הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה

15.3.11


הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 360

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

מיום שלישי, ט' באדר ב' תשע"א (15 במרץ, 2011) בשעה 14:30

הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 10)(ביטול אזרחות בשל הרשעה בעבירה), התשע"א-2011

של חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב (פ/2377), הכנה לקריאה שניה ושלישית

חברי הוועדה: דוד אזולאי – היו"ר

אורי מקלב

חנא סוויד

ציון פיניאן

פאינה קירשנבאום

חה"כ דוד רותם

חה"כ ג'מאל זחאלקה

חה"כ זאב אלקין

אביטל שטרנברג – ראש תחום ייעוץ

עו"ד אדווין פרידמן

אושרית ביבי – מתמחה

עו"ד א.

עו"ד ד.

יפה שפירא

גלעד קרן

לאה קיקיון

הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 10)(ביטול אזרחות בשל הרשעה בעבירה), התשע"א-2011

של חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב (פ/2377)

הכנה לקריאה שניה ושלישית

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום – הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 10)(ביטול אזרחות בשל הרשעה בעבירה), התשע"א-2011, של חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב (פ/2377), הכנה לקריאה שניה ושלישית.

בבקשה, אדוני יוזם ההצעה.

אדוני, ה חוק הזה עבר פה דיונים ארוכים בהכנה לקריאה ראשונה. עשינו את כל השינויים כפי שביקשה ועדת השרים, כפי שביקש היועץ המשפטי לוועדה. הוא סייג את החוק על מנת ליצור את המידתיות. החוק אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. אני מבקש לקרוא ולהצביע על נוסחו כפי שהוא אושר, לצורך הכנתו לקריאה שניה ושלישית ולהביאו למליאה.

אז נקרא קודם כל – ואחר כך נשמע הערות.

"הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 10)(ביטול אזרחות בשל הרשעה בעבירה), התשע"א-2011

1. הוספת סעיף 11א

בחוק האזרחות, התשי"ב-1952 אחרי סעיף 11 יבוא:

"11א. סמכות בית משפט שהרשיע אדם לבטל אזרחות

(א) הורשע אדם בעבירה וקבע בית המשפט כי העבירה היא מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 או הורשע בעבירה לפי סעיפים 97 עד 99, 101, 112 או 113(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, רשאי בית המשפט לבקשת שר הפנים לבטל את אזרחותו הישראלית, נוסף על כל עונש אחר, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא יוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם יוותר חסר כל אזרחות כאמור יינתן לו רישיון ישיבה בישראל כפי שיורה בית המשפט. לעניין סעיף זה, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא יוותר חסר כל אזרחות.

(ב) על בקשה לביטול אזרחות כאמור בסעיף זה ועל ביטולה יחולו הוראות סעיף 11(ג) ו-(ו) בשינויים המחויבים.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסכמות שר הפנים לפי סעף 11(א)".

תודה. יש הערות?

אני רוצה להתנגד להצעת החוק. היא מיותרת, אין לה מקום, שום דבר טוב לא יכול לצמוח ממנה, שום תועלת. אני לא חושב שחבר הכנסת רותם הצליח לשכנע מישהו שהצעת החוק שלו יכולה להועיל לאיזושהי מטרה ראויה. זו הצעה שמטרתה פופוליסטית, לזכות בפופולאריות ברחוב – הנה עוד חוק של "ישראל ביתנו", ,אין נאמנות – אין אזרחות, והמטרה האמיתית, נוסף לפופוליזם זה לשים רגל בדלת,כלומר, להכניס לספר החוקים עוד סעיף שבאמצעותו ניתן לבטל אזרחות כדי לתת לגיטימציה לביטול האזרחות וכדי שהחוק הזה יצטרף לשורה של חוקים שמטרתם בסופו של דבר לפגוע באוכלוסייה הערבית ומעמדם של האזרחים הערבים. זו המטרה. חברי הכנסת רותם וסיעתו סימנו את המטרה, המטרה היא האזרחים הערבים. הם מצאו על ידי סקרים ובאמצעות בחירות שזה מביא להם קולות, זה המניע, זה הכל. מדובר בגזענים גמדים, פופוליסטים, אופורטוניסטים. אני מתגעגע לגזענות של פעם – פעם גזען היה גזען.

יש לי בקשה אליך. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל ביטויים פוגעים – אתה יכול להימנע מזה.

החוק פוגע הרבה יותר. הוא מציע לשלול את אזרחותם --

אני מציע לתת לו להגיד את מה שהוא אומר. אני מוכן לקום ולראות מי מאתנו יותר גבוה, כשמדובר על גמדים.

גמדי רוח, הכוונה. יש דבר כזה.

בשביל זה אני צריך לטפס, כדי להגיע אליך. אתה יודע שלי קשה לטפס.

לא רציתי לפגוע באיש, כמובן, אלא באידיאולוגיה שלו, במה שהוא מייצג מבחינת תפיסת עולם, לא בעניינים אחרים, חס וחלילה. אני חושב שזו מגמה מסוכנת מאד שטוב תעשה ועדת הפנים אם תעצור אותה ואם תגיד – חאלאס, מספיק, די. אתם כאן מגזימים. המטרה של פגיעה באוכלוסייה הערבית אז אם כבר – שנדבר דוגרי, להסיר מסכות. כל אחד ידבר מה הוא חושב והכנסת וגם הקואליציה צריכה להסביר לעולם מדוע היא מאמצת לעצמה את אותה אידיאולוגיה.


אפילו הפן הביטחוני שבו דובר, לא שמעתי עד היום שום טיעון שזה יועיל לביטחון של מישהו. מדובר בהצעת חוק שהיא מנוגדת, בסופו של דבר, לחוק הבינלאומי, היא מתגרה בו. שלילת האזרחות זו שאלה שאפילו מדינות טוטאליטריות נמנעות מלעשות אותה. אתה תתפלא, כבוד היושב ראש, אפילו מתנגדי משטר שרוצים להפיל משטר במדינות הכי חשוכות בעולם – לא מבטלים אזרחות של האדם. אפילו אדם שמוצע להורג, לא מבטלים את האזרחות שלו. פה לא מוצע אפילו למשל לבטל את אזרחותו של יגאל עמיר. אני מתנגד לביטול אזרחותו, דרך אגב, כי אני מתנגד עקרונית לביטול אזרחות, אבל מציע החוק הוא כל כך סלקטיבי כי הוא אומר שזה יפגע רק בערבים. אפילו יגאל עמיר לא נופל בקטגוריה הזו.

לא הבנתי. איפה כתוב שרק ערבים עושים מעשי טרור או עוברים עבירות של בגידה, או בגידה חמורה - זה רק ערבים? זה שאתה לוקח לעצמך את הקרדיט זה בסדר, אבל זה עדיין לא הוכח.

אם מציע החוק לא מצא לנכון להכליל בהצעת החוק שלו אנשים כמו יגאל עמיר – זה אומר דרשני. הדברים ברורים.

אדוני היושב ראש, הערה ראשונה – יש כאן אפליה לרעה נגד ישראלים שאינם מחזיקים דרכון זר. אני לא מכיר חוק שמטיל סנקציה על אדם היות ואין לו דרכון זר- -

שיש לו, זה הפוך.

לא, לא. העניין של הדרכון נראה לי בעייתי ביותר כי זה מטיל סנקציה על אדם לא בגלל מעשיו אבל בגלל מעמדו במדינה זרה.

זה כבר קיים היום בחוק בסעיף 11.

שמה, שאפשר לוותר על אזרחות למי שיש לו אזרחות זרה?

כן.

אני לא מכיר את זה.

סעיף 11 בחוק, היום, לא בתיקון הזה, קובע שבית המשפט בתנאים מסוימים רשאי לבטל אזרחות של אדם אם עשה מעשה של הפרת אמונים ובלבד שעקב ביטול האזרחות לא יוותר אותו אדם נטול אזרחות.

זה שזה בעייתי לא אומר - -

לא, אמרת שזה לא קיים. זה קיים.

זה בעייתי.


הערה שניה – זה לגבי החזקה המשפטית. יש כאן חזקה שמי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל – לא יוותר - -

זה גם קיים

לא ברור איך אתה מתגבר על החזקה הזו. כלומר, זו מין חזקה שאתה צריך להוכיח שאין לך אחות. אני חי 10 שנים בחוץ לארץ ואין לי אזרחות אחרת. מה עלי לעשות כדי לתגבר על החזקה המשפטית? החזקה המשפטית אומרת שאם אין לי הוכחה ברורה, החזקה חלה עלי. ואיך אני מביא הוכחה שאין לי אחות?

אני היועץ המשפטי של השב"כ, ורציתי להגיד כמה דברים בעקבות הדיונים הקודמים בוועדה. הדבר הראשון שרציתי להבהיר – זה עלה בדיון הקודם שלא נכחנו כאן, שאנחנו לא שינינו שום עמדה מהדיונים. הדבר עלה כאן והרציתי להבהיר, אולי מישהו נתפס פה לשגגה - בדיון המקורי הראשון נאמר כאן במפורש, זה כתוב בפרוטוקול, אז, בשלב ההוא עוד לא גובשה העמדה של השב"כ. אנחנו למדנו גם את ההצעה הזו. אחר מכן הוצא מכתב למשרד המשפטים שהוקרא בדיון הקודם, ובמכתב הזה אנחנו קבענו, כתבנו שהעמדה שלנו היא לא לתמוך בהצעה הזו והייתי רוצה להבהיר את הנימוקים. זה גם עלה בדיון בקודם, כשנכחנו כאן, והייתי רוצה להסביר למה לא ראינו מקום לתמוך בהצעה הזו.


מבחינתנו אנחנו מסתכלים על ההצעה הזו בראש ובראשונה מהזווית הביטחונית. אנחנו מסתכלים דבר ראשון האם יש צורך ביטחוני בהצעה. אל"ף, הצורך הזה מתעורר במקרים נדירים יחסית. יש לנו את סעיף 11 הקיים היום שנותן מענה לכל הדרישות הביטחוניות שלנו. כלומר, הוא נותן היום מענה גם למקרים של הפרת אימונים, בגידה, לעבירות טרור ודברים כאלה. הדבר הזה קיים היום. אני אומר יותר מזה - הסעיף תוקן לפני שנים לא רבות ובעקבותיו אנחנו לפני מספר חודשים פנינו ליועץ המשפטי לממשלה ובעקבותיו – לשר הפנים בבקשה לבטל אזרחות בשני מקרים מסוימים. אחד מהם מקרה של אדם שהורשע בדין ומקרה שני של אדם שלא הורשע, יש לנו רק מידע לגביו אבל אין לו אפילו הרשעה בפלילים. הדברים האלה נמצאים עכשיו אצל שר הפנים, ולכן אנחנו, מבחינת הצורך --

אפשר לדעת שמות?

אנחנו לא מדברים פה לגופו של אדם אלא כהצעת חוק.

הכוונה היא לדעת איזה סוג של עבירות. זה יכול לעזור לדיון.

אני מגיע לזה. אני רוצה לומר את הרציונל, אני מאד לא רוצה להיכנס לגופם של אנשים, כי זה לא דיון בגופם של אנשים, אלא דיון בהצעת חוק. המקרים שאנחנו ראינו אותם כמתאימים לסיטואציה הזו הם מקרים של אנשים שניתקו את עצמם בפועל מישראל, עזבו את ישראל, שהו תקופות ארוכות מחוץ לישראל, פעלו כנגד ישראל, שלחו לפה חוליות טרור. בשני המקרים האלה הם פעלו בעצם נגד ביטחון המדינה, כאשר בפועל הם היו מחוץ למדינה תקופה מאד ארוכה, ולהלכה, למעשה, ניתקו את עצמם מישראל, גם מנטאלית, גם פיזית וגם במעשיהם, וגם בגופם. האנשים האלה, חשבנו שהם מתאימים למצבים של ביטול אזרחות וכרגע אלה שני האנשים שנמצאים לדיון אצל שר הפנים, כאשר סמכות של הדבר הזה, לפי ההצעה הקיימת, היא סמכות מנהלית. שר הפנים שוקל, היועץ המשפטי מאשר, ובית משפט לעניינים מנהליים אמור לאשר את הדבר הזה. לכן, מבחינתנו כשב"כ, הצורך הביטחוני מתקיים בדין הקיים, וגם הרציונאל המשפטי שלו הוא רציונאל משפטי שנראה לנו מתאים מבחינת המצב שבו צריך לפעול או לחשוב באיזו סיטואציה צריך לבטל - -

באיזה סעיף יש לכם היום בחוק עבירות של ריגול? לא ריגול חמור - ריגול?

יש לנו את החוק הקיים.

איזה סעיפים יש לך שם שאפשר לבטל?

אל"ף, החוק הקיים אומר – "מעשה המהווה בגידה לפי 97-99 או ריגול חמור לפי 13ב'" - - -

מה עם 112, ש - -

אז כרגע עוד לא הגענו למצב שיש לנו צורך ביטחוני בדבר הזה. לא -- על מקרים כאלה. בדרך כלל כשיש לנו מקרים של ריגול חמור זו עבירה שתופסת יחסית שלל רחב של התנהגויות בדין הקיים. יש על זה ביקורת מכיוון אחר, אבל לא זה המקום. כאשר בשורה התחתונה אני אומר שאנחנו בשב"כ החלטנו לא לתמוך בהצעה הזו משום שאנחנו חושבים שיש מענה נכון בדין הקיים. נתחיל בזה.


עכשיו השאלה האם יש נזק בהצעה.

האם עמדתכם זו נאמרה בוועדת השרים לענייני חקיקה?

אנחנו שלחנו את עמדתנו למשרד המשפטים, אמרנו אותה במכתב. כל השאר – אני פה פשוט כי הוזמנו על ידי הוועדה בפעם שעברה.

אני שואל אם ועדת השרים קיבלה את המכתב שלכם. אנחנו קיבלנו אותו, וזה אחרי ועדת השרים ולפני הדיון.

פניתם אלינו ולכן אנחנו כאן. ראיתי שבדיון הקודם נאמר שביקשתם שנציג השב"כ יסביר את העמדה הזו. לכן אני כאן. אם אפשר לוותר על זה, אז אפשר לוותר על זה. אבל הזמנתם אותנו.

השב"כ הוא חלק מממשלת ישראל? אני לא מבין איך השב"כ יכול להביע עמדה שנוגדת את ההחלטה של ועדת השרים.

השב"כ מביע עמדה רק כששואלים אותו. לגבי השב"כ - שלחתי את דעתו למשרד המשפטים. עמדת השב"כ הוקראה כאן על ידי נציגת המשפטים בדיון שעבר, והיום הזמינו אותנו לדיון, לכן אנחנו כאן. לולא היה אדוני מזמין, לא היינו פה.


אני רוצה להגיד משפט אחרון. כאשר אנחנו רואים שאין תועלת מבחינתנו מהזווית הביטחונית בחוק הזה, אנחנו רוצים לראות האם יש פה גם בעייתיות. אנחנו, בשב"כ, מסתכלים על הערכת המצב של הממשלה בהיבטים שונים. החוק הזה נתפס כחלק מחוקים שמכוונים כנגד האוכלוסייה הערבית ואני חושב שהדבר הזה גורם לכך שבשורה התחתונה אנחנו רואים בחוק הזה יותר נזק מאשר תועלת.

בתור שב"כ – איך אתה יכול להעריך את זה בלבד? - -

- - -

אל"ף, זו לא עמדה אישית - -אם השב"כ אמור לכתוב הערכת מצב - - בנושאים שונים, גם בנושאים האלה. זה חלק מתפקידנו.

השב"כ מאד מושפע ממה שכתוב בעיתונים. ידעתי את זה.

יש עוד מישהו ממשרדי הממשלה שרוצה להתייחס לדברים?


אני רוצה להגיד לך שאני בפעם ראשונה שומע דברים כל כך ברורים שלא נאמרים ברמזים. בעצם, מה שנאמר פה שמהצעת החוק הזו עלול להיגרם יותר נזק מאשר תועלת.

אני רוצה קודם כל להשיב לחבר הכנסת זחאלקה. זה גם יענה חלקית למה שאמר השב"כ. זה נתפס כאילו זה נגד אזרחים ערבים. אני לא מבין – האם לשב"כ יש איזושהי תפיסה שרק אזרחים ערבים הם מרגלים, או שרק אזרחים ערבים מבצעים פעולות טרור? כי אם זו התפיסה של השב"כ, אז המצב הוא חמור מאד. חמור מאד. משום שהם הופכים כאילו את הציבור הערבי לסוג ב'. זה חמור מאד. אנחנו הקפדנו בחוק הזה לקבוע סעיפים ספציפיים שגם היום יש ברובם אפשרות לבטל אזרחות, אלא שאנחנו באנו ואמרנו - בית המשפט יבטל את האזרחות. לא דבר מנהלי, אלא בית המשפט כחלק מעונש.

גם בחוק השני. בית המשפט.

לא. שם בית משפט מנהלי מאשר.

מי שמחפש הגדרה למה שנקרא – הפוך על הפוך, אז שיאזין לדברים.

טען חבר הכנסת זחאלקה שזה בניגוד לחוק הבינלאומי. אדוני, סעיף 8 לאמנה הבינלאומית בדבר ביטול אזרחות במפורש מוציא את הנושאים האלה מגדר האמנה. הוא אומר שבמקרים כאלה המדינה שמאשררת את האמנה רשאית לקבוע שבעבירות שפוגעות במדינה או שאדם מוכיח באמצעותה שהוא מנתק את עצמו מהמדינה- זה בטל.


עכשיו לגבי הטענה. אני מוכרח לומר. אני קצת מכיר את פסיקתו של בית המשפט העליון ואני מוכרח לומר שהשב"כ משחק כרוח סערה. כאשר נדונה שאלת הריסת בתים של מחבלים, כאשר נפגעו אנשים שלא היו המחבלים – בני משפחותיהם, הורים, ילדים, נשים - טען השב"כ שזה מביא להרתעה. דהיינו, כאשר אדם מבצע מעשה טרור והוא יודע שיהרסו את הבית שהילדים שלו גרים בו, זה מרתיע אותו. כשהם נשאלו על ידי בית המשפט העליון- האם אתם יכולים להראות את זה? הם אמרו – רבותיי, כל אחד מבין את זה. בבית המשפט העליון השופטת מרים נאור, השופט ברק – קיבלו את העניין הזה. והם אמרו דבר פשוט: כאשר מחוקקים חוק ששוי להרתיע, אז גם אם אין הוכחה ממשית להרתעה אלא זה רק נתפס כך - זה לגיטימי. עכשיו, מה פירוש – זה נתפס? על ידי מי זה נתפס שזה מכוון לאזרחים הערביים ולכן זה יכול לגרום נזק? האם כך זה נתפס על ידי השב"כ? האם כך זה נתפס על ידי האזרחים הערבים? על

ידי מי זה נתפס כך? אין תשובה. זו טענה לזרוק באוויר כי זה נוח להם כעת לומר את זה.


אדוני, היועץ המשפטי של השב"כ, האם יש הרתעה, כאשר אדם הולך לבצע עבירה של ריגול או של מעשה טרור והוא יודע שהוא עלול לאבד את אזרחותו הישראלית, זה עשוי להרתיע אותו – כן או לא?

אל"ף, אני לא בחקירה פה.

אתה לא בחקירה, אתה נשאלת שאלה ישירה. אני מבקש שתענה שלי בכן או לא. זה לא שעכשיו אני בחקירה שלך ואתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

חבר הכנסת רותם, אתה גם יושב ראש ועדה, אתה גם עורך דין במקצועך. אני חושב שזה לא מקובל לפנות ליועץ משפטי ולהגיד לו – תענה לי בתשובה של כן או לא. תן לו. שאלת שאלה, זכותך לקבל תשובה.

זכותי לקבל אותה ב- כן או לא.

הנקודה איננה אם זה מרתיע או לא. להבנתנו, שאלת האזרחות מרתיעה אבל יש לה מענה בדין הקיים. לא אמרתי לך שהיא איננה מרתיעה. אמרתי לך שיש לה מענה – לסנקציה של שלילת אזרחות, - - למקרים מתאימים יש מענה בחוק הקיים.

אז קודם כל רק שתדע לך שבחוק הקיים זה רק לגבי ריגול חמור ואין לגבי ריגול, אין לגבי - -

אין - -. יותר מזה, עצם הפעולה שזה מרתיע, רק מוכיח שזה לא גורם נזק. תודה רבה.

אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד שאני קצת מרגיש בעולם סוריאליסטי בדיון הזה. כלומר – הפוך על הפוך.

סוריאליסטי או אבסורדי?

סוריאליסטי, אבסורדי, בלתי אפשרי.


נקודת המוצא שלי היא שבאמת – אני לא רוצה לדון בחוק הזה מנקןדה שלא חשוב – מי שעובר עבירה, צריך לחפף אותו. יש מספיק חוקים, כפי שנאמר כאן, על מנת להתמודד עם עבירות ועם עבירות חמורות, עם כל סוגי העבירות, לרבות הביטחוניות. תראה, אם ישאלו אותי עדות של מי או חוות הדעת של מי אתה לוקח בענייני ביטחון – השב"כ או של יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני נוטה לקבל את חוות הדעת של השב"כ במקרה הזה.

אז לזה כוונתך שזה אבסורד. ועדת החוקה צריכה להגן על זכויות אדם והשב"כ – דורס אותם, אז אתה בעולם - -

אבל לצערי הרב זה מה שהולך ומתפתח בכנסת הזו, שמפלגת "ישראל ביתנו" עושה מהאווירה בכלל בכנסת כאווירה סוריאליסטית ואבסורדית ובלתי אפשרית. ובמיוחד כאשר חבר הנכנסת רותם מתחיל ומחזק את טענותיו על ידי כך שהוא תומך באמנות בינלאומיות. הוא מצא אמנה בינלאומית והוא רוצה עכשיו, אות באות, מילה במילה להעתיק אותה כאן, כאשר הוא רומס ודורס ברגל גסה את כל האמנות הבינלאומיות שאני רק שמעתי עליהן ומכיר אותן. זה - מצאנו דבר מיוחד ויוצא דופן אצל חבר הכנסת רותם.


אני רוצה להגיד שזה חוק פוליטי, חוק שמתווסף, אכן, כפי שנאמר פה ובצדק, ואני מתפלא על השב"כ שהוא לא משמיע את דעתו במקרים אחרים שמרוב שמוסיפים חוקים שהם חוקים אבסורדיים שהם רק באים על פי התפיסה לפגוע באוכלוסייה הערבית, ותפיסה זה לא דבר שהוא מבוטל, לא עניין של מה בכך. כשאתה תופס, ה- perception שלך שכל הזמן רודפים אחריך כשאתה מאמין שאין סיבה, אז זה יוצר רפלקס וזה יוצר מצב אבסורדי. אני אומר שזה חוק פוליטי. זה לא חוק, לא ביטחוני ולא בטיחותי ולא אתי, וצריך להתנגד לו בכל צורה. אני אומר לכם שהחוק הזה מגדיש את הסאה. חוק פה, וחוק פה וחוק שם.אני כבר רואה שאצל המוסדות ואצל חברי כנסת גם – רואה שהם קצת מתחילים להבין שמפלגת "ישראל ביתנו" עם החוקים שהיא מביאה לכנסת – היא ממש מגדישה את הסאה.

מגדישה את הסאה זה too much.

יש פה מספר הסתייגויות שהוגשו להצעת החוק הזו על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ שביקש להצביע. הוא ביקש את רשותי. הודעתי לו שאם זה בניגוד לתקנון אני אתנגד לכך, שאלתי את היועץ המשפטי והוא אמר לי שאפשר להצביע. אז זו ההסתייגות: "לכותרת החוק. קבוצת מרצ מציעה: כותרת החוק תימחק ובמקומה יבוא: ,חוק האזרחות (תיקון – חוסר הבנה מה היא אזרחות)".

אני רוצה להעיר - לגבי הסתייגויות לשם החוק זה בעייתי, אנחנו נוטים לאל לקבל את זה מכיוון שהשם של החוק שמוגש לקריאה שניה או שלישית זה בעצם מספר סידורי של התיקון – תיקון מס' 10. ככל שמשנים את השם של זה זה יכול ליצור בלאגן. אנחנו לא מקבלים הסתייגויות לשם החוק, לשם התיקון.

נצביע על זה.

מי בעד ההסתייגות הזו? 1 בעד. זחאלקה לא חבר ועדה, לכן לא יכול להצביע. מי נגד? - 5 נגד. אין נמנעים. לכן ההסתייגות הזו לא עוברת.


אני עובר להסתייגות השניה – גם של קבוצת מרצ, והיא אומרת: "כותרת החוק תימחק ובמקומה יבוא: "חוק האזרחות (תיקון – ענישה כפולה ומיותרת". מי בעד? – 1. מי נגד? – 5. גם כאן ההסתייגות לא עוברת.


סעיף 11א(א) – קבוצת מרצ מציעה: "יימחק סעיף 11א(א)". מי בעד? -1. מי נגד? – 5. אין נמנעים. לפיכך ההסתייגות לא עוברת.


סעיף 11א. קבוצת מרצ מציעה: המילים אחרי "לבקשת שר הפנים", יוספו המילים "ובאישור היועץ המשפטי לממשלה".

ההסתייגות מיותרת, זה כבר קיים.

לסעיף 11א(א) קבוצת מרצ מציעה: "יימחק הסיפא לסעיף החל מהמילים "לעניין סעיף זה". מי בעד? -1. מי נגד? -5. לפיכך אני קובע שגם ההסתייגות הזו לא עברה.

אני אציג את ההסתייגות של בל"ד, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וחברת הכנסת חנין זועבי. בסעיף 11א (א) לחוק המוצע במקום המילים "רשאי בית המשפט לבקשת שר הפנים" יבוא "רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעתור בפני בית המשפט העליון".

מי בעד ההסתייגות הזו?

אלה אותן הסתייגויות שאנחנו הגשנו.

אנחנו מצרפים יחד את ההסתייגויות שלנו.

- - -

אם הרציונאל הוא - - אז אמרתי שאין בעיה.

לא, לא.

אז בבקשה, תציג אותה.

· - -

האם יש לך את אותה הסתייגות?


הוקראה כרגע הסתייגות על ידי חבר הכנסת ג'אמל זחאלקה, וגם חבר הכנסת חנא סוויד מצטרף להסתייגות הזו. אני מבקש להצביע. מי בעד ? – 1. מי נגד? – 6.

זה לא חנא סוויד, זה קבוצת חד"ש.

ההסתייגות לא עברה.


יש עוד הסתייגויות?

אחרי המילים "כפי שיורה בית המשפט" יופיע – "העליון". והמילים "לעניין סעיף זה" עד המילים "חסר כל אזרחות" - יימחקו.

מי בעד? – 1. מי נגד? -6. לפיכך ההסתייגות לא עברה

ההסתייגות הבאה – בסוף סעיף 11(א) יבוא: "בית המשפט העליון יישב לעניין זה בהרכב של תשעה שופטים".

מי בעד? – 1. מי נגד? – 6.


יש עוד הסתייגות?

במקום (ג) יבוא – "בהוראת סעיף זה, מבטלים את סמכות שר הפנים לפי סעיף 11(א9". למה צריך להכביד על שר הפנים? אם יש חוק מיוחד?

מי בעד ההסתייגות שהוגשה על ידי חבר הכנסת חנא סוויד? 1 בעד, מי נגד? 6 נגד.


אני מצביע עכשיו על כל הצעת החוק – הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 10)(ביטול אזרחות בשל הרשעה בעבירה), התשע"א-2011 לקריאה שניה ושלישית.


מי בעד ההצעה? – 5 בעד. מי נגד? – 1. מי נמנע? – 1.

רבותיי, לפיכך – הצעת החוק הזו עוברת למליאה לקריאה שניה ושלישית.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15