הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
12
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 160
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום ראשון, כ"א באדר ב' התשע"א, (27 במרץ 2011), שעה 10:30

ישיבה בעיריית רמת גן לבחינת קליטת העלייה.

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

רוברט טיבייב

כרמל שאמה

צבי בר – ראש העיר רמת גן

דוד בנימין – מנכ"ל עיריית רמת גן

אריק נודלמן – חברת מועצת העיר רמת גן

עזרא נחום – סמנכ"ל עיריית רמת גן

ליאורה משור – מנהלת להקות עירונית, רמת גן

רונית וייס – יו"ר ועד הורים עירוני, רמת גן

משה בודאגה – מנהל אגף החינוך, עיריית רמת גן

תמי ז'וטלוי – מנהלת המחלקה לחינוך יסודי

מירה שרן – משנה למנהל האגף ומנהלת המחלקה לחינוך

אלכס שמידט – מנהל היחידה לטיפול בתלמידים עולים ובני עולים

טניה רזניקוב – מרכזת תחום טיפולי-יחידה לטיפול בתלמידים עולים

דוד מוספיר – מנהל שירותי הקליטה, אזור מרכז וירושלים, הסוכנות היהודית

חומה פינצ'ב – מנהלת מרחב תל אביב, המשרד לקליטת העלייה

חדווה צ'ריסקי– מדריכה מחוזית, האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

נירה אמזלט – מלווה חינוכית טיפולית, יחידה לטיפול בתלמידים עולים
מריה פלקסן – מלווה חינוכית טיפולית, היחידה לטיפול בתלמידים עולים
רנה כהן – מנהלת מחלקת גני ילדים, עיריית רמת גן

אלה פוקס – מנהלת חינוך ערכי חברתי ואירועים, עיריית רמת גן

סיגל שמבירו – דוברת עיריית רמת גן

משה רווח – חבר מועצה, הסוכנות היהודית

ישראל זינגר – חבר מועצת העיר רמת גן

קיסליוק גיוא – פנסיונר

נריה מאיר – עוזר חבר הכנסת דני דנון

יוסי קדת – סגן מפקד מרחב דן, משטרת ישראל

אבי כהן – קצין נוער, מרחב דן, משטרת ישראל

דורי ינאי – עובד מניעה נוער, דן, משטרת ישראל

אלכס פרידברג – קליטת עלייה, משרד החינוך
יגאל אמיתי
- דובר הוועדה

דנה גורדון

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
ישיבה בעיריית רמת גן לבחינת קליטת העלייה

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים ישיבה של ועדת העלייה, קליטה ותפוצות ברמת גן, בבית הספר בליך ברמת גן. אני מודה לעיר העיר, למנהל. כבר הייתי פה. דרך אגב, אני בוגר בית הספר ולא תכננתי את הישיבה פה. אני ראיתי את זה בסדר יום. שאלתי את דנה, מה קרה בבליך? היא אומרת לא, ככה העירייה, אדוני ראש העיר, ביקשה, ואני שמח לראות את האולם המשופץ. אני זוכר שעוד היו פה בלטות שזזו, ואני מאוד שמח לראות תוצאות של בית הספר ושל העיר. אנחנו דנים בנושא עלייה וקליטה, ואני שמח לראות פה כתלמיד, כבוגר, לראות תלמידים בחוץ. יש לי בהחלט זיכרונות מאוד טובים מהאולם הזה ומהמקום הזה נקרא רמת גן ובית הספר בליך. אני אשמח לפתוח, אבל אני הבנתי שיש הופעה מוזיקלית לפני שאנחנו מתחילים.
הופעה מוזיקלית.

כל הכבוד.

לפני שנפתח, הבנתי שגיל, מנהל בית הספר, רוצה לפתוח. אחרי זה אנחנו נפתח את הדיון בנושא העירוני.

אז ראשית, ברוכים הבאים. ממש שתי דקות על בית הספר למי שלא מכיר את בית הספר שלנו. אז בבית הספר בליך שנוסד בשנת 1959, חגגנו בשנה שעברה יובל להיווסדו, לומדים היום 1,871 תלמידים, ואפרופו ועדת קליטת עלייה, מתוכם 25 עולים שעלו בשנתיים-שלוש האחרונות למדינת ישראל. מחצית מן העולים מגיעים ממדינות המערב, אירופה המערבית וארצות הברית, ומחציתם ממדינות חבר העמים, אוקראינה, לטביה, אזרבייג'אן וממקומות נוספים. הם כמובן משולבים באופן מלא בתוך בית הספר וזוכים לכל התמיכה שהם צריכים, והם מצליחים יחד עם שאר חבריהם.

בבית הספר מלמדים 200 מורים. בסך הכול ההישגים של בית הספר בכל השנים, לשמחתי הרבה גם בשנים האחרונות, הולכים ועולים בכל הפרמטרים. אני אציג אולי שניים-שלושה דברים.

ראשית, הנושא של זכאות לבגרות. בשנים האחרונות בית הספר עולה מדי שנה באחוז אחד. אנחנו נמצאים כרגע למעלה מ-90% זכאות לבגרות, וחשוב להדגיש, וזאת גם נקודה חשובה, אני חושב דווקא לוועדה הזאת לשמוע. תוך אכיפה מוחלטת של ההנחיה של ראש העיר לאי-הנשרה. אנחנו בשנים האחרונות לא מנשירים תלמידים מבית הספר. למעשה אפס אחוזי הנשרה מבית הספר. כל תלמיד שנכנס, נשאר בבית הספר בכיתה ט' גם אם הוא מתקשה בלימודים. יסיים אצלנו את הלימודים, ועם התלמידים הללו אנחנו מצליחים להגיע ל-90% זכאות לבגרות ואף למעלה מכך.


פתחנו את הנושא של חינוך מיוחד בשנים האחרונות בבית הספר. לצד העניין הזה, לצד ההישגים הלימודיים, חשוב לציין אני חושב גם את הנושא של ההישגים הערכיים וכל מה שקשור לאחוזי הגיוס הגבוהים מאוד של תלמידים מבית הספר גם לצה"ל בכלל, 100% גיוס למעשה, ואחוזים גבוהים מאוד לשירות איכותי ושירות קרבי, ומה שהתפרסם מאוד בשנתיים-שלוש האחרונות, על כך אנחנו גאים מאוד, שבית הספר הוא בין בתי הספר הבולטים ביותר בארץ מבחינת אחוז הבוגרים שיוצא לקצונה. אנחנו מדברים על ממוצע של 18% מהבוגרים שלנו שמגיעים לקצונה. זה נתון כמעט חסר תקדים, בוודאי בסדר גודל של בית ספר כמו שלנו.


עוד נקודה אחרונה שקשורה לחינוך ובוגרים, זה הנושא של היציאה לשנת שירות. אחד מהדברים שבית הספר עוסק בו מאוד מאוד וחזק, זה הקשר עם תנועות הנוער. בזכות זה אנחנו רואים מגמה חדשה בבליך בשנים האחרונות. כיום 40-50 תלמידים מדי שנה יוצאים לשנת שירות, וזה דבר שהוא לא מובן מאליו, בעיקר כשחושבים על האוכלוסיה שממנה הם באים.

דרך תנועות הנוער הם יוצאים?

דרך תנועות הנוער, בעיקר דרך תנועת הצופים. זה דבר שאנחנו מאוד מעודדים אותו. כמובן שצריך לציין במילה אחת את הנושא של התרומה העירונית לכל מה שקורה בבית הספר. חבר הכנסת דנון הזכיר את ההשקעה בתשתיות, וכל מי שמכיר איך האולם הזה היה נראה לפני חצי שנה, מבין היטב על איזה סדר גודל של השקעה, והדבר הזה נעשה כמובן בכל בתי הספר בעיר, אבל בבית הספר שלנו מרגישים תמיכה בסכומים אדירים, בתשתיות, אבל לא רק בתשתיות, אלא גם בשעות תגבור.

לשמחתי הרבה אנחנו לא נדרשים לגבות שעות תל"ן, כפי שזה מכונה בהרבה מקומות אחרים, מההורים. ההורים לא משלמים כאן על תוספת שעות, ויחד עם זאת אנחנו יכולים לקיים כאן מסגרת לימודים עם כיתות מצומצמות ומתוגברות, בזכות מאות שעות שהעיר מקצה לבית הספר שלנו. זהו, אנחנו מאוד שמחים שאתם איתנו, ושמחים במיוחד לאחר את הבוגר שלנו.

תודה. אדוני ראש העיר, בבקשה.

אני אעשה את זה קצר, ואני אומר גם לך, ברוך הבא. אני רוצה להציג את החבורה שכאן, מימין לשמאל. ליאורה, שהיא מתעסקת בלהקות. יש פה להקה שצריכים לטפח אותה. צריכים לשלוח אותם למוסקווה ולכנסת. הם שרים גם אידיש, גם רוסית וגם עברית, וראיתם את האינטגרציה על הבמה.


--- סגן ראש העיר, רונית, יו"ר ועד ההורים. ליאורה הייתה ועד הורים. נודלמן, הוא אבי רעיונות פוריים בעיר. למשל, יש לנו בית ספר לאדריכלות מכיתה א'. זה רעיון שהעתקנו אותו מפל זה ברוסיה, וזה רץ, שלא לדבר, תשמע מאלכס סקירה, שזה נבע מההתעקשות של נודלמן. לא הכול אנחנו יודעים. יש הרבה דברים שבאים מלמטה. כמובן ראש האגף ומירה וגיל שעושה כאן דברים מדהימים בבית הספר. זה רק פן קטן, מה שאתה רואה כאן, במקום המדהים הזה.


אני רוצה לומר לגבי העלייה. יש לנו כ-13,000 איש. הם שינו את פני העיר. להם, אם מבינים שהם עזבו מולדת, של נהרות ויערות ומקומות, והשאלה מה הם קיבלו כאן במדינת ישראל, את השלב הזה אנחנו עוברים, וכרגע עובדים על אינטגרציה, ואתה תראה בסקירה שאני לא רוצה לגזול מזמנם של אחרים, יכול להיות שאפשר חלק גדול כמובן להעתיק.

אנחנו נראה את הסקירה. אלכס, בקשה.

בוקר טוב לכולם. שמי אלכס שמידט, אני מנהל היחידה לטיפול בתלמידים עולים ובני עולים. תיכף אני אציג לכם את היחידה, אבל כמה מילים אולי גם על עצמי.


כמה מילים על עצמי. אני עליתי לארץ בשנת 97' במסגרת פרוייקט נעל"ה, נוער עולה לפני הורים, לקיבוץ יקום, איפה שגדלתי. סיימתי בית ספר, התגייסתי לצבא, שירתתי כלוחם בחיל הים, לימודים.


אני התחלתי לעבוד בשנת 2005 במועדון נוער, מועדון מוגדר לגילאים 14-18, לנוער בסיכון. רובם עלו לארץ כבר לפני 20 שנה. היו גם חבר'ה שהם ממש היו עולים חדשים וטריים. מה שהיה משותף לכולם,אי השתלבותם מבחינה חברתית ולימודית בקבוצת השנים שלהם. עבדנו איתם קשה, אבל מה שראינו ולמדנו, שבמסגרת מוקנית, טובה, שמטפלת ולומדת על אותם עולים ויכולה לקדם אותם, היא בעצם זאת שיכולה לעשות עבורם דברים טובים, ואנחנו ראינו שרובם התגייסו לצבא וממשיכים היום כאן בעיר, אחרי שהם השתחררו.


אנחנו עכשיו נעבור בעצם למצגת. אנחנו נתחיל עם סרטון, ממש 40 שניות, להראות לכם את הפעילות, ואז את המצגת.


מוקרן סרטון.


אנחנו בעצם נתחיל במצגת. היחידה נקראת היחידה לטיפול בתלמידים עולים ובני עולים, וגם חשוב גם המושגים שיש בתוך ההגדרה. תלמידים עולים ותלמידים שלא נולדו בארץ, ובני עולים, תלמידים שנולדו להורים עולים, אבל ממשיכים---- להשתלב מבחינה חברתית ולימודית.


אנחנו נתחיל באמת עם השקף הבא, עם הסקירה שקיימת----, חלקם עולים לפי ארצות המוצא. כמו שגם ראש העיר הזכיר, יש לנו---- עולים, זה כמעט 11% מאוכלוסיית העיר, והחלוקה שלהם היא מברית המועצות לשעבר, כמעט 14 אלף, כשמתוכם יש חלוקה, 634 יוצאי קווקז ו-1,293 יוצאי בוכרה. כל היתר, אתם גם רואים, יש לנו צרפתים, ארצות הברית, ארגנטינה ואחרים. זה החלוקה שלנו.


שקף הבא, בעצם התפלגות התושבים עולים לפי הגילאים. כאן אנחנו נתעכב טיפה. כמו שאתם רואים, יש לנו ילדים ונוער, שזה ביחד קרוב ל-1,000 צעירים. בעיר רמת גן יש קרוב ל-4,000. בוגרים וקשישים, זה כמו שאתם רואים, ביחד 12,000 תושבים. יש לנו ממש הרבה צעירים.


שקף הבא. בעצם היחידה הוקמה כדי לטפל בתלמידים עולים ובני עולים, והדבר היפה שקרה בעצם בעיר רמת גן, וגם גיל באמת הזכיר, שכל מסגרת שבהם יש תלמידים עולים, גני ילדים, בתי ספר יסודי ותיכונים, יש נציג בתוך בית הספר שיודע מה מצבם של העולים. הוא יודע מבחינת הלימודים, מבחינה חברתית. גם מטפל במשפחות. יש גם תמיכה מטעם בית ספר. יש עובד שהוא עובד טיפולי חינוכי, שתומך באותם הורים, ילדים וצוות חינוכי בתוך בית הספר, להתקדם ולהגיע להישגים גבוהים.


החלוקה, אתם רואים, גני ילדים. היחידה מטפלת ברצף. אנחנו רואים את התלמיד כשהוא נכנס למערכת החינוך בעיר רמת גן בגיל 3 והוא מסיים בגיל 18. אנחנו רואים אותו בעצם ברצף, שהוא מתחיל מגני ילדים. יש לנו ב-26 גנים עירוניים-----, בתי ספר יסודיים, 650 תלמידים. בבתי ספר על יסודיים, 340. בעצם אנחנו רואים את הרצף של התלמידים וגם רואים את המשפחות. הכי חשוב המשפחות, שלא תמיד, למרות שאני כבר 20 שנה בארץ, לא תמיד יודעים מה המצב שלהם, איך הם צריכים להתנהל מול המסגרות, ואנחנו בעצם אלה שעוזרים ותומכים בהם.


שקף הבא. זה המטרה של יצירת התנאים להתאקלמות מיטבית מגן הילדים ועד התיכון.

אני אעבור קצת במהירות על היעדים, ואנחנו נתעכב בתוכניות. בעצם אנחנו עומדים בכל היעדים.

אז צמצום פערים בחינוך בגיל הרך. יש לכם כאן באולם חוברת, שבחוברת אתם רואים את כל הדברים שאני אומר לכם, יותר בהרחבה.

הנשירה היא כבר מתחילה בגיל מאוד מאוד צעיר. אנחנו רואים את זה כבר בגיל הרך. יש נשירה. אחוז הילדים עולים הוא יותר גדול מאחוז החבר'ה שנולדו בארץ---- מבחינת---- בתוך המסגרות. אז יש גם----- לגישה באינטרנט. יש אתר שפועל בשלוש שפות והוא תמיד מעדכן את האוכלוסיה.

טיפול וייעוץ למשפחות. בעצם יש לנו צוות מקצועי, שיש תחום טיפולי, חוג חברתי, שהוא מאוד חשוב למשפחות. יש להן כתובת, הם יכולים להגיע ולהתייעץ בכל נושא.
סיוע בלימודי שפה העברית בבתי ספר, מעונות הילדים, בשעות הבוקר. כאן אני ממש אתעכב. בעצם מדובר על זה שתלמידים עולים, אחרי שהם עולים לארץ, יש להם רק שנה שהם מקבלים תמיכה ממשרד החינוך, ואנחנו יודעים שבשנה הזאת הם מקבלים לא רק בשעות, ובעצם השעות האלה לא ממש מספיקות להם להשתלב. אנחנו יודעים שלקרוא שפה צריך 5 שנים לפחות. אז כאן עיריית רמת גן יזמה פרוייקט שהוא נקרא טיפול לימודי מגן הילדים עד בתי ספר תיכוניים.
מטעם היחידה עובדים 20 מורים שעוברים הכשרות----, בשפה שנייה ובעוד תחומים רבים, בהם בעצם עושים תגבורים גם לבני עולים. אנחנו לא נותנים תגבורים לתלמידים עולים. תלמידים עולים בשנה הראשונה, הם מקבלים ממשרד החינוך. אנחנו בעצם עוד נותנים עזרה לאותם תלמידים שהם כבר שנה שנייה, שלישית, רביעית ואפילו נולדו בארץ.

כאן הזכירו בעצם תנועות נוער. התלמידים ברמה ארצית, התלמידים עולים לא באים לתנועות נוער. גם ברמת גן אנחנו יודעים על זה אני בהמשך אפרט מה אנחנו עושים כדי להביא את התלמידים עולים ובני עולים לתנועות נוער. כאן ברמת גן אנחנו יודעים על זה, ואנחנו רוצים להביא אותם. אני בהמשך אפרט מה אנחנו עושים כדי להביא את התלמידים עולים ובני עולים לתנועות נוער.

כמו שאתם רואים, אנחנו מתחילים עם פעילויות מרכזיות של היחידה. מתחילת השנה אנחנו פתחנו---. בעצם אותן משפחות שהן באו אלינו או שאנחנו באים אליהן הביתה אם יש צורך, מנהלים איתם שיחות בכל מה שנדרש. מדברים על מצב הלימודים, על כל הדברים. בעצם למשפחות יש כתובת וצוות מקצועי שנותן להן מענה. הצוות מורכב מאנשי הוראה, טיפול וחינוך, שזה שלושה דברים שמשלבים את כל הפעילות.

יש לנו עשרים מורים שהם באים יום יום ונותנים תמיכה לאותם תלמידים. חשוב להגיד גם, יש מעקב אחרי הפרויקטים האלה וגם על הפרוייקט הזה במיוחד יושבים עם צוות בית ספר ביחד עם המורה ועם נציגי היחידה, ומסתכלים על כל ילד, איך הוא מתקדם. נגיד אפילו בבית ספר יש תלמיד אחד, אז הוא מקבל את התמיכה. אנחנו לא מסתכלים על כמות, מסתכלים ממש על איכות.

הפעלת מרכזי למידה ואולפנים ללימודים. הפרוייקט הוא בשיתוף עם המשרד לקליטת עלייה, שני מרכזים, ואנחנו לאחרונה פתחנו את המרכז השלישי. כל מרכז הוא גם מאוד ייחודי, הוא נותן מענה ל-95 תלמידים עולים ובני עולים. נגיד אנחנו מדברים על ויצמן, על בית ספר ויצמן שנמצא בשכונת קריניצי, והוא נותן מענה לאותם תלמידים ולעולים שגרים במעונות של תל השומר, אז אותם ילדים מקבלים תמיכה לימודית ותמיכה חברתית. תמיכה חברתית הם מקבלים מתנועת נוער צופים שיושבים בתוך השכונה ומפעילים את הפרויקטים החברתיים. גם כמובן יש גם מתנדבים מתוך השכונה. אז כאן אנחנו ממש נוגעים בעניין של שילוב תלמידים עולים בתנועות הנוער.

שני מרכזים נוספים, מרכז בבית ספר ויצמן. הוא פועל בשיתוף עם תיכונים, בעצם שני תיכונים---- ובית ספר אורט----, שמשם באים כל המתנדבים, תלמידים ומחויבות אישית גם במסגרת קהילתית, ונותנים את התמיכה לתלמידים.

בית ספר---. הוא בכלל משהו מאוד מעניין וחשוב, ששם נמצאים תלמידים חדשים, ממש חדשים, עד שנה בארץ, וגם מקבלים תמיכה.

זה בעצם מרכז הלמידה של--- משרד לקליטת עלייה. חוג בעברית ואומנות לגיל הרך. זה בעצם פיילוט. בטח אתם מכירים את הבעיה של הילדים בגיל הרך. הם יושבים עד גיל 5-6 עם סבא וסבתא, ואחרי זה כשהם מגיעים למערכת החינוך שלנו, הם לא כל כך יודעים עברית, ואנחנו צריכים לעזור להם לסגור פערים, ובעצם אנחנו יזמנו פיילוט השנה, חוג עברית ואומנות במוזיאון לאומנות ברמת גן, שהוא 45 דקות לומדים עברית ו-45 דקות מציירים, או כל מה שקשור לאומנות. אנחנו רואים הצלחה, שילדים בעצם במהלך השנה מצליחים לסגור פער.

תודה. אני רוצה לפני שאני פותח את הדיון, אדוני ראש העיר, המספרים מראים שבאמת העולים שנמצאים פה, מטופלים. העיר חזקה, העיר עשירה. באמת יש לכם יכולות, יחסית, הכול יחסית. יש להם יכולות. הבעיה שלי, שמבחינת קליטת עלייה, המספרים מאוד נמוכים בשנים האחרונות. זאת אומרת, יש בעיר היום כמו שציינתם, 16 אלף עולים, מתוכם 13 אלף עולים מחבר העמים. כשאנחנו מסתכלים על שנת 2010, הגיעו כ-180 עולים. הסיבה העיקרית זה הדיור. ברגע שהעיר היא יקרה, אז עולים חדשים לא יכולים לשכור דירות ולא לרכוש דירות, ואז בעצם אנחנו רואים שהעולים מתבגרים לפי הנתונים שהראיתם. השאלה שלי, אם אתם חושבים על כך מבחינת בניה לזוגות צעירים/עולים חדשים, איך לאפשר לעולים, ואני בטוח שיש הרבה עולים מחבר העמים בעיקר שרוצים לבוא לעיר רמת גן, לאפשר זאת. כי אם לא, מה שנראה בשנים הקרובות, אנחנו נראה את אוכלוסיית העולים מתבגרת, מתבגרת, ומבחינת קליטת עלייה, אני זוכר שגדלתי בסן מרטין 17, פה למטה, אז כולם היו עולים חדשים, מכל העולם. אנחנו נראה שבפועל רמת גן לא תוכל לקלוט עלייה בגלל מחירי הדיור.

ראשית, בוגרי צבא שהם גם ילידי הארץ, גם לא מוצאים את מקומם במרכז, לא פה, והולכים לפריפריה. בעיר יש את הסדר גודל של הגודל שלה, בתנאים האלה היא עושה את מה שהיא יכולה לעשות. אין תוכנית לזוגות צעירים כפי שאין בכל מחוז מרכז. זה נושא שלכם בכנסת, לקבל החלטות. למשל, אתן לך דוגמא. העברנו החלטה ברמת עמידר, שאנחנו פתרנו את התושבים מהיטלי השבחה, ויש שם אלפי יח"ד שאפשר עד 200 מטר, פטור מהיטלי השבחה ואגרות. אבל הם לא רצים, כי הם השכירו את זה לסטודנטים מבר אילן, כך שיש לעיר את הנתונים שלה, את המגבלות שלה. אנחנו נמצאים כרגע עם עוד 3,000 יח"ד באזור תל השומר. קיבלנו את ההרשאה ממשרד השיכון, ואנחנו מובילים. אנחנו העיר היחידה במחוז פה, שמאשרת דירות קטנות של 3 חדרים ו-2.5, וזה גם כך. אני מקווה שזה ימשיך הלאה.


מאחד לשני, יש משפחות שקולטות עלייה, גרים באותה דירה. הם פשוט משנים את האזורים בתוך העיר. אני לא רואה הגירה החוצה. מה שאתה שאלת הוא טוב לכל בני הנוער במדינת ישראל. כל הבוגרים וזוג צעיר שמתחתן, שזה לא פשוט. בהחלט לא פשוט. אני הייתי ביום רביעי בלוד, אורח עם מאיר ניצן. יש שם אפשרויות אדירות, וזה הולך להיות העיר העתידית. אין שם פשיעה כמו שמספרים, ויש שם קרקעות ואפשר שם לשאת תשובה לאוכלוסיה שנמצאת כאן באזור של תל אביב. אבל ככה העיר די סגורה. גם אנחנו, גם גבעתיים.

תודה. מר ישראל זינגר, בקשה.

לעומת התקופה שאני עליתי ארצה, אז לא התחשבו בעולים החדשים של שנות ה-60. אין ספק שנעשית עבודה רבה מאוד בשנים האחרונות. ישנו תחום אחד שלא הוזכר. מעט מדי חבר'ה צעירים ובני נוער משולבים בתנועות הנוער. צריך לתת את הדעת על כך, ללא ספק.

תודה. בקשה.

כל העולים החדשים, כל הנוער, חלקם משולבים בתנועות הנוער וחלקם, יש לנו מועדונים. אלכס דיבר קודם על המועדונים. אין מצב שנער או נערה, עולה חדש, אין לו מסגרת. הם פעילים סביב מסגרות, אם זה תנועות נוער ואם זה מועדונים ואם זה חוגים, ואם זה מועדוני ספורט. הם פעילים. אנחנו גם דואגים להם. אם צריך לממן את זה, אנחנו מממנים את זה.

אני יודע שבצופים היה ביקורת בעבר, שמאוד יקר.

אצלנו אין מצב שנער שרוצה להגיע לתנועת נוער, בוודאי עולה חדש, שלא ממומן. הוא יקבל את כל המימון מהעירייה. העירייה מממנת בעיקר לצופים, כי הם יותר פעילים, אבל גם תנועות נוער אחרות, ובצורה מאוד משמעותית אנחנו מממנים את הפעילות. רק בשנים האחרונות פתחנו עוד שני שבטים, אחד באזור עלית ואחד באזור שקמה, והמקומות האלה, אנחנו בהחלט נותנים להם סיוע, כדי שלא יווצר מצב שבן נוער או נערה, לא משנה, אני אומר עוד פעם, נתת את הדוגמא של צופי רעים, שזה קריית קריניצי, שזה שכונה לכאורה יוקרתית, אבל יש שם אזור של ילדים שההורים שלהם עובדים בבית החולים או במקומות כאלה, והם מקבלים גם בבית הספר, גם בתנועת הנוער את הסיוע, כמו שהוא אמר, ללא תשלום.

תודה. חבר הכנסת טיבייב, בקשה.

כמה מילים, אדוני ראש העיר. אני ממש רוצה לשבח. בדרך כלל ועדות של כנסת באים למקומות שיש בעיה. לא יודע מה הטעם היה להגיע לפה.

תראה, אני רוצה להסביר לך. רמת עמידר ושקמה בשבילי, זה פי 2 מבית שאן, ופתרנו את הבעיות. זאת אומרת, אפשר לפתור את הבעיות בכל מקום.

בכל מקרה אני רוצה להתייחס לכמה נתונים. לפני כשנה הייתי פה בביקור פתע, בקיץ, באחד מבתי הספר, אבל ראיתי ממש פעילות נפלאה של אולפנים, לילדים ולהורים. יש לי שתי שאלות. כמה עולים נמצאים בטיפול של הרווחה?

היום הם בשביתה, אז יש לנו נתונים בנייר.

אז תיכף הם ימצאו את הנתון. מה השאלה השנייה?

אם יש בעיה של אזורי רישום במסגרת מערכת החינוך לעולים?

לא, אין לנו בעיה. אנחנו דרך אגב , העיר הכי מוכנה לפתיחת אזורי הרישום. יש ייחודיות בבתי הספר היסודיים. כל בית ספר, יש לו את האזור שלו. הייחודיות תאפשר לנו בעתיד הקרוב לפתוח את אזורי הרישום. כבר היום יש לנו בתי ספר שאנחנו משחררים. לדוגמא, בחינוך הממלכתי-דתי יש לנו 4 בתי ספר בעיר, אחד בנים ואחד בנות ואחד שכבר גידל בנים ובנות, ועוד בית ספר מעורב בנים-בנות באותה שכבה. כל אחד יכול להירשם לאן שהוא רוצה בעיר. לא רק זה, הוא מקבל הסעות.


לגבי ממלכתי, אנחנו מתחילים לפתוח. יש לנו כאן בתי ספר שהם על אזוריים, ויש לנו תוכנית לפתוח שלושה, ארבעה בתי ספר באזורים מסוימים, כך יוכלו לנוע בין האזורים. זה כבר בדרך. אנחנו נכנסים כנראה לפיילוט הזה, ואני חושב שאנחנו מבחינת מדינת ישראל, אנחנו הכי מוכנים בעניין הזה, כי אנחנו כבר 6-7 שנים מכינים את מוסדות החינוך שלנו, שיהיו ברמה שווה פחות או יותר כדי שלא יהיה מצב שבמקום אחד נצטרך לבנות מגדל של כיתות, במקום שני לסגור את זה.


בתיכונים הסיפור הוא אחר. בתיכונים יש לנו שני בתי ספר שמחלקים את העיר לשניים, בליך ואוהל שם, בתי ספר גדולים. בליך בדרום, אוהל שם בצפון. לאחר מכן יש לנו עוד 7 בתי ספר שמתוכם יש לנו 3 דתיים, והם מחלקים את כל האוכלוסיה. אין מצב שתלמיד רוצה להגיע למקום מסוים ושלא יגיע. כמובן אנחנו גם מתאימים לו את בית הספר.

מטבע הדברים הילדים של העולים בדרך כלל, חלילה וחס, לא רוצה לפגוע באף אחד, הם מחפשים חינוך טוב. אז במקומות מסוימים כמו שאמרתי מטבע הדברים, העולים מחפשים בית ספר זה או אחר, ספציפי, אז נוצרת איזה שהיא בעיה. גם באופקים יש אותה בעיה.

לגבי נושא הרווחה, הצלחתם למצוא?

כן, כן בהחלט. קודם כל יש את זה בחוברת שמצורפת לכולכם, אבל ברמת המספרים, עולים שהם חמש שנים בארץ, יש 118 עולים שמטופלים על ידי אגף הרווחה. כאלה שהם ותיקים יותר, 10 שנים, 326. 20 שנה ויותר-1,359. צריך לזכור שהם מחולקים בכל שכבות הגיל. עיקר זה קשישים. כ-600 הם קשישים שאנחנו מטפלים בהם, ויש בעיר 46 מועדוני גמלאים בכל רחבי העיר, חלקם הם מועדונים שממש מיוחדים לאוכלוסיות כמו וטרנים או מקומות כאלה, שממש יש להם את הפעילויות הייחודיות שלהם. אבל הם גם מחולקים בכל מיני נושאים. חלקם נכים, חלקם צעירים. יש גם מועדונים גם לארגנטינאים. אנחנו כאן נותנים לכל גווני האוכלוסיה.


אני רוצה להציג עוד נושא בהמשך לדברים שדיבר מנהל אגף החינוך, על פרוייקט ייחודי שהעיר רמת גן יזמה לפני כשמונה שנים, זה הנושא של המרכזים לגיל הרך. אחת הבעיות הכי גדולות, זה שילדים מגיעים לבתי הספר עם חסכים התפתחותיים, ואנחנו עשינו מחקר לפני כעשר שנים, והתוצאות של המחקר הובאו לידיעתו של ראש העיר, ואנחנו בדקנו עניינית בשכונה ספציפית ברמת שקמה, ששם הייתה אוכלוסיה יותר גדולה, שילדים, היו להם בעיות של חסכים התפתחותיים. יזמנו מרכז לגיל הרך, שהוא בעצם מאגם את כל המשאבים של חינוך, בריאות ורווחה, שכל הגורמים האלה יחד בודקים עם רופאה התפתחותית ילד ילד ובעצם תחת שולחן אחד דנים באותם ילדים שזקוקים לעזרה. אחד הדברים שאנחנו מצאנו, זה שילדים שמגיעים לגן הילדים, כמו שכאן הציג אלכס קודם, מגיעים עם חוסר ידיעה בשפה העברית. בגנים האלה יש לימודים.

בגיל 3 לא יודעים עברית, כי הבבושקה שומרת והאמא הולכת לעבוד, ואז יש להם בעיה.

הילדים האלה מגיעים אל גן הילדים. אם הם לא ילמדו את השפה, הם יגיעו לבית הספר והם יהיו עוד פעם בבעיה מול התלמידים האחרים, לכן הם לומדים בגן הילדים עברית. למזלנו הטוב, הלימודים ה אישיים האלה והלימודים הקבוצתיים האלה, גורמים לכך שהילדים האלה בגן הילדים מדביקים את הפערים, אפילו גוברים על האוכלוסיה הישראלית בחלקה, ולכן הילדים מגיעים ללא חסכים התפתחותיים לבית הספר. התחלנו את זה ברמת שקמה וההצלחה יוצאת מן הכלל, ולכן לפני כשנה אנחנו פתחנו גם ברמת עמידר מרכז נוסף, והמרכז הבא שאנחנו רוצים, זה במרכז העיר. אנחנו מאמינים שבדרך הזו אנחנו גורמים לילדים בכלל ולילדי עולים בפרט, להגיע עם מינימום חסכים התפתחותיים לבית הספר, ולאפשר להם עם היכולות האישיות שלהם והמשפחתיות שלהם, להגיע להישגים.

תודה. חבר הכנסת כרמל שאמה.

תודה על רשות הדיבור. אני באמת מברך את ועדת העלייה והקליטה על עריכת ישיבה בעיר רמת גן, עיר הולדתי ומגוריי, שזכיתי להיות בה חבר מועצת עיר כ-6 שנים, וזה לא סוד שאני הייתי--- הביקורת והיו לי ביקורות גם לגבי ה---, אבל בתחום החינוך, רווחה, טיפול באנשים, זה להצדיע לעיריית רמת גן. רמה של העיר פה, אני גם שומע מאנשים ברחוב, מהתושבים, זה גם הרשמים שמתקבלים במסדרונות הכנסת ובממשלה לגבי התפקוד של עיריית רמת גן. באמת יישר כוח לכל מי שלוקח ונותן כתף למאמץ הזה. באמת יישר כוח.


מאחר והכול יחסי בחיים, אדוני היו"ר, לגבי העניין של דיור. אני לא מצפה מעיריית אור יהודה לתת לעולים או לאוכלוסיות חלשות כמו צעירים משוחררי צבא, מה שעיריית רמת גן או עירייה חזקה יכולה לתת. ההיפך. במאמץ הלאומי של קליטת עלייה ושילוב העולים בתוך החברה הישראלית, ואוכלוסיות אחרות שצריכות את הסיוע, יש מקום ללכת צעד אחד קדימה, ואני חושב שהיום בוועדת שרים לחקיקה אדוני היו"ר, יש הצעת חוק פרטית כמדומני, שמדברת על עולים ניצולי שואה שרשויות מקומיות יוכלו לבנות בקרקעות ציבוריות, קרקעות חומות שמיועדות למבני ציבור, מקומות לדיור לעולים. אפשר לקרוא לזה קורת גג, וזה דבר שהיה אסור עד היום. אני מקווה שוועדת שרים לחקיקה תאשר את זה, ובכלל עיריות חזקות יכולות לנצל את הקרקעות האלה גם בהליכים תכנוניים, ולהעביר חלק מהם לזוגות צעירים ולעולים כמובן. כי באמת היום במרכז הארץ, זה לא נתפס וזה לא הגיוני שזוג צעיר או בטח זוג עולה, יוכל לרכוש דיור שבר השגה בכלל. אני קורא לעיריית רמת גן לשנות מדיניות בנושא הזה ולהשתמש במשאבים האלה לטובת האוכלוסיות האלה.

אני רוצה ברשותך. עיריית רמת גן אבלה כמו כולם על לכתו של זאביק בוים. זאביק בוים, מהנדס העיר רמת גן נשא איתו לנושא דיור בר השגה בארצות הברית. אנחנו היחידים שהבאנו תוכנית לוועדה המחוזית, לתת דיור בר השגה לאוכלוסיות שאנחנו מחליטים. זה יכול להיות מחר אומנים שבאו מרוסיה ואין להם איפה להיות, כמו שעושים ביוון. ועדה מחוזית דחתה אותנו. אמרו, אין חקיקה. ערערנו בבית המשפט ואנחנו היחידים יוצאים נגד ההחלטה, כי אנחנו חושבים, וגם היזמים כולם מוכנים להוסיף עד 20% דירות שאנחנו נפתור את בעיות החניה וניתן להם את המגורים. זה אחד.


דבר שני, תמ"א 38. אנחנו הראשונים שנתנו שתי קומות פטור מהיטל השבחה. ביום חמישי גם מאגרות פיתוח לדברים נוספים. יש אגף שלם שעוסק בזה, וזה עובד, אני לא יודע אם נספיק, אני מקווה שלא תהיה רעידת אדמה.

תודה.

אני יכול רק לעדכן את כבוד ראש העיר, שהגשתי הצעת חוק פרטית לעניין תיקון הכשל הזה שהוא הצביע עליו, שוועדות מחוזיות לא מכירות במושג של דיור בר השגה. אני מקווה שהצעת החוק תקודם במהרה, ושהוא אפילו יספיק להנות מכך ולקדם פרויקטים. זה היום דבר מבורך.

א', הוא נהנה מכל דבר, ועוד יהנה הרבה מאוד שנים, מתמ"א 38. אני רוצה להזכיר מה שאתה אמרת. אתה צדקת בדבר אחד. יש נהירה ביהדות. אנשים הולכים איפה שיש חינוך טוב. היו תקופות שהייתי צריך לפתוח 20 גני ילדים נוספים, בגלל שהתחילה נהירה. יש לנו כמה בתי ספר שפשוט קשה, ואנשים מאזור תל אביב באים לכאן לנושא הזה, וצריך להתמודד עם הנושא הזה. אני חייב לומר, לשכנים שלי שהם עושים את אותן עבודות, אותם נושאים, הנושא של דיור זה דבר שניתן לפתרון. אם ערך האדמה בעמידר ובשקמה הוא במצב של אפס, לא צריכים לשלם מיסים, אין שום סיבה לא לאשר את זה כמו פעם, בהליך של ול"ל, מהרגע לרגע, שלא ייקח שנתיים.


עובדה שבזמנו של שרון, זה עבד. זה היה מכשיר יוצא מהכלל. זה עבד ובנו כמו משוגעים. חוץ מזה תראה ברמת עמידר, שקמה, שזה בית שאן וחצי, אנשים לא רוצים לעזוב, נשארים, כי יש מערכת חינוך טובה. מערכת רווחה וקליטת העלייה אצלנו היא מקסימלית. אם היה אפשר לעשות יותר, היינו עושים יותר.

כמה עולה דירת 3 חדרים ברמת שקמה?

מיליון שלוש מאות, מיליון ארבע מאות.

חדשה. אוקיי, תודה. רציתי לבקש מאריק נודלמן, יו"ר מועצת העיר, שאני מכיר אותו בתנועה הציונית שהיינו חברים בהנהלה הציונית, וגם משה רווח נמצא פה, שהוא יועץ של הסוכנות היהודית.

אני רוצה לומר כמה דברים. מדינת ישראל מחולקת לכמה חלקים מבחינת איך--- ---- דווקא אם נגענו בסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית אחראית ל---עם מדינת ישראל, ואחר כך לעזוב את העולים. זאת אומרת, המדינה עצמה לא יודעת מה הסוכנות היהודית, מה הג'וינט, מה חב"ד עושים ברוסיה, באוקראינה, בכל מיני מדינות, ואז זורקים את העולים לכאן ,עוברים את הגבול והם צריכים להיות לבד.


רוברט שאל למה הגענו לכאן, כי הכול טוב. לא תמיד טוב ולא תמיד זה נראה ורוד. אני חושב שהאוכלוסיה הזאת די סגורה. זאת אומרת, להיכנס לנשמה שלה וללב שלה, זה מאוד מאוד מאוד קשה, ויכול להיות שיש בן אדם שלא מצליח, אבל אם יש גוף, יש כמה אנשים ויש יועצים, ולאט לאט אנחנו מסדרים אותם מכל הכיוונים, מה שאני חושב שעדיין לא נגענו מבחינת האוכלוסיה הזאת, זה מבחינה רוחנית. למה אני אומר את זה? כי ברגע שהאוכלוסיה הזאת לא מקורבת מבחינת חגים, מבחינת מסורת, ואם למשל בעיריית רמת גן יש לנו 120 בתי כנסת, אני מניח שאם היה מרכז תרבותי שהם יכולים שם להיכנס וללמוד על החגים, על מסורת יהודית, זה היה עוד נקודה אחת שהיינו מצליחים לקירוב הלבבות. המספר שאמרנו, 16 אלף עולים ו-13 אלף עולים מברית המועצות, זה מספר פחות ממה שיש ברמת גן. אלא מה, בשנים האחרונות יש תופעה.

אנשים רכשו דירות לפני 10-15 שנה בפריפריה, באר שבע, אשקלון, קריות, ולא מוצאים שם את העבודה. הם משכירים את הדירות בזול שם ושוכרים את הדירות ברמת גן. יכול להיות שאנחנו לא רואים את האנשים האלה, כי הם לא רשומים אפילו במשרד הפנים. התעודת זהות שלהם רשום במקום המגורים שהם משכירים, אבל הם מתגוררים ברמת גן בגלל מקום העבודה. אז אני מניח שיש פה הרבה יותר עולים.

אני רוצה לבקש מחומה, מנהלת מרחב תל אביב של המשרד לקליטת עלייה. יש לך משהו להוסיף לגבי מה שנאמר פה?

אני רק יכולה לחזק את הדברים שנאמרו פה מבחינת העשייה של העיר רמת גן. לאורך הרבה מאוד שנים שאני לפחות בקשר אינטנסיבי מול כל הגורמים שמטפלים בעולים, העיר רמת גן היא אולי העיר היצירתית יותר ביחס לערים האחרות.

מבחינת מספרים, כמה כסף העיר שמה וכמה אתם שמים?

לא מספיק.

בשנת 2010, ואני מחלקת את התקציב לסיוע ישיר וסיוע עקיף, כמו שאני עושה בדרך כלל. הסיוע הישיר הוא למעשה לתוכניות שאנחנו בונים יחד עם העיר רמת גן לטובת העולים והתושבים החוזרים לעיר. אז ב-2010 הסיוע עמד על כ-181 אלף שקלים, כאשר בעצם זה כולל את כל התחומים, גם ילדים, גם צעירים, גם קשישים. וכמובן יש גם את הסיוע העקיף, שזה סיוע פרטני. יש את הסיוע למוסדות אקדמיים---

ה-180 זה העירייה שמה או אתם?

לא, לא.

זה המשרד.

כן.

כאשר העבודה הולכת על פי---- 75% המשרד לקליטת העלייה, ולפחות 25% הרשות, למרות שרמת גן תמיד עושה מעל ומעבר. 25% זה לא מעט--- הם כמובן משתדלים לתת יותר. יישר כוח.

תראה, יש לך 1,000 תיקים. יש לנו 1,000 תיקים. זה 1,000 ילדים, ובביקור לא מזמן שהיינו, ראינו שהם באים מ-4 אחרי הצהריים עד הערב, 8, ואין להם אוכל. העברנו החלטה מייד לתת גם אוכל. לכן אי אפשר לאמוד את זה. כל בית ספר, כל אגף, ואני אומר שזה לא מספיק.

רק בסדרי גודל, רק לפרוייקט הזה שאלכס והצוות שלו, זה כמיליון וחצי שקל, ואגף הרווחה שלא נמצאים כאן, גם כן סכום של כמה מאות אלפי שקלים מעבר לעובדים שמטפלים. אנחנו מדברים על כסף ישיר לפעילויות.


יש לנו גם חנות שפתחנו אותה לפני למעלה מעשר שנים, חנות שנקראת "מרמת גן באהבה". החנות הזו מספקת מדי שבוע לאוכלוסיות שנזקקות, ביניהם עולים וקשישים, חבילות של מזון. מי שיכול להגיע, הולך ולוקח. הוא קונה את זה ב-5 שקלים, רק כדי לכבד אותו, ומי שלא יכול להגיע, יש לנו מתנדבים שמביאים את זה לביתם. אנחנו כבר חילקנו למעלה מ-100 אלף חבילות בשנה.

אני אתן לכם דוגמא, בעיקר לאמהות. אנחנו גילינו, עשינו הצלבה. גילינו שתינוקות שאמא קונה את הטיטולים, מכבסים את זה 3 פעמים, כי לקנות חבילת טיטולים, זה 270 שקל היה אז, ואז הייתה הצלבה עם הרווחה. מקבלים שם גם טיטולים.

וגם אוכל לתינוקות וגם אם זה קשישים, אז הם מקבלים אוכל שהוא מותאם לאנשים שזקוקים לאוכל שהוא פחות שומני או דברים כאלה, אבל החבילות ניתנות אישית, ואגף הרווחה ואגף החינוך מעביר את הרשימות, נבדקות, והאנשים האלה מקבלים את זה לאורך כל השנה.

אבל שזה לא יישמע כך. היה לנו מקרה לפני שבועיים, שחייל נעלם והתאבד. היה חשש. אף אחד לא ידע מהמקרה הזה. אף אחד, לא ברווחה. המשפחה, האמא לא הייתה מוכנה להירשם ברווחה, והם גרו באיזה כוך, והילד שהתגייס לצבא, הוא לא היה מוכן לוותר, ישן בבקו"ם, הוא שירת שם, על כסא, והוא נשבר, והוא עם החברה שלו, שניהם החליטו לעבור מהעולם הזה, והיא נשארה והוא הלך והתאבד. אתה צריך כל היום להיחשף. אני אומר, יש משפחות בעיקר בקרב השכונות, שקמה וזה, שאנשים הם ערניים, הם מכירים אחד את השני, עוזרים, עזרה הדדית. לא הכול אנחנו יודעים. מתגלים לנו לפעמים דברים מחרידים.

תודה. יש עוד הערות? אם כך, אני ברשותכם אסכם את הדיון.


ועדת עלייה, קליטה ותפוצות מברכת את העיר רמת גן על פעילותה בנושא קליית עליה. אין ספק שהעיר מקדמת את אוכלוסיית העולים הן ברווחה, חינוך ותרבות.


הוועדה קוראת להנהגת העיר לפעול, להגדיל את מספר העולים הנקלטים בעיר מדי שנה, על ידי קידום דיור בר השגה.


הוועדה מודה לבית הספר בליך רמת גן על האירוח הלבבי ועל ההופעה המהנה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00