הצע"ח מיסוי רווחי נפט

5
ועדת הכספים
14.3.2011


הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' באדר ב' התשע"א (14 במרץ 2011), שעה 18:00

הצעת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
חיים אורון
שי חרמש
שלי יחימוביץ
כרמל שאמה

שאול מרידור, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
עו"ד מיכל דויטש הנר, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
אודי אדירי, רכז אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד נעמה קאופמן, משרד האוצר
אורי רמר, אגף התקציבים, משרד האוצר
צבי נמט, מפקח חטיבה מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר
ורד טננבויים, מנהלת תחום, מחלקת תכנון וכלכלה, רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד דלית זמיר, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה בע"מ
עו"ד שגית אוחנה לבנה, ייעוץ משפטי, דלק אנרגיה בע"מ
יוסי אבו, יועץ רגולציה, חברת דלק אנרגיה בע"מ
דן הכהן, חברת דלק אנרגיה בע"מ
נועם פז, יועץ חיצוני, משרד גידי בר זכאי ושות' יועצים
רו"ח יוסי אלפיה, רואה חשבון אלפיה את אלפיה
עו"ד צחי גרוסווסר, נובל אנרג'י בע"מ
בנימין זומר, נובל אנרג'י בע"מ
עו"ד יורם בונן, רציו חיפושי נפט
עו"ד חיים אינדיג, יועץ, גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993)
ג'ינה כהן, חברת מורגנטי
עו"ד רות פרמינגר
אמנון פורטוגלי, ראש מחלקת המחקר, פורום פעולה אזרחית
רו"ח נסים יהושע, כהן פיתוח ומבני תעשייה בע"מ
עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ



הצעת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011

כדרכנו, אנחנו עוסקים בהצעת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011. אנחנו בסעיף 16.

בהמשך לדיון שהתקיים הבוקר, שתי הערות קטנות. את הפסקת הצהרים ניצלנו קצת ללמידה. הייתה שאלה לגבי הנושא הדיווח, האם הדיווח ברמה של החברות שמשתתפות במאגר או ברמת המאגר. אני למדתי דבר אחד תוך כדי השיחה, לא דווקא אתן, ומסתבר שברגע ששואבים גז או נפט מבאר, וזה לא ידעתי, לכל אחד מהשותפים יש אפשרות לקחת את האוניה שלו עם הדלק שלו ולהפליג. זאת אומרת, אין בהכרח שיווק מאורגן. זה לא תנובה. באות החברות ואומרות שהיות שכל אחד משווק בנפרד, ובעצם יש כאן גם סודות עסקיים ושיווקים עסקיים, אי אפשר שהדיווח יהיה ברמת הבאר או ברמת השדה אלא הוא צריך להיות ברמת החברה.

היה ויכוח בנושא הזה והוא נשאר פתוח. אני מציע שתתייחסו לזה.

אמרנו שאנחנו צריכים לחשוב על זה. הבנו את הבעייתיות ונחזור עם תשובה.

החוק הוא שלכם. אני עושה מאמץ לסיים אותו עד הפגרה אבל אני לא מבטיח. הרבה מאוד תלוי בכם מכיוון שאנחנו נצטרך הרבה ימים לדיונים ויש הרבה שאלות שנשארו פתוחות. אחרי שאתם חוזרים עם תשובות, ואני מקווה שהתשובות האלה תהיינה תשובות טובות ולא נצטרך לקיים דיונים נוספים, נצטרך לנסח את הדברים. קחו זאת בחשבון. עם כל הכבוד לזה שאני עובד אצלכם, אבל לא במשרה מלאה.

נשתדל לתת תשובות השבוע.

אני מציע שתתנו תשובות טובות.

נשתדל להביא את הנוסח יחד עם שגית כך שעל החלק הזה נעבור לפני כן.

סעיף 16.

פרק ה': מיסוי שותפות הנפט

16. מיסוי שותפות נפט

(א) על שותפות נפט יחולו הוראות הפקודה, בשינויים אלה:

(1) לעניין סעיף 63(א)(1) לפקודה יחושב חלקו של כל שותף בשנת המס מההכנסה החייבת של שותפות הנפט או מהפסדיה, שעליהם דווח לפי הוראות פסקה (2).

(2) על אף הוראות סעיף 63(א)(2) ו-(3) לפקודה, השותף הכללי יהיה חייב בהגשת דוח על הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, בהתאם להוראות שיקבע המנהל, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת דוח מאושר בידי רואה חשבון ומתואם בידיו לצורכי מס. דוח לפי פסקה זו יראו אותו כדוח לפי סעיף 131 לפקודה בשינויים המחויבים.

(3) לא הוגש דוח כאמור בפסקה (2), רשאי פקיד השומה לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, ויחולו הוראות חלק ט' לפקודה, בכפוף לאמור בפסקה (5) ובשינויים המחויבים.

(4) לא הוגש דוח כאמור בפסקה (2), רשאי פקיד השומה לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, ויחולו הוראות חלק א' לפקודה, בכפוף לאמור בפסקה (5) ובשינויים המחויבים.

(5) השותף הכללי והוא בלבד רשאי להשיג או לערער על שומת ההכנסה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, שקבע פקיד השומה, לפי הוראות סעיפים 150, 153 ו-157 לפקודה. השותפים האחרים רשאים להשיג או לערער על השפעת השומה האמורה על הכנסתם אך לא על השומה עצמה.

(6) השותף הכללי ישלם בעת שהוא מגיש את הדוח לפי הוראות פסקה (2) את המס הנובע ממנו, על חשבון המס שחייבים בו השותפים בשותפות הנפט בשנת המס שלגביה הוגש הדוח, לפי שיעור חלקם של השותפים שהם חבר בני אדם, בשותפות הנפט, ושיעור חלקם של השותפים שהם יחידים, באותה שותפות, בתום שנת המס שלגביה הוגש הדוח, ובלבד שלעניין זה יראו את הכנסתם החייבת של היחידים מהשותפות כאילו חל עליה שיעור המס המרבי לפי הוראות סעיף 121 לפקודה. לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף 187(א) לפקודה, בשינויים המחויבים.

(7) (א) פקיד השומה ימסור לשותף הכללי את הודעות השומה על
ההכנסה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, לפי הוראות הפקודה.

(ב) נמסרה לשותף הכללי הודעת שומה לפי סעיף 149 לפקודה, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת המס הנובעת ממנה, ואם הגיש השגה לפי הוראות סעיף 150 לפקודה – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.

(ג) נמסרה לשותף הכללי הודעת שומה מתוקנת לפי סעיף 152(א) לפקודה, או צו לפי סעיף 152(ב) לפקודה, חייב הוא בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה או הצו לשלם את יתרת המס הנובעת מהם, ואם הגיש ערעור לפי הוראות סעיף 153 לפקודה – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.

(ד) נמסרה לשותף הכללי החלטת בית המשפט בערעור לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה, יחולו לגביו הוראות סעיף 185 לפקודה כאילו היה הנישום.

(8) (א) פקיד השומה רשאי לקבוע מקדמות על חשבון המס שיהיו
חייבים בו השותפים בשותפות נפט באותה שנת מס. שיעור המקדמות כאמור ייקבע בשים לב לשיעור חלקם של השותפים שהם חבר בני אדם, בשותפות הנפט, ולשיעור חלקם של השותפים שהם יחידים באותה שותפות, בתום שנת המס שקדמה לשנת המס שלגביה נקבעות המקדמות כאמור, ובלבד שלעניין זה יראו את הכנסתם החייבת של היחידים מהשותפות כאילו חל עליה שיעור המס המרבי לפי הוראות סעיף 121 לפקודה. מקדמות כאמור ישולמו על ידי השותף הכללי. מקדמות לפי פסקת משנה זו יראו אותן כמקדמות שנקבעו לפי סעיף 175 לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ב) שולם מס לפי הוראות פסקת משנה (א) יתר על סכום המס הנובע מהדוח לפי פסקה (6), תוחזר היתרה לשותף הכלי, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 159א לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ב) בסעיף זה -

(1) "שותפות נפט" – שותפות כהגדרתה בתקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט), התשמ"ט-1988.

(2) "שותף כללי" – כהגדרתו בפקודת השותפויות (נוסח חדש, התשל"ה-1975.

(3) לכל מונח תהא המשמעות הנודעת לו בפקדה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

הסבר.

שאלה. אחרי שעברנו את 159א, פסקה (6), 175, 156, 153, 152, כל הסעיפים האלה, הם נוהל רגיל ורוטיני של שומת מס? אין כאן שום דבר ייחודי? אם יש משהו ייחודי, תסבירו מה זה. זה רגולרי לגמרי?

לא. זה רגולרי במובן הליך השומה.

אפשר לפני כן להסביר? הוא כבר קרא את הכול והבין הכול. אני שואל מה ההסבר לפרק הזה.

אני אדבר לרגע על הסעיף הזה בנפרד, על סעיף 16 בפני עצמו.

הוא כל הפרק.

סעיף 16 בעצם קובע דין מיוחד לעניין הליכי שומה, הגבייה והעונשין לגבי שותפות לחיפושי נפט שהוא שותפות. בעצם נכון להיום בדין המהותי על פי הפקודה ובדין הפרוצדוראלי על פי הפקודה, שותפות לא נחשבת חבר בני אדם כאילו היה תאגיד במיסוי דו שלבי אלא יש הרמת מסך, כך שמיסוי השותפות בעצם נעשה ברמתו של כל שותף ושותף. בהקשר של השותפות הזאת, של שותפות שנסחרת בבורסה, אנחנו מבקשים לקבוע הוראות לפיהן ברמת השומה והגבייה אנחנו נתייחס לאותה שותפות נסחרת כחבר בני אדם, כאילו היה יחידה מיסויית בפני עצמה.

מקביל לחברה בע"מ.

מקביל לחברה בע"מ אבל רק לשלבים, מה שנקרא המקדמיים. בסופו של יום, כאשר מיוחסת ההכנסה לשותף כלשהו בשותפות, המס שהוא יהיה חייב בו, יהיה לפי נתוניו האישיים. לא שינינו את הדין המהותי.

זה לגבי המקדמה בלבד.

המקדמה בלבד, אבל מאידך יש גם מס על חשבון הדוח שמוגש לשותפות כיחידה מיסויית נפרדת.

זאת אומרת, המס הסופי הוא ברמת השותף.

בסוף בסוף בסוף, אם יהיה לי יחיד שנניח לפי נתוניו האישיים לא היה חייב בתשלום מס, ונגבה על פי דוח השותפות מס ממנו ולפי שיעור המס הגבוה ביותר שקבוע בסעיף 121 לפקודה, המס הזה יוחזר לו ברמה האישית. מבחינת ההתנהלות השומתית מול אותה שותפות נסחרת, אנחנו מבקשים לשנות את הדין כך שההתנהלות תהיה מול השותף הכללי ומול השותפות כאילו הייתה יחידה מיסויית בפני עצמה.

זה לא המצב כיום?

זאת לא הנורמה הקיימת בחוק. זה קיים מבחינת ההתנהלות בפרקטיקה מול פקיד השומה המטפל בשותפויות הללו.

הגופים טענו שזאת הפרה של הסכם אתם.

באיזה מובן? אני יכולה להצהיר כאן לפרוטוקול שזה מעגן את הנורמות שקבועות בעניין ניכוי מס במקור ומקדמות שקבועות בהסכמי השומה עם השותפויות הנסחרות.

מי אומר שזאת הפרת הסכם? עורך דין אינדיג.

לא אמרתי הפרת הסכם.

אני רוצה קודם התייחסות להפרת הסכם.

אני לא מדבר על הפרת הסכם.

את זה הבנתי. אני אאפשר לך אחר כך להתייחס. מיכל, יש בעיה?

לא. רציתי לדעת מי אמר.

הוא מייצג את גבעות עולם.

רציתי להבין על איזה הסכם מדובר.

מי טוען להפרת הסכם?

אני מייצג שותפויות נפט וגז. הסעיף הזה, סעיף16, מהווה פגיעה קשה ביחידים. כל הסעיף פוגע ביחידים.

אני שואל אם אתם טוענים להפרת הסכם.

גם הפרה וגם פגיעה.

הפרת הסכם, זה החלק שעכשיו מעניין אותי.

לגבי הפרת הסכם. היום ההסכמים עם פקיד השומה, כל נושא תשלום המס של יחידים מוסדר בתיאום עם פקיד שומה ויש הסכם חתום עם פקיד שומה שבא וקובע את שיטת תשלום המס של יחידים בכל סוף שנה.

הסכם שומה.

פקיד שומה, פשמ"ג, היה ער לבעייתיות הזאת של יחידים, של שותפים בחברות ציבוריות בבורסה, והוא יצר הסדר מיוחד שהשותפויות אמורות לנהוג בו, לפיו בתום כל שנה מחשבים את הרווח החייב במס של כל השותפות ובוחנים באמצעות הבנקים מי אלה היחידים שמחזיקים ביחידות. יותר מזה, למה אמרתי שיש כאן גם הפרה וגם פגיעה? היחידים רשאים בתום כל שנה לגשת לפקיד שומה, אותה יחידה מחדרה או יחיד מפתח תקווה.

עדיין רשאים.

אפשר להגיש לבנק את האישור שלו, אם הוא נכה או לא נכה, ובהתאם לאישור שלו מנכים ממנו את המס. בא הסעיף הזה, ודרך אגב, הוא לא שייך להיטל והוא לא שייך לוועדת ששינסקי ולא להמלצות שלה, הוא לא הופיע בהמלצות שלה.

למה הכנסתם את זה? הוא באמצע רשות דיבור, אבל אני שואל למה הכנסתם את זה. כדי שנשב כאן בשעה 6:00 בערב?

לא. נהפוך הוא.

אל תכניסו מה שלא צריך. תוציאו. לשם מה צריך את זה? אפשר לעבור לפרק הבא?

לא.

אתם עושים טעות. מה שלא חיוני, בשביל מה צריך את זה?

תן לשמוע קודם.

אני רוצה לערער לה את הביטחון העצמי ואני לא מצליח.

כאשר אנחנו נדון בסעיף הבא על ניכוי שיינתן ברמת התאגיד המיסויי המיוחד הזה שנקרא לו שותפות נפט נסחרת, כאשר הניכוי יהיה כזה שיינתן כאילו הוא ניתן לחברה כך שהפסד שנובע ממנו לא יעלה לרמת כל אחד מיחידי השותפות, אנחנו היינו חייבים ליצור נורמה חוקית שתעגן את אותה שותפות כתאגיד מיסויי. אי אפשר היה להמשיך עם הנוהג של הסכמים שבעצם מה שכתבנו כאן איננו סותר במילה אחת את מה שהוצג כרגע. כמו שאמרנו, מחשבים את ההכנסה החייבת של השותפות וזה כתוב בסעיף הראשון, מחשבים את המס שנובע על הכנסתה החייבת של אותה שותפות לפי מספר היחידים שקיימים באותה שותפות ומספר החברות שקיימות באותה השותפות, ממסים את ההכנסה החייבת לפי שיעור המס המקסימאלי, כל אחד מהמחזיקים בשותפות יכול לדרוש את המס ששולם על חשבונו ביתר לפי נתוניו האישיים. משמע, היה נכה, יגיש דוח, יבקש מפקיד השומה את החזר המס ששולם על ידו.

יגיש דוח.

גם היום שיעור המס שנגבה במסגרת הסכמי השומה שנערכים עם פשמ"ג הוא כזה שאיננו מתחשב בנתוניו האישיים של היחיד. כל יחיד ברמת הנתונים האישיים שלו מתחשבן מול פקיד השומה. ברמת ההסכם מול השותפות, פשמ"ג איננו בודק אם מדובר בנכה, אם מדובר ביחיד ששיעור המס המקסימאלי שלו הוא שלושים אחוזים.

זה לא מדויק. תדייקי.

כמה זה חיוני?

אני רוצה להסביר מה זה אומר. כשאתה נותן הוצאה ליחידה, יחידה משקית שכל ההוצאה עולה כלפי מעלה, זה אומר שאם אין מספיק הכנסה ביחידה למטה, ההפסד עולה לכל אחד מיחידי השותפות.

מה זה מפריע?

רצו ליצור מצב לפיו אותו הפסד לא יעלה לכל אחד מהמחזיקים בשותפות אלא יישאר ברמת התאגיד. למה יישאר ברמת התאגיד? כדי שאותו תאגיד יוכל להשתמש באותו זיכוי שיש לו בשנים שיש לו הכנסות והוצאות נוספות.

ההפסדים יישארו ברמת התאגיד. בסדר.

למטה. כאילו תאגיד.

רשות המסים רוצה לעזור לכם.

לא, היא לא רוצה.

שההפסדים יהיו ברמת התאגיד.

השותפות שהיא תאגיד.

למה אתם לא רוצים לקבל את הטובה הזאת?

כפי שאמרתי קודם, כל הנושא היום מוסדר בתיאום עם מס הכנסה וכל המס משולם על ידי כל שותפות בצורה מאוד מוסדרת ויפה. הסעיף הזה יוצר בלגן ופגיעה, ואני אסביר עוד פעם. ניקח את אותו יחיד. השותפות התחילה לקדוח בשנה מסוימת ואותו יחיד הפסיד שלושים אלף שקלים באותה שנה. הוא יקבל פתק הביתה האומר שאתה, היחיד, הפסדת שלושים אלף שקלים, לך ותגיש דוח או תעשה פעולה כלשהי. היחידים לא מגישים דוחות, שכירים לא מגישים דוחות. הנייר הזה של השלושים אלף שקלים הפסד, ישכב בבית.

למה זה ישכב אצלו בבית?

הוא צריך להגיש דוח כדי לנצל את ההפסד הזה.

בסדר, הוא אדם שמשקיע בבורסה.

הוא צריך להגיש דוח.

אנחנו הצגנו את הדוח הזה בוועדה.

אחרי שנה יש רווח של שלושים אלף שקלים. הסעיף כאן בא ואומר ששיעור המס השולי הכי גבוה של יחידים, כמה הוא? 45-50. על השלושים אלף שקלים האלה צריך לשלם 15 אלף שקלים מס. זאת אומרת, על שלושים אלף שקלים בשנה קודמת אין כלום ועל שלושים אלף רווח, משלמים מס.

הוא יכול להשתמש בזה לשנה הבאה.

הוא צריך להגיש דוח. המס של ה-15 אלף שקלים, הוא לא מעורב אלא השותפות מעבירה את המס הזה. היא לא יכולה לקזז את ההפסד שהיה בשנה קודמת כי לא מאפשרים לה.

הם הסבירו לנו כרגע שהם משאירים את ההפסד בשותפות.

רק הפחת.

אולי נסביר כמה דברים. זה מביא אותנו לסעיף 17 אבל אני אסביר את הרציונאל. קודם כל, אמרה מיכל שלמיטב הבנתנו ההנחה שיש כאן תואמת את מה שיש היום בהסכמים עם הפשמ"ג וגם היום שיעור המס השולי שהוא בסופו של דבר נמוך יותר, הוא נדרש ללכת ולקבל חזרה את הכסף והדוח הזה, הצגנו אותו בזמנו גם בוועדה בדיונים קודמים.

אני מכיר את ההסכם. לכל היחידים כתוב שכל יחיד רשאי לגשת לבנק, להביא אישור מס הכנסה ולא ינוכה ממנו מס על ידי הבנק.

את הדוח הזה הצגנו בזמנו לוועדה. זה דוח של שני עמודים, אינטרנטי, דוח תיאום מס פשוט.

מעבר לזה, למה בכלל נדרשנו לסוגיה הזאת. חלק ממה שנדרשנו בוועדת ששינסקי זה לסייע ולתמוך או לאזן את ההיבט התזרימי של שותפויות הגז והנפט. עלתה טענה שאמרה שהכל בסדר או לא בסדר, מגדילים את הנתח הממשלתי אבל בואו תסייעו לנו במימון. לכן אחד הדברים שהפעלנו במסגרת מסקנות ועדת ששינסקי זה הכרה או מתן אפשרות של פחת מואץ לשותפויות הנפט.

אם כן, קודם כל, הדבר הזה הפגיש אותנו עם הצורך לטפל גם בהתייחסות של פקודת מס הכנסה לשותפויות.

יותר מזה, והסבירה את זה מיכל קודם לכן, דיני השותפות, אם היינו קובעים פחת מואץ רגיל, המשמעות הייתה שאם הפחת המואץ לצורך העניין הוא 15 אחוזים או 20 אחוזים בשנה, ובאותה שנה ההכנסה החייבת של השותפות הייתה נמוכה יותר, הכסף הזה – ההפסד - לא היה נשאר בשותפות אלא היה עולה למעלה, לא היה נצבר ולא היה מסייע לצורכי המימון של השותפות בצורת מגן מס.

הבנתי.

אני אגיד עוד דבר אחד. מה שעשינו בסעיף 17, ומיד תראו, גם לא הכרחנו שותפות לעשות את זה. נתנו לשותפות את האופציה לבחור האם היא רוצה באמת פחת מואץ רגיל או האם היא רוצה לקבוע אותו בגובה ההכנסה החייבת על מנת באמת לאפשר לה את היתרון המימוני.

אתה מוכן להכניס את הסעיף הזה גם כאן?

מיד נגיע לסעיף 17.

לא, בסעיף 16.

מיכל הציגה משהו שלא קיים בחוק.

מיכל הציגה את המשמעות של זה.

מה שאתה הצגת, זה נכון, יש זיכוי פחת.

זאת המשמעות קודם כל, לא צריך להתווכח כי מיד נגיע לסעיף 17 ונראה מה יש בו ומה אין בו. מה שיש בו, זה מה שאמרתי והמשמעות של זה היא בדיוק מה שמיכל אמרה.

בשורה התחתונה, לכן זה הפגיש אותנו עם הצורך להתייחס גם לשותפויות ולמיטב הבנתנו - ונועצנו כמובן עם הפשמ"ג – מה שעשינו כאן תואם את ההסכמים הקיימים.

אדוני, כמה הערות לסעיף. ראשית, ביחס למה שמיכל הציגה, הנושא של גלגול הפסדים. כרגע להבנתנו זה לא קיים בנוסח החוק. מה שקיים זה גלגול פחת ולא גלגול הפסדים. אנחנו מבקשים, שוב, בדיוק את אותו הסבר של מיכל לצורכי המימון. גלגול הפסדים חשוב לשותפויות ונבקש להכניס אותו.

הערה שנייה ביחס לניכוי המס ליחידים. מה שקובע כאן הסעיף, וחשוב כאן לומר, הוא קובע ניכוי מס מקסימאלי ליחידים. נניח שיחיד 45, ביטוח לאומי 50, לא משנה, 45 אחוזים מס ניכוי במקור שאנחנו מורידים לו. מי שמחזיק דרך חברה, מנכים לו את המס המקסימאלי של חברה. מה יצרתם כאן? מה יוצרת הצעת החוק כתמריץ? כל מי שהוא משקיע מתוחכם, כל מי שהוא משקיע שיש לו רואה חשבון שמייעץ לו או יועץ מס, הוא ישר יעבור לחברה, ואז מי יישאר נפגע? אותו משקיע קטן שמשקיע כמה אלפי שקלים, שאין לו יועץ מס, שאין לו רואה חשבון, שהוא לא מגיש את הדוחות. הוא יישאר זה שנפגע.

ומה שכרו?

תן לי, אני אסיים את דבריי. אין לי אינטרס כאן ואני מקווה שזה ברור לך.

אני רוצה להבין מה אתה אומר. הוא נפגע כי הוא לא מגיש דוח למס הכנסה. אם הוא יגיש דוח, הוא לא ייפגע.

לפעמים עלויות הגשת הדוח יהיו יותר גבוהות.

עלות הגשת הדוח?

עלות הגשת הדוח.

תסתכלו על הדוח. שני עמודים.

שאול, לא כל בן אדם משקיע מספיק כסף, זה יכול להיות אדם שמשקיע אלף או אלפיים שקלים והוא צריך לרוץ אחרי הדוח ולא כל בן אדם ער למושגים האלה בלי שיש לו ייעוץ מקצועי. המורכבות של החוק הזה היא מאוד גדולה.

כשבאים אלי עם ההוא שמשקיע אלף שקלים, יש לי חולשה. עוד פעם מדברים על האלמנה ושבעת היתומים שיש לה אלף שקלים. עליה אני מוותר. נעשה סעיף בחוק שמי שמתחת לאלף שקלים, שום דבר.

כל מה שאנחנו אומרים כאן זה שתהיו ערים לזה.

ערים למה?

אני אסביר. גם אם סף המס שלי הוא עשרה אחוזים והשקעתי בשותפויות הללו, מנכים ממני במקור 45 אחוזים מס.

אבל זאת קבוצה ריקה. בן אדם שיש לו סף מס עשרה אחוזים והוא מחליט שהוא בכל זאת הולך ומשקיע בדברים האלה.

הערה נוספת אדוני מתייחסת למחויבות. היום לפי ההסכמים עם הפשמ"ג מי שמבצע בעצם את ניכוי המס, זאת מערכת הסליקה הבנקאית. היא יודעת מי מחזיק, אליה בעצם מגיעים והיא יודעת מי מחזיק. מגיעים אליה ואומרים יש לי פטור. אם אין לו פטור, היא מנכה לו במקור. זאת מערכת הסליקה הבנקאית. מה שמטילים כאן על השותפויות זה משהו שאי אפשר לעמוד בו. אני לא יודע מי מחזיק בי. אין לנו את האינפורמציה הזאת.

האינפורמציה הזאת לא קיימת.

הבנתי. תודה.

כשאתה מוכר את היחידה בבורסה, אז נעשה קיזוז של הרווח.

אנחנו לא מדברים על רווח הון.

ברמת השותפות יש התנהלות מול פשמ"ג ופשמ"ג, על פי ההסכמים שיש לכם, כאלה או אחרים, גובה את הכסף. רווחי הון הם רווחי הון.

לא מדברים על זה. מדברים על הרווח מהתעודה.

אף אחד לא מדבר על רווח מהתעודה.

הוויכוח נגמר. בסדר. אנחנו נצביע נגד, אבל אל תפריעו לנו עכשיו.

הרווח מהתעודה הוא אחרי שנעשתה שומה ברמת השותפות על פי דוח רווח והפסד שהוגש. אנחנו מדברים על הנושא הזה של דוח רווח והפסד של השותפות, איך אנחנו מנתחים אותו.

בסדר. מה זה משנה? הוויכוח ברור. אתם לא רוצים לרדוף אחרי האנשים שישלמו מס הכנסה. מי שייפגע מזה, אלה היחידים. זה ברור.

אבל האמירה ---

האמירה נכונה.

שימלא דוח בן שני עמודים.

יש לי שלוש הערות. הראשונה, אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו כאן ואני רוצה להבהיר. כתוב כאן שהשותף הכללי צריך לשלם את המס לפי שיעור חלקם של השותפים שהם חבר בני אדם בשותפות ושיעור חלקם של השותפים שהם יחידים בתוך שנת המס הקודמת.

השותף הכללי לא יכול לדעת מי הם חבר בני אדם ומי הם יחידים. אין שום אפשרות לדעת את זה כי זה חסוי.

אין לו את רשימת מחזיקי היחידות?

אין לו.

אין רשימה כזאת.

אתה לא יכול לחיות בלי זה.

אין רשימה כזאת.

מה אנחנו עושים במקרה כזה שהם אומרים שאין רשימה והם אומרים שיש?

לשיטתכם הוא לא צריך דוח. איך יודעים?

דרך הבנקים. היום מערכת הסליקה הבנקאית יודעת כל אחד, מי מחזיק.

מערכת הסליקה הבנקאית לא צריכה לנכות מס?

היא צריכה לנכות.

דיבידנד מנכים במקור כדיבידנד.

זה לא דיבידנד.

תמלוג הוא לא דיבידנד?

זה לא תמלוג.

מיכל, מה הבעיה שלכם שמערכת הסליקה הבנקאית תעשה את זה?

אין שום קשר בין מערכת הסליקה הבנקאית.

אין לה את השומה האישית של הנישום.

הרי מה הסבירו לנו בתחילת היום? הם באים ומגישים דוח. איזה דוח הם מגישים? מגישים דוח של השותפות. תוך חודש וחצי נגמרת השומה. איזה שומה נגמרת תוך חודש וחצי? השומה של השותפות. מה מתוך זה עובר? לפי כל אחד מהמחזיקים. מה פה ממה שכתוב שונה? אני אסביר מה שונה. עד היום זאת הייתה חלוקה של הפסדים. נכון להיום, ברגע שהתחילו להיות רווחים באותו מתווה של אותן שותפויות שעד היום קיבלו שומה תוך חודש וחצי, דבר שאין לו אח ורע, בגלל השעטנז שבין שותפות שהיא יחידה מיסויית עם הרמת מסך לבין משהו שיש לו יחידה נסחרת בבורסה כאילו היא חבר בני אדם לכל דבר ועניין, אנחנו חייבים להסדיר את הנושא הזה בנורמה חוקית.

את זה הבנתי, אבל הם טוענים שאין רשימה של המחזיקים.

הגדרת מחזיק זכאי, כדי לתפעל ---

מה את עונה על השאלה הזאת? אין להם רשימה.

מיכל, בעל התעודה מקבל את ההעברה דרך הבנק. ניכו לו 45 אחוזים. האינטרס שלו הוא לבוא לפקיד השומה ולומר שההכנסה שלו היא 5,000 שקלים בחודש, הוא משלם מס עשרה אחוזים, הגיעו אליו עוד חמישים אלף שקל, ולבקש ממנו לעשות תיאום מס. את זה הוא יכול לעשות?

תעשה לי החזר.

חבר הכנסת חרמש, עוסקים כאן בשלב המקדמי יותר. השלב המקדמי יותר הוא השלב שבו מוגדר מה שיעור המס המשוקלל לשותפות. מה שהסעיף הזה אומר זה ששיעור המס המשוקלל לשותפות הוא איפה שהוא בין שיעור המס המרבי על יחידים לבין שיעור מס על חברות לפי אחוזי אחזקה.

עולה כאן טענה, ואני רוצה לראות אם אני מבין אותה נכון, שהשותף המדווח לא יודע בדצמבר מה אחוז המחזיקים שהם חברות.

אף פעם הוא לא יודע.

לא, מה האחוז הוא יודע.

הוא לא יודע.

הוא יודע על חברות ויחידים.

חבר הכנסת חרמש, יש כאן טענה שאומרת ששותף שמדווח לא יודע מה אחוז המחזיקים שהם חברות ומה אחוז המחזיקים שהם יחידים. אנחנו חושבים שהטענה הזאת היא לא נכונה. אני מציע שאנחנו נבדוק אותה ונחזור אליכם.

אני מבקש לבדוק באמצעות שגית. נסים טען שסעיף 16 לא מבטא את ההסכמים הקיימים עם הפשמ"ג.

נכון.

תביאו את ההסכם עם הפשמ"ג. אנחנו צריכים לראות אותו. תבואו ותעשו השוואה בין הסעיפים. אתם תביאו. אתם תגידו לנו מה לא אותו הדבר.

הוא צודק.

אבל אם זה אותו הדבר, אתם מקבלים את זה. אתם לא רוצים להרוויח משהו בדרך.

הם רוצים.

גם אתם לא.

אנחנו מאמצים את ההסכם.

מיכל, אתם רוצים כאן לשנות משהו מההסכמים הקיימים עם הפשמ"ג?

אתה רואה? יצא המרצע מהשק.

בהסכמים הקיימים היום בעצם אנחנו מטפלים ברמה המהותית. כלומר, שיעור הניכוי, איך עושים את החישוב של ההכנסה החייבת וזה אותו הדבר כאן. אין את הקביעה לגבי הליכי השומה שמתנהלים מול הגוף הזה שנקרא שותפות, כי עד היום לפי הפקודה אין גוף כזה שנקרא שותפות. כאשר אנחנו קובעים אותו פעם ראשונה, את השותפויות הנסחרות כגוף בפני עצמו, קבענו גם את הליכי השומה מול אותו גוף.

שזה חופף את המצב הקיים.

שזה מה שעשינו כאן.

זה משלים על היחידים?

מאוד.

למה?

קודם כל, יש גבייה מקסימאלית.

את זה הבנו.

גם תפעולית, כשיש לי היום נניח מאה אלף מחזיקי יחידות, הרי אני לא בודקת כל אחד אם זה נכה 95, שיעור מס של שלושים אחוזים או שאין לו עוד הכנסה נוספת.

כל יחיד היה ניגש לבנק, מביא את האישור.

לאיזה בנק הוא ניגש?

זה ההסדר.

אין אפקטיביות בדיון הזה. אנחנו מבקשים שתבדקו את זה. אם יש לכם, לגופים, טענות נוספות, אני מבקש שתעבירו אותן בכתב בקצרה. אני מבקש שהם יבדקו אותן.

הטענה שהוא לא צריך לדווח היא לא ממין העניין. זה ויכוח אחר.

אני מדלג על פרק ו'.

אדוני היושב ראש, משהו מאוד מהותי. יש כאן כפל מס על היחידים אבל מתעלמים מזה. היחיד שסוחר בבורסה, מנכים ממנו עשרים אחוזים מס מהרווח. כאן הוא נדרש גם לשלם מס מרבי על הרווח של השותפות. בטכניקה הזאת – בטכניקה ולא במהות – נוצר כפל מס והסוגיה הזאת לא נפתרת אלא היא מחמירה בחוק הזה.

זה רווח הון וזה רווח על הכנסה. אני לא מבין את הקשר. העשרים אחוזים הם רווח הון שהוא עשה. מה זה קשור?

זה קשור.

אם הוא קונה מניה, הוא משלם עשרים אחוזים כמס סופי, נכון?

אם הוא קנה מניה והיא ירדה לעשרים, הוא ישלם רווח הון על ההפרש. בלי קשר לזה יש הכנסה.

אני מדלג על הפרק הזה. אני מבקש שתבדקו אותו.

יש כאן נקודה שהיא לא בעיה של הם יבדקו. יש טענה שמושמעת כל הזמן על כפל מס. אומרים החברים כאן שאין כאן כפל מס אלא יש כאן שני מסים. יש מס אחד רווחי הון שקיים גם אם התאגיד הפסיד כסף ולא מצא נפט בחיים שלו. הרי יש מטומטמים שרצו לקנות את המניה, אני הרווחתי ושילמתי מס. זה קורה כל יום בשוק. כל החוק כאן בא לשאלה של מיסוי מיוחד בגין רווחים מהפקת גז והוא לא שייך לערך המניה. אלה שני מסים שונים. זה כמו שאתה בא ואומר לי ששילמת מס הכנסה כי אתה עובד, אבל יש לך גם מניות ועליהן הרווחת.

או דירה.

או דירה. משהו מהסוג הזה. תוכיח לנו נסים שיש כאן כפל מס על אותה מהות. זאת אומרת, או על מס רווחי הון יש כפל מס או על רווחים מהגז יש כפל מס.

מעולה.

זה מאוד פשוט וזה נמצא היום בתקנות של המחזיקים. היום חייבים לעשות התאמה למחיר המקורי עקב רווחים לא מחולקים. זה בחוק. הרי עליית ערך של היחידה מושפעת מהרווחים שצבורים ולא חולקו. זה בהגדרה, זה בחוק כיום כך קיים. חייבת להיות הגדרה. השווי של היחידה עולה ככל שיש רווחים צבורים ולא מחולקים. לבוא ולהגיד שאין קשר בין הרווחים האלה למחיר המקורי? היום יש חוק כזה. היום יש חוק כזה שעושה את ההתאמות האלה.

תודה רבה. רבותיי, אני מדלג אל פרק ו', ניכוי מיוחד חלף פחת, מכיוון שאת זה אני רוצה להביא יחד עם תקנות האזילה. אני מעריך שזה יהיה ביום רביעי, אבל לא בטוח.

אפשר לעשות את זה אחרי הפרק העקרוני. נביא לכאן את הפשמ"ג ותשמעו.

יבוא הפשמ"ג ויסביר לנו.

אני השתכנעתי שיש כאן הפרה של ההסכם.

אנחנו עוברים לפרק ז', עונשין. אמרתי שאת פרק ו' אני רוצה להביא יחד עם תקנות האזילה.

הם קשורים אחד בשני. אנחנו נביא לכאן מחר את הפשמ"ג.

אמרת שהשתכנעת שיש הפרה.

כן, יש הפרה של ההסכם. מבחינת העובדות, יש כאן הפרה. יכול להיות שאפשר לעשות אותה, אבל יש כאן הפרה של ההסכם אתם.

פרק ז': עונשין

18. אי הגשת דוח, אי ניהול פנקסי חשבונות והסתרת מסמכים

מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

(1) לא הגיש במועדו דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט לפי הוראות סעיף 11.

(2) לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי סעיף 39.

(3) השמיד או הסתיר מסמכים הדרושים או העשויים להיות דרושים לצורך שומה לפי חוק זה.

19. העברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס

(א) אעדם שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר את השליטה בהם, מוך כוונה למנוע גביית היטל שהיה חייב בו או שהוא עתיד להתחייב בו לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאיור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) חילק אדם מנכסי חברה, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, בין חבריה, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהחברה חייבת בו או שהיא עתידה להתחייב בו לגבי התקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ובלבד שלא יעלה סכום קנס על סכום החוב.

למה בכלל יש פרק עונשין? אין לכם עונשין במס הכנסה?

זאת לא פקודה.

אז תשלחו לפקודת מס הכנסה. למה צריך פרק נוסף?

כי המחלקה הפלילית של משרד המשפטים לא אישרה.

היא מעניינת אותי, בסדר, הכול בסדר. אני שואל שאלה. תקשו עלינו את החיים, הכול בסדר. למה אי אפשר לומר שמי שעובר על סעיף זה וזה, דינו כמו מי שעובר בפקודת מס הכנסה בסעיף זה וזה?

בגלל שהוראות עונשיות הן כל כך מהותיות, חשוב שתהיה בהירות לגביהן. לא מקובל להפנות לחקיקה אחרת אלא צריך לכתוב את ההוראות בצורה מפורשת.

ומה שכתוב כאן, איפה זה שייך?

נעבור אחד-אחד.

זאת אומרת, מה שכתוב כאן, זה מועתק.

לא אדוני. ממש לא.

אני אסביר.

יש שינויים.

אתם מחמירים כאן או מקלים?

מחמירים.

אם נמצא החמרה, נמחק אותה.

ברור.

אל תגידו סתם החמרה בשביל למחוק.

לא. אנחנו נראה.

מי יודע לומר איפה יש החמרה? אחרי ההקראה.

תקרא אחר כך. עזוב את ההקראות האלה.

חייבים.

איפה יש החמרה?

סעיף 21 להצעת החוק קובע כדוגמה שאדם אשר ערך דוח מקדם רווח או דוח מקדם היטל לא נכון, דינו מאסר שנתיים או קנס. אם אנחנו הולכים לסעיף 217 לפקודה, הוא קובע שאדם אשר ערך ללא הצדק סביר דוח לא נכון, אז כך וכך. פשוט נמחק את ללא הצדק סביר. זה לא משנה מה קרה לי.

גמרנו. הוספנו.

זאת הערה ראשונה. אותו הדבר לגבי סעיף 23.

הוספנו. אתם לא מקשיבים. הוספנו. ללא הצדק סביר. אתם קיבלתם הוראות שאתם לא זזים מהוועדה בלי לשנות אות.

חוק העונשין פשוט אומר את זה.

הנימוק שלך היה שאי אפשר להפנות לחוק אחר.

בסדר. ללא הצדק סביר.

היא אמרה בסדר.

כך גם בסעיף 23, נשמט ללא הצדק סביר.

הוספנו.

זה לא נשמט.

זה לא נשמט.

הושמט. לא נשמט.

לא רלוונטי. זה יצא מהחוק. היה לזה הצדק סביר למה זה יצא מהחוק אבל אנחנו החלטנו להחזיר אותו בחזרה.

ללא הצדק סביר.

גם נכון. העיקר הוא חזר.

אדוני, אם אנחנו הולכים לסעיף 24 להצעת החוק, אז נקבע: עושה אחד מאלה במטרה להימנע מתשלום היטל לפי חוק זה, דינו מאסר חמש שנים או קנס. הסעיף המקביל בפקודה, סעיף 220, קובע כי אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס. זאת אומרת, שוב, הכוונה נעלמה.

התווסף לחוק.

אני מודה לאדוני.

יש עוד משהו של החמרה?

לפחות לפרוטוקול. לא היה כאן ניסיון החמרה. העתקה של עבירות העונשין. אלה אותן עבירות.

אומרת רשות המסים שלא היה ניסיון להחמרה.

כל ההוראות הכתובות בשפה הארכאית של פקודת מס הכנסה מצויות היום במסגרת חוק העונשין.

הלאה. עיצום כספי.

עוד לא הקריאו את הפרק.

תעזוב את ההקראה. תסבירו את העניינים.

לפני שנשעמם אתכם בהקראה של זה, אלא אם כן זה ייעשה על ידיכם אחר כך לבד.

לא. תקריאי.

לא.

אפשר לסכם שזה בדיוק כמו בפקודה.

סיכמנו. שגית, תבדקי אותם.

אנחנו נעביר נייר מסודר.

עיצום כספי.

אותו פרק המופיע בפקודת מס הכנסה לעניין אי הגשת דוח מקוון, אנחנו כאן מדברים על עיצום כספי על אי הגשת דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט כאשר סכום העיצום הכספי הוא מאה אלף שקלים חדשים בשל כל חודש מלא של פיגור. אני מדברת על פרק ח', עיצום כספי שמתחיל מסעיף 28 לחוק.

זה חוק מס הכנסה שלילי. זה עיצום כספי בפקודה?

בוודאי. דוח מקוון.

סעיף 133, בנוסח שונה.

בעיצום הכספי יש שינויים מהפקודה של מס הכנסה?

כן.

מס הכנסה שלילי.

יש כאן החמרה או הקלה?

יש כאן מאה אלף שקלים קנס. כאשר הדבר נגזר מהסכומים, מהפער.

מה אתם אומרים על מאה אלף שקלים?

אין בפקודה מאה אלף שקלים.

לא אמרתי שיש בפקודה.

אין בפקודה אבל יש עוד חברות במדינת ישראל שמרוויחות את הסכומים האלה ולא ראיתי שם איזה שהן מדרגות.

איפה? בסכומים האלה?

בסכומים האלה.

אתה יודע איזה שיעורים הולכים באכיפה המינהלית? באכיפה המינהלית הגענו לחמישה מיליון.

בדיוק. רבותיי האורחים, יש לפי דעתכם בפרק של עיצום כספי, מעבר לעניין של המאה אלף שקלים, יש בעיות?

יש הצעה להוסיף. אנחנו מציעים להוסיף כאן סעיף מקביל לסעיף 133 לפקודה לפיו פקיד השומה רשאי אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לדחות את הגשת הדוחות. זה בעצם סעיף שנותן למנהל איזושהי סמכות אם קרה משהו, נסיבות שמצדיקות את זה, לדחות את הגשת הדוחות כדי שתהיה איזושהי גמישות בעניין הזה.

מה זה קשור לעיצום הכספי?

זה בדיוק העניין.

על איזה סעיף אתה מדבר?

על סעיף עיצום כספי. סעיף 28.

הוספנו.

לא. רגע. גם היום יש לו את הרשות להגיש כתב טענות ולנמק מדוע הוא לא הגיש את הדוח במועד. למנהל יש את הסמכות לבטל או להקטין מכוח אותם נימוקים שהוא מגיש. גם היום אותו סעיף 133 איננו רלוונטי לסימן ו' שמתחיל בסעיף 195ב. זה לא רלוונטי. אם נתתי לו אורכה, הוא לא נכנס בכלל להפרה של אי הגשת דוח במועד כי המועד זז. זה בכלל לא רלוונטי.

אז מה איכפת לך אם יהיה כתוב?

אי אפשר להוסיף סעיף בדיווחים. זה לא קשור לעיצום הכספי שנותן סמכות.

בסעיף הדיווחים ניתן סמכות למנהל להאריך מועדים.

הנה, גמרנו.

על פי תקנות שיקבע המנהל.

לא. בלי תקנות.

בלי תקנות, בסדר.

אגב, למה בחברות לא כתבתם דיווח מקוון והייתי צריך לריב אתכם על אנשים פשוטים? כאן אתם מפחדים להתחיל. אין כאן דיווח מקוון. או אני טועה?

אתה רוצה שנכניס?

לא, רק אני שואל למה. שם הייתי צריך לריב על דיווח מקוון על מישהו שמשלם 5,000 שקלים.

אנחנו מדברים על היקף שבכלל לא דומה למה שעשינו במס הכנסה שלילי.

שם דיווח מקוון על 5,000 שקלים.

אבל ההיקף. זה למטרה טובה.

כאן עם החברות הגדולות שמרוויחות מיליארדים, אתם מפחדים.

זה למטרה טובה. מס הכנסה שלילי. אפשר לכתוב את זה ולמחוק.

כדאי לציין שיוגשו מאות דוחות ואולי אחד מהם בלבד יהיה בו רווח. רוב הדוחות הם ללא רווח. מציגים את זה כאילו יש כאן מיליארדים. מרוב הדוחות, אלה חברות ללא רווח.

בסדר, אבל אנחנו מקווים שהם כן ירוויחו.

הסבירו למה מוצדק העיצום הכספי בסכום גבוה, כי מרוויחים מיליארדים. אולי לחברה אחת יהיה רווח, אבל כל היתר הם דוחות הפסדים.

בואו נהיה הגיוניים. אנחנו מדברים על חברות והחברות האלה משקיעות הרבה מאוד כסף. קיבלנו את ההצעה של חבר הכנסת חיים אורון להיכנס במקום אחר ותהיה אורכה. מדובר על סכומים שבסך הכול הם לא סכומים גדולים באופן יחסי, אפילו אם מדובר בדוחות שהם דוחות של הפסד, אבל אתה משקיע הרבה מאוד כסף בעניין הזה כי אחרת לא היית משקיע. נכון?

יכול להיות.

זה לא בעל מכולת, כפי שדיברנו בחוקים אחרים.

מצד שני, אם אני לא מגיש בזמן את הדוח, אני משלם את המס.

למה שלא תגיש בזמן?

הסברנו בתחילת היום.

למה באמת הגדלתם את זה כל כך? למה הגדלתם למאה אלף שקלים?

המאה אלף שקלים, זה סכום לא סביר.

הדוח בפקודת מס הכנסה, זה נכון שהוא דוח ---

אפשר להסתדר על מה שהיה כאן?

לא. ממש לא.

כי כאן זה מקוון?

לא, יש גם את סעיף 188 ללא מקוון.

על כמה אפשר להתפשר?

להבדיל מפקודת מס הכנסה, נתונים שמגיעים לרשות המסים הם כאלה שיכולים לנבוע לא רק מהדוח אלא גם מניכויי מס במקור שקיימים בפקודה, ממקדמות, ממה שעושה אותה חברה או אותו בעל עסק ואני יכולה לבנות את השומה שלי לגבי אותה חברה על ידי עוד אמצעים. החוק הזה הוא חוק חדש. לא יהיה היום לפקיד השומה שמטפל בנושא ההיטל אלא את מה שתגיש לו החברה.

הבנתי, אבל למה מאה אלף שקלים?

זה נובע מסכום ההוצאות שידווחו, מהחיוב. אין לנו שוט. השוט הנוכחי של העידן הזה הוא הסנקציה האזרחית שמדברת על ביצועים מינהליים, שאם אתה מסתכל על חוק ניירות ערך, אתם היום מדברים על עיצומים כספיים אזרחיים.

חמישים אלף שקלים, זה בסדר? גם לא?

הם קבעו בחוק שומה לפי מיטב שפיטה בהיעדר דוח, לפי שיעור מקסימאלי.

מה זה קשור?

זאת לא סנקציה?

ממש לא.

בלי נתונים. אמרתם בלי נתונים ניקח את ההיטל המקסימאלי.

שומה 04.

בלי נתונים.

לא סנקציה. זאת שומה.

חמישים אלף. עד ההצבעה נוריד את זה בעוד כמה שקלים.

יש עוד בעיות בעיצום הכספי?

לא אדוני. אפשר להמשיך.

אחרי כן נקריא.

סמכויות אכיפה.

סליחה, יש עוד הערה. העיצום הכספי, בסעיף 30(ג) שקובע שאם אני מגיש כתב טענות לפקיד השומה, הוא לא מעכב את תשלום העיצום הכספי במועד. כתב טענות במקרה הזה הוא כמו השגה. השגה מעכבת תשלום מס.

זה בדיוק כמו בפקודה. אלה הליכים כלליים

אבל בפקודה זה 1,500 שקלים וכאן זה חמישים אלף שקלים.

אלה הליכים מינהליים וכתב טענות בהליכים מינהליים איננו מעכב את תשלום העיצום הכספי.

צריכים להיות עקביים. זה בסדר.

אם עקביים, שיישאר בסכום של 1,500 שקלים.

נשקול את העניין אבל הסעיף הזה נשאר. נשקול את ה-1,500 שקלים.

לבעל זכות בנפט, באמת חמישים אלף שקלים זה סיפור? אם זה חודש שני ושלישי, שישלם מאתיים אלף שקלים. אני לא רוצה לריב עם גפני, אבל הייתי מציע בחודש הראשון עשרים אלף, בשני ארבעים אלף, בשלישי אולי יותר. אם מישהו יפגר בדיווח שלו שלושה חודשים, השאלה מה אתה עושה.

בעל זכות נפט זה גם המשקיע הקטן. גם הוא בעל זכות נפט. זאת השותפות. זה כסף שיורד ממנה, מהרווחים, מהאזרחים. של מי הכסף הזה? זה הכסף של הציבור.

בטח, זה ברור. אתה גובה שתי אגורות מכל אחד, נכון?

אבל זה הכסף של הציבור.

אני כבר אומר לך מה השלב הבא. השלב הבא עוד לא עלה כאן היום. אנחנו רוצים סעיף ביטוח שיוכר כהוצאה. בדרך כלל בשלב הזה עורכי הדין באים ואומרים שהם רוצים זכות לבטח את הדירקטורים ושהביטוח יוכר כהוצאה. בדרך כלל הם עושים את זה בשלב הזה.

סמכויות אכיפה. מה יש בסמכויות אכיפה?

זה סעיף שהוא בעצם ניסוח של סעיף 227 לפקודת מס הכנסה.

במה הוא שונה?

יש ניסוח מודרני של הסעיף הזה. כלומר, גם סעיף 227 היום מיושם בצורה הזאת. כלומר, הוא יותר חמור מבחינת רשות המסים.

לרשות זה עולה יותר.

יש לכם השגות על סמכויות אכיפה?

לא יכולות להיות להם השגות על סמכויות אכיפה.

בסדר. אנחנו עוברים לשונות. עוד מעט אנחנו מגיעים לתחולה והוראות מעבר. מה יש לכם בשונות? אתם יכולים למחוק את הפרק הזה?

בשונות חסר לנו הסעיף של הסודיות. בדומה לפקודת מס הכנסה, כאשר הדיווחים שמגיעים אלינו היום, אנחנו מחויבים לסודיות לגביהם, כאן שכחנו להכניס סעיף חיסיון.

אתם מוסיפים את זה.

כן. נוסיף כאן סעיף שיחייב אותנו.

יש לך ניסוח של הסעיף?

סעיף שיחייב אותנו לחיסיון כמו 231 ו-232.

יש לכם הערות על סעיף שונות?

כן, לסעיף 38(א). במקום המילה קנס, ייאמר ריבית והצמדה. הלא זה התחשיב של ריבית והצמדה. כל החישוב כאן הוא ריבית והצמדה.

זאת התאמה לפקודת מס הכנסה.

זה מה שאתם קוראים לו קנס פיגורים.

זאת ריבית והצמדה.

מה עוד?

סעיף 47. בסעיף 17 כתוב, אחרי פסקה 14 יבוא היטל ששולם לפי חוק המיסוי וכולי. מה שקורה זה שההיטל של 2011 בעצם יכול להיות שחלקו ישולם בתחילת 2012. אנחנו רוצים שיהיה ברור שזה היטל ששייך ל-2011. כשמגישים את הדוח של 2011 אפשר יהיה להפחית בהיטל. המילה "ששולם", אם אפשר לשנות את הניסוח.

אנחנו על בסיס מזומן.

החוק הוא על בסיס מזומן.

מדברים עכשיו על מס הכנסה.

במס הכנסה אנחנו נכיר לך במה ששילמת בפועל בשנה בה שילמת בפועל.

אבל זה היטל של שנה קודמת.

אבל אם לא שילמת, לא תקבל.

את יוצרת לנו באותו מיזם 17 דוחות שונים.

את יכולה להגיד את זה על כל הוצאה.

הדוח לא על בסיס מזומן. לצורכי ההיטל הוא בסיס מזומן, אז למה את ההיטל? זה שייך לשנה קודמת.

זה לא משנה.

אם שילמתי מקדמות?

סעיף 18א לפקודת מס הכנסה מדבר על כך שאם שילמת בשם השותפות משהו לעובד, על חשבון זה יוכר רק בשנה בה שולם. בדומה לאותה הוראה של פקודת מס הכנסה שאתה מצרף לדוח שלך לצורכי מס הכנסה רק הוצאה ששולמה.

שם יש תכלית. יש שם תכלית סוציאלית להגן על הזכויות של העובדים. איזו תכלית יש לך כאן?

התכלית היחידה שעומדת כאן וקיימת גם ב-18א ואיננה יחידה ב-18א, היא שאנחנו מכירים רק במה ששולם ולא במה שאתה אמור לשלם.

למה? אתם מרעידים כאן את כל העקרונות שיש בפקודת מס הכנסה לכבוד החוק הזה. ב-18א יש תכלית סוציאלית להגן על זכויות של עובדים ורוצים שהחברות, כדי שיקבלו את ההוצאה על בסיס מזומן, יפקידו עבור עובדים בקופות גמל מאושרות. אני לא מוצא את הסיבה הזאת במקרה הזה. במקרה הזה מדובר בהיטל שאנחנו חייבים בו, שהחישוב הסופי שלו נעשה בסוף שנה אחרי תום השנה, אבל אין ספק שזאת הוצאה שמתייחסת לשנה אחורה. אין כאן שום תכנון. אתם קובעים את המועד יחד עם הגשת הדוח, מתי משולם ההיטל. תנו לי סיבה אחת הגיונית למה על בסיס מזומן במקרה הזה. אני לא מצליח להבין. אם שילמתי מקדמות יותר גבוהות בהיטל הסופי, אני אקבל יותר?

הבעיה היא שהמקדם מחושב רק עם הגשת הדוח ושלושים ימים לאחר מכן צריך לשלם. זאת אומרת, אנחנו יודעים מה המקדם ומה שיעור ההיטל רק עם הגשת הדוח. לכן אנחנו הולכים לפי התשלום. ישולמו מקדמות והן כן יוכרו.

למה ללכת לפי התשלום?

כי אין אני יכולה לדעת בדוח שאתה מגיש, צריך לעשות התאמה לדוחות שכבר הגשת.

אני מגיש לכם טיוטות ועל הטיוטות אתם עושים שומה. אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו עושים.

איזה טיוטות?

לא טיוטות. אנחנו נגיש דוח ובדוח אנחנו נחשב את ההיטל לפי השומה ונדרוש אותו. עשיתם שומה ושיניתם, אז אנחנו נתקן את זה. אין בפקודת מס הכנסה פתרונות, אין דיווחים, הכול הומצא כאן מחדש? אתם המצאתם היום את הגלגל בפקודת מס הכנסה? ממתי הוצאות על בסיס מזומן בלי שום סיבה?

לא דומה. זה חוק חדש.

אבל למה את פקודת מס הכנסה משנים בשבילו? אני לא מצליח להבין. אני רוצה לשמוע תכלית.

תסבירו לנו למה זה שונה.

הבנו שזה חדש, אבל למה זה שונה?

עצם העובדה שיש כאן היטל שהוא מוכר לצורכי מס.

מיכל, תבדקו את זה בשקט ותנו תשובה.

נביא תשובה מחר.

לא שזה חדש אלא למה זה צריך להיות חדש.

נביא תשובה מחר.

אנחנו עוברים לתחולה והוראות מעבר.

אדוני, לפני זה, עוד הערה בשונות. יכול להיות שזה קיים, מיכל, ואת תפני אותי. עניין פרה-רולינג. יש בחוק הזה המון סעיפים והמון החלטות.

סעיף 41 מכיל את הוראות פרק שני לחלק ב'.

158(ב), זה בסדר.

הוספנו את זה בעקבות ההערות לתזכיר.

למה תמיד אנחנו נשארים לבד?

אני אגיד לך פעם באריכות. זה לא למה אנחנו נשארים אלא למה אחרים לא נמצאים.

הם עכשיו מרוויחים קולות ואנחנו מפסידים אותם.

אנחנו עובדים כאן, מייצרים להם קולות והם לוקחים אותם.

אדוני, שפרק י"א כולו קשור בטבורו לדיון העקרוני שייערך מחר. השאלה אם אנחנו רוצים לעשות דיון על דיון.

בכל החוק דנו באופן דומה. זה מה שעשינו לגבי כל החוק.

נקבע דיון ספציפי למחר.

קודם כל, אני מקבל את ההערה שלך שהיא הערה נכונה. תחולה והוראות מעבר שייך לדיון העקרוני שבעזרת השם יתקיים מחר. אני מבקש לדון עכשיו בפרק הזה כדי שגם נמקד את הבעיות. תגידו איפה הבעיות שלכם בתחולה ובהוראות המעבר ובדיון העקרוני נצטרך בסופו של דבר גם להכריע.

תחולה והוראות מעבר. אודי, תסביר מה יש כאן.

הפרק הזה קודם כל מגדיר את תחולת החוק. תחולת החוק היא כמובן מיום אישורו.

אגב, לגבי תמר אומר לי שר התשתיות שיכולה להיות בעיה אם לא נדחה.

היזם עצמו הודיע ב-2013. שנה אחרי.

זה אומר שיכולות להיות בעיות.

יש התחייבות לפי לוחות הזמנים לדעתי עד סוף הרבעון השני למשרד התשתיות על ידי היזמים, וחוץ מזה יש הודעה לפני פחות מחודש של דלק, הבעלים, שאמר שב-1 בינואר 2013 יזרום הגז מתמר.

אודי, תציג את הפרק.

הפרק הזה קודם כל מגדיר תחולה. החישוב מתחיל החל מיום תחילתו של חוק זה כשלגבי השנה הנוכחית, שנת 2011, ייחשבו כמובן תקבולים שוטפים ותשלומים שוטפים רק החל מיום זה. זה לגבי התחולה.

מעבר לזה, יש כאן הוראות מעבר והוראות המעבר מתייחסות לשני סוגים של מיזמים. הסוג הראשון הוא מיזמים שבהם מועד תחילת ההפקה המסחרית הוא קודם ליום תחילת חוק זה, בעיקר, או כמעט רק, מאגר ים תטיס שאנחנו מכירים אותו היום והמאגר הזה מקבל כאן איזושהי הוראת מעבר שהיא משמעותית מאוד ומתייחס להיקף ההיטל שייגבה מהמאגר והוא אומר את הדבר הבא.

הוא קודם כל אומר שהיקף ההכנסות וההוצאות שנצברו עד היום בים תטיס, היחס בין ההכנסה המצטברת לבין ההוצאה המצטברת, כפי הנראה מביא את מאגר ים תטיס ליחס שגבוה הרבה מאחד וחצי. כלומר, מביא אותו כפי הנראה לשיעור מס או שיעור היטל גבוה, לא מרבי, לא חמישים אחוזים. קודם כל אנחנו אומרים ששיעור ההיטל על מאגר ים תטיס בשנה הראשונה להחלתו לא יעלה תיאורטית על עשרים אחוזים. כלומר, המדרגה הראשונה. אנחנו מסתכלים כאילו היחס בין ההכנסה המצטברת לבין ההוצאה המצטברת הוא אחד וחצי ולא יותר ממנו. זה פעם אחת. אני אומר את המשמעות ולא סעיף-סעיף.

פעם שנייה אנחנו אומרים שכל סכום היטל שמחושב בעבור המאגר הזה בשנה הנוכחית מחולק בשניים. כלומר, אם בשנה הראשונה הגובה, אותו גובה תיאורטי, הוא עשרים אחוזים, הלכה למעשה המאגר לא ישלם בעבור שנת 2011 למעלה מעשרה אחוזים ובאופן דומה, אם בשנת 2013 שיעור ההיטל יעמוד בהתאם למנגנון שהצגנו קודם על שיעור של שלושים אחוזים, הוא לא ישלם יותר מ-15 אחוזים. בסופו של דבר זה מקבע את היטל המאגר הזה בערכים שבין עשרה לבין 25 אחוזים לכל היותר. כלומר, מחצית מהשיעור שקבוע לגבי יתר המאגרים.

סעיף (2) הוא יותר סעיף טכני שמסביר איך עושים את זה. אם בסוף שנת 2011 נגלה שאנחנו נמצאים ביחס שהוא מעל אחד וחצי, אנחנו ניקח את ההפרש שומה על אחד וחצי ונחסיר אותו, כדי שלא יהיה מצב שבשנה הבאה הוא קופץ אוטומטית למדרגה העליונה. הוא יתחיל לצבור את ההכנסות שלו מעכשיו, יעלה בהדרגה ולכל מדרגה שהוא יגיע יחולק תמיד לשניים.

ב-1 בינואר 2012 מתחילים לספור לו מאחד וחצי? זאת הכוונה?

כן.

כלומר, ב-1 בינואר 2012 אני באחד וחצי.

ב-31 לדצמבר 2011.

אני על אחד וחצי ומשם סופרים לי?

כן.

רעיונית.

זה מה שמוסבר בסעיף (2).

כאילו תהיה ב-2.3 ויעשו מינוס 0.8. אחר כך תהיה ב-2.8 ויעשו מינוס.

זה מה שחשבנו, אבל לא היינו בטוחים.

זאת המשמעות. כלומר, בשנת 2011 זה יהיה לא יותר מעשרה אחוזים ולאחר מכן אתה תצבור כאילו היית בעשרה אחוזים בסוף השנה.

זה לגבי מאגר שהוא מאגר שהתחיל בהפקה מסחרית קודם מועד תחילת חוק זה.

קבוצה שנייה של מאגרים היא מאגרים שיתחילו בהפקה מסחרית עד ה-1 בינואר 2014, שבאמת מתייחסים כאן בראש ובראשונה למאגר תמר שכמו שהוצג גם היום לוועדה, על פי הדוחות של נובל וגם על פי מה שהוצג לנו, לפחות בכמה פורומים על ידי דלק, אמור להתחיל בהפקה מסחרית של גז עד לינואר 2013. כאן נקבע שכל מאגר שיתחיל בהפקה עד ינואר 2014, יזכה להוראות המעבר האלה. זה לא רק תמר. בהחלט על הפרק יכולים להיות מאגרים נוספים גם בתחום היבשתי, אם זה מאג ראש העין וכן הלאה וגם יכולים להיות אולי גם מאגרים ממינים אחרים, אם כי זה לא ודאי, אבל בהחלט מדברים היום על מאגר נועה ויכולים להיות אולי גם מאגרים נוספים.

המאגרים האלה מקבלים שורה של הוראות מעבר או של הקלות. ההקלה הראשונה מתייחסת לתקופת ההרצה. אני מזכיר שלגבי כלל המיזמים, לאחר תחילת הפקה המסחרית, אפשרנו להם עדיין במשך שנתיים נוספות לצבור השקעות במכנה מתוך תפיסה שבהחלט סביר שגם אחרי מועד ההפקה המסחרית, עדיין יש השקעות שהן חלק מההשקעות הראשוניות שהן מושלמות במהלך השנתיים שלאחר מכן ואנחנו מאפשרים את ההכרה בהן.

לעניין המאגרים שנמצאים עכשיו בהליכי פיתוח והקמה וגם לאור הצורך המשקי בהפקה מהירה של גז, יתכן גם הפקה מהירה של גז טרם השלמת כל עבודות הפיתוח הנדרשות. לגבי מאגרים אלה, נתנו כאן הארכה ותקופת ההרצה תימשך על פני ארבע שנים. כלומר, לצורך העניין, מאגר תמר, היה ויתחיל לספק גז בפברואר 2013, כל השקעה שהוא יבצע עד לשנת 2017, תיכלל גם היא במכנה של הנוסחה. זאת ההקלה הראשונה.

ההקלה השנייה עוסקת באופן חישוב שיעור ההיטל היחסי. אני מזכיר לגבי כלל מיזמי הנפט שאנחנו הגדרנו שברגע שהיחס בין ההכנסות המצטברות להוצאות המצטברות הוא אחד וחצי, מתחיל להיגבות ההיטל. באשר למאגרים בקטגוריה הזאת, רק ברגע שהשיעור הזה יעמוד על יחס של שניים לאחד. המחשה: אם היקף ההשקעה במאגר הוא שלושה וחצי מיליארד דולר, רק לאחר שנצברו הכנסות בהיקף של שבעה מיליארד דולר, יש גם הטבות נוספות, זה יותר קרוב לשמונה, רק אז יתחיל להיגבות היטל.

ההקלה השלישית נוגעת לשיעור הפחת המואץ. לא הקראנו היום את הסעיף הזה, את סעיף 17, אבל בסעיף 17 נתנו אפשרות לפחת מואץ של עד עשרה אחוזים בשנה ולמאגרים האלה אפשרנו פחת מואץ של עד 15 אחוזים לשנה.

אלה הן ההקלות. הרציונאל מאחוריהן בא בעצם להבטיח את יכולת הפיתוח המיידית של הפרויקטים. כמו שאמרנו, אנחנו סבורים שבכלל המלצות הוועדה או החוק שמונח כאן לא מונע אפשרות מימון והקמת פרויקטים. כאשר מדובר על פרויקטים שהם כבר בהליכי הקמה, יש כאן רצון לאפשר להם להסתמך גם על הסכמי מימון שכבר הלכו ונחתמו ורוצים להקל יותר ולהבטיח שהתזרים לא נפגע. זה מה שהסעיפים האלה בעצם עושים.

אפשר לקבל טבלה כזאת? בדוח של הוועדה זה מאוד מבולבל.

טבלה של כל הוראות המעבר?

של מה שאמרת עכשיו.

היא נמצאת אצלכם. זאת המצגת שהצגנו כולל הטבלה הזאת. היא אצל טמיר. נעביר אותה שוב אם תרצו. אין בעיה.

למה אתם לא מקבלים את העמדה של שר התשתיות שלא יהיה גמיש אלא יהיה קבוע? למה אתם לא מקבלים את העמדה שלו? הם טוענים שמגיעים באותה נוסחה גם בגמישות.

אם נניח מחיר הגז עולה בדולר, אתה רוצה שעשר שנים לא ישלמו למרות שהם הגיעו להרבה יותר מאשר ההיטל אותו צפינו?

ומה חושב שר התשתיות?

אלה שאלות קשות. אל תדון במופלא ממך.

אנחנו לא יודעים מתי תמר תתחיל לשלם.

אנחנו יודעים להגיד כמה זה שווה. אנחנו לא יודעים להגיד מתי בדיוק זה יקרה.

הגמישות יצרה מצב לא של שוס אלא יצרה מצב שהם יתחילו לשלם.

יש גם הרבה פרמטרים.

למה משרד התשתיות לא רוצה את הגמישות?

אני לא יודע להסביר.

בסופו של דבר יש כאן הרבה פרמטרים שמשליכים על המועד הסופי. הרבה מאוד פרמטרים. אנחנו עשינו סימולציות רבות אבל בסוף המציאות תכתיב. אנחנו יודעים כמה זה שווה.

בסופו של דבר אם מאגר תמר יתחיל לשלם היטל מוקדם יותר, זה רק בגלל שהיקף ההכנסות הוא הרבה מעבר לצפוי במודלים שלנו ובמודלים שלהם. אז יכול להיות מוקדם יותר.

למשל אין גז מצרי. דוגמה. מצב שיביא לתשלום הרבה יותר מהר כי הם יתחילו בכמות הרבה יותר גדולה.

יש גם אפשרות שמירי רגב תצליח ולא ניתן למחיר החשמל לעלות ונכריח אותם למכור גז בזול, אז יהיה לך יותר.

הערות.

מה שאדוני היושב ראש אמרת קודם, שהגז יגיע רק ב-2014. נובל אנרג'י, שהיא המפעיל של תמר והיא צריכה לדעת מה קורה שם, במצגת שהיא עשתה לפני חודש, בתחילת פברואר, הודיעה שהגז יגיע לארץ בסוף 2012. יש לך את זה שם כתוב במלים ברורות לחלוטין.

מי אמר למי?

נובל אנרג'י והם צריכים לדעת את זה. הם אמרו את זה בכנס המשקיעים של קרדיט סוויס. זה משהו פומבי והם לא יכולים לספר סיפורים. זה מופיע בכתובים.

זה גם כתוב בדוח השנתי של נובל.

אבל זה טרי מלפני חודש. שבועיים לפני שמר תשובה יצא עם הבשורה הגדולה שהוא מקדים את התוכנית. עורבא פרח. התוכנית הייתה מהתחלה לאמצע 2012.

מה איכפת לך? גם זה ייהנה וגם זה ייהנה.

בקיצור, הגז מתוכנן להגיע לכאן בסוף 2012.

ולכן מה אתה רוצה? אתה מקבל את מה שהם אומרים?

כן.

דבר ראשון שייאמר לפרוטוקול שאנחנו כמובן מתנגדים לתחולה שלשיטתנו היא תחולה רטרואקטיבית.

לגבי הסעיף הספציפי של 2014. צודקים כל הנוכחים. נובל אמרה את זה פעם אחת, פעם שנייה ופעם שלישית. הכוונה שלנו להביא את הגז לכאן בהתאם לצרכים של המדינה. יש לנו פרויקט שהוא סופר שאפתני ולוחות הזמנים שלו הם מאוד מאוד מהירים. אני מציע לכם לבדוק את זה עם משרד התשתיות ביחס לפרויקטים אחרים בעולם. זה מאוד שאפתני וזאת המטרה שלנו. דרך אגב, אמרנו את זה באופן מאוד קונסיסטנטי.

מתי להערכתכם זה יהיה?

בדוחות הכספיים של נובל כתוב שהמטרה שלנו היא שבסוף 2012 המערכת תתחבר והמכירות יתחילו ב-2013.

אחרי שאמרתי את כל זה, אני אומר מה ה-אבל.

באיזה מחיר זה יימכר?

מה זה רלוונטי?

סתם אני שואל.

זה בלי קשר למחיר.

אם זה סודי, אל תגיד.

בוודאי שזה סודי.

אני שאלתי שאלה עסקית.

אני לא אכנס לשאלת המחיר. כדי להרים את הפרויקט הזה שהוא פרויקט מאוד מורכב, לצורך הדוגמה, אני תלוי באסדה שאמורה להביא את הפלטפורמה שלי שרוצה הגורל והיא היחידה בעולם שיכולה להביא אותה. אני צריך להשתמש במנוף שהוא אחד משלושה יחידים בעולם שמסוגל גם למקם את האסדה הזאת. חס וחלילה קורה משהו שאחד מהדברים האלה לא יוצא, והוא לא בשליטתי, מה שנקרא בלעז פורסט מזו'ר ובעברית כוח עליון – נגיד זה במקרה היה ביפן – אני, עם כל הרצון הטוב ועם כל זה שעשיתי את מירב המאמצים, לא אעמוד ביעד הזה. זה מעל לשליטתי. אנחנו אמרנו בצורה הכי ברורה בכל התקופות. נובל הייתה מאוד ברורה אבל יש דברים שאני לא יכול לשלוט בהם.

לא יכול להיות מצב, לשיטתנו ואני חושב שגם לשיטתכם, שאנחנו באמת פועלים בצורה כזאת ואנחנו מפסידים את כל מה שרוצים לתת לנו הטבה לשיטת חלק מהאנשים, שבגלל שקרה אירוע כזה של כוח עליון ובמקום שאני אהיה כאן ב-2013 כמו שתכננו, אני אהיה כאן בחודש הרביעי של 2014. מה שאנחנו בנקודה הזאת רוצים לומר שיש סמכות למנהל או לממונה או למי שיוחלט על ידי הוועדה הזאת, לא שזה יהיה אוטומטית, אבל בהנחה שבאמת אני פעלתי במירב המאמצים וזה נבע ממשהו שאינו בשליטתי, שאפשר להאריך את המועד הזה. אני חושב שזאת בקשה מאוד סבירה.

כל הרעיון של הוראות המעבר, בעיקרו נועד לדבר אחד מרכזי והוא לדאוג שהגז יגיע בזמן למדינת ישראל. הוא לא נועד לשום דבר מהותי אחר. בואו נשים את זה על השולחן.

זה לא מה שכתוב בחוות הדעת.

לא. אני הבנתי ואפילו גיליתי סימפטיה למה שאמרת ותכף אני אגלה סימפטיה למה שאומר שאול מרידור ואחרי כן נלך לרב לראות מי צודק.

לקחנו על מה שאמור להיות שנה. כל הפרויקט הוא שלוש שנים בערך. לקחנו שנה נוספת טווח זמן, לטעמנו סביר, של עיכובים, בעיות וכולי. בסוף צריך להיות מקום שבו זה נפסק.

הוא מדבר על המנוף. הוא אומר שאין לו את המנוף שהוא אחד משלושה בעולם.

למה רק הוא? יבוא גם מירה, שרה ושמשון וכל החברים האחרים ויאמרו. נדחה עוד ארבעה חודשים, עוד שמונה חודשים, עוד תשעה חודשים. זה מה שיקרה כשהוראות המעבר יהפכו להוראות הקבע כנהוג במקומותינו.

לא. הוראות המעבר יהיו הוראות מעבר. הוראות מעבר הן הוראות מעבר. אם הוא בא ואומר שהנה, אני הייתי צריך להביא את המנוף, הייתה רעידת אדמה ביפן והמצב לצערנו הגדול הוא כזה שאין את המנוף הזה.

האם אתה חושב שבעקבות מקרה כזה הממשלה והכנסת יהיו אדישות למצב הזה?

אני רוצה את הסמכות בחוק.

שאול, אני שואל אותך. אני מכיר את הממשלה. הממשלה תהיה אדישה למצב הזה עד שיתחילו איומים בשביתות ואז יעשו מסיבת עיתונאים ויגידו אם אנחנו משנים. למה שלא נשנה עכשיו?

אני אסביר. קודם כל, אני לא רוצה להיות בעולם של לחצים.

לחצים?

לחצים במקרה הזה, כמה מיליארדים קטנים, לחצים לא יהיו. אני לא רוצה להיות עם יכולת וסמכות לשנות את זה.

יש השלכות משפטיות למושג פורסט מז'ור.

אז מה?

בוא נחפש איזשהו מנגנון שייתן שיקול דעת במקרה של פורסט מז'ור.

לכמה זמן? לעשר שנים?

אני לא יודע.

לפי המצב.

שאול, אם הקדוש ברוך הוא של גפני ---

גם שלך.

יעשה צונאמי כל חצי שנה וכל המנופים ילכו, הפורסט מז'ור מופיע בהמון הסכמים גם בין לאומיים וגם בין חברות. אני שואל את המשפטנים והמשפטניות האם אי אפשר להשתמש בכלי הזה. זה לא סתם כי מתחשק לו, לא כי שיעורי הריבית עכשיו עלו והוא רוצה להרוויח מימון כעבור חצי שנה, זה לא בקטגוריה של פורסט מז'ור, אלא פורסט מז'ור הוא הבחנות מאוד ברורות. ואז לא הייתי מתבייש לקבוע שיש בית משפט מסוים, בית המשפט המחוזי בירושלים, שהוא יכריע במצב של פורסט מז'ור כי באמת מדובר בהרבה כסף, גם להם אבל גם לנו.

עם הנסיבות שדיברו עליהן כאן, קצת קשה. אם היו אומרים רעידת אדמה, צונאמי באזור, אבל אמרו לך כאן דוגמה כמו קרה דבר במקום כלשהו בעולם שהייתה לו השפעה כלשהי על המנוף.

אבל את זה אני לא מקבל. יש 14 מנופים כאלה.

אפילו הדוגמה שניתנה כאן כדוגמה למצב שהוא מצב באמת שכולנו מזדהים אתו, היא דוגמה שברור שאין לנו שום יכולת להעריך את בדיקת הרלוונטיות לאירוע כזה.

אנחנו ניכנס לדיון משפטי אין סופי.

משהו לא בסדר. אודי באמצע רשות דיבור ואני עוצר אותו, ואז אתה מתחיל לדבר ואתה מפריע לאודי שאני הפרעתי לו.

אני רואה שאין ויכוח בין כל הדוברים כאן, אין ויכוח שיש מקרים בהם צריך להתחשב בזה. אין ויכוח. הוויכוח הוא רק איך מגדירים.

אם אפשר להציע רעיון.

בבקשה.

בחוק הגז ב-2002 באו הרבה פעמים עם בעיות שהעלו אותן ואמרו מה קורה במקרה כזה ובמקרה כזה, ואז גם האוצר ומשרד התשתיות אמרו שהם לא רוצים לשים דברים שאולי יקרו כי אז הם יקרו, אבל דברים קרו ואז היו צריכים לשנות את החוק. זה מאוד פשוט להכניס לפי דעתי סעיף בחוק ולומר שלשר יש את הסמכות לגבי א', ב' ו-ג'.

לא, לשר לא.

אז למישהו אחר.

לא. אני סומך על שר האוצר הנוכחי.

לא שר האוצר אלא שר התשתיות.

אני סומך על שר התשתיות הנוכחי אבל אני לא יודע מי יהיה שר התשתיות הבא.

אני אתן לך דוגמה. יש לנו היום ויכוח משפטי. את רכבת קלה תל אביב כולם מכירים.

כמה שנים הפרויקט נמשך? שניזכר בזה.

זה לא רלוונטי. שאלה מעולה, אבל זה לא רלוונטי. יש היום טענה של הזכיין שהמשבר הפיננסי העולמי הוא פורסט מז'ור שכתוצאה ממנו אין פרויקט, זאת המדינה אשמה ולכן צריך לשלם. אתה מבין מה זה אומר?

הבנתי אבל אנחנו מדברים על ניסוח משפטי כזה? למשל יש שני מנופים ושני המנופים האלה אינם פעילים בגלל רעידת אדמה או משהו אחר. אלה דברים של כוח עליון, של הקדוש ברוך הוא.

מה שיקרה זה שאתה תרשום כאן איזושהי הגדרה שאתה חושב שהיא באמת בסדר. יעברו שלושה חודשים, ישבו בבנק, יחזרו לומר שהבנק אמר שההגדרה הזאת היא לא מקבל. יבקשו מכתב הבהרה מהוועדה שכוח עליון, משמעותו גם כך וכך וכך וזה לא יסתיים. אני אומר לך שזה לא יסתיים.

אי אפשר להגיע לניסוח?

עדיף שלא יהיה מימון. זה עבד יפה ברכבת הקלה בתל אביב.

תחשבו על זה. אנחנו מסיימים את הישיבה. מחר בעזרת השם בדיון העקרוני. אני מבקש להקריא עכשיו את הסעיפים.

רגע, לפני שאתה מקריא. חבר'ה, אני אומר לכם איפה הבעיה שלי. בסוף יבואו לכאן אנשים אחרים ויצביעו כי כנראה ביבי יגיד להם להצביע והכל יהיה בסדר.

מה הוא יגיד להם להצביע?

הוא יודע. כמו שהוא יודע שהוא הולך לדבר עם אבו מאזן ועל מה.

הוא ידבר אתו על הגז הפלשתינאי.

יש פה בעיה. הרי שינוי התאריך מריץ אחריו רכבת של כסף. אנחנו הרי יודעים במה מדובר. שינוי התעריף, מצד אחד אתם צודקים כשאתם לא רוצים שהרכבת תיסע בלי שליטה. מצד שני, עליהם מופעל לחץ מאוד גדול לממש את הזכויות הללו במועד כי אחרת מפסידים כסף. בסדר. עכשיו, האינטרס לכאורה על פניו ברור. אתם אומרים שאם תפתחו פתח, בטוח שינצלו אותו.

אני רוצה להגיד שתי הנחות. ההנחה הראשונה היא שהרווח הכי גדול שלהם יהיה כשהם יפיקו גז ולא מדחיות. זה הרווח הכי גדול שלהם. אם אני יושב בדירקטוריון שלהם, אני אומר שתביא גז הכי מהר כי שם אני מרוויח הכי הרבה כסף.

אף אחד מאתנו לא יודע איפה יסתיימו ההליכים שקשורים בחוק.

רבותיי, אני סיימתי את הדיון.

היית מצפה שיהיו כבר הסכמים, שישבו למשא ומתן, שיסגרו הסכמים.

תגיד לי, זה אגף התקציבים כאן עכשיו? אני עכשיו מדבר.

עכשיו כולם משפרים עמדות.

מחר בעזרת השם אנחנו מקיימים את הדיונים העקרוניים ויוזמן גם היועץ המשפטי לממשלה, שהוא כנראה לא יבוא אלא יבוא נציגו, המשנה ליועץ המשפטי, ואנחנו נדון גם על החוקתיות של החוק, גם על הרטרוספקטיביות, גם על האמנות הבין לאומיות ושם יהיה דיון גם על התחולה ועל הוראות המעבר. ביקשתי מטמיר שיגיד לאנשי משרד התשתיות שיבואו גם כן.

אפשר יהיה לחזור ולהעיר הערות להוראות המעבר?

כן. אז אנחנו נקבל את תמונת המצב.

ביום רביעי בעזרת השם, לפי התוכנית, אני מתכוון להביא את הפרק של ניכוי מיוחד חלף פחת ואת תקנות האזילה.

עכשיו אנחנו מקריאים את הסעיפים, חוץ מפרק ו'.

למה לא? בוא נקריא את הכול.

תקריא גם את הפרקים האלה. תקריא כבר את הכול.

תקריא גם את פרק ו' ונדון עליו ביום רביעי.

בחיים לא. לא. אם מקריאים, אני רוצה הערות שלהם. אתה רוצה לשבת כאן עד 10? אני לא רוצה.

תגמור את ההקראה.

ההקראה זה לא איזה דבר כזה. מה שדיברנו, דיברנו. ניכוי חלף פחת לא דיברנו ולא נקריא.

שאול, אני מבקש מכם, מכולכם, אתם, הממשלה, אתם תביאו ניסוחים. אם אתם רוצים שנתקדם עם העניין הזה, תביאו ניסוחים.

ברור. הבטחנו.

פרק ז': עונשין

18. אי הגשת דוח, אי ניהול פנקסי חשבונות והסתרת מסמכים

מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

(1) לא הגיש במועדו דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט לפי הוראות סעיף 11.

(2) לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי סעיף 39.

(3) השמיד או הסתיר מסמכים הדרושים או העשויים להיות דרושים לצורך שומה לפי חוק זה.

19. העברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס

(א) אדם שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר את השליטה בהם, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהיה חייב בו או שהוא עתיד להתחייב בו לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) חילק אדם מנכסי חברה, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, בין חבריה, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהחברה חייבת בו או שהיא עתידה להתחייב בו לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ובלבד שלא יעלה סכום הקנס על סכום החוב.

20. ייצוג שלא כדין

המייצג בעל זכות נפט של מיזם נפט, לצורך הוראות חוק זה, והוא אינו אחד מהמנויים בסעיף 236 לפקודה, כפי שהוחל בסעיף 42, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

21. דוח וידיעות לא נכונים

אדם אשר ערך דוח מקדם רווחי נפט או דוח מקדם היטל לא נכון, מתוך שהשמיט רכיב מרכיבי מקדם ההיטל או מרווחי הנפט של מיזם נפט, או מתוך שרשם אותו בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו בהיטל או על חיובו של אדם אחר, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר ברווחי הנפט של מיזם הנפט או בהיטל, לפי הגבוה מביניהם, שנקבע מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעלול היה להיקבע אילו נתקבלו הדוח או הידיעות כנכונים.

22. אי ניכוי

מי שלא ניכה סכום שהיה עליו לנכות לפי סעיף 9(ב), דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הסכומים שלא נוכו.

23. אי העברת סכום שנוכה

מי שניכה סכום לפי סעיף 9(ב), ולא העבירו לפקיד השומה כאמור באותו סעיף, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הניכויים האמורים.

24. מרמה

העושה אחד מאלה במטרה להימנע מתשלום היטל לפי חוק זה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מהסכום מרווחי הנפט של מיזם הנפט או מההיטל, לפי הגבוה מביניהם, שהעלים או שהתכוון להעלים -

(1) השמיט מתוך דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט לפי חוק זה רכיב מרכיבי מקדם היטל או מרווחי הנפט של מיזם נפט, שיש לכללו בדוח.

(2) מסר בדוח מקדם היטל או בדוח רווחי נפט לפי חוק זה אמרה או תרשומת כוזבות.

(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו לפי חוק זה.

(4) הכין או קיים פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף פנקסי חשבונות או רשומות.

(5) עשה מעשה מרמה כהגדרתו בסעיף 414 לחוק העונשין.

25. אחריות נושא משרה בתאגיד

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי שפרק זה על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו. המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. לעניין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי פ0רק זה על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

26. הצמדת הסכום שעליו מוטל הקנס

לעניין קנס לפי פרק זה, שבסיסו הוא סכום מרווחי הנפט של מיזם הנפט או מההיטל, יוגדל הבסיס לפי שיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין המדד האחרון שהתפרסם לפני תום שנת המס שאותו בסיס מתייחס אליה לבין המדד האחרון שהתפרסם לפני הטלת הקנס.

27. כופר כסף

(א) סמכות המנהל לקחת כופר כסף לפי סעיף 221 לפקודה תחול גם לגבי אדם שעבר עבירה לפי סעיפים 18 עד 24.

(ב) הוראות סעיף 252א(א) לחוק העונשין יחולו גם לגבי כופר שהוטל לפי סעיף קטן (א).

פרק ח': עיצום כספי

28. עיצום כספי

היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל זכות נפט של מיזם נפט לא הגיש דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט עד למועד האמור בסעיף 11 (בפרק זה – הפרה), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מאה אלף שקלים חדשים, בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח.

29. דרישת עיצום כספי ותשלומו

עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 28 ישולם לפי דרישה בכתב של המנהל בטופס שקבע (בפרק זה – הודעת החיוב) בתוך שלושים ימים מיום משלוח הודעת החיוב. בהודעת החיוב יפורטו, בין השאר, פרטי ההפרה שבשלב הוטל העיצום הכספי ושיעורו, וכן ייכלל בה מידע בדבר הזכות לטעון טענות לפני המנהל, כאמור בסעיף 30.

30. כתב טענות

(א) בעל זכות נפט של מיזם נפט, שנשלחה לו הודעת חיוב רשאי, בתוך שלושים ימים מיום משלוח ההודעה כאמור, להגיש למנהל, בכתב, את טענותיו לעניין הטלת העיצום הכספי ושיעורו (בסעיף זה – כתב טענות). לכתב הטענות יצורף תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בו.

(ב) הגיש בעל זכות נפט של מיזם נפט, כתב וטענות למנהל, יחליט המנהל על יסוד כתב הטענות והתצהיר אם להשאיר את הודעת החיוב על כנה, או לבטלה, ורשאי הוא, לשם קבלת החלטה כאמור, לזמן את מגיש כתב הטענות, לדיון לפניו. הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף קטן זה תישלח למגשי כתב הטענות.

(ג) אין בהגשת כתב טענות לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי במועד האמור בסעיף 29.

(ד) שולם העיצום הכספי והחליט המנהל לפי סעיף זה לבטל את הודעת החיוב, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

31. עדכון סכום העיצום הכספי

(א) עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום שמלוח הודעת החיוב, ואם הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב) סכום העיצום הכספי יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר 2011. הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של אלף שקלים חדשים.

(ג) המנהל יפרסם, בהודעה ברשומות, את סכום העיצום הכספי המעודכן.

32. הפרשי הצמדה וריבית

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו (בפרק זה – תוספת פיגורים).

33. גבייה

על גביית העיצום הכספי ותוספת הפיגורים תחול פקודת המסים (גבייה).

34. ערעור לבית משפט השלום

(א) על החלטת המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט שלום בתוך שלושים ימים מיום מסירת ההחלטה.

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה,ף כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה אחרת.

(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת על ידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.


35. שמירת אחריות פלילית

(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של בעל זכות נפט של מיזם נפט בשל ההפרה.

(ב) הוגש נגד בעל זכות נפט של מיזם נפט, כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 18(1), לא יחויב בשלה בתשלום העיצום הכספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

סמכויות אכיפה

36. מינוי פקידי שומה מפקחים

(א) השר רשאי למנות, מבין פקידי השומה, פקידי שומנה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 37, כולן או חלקן, לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בפרק זה – פקיד שומה מפקח).

(ב) לא ימונה פקיד שומה מפקח, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי פקיד השומה כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי.

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 37, כפי שהורה השר.

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.

37. סמכויות אכיפה

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד שומה מפקח שהוסמך לכך לפי סעיף 36 -

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) בשינויים המחויבים.

(2) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, ולבצעו. על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים.

פרק י': שונות

38. קנס על פיגור

(א) פיגר אדם יותר משבעה ימים בתשלום ההיטל שהוא חייב בו לפי סעיף 9 או בתשלום חלק ממנו, ייווסף לסכום שבפיגור קנס בגובה הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלום ועד לתשלום הסכום שבפיגור (בסעיף זה – תום תקופת הקנס).

(ב) לקנס כאמור בסעיף קטן (א) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום תקופת הקנס ועד למועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כחוב מס לעניין סעיף 195א לפקודה.


39. סמכות לחייב בניהול פנקסים

סמכויות המנהל לפי סעיף 130 לפקודה יוקנו לו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים.

40. סמכויות פקיד שומה

סמכויות פקיד השומה לפי פרק שני לחלק ח' לפקודה, יהיו נתונות לו ככל הנדרש לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.

41. החלטת מיסוי

לעניין פרק שני-ב' בחלק ט'2 לפקודה, יראו את הוראות חוק זה כאילו היו דיני מס כאמור בפסקה (1) להגדרה "דיני המס" שבסעיף 158ב לפקודה.

42. ייצוג בעל זכות נפט

סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג בעל זכות נפט של מיזם נפט לעניין ההוראות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.

43. המצאת הודעות

על המצאת הודעות לפי חוק זה יחול הוראות סעיף 238 לפקודה.

44. גבייה

על גביית היטל יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה).

45. עדכון סכומים

הסכום הקבוע בהגדרות "מקדם החיפוש" ו"מקדם ההקמה" שבסעיף 4(ב)(2), יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר 2011. הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של אלף שקלים חדשים.

46. סמכויות ביצוע

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו ובכלל זה תקנות בדבר טפסים, דוחות, הצהרות והודעות שיידרשו לפי הוראות חוק זה.

47. תיקון פקודת מס הכנסה

בפקודת מס הכנסה –

(1) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג1) סכומים שקיבל מי שחייב בתשלום היטל לפי חוק מיסוי רווחי נפט, בתשע"א-2011, המוחזרים לו בשל תשלום היטל ביתר, יראו אותם כהשתכרות או כרווח מעסק או ממשלח יד של מי שקיבל אותם, בעת שקיבל אותם".

(2) בסעיף 17, אחרי פסקה (14) יבוא:

"(15) היטל ששולם לפי חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011, על ידי מי שחב בו לפי אותו חוק".

תחולה והוראות מעבר

48. תחולה והוראות מעבר

(א) לצורך חישוב רווחי נפט של מיזם נפט לשנת המס שבה חל יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), יובאו בחשבון תקבולים שוטפים ותשלומים שוטפים, כהגדרתם בסעיף 3(ב), שהתקבלו או ששולמו, לפי העניין, ביום התחילה או לאחריו.

(ב) על מיזם נפט שמועד תחילת ההפקה המסחרית חל לגביו לפני יום התחילה, חולו הוראות חוק זה בשינויים אלה:

(1) חלה לגבי מיזם כאמור חובת תשלום היטל בשנת המס שבה חל יום התחילה, יהיה שיעור ההיטל באותה שנת מס, מחצית משיעור ההיטל שהיה מוטל על רווחי הנפט אילולא הוראות פסקה זו ולא יותר מ-10 אחוזים.

(2) עלה מקדם ההיטל בשנת המס שבה חל יום התחילה על 1.5, יופחת, לצורך חישוב מקדם ההיטל בכל שנת מס שלאחריה, מסכום ההכנסות המצטברות כהגדרתן בסעיף 4(ב)(1), של המיזם, בשנת המס שבה חל יום התחילה ובכל שנת מס שלאחריה, סכום ההפחתה בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל יום התחילה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל. לעניין זה, "סכום ההפחתה" – הסכום שיש להפחיתו מההכנסות המצטברות כהגדרתן בסעיף 4(ב)(1) בשנת המס שבה חל יום התחילה, כדי שמקדם ההיטל באותה שנה יהיה בגובה של 1.5.

(3) שיעור ההיטל שיוטל על רווחי הנפט של המיזם בכל אחת משנות המס 2012 עד 2015 יהיה שווה למחצית משיעור ההיטל שהיה מוטל על רווחי הנפט כאמור אילולא הוראות פסקה זו, לפי הוראות סעיפים 2 עד 5, בשינוי הקבוע בפסקה (2).

(4) על אף הוראות סעיף 17(ג), בעל זכות נפט של המיזם יודיע על בחירתו כאמור באותו סעיף, עם הגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה לגבי שנת המס שבה חל יום התחילה.

(ג) על מיזם שמועד תחילת ההפקה המסחרית לגביו בתקופה שמיום התחילה עד יום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014), יחולו הוראות אלה:

(1) בהגדרה "תקופת הרצה" במקום "24" יקראו "48".

(2) ההגדרה "שיעור ההיטל היחסי" שבסעיף 2 תיקרא כך שבכל מקום, במקום "1.5" יבוא "2", ובמקום "2.3" יבוא "2.8".

(3) סעיף 17(ב) ייקרא לגבי נכס בר ניכוי כהגדרתו באותו סעיף שנרכש בתקופה שמיום כ"ה בטבת התשע"א (1 בינואר 2011) עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013) כך שבמקום "10 אחוזים" יבוא "15 אחוזים".

(ד) על אף הוראות סעיף 11, לגבי בעל זכות נפט של מיזם נפט שקיבל את זכות הנפט לפני יום התחילה -

(1) יכלול דוח מקדם ההיטל שעליו להגיש לפי הסעיף האמור, דיווח לגבי סך רכיבי מקדם ההיטל של המיזם בתקופה שממועד קבלת זכות הנפט עד תום שנת המס שבה חל יום התחילה.

(2) יכלול דוח רווחי הנפט שעליו להגיש לפי הסעיף האמור, דיווח לגבי סך רווחי הנפט של המיזם בתקופה שממועד קבלת זכות הנפט עד תום שנת המס שקדמה לשנת המס שבה חל יום התחילה, וכן דיווח לגבי רווחי הנפט של המיזם בשנת המס שבה חל יום התחילה.

(ה) הוראות פרק ה' יחולו על הכנסה חייבת או הפסדים של שותפות נפט בשנת המס 2011 ואילך.

את הוספת את הסעיף של הסודיות?

אנחנו נוסיף. נשלח נוסח.

אמרתם שיש לכם נוסח.

נעתיק מפקודת מס הכנסה.

אנחנו נראה את הנוסחים החדשים לפני שידונו בהם עוד הפעם?

כן. התשובה היא כן אבל זה יהיה לפני ההצבעות.

לא נספיק להעיר על זה?

תספיקו להעיר על זה.

על הנוסחאות דיברנו. אני דיברתי על דברים שדיברנו שזה לטובת החברות ולטובת הגופים כמו שמירת סודיות וכל הדברים האלה. ודאי שכל נוסח, לפני שנצביע, נביא אותו לכאן ואתם תוכלו להשיג את השגותיכם, אבל למעשה הישיבה הכי חשובה מבחינת החוק הזה היא הישיבה מחר מכיוון ששם הדיונים העקרוניים. כל מה שאנחנו מדברים מסביב, על כל הסעיפים ותתי הסעיפים, זה בסדר, אבל זה לא הדבר העקרוני. הדבר העקרוני הוא הוויכוחים האמיתיים, האם מבחינה חוקתית זה נכון, האם זה נכון מבחינה רטרוספקטיבית, האם זה נכון מבחינת האמנות הבין לאומיות, התחולה של החוק והוראת המעבר.

לפחות לשיטתנו זה נכון שאלה נושאי הליבה והם בהחלט הכי חשובים למי שכבר יש לו חזקה, אבל החוק הזה הוא חוק שהתעשייה צריכה לחיות אתו. הוא חוק שתעשיית הנפט צריכה לחיות אתו. מי שהיום מפיק או לא מפיק, יש לו חזקה. אנחנו רואים בהערות לסעיפים שנתנו, אני חושב גם שחלק גדול מההתייחסות שלנו מחר תהיה לעניין הזה, ואלה הם סעיפים שהם מאוד מאוד מהותיים.

גברותי ורבותיי, מה שמעיר עורך דין גרוסווסר, זאת הערה נכונה. אני דיברתי על ליבת החוק שאלה הדברים העקרוניים ובזה באמת יהיה הוויכוח האמיתי, אבל החוק הוא חוק ואנחנו לא מתכוונים לוותר על שום הערה ועל שום סעיף. לא איכפת לי שנקבל את העמדה שלהם או לא נקבל את העמדה שלהם, או שנקבל את העמדה שלכם, אבל אני אבקש התייחסות לכל ההערות. החוק יהיה מושלם. על כל פנים, עד כמה שנתון בידי הוא יהיה מושלם מתחילתו ועד סופו.

גם מבחינתנו. אין לנו כוונה לא להתייחס לכל ההערות שנאמרו כאן.

בסדר. אני לא אומר את זה בציניות ואני לא אומר את זה בהומור. לפני ההצבעה על סעיפי החוק – ואני לא יודע אם זה יהיה בכנס הזה של החורף או שזה יהיה בכנס של הקיץ, ביום רביעי השבוע או ביום רביעי הבא, לא יודע מתי – אבל לפני ההצבעה תהיה התייחסות שלכם. יכול להיות שחלק מהדברים נקבל או לא נקבל. אנחנו לא נקבל כתורה מסיני את העמדה שלכם, אבל ההתייחסות שלכם היא קריטית. אני לא אביא להצבעה בלי שתהיה התייחסות כזאת או אחרת ואני מציע שהיא תהיה מקצועית.

רשמנו את כל ההערות.

אני מודה לך על ההערה הזאת כי התכוונתי לומר את דברים גם בלעדיה. הנושא של העקרונות הוא הנושא של העקרונות, אבל כל סעיף בחוק, כל מילה שכתובה כאן, היא צריכה התייחסות. זה נכון שהיות שהשעה מאוחרת ולכן היה לנו כאן הומור וצחקנו, אבל אנחנו לוקחים את הדברים ברצינות. צחקנו כדי שלא ישעמם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.







הישיבה ננעלה בשעה 20:15