנהלי עבודה. תלוי על איזה תקופות מדברים. היו תקופות שהיה להם מרשם מרכזי. האישור שקבוע אצלנו בתקנות, שעכשיו אנחנו בודקים על פיו, זה אישור של המפקח האזורי בתמ"ת לבטיחות בעבודה. היום הנושא הזה נמצא במחשב. אפשר לראות בכל אתר מי מונה להיות מנהל עבודה. הניסיון הזה הוא ניסיון שאפשר להוכיח באמצעותו.

נניח שאני בא היום אחרי שעברתי שנה לימודים, קיבלתי את כל התעודות ויש לי את אותו אישור של מפקח אזורי..

אם הניסיון שלך הוא 6 שנים..

יש משהו שיכול למנוע ממני?

אם אתה רשום ברישום של מנהל העבודה והמפקחים.

הרבה מבוגרי מכללת אלפא הם אלה שיש להם את הטענות על כך שלא מקבלים. האם כאשר נתתם להם את ההרשאה להעביר את הקורסים הם עמדו בדרישות הסף של משרד התמ"ת?

אלה תנאי הסף שקשורים ללימודים. כתוצאה מאי ההבנה הזאת החלטנו שבכל קורס חדש נציג של הרשם יישב בוועדת הקבלה ויבדוק את אותם מסמכים על מנת למנוע..

זה אומר שיש לכם תנאי סף לקבלה.

יש תנאי סף כדי ללמוד.

יש תנאי סף ללמוד, אין תנאי סף לקבל את התעודה. אתם יודעים שמי שרוצה ללמוד גם רוצה לקבל תעודה. למה שמההתחלה לא יהיו את תנאי הסף על-מנת לקבל תעודה?

הם לא שואלים אותו כאשר הוא מתחיל ללמוד . הם הולכים לבית הספר על דעת עצמם.

כשעלתה מחלוקת ב-1996 וב-1997 הקמנו ועדת היגוי לפרשן את חוק רישום קבלנים. אין סמכות לרשם הקבלנים להחליט בנושא הזה. כתוב בחוק שאדם בוגר בית ספר מוכר על ידי משרד העבודה רשאי להירשם לענף משנה ללא ניסיון. אנחנו רשמנו. אני עוסק ברישום קבלנים. אני נתתי רשימה שמית.

אתה רוצה שזה יהיה כך?

אני רוצה שזה יהיה כך. זה החוק. הוועדה החליטה, לא הרשם. הרשם הוא בסך הכל פקיד שמבצע חוק. יש ועדה מייעצת שמינה אותה שר השיכון. היא מורכבת מ-5 אנשים בעלי מקצוע מהתחום.

אני נמצא היום בשנת 2011. אתה מביא לי מסמך משנת 1969.

לא תוקן החוק הזה. הרשם צריך לתת תשובה על כל בקשה שמוגשת אליו עד 60 יום. אני אראה לכם שבמשך חודשיים הוא לא נתן. הוא אפילו שנה לא נותן תשובות.

נזרקים פה דברים לחלל, מטיחים פה האשמות. אין שום נתונים. הקלות הזאת שבה הדברים האלה נאמרים ללא שום אסמכתאות..

תעביר את כל המסמכים לוועדה.

בקשר לרישום בוועדות. אני יזמתי ב-4.1.2000 את הקמת הקורסים האלה על מנת להקל על הקבלנים. כנס ראשון עשינו בנתניה במלון כרמל. הרשמת בעצמה אמרה ללכת ללמוד, לקבל תעודות ולבוא להירשם. היא רשמה את כל הקבלנים.

אוי ואבוי אם זה הולך ככה. אם המצב הוא כך אני כמחוקק אעשה בו סדר. אם זה אמיתי מה שאתה אומר זה גרוע מאוד. הבתים יתחילו ליפול עלינו.

הכל פה פוליטיקה. אין פה שום שיקול מקצועי.

יש תנאי סף. אדם שהוכיח שיש לו שנות ניסיון בעבודה מעשית ואין לו עבירה פלילית יכול להירשם לקורס. יושב בוועדה נציג הוועדה, מר אילן, ונציג התמ"ת. הם מקבלים אותו על סמך תנאי הסף האלה. מאות קבלנים למדו קורס קבלנות ונרשמו. אנחנו רשמנו אותם. יש פה פסק דין על כך שהרשם חייב להוכיח התייעצות בוועדה מייעצת. הוא לא מוכיח.

האם הטענה היא שאנחנו מקבלים החלטות ללא התייעצות עם הוועדה המייעצת?

זה חלק מהטענות.

אין החלטה שמתקבלת ללא ועדה מייעצת.

אני מציע שיכתוב לענפי משנה ללא ניסיון. זאת לשון החוק.

טלב אלסאנע צדק בזה שאמר שהוחמרו התנאים מאז שהרשמת והיועץ המשפטי שלה הוחלפו ברשם. הוא פועל כמשפטן, הוא לא פועל לטובת הענף. לפני כשנה הייתה הוועדה בראשות אקוניס. 70% מהענף שלי הם קבלנים ערבים. זכותם להיבחן בשפת אימם. כבוד הרשם הבטיח לקבלנים שלי בבג"ץ שיהיו מבחנים בשפה הערבית. על בקבוק קוקה-קולה יש הוראות שימוש בערבית, על חבילת מרגרינה יש הוראות שימוש בערבית. הוא פוגע בקבלנים שלי שלא יכולים להירשם, שלא יכולים להיבחן בשפת אימם. בדרישות המשרה של מר סיגל לא כתוב שהוא מחוקק, אבל בפועל הוא הפך למחוקק. הוא קבע שקבלן שבא להירשם יגיש חשבוניות על כך שהוא לא עבר היקף של 32 אלף שקל לעבודה במשך 5 שנים. אין קבלן כזה בארץ. יש דינאמיקה של חיים. לשפץ חדר אמבטיה עולה 40 אלף שקל. מר סיגל רוצה שקבלן יציג לו במשך 5 שנים חשבוניות ברצף על 32 אלף שקל כל חשבונית. אם יש לך חשבונית ב-40 אלף שקל אתה נפסל. תקנות מס הכנסה אומרות שבמסגרת חופש העיסוק אתה יכול להוציא חשבוניות כחוק. חבר'ה שלי שהגיעו לרשם הקבלנים להירשם עם חשבוניות של 300 או 400 אלף שקל נפסלו על ידו. המדינה מעודדת אנשים לעבור על החוק. אומרים להם להוציא חשבוניות על 32 אלף שקל כי אחרת הם לא יירשמו כקבלנים רשומים. הגברת הקודמת שמר רוני סיגל החליף הסתפקה ב-3 חשבוניות לשנה על מנת לראות שהוא עסק בתחום והוא לא בא מהרחוב. אומר מר רוני סיגל שהוא רוצה 5 שנים אחורה. רוני סיגל הוא לא מחוקק. אף אחד לא שם אותו מחוקק. הוא עוסק בדברים שהחוק אוסר עליו לעסוק בהם. הוא מחוקק חוקים בענף הזה.

ביטוח לאומי משלם מיליארד נקודה 7 כל שנה לנפגעים בענף הבנייה בשיפוצים ובתאונות עבודה. המדינה בראשות מר רוני סיגל מונעת מהם הכשרה בטיחותית. הם לא יכולים ללכת ללמוד, להיבחן. זה יותר חשוב מכל ההכנה לבתי הספר. 14 אלף 600 קבלני שיפוצים רשומים במס הכנסה עם תיקים פעילים. כולם הוציאו חשבוניות מעל 32 אלף שקל. אתם רוצים שהם ימשיכו לעבוד בשחור? אתם רוצים שהם ימשיכו לעבוד בלי ביטוח, בלי הכשרה מקצועית? זה מה שקורה כרגע. איפה הבחינות בערבית? רוני סיגל הבטיח בבג"ץ שבנובמבר יצאו בחינות בערבית. נובמבר כבר היה.

מי עורך את הבחינות?

משרד התמ"ת.

אני מחזיק פה ב-3 מכתבים של רשמת הקבלנים הקודמת, הגברת מלי ישראלי, של תלמידים שלמדו קורסים של 100 ו-200 בענפים הראשיים. כאשר הבקשות שלהם נדחו לענפים ראשיים היא אישרה אותם לענפי משנה. היא מאשרת אותם על סמך אותה בקשה שהוגשה לענף הראשי.

לגבי שאלת הניסיון של ענפי המשנה הרשמת הקודמת התייחסה. היא הורידה את הלחץ של כל הקבלנים ורשמה אותם בענפי משנה. ענפי משנה זה גם ענף שהקבלן יכול לעבוד בו עד אשר יצבור את הניסיון של קבלן גדול שיכול לבצע עבודות בהיקפים גדולים. חבר הכנסת אמר שהבית ייפול. הבית לא ייפול, כי האנשים האלה לפני שהלכו ללמוד עברו תנאי סף. תנאי הסף זה שהם עוסקים 5 שנים בענף הבניין. מי שאישר אותו זה מפקח העבודה הראשי. כבוד הרשמת הקודמת ישבה באותן ישיבות של ועדות הקבלה ללימודים ואישרה אותם. לחלק היא אמרה שהם לא יתקבלו לקורס כי לפי האישורים שהם הציגו אין להם את הניסיון המספיק בשביל ללמוד.

הקורסים הם של משרד התמ"ת. הקבלנים משקיעים כסף. נכון שלבית הספר יש אינטרס כלכלי בעניין, אבל הוא מבצע תכנית לימודים של משרד התמ"ת. הפיקוח הוא של משרד התמ"ת. לבוא ולתקוע איזה אלף קבלנים עם תעודות כאלו שאין להם אפשרות להתקדם זאת בעיה. כבוד הרשם מודע לבעיה הזאת. יש 1000 תלמידים שסיימו קורסים מאז שהייתה ההקפאה ב-2008 עד היום. כל הקורסים של קבלני בנייה ותשתיות הוקפאו. בינתיים אלה שלמדו נפלו בין הכיסאות. לאלה צריך לפתור את הבעיה. מהיום והלאה אם ייפתחו קורסים חדשים יהיו תנאים חדשים. כבוד הרשם יקבע תנאים חדשים, מבחנים חדשים כך שהתלמיד ידע מראש. מי שרוצה היום ללמוד משפטים יודע שהוא צריך ציון של 70 לפחות. מי שכבר למד עובד לפי המתכונת הקודמת. אני מחזיק באישור של משרד העבודה לגבי קורסים שמשרד העבודה עצמו לימד. אמרו שמי שהתחיל ללמוד יסיים במתכונת הזאת, כשמהיום והלאה יש תנאים חדשים.


כבוד הרשם אמר שהוא מתייעץ עם הוועדה המייעצת. החוק קבע שזאת ועדה מייעצת. המשמעות של השם שהיא תייעץ לו. אני לא רוצה שהוא יהפוך לחותמת גומי ולגושפנקא של הוועדה המייעצת. יש לו שיקול דעת, הוא ישב שם שנים רבות כיועץ משפטי, הוא מכיר את הענף. יש מקרים שהוא בעצמו יכול להחליט בניגוד לוועדה המייעצת. הוועדה המייעצת לא תחליף את הרשם.

סעיף 7(ב) מחייב את הרשם בהתייעצות. בוועדה המייעצת חברים פרופ' מהטכניון ואנשי מקצוע על פי המלצת השר.

אל תלכו עם הטענה הזאת, כי רשם הקבלנים אומר שהוא מתייעץ.

אותו יושב ראש ועדה מייעצת, פרופ' נבון, הופיע בתקופה של מלי ובתקופה של כבוד הרשם. בתקופה הראשונה הוא כתב במפורש החלטה שגם אם אין ניסיון חוקי וגם אם הוא ביצע עבירה בניגוד לחוק רישום קבלנים הוא יורה לרשום אותו. האדון עתר לבג"ץ. הובהר שם שצריך ניסיון של 6 שנים. אותו אדם נרשם למרות שביצע עבירה בניגוד לחוק. סעיף4(ב)(2)לחוק רישום קבלנים קבע מי שבוגר קורס. הניסיון מוכח מלכתחילה בזמן שהוא יושב בוועדת הקבלה. כבוד הרשם, מר רוני סיגל, הורה במפורש למר אליהו אילן לא להגיע לוועדות קבלה. כבוד הרשם פעל בחוסר תום לב מובהק כלפי המכללות. הוא אמר במפורש לא להגיע לוועדות.

אתה לא יכול להאשים את הרשם. בוא תדבר באופן כללי, תציג עובדות.

היום הרשם לא מופיע בוועדות.

כמה זמן הקורסים לא מתקיימים?

שנתיים.

הוא לא אחראי על הקורסים. מי שאחראי על הקורסים זה התמ"ת. מי שאחראי על הבחינות בערבית זה התמ"ת.

אנחנו בוועדה הזאת דנו כל כך הרבה בבעיית הבנייה, בחוסר הדירות במדינת ישראל. ראש הממשלה הציע תכנית בשביל לקדם את כל הנושא ולהגיע למצב של בנייה. מה שאני רואה כאן ומה שאני שומע מאוד קשה. הקורסים החשובים ביותר בשביל להתקדם בכל ענף הבנייה תקועים.

נראה לי שהרושם שנוצר מוטעה.

אמרו ששנתיים לא מקיימים.

לפי מה שאתה טוען בהכשרות הקיימות לא היו אמורים להירשם קבלנים. הטיעונים שהוצגו מפריכים את הטענה הזאת. הנושא של ההכשרות הוא נושא של הכשרות של מהנדסים..

כמה מתוכם בוגרי קורסים? יש לך נתונים?

קצת מבלבלים בין הענפים הראשיים לענפי המשנה. בענפי המשנה מדובר בניסיון מוכח. הטענות האלו בנוגע לחשבוניות עלה ובשבוע שעבר התקבל בג"ץ בעניין הזה שדחה באופן מוחלט את הטענות האלו. הבחינות שעל פיהן אנחנו נותנים בנושא של החשבוניות נדחה באופן חד משמעי על ידי בג"ץ.

לא נכון.

מה ההבדל בין ענף ראשי לענף משני?

בנושא של ענף ראשי אתה צריך להיות מהנדס, הנדסאי או מנהל עבודה מוסמך. מהנדס צריך להציג שנתיים ניסיון בביצוע. הנדסאי צריך להציג 4 שנות ניסיון. מנהל עבודה צריך להציג 6 מתוך 12 השנים. דרך ההוכחה היא באמצעות המפקח האזורי בתמ"ת.

אדוני היושב ראש, השעה 11:05. הוועדה אמורה לסיים את הישיבה בשעה 11:00 עם התחלתה של מליאת הכנסת.

אני אמור לסיים את הישיבה כי אנחנו צריכים ללכת להצבעות במליאת הכנסת. אנחנו נקיים דיון נוסף. הנושא הזה הוא נושא כבד.

הייתי רוצה לשמוע על הדרישות לגבי ענף המשנה. למה אלה שלא מתקבלים לענף הראשי לא מתקבלים לענף המשנה?

אנחנו התחייבנו בפני ועדת הכלכלה שיהיה מועד בחינות אחד בערבית. אכן קיימנו את זה. הוכנו 17 בחינות בערבית בחודש דצמבר. לצערנו ניגש מועמד אחד.

החוק מחייב אותך להכין מבחנים בערבית.

זה עניין של עלות אל מול תועלת. רצוי שיהיו בחינות מתורגמות. עשינו מאמץ מאוד אינטנסיבי כדי להיות מוכנים בדצמבר לתרגם את כל הבחינות. הגיע מועמד אחד להיבחן בערבית.

אף אחד מהקבלנים שלי לא קיבל הודעה על זה .

אנחנו עושים מאמצים גדולים כדי לתקן את הפירמידה של העובדים שחסרים בענף הבניין. העובדים שחסרים בענף הבניין זה לא בקודקוד, אלא בעיקר ברמות היותר נמוכות. אם רוצים לתת מענה לכל התכניות שבדרך אנחנו צריכים לעשות מאמץ איך לעודד אנשים לבוא ללמוד ברמות של תפסנים..

איך תעודד אותם ללמוד אם לא רואים תוצאות?

יש מלא תפסנים במדינה. צריך שכל קבלן יהיה קבלן רשום. זה החוק קובע.

שמעתי דברים מאוד קשים. שמעתי הבהרות מרשם הקבלנים ומהמשרדים הנוגעים בדבר. הנושא הזה הוא נושא כבד. אם מצטטים חוקים משנת 1969 זה אומר שאנחנו ככנסת צריכים להיכנס לעובי הקורה כדי לבדוק את חוק רשם הקבלנים. אני מבקש מהוועדה לקיים דיון מעמיק בנושא. כל מי שנרשם כאן ולא דיבר יוזמן לישיבה הבאה ונמשיך בדיון. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05