הכנסת השמונה עשרה

PAGE
17
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות


30.5.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 170

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"ו באייר התשע"א (30 במאי 2011), שעה 10:30

היערכות משרד ראש הממשלה לקליטת בני הפלשמורה. עדכון ביחס להתקדמות דיוני הועדה הבינמשרדית לקראת גיבוש מסקנות.

חברי הועדה: דני דנון – היו"ר

אורי אריאל

שלמה מולה

חיים שני

מנכ"ל משרד האוצר

חביב קצב

סמנכ"ל לדיור, המשרד לקליטת העלייה

מיכאלה גרזון

סגנית מנהל אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

אללי אדמסו

יועץ ראש הממשלה לענייני הקהילה האתיופית

מאיה שריר

מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך
עופר דהן

מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

יהודה שרף

מנהל אזור ישראל ופרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית
הרב יוסף הדנה

הרב הראשי ליהודי אתיופיה

עומר טאיאצ'ו

טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

ד"ר אברהם נגוסה
מנכ"ל ארגון של קהילת יוצאי אתיופיה

דני קסהון

מנכ"ל ארגון של קהילת יוצאי אתיופיה

רוני דסה אקלה

מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי

יצחק הילדסהיימר
עיתונאי, מקור ראשון, כתב ברדיו גלי ישראל

מנחם ולדמן

ראש מכון שבות עם

אלעד סין

דובר המשרד לקליטת עלייה

שמואל בן שמואל
ראש חטיבת תפוצות ודתות משרד החוץ

תמי ויצמן

מנהלת תחום תקציב חינוך לא פורמאלי, משרד החינוך

יעקב נקב

מרכז נושא עולי אתיופיה, משרד הבריאות

אלמנך אינאו

רשות האוכלוסין, משרד הפנים

אודליה אדרי

רשות האוכלוסין, משרד הפנים
ברוך שמעון

מנהל ארצי מוקדי קליטה, משרד הקליטה

הרב יאיר גטה

ראש ענף לשירותי דת לעדה האתיופית, המשרד לשירותי דת

דניאל שיימס

תקציבן, משרד הרווחה

דנה גורדון

י.ח. – חבר המתרגמים בע"מ

היערכות משרד ראש הממשלה לקליטת בני הפלשמורה.
עדכון ביחס להתקדמות דיוני הוועדה הבינמשרדית לקראת גיבוש מסקנות

אנו פותחים ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בנושא חשוב שאנו דנים בו כבר פעם שלישית. נמצא איתנו מנכ"ל משרד האוצר מר חיים שני שאנו מודים ומעריכים שאתה מגיע לוועדה. בישיבה קודמת הגיע נציגה מטעמך ואנו תיאמנו את מועד על מנת שיגיעו נציגי משרדי ממשלה שונים, הרב הראשי של העדה האתיופית הרב הדנה ובנושא שכולנו מכירים ואני אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל משרד האוצר.

מבחינתנו הזמן הוא קריטי אנו רוצים לראות כבר את מסקנות ואת ההתקדמות ולתת את הבשורה למאות המשפחות שנמצאות במרכזי קליטה ובעצם נמצאות באוויר. היו כאן פעם קודמת משפחות שהגיעו ממרכז קליטה מבשרת ואמרו אנו רוצים לצאת אבל אנו מחכים לראות מה הולך להיות ומה ילד יום וכרגע יש איזה שהוא חוסר תזוזה אז על מנת שנוכל לצאת בבשורה אנו מקווה מאד שהיום נקבל גם חדשות טובות וגם לוחות זמנים מהצוות הבינמשרדי אז אני אבקש לתת לחיים שני את זכות הדיבור ולאחר מכן חבר הכנסת אורי אריאל ושלמה מולה שנמצאים איתנו ונוכל להתמקד בדיון. בבקשה חיים.

שלום בוקר טוב לכולם לח"כים לנציגי הקהילה ולכל מי שנוכח כאן. הממשלה הטילה עלי לעמוד בראש ועדה שתבדוק ותתמקד בנושא של פתרונות דיור לאותם עולים שיגיעו ארצה החל מינואר 2012 על מנת לעמוד בהחלטת הממשלה בוועדה הזו נמצאים נציגי משרדים שונים אבל כמובן ששני המשרדים המרכזיים משרד השיכון ומשרד הקליטה שנציגיהם נמצאים כאן ושותפים מרכזיים.

אנו התמקדנו באותו מנדט שקיבלנו מהממשלה אנו כמובן מודעים רגישים ומבינים שנושא הקליטה הוא רחב יותר ויש בו אספקטים משמעותיים בנושאים של תעסוקה חינוך ורווחה זה לא היה המנדט של הועדה ולכן גם לא התמקדנו בנושא הזה אבל אנו מבינים כמובן שנושאים אחרים חשובים. חשיבותה של הועדה הזו של חבר הכנסת דני דנון עומד בראשה ועדת הקליטה אנו מקיימים את הישיבה היום לפי לו"ז שלכם שלמרות שטרם הגשנו את ההמלצות הסופיות שלנו לקבינט או לממשלה, לכן מה שתשמעו מאיתנו זה את כיווני ההמלצות העיקריות. אני מעריך ומאמין שהכיוונים האלו התקבלו ע"י הקבינט אני לא מצליח לחשוב למה לא אבל חשוב לדעת שאלו ההמלצות ועדיין לא אושר סופית ע"י הקבינט או הממשלה אני מניח שזה יקרה תוך מספר שבועות בודדים אנו כאמור צריכים להציע פתרונות שייושמו מינואר 2012 ואנו ניצלנו את הזמן לעשות עבודה יסודית למרות שהוקצבו לנו 60 יום וחשבנו שלנושא כזה רציני "חיפזון" כמו שאומרים "מן השטן" ולכן אני מעריך שהיום ההצעות והפתרונות שלנו הם יותר טובים כתוצאה מהזמן.
ועדה בצורה מסודרת קיימה כצוות שני מפגשים אבל בנוסף לשני המפגשים האלה שזה הקטע הפחות חשוב היו צוותי משנה שהתמקדו כאמור בעבודה בעיקר של משרד השיכון ומשרד הקליטה. צוותי המשנה נפגשו מספר רב מאד של ישיבות ואני בעצמי ביקרתי במבשרת נפגשתי עם עולים בשלב של האולפן קצת בבית קצת לדבר קיבלתי מצגת מסודרת ממשרד הקליטה כדי לקבל תמונה גם ברמה האישית ולא רק דרך מספרים ונתונים זה תמיד יותר נכון וחשוב עיקרי. ההמלצות שלנו עוסקים במה שאנו זיהינו כבעיות המרכזיות אני אתן את העיקריים אם תרצו אחר כך להרחיב ולהיכנס ליותר פרטים נמצאים פה גם צחי וגם רבקה מאגף תקציבים שעזרו לי רבות בפעילות וכמובן נציגי המשרדים השונים.
הנושא הראשון שהתמקדנו בו שהוא בעולים רווקים נכון לרגע זה לפי מיטב הבנתנו עולים רווקים אינם זכאים למענק ולהלוואה בלבד במידה והם רוצים לקנות דירה. הנתונים שקיבלנו רובם לא מממשים את ההטבה הזו כתוצאה מכך אנו רואים לא מעט שהעולים הרווקים נמצאים במרכזים לתקופות יחסית ארוכות ומשתלבים פחות טוב ממה שכולם היו רוצים בחברה ובקהילה. אנו ממליצים לשנות את הכלל הנהוג היום ולאפשר לעולים רווקים לקבל שכירות או מענק שכירות לתקופה ארוכה של עד חמש שנים כדי שיוכלו לצאת מהמרכזים ולהשתלב בקהילה ואנו מניחים שכתוצאה מזה אחרי תקופה של ארבע או חמש שנים שיגורו בשכירות עם סיוע משמועתי מהמדינה יהיה להם את הנכונות ואת היכלות לממש את אותה הלוואה שהיום כאמור הם לא ממשים. זה פרק אחד שאנו מניחים שהוא פרק משמועתי מבחינה לשבר את האוזן יש לנו היום רק ברגע זה יחידים שמוגדרים כיחידים לא קשישים כאלף איש כך שמדובר בקהילה שנמצאים נכון לרגע זה במרכזים כך שמדובר –

אלף איש זה אלף חדרים חיים?

אלף איש זה אלף –

שניים ביחד שלושה.

לא, כארבע מאות חדרים אבל זה עדיין כמות זה אוכלוסייה מכובדת אז זה ככה לקבל סדר גודל זה המלצה ראשונה.
המלצה שנייה עוסקת בנושא שאנו מודעים לו והוא נושא מאד רגיש ואני משתמש בהגדרה פורמאלית שנקרית שכונה סגורה זה לא הגדרה שאנו נתנו לה אלא זו הגדרה מקובלת אנו יודעים שיש היום מגבלות על כניסה לשכונות סגורות מה שאנו מציעים זה שני נושאים שיתבצעו כרגע. האחד קודם כל בדיקה עם אותו אחוז אותן מגבלות אחוז גבוה שמוגדר כתשעה אחוז האם הוא באמת קורה בפועל זה נקרא בדיקה טכנית סטטיסטית רק לבדוק שאותם שכונות שהוגדרו כסגורות האם באמת נמצאות במספר הזה או משינויים כאלה ואחרים של האוכלוסייה המצב שם בפועל הוא יותר נמוך זה נושא אחד שאנו ממליצים לקבל את הבדיקה.
נושא השני שאולי הוא יותר משמועתי אנו יודעים שיש לא מעט שכונות שהוגדרו כסגורות אנו חושבים שאם יוגמשו הקריטריונים גם אם זה יהיה במקצת גם אם זה במספרים קטנים או באחוזים קטנים הלא בגלל שיש לא מעט שכונות שהוגדרו שאנו נאפשר לפתוח אותם קצת יותר הלוא אם אנו מדברים על כל השכונות שבמדינת ישראל תהיה יותר משמעותית ותאפשר איזו גמישות כהוראת שעה או כמשהו זמני כדי לאפשר את הקליטה גם בשכונות האלה שוב אנו לא ממציאים או חושבים שצריך להיות משהו דרסטי אבל גם אחוז קטן יכול לתת איזה שהוא אימפקט.

כמה בערך זה מאות יחידות סעיף 2?

נמצא פה גם חביב אז הוא יוכל להתייחס לזה אבל אני נותן את היי לייט כדי שתראו את כל התמונה ואז אפשר אני מניח לענות על שאלות .

נושא שלישי קשור לזוגות צעירים אנו מציעים שגם בשכונות שמוגדרות כשכונות סגורות היום זוגות צעירים ללא ילדים אחד החששות ואנו מבינים את זה שבשכונות סגורות משפחות עם ילדים יכולות להעמיס את כל מערכות התשתית אם יש שם עלייה משמעותית אם משפחות עם ילידם ולכן אנו ממליצים שמשפחות ללא ילדים יוכלו לממש את המענק גם בשכונות סגורות מה שלא התאפשר עד עכשיו.

נושא רביעי שאנו חושבים שהוא נושא משמעותי פה אנו יודעים שנכון לרגע זה משפחות שממשות את המענק יש להם רק שתי אפשרויות בעצם או לממש את המענק ומיידי אחרי השנתיים יש להם גם אפשרות להישאר עוד תקופה מסוימת במרכז הקליטה ואז המענק הולך ופחות אנו ממליצים חשיבה מחודשת על הנושא הזה ולאפשר למשפחות האלה לתקופה של בין 4 ל 5 שנים להיכנס לשכירות ארוכת טווח ששוב תהיה מסובסדת בחלקה בצורה משמעותית ע"י הממשלה תיכנס לשכירות ארוכת טווח בקהילה ורק אחרי זה יתאפשר להם היכולת לממש.

מבלי המענק.

לא, המשמעות שמשפחות, אנו מבינים שאחרי שנתיים להחליט על המענק מבלי שאתה מכיר את מדינת ישראל מבלי שאתה מבין את המגבלות זו כנראה מגבלה מורכבת ולכן אנו חושבים שאם המהלך הזה שיאפשר להם להשתלב בקהילה לבחון את עצמם ולראות איפה הם יכולים ורוצים לגור להבין טיפה יותר זה מאפשר תקופת התארגנות יותר ארוכה ואנו ממליצים לפתוח את זה לתקופה שבין 4 ל- 5 שנים שכירות ארוכת טווח לשמור את האופציה למענק. אפשר כמובן יהיה להשתמש אם הם רוצים ומגיעים למסקנה המהלך התקופה שהם רוצים לממש זה בסדר גמור אבל האופציה הזו תישמר להם לתקופה שבין ארבע לחמש שנים. זה הנקודה הרביעית והנקודה האחרונה אנו ממליצים להגדיל את המענקים למשפחות מרובות ילדים משפחות שיש להם ארבעה ילדים ויותר כך שיהיה להם קצת יוצר גמישות ממה שיש להם היום לממש את המענק את הסכומים המדויקים אנו נעבוד עליהם עכשיו עם משרד השיכון אך כמו שאמרתי אלה הם העקרונות אבל זה הכיוון אנו מניחים.

הפרד את ההליך המכשלות בדרך כדי להפוך את זה למציאות עבור העולים.

ההליך הוא יחסית פשוט, אנחנו אמורים להציג את העקרונות האלו לקבינט בתוך מספר שבועות ולאחר מכן משרד השיכון האוצר והקליטה את העקרונות האלה יתרגמו למספרים מדויקים ועם זה אפשר יהיה לצאת לדרך אני מעריך שזה סדרי גודל של חודשיים גג שלושה כך שלקראת 2012 כל הנתונים יהיו בהירים לכולם זה פחות או יותר המתווה שיש לנו כרגע.

חבר הכנסת אורי אריאל ואחרי זה חבר הכנסת שלמה מולה. שאלות ואחרי זה התייחסות.

המנכ"ל ציין שבקשר לעולים שהגיעו ב 2012 –

המנדט של הוועדה, ההנחה הייתה שעד סוף השנה נממש את תוכנית או החלטת הממשלה שפחות או יותר עד סוף השנה מרכזי הקליטה יכולים לעמוד בהגעה של העולים זה לא ברמה מדויקת אבל זה פחות או יותר ההנחה ולכן הפתרונות צריכים להיות רלוונטיים החל מ- 1.1.12

אני אגיד מאד בקצרה ולצערי אני נאלץ לעזוב.

חשוב מאד ולא ציינתי אמנם אני עומד בראש הועדה אבל מי שבאמת עושה את העבודה זה בעיקר משרדי השיכון ומשרדי הקליטה גם ישראל שוורץ גם חביב קצב גם מיכאלה גרסון אז מאד חשוב הייתה פה הרבה חשיבה ועבודה נסיונית להתלבטות על כל מיני מודלים זה בעיקר התרומה שלהם לעניין.

תודה לכל העוסקים במלאכה קודם כל ליו"ר הוועדה שמעלה ולא מרפה כי פעמים רבות שיש בעיה הדברים הולכים כאילו זה הסתדר וממשיכים לפעם הבאה כי יש הרבה בעיות ותודה לכל האחרים בלי לנקוב בשמות אני מבקש מהמנכ"ל לא לשכוח את אגף תקציבים כי בלעדיהם מה היינו עושים צחי מלאך ראובן ואחרים אז אני אומר להם גם תודה.

צריך לומר קודם כל אני מבין מה היה פה וטוב שהדיון נערך אני לא מצטער עליו אבל בסוף צריך לראות שיש החלטות שאושרו בקבינט ויש לצידם את המחיר את הכסף שצריך ואת הכללים שהמשרדים כמובן צריכים לקבוע כי בסוף צריך שיהיו כללים ברורים מה הוא עושה שיוכלו לממש וע"י זה פנו מרכזי הקליטה ופתרונות אחרים כפי שציינתם הדיון על היכולת הקליטה במרכזי הקליטה. אני מכיר היטב הייתי מעורב בו במידה מסוימת לקראת קבלת ההחלטה על העלייה הנוכחית של החלטת ממשלת ישראל והויכוח כמה בחודש אנחנו מתוך הבנה שיש בעיה זה לא דבר תלוש כולם רוצים עלייה, אני חושב כולם מכבדים מאד את העלייה מאתיופיה את העדה ויחד עם זה כולם רוצים שתהיה 'קליטה טובה כי אחרת אנו ניכנס למשברים.

אני מוכרח לומר שאני לא אוהב את המספרים עלייה היא עלייה היא עלייה וצריך לאפשר לכל מי שנמצא יהודי ועכשיו אני מכיר את ההסבר ואני לא נכנס לזה עכשיו הם לא עולים לפי חוק השבות אלא לפי חוק הכניסה וכו' אבל הממשלה כבר החליטה וזו המציאות שבה אנו חיים ואני מציע לך למנכ"ל שעומד בראש הועדה ועדיין לא סגרתם את ההחלטה ואפשר אולי לעשות עוד מקצת שיפורים. אני לא רוצה שיפורים אבל נדמה לי לפחות מה שהבנתי מהפרטים שאמרת שיש פה הליכה לקראת, זה לא רק איפור אבל אני חושב שזה לא מספיק כדי למנוע את המצבים שבאמת הולכים לשכונות הסגורות. למשל אחת ההצעות שלכם יכול להיות שזה יפתור כמה מאות יחידות דיור במרכזי הקליטה אבל אנו נכנסים לבעיה אחרת של טיפול "אחרי" זה שייקח שנים רבות מאד. אני כנראה לא יהיה פה אני יוכל לחשוב שגם אתה לא תהיה כבר מנכ"ל האוצר וכו'

זה נכון גם לשאר האנשים אבל האנשים יהיו בשכונה כמו קריית משה ברחובות ונו מה אז יש להם קורת גג נכון והם פינו את החדר הזה ומה עכשיו? הם צריכים להיקלט בחברה הישראלית ואני לא אומר את זה בגדר ביקורת או הטפת מוסר כולם רוצים שתהיה גם קליטה טובה אני מסכם את דברי היו"ר והמנכ"ל ואני אומר לכם לבדוק עוד פעם האם לא שווה לשלם עכשיו יותר אני לא אומר קצת יותר אולי זה יותר מקצת ולמנוע אחרי זה הוצאות מתמשכות והרגשת התמרמרות וכל הקשור בזה. כולנו מכירים את העליות השונות ישראל היא מדינה קולטת עליה ואני חושב באופן אישי שהיא קולטת מצוין עם כל הבעיות הרי מה מתעסקים בבעיות, אבל צריך לזכור שנקלטו פה כמה מליוני עולים מכל העליות של הייקים והרומנים וההונגרים והמרוקאים והרוסים והאתיופים וכן הלאה, סה"כ הקליטה היא טובה אני חושב אנו מתעסקים בבעיות באופן טבעי. אני חושב שכדאי לעשות עוד מאמץ מסוים ולעשות את הקליטה עוד קצת יותר טובה למרות כל המאמצים שאני מודה על זה ומשבח על זה כדי למנוע את הטיפול שאולי נצטרך בעקבות זה ובכך אני חושב נביא מזור לעליה הזו שהיא עליה שיש לה הרבה קשיים הרבה הוד אבל אנשים בסוף עם ההוד וייקר לא הולכים למכולת וצריך לנסות לעזור ואני שוב מודה לכל מי שעוסק בזה ומקדם את הנושא.

תודה רבה לח"כ אורי אריאל ואני מבקש את שלמה מולה ואחריו ד"ר נגוסה.

קודם כל אני רוצה להודות למנכ"ל האוצר וכמה התייחסויות כמה שאלות ואחרי זה התייחסות.

1. לא אמרת לנו בערך סדר גודל של המענקים באחוזים ואם ניתן לקבל פחות או יותר לקבל מענקים למשפחות גדולות.

2. האם אתה יכול לומר לנו האם התוכנית שלכם היא, אני מקווה שבחלקה תמומש אבל בחלקה יש לי הערות אבל במידה שאתם לא תמצאו פתרונות והם לא יהיו אתכם לפינוי מרכזי הקליטה האם אתה יכול לומר לנו שאתם כן תלכו במסלול של בניית מרכזי קליטה חדשים? זאת אומרת בצד אחד אנו לא רוצים לעצור את העליה אם במקרה שהתוכנית הזו לא תמומש אני לא רואה שמשרד הקליטה והסוכנות היהודית לוקחים זוגות צעירים ומוציאים אותם בכוח ממרכז קליטה בצווים משפטיים. צו משפטי בד"כ לוקח שנתיים אני לא רואה שמשפחה של יוצאי אתיופיה ואתה אומר להם תצאו לשכירות לטווח ארוך היא מקבלת, מאמינה לממסד בתקווה לממש את המשכנתאות ואני עלולים להיתקע ואותו הדבר לגבי צעירים אולי אני מזדהה עם התפיסה שהצעירים אולי צריכים לצאת לשכירות אבל שוב הוצאתם ממרכז קליטה זה סיפור ארוך ואם אנו מדברים על ראשון לינואר אי אפשר לבוא ולהגיד תעצרו את העלייה.
לכן אני מציע תחפשו את האופציה הזו שגם מרכז קליטה מאמץ אחד או שניים כדי שהעולים לא יצטרכו להישאר באתיופיה.

עכשיו לגבי הפתרונות המוצעים לפי דעתי במסגרת ההמלצה שלכם אני ממליץ ותעשו מה שאתם רוצים בסוף. אני אתמול גם עשיתי שעורי בית לפני שבאתי לדיון הייתי במרכז קליטה קרית גת והלכתי לדבר עם עולים ואני יש שם קבוצה של צעירים שעובדים אפילו במשרות אני אתמול הייתי שם פגשתי אנשים עובדים ואומרים אנו עובדים שם אז למה אתה לא מאפשר לנו לקנות דירה בקרית גת? ואני אומר לכם כאן ויכול להיות שחלק מהחברים לא יסכימו איתי אני מעדיף שהמשפחה תקנה דירה בשכונה איכותית בקרית גת מאשר שיגיעו ליפו בתל אביב לשם תל אביב בלבד או לשכונה אחרת במרכז הארץ ואז הילדים כבר לומדים באותו בי"ס באותו גן ילדים המשפחה מרוויחה כסף ועובדת הרי כל אחד מאיתנו רוצים לעודד אותם שיעבדו.

אני מציע לכם לבדוק את האופציה הזו כל זוג תצעיר שמוצא עבודה באותו ישוב עבודה קבועה או אמורה להיות קבועה ואם הוא עובד לפי דעתי אתם צריכים לאפשר לו את המשכנתא ושיוכל לקנות דירה באותו מקום אני חושב שתאם תעשו טוב מצד אחד. מצד אחד אדם מייצר הוא עובד והוא לא תלוי וברגע שעוקרים אותו מקרית גת לראשון לציון אז הוא יגיע לראשון לציון ועד שהוא מוצא עבודה ועד שהוא מתאקלם אז אם יש את האפשרות הזו של לתת אני יודע שפעם הייתה ועדת חריגים שאפשר לאותם תושבים לקנות באותו ישוב.

יש ועדה כזו עדיין.

אני לא יודע אם הועדה הזו מאשרת או לא אנו מציע לא לחכות למסלול של ועדה שזה יהיה חלק מההמלצות שלכם, הדבר הנוסף אדוני המנכ"ל אני חושב אני אגיד אולי אחרוג מהמלצותיי כשהייתי איש מקצוע אני חושב שזה צריך לחשוב חוץ ממספר ערים מסוימות לפתוח את הארץ בכלל לקליטה. אני אסביר למה, אני יודע שאולי חלק מהאנשים שקצת ירימו גבה אבל אם אנו מדברים על בסופו של דבר על אוכלוסיה של שמונה אלפי איש המדינה לא תיפול, מה הבעיה שבאר שבע תקלוט עוד קצת אשקלון עוד כמה ערים קרית גת יכול להיות שבתוך הערים צריך –

צריך בתוך שכונה.

ערים, צריך לקנות שכונות מסוימות אם אתה בא ואומר לי בקרית משה בשום פנים ואופן לא אם אתה אומר לי בראשון לא אבל אני מעדיף במקום קרית משה את שכונה באשקלון כלומר צריך, אני אומר יש ערים שלא קלטו את העליה האחרונה של העשרים השנים האחרונות אלא במבצע משה או במבצע שלמה כלומר אולי מבצע שלמה הם ותיקים יחסית בניהם כבר בני עשרים לכן אני מציע ללכת גם על אופציה של פתיחת ערים עפולה, נצרת עילית אם נותנים משכנתאות יותר אבל התנאי יהיה שלא להיות קמצנים לבטל את כל המדרג של המשכנתאות א, ב, ג, ה, לבטל הכל לתת רק משכנתא סכום אחד אחיד לפתוח את המדינה לכל הערים אני אומר לך אתה לא תזדקק של זוגות צעירים, כל האקרובטיקה הזו לא תהיה קיימת אני מציע למה אני אומר את זה אם אתה היית אומר לי אדוני המנכ"ל אני רוצה לקלוט את כולם ברמת גן או בגבעתיים אני הייתי מאמין לך, בטוח שיש לך רצון אבל אני לא חושב שהמדינה היום מסוגלת לתת מענק של שבע מאות שמונה מאות אלף שקל כדי שהמשפחה תגיע לרמת גן, החלום הזה לצערי נגוז לא קיים לא רעננה לא הרצליה הכול תיאוריות ותיאוריה בלבד נשארנו. ואני אומר לך עולים לא נקלטו באותם הערים ונשאר לנו מעט מאמץ לעשות.

אני מציע לעזוב את החלום הזה שיקלטו ברמת גן גבעתיים אולי זה לדור הבא אם אנו רוצים להתמודד עם הקליטה הזו כי לא נעצור את העליה מאתיופיה אז צריך לפתוח את הערים בכלל ולאפשר לכולם לקנות קריות, יכולים לקנות קרית אתא קרית מוצקין כול הערים האלה אבל שוב אם המענקים שאתה נותן קצת לפי דעתי זה הפתרון הטוב ביותר ובנוסף לכך אני חושב שצריך ללכת גם על ישובים מסוימים כמו קרית טבעון, ישובים כאלה שיכולים לקלוט ולפתוח אני חושב שאם אתה לא הולך בכיוון הזה חלק מההמלצות שלך טובות אבל חלק טובות על הנייר אבל יהיה מאד קשה לממש אותם מאד קשה, ועכשיו הדבר הכי חשוב בעיני אדוני המנכ"ל שאני רוצה לשמוע אותך האם במידה המשכנתאות האלה לא המשפחות לא יממשו לא ירצו האם אתם תבואו ותגידו כאן לממשלה לא נעצור את העליה? זו נקודה חשובה.

אנו לא נאפשר לאף אחד.

לא אני רוצה לשמוע אותו הוא יושב על השיבר של המדינה...

אני בשם ראש הממשלה אומר לך את זה.

טוב אתה מקורב אני לא מקורב שלו לכן קשה לי לקבל מידע.

דבר אחרון ובזה אני אסיים אדוני המנכ"ל אני באמת חושב גם משרדים אחרים כמו רווחה בריאות ואחרים צריכים למרות שזה לא מהמנדט שלך, כן צריכים לקבל תקציבים ואם כי אני לא חושב שזה צריך לעמוד אחד מול גם משרדים אחרים יכולים לראות את עולי אתיופיה כעולים אבל בכל זאת לפי דעתי תקציבים לקליטה ראשונית זה חשוב במיוחד להגדיל את התקציבים של משרד הקליטה.

תודה אני רוצה לפני ד"ר נגוסה שאלה בהנחה שהמלצות לא מתקדמות מתי מרכזי קליטה מתמלאים ואין עוד מיטות מה התאריך הקובע?

הרי עד סוף השנה –

תאריך –

לקראת סוף השנה תלוי מה יהיה קצב הפינוי .

עד 1.1.12

זה יכול להמשך גם עד סוף ינואר זה תלוי מה יהיה עם היחידים עם מדינת ישראל אנחנו כלומר אנו עובדים בכלים שלובים אי אשפר לדעת מדויק אבל אין מה לעשות אנו מגיעים לנקודת הפיק.

וזה מגיע –

אדוני היו"ר אם ההמלצה להמשיך בצורה כזו בפברואר מרץ 2012 לא נוכל להכניס עולה אחד למרכז קליטה.

תודה אתה אופטימי. ד"ר נגוסה בבקשה.

תודה אדוני היו"ר תרשה לי להודות לועדה שאתה עומד בראשה שבאמת מתמידים בנושא הזה. החלטת הממשלה שהתקבלה לפני שבעה חודשים אמר שהצוות המשרדי יגיש את מסקנותיו את המסקנות תוך שישים יום. אנו שבעה חודשים לא התבשרנו אנו שוב מאוכזבים. קודם כל זה לא מסקנה זו לא החלטה זה רק כיוון כפי שהצגת גם הכיוון זה לא כיוון וזה לא פותר את הבעיה יותר מחמיר לדעתי את התהליך הקליטה של העולים. העולים שעברו ממחנה למרכז הקליטה עכשיו יעברו שוב לעוד זמני של שכירות שאתם עכשיו מתכוונים לעשות ואחר כך לעבור עוד טלטלה.

אבל זו תהיה אופציה ד"ר נגוסה זו לא תהיה חובה מי שלא ירצה יוכל לרכוש.

אנו מכירים את המשרדים במדינת ישראל לכן הם מתכוונים למה שהם אומרים ולכם אני אומר זו מכה ואנחנו לא נקבל את הרעיון הזה בשום פנים ואופן ופשוט זה יהיה עוד בלגן למשפחות ואף משפחה לא תקבל את הרעיון הזה ולכן עדיף להם לברוח מיד מהרעיון הזה. הדבר השני אני חושב שהועדה שכל כך לקחה שבעה חודשים לבוא לדבר הזה הגדלת המספרים הגדלת המשכנתאות למשפחות מעל ארבעה ילדים זה כבר קיים אני לא יודע מה אתם, זה קיים שמי שיש לו יותר מארבעה ילדים יש לו תוספת.

למה, אולי הוסיפו עוד?

הוא לא נקט במספר ולכן אם הוא היה נוקט בסכום הייתי יוכל להגיד אה כנראה הם הגדילו את זה אבל הוא לא נקט במספר ואז יכול להיות אותה תוספת יכולים להציג לנו אז זה העניין ולכם אני אדוני המנכ"ל אם באמת אתם רוצים לקלוט את העולים הדרך הנכונה ביותר להעניק את המשכנתאות לכול העולים גם לרווקים גם למשפחות ללא שום אבחנה להגדיל להם לפי גודל המשפחה ובהתאם למחירי הדירות בשוק וזה יכול באמת המשפחות יכולים לצאת והעולים יכולים להיקלט זה הפתרון שאנו רואים אני לא מבין גם את השיקול הכלכלי לטווח ארוך להוציא את המשפחה לשכירות לשלם מדינה תעזור למשפחה ואחר כך אחרי חמש שנים תתן משכנתא מה השיקולים הכלכליים? לא הסברת לא הבנתי אבל אני חושב כמי שמבין בעניין אני לא רואה את היתרון למדינה ולהפך זה עדיף אם אתה כבר נותן אחרי חמש שנים משכנתא עדיף תיתן עכשיו למה צריך להוציא גם שכירות וגם משכנתא?

תודה.

עוד דבר אדוני, עוד משרד שנכשל בביצוע החלטת הממשלה זה משרד החוץ, לא יהיה לי עוד זכות דיבור אז אני צריך להגיד כי משרד החוץ נכשל בביצוע החלטת הממשלה עד היום הזה לא השיגו אישורים לפעילות שהסוכנות יכולה לפעול באתיופיה בהחלטת הממשלה כתוב חד משמעי תוך 120 יום הסוכנות תיקח את האחריות מארגון ותכין את העולים עד היום הזה נקוצ' מפעיל את העניין ומשרד החוץ לא טיפל הסוכנות מוכנה לקחת את האחריות אבל אין אישורים ולכן משרד החוץ נכשל בטיפול הזה .

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את נציגי הסוכנות את יהודה שרף עלו קולות שלא שותפתם בצוות הבינמשרדי ולא הגעתם לשם במהלך הדיונים הקודמים אתם היום שותפים לעניין הזה?

אני יודע שביום חמישי הקרוב המנכ"ל נפגש עם מנכל הסוכנות היהודית ואז הם יאשרו.

בעתיד.

לגבי מה שנאמר אז אני ברשותך עם המצב יימשך ואני אופטימי מטבעי נכון לעכשיו אנחנו בשנת 2012 אני אומר ברבע הראשון לא נוכל לצערי לקלוט אפילו עולה אחד. ההצעות או הרעיונות שמשרד האוצר מעלה בגדול הם טובות אבל שכר הדירה הוא בעייתי מי שמכיר את המנטליות ואם אני פוגע בהברה קטנה אני מתנצל מראש אין לי שום כוונה ואתם מכירים אותי ויודעים שאני רחוק מזה, שכר דירה במנטליות של העדה כמו שאנחנו מכירים אותם זה לא ילך הם לא יעזבו את מרכזי הקליטה גם המשפחות הותיקות שלהם יתריעו ויאמרו להם חבר'ה לא או משכנתא או כלום.

איך כן אפשר לעבוד עם שכר דירה? ברשותך ואני לא ממציא גלגל? בזמנו העלינו רעיון שמרד האוצר ומשרד השיכון יחברו בקבלנים ושכר הדירה ירד ממחיר הדירה כאשר הוא יהיה ארבע או חמש שנים בדירה והוא ישלם את שכר הדירה מחיר הדירה יהיה איקס ועם המשכנתא אפשר יהיה לגשר את קניית הדירה ורעיון כזה אתה יכול לבוא ולשכנע קודם כל את הותיקים שנמצאים בארץ והם יעזרו לנו להסביר לחבר'ה שנמצאים במרכז הקליטה שכר דירה ואני מכיר את הנושא הזה לצערי לא ילך שנאמר שכונות אסורות האם אלו שכונות או ערים יש בטרמינולוגיה הבדלים בדברים האלה ואני רוצה להצטרף להמלצה החמה של שלמה שאמר לכם חבר'ה תתפתחו אם לא נפתח לא ילך. ועוד משפט אחרון ברשותך היו"ר אנא תעזור למשרד הלקיטה לעזור לנו לפתוח עוד מרכז קליטה. החשש שלי -

למה? זה דבר חדש עד היום שמעתי שאין צורך כי זה נשמע כאילו אתה מתכונן -

אני חושש אדוני היו"ר אני חושש מהרבע הראשון של 2012 אני מכיר ויודע מה עשוי לקרות שם או קיי? אני יודע וד"ר נגוסה מכיר יותר טוב ממני מה עשוי לקרות עם המשפחות הותיקות אני אומר מה שאני אומר עכשיו פשוט כדי לפתוח איזה שהוא שסתום שלא יהיה לחץ אני לא רוצה אף מרכז קליטה.

כמה מרכזים יש היום בארץ?

ששה עשר שהם מלאים עוד 300 דירות יש לנו.

ומה שאתה מבקש זה מרכז קליטה שכמה יוכל לקלוט?

את כל השש מאות למה אתם לא ממלאים תוך חודש?

אתה צודק זה המנדט הוא של משרד הקליטה.

אין החלטת ממשלה.

העיקר לפתוח את השסתום הזה כי אני אל רוצה לראות הפגנות לא בירושלים ולא בשום מקום.

זה מדינה דמוקרטית מותר להפגין וראוי להפגין.

תודה הללי יועץ ראש הממשלה לעליה מאתיופיה.

תודה , אני גם מצטרף ומסכים לחברים שדיברו על ההסתייגויות שלהם לגבי ההצעה. אני לא אכנס על פרטי פרטים אבל מה שאני רוצה להציע לאדוני המנכ"ל כאשר קובעים מדיניות לגבי קליטת עולי אתיופיה אני חושב שראוי לשתף נציגים מהקהילה שמבינים ועוסקים במלאכה ולשתף אותם ואז גם אפשר לגבש את הצעה שיכול להיות הסכמה כללית גם אנשי מקצוע של משרדים שונים וגם נציגים מהקהילה. תודה.

תודה, כן בקשה.

שמי מאיה שריר ממשרד החינוך. אני מודעת שהוועדה לא עסקה בנושאי חינוך אלא עדיין אנו מבקשים לציין שיש כאן עלות נוספת ותחשיב שהוגש לוועדה לצרכי חינוך בכל זאת יש עוד כחמשת אלפים ילדים אם זה שמונת אלפים נפש ואם יגיעו זה מעבר לריבוי טבעי של המערכת כולם מגיעים לחינוך הממלכתי דתי למקומות בפריפריה זה דורש הסעות תגבור של מבנים. מבנים נוספים מעבר למה שקיים אני מודה לח"כ שלמה מולא שבאמת מבין את הצרכים הם קיימים בשטח גם השלמת השכלה.

אתם את מה שהעברתם לנו מדיון קיום על 31 מליון שקל?

על אלף נפש. כלומר 248 מליון כאשר התחשיב היה רק לשנה הראשונה בכלל לא התייחסנו למעבר שלהם לישוב קבע שכאן מתייחסים הרבה מאד בדיור על מעבר לישוב קבע אנו התייחסנו רק לקליטה הראשונית שמגיעה מאתיופיה לתוך מרכזי הקליטה.

בבסיס התקציב 2012 2011 המשרד שלכם מתוקצב על איקס או על כמה עולים מאתיופיה אתם מתוקצבים התקציב הוא דו שנתי לפי זה אפשר לראות.

נכון אבל אנחנו לא מתקצבים לפי איקס עולים.

תודה, נציגת משרד הרווחה נמצאת? אתם גם העלתם את דרישות תקציביות אתה יכול בקצרה לומר מהן?

דרך אגב הרווחה כמעט לא עשה כלום בשנתיים בראשונות מי שעושה את זה משרד הקליטה במרכזי הקליטה דרישת תקציב למשרד הרווחה רק ביישובי קבע ולא במרכזי קליטה וצריך להבהיר את הזה ואמרתי את זה בפעם קודמת אני יודע שיש צרכים אבל צריך להיות מדויק.

בעצם בוצעה כאן עבודה בעקבות העליה הקודמת של הפלשמורה עולי אתיופיה היה כאן איזה שהוא לקחים, הוכנה תוכנית כ 11 מליון שקלים לפי מפתח של אלף עולים כתשעים מילון שקל לכל העלייה.

כמה תקציב של משרד הרווחה בכלל?

אין לנו תקציב אנו מתוקצבים כרגע לעניין העלייה הזו.

פשוט פה גם משרד החינוך גם משרד העבודה והרווחה לדעתי הדרישה זה פשוט חוצפנות למה? כי פשוט העולים בשנה שעברה גם היו עולים שלוש מאות עולים היו תקציביים רגילים ונקלטו בתקציבים רגילים אין משהו מיוחד משרד הרווחה בכלל לא פועל.

אני לא ראיתי את מנכ"ל האוצר מוציא פנקס צ'קים כרגע ועונה על הדרישות.

אלו דברים שמשפיעים על משכנתאות ומעקבים וצריך להוסיף איפה שצריך להוסיף.

אנחנו אין הם נכללות בהמלצות שהציג לנו האוצר כרגע אני חושב שהמשרדים יכולים להעלות יש להם זכות כרגע והמנכ"ל יתייחס בסיכום לדברים אם צריך או לא צריך כן בבקשה.

אני עומר מעמותת טבקה אני מברך את הוועדה ובמיוחד את היו"ר דני דנון על עניין הדיון פה הוא מאד חשוב לדעתי יש בשנים קודמות בקליטה שלנו הייתה מדיניות מכוונת על מה אני מתכוון? יוצאי אתיופיה קיבלו משכנתאות אבל מאד נמוכות ובאי ידיעה הלכו לשכונות החלשות בגלל שעשו אז הצעת מחיר על שכונה כזו חזקה הלכו כולם לשכונות נמוכות והחליפו את השכונות האלו עדות המזרח שהגיעו בשנות החמישים לכן כדי למנוע שיגיע ולשכונות חלשות צריך להגדיל את המשכנתאות בהתאם לשוק שזה אומר אם אתה אומר לחמשה משפחות מגדילים את המשכנתאות ואת השלושה ואת השניים לא מגדילים מבחינתי שלושה שניים זה מאד חשוב להגדיל להם כי המשפחות הצעירות האלו דוקא יכולים למנף את הקהילה כי ברגע שאנו נותנים להם משכנתאות נמוכות אנו משאירים אותם בשכונות מצוקה צריך לעבור ולתת להם משכנתאות יותר גדולות לא דברנו על קיבוצים ועל יישובים מדברים רק על ערים בואו נפתח לכלל האזורים מדוע לא ייקלטו העולים האלו בישובים?

תודה. אנחנו צריכים להתכנס לקראת סיום אבקש מהדוברים הבאים ממש בקצרה כן בבקשה.

תודה היו"ר אני דני קסהון מנכ"ל נציגי הארגון של קהילת יוצאי אתיופיה אני לא ראיתי בהמלצה של המנכ"ל לאנשים מבוגרים שנמצאים במרכז קליטה בנושא דיור ציבורי שיוכלו בעצם לקבל דירות ציבוריות מאשר לצאת לשכירות או לקנות כי צריך לחשוב על דירות ציבוריות שהם יכולים להיות פתרון יעיל .

דבר נוסף חברי פה אללי דיבר על לקחת נציגים יוצאי הקהילה שיוכלו להיות שותפים וגם שיכולים להביא הסכמה להמלצות של המנכ"ל אני חושב שגם עכשיו לא מאוחר וצריך לחשוב על הגישה הזו כדי לראות באמת מה הפתרון הכי טוב שיוכל להיות לעולים וגם להיקלט הכי טוב בתוך החברה הישראלית נפלו פה ההצעות מאד טובות אני מציע למנכל לקחת ולעגן את כל העצות אלו ולדון בהם לעומק כדי שתהיה הצעה הרבה יותר טובה שתבוא לאישור הממשלה.

תודה. הערה אחרונה בבקשה.

שמי רונה אני מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי ותודה. מעבר למה שדובר -

אתה חדש נכון? אנו מברכים אותך בהצלחה.

תודה רבה. מעבר לדברים שנאמרו על גבי השיתוף של בני הקהילה בועדות לשמחתי הרבה שהשתתפתי בועדות שונות גם ועדות המשנה אני חושב שיש המלצות טובות שאני יכול לתת וגם חשוב מאד שגם בועדות המשנה כאלה שיהיו בני הקהילה כדי שיתנו הצעות נוספות כדי שלא ייצר מצב דחיית הערכים. הדבר הנוסף שאני רוצה להציע כי המעבר לישובי קבע אם אנו מדברים על ישובי קבע זה יש לו יחס גם לנושא של החינוך אני חושב שאם המעברים האלה יעברו העולים בתקופה של הלימודים זה יוצר איזה שהיא בעיה מסוימת אחר כך בקליטת ילדים לבתי ספר אנחנו הצענו הצעה שההורים יעברו בתקופת הקיץ על מנת שנוכל להתארגן ולקלט אלת הילידים גן בישובים במערת החינוך הרגילה בצורה טובה ביותר.

תודה , חביב קצב.

אני רוצה להגיד שני דברים ואחר כך כבוד המנכ"ל יסכם את הדברים. שני דברים חשוב שנדע אותם אחד אנו עובדים על זמן הרבה יותר קצר מאשר ינואר 2012 אנחנו כבר צריכים לגשת לעבודה ועד שנגיע לתחילת השנה מיטות פנויות במרכזי קליטה. שניים וזו נקודה חשובה ונבין כולנו זה קל מאד הנושא הזה של סוגיית פתרונות דיור מקומות ישובים ושכונות של עולי אתיופיה מלווה אותנו מ 84 עוד מאז מבצע משה אבל זה לא דבר חד ערכי זה דבר מאוד מורכב ולא נעשה אם יש לנו בעיות זכורה לכולנו תוכנית החומש של הממשלה שהשקיעה תוכנית לטפל באותם השכונות בעלות של כמיליארד שקל לפני חמש שנים זה לא בא מאליו יש לזה סיבות.

רגע יש לך מיליארד שקל בחומש אני אשמח לראות ...הכל היה על הנייר עזוב בוא ..

אתה מחזק אותי יותר שלמה.

חביב מה אתה מציע?

משפט אחד אנו נשב על זה ונעבוד עולנו יחד על מנת להביא לכמה שיותר פתרונות לטובת הקהילה אבל צריך להביא בחשבון דבר אחד אנו צריכים לעשות את הכל ולא להגיע לפתיחת עוד מרכזי קליטה זה עוד עלויות בטוח, מה התועלת בהם ומאד קשה היום לשכור מרכזי קליטה פנויים שאפשר לקלוט בהם את ההמונים.

תודה.

תודה ליו"ר כל מה שדובר לטוב ויפה אני שומע יש הצעות ענייניות הכל בסדר אבל אני לא שמעתי מזמן שנמצאים במרכז קליטה יש כל מיני גופים שבאמת שמטפלים פחות או יותר אבל הקליטה האמיתית מתחילה ברגע שעוברים לישובי קבע שם צריך לדאוג לילדים לבתי ספר רוצים איזה בתי ספר דתיים בדרך כלל, גם נאמר פה והמבוגרים הצעירים אז יש פה הרבה מה לעשות וגם בדרך כלל מגיעים לשכונות החלשות קונים דירות ממש בשכונות החלשות מאד וזה בעיה חברתית בעיה לילדים בעיה בשכונה יש בעיה אז במקום כזה לפחות צריך איזה סיוע עזרה. אני חושב שאמרתי גם לחשוב להתרכז בלתת מענה אחרת אנשים באמת הרבה לא עובדים וזה קשה וזו בעיה רצינית מאד ואני מציע לגייס את כל הגופים ולתקצב ולתת תקציב מה שנדרש ולחזק אותם כדי שבעתיד יהיה טוב גם למדינה וגם לעולים.

תודה רבה. עופר בבקשה.

שמי עופר דהאן, מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית. קודם כל אני רוצה להודות על פתרון שהוצע כאן לצעירים זה פעם ראשונה שעולה כאן סוג של פתרון כזה פתרון מעניין ויכול לפתור בעיה אני רק רוצה להגיד משהו שהוא נקודה חשובה להמשך כי כמו שאמרנו הפתרון שהוצע כאן הוא שלושה מעברים עבור אותם עולים אנו לא מדבר על הקטע הכספי אלא על הקטע חברתי סוציאלי בעצם הם עוברים פעם אחת מאתיופיה לישראל למרכז קליטה ופעם אחת ממרכז קליטה לדירה שכורה ופעם נוספת מדירה שכורה לדיור קבע שזה סוגיה שצריך להתמודד איתה. מסגרת הזמן צוין כאן והיא מסגרת זמן חשובה כי גם בשביל לשכור דירה ולצאת ממרכז קליטה זה תהליך צריך למצוא דירה שכורה צריך למצוא את הדירות ולעבור עליהם וזה דורש מאיתנו במרכזי הקליטה לעבוד עליו ולכן מסגרת הזמן חשובה אם רוצים לממש את זה החל מ- 2012. לשאלתך היו"ר אנחנו לא שותפנו בועדה הבינמשרדית ואבקש כי נשותף כי החלטת הממשלה שמה אותנו שם כמשקיפים.

מגיעים לדיון כמשקיפים?

לא,לא זומנו.

גם לא כמשקיפים?

לא גם לא כמשקיפים דבר נוסף הוא –

יש פה הערה שכתוב בהחלטה שתזומנו ככל שיידרש.

לא זומנו הדבר הנוסף וזו סוגיה ששווה לחשוב עליה שוב במסגרת אותה ועדה בינמשרדית שהוחלט להגדיל את המענקים למשפחות המרובות ילדים בהתפלגות של המשפחות בתוך מרכזי הקליטה רוב המשפחות ואם אנו רוצים שיותר משפחות יעזבו את מרכזי הקליטה רוב המשפחות הם בינוניות בגודלן לא עם חמש או שש ילדים אלא דוקא עם שניים שלושה ילדים ואני חושב למרות שזה נשמע לא הגיוני להגדיל את המענקים דווקא לאלה לרוב המשפחות שהם עם שניים שלושה ילדים כדי שהמסה העיקרית תוכל לעזוב את מרכזי הקליטה נקודה למחשבה.
הדבר האחרון מתייחס למה שאמר ד"ר נגוסה שאינו קשור לסוגיה נדונה כאן אנו בסוכנות היהודית באתיופיה מקיימת היום הרבה מעבר למה שאנחנו אמורים לעשות ללא תוקף חוקי לפעילות שלנו באתיופיה אנחנו מקיימים היום גם פעילות של עלייה גם פעילות בשיתוף עם משרד הבריאות העברנו את הפעילות של משרד הבריאות מאדיס לגונדה. משרד הפנים פתחנו להם משרדים בגונדה הבאנו שלושה מורים ליהדות שמקיימים לימודי יהדות באתיופיה במרכז בבית ספר, מורים לעברית שולחים עכשיו, שוכרים את המבנים של נקוצ' ועושים באמת הכל והיום ללא מעמד חוקי אמיתי באתיופיה כשמעמד החוקי האמיתי יכול להיות מוכר ע"י ממשלת אתיופיה אך ורק אחרי שהתקבל מכתב ממשלת אתיופיה המנדט לקבלת המכתב הזה הוא של משרד החוץ הישראלי ועדיין לא קיבלנו אותו זה לא טוב למערכת היחסים עם ממשלת אתיופיה זה לא טוב לנקוצ' ובטח לא לנו.

הנושא של הדיון הוא לא מעגל משרד החוץ והסוכנות ונקוצ' אפשר לקיים על זה דיון נפרד אני אאפשר לך בדקה להעלות את זה למרות שזה לא נושא הדיון.

אני אגיד לך למה זה נוגע וזה חשוב החלטת ממשלה דיברה ב14 לנובמבר אחת ההחלטות המרכזיות שנקוצ' יוצאים והסוכנות לוקחת אחריות ואני אומר לך אני קובע כשמשרד הקליטה נערך משרד האוצר מקים ישיבות ע"פ החלטת ממשלה, משרד הפנים אפשר לשבח אותם על הפעילות שלהם המשרד היחידי שהתנהג בצורה שערורייתית הוא משרד החוץ אני אומר לך בצורה שערורייתית אני מכיר את העניין מאלף ועד תו, אתם במקום ללכת על לבדוק מיד אחרי החלטת ממשלה לבדוק את המסלול האם הסוכנות תהיה אנ ג'י או או לעבוד תחת הכותרת של משרד החוץ הייתם צריכים לעשות עבודה בצורה יסודית ומה שקורה היום הסוכנות הייתה צריכה לקחת פורמאלית ב 1.3 את האחריות ועד עכשיו מי שממשיך לממן את פעילות הסוכנות זה נקוצ' אתם צריכים להחזיר להם את הכסף כי הם ע"פ הסיכום אתכם צריכים להיות בחוץ ואני אומר לכם מי שרוצה להחזיר את נקוצ' בבקשה נדע אז זה בסדר יהיה לו עוד מליון איש.

אני רוצה לסכם ואני רוצה שגם אדוני המנכ"ל תדע שההתנהלות של משרד החוץ היא מתחת לכל ביקורת ולא יכול להיות שרק לפני שבועיים או יום לפני חג פסח ישלחו את השגריר לדבר עם משרד החוץ האתיופי ויכתוב עכשיו מברק יבוא ויגיד אני עסוק כי אתיופים עסוקים בועידת אפריקה או הודו זה לא תשובה זה לא יכול להיות תשובה כזו.

זה לא נושא הדיון כרגע.

דיברתי עם סגן שר החוץ עם עברי ואתכם אתם לא עושים את העבודה שלכם השגריר שלעם לא עושה את העבודה שלכם הוא גם משקר .

יכול להגיב.

במהלך חודש, רבותי אי אפשר לתקוף- - -

אני אתן לך דקה להגיב לדברים שנאמרו ואני מודיע לשניכם שזה לא יכלל בהודעת הסיכום כי זה לא נושא הדיון.

זה בכלל לא משנה אנשים כאן שומעים הזכות להגיב. משרד החוץ עובד קודם כל שיתוף פעולה הדוק מאד עם הסוכנות וגם באתיופיה וגם במקומות אחרים בעולם. בית משרד החוץ בחודשים רבים בחודשים האחרונים ולפני כן מהחלטת הממשלה בנובמבר פעל ופועל מול משרד החוץ האתיופי ולא נכון לומר שרק לפני שבועיים נפגש השגריר כי הוא נפגש כמה וכמה פעמים יש שני שחקנים לטנגו כאן גם משרד החוץ הצד האתיופי קיבל אגרת רשמית עם הבקשות שלנו שבמרכזן הוא שהסוכנות למעשה תפעל תחת המטריה של משרד החוץ עם אנשים במעמד דפלומטי כדי למנוע מצב שיהיו אנ ג'י או ואז יהיו חשופים יותר לפגיעות כמו שהיה במקרה של נקוצ'. עכשיו הפגישה האחרונה שלו הייתה לפני מספר ימים עם מנכ"ל משרד החוץ האתיופי ושוב והובטח להם אחרי שהועבר האיגרת אחרי שנעשו כל הדברים הובטח לשגריר שממשלת אתיופיה הולכת לכיוון הזה לכן זאת תמונת המצב ואי אפשר לבוא בתלונה למשרד החוץ הישראלי .

תודה, שלמה.

גם בעבר עם פעילויות של הסוכנות וגם של משרד החוץ אני פניתי למבקש עוד פעם שיתקיים דיון בקרוב אני חושב זה חיוני לקיים את הדיון הזה ולברר אני אומר לך שאם מבקר המדינה לא יבדוק את התנהלות משרד החוץ תדע לך שזה לא יעבור לסדר היום.

אנו נקיים דיון. אדוני ח"כ מולה, את השר או סגן השר נביא לדיון ויתנו מענה לכל הדברים אני מבקש ממנכ"ל משרד האוצר מר חיים שני לסכם ולהתייחס לשאלות וההערות שהועלו במהלך הישיבה, בבקשה חיים.

שוב תודה רבה למשוב שקיבלנו מכולם כמו שאמרתי אנחנו אמורים להגיש את זה לממשלה או לקבינט בתוך מספר שבועות ולכן גם את כל ההערות ששמענו.

אתה יכול לתת תאריך מתי יסתיים העניין?

אנחנו לא שולטים על לוחות הזמנים של הממשלה והקבינט אנו יכולים רק לבקש להופיע בפניהם ואת סדרי העדיפויות של הממשלה או הקבינט לא אנו קובעים ואני שונא להתחייב המשהו ואחר כל לא לעמוד בו. אז אני מניח גם דיברתי עם השר אתמול בלילה שהוא יו"ר הקבינט אני מניח שבין הקבינט לממשלה זה לא ייקח יותר מאשר מספר שבועות כולנו מבינים את הדחיפות אני רוצה ואין לנו זמן להתייחס לכל אחת מההערות שהיו כאן ויש נושא אחד שאני בכל זאת רוצה להדגיש.

אנו מדברים כאן על סט כלים חדש ותוספתי זה לא במקום. אף אחד כאן לא מניח תתקנו אותי כאן החברים בועדה שיש כאן כלי אחד שיפתור את כל הבעיות הלא יש כאן סט של כלים אז גם אן חלק מהרווקים יקחו את האופציה של השכירות ולא כולם אבל אם חלק יממשו את האופציה של השכירות וחלק מהמשפחות יממשו את האופציה הזו והמענק לא הולך להם לאיבוד זה סך הכל אנו כאן נותנים כלים תוספתיים שיש לזה גם את המשמעויות תקציביות שלהם שזה אופציה זה לא במקום. לכן שוב לא כולם אני מניח שחלק גדול עדיין יממש את הזכות מיידית למענק אבל מספיק אם יהיו אחוז מסוים של המשפחות שינצלו את האופציה הזו אני מבין את המשמעות שלעבור מהמחנה למרכז הקליטה לשכירות ולא ישר לתחנה של מגורי קבע אבל יש בזה גם יתרונות ושוב לא כולם יממשו את זה האנשים פה ישבו ואנשים שמבינים ועוסקים בקליטה שנים רבות עם הרבה יותר מאשר משרד האוצר חושבים שזה כלי נוסף שצריך לפחות לתת לו צ'אנס אז אנחנו שמענו את כל ההערות ואנחנו -

לגבי משרדי הממשלה שקיבלו דרישות תקציביות גובהות אתם באים בדברים איתם או שאתם לא רואים? הנציגים הארגונים גם בישיבות הגבוהות אמרו אל תבקשו לא מגיע לכם.

לא כל המשרדים יש כאלו שמגיע ויש כלאו שלא בהתאם לצרכים.

כמו שאמרתי זה לא במנדט של הועדה ואנחנו נחזור לממשלה ולפחות נעלה את הנקודה הזו.

תודה רבה אני רוצה לסכם את הדיון.
ועדת העלייה הקליטה ותפוצות קיימה ישיבה שלישית בנושא היערכות הממשלה משרדי הממשלה לקליטת עולי אתיופיה. הועדה התרשמה מהעבודה מקצועית של הצוות הבינמשרדי אך חריגה מלוחות הזמנית מערערת על התועלת שבעבודת הצוות. הועדה פונה למזכיר הקבינט החברתי כלכלי מר גבי גולן להעלות באופן דחוף נושא זה לסדר היום של הקבינט. משפחות רבות לא יפתחו את שנת הלמודים הבאה בדיור קבע עקב עיכובים ביורוקרטיים תוך שבעה חודשים כפי שנמסר בוועדה לא יהיו חדרים פנויים במרכזי הקליטה ולכן הועדה פונה לשר האוצר להתערב אישית ולוודא שתוך שלושים יום תסתיים עבודת הועדה והליך אישור המלצותיה.

אני מבקש שההערות של חברי הועדה לגבי ההצעות וההמלצות ירשם שם ו -

אמר המנכ"ל אנו קוראים לצוות הבינמשרדי להתייחס להערות שהופנו אליה במהלך הישבה וכמו כן לשתף ארגונים.

ולקיים ישיבה נוספת בסכום דברים בבקשה.

אני מקווה שתוך שלושים יום תייתר הישיבה ואם לא תסתיים העבודה במשרד האוצר אנו נקיים ישיבה מעקב נוספת שאני מקווה שלא נצטרך להגיע אליה אני מודה למנכ"ל משרד האוצר ולכולם תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40