הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
52
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

24.3.11


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 158
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום חמישי, י"ח באדר ב' התשע"א (24 במרץ 2011), שעה 13:00

סיור וישיבה בכלא 6, עם חיילים עולים כלואים

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

יעקב דנון

- מנהל תחום צה"ל לתפקידים מיוחדים, המשרד לקליטת עלייה

סגן מרינה וקסלר

- מפקדת מערך גחל"ת, כלא 6, צה"ל

סרן טל בורשטיין

- עוזר הקמצ"ר, צה"ל

רס"ן שירה עצמוני

- יועצת משפטית לחיל המשטרה הצבאית, צה"ל

סא"ל כרמית נפתלי
- ראש ענף עלייה והשתלבות, צה"ל

סא"ל אבינועם ארז
- מפקד כלא 6, צה"ל

תא"ל מאיר אוחנה

- קצין משטרה צבאית ראשי, צה"ל

סא"ל יובל שואן

- מפקד כלא 4, צה"ל

סא"ל ארז נסים

- ראש ענף כליאה, מקמצ"ר, צה"ל
יגאל אמיתי

- דובר הוועדה

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור וישיבה בכלא 6 עם חיילים עולים כלואים

צהריים טובים לכולם. אני שמח שאנחנו פותחים ישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות היום בכלא 6. הדיון הזה הוא דיון המשך, קיימנו דיון בכנסת בנוכחות סא"ל כרמית נפתלי ושם היו חסרים לנו נתונים. דיווחת על הפרויקט שאתם מקדמים ואמרנו שאנחנו נגיע להתרשם במו עינינו גם מהנתונים וגם מהפרויקט שהוא חשוב ביותר, כי אנחנו היינו מאוד מוטרדים, לא יודע מה הנתונים היום, אבל כשראינו את הנתונים, ש-40% מהחיילים האתיופים שמשרתים בצבא מגיעים בצורה כזו או אחרת לכליאה, זה נתון שהטריד את הוועדה ולכן החלטנו שאנחנו רוצים לבוא ולראות ולהתרשם ואני מודה קודם כל על האירוח של היום, וגם לקצין המשטרה הצבאית הראשי שנמצא איתנו היום ומלווה אותנו בביקור הזה.

הייתי שמח לקבל קצת סקירה, גם לגבי מערך הכליאה בכלל, כי אנחנו לא מכירים אותו. כולנו היינו חיילים אבל רובנו לא הגענו לפה, רק חלק שירת במשטרה צבאית אז הוא הגיע, ובייחוד המיקוד שלנו לגבי העולים, זה הדגש שלנו.

ראשית גם אני מברך על הביקור. אני רואה את הביקור הזה כהמשך לאותו ביקור של שרת העלייה והקליטה שהיתה אצלנו לפני כחודש-חודשיים בכלא 4. היא ביקרה אצלנו בכלא 4 וגם הצגנו לה את המערך הזה באותה מתכונת שזה יוצג פה היום. אני אציג את האנשים, כדי שתכירו במי מדובר, שנמצאים איתנו כאן היום. יובל, מפקד כלא 4, הבאנו אותו, זה הכלא הגדול יותר אצלנו. אבינועם, מפקד כלא 6. ארז, ראש ענף כליאה. את כרמית אתם מכירים, ראש ענף עלייה. הגר היא ראש מדור דוברות והסברה. שירה היא היועצת המשפטית שלנו, וטל העוזר שלי ומרינה, היא ראש מדור גחל"ת (גיבוש תכניות חזרה לשירות תקין), תכירו את זה בהמשך. זה פרויקט מאוד גדול שאנחנו מקיימים במתקן הכליאה כאן. זהו, אלה אנשיי. פה אנשים שלכם.

כן, יגאל אמיתי, דובר הוועדה. דנה גורדון מנהלת הוועדה. יעקב דנון, משרד הקליטה.

אתה היית בביקור עם השרה.

אני הייתי בביקור עם השרה ולפני הביקור.

אני אומר כמה מלים על המערך ולאחר מכן אכנס לסדר ההצגה של הדברים. מערך הכליאה בצה"ל קיים מאז הקמת צה"ל, הבינו שיש צורך והוא מובנה בתוך המשטרה הצבאית. בשונה מהגופים האחרים שאתם מכירים במדינת ישראל, שירות בתי הסוהר, רק הוא מתעסק עם הכליאה, המשטרה הצבאית זה מערך אחד מתוך כמה מערכים. יש לנו את מערך החקירות בתוך הצבא, את מערך האכיפה, ואת המערך הזה שנקרא מערך הכליאה, בנוסף יש לנו גם את גדודי המעברים שהם מתעסקים בבידוק הביטחוני. זה מערך אחד מתוך ארבעה מערכים מרכזיים.

שני בתי כלא מרכזיים, אחד כלא 4 בצריפין, השני פה בכלא 6.

ומה החלוקה?

תיכף ניכנס לפרטים, תוכל להכיר הכל. בתוך כלא 4 יש גם פלוגה שהיא מיועדת לחיילות, 66 מקומות. אנחנו עתידים בקיץ הקרוב לפתוח פה פלוגה נוספת לנשים, יש מצוקה במקומות האלה, יש ביקוש ליותר מקומות לנשים. ככלל כל המערך עצמו בשני בסיסי הכליאה מכיל בתוכו 1,000 מקומות לחיילי צה"ל. רוב הזמן הוא מלא. ישנם עוד חדרי מעצר ביחידות ובבסיסי המשטרה הצבאית, אבל זה פחות רלוונטי.

אנחנו ניכנס לתוך ההצגה של הדברים. כדי להכיר את תמונת המצב לגבי העולים בצה"ל, תציג את זה כרמית במספר דקות, לגבי השילוב שלהם, ותוכלו להסתכל גם על האחוזים ולאחר מכן נצלול לתוך העניין של הכלואים בקרב העולים. בבקשה.

צהריים טובים. אני אציג את הנתונים הכלליים של העולים בצבא. אני אעשה את זה ממש בקצרה, כפי שציינת הצגתי את זה בפני הוועדה ואני מניחה שהנושאים האחרים יותר רלוונטיים לביקור כעת.

נגדיר מי האוכלוסייה שמשרתת בצבא. כ-2% מכלל צה"ל הם עולים חדשים. עולים חדשים זה אומר שהם עלו מגיל 16 ואילך למדינת ישראל. כ-14.5% מכלל המשרתים בצה"ל הם עולים ותיקים, זאת אומרת עלו לפני גיל 16. מתוך סך אותם עולים, גם החדשים וגם הוותיקים, חבר העמים הם כמעט 12% ויתר העולם כמעט 5%. בצה"ל, כ-3% מקרב החיילים המשרתים בצה"ל הם יוצאי אתיופיה, ואנחנו מגדירים יוצאי אתיופיה ככאלה שנולדו בארץ, או שארץ המוצא שלהם היא אתיופיה. זה סדר גודל של 20% מכלל המשרתים בצה"ל כאשר היתר הם האוכלוסייה הצברית.

לגבי בני העדה האתיופית שמשרתים בצבא, פה שמנו את הנתונים כך שאפשר לראות את העלייה. אני חייבת לציין, מדינת ישראל הגדירה תכנית חומש לאומית שהתחילה ב-2008 לקידום ושילוב בני העדה האתיופית, או יוצאי אתיופיה, במדינת ישראל, והצבא הוא חלק מאותה תכנית. אנחנו יכולים לראות פה את העלייה בכמות המשרתים בצה"ל בקרב בני העדה האתיופית. מ-2007, כששירתו כ-4,000 חיילים, ועד היום כשיש לנו כמעט 6,000 חיילים בני העדה האתיופית. בקרב הבנים, כ-88% מפוטנציאל הגיוס מתגייס לצה"ל, שזה יותר משיעור הגיוס בקרב הצברים. לעומת זאת בנות, כ-50% מפוטנציאל הגיוס מתגייס, שזה קצת יותר נמוך מאוכלוסיית הבנות הצבריות שמתגייסות.

עוד קצת נתונים. בקרב גברים בני העדה האתיופית, בהשוואה ליתר החיילים המשרתים בצה"ל אנחנו יכולים לראות בכל אחד מהפילוחים את שיעור הגיוס שלהם. אנחנו רואים שיש שיעור גבוה שהולך ללחימה ולקצונה, כמעט 40% מקרב הגברים בני העדה האתיופית הולכים ללחימה. לית"א (יתר איכות), לתפקידי האיכות של הצבא, כ-8% בקרב בני העדה האתיופית מגיעים לתפקידים הללו, למקצועות הטכניים 11%, לנהיגה 11% ולתפקידי המנהלה כ-30%.

כנ"ל לגבי הנשים. אנחנו יכולים לראות כאן שלתפקידי האיכות יש אחוז גבוה בקרב הבנות שמגיע, מעל 60%, אבל גם לתפקידי המנהלה יש אחוז גבוה של בנות שמגיע לתפקידים הללו, סדר גודל של 30%.

אני יכולה להגיד שגם לגבי הגברים וגם לגבי הנשים, אבל הדגש על בנות יוצאות אתיופיה, יש תכנית התערבות בצבא על מנת להוריד את הכמות של הבנות שמגיעות לתפקידי מנהלה ולמקסם את ההגעה שלהן לתפקידי האיכות. במקום שיילכו להיות בתפקידי מנהלה, כמו פקידות, כמו עבודות---

מנהלה, ברור, מה זה?

מש"קיות תנאי שירות, מש"קיות חינוך, באמ"ן, בתקשור, תפקידים שהם במקצועות ברמות הגבוהות יותר.

קצת על הנשר משירות. כמובן בהשוואה ליתר האוכלוסייה אנחנו רואים שחיילים שיוצאים ללחימה, אחוז הנשר עומד על כ-8%. בתפקידי יתר האיכות, שהסברנו מה זה, כ-6%, תפקידים טכניים כ-16%, מהנהיגה קצת יותר נמוך מיתר החיילים - כ-13%, ומהמנהלה והיתר יש לנו נשר יחסית גבוה בקרב יוצאי אתיופיה. שוב, כל הנתונים שאני מציגה כאן זה בעצם מגמות שאנחנו מנתחים אותן ולאורן בונים תכניות התערבות כלפי האוכלוסיות השונות.

זה נתוני 2009?

זה שנתון גיוס 2009, זה חבר'ה שעוד משרתים בצבא.

על זה אעבור ממש בקצרה; יש לנו תכניות התערבות. כשאני מדברת על עולים יש לנו תכניות התערבות משמעותיות אל מול עולים מחבר העמים ויש לנו תכניות התערבות אל מול יוצאי אתיופיה. שוב, יוצאי אתיופיה, בהקשר של תכנית החומש, זה הדגש שלנו לשנים הקרובות ולכן גם בנינו תכנית חמש שנתית שבעצם עוסקת בארבעה מרכיבים, בהכנה לצה"ל, בקידום ומינוף של אותם חיילים. אנחנו עוסקים רבות בכשירות של המפקדים, לתת להם כלים ושיבינו מי הם החיילים, מה המאפיינים שלהם, מה התרבות שממנה הם מגיעים ובעצם לתת להם את הכלים ואת הכשירות להיות מפקדים טובים יותר, או את היכולת שלהם למלא את תפקידם הפיקודי אל מול האוכלוסייה הזו.

סוגיה שמטרידה אותנו ובשנה האחרונה אנחנו פועלים רבות עליה, והציג את זה חבר הכנסת, כל סוגיית הכליאה שנובעת לא מעט בגלל בעיות תנאי שירות.

יש נתונים על הכליאה?

כ-33% מקרב בני העדה האתיופית נכנסים לכלא, יושבים פעם אחת לפחות במהלך השירות שלהם בכלא.

בדיון בוועדה היא אמרה כ-40%.

לא, 40% זה יציאה ללחימה, כמעט 40%, ושליש, כל חייל שלישי נכנס לכלא. חייל/חיילת. כשאני אומרת יוצאי אתיופיה, זה נשים וגברים.

אנחנו רואים את התופעה הזאת חמורה יותר בקרב הגברים מאשר בקרב הנשים. יש ירידה בכניסה לכלא בקרב הנשים.

שמנו לעצמנו כיעד את הסוגיה הזאת, לצמצום תופעת הכליאה בצורה משמעותית, החל מסוף 2010 וב-2011.

יש נתון לגבי כמה מסיימים את מלוא השירות? כמה מסיימים שלוש שנים?

זה נשר משירות, אלה נושרים, לא מסיימים, שוב, לפי הפילוח.

אם את לוקחת את כולו, כמה חיילים יוצאי אתיופיה מסיימים את מלוא השירות?

אין לי את הנתון כאן.

אבל זה יכול להיות שני שליש, אם שליש מבקר בכלא, אז אפשר לומר---

לא, זה לא קשור לנשר משירות.

יש לך את הנתון על הנשר משירות. נחבר את זה אחרי זה ונראה את המספר.

אם אתה מחבר את כל הנתונים האלה, את כל הנשר?

לא, זה 16% מתוך ה-100% שמגיעים לתפקידים הללו.

אני לא אעבור על כל אחד מהפרקים של תכנית החומש, אבל אני כן רוצה להציג את התחום של הכליאה, זה הנושא שלנו היום. שוב, כמו שאמרתי, ארבעה מרכיבים לתכנית ובכל אחת מהן יש לנו מגוון של פעילויות.
שוב, זו הנקודה שבה אנחנו עוסקים, גם היום וגם בכלל. לקחנו על עצמנו לתקופה הקרובה להפעיל תכניות שימנעו או יצמצמו את היקף הכליאה בקרב האוכלוסייה. אז קודם כל יש לנו תכנית כבר מאמצע 2010, תכנית התערבות שפועלת בשני בסיסי הכליאה, גם בכלא 4 וגם בכלא 6, תכנית שאנחנו גם מכשירים את הסגל לעבוד עם האוכלוסייה, אבל גם תכנית התערבות אל מול האוכלוסייה. מנחה האוכלוסייה שלנו, איש מקצוע שמגיע ונפגש בכיתה עם 15 כלואים או יוצאי חבר העמים, או בני העדה האתיופית, זה מופרד, ובעצם מעביר אותם איזה שהוא תהליך, סוג של העצמה, על מנת שלא יחזרו שוב לכלא, ולתת להם את הכלים להמשיך ולהתמודד בהמשך ואפשר יהיה לפרט יותר מאוחר.

זה פרויקט גחל"ת?

נכון, זה במסגרת הפרויקט של גחל"ת. הפרויקט הוא הרבה יותר רחב מזה. תכנית ההתערבות שלנו היא חלק מהתכנית הכוללת.

סוגיית הת"ש. אנחנו משנים את הפקודות ואת הנהלים כך שהם יתאימו באופן ייחודי לבני העדה האתיופית, מה שלא קורה מול אוכלוסיות אחרות. לדוגמה חובת ביקור בית של מפקדים אצל אותם חיילים , כשחייל מגיש בקשת ת"ש, אז לתת למפקדים יותר כלים על מנת לאשר לו בלי קשר לתפקיד.

ביקור בית חובה. היום כל חייל יוצא אתיופיה, מפקד חייב להגיע אליו הביתה?

כן.

בכל חתך?

לא משנה, חייל---

ויש אכיפה? אתם בודקים שזה קורה?

כן, זה חלק מהביקורות, בודקים את זה וגם בביקורות ת"ש.

יש מגוון של פקודות שממש לפני חודש וחצי אושרו אצל ראש אגף כח אדם ברמת אגף כח אדם ועכשיו---

ראש אגף כח אדם הוציא ממש בחודש האחרון מסמך לכל המפקדים, כהוראה מחייבת, שכל חייל אתיופי חייב להיות מרואיין אחת לתקופה קצרה על ידי מפקד ברמת רב סרן ומעלה. מעבר לכך גם חייב על ביקור בית, אני לא יודע את התדירות אבל הוא חייב מפקדים לבקר את החיילים בני העדה האתיופית, כחלק מהמעורבות, כדי להבין גם את הסביבה שהם חיים בה.

הנושא הזה חדש לי.

מהחודש האחרון.

השאלה באיזה שלב, בטירונות, בקורס?

בכל שלב. כל מפקד שיש לו חייל, גם לי יש מספר חיילים אתיופיים, אז אצלי המפקדים מחויבים לנוהל הזה, גם לראיין אותם וגם לבקר אותם, להגיע אליהם הביתה, לראות איפה הוא חי, יש לו מה לאכול, צפיפות. לראות את התנאים, כי זה משפיע.

יצא שכתוצאה מהביקורים האלה שיניתם ביחס לחייל?

זה עכשיו, אלה פקודות ממש חדשות מעכשיו. ועדה שעבדה שנה שלמה, אלה היו ההמלצות שלה וראש אגף כח אדם קיבל את כל ההמלצות.

אפשר לקבל את ההמלצות האלה?

כן.

יש ביקורי בית, יש ראיון, יש עוד דברים שם?

כן, כשחייל מגיש בקשה, אז הוא יהיה סמכות שיכולה לאשר סגירת תיק הת"ש. עכשיו הולך לצאת נוהל שמפקד, לחייל אתיופי רק, יכול לאשר את הבקשה שלו, לתת לו את ההטבות עוד לפני שהוא מביא בכלל את כל האישורים. מה שכלפי אוכלוסייה אחרת לא קורה. יש סדרה של נהלים חדשים.

טל, תשיג את הנוהל הזה, עד סוף הביקור אפשר להעביר את זה.

לגבי חיילים כלואים. החל מהחודש הבא אנחנו הוצאנו קול קורא להתנדבות של קצינים בצבא שמעוניינים ללוות חיילים בני העדה האתיופית שזקוקים לכך. אני תיכף אציג תכנית שלמה, אבל גם חיילים כלואים שגחל"ת יסמנו לנו אותם, שהם חיילים שחשוב שיהיה להם ליווי כי עם הליווי הזה הם יכולים לעשות עוד קפיצת מדרגה ולהשתלב בצבא ולסיים את השירות ולהמשיך הלאה, אנחנו נחבר לכל אחד מהם באופן פרטני מפקד, מה שנקרא חונך, מנטור, שילווה אותו לאורך כל השירות, ייפגש איתו אחת לשבועיים, ישוחח איתו בטלפון, יהיה בקשר עם המפקד שלו, ייתן לו את המענה שצריך, מישהו שיתמוך וידחף אותו עוד קצת קדימה ויעזור לו לסיים עם תחושה של הצלחה ושירות משמעותי.

נמשיך הלאה. אנחנו נכנסים גם בתכנית התערבות. זיהינו אוכלוסייה ספציפית בתוך הצבא, בקרב בני העדה האתיופית שנכנסים לכלא, שזה בעצם לרוב חיילים בתפקידים היותר נמוכים, פחות הלוחמים, פחות אלה שמגיעים לתפקידי איכות. זיהינו אותם, אנחנו הולכים לעשות תכנית התערבות שמעבר לתכנית החומש הצה"לית, שכמו שהסברתי קודם---

יש לכם נתונים על מה הם נכנסים? או שזה בהמשך?

תיכף נגיע לכליאה.

אז בעצם אם אנחנו מסתכלים על החייל 360 מעלות, עוד מהשלב לפני שהוא מתגייס לצבא, והיו פה קודם הפרטים אבל לא הצגתי אותם, מלפני הגיוס שלו, דרך הטירונות, דרך ההכשרה, מה אנחנו עושים איתו במהלך שירות ומה אנחנו עושים איתו בסוף השירות, בעצם לאותה אוכלוסייה, סדר גודל של 500 חיילים בשנה, זה לא מעט, אנחנו נותנים תכנית התערבות בשלב שבין הטירונות להכשרה.

התכנית היא תכנית העצמה, אני לא אכנס אליה, אתם יכולים לרפרף, אבל זו תכנית העצמה שבמשך שבוע שלם הם נמצאים אצלנו, עם אנשי מקצוע, אנחנו נותנים להם איזה שהוא תגבור על מנת שהם יוכלו להיכנס לצבא ברגל ימין ולא למצוא את עצמם בשלבים המאוד מאוד ראשונים בכלא, כי אלה השלבים בעיקר שאנחנו מוצאים אותם בכלא, בחצי שנה-שנה הראשונה, זאת המסה המרכזית. בתום אותה סדנה שוב גם להם יחובר קצין בדרגת סרן, רב סרן, סגן אלוף מהצבא שילווה אותם לאורך כל השירות, וזה קצין לא מתוך היחידה, זה קצין מבחוץ בכוונה, הוא ילווה אותו והוא יהיה בקשר בסוגיה של תנאי השירות, של המפקד, יסתכל ויעזור בו ויתמוך בו.

אלו הם דבריי לעת עתה. תודה.

נוכל לקבל את המצגת הזאת?

כן, למה לא.

אני אציג את מערך הכליאה וגם את סוגיית העולים שנמצאים בתוך המערך. המערך משמש מכשיר אחרון. הכוונה מכשיר אחרון למפקדים, אנחנו מצפים שחייל שנכנס למחבוש ולמאסר, המפקדים בכל הדרגים ניסו את כל האפשרויות האחרות בתוך היחידה. זה גורם מרתיע, בסוף הכליאה אמורה לשמש גורם מרתיע.

...להבטיח שמירה על כבוד האדם, אנחנו מאוד מקפידים בעניין הזה. לאחרונה בוצעו לא מעט פעולות בעניין הזה, לכיוון של כבוד האדם, לשמירה על הזכויות, יותר זכויות, יותר תנאים, תוך ביצוע פעולת ההתערבות, שזה כל סוגיית גחל"ת, שאני אציג אותה בהמשך, זה גם תחום מאוד רחב, כשהכוונה שלנו לשפר את הסיכויים לחייל או לתת אפשרות לחייל באמת לסיים את השירות בצורה תקינה. לא תמיד החיילים שביחידות ממצים את כל התהליכים שמאפשרים להם לבצע את השירות התקין, ובסוף אנחנו רואים שהנקודה שהם מגיעים אליה בכלא, יושבים חודש, חודשיים, שלושה, זה פרק זמן, אנחנו לא רוצים לאבד אותו, מעבר לענישה שהיא קיימת, אנחנו רוצים למצות את זה על מנת שחייל באמת יחזור לשירות תקין וגם לא פחות חשוב כאזרח. זה גם חלק מאותה מערכת.

אני לא אפרט את כל הממשקים, אבל למערך הכליאה יש ממשקים רחבים עם מספר גופים, עם גופי האכיפה, גורמי הטיפול, גופים אזרחיים שונים. בסוף אנחנו, עוד פעם, חלק מהחברה, וזה מחייב אותנו לעשות עם כל הגופים האלה בשביל שנוכל לתת את המענה הכי טוב שיכול להיות.

בסך הכל ב-2010 12,636 כלואים נכנסו לבסיסי הכליאה. אנחנו רואים כאן ירידה מסוימת שנובעת מהורדה של תקני הכליאה בשני בסיסי הכליאה.

אם בן אדם נכנס פעמיים זה מופיע ככניסה אחת?

יש בערך 15%-16% שהם רצידיביסטים, כליאה שנייה ומעלה.

ה-12,000 זה כולל הכניסה השנייה והשלישית.

אתה נכנס ויוצא כמה פעמים, זה נחשב---

זה כניסה.

זה גם פה.

אם חייל נכנס כמה פעמים?

יופיע כמה פעמים.

מתוך המספר הזה, 16% מהמספר הזה, שזה סדר גודל של כמעט 2,000, זה כליאה שנייה ומעלה, הוא נכנס כמה פעמים.

עוד פעם, יש לנו את הירידה, כי אנחנו מקפידים. השנה עשינו את העבודה, צמצמנו את תקני מקומות הכליאה, כדי לאפשר ריווח של הכלואים,בהתאם לתקנות שנדרשות ואנחנו מאוד מקפידים בעניין.

זה סך הכל, אם אנחנו מסתכלים בראייה כלל צה"לית. בסיסי הכליאה, חדרי המשמר, יחידות הסבה.

יש עוד כלואים, אבל הם לא צריכים להגיע לכאן. לכלואים הקלים יש חדרי משמר כאלה בתוך היחידות הגדולות בצבא. בבסיסי הכליאה יש 12,000.

בסוף אנחנו רואים שאנחנו מתעסקים בבסיסי הכליאה באוכלוסיות היותר קשות ומורכבות. כשאנחנו חושבים שחייל נשפט ל-20 יום, עד 28 ימים---

כל הנתונים שמדברים על העולים, זה גם אלה שביחידות, בחדרי המשמר, הם נכנסים לנתונים?

כן, בוודאי.

הסטטוס. אני אעשה הסבר לסטטוסים. חבוש זה חייל שנשפט בדין משמעתי ביחידה. המפקד שפט אותו ביחידה. אסיר זה חייל שנשפט בבית הדין, בגין עברת עריקות, עברה פלילית, ועל"מ זה עציר לפני משפט, זה חייל שמתנהל נגדו הליך משפטי בבית הדין הצבאי, עד שהוא מסיים אותו והוא הופך להיות אסיר. אלה הסטטוסים.

לגבי הפילוח. אני קורא לזה עברות צבאיות ועברות פליליות שגם נראות בסקטור האזרחי. 10% הן עברות פליליות, היתר זה מה שנקרא עברות צבאיות. החלוקה הזאת גם זהה לחלוקה הכללית. אנחנו לא רואים כאן מגמה שונה.

אין כאן משהו ייחודי.

עיקר התופעה שבגינה אנחנו רואים את האוכלוסייה בבתי הכלא זה תופעת העריקות וההשתמטות וזו תופעה שאנחנו מתמודדים איתה, וגם קצת משמעת. זו עיקר התופעה שאיתה אנחנו מתמודדים וזה בסך הכל זהה ליתר האוכלוסיות שקיימות בבסיסי הכליאה.

כאן אנחנו נותנים קצת נתונים לגבי עולים.

עברות סמים זה נקרא משמעת או פלילי?

פלילי. זה 60%.

רוב העברות הן, כמו שנאמר, העברות הצבאיות הקלאסיות, שאין אותן באזרחות, עריקות, השתמטות, משמעת שמפקדים שופטים. התחום הפלילי זה מה שמשטרה צבאית חוקרת מטפלים, נפתחת חקירה, זה הולך לפרקליטות, בדרך כלל הולך ל כתבי אישום, בתי דין, בתוך זה העברה השכיחה זה סמים. 40% מהתחום הפלילי, מה-1,268 זה סוגיות של סמים, שימוש, סחר וכולי, היתר זה רכוש, עברות מין, עברות כלכליות, דברים מהסוגים האלה שנפתח תיק פלילי.

אלה הנתונים. בהמשך אנחנו נראה בקרב בני העדה האתיופית. אנחנו נסתכל גם על ארץ לידה וגם על ארץ המוצא, כך אנחנו מסתכלים. יש לנו סך הכל במערך הכליאה 6 שהם עולים חדשים בהגדרה של---

הנתונים האלה זה נכון להרגע?

נכון להשבוע. אלה הם הנתונים.

כמה זה באחוזים?

זה בערך 9.5%. חבר העמים זה כ-18%-19% פחות או יותר. לגבי חבר העמים, אני אציג בהמשך, זה פחות מהשיעור שלהם בתוך צה"ל. לגבי העדה האתיופית, אני יכול לדבר על כ-3%, אז כאן אנחנו מדברים על בערך פי שלוש.

גחל"ת. חשוב לי כאן לגעת בתחום גחל"ת. בשנת 2003 היו מספר ועדות שבחנו את סוגיית הטיפול בכלואים, האם אנחנו מטפלים בהם נכון, נותנים את המענה הנכון. מעבר לזה אנחנו צריכים גם לטפל באוכלוסייה הזאת ולנצל את זמן השהות שלהם בכלא גם לשירות וגם לטפל בהם בצורה נכונה יותר. לכן המערך הזה הוקם ב-2003, זה מערך של מאבחנות, מערך של ת"ש, מערך של חינוך, מערך מאוד רחב, עם אנשי מקצוע. יש לנו פסיכולוגים, יש לנו קרימינולוגים, מערך מאוד גדול בשני בסיסי הכליאה והמטרה שלו באמת לבצע תפעול מקיף קודם כל לבעיית האבחון, לראות אם החייל שהגיע עכשיו לכלא וביצע עריקות, האם השיבוץ שלו לאותה יחידה בתחילת השירות הוא נכון, אולי צריך לשנות לו שיבוץ, אולי אם אנחנו נשנה לו שיבוץ אנחנו נמצה אותו בצורה טובה יותר בצה"ל, ואם נתעקש הוא ייצא ויחזור כל הזמן מבתי הכלא.

אני אציג את המסגרות של אותו מערך. זה מערך מקצועי, כשהמטרה באמת זה חיזוק היכולת שלו לחזור לשירות פעיל בצה"ל בתום ריצוי העונש.

ההמלצות של הקצינות והמש"קיות בגחל"ת מחייבות את המפקדים.

זה, עוד פעם, חיזוק היכולות. אנחנו גם מתייעצים עם מפקדי היחידות, אנחנו עושים את זה בשיתוף עם היחידות, המלצה על ניתוק. אנחנו גם ממליצים, רואים באמת אם הכלוא לא מתאים לשרת בצה"ל אנחנו ממליצים על שחרור.

ביצוע תכניות בתחום החינוך, מתן כיוון ת"ש, גם כאן הצבא לצורך העניין יכול להגיד בנושא תנאי השירות. בעבר כלוא שהיה מקבל תשמ"ש, תשלומי משפחה, היה מבצע עריקות, הצבא לא היה משלם את תשלומי המשפחה, ואז המעגל היה חוזר על עצמו והוא היה חוזר עוד פעם לאין כסף. היום הצבא משלם מחצית גם כשהוא נמצא בתוך תקופת הכליאה שלו. כלומר אלה פעולות שהצבא אומר, 'הוא לא בסדר, אבל לא נבטל את כל הזכויות'.

אבל בזמן המאסר הוא לא מקבל?

הוא מקבל מחצית תשלומי משפחה, הוא כן מקבל. בעבר הוא לא קיבל, היום הלכנו למהלך הזה כי אנחנו חושבים, אנחנו רוצים באמת לתת לו את הסיכוי לשרת בצבא, ואם נוציא אותו מאותו מעגל של אולי הוא במצוקה כלכלית, אז אנחנו כן צריכים להשאיר את העוגן הזה שאנחנו כן תומכים וכן נותנים. לא מלא, אבל אנחנו נותנים משהו.

זה נכון גם לגבי חיילים בודדים?

לצורך העניין לחייל בודד יש הלנה בבית החייל.

לא, היו לנו באחד הדיונים חיילים בודדים שהעלו את הטענה שבמקרה שהם כלואים ויש להם הקצבה לדירה והקצבה לכל מיני דברים שהם מקבלים, אז זה נפסק, והם אמרו 'אנחנו בעצם חוזרים על מנת לשלם'. שם הם לא מקבלים את המחצית.

זה מותנה. אם יש לאותו חייל הלנה בבית החייל, לצורך העניין, אם תקופת הכליאה שלו היא תקופה קצרה, אנחנו מוודאים שכשהוא יוצא מהכליאה הוא ממשיך לקבל את מה שהוא קיבל טרם כניסתו.

שיהיה לו לאן לחזור.

אנחנו מוודאים שהוא חזר. אבל אם הוא נשפט מעל שלושה-ארבעה חודשים, כשהוא יסיים אנחנו נתחיל את התהליך שוב פעם.

זה המודל של גחל"ת. אנחנו מוצאים אבחון, נתונים, התערבות, מימוש וכמובן מעקב ובקרה, שזה לא פחות חשוב.

גם בעניין הזה, אנחנו קודם כל לוקחים את החיילים, מאבחנים אותם, מי שעומד בקריטריונים, מקבלים מסמכים, מוציאים נייר תקשורת בצה"ל ובאזרחות עם כל הנתונים, מקבלים חוות דעת מהמפקדים. בתחום ההתערבות מבצעים לא מעט פעולות חינוך, הוראה, מבצעים שיחות, טיפול ת"ש, הפניות לקצין בריאות נפש, כל הטיפול הפסיכולוגי פה בבסיסי הכליאה, עושים לא מעט סדנאות עם אנשי מקצוע, אנחנו משקיעים לא מעט משאבים בתחום הזה, אנחנו חושבים שזה חשוב, ובהתאם אנחנו מחליטים איך החייל ימשיך את המשך שירותו.

אנחנו מאבחנים השנה כ-2,200 כלואים. זה מערך שלא מעט חיילים עוברים דרך המערך הזה, של אבחון, של טיפול, על מנת למצות את אותם חיילים בתקופת הכליאה.

פעילות החילות. כמו שאנחנו רואים יש עלייה בין 2009 ל-2010, סיורים, פעילות התנדבות, סדנאות, אנחנו עושים סדנאות בהמון תחומים, סדנאות שמפקד כלא 6 גם ירחיב. לצורך העניין אנחנו עושים סדנא של מלחמות ישראל, סדנא של שבוע שהם לומדים את מלחמות ישראל ובסוף השבוע אנחנו מוציאים אותם לאחד מהאתרים, לגבעת התחמושת, מוזיאונים. דברים שחלקם דרך אגב לא חוו 18 שנים טרם גיוסם, הם לא ראו את זה. שבוע על ירושלים, וביום החמישי מוציאים אותם לירושלים, למקומות שחלקם לא היו בהם. ככה לומדים את הזהות בארץ, גם את הזהות השורשית, שלא פחות חשובה.

איך מתנהל סיור של כלואים?

אני אסביר את זה. אתה מוציא סיור של כלואים, זה נראה כמו סיור רגיל של חיילי צה"ל שהולכים לכל מקום. בלי אזיקים, בלי מנומר. אנחנו לוקחים אותם לדוגמה ל'יד ושם'. הם נראים כמו מחלקה רגילה של חיילים, הם מתנהגים כמו מחלקה רגילה של חיילים, ומדובר כמובן על יחסי אמון שבסוף כלוא לא יחליט שהוא הולך משם. אנחנו לוקחים אותם לכל המקומות והדבר הזה רץ לפחות כמה שנים טובות וזה פנטסטי לחיילים שהם מגיעים לשם. הם מקבלים ברמה הערכית והחינוכית דברים---

נגיד חיילים שעברו את המסלול הזה, אתם רואים שהם לא חוזרים לכליאה נוספת?

כן, רואים גם כאלה. יש פה את הפירוט של המשובים. אנחנו נותנים להם למלא משובים אחרי סיורים כאלה. חלק מהם אומרים שפתאום זה עשה להם משהו ועכשיו יכול להיות שהוא יהיה חייל יותר טוב והוא מבין את זה אחרת. הרי כל הרעיון הוא לחבר אותם לערכים של המדינה, של צה"ל, שחלקם לא מכיר.

אבל בדיקה כמותית, כמה שסיימו את גחל"ת, כמה סיימו את השירות הצבאי לאחר מכן, כמה חזרו לכלא?

יש לנו. יש לנו גם את הנתונים. יש לך את הנתונים כמה מגחל"ת סיימו שירות?

יש מעקב מסודר.

25%-20% מהמאובחנים לא מסיימים שירות. אין לי פה את המספר המדויק, אבל זה פחות או יותר המספר.

גחל"ת זה פרויקט של המשטרה הצבאית או כלל צה"לי?

זה התחיל ממיזם של משטרה צבאית ומשרד החינוך יחד וזה הפך להיות צה"לי. זה מתקיים רק בבתי הכלא. יש גם אוכלוסיות, הרי בסוף אפשר את כולם להעביר דרך גחל"ת, לא זו הכוונה. האוכלוסייה שעוברת דרך גחל"ת, אלה שנשפטים ביחידות והגיעו לפה לכלא, והמפקד שפט אותו והוא ישן בשמירה, הם לא עוברים את זה. אלה שממילא אנחנו יודעים שהם יפוטרו מצה"ל על תיקי סמים ואונס וכדומה, לא עוברים דרך גחל"ת. אנחנו מעבירים את האנשים שבדרך כלל עושים עריקות, אלה שעורקים מהצבא, שאנחנו יודעים שיש סיכוי טוב להחזיר אותם ואנחנו מכניסים אותם לתוך המערך.

גם משתמטי גיוס. אלא שלא הגיעו בכלל לגיוס.

עריקות, אלה שעורקים מהצבא. זו האוכלוסייה המרכזית שמטופלת בגחל"ת.

מה אורך זמן כליאה ממוצע של אסיר?

חודשיים-חודשיים וחצי. יש כלואים שנשפטים למעל שנה, אבל אלה כלואים חריגים שאותם אנחנו במסגרת ועדה מראיינים---

אלה גם לא יחזרו לשרת.

אנחנו מעבירים אותם לשירות בתי הסוהר, אם זה כליאה ממושכת, שהיא במתקן אזרחי ולא במתקן צבאי, שם התקופות הן תקופות קצרות.

מה המקסימלי במתקן צבאי?

הוא יכול להיות גם מעל שנה.

אנחנו פה משתדלים להחזיק כלואים עד שנה. יש לנו הסדר עם שירות בתי הסוהר, חייל שקיבל ארבע-חמש שנים, בדרך כלל על תיק פלילי, אז הוא עובר דרך ועדה מנהלית בראשות שופט צבאי, שמחליטה להעביר אותו לשירות בתי הסוהר והיום אתה יכול למצוא חלק מהאנשים שהם מרצים את העונש בבתי הסוהר האזרחיים. אבל פה בעיקרון עד שנה.

לגבי אחוזים. כמה אחוזים מכלל המתגייסים מגיעים להיות כלואים? כי אצל האתיופים מדובר על 33%. זה הקצה העליון. חבר מדינות העמים אנחנו מדברים על 20%.

יש לך את הנתון הזה בשקף האחרון. תעבור לשקף הזה.

ב-2010 9.2%, זה השיעור של כלל צה"ל.

זה השיעור שלהם בצבא וזה השיעור שלהם בכלא. בני מיעוטים כמעט אותו דבר 4.5%-4.7%, וילידי הארץ טיפה פחות. זאת אומרת הנתון החריג הוא באוכלוסייה של האתיופים. השיעור שלהם בתוך הצבא 3% ופה 9%.

אבל לעומת זאת, נקרא להם יוצאי ישראל, למרות שכולם יוצאי ישראל, כמה מתוך 100 מתגייסים, כמה כל אחד יגיע לכלא צבאי במהלך השירות?

אפשר לעשות את הפילוח הזה אחר כך.

השאלה אם זה 3% או 10%.

צריך לראות בסוף כמה יש בסדר הכוחות הכללי.

63% מתוך ה-12,000 זה סדר גודל של 6,500 מתוך ה-12,500 שנכנסו לכלא הם ילידי הארץ. 6,500 מתוך סך הכל השיעור בצבא זה אחוזים בודדים, 2.5%.

הנושא של פעילות. אנחנו עושים לא מעט פעילות של העצמה בקרב בני העדה האתיופית. גם בחבר העמים. יש סדנאות שהן סדנאות משותפות, הטרוגניות לכל סוגי האוכלוסיות, ויש סדנאות שהן ייחודיות ליוצאי העדה האתיופית או יוצאי חבר העמים, כל אחד עם דפוסי ההתנהגות.

חבר העמים זה גם על עריקות? אותם חתכים?

כן. גם כאן יש סדנאות העצמה, מודלים לחיקוי. אנחנו משלבים מבחוץ קצינים מהעדה האתיופית שאנחנו מביאים לכאן.

מבחינת סדר הכוחות שלכם פה, יש לכם פה יוצאי אתיופיה?

בסגל? כן.

אתם מקפידים על זה או שזה פשוט יצא ככה?

לא, אנחנו גם בכוונת מכוון מביאים אוכלוסיות כאלה. יש לנו פה קצינת עלייה שהיא בת העדה האתיופית בבתי הכלא וגם בין האוכלוסיות של מדריכי הכלואים יש כמה כאלה.

זה חשוב מאוד לשלב.

אנחנו גם פועלים, אמרתי, בקרב הכלואים ואנחנו גם פועלים בקרב הסגל. אנחנו עושים השתלמויות. בשנה שעברה היינו בימין אורד, קרוב לפה, לקחנו את הסגל ללמוד על דפוסי ההתנהגות של בני העדה האתיופית, איך אנחנו מתמודדים, איזה כלים, ואנחנו עושים גם לא מעט סדנאות בשיתוף חיל החינוך, על מנת באמת לתת לסגל את הכלים לתת את המענה הנכון בקרב העולים.

מה האתגר שלנו פה במהלך הכליאה? קודם כל זה לאפשר לחיילים העולים לשרת בכבוד בצה"ל, אנחנו חושבים שזה חשוב. חלקם מגיעים ממשפחות חד הוריות, חלקם מגיעים ממשפחות במצוקה כלכלית כזו או אחרת וחשוב לנו לראות איך אנחנו משלבים אותם, איך אנחנו מסייעים להם עם כל הכלים שיש.

ייחוד מול שילוב. בסוף יש לנו את כל סוגי האוכלוסיות, אנחנו צריכים לראות את התמהיל, שבמשאבים שקיימים אנחנו מקצים גם לעולים, גם ליתר האוכלוסיות, ומשלבים בין הפעילויות השונות.

גם כאן, מדיניות הטיפול בת"ש. מבחינה כוללת בנושא של סוגיית תנאי השירות עשינו לא מעט פעילות והיום אנחנו בוחנים את סוגיית הטיפול במשתמטים, לדוגמה. עד כמה אנחנו רוצים לתת את המשאבים, כן, לא. אנחנו כל הזמן בוחנים את העניין הזה.

מה הנתונים העדכניים של המשתמטים?

כמה יש לנו משתמטים במערך הכליאה היום?

לפני מערך הכליאה, במערך של לא מגיעים לגיוס.

היום, אני יכול להגיד כאלה שאושרו למעצר, יש לנו סדר גודל של 1,500 משתמטים. יש כנראה קצת יותר, אבל אלה שאושרו משפטית, שבאמת הוכח שהם משתמטים, היום אנחנו מטפלים בסדר גודל של 1,500 משתמטים.

מה קורה עם משתמט כזה כשהוא נעצר?

על פי חוק בכלל כשהתחיל כל העניין, מי שאמור לטפל בזה היא משטרת ישראל, כי הוא עדיין אזרח, הוא לא חייל, אבל המשטרה, בגלל שזה בסדר העדיפות האחרון שלה, אז הצבא הבין שהוא צריך לעשות משהו ועשו איזה שהוא שינוי חקיקתי כזה או אחר ואנחנו מטפלים בזה מזה כשנתיים וחצי ואנחנו עוצרים לא מעט. שמנו את זה בסדר עדיפות מאוד גבוה, השתמטות זה גם מסר לחברה וכולי, ולכן רק לפני שמונה חודשים-חצי שנה זה היה גם 2,000. זה ירד משמעותית כי אנחנו עובדים לא מעט על העניין הזה.

מה קורה עם משתמט שנעצר?

משתמט עד שנה, אם הוא נעצר בטווח הזה, מביאים אותו מיד עם המעצר לבסיס קליטה ומיון. שם עושים איתו תהליך של ניסיון לגמור את העניין, שיפוט מהיר ולחייל אותו ולגייס אותו.

בלי כליאה.

בחלק מהמקרים בלי, בחלק שרואים שהוא אנטי וכולי וכולי, אין בררה, מכניסים אותו. אבל אם הוא מביע נכונות, 'אוקי, אני אהיה חייל טוב, אני אתגייס, תנו לי הזדמנות', אז מחיילים אותו והוא מתחיל את המסלול.

אלה שהם מעל שנה ייעצרו ויגיעו לבתי הכלא, ואז יתחיל תהליך של הפרקליטות, כתב אישום בדרך כלל.

לכמה זמן הם נשפטים בדרך כלל?

תלוי במשך ההשתמטות.

נגיד שנה.

הם יכולים לקבל כמה חודשים ויש כאלה ש... יש לנו פה משתמט של עשר שנים, שעצרו אותו ואחרי חודש גם שחררו אותו מהצבא. אלה בדרך כלל גם אוכלוסיות חרדים וכאלה שאתה יודע שלא בטוח שהצבא רוצה אותו כחייל בשלב הזה. הם מקבלים את העונש ומשחררים אותם. ויש כאלה שמקבלים תקופות יותר ארוכות.

מה המשתמט הכי משמעותי שקיבל---

12 שנים, קיבל 290 ימים והוא כמובן פוטר מהצבא. הוא גם נשוי עם ילדים.

בכלא הוא שוחרר מהצבא?

כן.

כן, הוא מרצה את העונש ומשתחרר.

זה מה שאני אומר, בסוף התהליך בכלא של אבחון אותם חיילים משתמטים, לחלקם חסר פרופיל, אז אנחנו רצים, קובעים להם פרופיל, בדיקות רפואיות, בודקים את העבר הרפואי שלהם, בודקים את ההיבט הת"שי, חלקם לא התייצבו בלשכות הגיוס אז אנחנו מתחילים את כל התהליך מהתחלה. כלומר העיסוק פה עם כל גורמי הפיקוד פה בכלא הוא עיסוק רחב ביחס לאותה אוכלוסייה.

יכול להיות שזו המחלקה של כרמית, ניתנות הכשרות מקצועיות שייתנו להם מנוף כשהם יוצאים לאזרחות?

כן, יש התערבות גם בתוך הכלא ויש התערבויות גם מחוץ לכלא וחלק מזה זה התכניות שהצגתי לכם.

שזה הכשרות מקצועיות?

העצמה.

לא, אבל אנחנו מוצאים הרבה מאוד שהאוכלוסייה האתיופית נשארת גם באזרחות, בעיקר באזרחות, עם המקצועות הנמוכים.

לא, יש לנו תכנית התערבות בתחילת שירות לאוכלוסייה שהיא ברמה הנמוכה, שבאופן כללי כל חייל עם נתונים כאלה בצבא היה הולך לתפקידים הכי נמוכים שיש, אנחנו עושים להם תכנית התערבות בתחילת השירות ומשבצים 90% מתוכם בתפקידי איכות. אנחנו עושים תכנית התערבות ואז משבצים אותם.

מתוך ה-1,000 מיטות, כמה פה יש?

פה 406 מיטות.

אז עד כמה התפוסה, אנחנו חושבים שכלא 4 הוא הגדול---

כלא 4 הוא הגדול.

הייתי בטוח שיש לכם איזה 20%-30%, אבל בפועל זה 580. אוקי.

---החזקת כלואים תוך שמירה על כבודם ומילוי צרכיהם הבסיסיים. כבוד הכלואים, כבוד האדם זה הדבר החשוב והמרכזי ביותר בכלא. הקניית כלים והזדמנות לכלואים במטרה למצותם בשירות בצה"ל. שיפור היכולות שלהם להיות אחר כך אזרחים טובים במדינת ישראל. אנחנו גם מבינים שיש חיילים שמפה יוצאים לאזרחות, אז אם יש דברים שאתה משפיע, אתה יכול לגעת בהם, הם יהיו גם אזרחים טובים יותר, וזו גם אחת השאיפות פה.

בסוף, איך מנהלים כלא. צריך להבין את זה. הכלוא הוא במרכז. רוב הדברים שמסביב, שעוטפים, אם זה נושא החינוך, נושא המדרשות, הסיורים, הסדנאות המקצועיות הייחודיות לעולים, והפעילויות, טקס, טקס יום השואה, טקסי יום הזיכרון, כל מה שעוברים ביחידה צבאית מתוקנת עוברים גם פה.

זו בעצם הסביבה החיצונית והפנימית של מפקד כלא. אם זה בכלא, יחד עם סגל המדריכים שלו, הוא עושה סקירה של הטיפול בכלואים ואת כל הטיפול החיצוני מול הפרקליטות, בתי הדין, שאילתות, סנגור לפניות ולקבילות.

פרויקט תופסים כיוון זה הפרויקט המרכזי בנושא החינוך, כשהמטרה של הפעילות היא להעלות בקרב הכלואים בכלל את המודעות לערכים של סובלנות, כיבוד הזולת, אהבת המולדת, למען חיזוק זיקתם לאומה ולמען קיום אזרחות תורמת.

...זה פיתוח סדנאות ייעודיות בנות שבוע, בנושאים הנוגעים להיסטוריה של מדינת ישראל, המורשת, המלחמות, מקיפים את הערכים המרכזיים כגון ערך החיים, הסבלנות, הבחירה והייחוד האישי.

למשל בשנת 2010 ביצענו 72 סדנאות, שתי סדנאות בחודש בכל פלוגה, הממוצע של המשתתפים זה 18 בכל סדנא.

סיורים. בוצעו 22 סיורים כאשר בכל סיור יוצאים 25 עד 30 כלואים.

מה סדר היום שלהם במתקן?

סדר היום זה השכמה בשעה 5:00 בבוקר, יציאה לספירות, ארוחת בוקר. יש חיילים שיוצאים לעבודות, יש לנו פה עבודות, יש לנו שיקום, בתי מלאכה בתוך המתקן ועובדים עבודות רס"ר, עבודות שהם בדרך כלל מבצעים גם ביחידה.

ארז דיבר על טיפול ייחודי לבני העדה האתיופית. אותו דבר סדנת העצמה לעולי חבר העמים. כמובן זה תחושת גאווה ואמון עצמי וסיום שירות תקין.

פרויקט שהוא ייחודי יותר לכלא 6 זה פרויקט 'ישר לעתיד', המטרה זה ניצול זמן השהייה בבסיס הכליאה. דיברנו על משמעות ערכית וחינוכית וזה שירות ואזרחות טובה. ברגע שיש חייל שלפי התיק שהוא הגיע לפה, אם זה תיק סמים או עריקות עמוקה, אנחנו מבינים שהוא הולך להיות פה פרק זמן ארוך יותר, אנחנו משקיעים בו ומלווים אותו מתחילת הכליאה עד הסוף במטרה שתקופת הכליאה תעבור עליו בצורה טובה והוא לא יסתבך באמצע. אנחנו מקדישים פה יותר, אם זה ליווי של קצין בריאות הנפש, מהתחלה, גם אם הוא לא חולה, שיעזור לו בנושא הלחצים שלו.

קצין בריאות הנפש נמצא פה או שהוא מגיע?

יש שלושה קציני בריאות נפש שמלווים, הם מטפלים גם בפניות של חיילים וגם בפניות יזומות שאנחנו מעבירים.

היעדים המשניים זה יצירת מוטיבציה להתנהגות נאותה, הקניית בהירות לסגל המדריכים בטיפול באוכלוסייה, יצירת מעגלי העשרה חינוכיים בקהילה האזרחית. אלה הדברים.

מבחינתנו נצא לסיור ואפשר לראות בסיור גם את התאים של האסירים. יש לי שאלה קודם כל לגבי לוח הזמנים; קמו ב-5:00, עבדו, צהריים, מה אחרי זה?

כמובן חוזרים, ב-12:00 יש ארוחת צהריים, יש כאלה שחוזרים וממשיכים לעבוד עד שעה 17:00 ב-17:00 ארוחת ערב, עוד פעם נכנסים לנוהל ערב. בשעה 20:00, 21:00 בערב עד 22:00 יש להם סגירות, הולכים לישון.

להשלים את החסר, לפחות מבחינתנו, כי כמשרד הקליטה אנחנו עובדים יחד עם הצבא ויש לנו סוג של שיתוף שאני חושב שהוא די ייחודי והייתי רוצה להשלים את הפאזל. שני ערוצים מרכזיים, אחד, התמיכה הכלכלית לחייל עולה חדש שהוכר על ידי מוסדות צה"ל כזכאי ת"ש, אם זה חייל בודד או תשלומי משפחה והשני זה תכניות התערבות.

בנוסף לתכניות ההתערבות ששמעת כאן, תכנית החומש, זה במימון המשרד שלנו. למעשה אנחנו נכנסים לכל מיני חוליות, לכל מיני מקומות שאנחנו מזהים שם צורך.

בעקבות ביקור השרה שהיה בכלא 4, נתקבלו כמה החלטות שייצאו לפועל בזמן הקרוב והן: אחת, אנחנו נתגבר את הנושא של הסיורים. שתיים---

במימון המשרד?

הם העלו רעיון להקים אולפן עברית.

אני לא מדבר על התקציב שהצבא משקיע. שתיים זה תגבור סיורים, לימודי אולפן והעשרה. פרויקט גחל"ת, אנחנו מממנים.
דבר נוסף שאני חושב שהוא הכי משמעותי זה נוכחות של עובד המשרד בתוך בית הכלא שאחת לתקופה, בתיאום עם הצבא, יעשה סוג של קבלת קהל. מה זה קבלת קהל? להקשיב לבן אדם כשהוא מדבר ולחבר אותו למצוקות שקשורות לאזרחות. למעשה מתוך המערכת האזרחית הגורם שאמון ומופקד על העולים החדשים זה משרד הקליטה ואני מאמין שהדבר הזה ייתן שינוי משמעותי.

תודה.

נצא לסיור.

(סיור בכלא 6 ושיחה עם החיילים בכלא).

נעשה פה סיור. כמה אתם נמצאים בתא?

עשרה.

יש פה עולים חדשים בתא? או שכולם ותיקים?

כמו שאמרתי לך, הרוב נמצאים עכשיו ב...

מישהו רוצה לספר לי למה הוא פה? עריקות הרוב?

כן.

מישהו משתמט, לפני גיוס?

חס וחלילה.

כולם בעד הצבא דווקא.

המצב בבית קצת קשה, בגלל זה.

בגלל זה לא חזרת? כמה זמן אתה בצבא?

שנה וחודש.

הסיבה המרכזית היא באמת של מצוקה בבית.

ומה עשית בזמן העריקות, עבדת?

כן. אמא שלי חולת סרטן.

ונשפטת כבר או עוד לא?

כן, נשפטתי, ל-70.

וכמה זמן אתה כבר פה?

32.

וכשאתה חוזר ליחידה?

אני משרת פה קרוב, בעתלית, בבסיס של השייטת.

ואתה חוזר לאותה יחידה שהיית בה?

כנראה, כן. אני חושב לשרת כמו שצריך.

כן?

במסגרת השהייה שלו בכלא הוא יוצא לחופשות ועכשיו הוא יוצא לחופשה.

ממחר בעזרת ה'.

לשבת?

כן.

יפה. ויש קיצור של העונש?

בעזרת ה' לפני החג.

יש ועדה? כמה הוועדה יכולה להוריד?

הוא מקבל ימי הפחתה. הוועדה זה מעל 100 ימים.

מי עשה פה את העריקות הכי גדולה, מבחינת הזמן?

אני…

לכמה נשפטת?

עוד לא נשפטתי, אבל כנראה לחצי שנה.

הכי חשוב להגיד זה באמת הסגל פה מתנהג אלינו בצורה מצוינת. באמת. עוזרים לנו בכל דבר.

אתה שנה וארבע, למה ערקת שנה וארבע?

מצב גרוע בבית.

טוב. שתהיה לכם שבת שלום.

(היו"ר מדבר עם אסירים).

שלום, צהריים טובים. לי קוראים דני דנון, אני חבר כנסת, הגענו לפה כוועדת העלייה והקליטה של הכנסת לבקר אתכם ולראות את הפעילות בכלא. כל מי שנמצא פה הוא עולה חדש, או שההורים שלו עלו לארץ?

עלינו לארץ לפני 16, 15 שנה, פחות.

מתי עלית?

2008.

מאיפה?

מרוסיה.

יפה. אני רציתי לדבר איתכם. ראינו נתונים שיותר עולים מגיעים לכלא ממי שלא עלה לארץ וזה מה שמטריד אותנו, אז רצינו לבדוק מה אפשר לעשות על מנת שלא יהיו ה כל כך הרבה עולים חדשים.
מישהו רוצה לספר לי למה הוא נמצא פה או מה הרקע?

איך קוראים לך?

יורי.

מאיפה אתה בארץ?

מאילת, אני יושב פה על עריקות.

כמה זמן היית עריק?

כמה חודשים.

ואתה שפוט כבר?

כן, שפוט ל-100 יום.

וכמה זמן עוד נשאר לך?

עוד 23 ימים.

ואתה יוצא לחופשות?

לא, עדיין לא יצאתי.

הוא לא רוצה, הוא רוצה לסיים ו…

ולצאת. ומה היתה הסיבה לעריקות?

לא אישרו… בגלל שאני עובד, אני בן למשפחה חד הורית, יש לי אחות קטנה, סבתא חולה בבית.

וכמה זמן היית בצבא עד לפני שערקת?

שנה ושמונה.

הרבה. שירתָּ באילת?

כן, שירתּי באילת, בחיל הים.

ואתה מצטער על זה עכשיו?

לא. אני חייב לעבוד, יצאתי מהצבא…

אני רוצה לשמוע מקרב יוצאי אתיופיה שנמצאים פה, אתם יכולים להגיד לנו, יש אחוז גדול מאוד של עריקים בקרב יוצאי אתיופיה, יש סיבה, הסבר? למה אתה פה, אתה גם היית עריק?

…לא לצלם.

מצלמים מאחורה, אף אחד לא רואה, לא מצלמים אותך, מצלמים אותו.

אף אחד לא לצלם. בבקשה.

תסביר למה אתה פה. למה אתה בכלא.

אני? אני---

מהבקו"ם אתה עריק. כמה זמן היית עריק?

שנתיים.

ואתה שפוט כבר? לכמה זמן?

60.

לפני שהתגייסת, מישהו דיבר איתך על הצבא, היתה לך הכנה לצבא?

לא התגייסתי.

מאיפה אתה בארץ?

רחובות. קרית משה.

מקרית משה. היינו שם בשבוע שעבר. פותחים שם עכשיו חוג לאופניים במתנ"ס.

לפני שהגעת לצבא, מישהו דיבר איתך מה יש בצבא, מה קורה? אתה סיימת לימודים באיזה כיתה?

סיימתי את הלימודים.

י"ב? ובתיכון איפה היית?

בפנימייה.

איזו פנימייה?

במעלה הבשור.

ליד נחל הבשור?

כן.

ובפנימייה לא היתה הכנה לצה"ל? דיברו על אפשרויות גיוס, מה כדאי לעשות?

כן, היה. הלכתי גם לצוערים… אבל לא סיימתי אימון בגלל שלא רציתי לעשות צבא.

למה? חשוב לנו לשמוע. אנחנו לא פה מחליטים משהו לגביך אישית. חשוב לנו לדעת מה אפשר לעשות בפנימיות יותר טוב, בבתי ספר יותר טוב, שיגיעו פחות יוצאי אתיופיה לבתי סוהר.

עכשיו אני רוצה לעשות צבא…

אבל הכליאות הקודמות היו גם על עריקות?

כן. …אמרו לי שיש לי הרבה נפקדות... שכחתי שיש לי תנאי, אמרו שיש לי תנאי ו…

אוקי.

שאר החברים, מאיפה אתה בארץ?

מאשדוד.

איפה למדת?

נועם.

ולפני הצבא עברת הכנה לצבא?

הגעת לבקו"ם? מה קרה? איך התגלגלת?

ביקשתי…

למה? בגלל פרופיל?

יש לי פרופיל 97, ביקשתי… נכנסתי במעצר, נשפטתי.

רצית משהו ספציפי בקרבי?

גולני. לא נתנו לי, נשפטתי ואז אמרו לי 'תעשה טירונות רובאי 02', אמרתי 'אין בעיה', כי לא רציתי… היה לי קצת קשה שם.

במעצר בקו"ם.

כן, לא אהבתי את המקום, אז התחרטתי ויצאתי, עשיתי טירונות 02, סיימתי… הגעתי לבה"ד 20, אמרו לי 'תעשה …', גם לא רציתי למרות שלמדתי את זה חצי שנה, אבל… בה"ד 20 כדי להגיע לקרבי.

אתה רוצה לצאת מפה ולהגיע לקרבי. בבקו"ם הסבירו לך למה אתה לא הולך לקרבי?

אמרו בגלל מה שלמדתי, אמרתי להם, לא התאמנתי בזה. גם כשהייתי נכנס ל… אמרתי, בטח בגלל זה לא קיבלו אותי ל… אמרתי, אין דבר, אני אעשה הכל כדי להגיע ל…

מה עשית היום בבוקר? מתי קמת? עד עכשיו מה עשית?

קמנו בעשרים ל-5. עשינו מסדרים, אני יצאתי לעבודות עפר, עבדתי…

ובסדנה מה אתם עושים?

…

כמה מפה שהם עריקים הסיבה היא כלכלית? עם מי שדיברתי בדרך, כששאלתי כל אחד למה הוא פה, הוא אמר 'יש לי בעיות בבית ואני צריך לעבוד'. כמה מפה זה אותה סיבה?

אני בפעם הקודמת.

בפעם הקודמת זה היה כלכלי, והפעם הזאת?

לא, סיבה אחרת. עברתי ועדת התאמה לשירות והחליטו שאני לא אשרת יותר וסירבתי לחתום ול…

רצו שתשתחרר ואתה לא הסכמת ובגלל זה אתה בכלא?

כן, פשוט תפס אותי בתור עריק במסוף המשטרתי. כך היה, פשוט בבדיקה שגרתית וראו שאני עריק.

זה נשמע לי סיפור קפקאי, שאתה רוצה לשרת והצבא רוצה לשחרר אותך ושם אותך בכלא?

כן. לא היתה לי קריירה צבאית מזהירה, זו כבר היעדרות רביעית מהשירות ונפל עליי שירות מאוד מוזר, אני לא ידעתי איך הצבא מתנהל, לא ידעתי איך להתמודד עם בעיות.

מאיפה אתה בארץ?

מנתניה.

ואיפה למדת?

באורט ליבוביץ ופרשתי גם בתחילת י"ב.

עברתם הכנה לצה"ל, מישהו דיבר איתך על זה?

לא בדיוק, אבל אמרתי פשוט מה שיהיה יהיה, כאילו כולם עושים צבא, למה שאני לא אעשה? אני אתמודד עם זה ועל הדרך נלמד. חבל באמת שלא שאלתי שאלות קודם.

וכרגע על מה אתה שפוט פה בדיוק?

היעדר מן השירות.

עריקות.

כן, אבל שינו לי את כתב האישום, שלא יהיה לי רישום פלילי כי זו לא עריקות רגילה מן השירות, אני פשוט הולך להשתחרר, אז החליפו לי את זה להתנהגות מבישה.

וכרגע לכמה זמן אתה שפוט פה?

20 ימים.

וכמה מתוכם?

15.

עוד מעט אתה יוצא?

כן.

ואז אתה משתחרר משירות?

אני מקווה שלא. אם יש לי משהו לעשות בנידון, אני אעשה.

כשדיברת פה עם הצוות, אמרו לך מה קורה עוד חמישה ימים? עוד חמישה ימים אתה משתחרר?

אני מקבל צו סיפוח לבסיס שלי, לעשות טופס טיולים.

איפה אתה משרת?

בה"ד חיל הים וכנראה אני אקבל צו סיפוח לשם, לעשות טופס טיולים, להחזיר מדים וכל זה, ולהשתחרר.

והיית רוצה להישאר בשירות.

כן.

מה לעשות?

מה זאת אומרת מה לעשות?

בשירות.

לשרת פשוט, בכל מה שצריך.

יש לי שאלה לכולם. אין לי את הסמכות הזאת, למרות שאני חבר כנסת, אם היתה לי אפשרות לחתום לכולם שיוצאים מחר הביתה וביום ראשון אתם צריכים להחליט… זה בכאילו, 1 באפריל זה עוד מעט, זה לא היום, אבל אתם יכולים לבחור ביום ראשון או ללכת לבקו"ם להשתחרר, או ללכת לבקו"ם להשתבץ מחדש. מי היה בוחר להשתחרר? שירים את היד.

תלוי לאן.

לא, אי אפשר לדעת. אני לא קצין מיון, אתה יכול לבחור, אני שואל מי היה רוצה להשתחרר בכלל---

להשתחרר בכלל מצה"ל.

אם היתה עזרה כלכלית בבית להורים, אז הייתי ממשיך לשרת.

אבל כרגע אתה צריך לבחור, מי היה רוצה להשתחרר? שירים את היד. וכל השאר היו רוצים, אני מניח, לחזור לשירות. כן?

יש לכם משהו לומר לגבי הבסיס, לגבי השהות פה במתקן?

עליתי לפני חמש שנים לארץ והלכתי לפנימייה. הצלחתי לצאת עם בגרות, לעשות 32 נקודות בגרות.

יפה מאוד. זה יותר ממני, הרבה יותר.

ומאז שהייתי בבית ספר היה לי חלום, והתכוננתי לקרבי, הכנות לקרבי ו… ושם כאילו היה לי קצת בעיות עם המשפחה וזה ודיברתי עם המ"פ והוא אמר לי שאני אנסה את הטירונות ועשיתי, אחרי הטירונות הוא שלח אותי לחיל אויר. בחיל אויר הייתי אותו דבר כמו ב-113 ובסוף למדתי אלקטרוניקה, עשיתי 7 יחידות, וביקשו ממני שאני אמשיך י"ג-י"ד, שאני אוכל לשרת אחר כך ואני רציתי להיות בקרבי, בגלל זה לא המשכתי. אז אני הלכתי ממש במשטרה צבאית, משטרה… ולא נתנו לי. ויצאו לקורס שמה, טכנאות מטוסים, לא רציתי, ואז כאילו…

היית עריק לפני---

לא… כי---

סירבת להתפנות, או איך זה נקרא?

לא רציתי ללמוד בכיתה.

ואתה שפוט לכמה זמן?

ל-30.

שמתוך זה כמה זמן אתה כבר פה?

אני פה כמעט שבועיים.

ומה קורה איתך בעוד שבועיים? מה אתה הולך לעשות?

נראה. כאילו הוא אמר שהוא יוכל לחזור אולי שם, ושאני לא… יש אפשרות לזה, שישלח אותי למשטרה כחולה ואני יכול לעזור יותר, לתת למדינה בתור---

מה היתרון של המשטרה הכחולה? למה דווקא שם ולא משהו אחר?

כי אתה יכול לתת יותר מאשר נגיד אלקטרוניקה ולחזור כל יום בשתיים. שם אנשים נראה לי יותר מ… רוצים…

יש לך עוד חברים מקרב יוצאי אתיופיה שהם כמוך? כאילו שלא הסתדרו עם מה שהם רצו ולא הבינו מה שהם רוצים? שהגיעו גם לבתי סוהר? מהחברים שלך בחולון או מהפנימייה?

לא.

יש משהו שאתם זקוקים לו פה? זה כלא, זה לא מקום ש…, אבל יש משהו שאתם רוצים לומר לגבי המתקן?

לגבי המקום? מבחינת שירות פה? בסדר גמור, מי שמסתדר מסתדר, מי שלא, עוזרים לו להסתדר. כמו כל דבר, כמו כל מערכת, כמו בית ספר, כמו צבא בכלל, כמו כל דבר. עוזרים לך להסתדר, לוקחים אותך חברים ו…

מאיפה אתה?

עפרה.

ואתה מבני המנשה? עשינו דיון של ועדת העלייה והקליטה בקרית ארבע, שם יש קהילה גדולה של בני מנשה. אנחנו עומדים להביא עוד עולים מבני המנשה. למה אתה פה? אתה יכול לספר קצת על איך שהתגייסת?

התגייסתי, עשיתי… הייתי בבית… עזרתי להורים שלי.

במה עבדת? בשיפוצים. ולפני שנשארת בבית, דיברת עם מישהו על הבעיות הכלכליות?

כן, בצבא.

איפה שירתָּ?

גולני.

בקרבי בגולני?

כן.

וכמה הספקת במסלול לעשות? כמה זמן?

טירונות. כן, סיימתי.

סיימת טירונות.

ו…

ההורים שלך עובדים?

לא, אמא שלי לא עובדת, אבא שלי עובד ארבע שעות ב…

לכמה זמן נשפטת?

80 יום.

ומה תעשה אחרי שתסיים את המאסר?

אני רוצה לצאת מהצבא.

לצאת מהצבא. ואם יגידו לך לחזור לגולני או לחזור למקום אחר, מה יקרה?

...

רצית לומר משהו? מישהו פה רצה.

זה חבל מאוד שפשוט זה קורה מעצמו שהחיים מביאים אותך למצב שאתה חייב לעשות בחירה. אם אתה מגיע לצבא, אז בעצם אין לך בית לחזור אליו, ואם אתה הולך לפרנס את עצמך, אז אתה בעצם עובר על החוק, וקשה מאוד לאנשים צעירים, בגיל שלנו, להגיע להחלטות חכמות בנושא הזה כשהם לא יודעים את החוק והם לא מבינים את השירות הצבאי והם לא מבינים איך מתנהלים בצבא בכלל. כשגם גורמי הסיוע שלך הם גם בעצם, משקיות ת"ש או אחרים, הם גם לא תמיד הכי מבינים. אני יודע, יש קצינות מעליהם שקצת יותר בקיאות בעניין, אבל זה קשה כשבחור בן 18 שהוא חייל בודד למשל, או ממשפחה שהיא עם קשיים כלכליים, הוא קרוע, הוא לא יודע מה לעשות.

יש פה מישהו שהוא חייל בודד? תרימו את היד. ההורים שלכם לא בארץ?

…

ואתם מוכרים כחיילים בודדים ומקבלים שכר דירה?

אני לא… אני רוצה לעזוב את הארץ ואני רוצה לגור ב…

מתי עלית לארץ?

לפני 9 שנים.

מישהו מהצוות רוצה לומר משהו? אני אשאל אותך שאלות, כמה זמן יש לך מול החיילים?

בערך שעתיים ביום, מראשון עד חמישי. וגם כל הזמן שאני עולה לפלוגה, שהוא לא פורמלי.

וזה מול הקבוצה הזאת, או שיש עוד קבוצות שמתחלפות?

כעיקרון ספציפית זה שיעור שנבנה במיוחד לקבוצת עלייה. בדרך כלל הסדנאות האלה נקבעות לפי הזמן שחייל יכול להישאר, כדי שהוא לא יעזוב את הסדנה מוקדם. אני אחראית בדרך כלל על פלוגה א', מה שאומר ששיעור התחלופה הוא די גבוה, כי חיילים משתחררים, אבל בפלוגות ב' ו-ג' יש תהליך יותר ארוך איתם.

מה העברת היום?

היום זה השיעור השני שלי. בבוקר סיימתי סדנת מחתרות, נפתלי היה בסדנא, והיום אנחנו מדברים קצת על נושא קיבוץ גלויות, תרבויות, קליטה בארץ וכור ההיתוך לעומת...

תודה.

עוד מישהו רוצה לומר משהו?

…נתנו לנו סדנאות לכל הדברים, זה חשוב. ועכשיו אני כבר שבוע לומד איתה, למדתי הרבה דברים, על היסטוריה של העם שלנו… אבל במשך השבוע למדתי הרבה דברים.

מה ההורים שלכם אומרים? נגיד ההורים שלך, אתה מדבר איתם בטלפון? מותר לכם לדבר בטלפון?

כן.

כל כמה זמן? כל יום מותר?

…

אתה מדבר עם ההורים שלך בטלפון?

כן.

מה הם אומרים לך שאתה פה?

לא, פשוט הם לא מבינים איך מתנהל הצבא.

הם יודעים שאתה נמצא בבית כלא?

הם יודעים שאני נמצא בכלא, אבל הם לא אומרים לנו שום דבר כי אני יותר טוב גם, כי הם לא אומרים…

יש פה מישהו שההורים שלו לא יודעים שהוא נמצא פה? ההורים שלך בארץ. איפה הם?

ברוסיה.

אז מבחינתם אתה בצבא כרגע.

כן.

ומי מהמשפחה שלך יודע שאתה פה?

אף אחד לא יודע שאני פה.

כי זה שונה גם, רוסיה ישראל, כלא, זה קצת… שמה ישמעו כלא, יכולים לחטוף ג'ננה.

זה לא כמו כלא, מבחינתי זה כמו… בית הספר שלמדתי, היה יותר גרוע.

עלית בנעל"ה?

סל"ע.

ואין לך בני משפחה בארץ כרגע?

אין.

והמשפחה שלך ברוסיה, אתה מדבר איתם כל כמה זמן?

אני לא ביחס ממש ממש טוב עם המשפחה שלי ברוסיה. אבל רציתי להגיד משהו, שאתה שומע רק כאילו דברים רעים, שהכל רע, ומבחינתי אני חייל בודד ואני מקבל שכר דירה, מקבל כל מה שביקשתי מהצבא ובשבילי באמת כאילו לשרת ול…

יש לך דירה שאתה שוכר עכשיו?

כן.

וכשאתה בכלא שכר הדירה שלך לא משולם, מי משלם עכשיו את שכר הדירה כשאתה פה?

אני אסתדר.

ואתה פה גם על עריקות?

אלימות.

לכמה זמן?

20 יום.

ואיפה אתה משרת?

הנדסה קרבית.

מי יודע שאתה פה? המשפחה שלך לא פה, חברים שלך, מי---

חברים יודעים.

חברים מהיחידה יודעים.

כן.

וכשאתה מתקשר מפה, למי אתה מתקשר?

אף פעם לא התקשרתי.

אתה לא התקשרת. אז אתה יכול להעביר את זמן הטלפון למישהו אחר.

לא… אתה מתקשר כמה שאתה צריך.

אפשר מתי שרוצים.

רק שאלה אחרונה, בקשר לביקורים. מי פה קיבל ביקור של המשפחה שלו? של מי קיבלת?

…

של אמא שלך? מתי זה היה?

…

ואיך זה היה? זו פעם ראשונה שהיא באה לפה?

בכלא הזה, כן. בכלא 4…

על מה?

על מה אני פה? על עריקות.

טוב, אני רוצה להודות לכם, ששיתפתם אותנו בדברים. היה חשוב לנו מאוד לשמוע את זה מהפה שלכם. אנחנו שומעים את זה מהמפקדים וקוראים את הניירות, אבל כשפוגשים אתכם יש לזה אפקט הרבה יותר משמעותי בשבילנו ואני מקווה שיפחיתו לכם כמה שיותר ימים---

תגיד איזה מלה.

נקווה שנעזור לבאים, לאלה שיבואו אחרינו.

כן, זאת הכוונה. אם אפשר יהיה, בזכות הביקור הזה, שפחות עולה אחד יגיע למתקן כליאה צבאי, אז עשינו את שלנו בביקור הזה, וגם אנחנו, חשוב לראות איך מחדירים לצה"ל יותר טוב את העולים החדשים. אז אני רוצה להודות לכם.
מישהו רוצה לצאת לחופשה בשבת, או שכולם נשארים פה?

אני לא יוצא לחופשה, מחר הוא הולך הבית.

אתה משתחרר? שיהיה לך בהצלחה.

תודה.

תודה רבה.

אנחנו פה בסיור של ועדת העלייה והקליטה. יש לי כמה שאלות לשאול אתכם, נתחיל איתך. איך קוראים לך?

יצחק.

מאיפה אתה בארץ?

פרדס חנה.

אתה שפוט פה על עריקות?

כן.

מה קרה?

שלושה חודשים עריקות על בעיות משפחתיות.

תספר לי, הגעת לבקו"ם, מה קרה בבקו"ם?

נשלחתי לטירונות ומשם עריקות.

מיד אחרי הטירונות?

כן.

זאת אומרת לא עברת קורס או משהו.

לא, כלום.

כמה זמן עריקות?

שלושה חודשים.

ולכמה אתה שפוט?

40 יום.

מתי הגעת לפה?

לפני שבועיים וחצי.

ומה יקרה כשתסיים פה את המאסר?

חוזר לצבא.

והבעיות בבית ממשיכות?

כן.

אז מה יקרה אז?

אני אבקש שיעזרו.

איך אפשר לעזור? אם עכשיו היית יכול לבקש משהו מהצבא, מה היית מבקש?

יותר חופשות. וזהו.

מה שאתה רוצה זה לסיים את הצבא, אבל לעשות את זה במקום שיהיה לך נח.

כן.

תודה.

מה שמך?

מאור.

מאיפה אתה? ו---

נפקדות 18 יום.

מה קרה?

גם בעיות. אמא עברה ניתוח.

איפה אתה משרת?

בשלישות רמת גן.

ואמרת למפקד, 'יש לאמא שלי ניתוח ואני רוצה להיות בבית'? או שלא אמרת?

אמרתי, שלחתי לו טפסים והוא סירב, הייתי צריך לסגור את פסח וקרה איתו בלגנים ואחרי זה הוא שפט אותי.

אתה מדבר איתי על פסח?

הפסח הזה, הוא רצה שאני אסגור אותו.

אוקי, זה ממש עכשיו. מתי נשפטת?

לפני שבועיים.

ומתי אתה משתחרר מפה?

ביום שני הקרוב.

ואיך אמא שלך הגיבה? קודם כל מה שלומה?

ברוך ה', בסדר.

ואיך היא הגיבה על זה?

אני לא יודע כל כך, אני יודע שהיא שולחת טפסים ומכתבים.

דיברת איתה בטלפון? עשית את זה בשבילה בעצם. כדי להיות איתה.

כן, יותר נכון…

והתוצאה עכשיו שאתה פחות רואה אותה והיא רואה אותך פחות.

אפשר להגיד. טעות שלי, על טעויות משלמים.

מי פה עולה חדש? יש פה מישהו שהוא עולה חדש? יש פה מישהו עולה חדש, שהגיע לאחרונה, או היום?

יש מישהו שהגיע לכאן בימים האחרונים, לכלא 6?

מאיפה אתה?

קרית גת.

ומתי הגעת לפה?

לפני יומיים.

פעם ראשונה במתקן כליאה? על מה היית?

…

אתה יכול---

לא יודע. ביקשתי ללכת ללמוד---

רגע, אתה הגעת לבקו"ם? מתי?

ב-22 לחודש.

ממש עכשיו.

כן. הגעתי, ואז סירבתי.

הגעת לבקו"ם, אמרת שאתה מסרב להתגייס?

כן.

על איזה רקע?

כל מיני סיבות.

לא, אבל זה רקע של בעיות בבית, אידיאולוגיה?

אידיאולוגיה…

הם אמרו לך שהם לא מסכימים לזה, ואתה עוד לא נשפטת.

נשפטתי ל-20 יום. לא יודע אם זה יהיה...

והודעת למשפחה שלך?

כן.

ומה יקרה אחרי 20 יום?

אני חושב שאני אחזור לבקו"ם, לעשות עוד פעם.

וממה שאתה שומע מאנשים שעשו את זה בעבר, כמה זמן התהליך הזה יהיה?

לפחות 140 יום.

זאת אומרת אתה מבחינתך מכין את עצמך כרגע להיות ארבעה-חמישה חודשים פה, או במקום אחר, ואז ישחררו אותך.

נכון.

יש לך מישהו במשפחה שעבר את התהליך הזה?

לא.

אתה הראשון. איך הגיע לך הרעיון?

לא יודע.

תודה רבה.

אני רוצה ברשותכם להתייחס רק לנקודה אחת וזה לגבי ההשקעה במלש"בים. אני רואה את ההשקעה שאנחנו משקיעים בילדים האלה, המון כסף, המון זמן, המון אנרגיות, השאלה אם עם השקעה מקדמית, לא היינו מצמצמים את הכמות של העולים, בייחוד יוצאי אתיופיה.

הם התגלגלו טרם גיוסם. זה החברה הישראלית, מוסדות החינוך, דרך כל הערוצים האלה ברור שאם היתה להם הכנה לצה"ל, להבין, חלק מהם לא מבינים לאן הם מגיעים. אין לי ספק שאם היתה הכנה מוקדמת, דווקא של האוכלוסייה הזו, היו עושים את זה בבתי ספר או באותם מתנ"סים, פנימיות, אין לי ספק שהיינו רואים אחוזים יותר מעטים פה בבתי הכלא.

השאלה אם לא בהליך המיון, כמו שעכשיו ראש אגף כח אדם הוציא את הנוהל הזה.

אני חייבת לציין שבהכנה לצה"ל יש פעילויות, לא מספקות ולא---

אני מדבר על משהו שהוא שיטתי. זאת אומרת שיוצא אתיופיה---

לקחת את האוכלוסייה הזו ממוקדת?

כן, הוא מגיע ללשכת גיוס, מכניסים אותו לאיזה שהוא צינור שונה, שמדבר איתו, מאבחן אותו.

אז בני העדה האתיופית עוברים תהליך קצת אחר. שוב, חלק מההנחיות של ראש אגף כח אדם זה לסיים מקסימום בני העדה האתיופית את כל תהליכי הת"ש עד יום הגיוס שלהם. זאת אומרת שכשהוא מתגייס, ביום הגיוס הוא כבר מתחיל לקבל את ההטבות שלו. יש פעילות נרחבת ומעמיקה בנושא הזה, שהתחילה ממש לאחרונה.

אני יכול להשלים.

משרד הקליטה שותף.

במסגרת מוקדי הקליטה, זה הפך להיות עיקר תפקידו, תפקיד ליבה, לקשר לפני הגיוס, לאתר אותו---

יעקב, זה לא מה שאני מחפש. אני מחפש שבלשכת הגיוס יעברו בדלת מסוימת.

דיברת על שלב ההכנה.

כן, אבל מוקדי קליטה והכנה לצה"ל וכל זה, הכל מצוין, אבל זה לא משהו שמחייב שכל מתגייס... כי הרבה מהחבר'ה שראינו פה הם... עם הכוונה יותר נכונה היינו חוסכים הרבה עוגמת נפש להם והרבה כסף לנו, למערכת.

על זה מדובר באמת. על ליווי של אנשים בתוך הקהילה, בני העדה, שיכולים להיות גם האוזן הקשבת וגם---

אבל זה מחייב?

זה לא מסגרת מחייבת.

למה שהמלש"ב יגיע למוקד הקליטה ויגיד 'אני מתגייס עוד שנה ואני רוצה ככה וככה'.

את זה מלמדים אותו לעשות. הוא מכיר את המשפחה, הוא מכיר את ההורים. הוא מכיר את המערכת.

לא, ברור לי שאם הוא מגיע למוקד ורוצה להתייעץ, הוא יקבל מענה, בכל הארץ. אני חושב שיש הרבה שלא מגיעים למוקד.

כן, אז עושים אירועים.

אני מחפש שזה יהיה בנוהל, בנוהל מחייב, שאתה מעביר אותו איזה שהוא צ'ק ליסט ואז אתה עולה על הבעיות ואז אתה חוסך דברים.

זה הרעיון. באחד על אחד זה הרעיון, שאתה עובר איתו כל דבר ודבר, האם הוא קיבל את הצו הראשון, אוקי, מה הוא עשה עם זה, התייצב, לא התייצב---

אתם לא הנקודה, יעקב, אני מדבר על המערכת הצבאית, מערכת הסינון של המלש"בים, שצריך לבדוק אותה, כרמית, על בניית נוהל נפרד, ייחודי, לעולים יוצאי אתיופיה. גם לא מדובר על כמויות שהמערכת לא יודעת להתמודד איתן, ובנוהל הזה אתם צריכים לעשות את הסינון ואז אפשר יהיה לעלות על הבעיות בשלב הרבה יותר מוקדם, לתת מענה יותר טוב, כי חבל. מבחינת כל האנרגיות שאנחנו משקיעים פה, אפשר היה להוריד את מספר הכלואים בסינון המוקדם הזה.

לגבי הנוהל החדש שיצא, הביאו לי את זה. הנוהל החדש מגדיר שחובת ביקור מפקד לחייל עולה חדש ולחייל בן העדה האתיופית - תוך חודשיים מיום קליטתו ביחידה. זאת אומרת תוך חודשיים הוא חייב לבקר אותו ואחר כך אחת לשנה. זה גם נוהל מחייב שייכנס לפקודות מטכ"ל רלוונטיות.

הדבר השני זה ראיון מפקד. במסגרת ראיונות לאוכלוסיות מיוחדות. יש אוכלוסיות מיוחדות, חיילים בודדים, בנים יחידים וכדומה, נקבע כי חיילים בני העדה האתיופית ירואיינו על ידי מפקד אחת לחצי שנה. הנושא הזה עוגן כבר בפקודת מטכ"ל, קליטת חייל חדש ביחידה.

דבר שלישי, נוהל סגירת בקשות. כדי שהוא יקבל סיוע כלכלי וכולי הוא צריך לספק כל מיני אישורים, וכנראה באוכלוסייה של בני העדה האתיופית קשה להם להביא אישור, הבנה, לא הבנה, אז גם כאן הולכים איתם לקולא בעניין הזה, לא 'לא הבאת אישור, אז אין טיפול', אלא לנסות למצות את זה יותר.

אלה הכללים החדשים שהכניס ראש אגף כח אדם בתחום הזה של האוכלוסייה האתיופית, ובכלל בעולים.

אני רוצה להודות לכולם על הביקור, על הזמן ועל ההקדשה. אני רק מבקש מבחינת המעקב, כי אנחנו התחלנו פה תהליך שהוא תהליך מבורך, לחשוב עם ראש אגף כח אדם על העניין של המלש"בים. זאת אומרת אולי לעשות נוהל ייחודי למלש"בים יוצאי העדה האתיופית.

טרם גיוסם. אני מבין. זה גם בשיטת המניעה, ואז זה ימנע מראש, אם האבחון יהיה נכון לפני. חצי שנה-שנה, אם אני מבין נכון, זה מה שאתה מתכוון?

כן.

נניח לקחת אותם כשהם מגיעים לצו שני, לקחת אותם כבר אז כפרויקט מיוחד ואז לראות מי יכול לעבור במסננת לצה"ל ומי אולי כדאי לא להכניס אותו.

כן. לתת את ההכוונה הנכונה.

אני לא יודע אם שמתם לב, אבל נתקלנו בזה גם כאן, מאחד החיילים, שהוא בן למשפחה חד הורית והוא עולה, גם בביקור של השרה בכלא 4, הסוגיה הזו היא סוגיה, אני חושב, שטוב יהיה שנשים עליה פוקוס, כי אין דין משרת למשפחה חד הורית עולה חדש, כמו בוותיקים. פה מדובר במישהו שנמצא בתוך מסגרת משפחתית שמראש התנאים הכלכליים שלו להישרדות, להתנהלות יומיומית של האמא, האמא והבת, או האחות הנוספת, הם ממש על הפנים. אם הבחינה של הצבא למי זכאי לתשלומי משפחה, לדוגמה, על פי מבחן הכנסה, ולא לוקחים בחשבון את העובדה שיש פה הוצאה לשכר דירה, כי בטח היא לא בעלת דירה, אם היא גרה במרכז הארץ בוודאי, ואז אני מבין יותר לעומק את העניין הזה שהוא עושה נפקדות כדי לעזור למשפחה בבית. אני חושב שהסוגיה הזאת צריכה עיון מחדש בקרב הצבא לבחינה נוספת. זה יכול לפתור, כי אנחנו ראינו את זה כבעיה חמורה דווקא לגבי הקבוצה הזו. יש כל מיני, יש משתמטים ויש... בכל המקומות, אבל פה לגבי החד הוריות, אני חושב שזה איכשהו עבר לנו בין ה...

בסדר גמור.

אני רוצה לסיים. אנחנו נקיים דיון המשך תוך 90 יום, שבו נבקש מראש אגף כח אדם להציג את ההמלצות, או המסקנות של צוות שהוא יקים, בנושא של המלש"בים יוצאי העדה האתיופית, וגם תהיה התייחסות לגבי בנים למשפחות חד הוריות, שפה יש בעיה אחרת, שלמפקד בשטח לפעמים קשה לתת מענה לחייל שאומר 'אני צריך לעזור בבית', כי זה דבר שקשה לכמת אותו מבחינת הרגישות.

אני רוצה שוב להודות לכם, תמשיכו בעבודה הטובה שאתם עושים ושיהיו לכם פחות כלואים, זה הכי חשוב. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30