הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
13
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 161
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, כ"א באדר ב' התשע"א (27 במרץ 2011), שעה 14:00

ישיבה בעיריית רעננה לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

נחום חופרי – ראש עיריית רעננה

איתן גינזבורג – סגן ראש עיריית רעננה

אריה פרידמן – סגן ראש עיריית רעננה

אבי לאופר – מנכ"ל עיריית רעננה

פרי נתיב – סמנכ"ל לקיימות וכללי, עיריית רעננה

מיכל הירש נגרי – ראש אגף החינוך, עיריית רעננה

דפנה קינו – יועץ משפטי, עיריית רעננה

אביבה פרידמן – מנהלת אולפן רעננה

דלי אלי – מנהלת מחוז נתניה והשרון, המשרד לקליטת העלייה
יוסי בר נוי בוכריץ – מפקח ארצי באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

חדווה צ'ריסקי – מדריכה במחוז תל אביב באגף לחינוך מבוגרים

יפת דרכ – מפקח קליטת תלמידים עולים במחוז מרכז ממ"ד

דורון קליין – סמנכ"ל הפדרציה הציונית דרום אפריקה

סוזן שרון – יועצת קליטה, הפדרציה הציונית דרום אפריקה

דוד מוספיר – מנהל מרכז קליטה באזור המרכז וירושלים-הסוכנות היהודית

ניר אסטר – עו"ד, מטעמו של כהן אילן, קולט עולים מאירופה, אנגליה

יואל גרפי – פעיל מקומי, רעננה
מנהלת הוועדה

דנה גורדון

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
ישיבה בעיריית רעננה לבחינת קליטת העלייה

שלום, צהריים טובים, ועדת עלייה, קליטה ותפוצות בעיר רעננה, ואנחנו מאוד שמחים להגיע אליכם, אדוני ראש העיר, נחום חופרי. אנחנו מגיעים פה הרבה לעיר. יש לנו קשרים טובים, גם אישיים משפחתיים וגם חבריים, אבל ביקשו מאיתנו באמת לבוא ולראות את הפעילות, לגעת בנופים העיקריים, האולפן שעובד בצורה יפה מאוד. אנחנו שומעים עליו מסיורים, והייתי במוסקווה לפני חודש ופגשתי אקדמאים צעירים שמגיעים פה לתוכנית מיוחדת באולפן, ויש רצון של הרבה עולים להגיע לעיר.

כמובן אנחנו ניגע גם בעניין של מחירי הדירות, שזה איזה שהוא מחסום. למרות שאני חייב לציין לטובה, יש לי את הנתונים של 2010. הגיעו 685 עולים לעיר רעננה. על פניו זה לא נחשב כהרבה, אבל אם אני רוצה להשוות לדוגמא לכפר סבא, זו עיר שכנה שהיא גם עיר חזקה ועיר איכותית, אז הגיעו 132 עולים, ובהחלט זה מראה את הפער מבחינת מספר העולים, ואנחנו היינו רוצים לראות איך אנחנו בישיבה הזאת, קודם כל מתרשמים.

לפני שנראה את המצגת, ואני יודע שאתם עושים רבות למען העולים, כי אנחנו מקבלים את הפידבק החיובי מעולים אנגלו-סכסים בעיקר, דרום אפריקאים, הרבה עולים שרוצים להגיע לעיר, אבל גם הייתי רוצה שנתייחס בישיבה לנושא של דיור בר השגה לזוגות צעירים/עולים חדשים שרוצים להגיע וליהנות מהשפע והיופי של העיר. אני קודם כל מודה לראש העיר, שאנחנו מכירים הרבה זמן, נפגשים רבות, אבל פעם ראשונה שאנחנו מגיעים כוועדת עלייה וקליטה לעיר, ואני אשמח להעביר את השרביט לראש העיר ולאנשיו, שיציגו את הדברים. בקשה נחום.

טוב, קודם כל ברוכים הבאים לוועדה. יש פה עוד חברי כנסת?

חבר הכנסת טיבייב יצטרף אלינו.

אז אנחנו באמת עיר שמשתבחת בקליטת עלייה. זה כתוצאה ממספר גורמים מרכזיים. הדבר הראשון במעלה בעיני, הוא תהליך ההתפתחות ארוך השנים של העיר. העיר הזאת בעצם התפתחה, אם אתה רואה את המערכון של אורי זוהר ואריק איינשטיין, יש איזה מערכון כזה, כל פעם באים עולים חדשים. אז זה מה שקרה ברעננה, אבל ההיפך. ברעננה גל אחרי גל נכנס לעיר, נטמע בעיר, הצביע, כל אחד נתן לה חותם. תמהיל מאוד מעניין, מאוד יפה, וזה נכון גם בנושא שאנחנו גאים עליו מאוד, בהרמוניה בין דתיים לחילוניים וגם בהרמוניה בין עולים מקרוב, עולים מרחוק, עולים מעדות המזרח. יש לך פה כולם. יש פה קהילה תימנית גדולה ויש פה קהילה אנגלו-סכסית גדולה, ויש פה קהילה צרפתית. הם כולם באים, וזה בעיניי הגורם הראשון במעלה, הפתיחות של התושבים והמוכנות באמת לקבל פה את כולם.


הדבר השני והוא לא פחות חשוב, זה מרכז קליטה. לאורך השנים השקעתם. ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית השקיעה הרבה מאוד במרכז קליטה. יש פה מרכז קליטה מצוין שבית ובטח אתה שומע שתושבים רוצים להגיע לפה. אז רותי עומדת בראש המערכת, אבל בהחלט יש לה גם סגל עובדים. זה מרכז מושקע וטוב.


הנדבך השלישי בתהליך הזה הוא באמת המודעות העירונית של הזמן הזה, של עכשיו, שקודם כל עוסקת בשילוב הילדים במערכת החינוך. אנחנו רואים בזה נושא מאוד חשוב. אתה בא מארץ זרה, אתה מגיע לארץ ישראל, אתה נכנס פה לקליטה, אתה רוצה להיקלט ואתה רוצה שהילדים שלך ימצאו וישתלבו בצורה כזאת שלך לא יהיו דאגות מזה, ואנחנו עושים בעניין הזה לא מעט. אני חושב שגם יש לנו לא מעט הצלחות, עד כדי כך שכאשר ההורים עוזבים את מרכז קליטה, ידם לא משגת, והתחלת לדבר על נושא של דיור בר השגה. ידם לא משגת להישאר בעיר, הילדים שלהם לא פעם מבקשים להישאר וגם ההורים, והם נשארים במערכת החינוך עד סוף י"ב. לצערי מסיבות של מחירי הדיור הגבוהים, ההורים שלהם לא נקלטים.

אז אנחנו עושים עוד הרבה, ותיכף נחמה אפרתי, אני אבקש ממנה להראות את המצגת שהכנו לכבודכם.

לפני זה אני רוצה להציג לך את השותפים, באמת לעשייה. (מציג את הנוכחים).

ברשותך, אני מראה לך מצגת קצרה על הפעילות.

קודם כל שלום לכולם. בהמשך לדבריו של ראש העיר, רעננה באמת מאז ומתמיד הייתה עיר קולטת עלייה. זאת עיר שבעצם נוסדה על ידי חבורה של חלוצים מארצות הברית, ואפשר לומר שמתחילת דרכה, רעננה קולטת עלייה. מה שמיוחד בעיר רעננה, זה שהעולים מספרים לנו שהם בוחרים לגור ברעננה מתוך בחירה. הן תוכניות לעידוד עלייה, בשונה מנתניה וערים אחרות שבעצם יש איזה שהיא פעולה אקטיבית שהעיר עושה כבר בחוץ לארץ כדי לגייס את העולים ולאתר את העולים מחו"ל ולהביא אותם לרעננה. רעננה, שמה הולך לפניה, והסיבות לכך הן רבות. חיי תרבות מאוד מגוונים, רמת חינוך מאוד גבוהה, וכל זה אנחנו שומעים מהעולים שמגיעים לפה, הם שמעו כבר בחוץ לארץ שיש פה רמת חינוך, בתי ספר ברמה גבוהה, איכות חיים. יש פה תשתית לקליטת עלייה. אני אשלים. בנוסף לסוכנות היהודית, התאחדויות העולים הקיימים. יש פה עבודה מאוד אינטנסיבית עם נציגי משרד הקליטה.

איזה התאחדויות פעילות? אני רואה לפי השלטים, דרום אמריקה, דרום אפריקה.

אנחנו--- דרום אמריקאים, ויש פה קהילה של צרפתים שהיא לא ממוסדת באמצעות יוניפאן, אבל בהחלט יש פה קהילות שמתפקדות כמעט כמו התאחדות עולים. יש פה קהילה אמריקאית גם מאוד גדולה. כל אלה באמת מאפשרים תשתית מאוד נוחה, נחיתה רכה לעולים החדשים, וזה ניכר.


חיי קהילה מאוד פעילים. הותיקים קולטים את החדשים. יש פה המון דוברי שפות. אחרון חביב, הנושא של הפלורליזם, הוא מאוד חשוב לגבי העולים ממדינות המערב. אני מתכוונת לפלורליזם חברתי, פלורליזם דתי ופלורליזם תרבותי. ראש העיר רמז לכך בתחילת הדרך, ואני חושבת שזה מאוד מתאים לגבי העולים שאנחנו קולטים פה בעיר רעננה.

אלו מספרים של משרד הקליטה: 16,302 עולים משנת 1989, שמהווים 20% מהעיר. בשנת 2010 לפי משרד הקליטה, זה 956 עולים ואנחנו נתייחס באמת לנתונים ולמספרי השיא בשנים האחרונות. רק במערכת החינוך אנחנו קולטים קרוב ל-900 תלמידים עולים חדשים שהם נקלטו ב-3 שנים האחרונות. אלה מספרים מרשימים, ואנחנו מאוד ערים למספרים הללו, וגם למגמות העולות.

אנחנו דיברנו פה באמת על המערכון של הגלים השונים. כל הפיקים האלה מהווים בעצם גלי עלייה, כל פעם ממדינות אחרות. הפיק הראשון בשנות ה-90 מחבר העמים לשעבר. בשנת 2002 זאת הייתה העלייה הגדולה מדרום אמריקה בעקבות המשבר הכלכלי שם, ואנחנו בסימן עלייה תרתי משמע. נכון לשנתיים האחרונות אנחנו רואים פה מספר ללא תקדים של עולים, שמגיעים רובם ממדינות המערב. החל מינואר 2011 כבר 70 עולים הגיעו לרעננה, ואנחנו רק בתחילת השנה.

אם אנחנו עושים איזה שהיא התפלגות לפי שפות, לא בהכרח לפי מדינות מוצא, זאת פחות או יותר הפריסה. הקבוצה הגדולה ביותר של העולים שהצטברו ב-20 שנה האחרונות, הם דוברי אנגלית, ואני מתכוונת גם לארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה, אנגליה. לאחרונה אנחנו ערים באמת לעלייה גדולה מבריטניה. זאת הקבוצה הגדולה. לאחר מכן יש עלייה, דוברי רוסית שהם בעצם ספיחים של העלייה הגדולה. דוברי צרפתית, דוברי ספרדית, פחות או יותר באותו שיעור.

לטובת האורחים שלנו, העדה---, אנחנו לא הזכרנו אותם. יש לנו פה קהילה קטנה, חלקם נקלטו כאן, וכשהם הרגישו שהם בעצם קיבלו את הבסיס, פרחו למקומות אחרים. אנחנו עוקבים אחרי איזה שהיא קבוצה קטנה שעברה לפתח תקווה. מבחינתנו, כל החלטה נכונה מבחינתם.

יש לנו קבוצה גדולה של עולים מתורכיה. יש לנו בכל מכל.

המרכז קליטה היום, הייעוד שלו זה לצעירים או לא?

נכון להיום עד כמה שאנחנו יודעים, זה משפחות.

כרגע ההרכב של המרכז קליטה, מהו?

גם משפחות וגם צעירים.

והוא מוגבל למדינות מסוימות או שהוא פתוח?

לא, כרגע לא. הוא פתוח לכל. יש לנו מ-31 מדינות.

החוזקות של רעננה הן במשפחות צעירות. להביא לפה מצד אחד צעירים, לא בטוח שאנחנו מספיק טובים בזה, אבל יש לנו יתרון יחסי מספיק טוב, כמו שיש לנו יתרון יחסי למשפחות צעירות.

את הסוגיות של דיור והדברים המורכבים יותר, אני אשאיר לראש העיר, אבל מה שלי חשוב זה בעיקר להבהיר את העקרונות המנחים שהם תפיסת השירות ברעננה, בעצם מה מאפיין את העבודה היום יומית שלנו.


נגמר עידן של כור ההיתוך. אנחנו כבר לא בשלב שאנחנו רוצים להטמיע את העולים החדשים ולהפוך אותם לצבר הטיפוסי. אנחנו מדברים היום ברעננה על רב תרבותיות. יש מקום בעצם לכל מדינות המוצא, ואנחנו רוצים לראות אותם באים לידי ביטוי, לכבד את התרבות שלהם, לשמר מידה מסוימת אפילו של זהות המוצא שלהם, יחד עם הקליטה שלהם, וזה בא לידי ביטוי גם בתפיסת השירות שלנו.


מבחינתנו, מחלקת הקליטה היא אחת מהשירותים הקהילתיים שמתקיימים בעיר, כאשר בעצם המומחיות של השירותים הקהילתיים, היא לאתר צרכים מיוחדים. כשאני מדברת על אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים, זה במובן החיובי. גם מחוננים זה צרכים מיוחדים. גם עסקים וחברות הייטק זה צרכים מיוחדים.

כמה מהעולים רשומים במחלקת רווחה?

זה נתון שאני לא הצלחתי לאתר אותו, כי בעצם זה קשור לשאלה מי נקרא עולה חדש. על כמה אחורה אנחנו הולכים. אז במקרה במסגרת השביתה, גם מנהלת אגף הרווחה לא נמצאת, אבל זאת שאלה, זאת אומרת אנחנו עושים פילוחים יותר לפי נוער בסיכון או משפחות חד הוריות או קשישים. אנחנו מפעילים תוכנית שנקראת "קהילה תומכת", ואז באמת עשינו מיפוי לפי נושא מסוים, אבל נתון כולל, כמה עולים מטופלים על ידי הרווחה, צריך לעשות בעצם פילוחים שונים לפי ההגדרה של מה אנחנו קוראים עולים חדשים.


הוזכר פה שיתוף הפעולה שקיים בעיר, ובראש ובראשונה באמת שיתוף הפעולה עם משרד הקליטה, שהוא הרגולטור אבל לא רק. שיתוף הפעולה הוא הדוק, יום יומי, רציף, מקצועי. לא רק גוף שבעצם מעביר משאבים. רק הבוקר טלי התייעצה איתי לגבי מקרה ספציפי שאנחנו מנסים איכשהו לסייע למרות השביתה ברווחה, ובאמת אני חושבת שיש פה שיתוף פעולה שהוא לא ברור מאליו מבחינתנו.

מבחינה תקציבית, כמה כסף העירייה שמה מול המשרד?

אנחנו מדברים על מצ'ינג של 75% מול 25%, החלק של העירייה. כשאנחנו מדברים על חלק של העירייה, אז בעצם כל האגפים בעירייה תורמים את חלקם בתוך התקציב האגפי שלו, כך שזה הרבה מעבר. השנה מבחינתנו תוקן איזה שהוא עוול. אנחנו קיבלנו הגדלה משמעותית של תקציב דרך משרד הקליטה.

מה המספרים?

אנחנו מדברים על 300 אלף שקל של ה- 75%, ואז אנחנו בעצם נוסיף את אותם 25%.

רק תיקח את העובדה שרעננה משקיעה בתלמיד בממוצע משהו כמו 3,000 שקל ותוסיף על זה שהוא תלמיד שהוא עולה חדש, היא משקיעה עוד 2,000, אז תקבל מספרים אחרים לגמרי ממה שאתה שומע פה.

ותלמיד שנמצא בכיתת אתגר, שזה בכלל---

זה עוד 2,000.

לצד משרד הקליטה, כמובן מרכז קליטה, הסוכנות היהודית, התאחדויות העולים. אנחנו רואים בהם שותפים. אין פה תחרות עם התאחדויות עולים. אנחנו כשירותי קליטה, אנחנו בעצם הולכים על המכנה המשותף הרחב. ההתאחדויות מתמצאות בדיוק בדברים שהם ייחודים להם, שהם קשורים לעולם התרבותי של הקבוצות השונות, ואגפים ומחלקות בעירייה, אין אגף, אין מחלקה שהוא לא מגויס לקליטת עלייה. זה באמת תחום שהוא חוצה ארגון וחוצה מחלקות.


המטרה שלנו היא בסופו של דבר לתת לעולה ארגז כלים לעזרה עצמית. הכוונה, אנחנו לא רוצים לעשות במקומו. אנחנו עושים בשבילו, אבל לא במקומו. אנחנו בהחלט נותנים לו את הכלים כדי שבסופו של דבר הוא יהיה עצמאי וישתלב בחברה. משתדלים גם לתת שירות אינטראקטיבי כמה שניתן. לא מטרטרים אותו ממקום למקום. כשהוא מגיע אלינו, אז אנחנו בעצם עושים את עבודת התיווך ואת קיצור התהליכים.


היום הטכנולוגיה מאוד מסייעת לנו להיות יעילים יותר ואפילו ליצור קשר עם העולים לפני שהם מגיעים. נוצר איזה שהוא רצף של לפני העלייה עד שהם מגיעים לפה. אני נותנת את הדוגמא ממחלקת החינוך, שאנחנו עושים ועדות השמה לתלמידים עולים עוד לפני שהם מגיעים, כך שבתחילת ספטמבר הם כבר יודעים בדיוק לאיזה בית ספר הם הולכים.


אז איך זה בא לידי ביטוי? זה רשימה של מיילים שאנחנו מקבלים לפני העלייה. מאוד חשוב הרצף הזה. אני חושבת שהוא לא היה קיים עד לפני כמה שנים. הסוכנות טיפלה בעולים לפני העלייה. משרד הקליטה משדה התעופה, ואני חושבת שהיום העירייה, הרשות המקומית היא מוצאת מקום יותר יותר גדול ברצף הזה, ואני חושבת שכך צריך להיות. אנחנו מכירים את המשפחות לרוב לפני שהם מגיעים לכאן.

לא מגיעים אליכם ממרכזי קליטה, אני מניח.

יש מרכז קליטה.

לא, אבל לא מגיעים ממרכזי קליטה, כי החתך של העולים הוא חתך יותר עשיר, נקרא לו, ומגיעים מקליטה ישירה, זאת אומרת הם מגיעים ישירות לרעננה. אז המידע שמגיע אליכם, זה מהסוכנות או הנציגות או מהעולה בעצמו, אבל זה לא ממרכזי קליטה.

מרכזי קליטה, הם גרים בעיר.

לא, לא, לא, מרכזי קליטה אחרים.

מערים אחרות.

מערים אחרות פחות. הרוב באים באמת בקליטה ישירה.

כן. דרך אגב, המודל של קליטה ישירה הוא באמת מודל שנולד פה ברעננה. הרעיון הוא שעולה כבר מחוץ לארץ ידע בדיוק לאן הוא מגיע, ולא כתחנת מעבר, אלא כמקום מגורים לפחות לשנה-שנתיים הראשונות. אנחנו עובדים מאוד חזק על נושא של נגישות למידע לעולה בשפות שונות, מתוך אותה תפיסה שאומרת, בוא ניתן לעולה ארגז כלים כדי שהוא יהיה בסופו של דבר עצמאי. נגישות המידע זה באמצעות אתר עירוני ,באמצעות כל מיני מדריכי מידע שאנחנו מתרגמים לשפות שונות, והיום אנחנו גם מקשרים את האתרים שלהם, את כתובות אימייל, ואנחנו מוצאים את עצמנו יותר ויותר באמת משחררים את המידע, ואני חושבת שזה תורם מאוד להרגשה של העצמאות של העולה.


מדריך לשעת חירום, אנחנו מקפידים שגם האינפורמציה החשובה הזאת תגיע בשפות שונות. יש אתר באנגלית לרעננה, וכל החלק של הניוז מעודכן ובהחלט יעיל ומשמש לטובת אותם עולים.


כמו שהזכרתי, שיתופי הפעולה. אין מחלקה בעירייה שלא מעורבת, וריבוי הגופים מהווים בעצם את התשתית לקליטת עלייה. בלי הרשת של המתנדבים, באמצעות התאחדויות עולים, באמצעות הקהילות ובאמצעות גם כל מיני פרוייקטים של בני נוער, תנועות נוער, הסוכנות היהודית מפעילה פרוייקט של "בבית ביחד". אלה אנשים שמאפשרים איזה שהיא רשת סיוע לטובת העולים עצמם. אנחנו מהר מאוד רואים שבעצם מה שהם צריכים, זה רק את העזרה בצעדים הראשונים, ואחר כך בעצם הם אנשים עצמאיים לכל דבר.


רק ברעננה אנחנו לפני כשנה וחצי גיבשנו נוהל עירוני לקליטת עלייה, כשהדגש הוא ב עצם על קליטת תלמידים עולים. יושבת פה שרונה בשקט, שהיא בעצם נמצאת באגף החינוך. התפקיד שלה הוא בעצם לקלוט כל משפחה עולה שמגיעה לרשום את הילדים שלה, והיא עושה את התהליך, איזה שהוא ראיון לכל משפחה, כדי לראות שבאמת בית הספר שנבחר הוא הנכון והוא המתאים לילד, והכיתה הנכונה. מכאן היא לא משחררת אותם לפני שהיא מוודאה שבית הספר מקבל אותו בצורה מיטבית, והמעקב נמשך אחר כך. זאת פונקציה שהיא מאוד חשובה, התבררה כמאוד יעילה ועונה על צורך אמיתי.


אנחנו פתחנו קורס שנקרא "כשירות תרבותית" לאותם בעלי תפקידים בקהילה, לא רק בתוך העירייה, אלא גם יצטרפו אנשים מההתאחדויות. ההשתלמות הזאת היא בעצם מאפשרת לתת כלים לאותם בעלי תפקידים כדי לתת שירות טוב יותר לעולים החדשים ממקום רגיש תרבות. אנחנו בהחלט ראינו שזה צורך בשטח.


הפרוייקט הזה הוא בשיתוף בית הספר לעבודה סוציאלית, בית הספר המרכזי לעבודה סוציאלית, כך שבהחלט הרמה של הקורסים גבוהה.


אנחנו התברכנו בעיר שגם בעלי תפקידים רבים הם דוברי שפות. רוסה, המזכירה של המחלקה דוברת ספרדית, אני מדברת צרפתית. אני חושבת שזה פחות או יותר משקף גם את האוכלוסיה. בזמן שהם מגיעים לאגף הרווחה, יש בוודאי עובדות סוציאליות דוברות צרפתית, ספרדית, רוסית וכן הלאה. כנ"ל בשירות הפסיכולוגי. יש לנו פסיכולוגיות דוברות שפות.

אנחנו בלי נדר מחר בלילה נצביע על חוק בקריאה שנייה ושלישית, שיחייב גם רשויות על העסקת יוצאי אתיופיה במסגרת ייצוג הולם. הם אחוז באוכלוסיה, אחוז וחצי, אז כל רשות עירונית ומשרד ממשלתי יהיה חייב להעסיק. אני לא יודע היום כמה יוצאי אתיופיה יש ברעננה, אבל תחויבו בנוהל הזה גם אתם.

אני רוצה לעשות איזה שהוא תיקון בהזדמנות זו. יש לנו פה כ-50 יוצאי אתיופיה. הם מרוכזים במועדון שהוקם. הם הקימו לעצמם. אנחנו מטפלים בהם. מי שמטפל בהם זה אגף לתרבות, נוער ופנאי. זה אמנם לא מחלקת הקליטה. אנחנו מטפלים בהם כי הם תושבים ותיקים. הם כבר לא עולים חדשים. אנחנו בהחלט נותנים איזה שהוא דגש לאוכלוסיה הזאת. להגיד בתור מועסקים בעירייה, אני לא יכול להתגאות. המצב לא טוב.

אני חושבת שבאמת המקור לגאווה הוא באמת במערכת החינוך. כמו שנאמר, קרוב ל-900 תלמידים עולים נקלטו בשלוש שנים האחרונות. דרך אגב, לפי ההגדרות של חוזר מנכ"ל, תלמידים שהם עד עשר שנים בארץ, יכולים לקבל הקלות בתנאי היבחנות שלהם בבגרויות. אז יש פה איזה שהוא פרדוקס. מצד אחד הם כבר עשר שנים, מצד שני הם מקבלים הקלות. אנחנו בוודאי נעלה את זה באתגרים שיהיו לנו בהמשך.


זאת הפריסה של התלמידים העולים ותושבים חוזרים. בתי הספר המסומנים בירוק, הם בתי הספר קולטי עלייה. יש לנו פה דילמה מאוד גדולה. מצד אחד אנחנו מאוד רוצים לרכז אותם, לעגן את המשאבים במספר בתי ספר. מצד שני יש לנו באותה מידה עולים גם במגזר הדתי וגם בממלכתי רגיל. אז באמת אחד האתגרים זה באמת להתמודד, מצד אחד עם פיזור, מצד שני עם ריכוז מאוד גדול, בכל בית ספר.

אין איזה עניין של יצירת בועה כזאת, שמדברים באנגלית וחיים באנגלית?

יש לנו קיבוץ קטן של דוברי אנגלית, אבל זה בדיוק הבחירה שהם עושים.

יש בעיה כזאת, היא קיימת. אנחנו צריכים להתמודד איתה, מתמודדים איתה. לא יודע דווקא אם עם כלים עירוניים. אני נמצא במעגלים אחרים גם, ואנחנו מכירים בוודאות בעיה במספר קהילות, והקהילה עצמה מתמודדת עם הבעיה.

אנחנו עדיין במערכת החינוך. אנחנו מדי שנה מזה כשבע שנים מקיימים אולפן קיץ לתלמידים עולים. לא הייתי אומרת שזה מאפשר להם לפתוח את שנת הלימודים כבר ברמה של תלמיד ישראלי, אבל בהחלט זה מאפשר נחיתה רכה. אני חושבת שזה קיים רק ברעננה. אני ראיתי מה שהיה פעם באולפן עקיבא בנתניה, וזה אולפן פרטי. אנחנו משקיעים, כי בסופו של דבר זה חשוב גם לנו, להכיר את הילדים לפני שהם מגיעים לבית הספר, להכיר את המשפחות, אפרופו טיפול כוללני, ובהחלט כבר אנחנו מקבלים פניות לגבי מתי יהיה אולפן בקיץ.


יש לנו פונקציה שהיא עדיין נפוצה יותר בקרב העדה האתיופית, זה נושא של מגשרת תרבותית בחלק מבתי הספר. אנחנו אימצנו את המודל הזה לגבי הקהילה הצרפתית. נמצאת איתנו אריאן שהיא מגשרת תרבותית בבית הספר עמית רננים, בית ספר שש שנתי לבנות דתיות. אומרת שבחה בפניה. זה דמות שהיא לא טיפולית, אבל בהחלט עושה פלאים לבית הספר במשולש הזה שבין המורים לבין ההורים לבין התלמידים. הלוואי ויכולנו להעסיק מגשרת תרבותית כזאת בכל בית ספר ולכל השפות.


הזכרתי את שרונה. אמרתי כבר את שבחה בפניה. זאת הרכזת של תלמידים עולים באגף החינוך משלב טרום עלייה. אני אספר רק סיפור. הגיעה אלינו משפחה עם זוג תאומים אוטיסטיים. זאת הייתה משימה לא פשוטה למצוא בית ספר שהוא מתאים. אנחנו בעצם כבר בחודש אפריל לפני שהמשפחה הגיעה לכאן, אנחנו היינו מסוגלים כבר לצוות אותם לאותם בתי ספר. הם באו במיוחד כדי להגיע לוועדת השמה, וב-1 בספטמבר הם כבר שובצו. זה דבר שהוא לא קיים באף עיר. אני יכולה לאשר את זה.


שאלת לגבי הנושא של משאבים עירוניים. קשה מאוד לאמוד מהי השקעה של העיר בנושא של קליטת עלייה. אני רק יכולה לומר שמעבר למה שמשרד החינוך נותן, העירייה משקיעה ומלווה את התלמידים העולים הרבה מעבר לזכאות שלהם.

אנחנו זוכים לתמיכה מאוד גדולה ממשרד החינוך. הם רואים את העשייה והם משתתפים.

מעבר לתגבור הלימודי, אנחנו גם מפתחים כל מיני תוכניות להעצמת התלמידים העולים. יש לנו פרוייקט מאוד יפה שנקרא "קליטה יוצרת". זה העצמה באמצעות אומנות. אנחנו משקיעים בבני הנוער הכנה לצה"ל. עושים הכנה לצה"ל מותאמת לנוער העולה. זה לא מובן מאליו. תלמיד עולה שעלה מקובה, ואצלו אסוציאציה של צבא זה לא בהכרח מבצע אנטבה, אז בהחלט אנחנו צריכים לעשות פה איזה שהוא קידוד מחדש של הצרכים. ההשקעה בסופו של דבר משתלמת. לפניכם הבאתי תמונה של משלחת. בעצם התקיימה ברעננה תחרות ארצית לרובוטיקה. למקום הראשון הגיעה קבוצה של תלמידים עולים מאוסטרובסקי, שהם עלו לפני מספר שנים מדרום אמריקה, והם בימים אלה יוצאים לתחרות בין לאומית בארצות הברית, לייצג את רעננה/את ישראל, ואנחנו מאוד מאוד גאים בקבוצה הזאת.


כיוון שאנחנו פה גם נדבר על קשיים ואתגרים, נקרא לזה, אנחנו בכל זאת נשתף אתכם במספר סוגיות שמעסיקות אותנו ביום יום.

אנחנו קוראים לזה עלייה, אבל בעצם מדובר על משבר ההגירה. באמת עם כל מה שמאפיין את ההגירה, אנחנו חייבים ללוות את העולים במשברים האלה. אנחנו עדים פה לעלייה שהיא מאוד מיוחדת. המושג עלייה---- בטח שמעתם.

לא.

בנתניה. מדובר בעצם על עולים מצרפת, שמשאירים את מקור פרנסתם בחו"ל. האבא על הקו כל הזמן. יוצר מן משפחות חד הוריות מתוך בחירה, אבל אנחנו רואים שזה יוצר פגיעות ואתגרים לא פשוטים. יש בזה רווח, אבל גם מחיר מסוים.


אוכלוסיית התושבים החוזרים היא עם צרכים אחרים לגמרי מאשר עולים חדשים, וגם ברעננה יש לנו משפחות שדורשות את התמיכה ואת הליווי כמו בשאר הערים. אנחנו עוקבים אחרי הנוער העולה, ואני שואלת פה אם נוער עולה הוא בהכרח נוער בסיכון?


לסיום מתוך העיתונות. רעננה היא העיר המועדפת על העולים באזור השרון. זאת כתבה שבאמת התפרסמה לאחרונה. עוד כתוב בעיתון שרעננה היא אבן שואבת לעולים. אם זה כתוב בעיתון, זה בטח נכון.

תודה רבה.


אני רוצה ברשותכם לפנות לנציגי עולים דווקא. נמצא איתנו מישהו לא תושב העיר, אסמרה שהוא מנהל מוקד קליטת עלייה יוצאי אתיופיה בתל אביב-יפו. הוא פנה אלי עם איזה שהוא רעיון להביא יוצאי אתיופיה לעיר. קודם כל הנתונים מראים שאין מספיק. אצלו רשום 30, אצלכם 50. זה מיעוט בקרב יוצאי אתיופיה בעיר רעננה. אסמרה, בקצרה תציג את הרעיון שלך. בבקשה.

טוב, ראשית אני רוצה להודות לכם על ההזמנה. הרעיון שחשבתי הוא בנושא של זוגות צעירים של יוצאי אתיופיה. זוגות צעירים שאין להם בסיס עדיין. מי ששירת בצבא, מי שיודע בדיוק החברים שלו, ובלימודים. קצת השתפשפנו בתוך החברה הישראלית. יחד עם זאת קשה לנו גם להגיע למקום כזה כמו רעננה. חשבנו שאם המדינה תבוא ותסייע לנו באיזה שהיא תשתית ראשונית, נוכל להיקלט. אנחנו לא צריכים שיחפשו לנו תעסוקה או משהו כזה. אנחנו נחפש את התעסוקה. אתם דיברתם מקודם על נושא דיור בר השגה, שניתן למצוא פה באזור, אז נוכל באמת להיקלט. החשיבה שלי, שיש לנו הרבה מאוד זוגות צעירים שרוצים להגיע לאזורים כמו רעננה, כמו רמת השרון.

חשבת משפטית איך אתה בונה את זה שזה יהיה רק ליוצאי אתיופיה?

לא. המבנה שייבנה לא רק לעולי אתיופיה. אני מניח שיש איזה שהיא ראיה של העירייה, שאם ייבנה איזה שהוא בניין, אני לא חושב שרק עולי אתיופיה יגורו שם. אני רוצה להיות בתוך החברה, שנוכל גם זוגות צעירים. יש גם זוגות צעירים שאין להם תשתית. הייתי רוצה לא רק לעולי אתיופיה שיימצא הפתרון הזה. גם יש כאלה זוגות צעירים שנמצאים ברעננה, שאין להם גם פתרונות. אני הייתי רוצה שכן נוכל להשתלב בתוך החברה הזאת ביחד. יש נכונות, כבוד ראש העיר, באמת שוחחתי איתו רבות וגם נפגשנו כמה פעמים. יש נכונות לרעננה לקלוט את העולים החדשים. אני ותיק יחסית, אבל נוכל להיקלט בתוך רעננה.

תודה.

אני רק רוצה בכל זאת להסביר בשתי מילים. הרעיון שאסמרה הביא אלי, הוא להביא לפה קבוצה של יוצאי אתיופיה, דור שני, אקדמאים, שאין להם קושי להתפרנס ברעננה. יש להם קושי לעשות את קפיצת המדרגה ולגור פה בשרון. קפיצת המדרגה הזאת, אם המדינה תחליט שהיא רוצה לעשות בזה מעשה, וזה צריך להיות דרך החוק. כמו שאתה אומר, יש פה מגבלות, הבנתי. אם המדינה תחליט שהיא רוצה לעשות את המעשה, ובחקיקה או באיזה שהיא החלטה חוקית שאומרת, אנחנו עוזרים לאותם אנשים, שלא נמצא אותם אחרי זה מחפשים עבודה בדרום ת"א, אלא באמת אנשים שיכולים להתפרנס כאן ולחיות בכבוד ברעננה, נוכל לבנות פה גשר, גם רעננה, גם הרצליה, גם כפר סבא, גם הוד השרון, רמת השרון, יוכלו אחרי זה לקלוט עולים בעזרת הגשר הזה. הם יכולים להיות הגשר שיאפשר למדינה לקלוט עלייה לא רק במקומות, לא רוצה להגיד איפה.

אסמרה, אני אומר לך, אני חושב שהרעיון הוא מבורך. ליישם אותו קשה יהיה. נשמח לעזור לכם לבנות את המסגרת החוקית, למרות שיש גופים שיודעים לעשות את זה יותר טוב מאיתנו, אדוני ראש העיר, שעושים בניה למגזר ספציפי או לעמותות ספציפיות, ומצליחים ליצור אפיון לשכונה עוד לפני שהיא נבנית. אני לא יודע איך עושים זאת אסמרה, אבל אני אשמח שאתם תלמדו את העניין, וראש העיר הביע נכונות.

אנחנו העברנו לכנסת אגב הצעת חוק, לנסות ולאפשר לעיריות להגדיר שטחים ציבוריים, שטחים חומים למעט מבני ציבור, ולבנות שם דיור בר השגה. זה היום מקבל סוג של גיבוי ממשרד השיכון, הבנתי במליאה האחרונה כששמעתי את הקראת הפרוטוקול. זה נמצא בדיונים אצלכם, ומוטב שתידחפו את זה, כי לכל עיר יש שטחים חומים שלא מנוצלים למטרות ציבוריות. אם יוסיפו בחוק, וזה ממש תוספת של מילה, שמטרה ציבורית היא גם דיור בר השגה, אתה תראה איזה פריחה תהיה בנושא של דירות בכל הערים, בייחוד באזור המרכז, וזה יהיה בעזרת העירייה. תוכל גם לשלוט בדירות.

אני אשמח לראות את ההצעה, אני לא מכיר. היום עוברת הצעה, שהיא קובעת כי בשטחים חומים ניתן יהיה לבנות הוסטלים לקשישים ניצולי שואה. לפי דעתי אפשר לבחון את ההרחבה הזאת. נראה את ההצעה, נשמח ללמוד.


הנציגה של עולים מדרום אפריקה, אם את יכולה לספר לנו קצת, מה אפשר לעשות כדי להביא עוד עולים לרעננה? יש הרבה דרום אפריקאים פה.

אני חושבת שהבעיה, אם אנחנו מדברים על רעננה, היא המחיה פה. עולים מדרום אפריקה זה לא עולים מבריטניה וזה לא עולים מאמריקה. אני חושבת שאחת מהבעיות זה השכר דירה, לקנות פה משהו. המחיה החודשית היא גבוהה פה גם לעולים מדרום אפריקה. אם אנחנו היינו יכולים להיכנס לתוכנית למבוגרים שלנו שרוצים לעלות ויש הרבה עולים מעל לגיל 65 שהילדים שלהם כבר הגיעו לארץ והם רוצים לעלות, קשה להם מבחינה כלכלית. אנחנו בדקנו כמה פעמים בכפר סבא, מול המרכז קליטה, יש שם בית אבות או הוסטל למבוגרים. אנחנו גם בדקנו שם אם יש אפשרות לעזור למבוגרים להגיע. זה גם כן יעזור לנו. זה בעיה די רצינית.

הפדרציה הדרום אפריקאית, מכיוון שיש לה אמצעים, יזמה פה תמ"א/38 ברעננה, ובמקום לקבל 8 דירות, קיבלה 16 דירות קטנות, והיא מייעדת אותן אך ורק לעולים. זה כבר אושר. זה מודל שיכול להוות כדוגמא או כבסיס לרעיון לאיך אפשר למצוא פתרון.

אני רק רוצה להרחיב אם מותר לי כמה שניות, מה שאנחנו רוצים. קודם כל אני יועצת עלייה וקליטה ואני נפגשת עם ה--- של עולה לפני שהוא עוזב את דרום אפריקה, ואז הרבה פעמים אני בקשר עם שרונה ועם העירייה ועם רותי במרכז קליטה. מעבר לעזרה בעלייה, אנחנו קלטנו יוצאי דרום אפריקה הראשונים ב-48', שהגיעו לפה להילחם במלחמת העצמאות, ו-800 לאחר מכן שהגיעו להילחם פה, ואז הוקם הפדרציה ליוצאים דרום אפריקה. מאז אנחנו מתעסקים לא רק בעלייה עם קליטה. הדירות שיש לנו, יש לנו גם בתל אביב לעולים החדשים שלנו. יש לנו סיוע כלכלי לנזקקים. אנחנו נותנים מלגות כל שנה לסטודנטים, ולא רק דרום אפריקאים, גם יוצאים ממדינות אחרות.


הפעילות שלנו היא רבה. יש לנו עובדת סוציאלית במקום. אני חושבת שכדאי להביא את הדרום אפריקאים לארץ. זה עניין כלכלי היום. זה בפירוש עניין כלכלי, ותעסוקה.

תודה. אני רוצה לבקש מנציג המשרד לביטחון פנים, רב פקד רואי שפר, סגן מפקד תחנת כפר סבא. היה פה בשקף עולי נוער בסיכון, בסימן שאלה. ברוב המקומות שאנחנו מסתובבים, זה מוטמע שזה כן נוער בסיכון, נוער עולה. השאלה אם מבחינת נתונים, יש לכם נתונים או זיהיתם בעיות עם נוער עולה?

אני יכול להגיד לך שאין לנו נתונים, ומסיבה מאוד פשוטה. אפשר להגיד את זה אפילו בצורה די חד משמעית, שאין בעיה כזאת. בכל גזרת תחנת כפר סבא, שזה כפר סבא, רעננה, הוד השרון, אנחנו לא מזהים פשיעה שעל רקע של מגזרים או לחילופין מוצא. סך הכול זה אומר הרבה על ההשתלבות של האוכלוסיה הזאת בחברה, להבנתנו.

אוקיי. משרד לקליטת עלייה, דלי, יש משהו שאת רוצה להוסיף?

אני הייתי רק רוצה להעלות בעיה אחת שדווקא קשורה לקשישים, שברעננה אין הוסטלים ואין מקבצים ואין פתרונות לקשישים. יש לנו 31 זוגות קשישים שממתינים לפתרון דיור. יש לנו קשישים בודדים. יש לנו חד הוריות ומספר נכים.

מה שבכפר סבא קורה עכשיו, הם לא יהיו זכאים לעבור לשם.

אני יכולה לומר שכל רשות רוצה שהאוכלוסיה שלה תנצל את ההוסטלים ואת פתרונות הדיור שקיימים בתחום שלה. אנחנו משתדלים כן, אבל למשל בהוד השרון אני יכולה לומר, שהגענו לשנת עלייה. הרי הזכאות זה על פי שנת עלייה. אז הגענו לשנת עלייה של אנשים שהגיעו כבר ב-2005, וכאן יש לנו קשישים שהגיעו ב- 95', 94', ועדיין מחכים לפתרון דיור. זאת בעיה שכן צריך לתת עליה את הדעת .

תודה. אני רוצה רק ראש העיר, לשאול לקראת סיום לגבי הדיור בר השגה. כרגע מבחינת רעננה, יש דברים שהם בקנה, שאתם צריכים את העזרה שלנו?

אני אגיד כמה דברים: קודם כל לגבי הסוגיות שהעלו פה, של הוסטלים, אנחנו הצענו לעמידר לעשות איתנו שותפות על קרקע עירונית, משהו במתכונת של רמת השרון. אולי זה לא מיועד דווקא לעולים, אבל זה מיועד לאנשים שצריכים את הפתרון הזה. לא הצלחנו לקדם את זה, למרות שאנחנו את חלקנו ניתן בכל רגע. לגבי סוגיית הדיור בר השגה בכלל, היא קשה בכל אזור השרון וברעננה בפרט, מחירי הדירות מאוד גבוהים. אחרי שראש הממשלה יצא עם התוכנית שלו, אנחנו הצענו גם לראש הממשלה, גם לשר הפנים וגם לשר השיכון, לקחת ולעזור לנו לקדם את התוכניות שרצות בעיר, חלקן לזוגות צעירים באמת, על אדמת מנהל, מיעוטן. רובן הן תוכניות מאוד גדולות, שאנחנו מחייבים כאן שליש מהן בגודל של דירה בת 3 חדרים. אנחנו מחייבים כל יזם שבונה, שליש לבנות בגודל של 85 מ"ר שטח עיקרי.

אם נקדם את כל התוכניות האלה, לרבות התוכניות לזוגות הצעירים, שכולן נמצאות בשלב כזה או אחר בוועדות המחוזיות, איך אמרנו לראש הממשלה בפגישה, אמרנו לו, תוסיף עוד 2-3 יועצים משפטיים לכל ועדה מחוזית. עוד 2-3 אדריכלים, יעלה כלום, ואתה מקבל תוך שנתיים היצע דירות אחר לגמרי ממה שיש היום, וזה המצב ברעננה.


אז אנחנו הולכים לוועדה עם שתי תוכניות, העיקרית שבהן היא התוכנית שנמצאת על אדמת מנהל, תוכנית חדשה לגמרי, שהיא ל-400 יחידות. תוכנית שנייה שהיא כבר עברה את כל מסכת האישורים, ואני מקווה שאנחנו נוכל לקדם את שתיהן. זה יביא לנו תוספת של 600 יח"ד בר השגה במינוח הזה, אבל אני חושב שעצם העובדה שבאמת משרדי הממשלה, משרד הפנים, ייקח את העניין הזה לידיים ויקדם את התוכניות הקיימות בכל מקום. אותו דבר אומרת ראש עיריית הרצליה, אותו דבר אומר ראש עיריית כפר סבא. כולם אומרים אותו דבר. בואו נקדם את התוכניות שאנחנו רוצים. לא תהיה לנו התנגדות מארגוני הסביבה, והשר ארדן לא יצא נגד ראשי ממשלה מעל כל במה. נמצא את הפתרונות רק בדרך, בצינור הרגיל, אבל נרחיב אותו טיפה ונגיע לפתרונות אחרים לגמרי.


נושא לא פחות כאוב פה, והעירו אותו, זה התעסוקה לעולים חדשים. חלק מהעולים החדשים, יותר קשה להם למצוא תעסוקה. רשות מקומית לא אחראית על תעסוקה. אנחנו בקשר טוב מאוד עם רשויות התעסוקה כאן, אבל אנחנו לא מצליחים לקדם את הנושא הזה. זה נושא שכל המדינה צריכה לחשוב עוד פעם איך היא מקדמת אותו. מהידע שלי באזור רעננה, מספר המובטלים מקרב העולים, גדול בהרבה ממספר המובטלים לא מקרב העולים. מקרב העולים אתה שומע על הרבה מאוד טרגדיות. הרבה מאוד טרגדיות.

מורים באנגלית זה גם כן בעיה מאוד רצינית. עולים מדרום אפריקה שהם באים עם תואר ללמד בבית הספר, לא יכולים להתקבל פה במשרד החינוך. זו גם כן בעיה. לנו יש כמה עולים חדשים שבאו עם תואר, והם לא התקבלו.

משה הרשקוביץ', בבקשה.

אני אשמח שתעבירי לנו את השמות. נבדוק כל אחד לגופו.

אני רוצה ברשותכם, אם אין למישהו עוד משהו להוסיף, לסכם את הדיון. אולי רק סגן ראש העיר.

רק לגבי הנקודה שאתה העלית לגבי הבועה התרבותית. זה בהחלט בעיה שקיימת, בייחוד בקרב נוער, ובאיזה שהוא מקום הם אומרים לעצמם, אני לא ביקשתי להעלות את ההורים שלי. הם עשו החלטה, על ידי זה שניתקו אותי מהחברים הכי טובים שלי בתקופה הכי טובה שלי. הבעיה הזאת קיימת. אנחנו מתמודדים עם זה באמצעות תנועות הנוער, שעכשיו ממש בימים אלה לוקחים רכז מיוחד לגבי הנושא הזה.

כן.

אנחנו ברעננה לא מלמדים באנגלית. יש תוכניות שמלמדים באנגלית לצורך בחינות הבגרות. אנחנו ברעננה לא עושים את זה. אנחנו מעדיפים לפתוח כיתות עולים, ללמד בעברית את החומר לעולים. מצד אחד זה חשוב לשמור על השפה האנגלית, זה ללא ספק, אבל יחד עם זאת, למשל השנה אישרו מטעם משרד החינוך לישיבת בני עקיבא לפתוח כיתה שתלמד באנגלית. מה שאתה אומר, יש מצד אחד רצון שהם יהיו חלק מהחברה ושייבחנו בבחינות מותאמות לעולים חדשים בעברית, וזה אפשרי. עובדה שאנחנו עושים בהצלחה יפה מאוד. מצד שני, מתן אישורים לפתוח כיתות באנגלית לבחינות הבגרות. אז צריך לחשוב על זה מבחינה מדינית ולאו דווקא עירונית.

ברור.

לפני סיכום, הסיכום הוא שלך, אז אני רוצה להשאיר לך איזה שהיא מזכרת מהישיבה.

תודה רבה.

זה מדליה של העיר, שאנחנו מעניקים אותה לאורחים מכובדים, ואנחנו מודים לך על הביקור. חשוב שבאתם לפה, לטובת העולים.

תודה רבה.


ועדת העלייה, קליטה ותפוצות שהתכנסה בכ"א באדר ב בעיר רעננה, מברכת את ראש העיר, נחום חופרי חופרי, חברי מועצת העיר, סגני ראש העיר וצוות העיר המשקיעים משאבים רבים בקליטת העלייה, ברווחה, חינוך ותרבות למען העולים. אין ספק שהעיר הפכה לאבן שואבת ומקום נחשק בעבור עולים מכל העולם. הוועדה קוראת להנהגת העיר לפעול בשיתוף הוועדה והכנסת לקידום דיור בר השגה לעולים חדשים וזוגות צעירים. הוועדה מודה לעיר רעננה על אירוח הוועדה בבית יד לבנים.


אני רוצה להודות לכל הנוכחים והנוכחות, ואנחנו נשמח מאוד לראות, אדוני ראש העיר, עוד עולים. כל שנה אנחנו מקבלים את הדף של המספרים, לראות עוד עולים בעיר רעננה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:45