הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
9
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
14.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 452
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ח' באדר ב' התשע"א, (14 במרץ 2011), שעה 12:00

הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2010

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

רן רידניק – רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

חנה קורל – מחלקת קופות גמל, אגף שוק ההון, משרד האוצר

מיכל שאול – עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

בני כהן – משרד האוצר

איתמר שרוני – מתמחה בגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

ורד וייץ – עו"ד באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית החדשה

אלי יריב – ההסתדרות החדשה

סיגל סודאי – מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

מיכל חילי – עו"ד, ראש תחום חקיקת עבודה, התאחדות התעשיינים

דבורה אליעזר – עו"ד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

איה דביר – עו"ד, משרד המשפטים

וילמה מאור

נועה בן שבת

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2010

צהריים טובים, יום שני בשבוע, ח' באדר ב' 14 במרץ 2011, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והנושא, הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2010, פרוטוקול מס' 452, הצעת חוק ממשלתית, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

חוק דמי מחלה הוא חוק שבא להסדיר את זכותם של עובדים לדמי מחלה, כשהם נעדרים מעבודתם בשל מחלה, כשלא חל עליהם הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי. החוק קובע בין השאר שיש להם זכות להיעדר, איך צוברים את הימים האלה, ואת שיעור דמי המחלה. הצעת החוק שמונחת בפניכם, באה להוסיף על זכויות של עובדים בקשר לשיעור דמי מחלה. אם היום שיעור דמי המחלה עומד על 75% משכר העובד, הצעת החוק שבפניכם מאמיר את שיעור דמי המחלה ב-100%.

מאיזה יום, מהיום הראשון?

כיוון שהיום החוק קובע שביום הראשון העובד אינו זכאי לדמי מחלה, היום השני והשלישי, העובד זכאי למחצית מדמי המחלה, והחל מהיום הרביעי ואיך הוא זכאי לדמי מחלה מלאים, התיקון לחוק קובע שביום הראשון הוא עדיין לא יהיה זכאי לדמי מחלה. ביום השני והשלישי, במקום 37.5%, שזה מה שקובע היום בחוק, העובד יקבל 50%, והחל מהיום הרביעי ואילך, העובד יקבל 100% במקום 75%.

מה קרה להם שבאתם עם החוק הזה?

במסגרת הדיונים על התקציב, בדיון בשולחן העגול, זה אחד הדברים שהוסכמו עליו ואנחנו שמחים שכך.

אז למה לא יזמתם? למה חיכיתם עד שבאה ההסתדרות והביאה את זה?

בסופו של דבר מדובר בהצעת חוק ממשלתית.

מה ההסתדרות שילמה בשביל זה? את לא יודעת בדיוק, את לא היית שם.

היה שולחן עגול. היה חוק ההסדרים.

אני רוצה לציין את ההסתדרות לשבח, וכנראה עשתה פה עבודה טובה. אני מבין שלא יכלו לעשות עבודה מושלמת. אם היו יכולים, היו עושים עבודה מושלמת, וטוב שכך. יש פה מישהו שמתנגד לחוק הזה? אנחנו נקריא.

אדוני, לפי ההקראה, בנוסח שמונח פה בפני הוועדה רצינו לעשות עוד כמה תיקונים, ובעקבות השיחה לפני הדיון, אני רוצה לפחות להעלות אותם לדיון כדי לשאול האם אנחנו באמת רוצים לתקן אותם. חלק אחד מהתיקונים נוגע לנושא שהחוק עדיין מדבר על שבוע עבודה בן 6 ימים. לפי זה נעשים החישובים של דמי מחלה לעובד שעובד חלק מהימים, עובד לסירוגין אצל מעביד זה או אצל מעביד אחר.

כן, אבל זה לא משנה. כשהוא הולך לרופא, אותו עובד, הוא לא מביא פתק על יום מחלה של חופשה. אומר לו, תתחיל מהיום אחרי זה.

נכון. השאלה לכן, אם בהזדמנות זו רוצים להכניס את התיקונים האלה, או לתקן אותם בנפרד, בהזדמנות אחרות, למרות שהם תיקונים לכאורה טכניים. זה סוג אחד של תיקונים.


תיקון אחר עלה לגבי העובדים שעליהם לא חל החוק הזה. החוק הזה לא חל, לא על עובדים שחל עליהם הסכם קיבוצי, שיש להם לגביהם הסדר שעוד לא נכלל בהסכם קיבוצי.

כנראה שהם לא שווים מס להסתדרות.

וגם מעביד שביטח את העובד בביטוח דמי מחלה בתנאים שקבועים בחוק, אז גם הוא פטור מתשלום דמי מחלה לפי החוק. התנאים לביטוח דמי מחלה הקיים היום, בעצם לא מדברים על 100% דמי מחלה, אלא מדברים על 80% מדמי המחלה. זאת אומרת, הם מצב מטיב יחסית לחוק היום, אבל אחרי שהחוק יעבור, אז הוא יהיה מצב גרוע יותר יחסית לדמי המחלה המלאים. מצד שני, הם נותנים יותר ימים. ההסדר שם כולל כל מיני מרכיבים: מרכיבים מיטיבים, מרכיבים גרועים יותר, פה ושם.

יושבים הגורמים השלטוניים שאנחנו באי כוחם לצורך העניין, זה ממשלת ישראל. יושבת ההסתדרות ויושבים המעסיקים. הם מגיעים להסכמות, ויש פה מספר חוקים, שאנחנו עוצרים להם בהסכמות האלה, למה אנחנו חושבים שהם לא מספיק טובים. אני אומר לך מה באים ואומרים לי. הם באים ואומרים לי את מה שאמרתי לעורכת הדין דבי מהתמ"ת. תגיד לי, מה, אתה לא חושב שרצינו להביא הסכם מושלם? באמת אתה חושב ככה? בשביל זה אתה מטרפד אותנו? אתה מטרפד אותנו בכוונה? אז מה אני אבוא ואגיד להם, ואלה, יש לי יועצת משפטית, נועה בן שבת, היא מבינה שזה לא מושלם. גם אנחנו מבינים שזה לא מושלם, אבל זה משפר את המצב, וכל מסע בן 100 מיליון מילים, מתחיל בצעד אחד קטן. צריך לבוא, לשפר וללכת הלאה. ברור לנו שזה לא מושלם. ברור לנו שזה משפר מצב קיים היום. ברור. בסדר, יש יותר טוב, אבל אנחנו נאלצים להתפשר.


גם אני בחקיקה ההסתדרותית מרגיש שאני נמצא באיזה תאונת דרכים, בחקיקה מאוד לא מושלמת, מאוד מחוררת, שהיא בחלקה גם דקלרטיבית. בחלקה. אני צריך לברור באמת מה אני הולך ומשפר על אמת, ומה אני, ואללה, עוצם עין ומעביר. הצעת החוק הזאת, משפרת במקצת, לא יותר מדי, לא פחות מדי, לא מועיל מדי, בטח לא מזיק מדי. בקשה.

בני שאול-כהן שאולי ממשרד האוצר. אנחנו תומכים ברעיון של התאמת החוק גם לשבוע עבודה בן חמישה ימים. אנחנו חושבים אבל שהתאמות שיש היום בהצעת החוק הקיימת, הן לא בדיוק קוהרנטיות מבחינת השלמות שלהן וההסתכלות על החוק. זה הרעיון.

אוקיי. אנחנו נעבור להקראה.

הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011

תיקון סעיף 2.
1. בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(ב)

(1) בפסקה (4) בסופה, יבוא "במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה בן שישה ימים, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים – כפול היחס שבין הממוצע השבועי כאמור לבין חמש".
(2) בפסקה 5 –
(1) המילים "יבוא " "תשעים" יימחקו.
(2) אחרי "בפסקה האמורה" יבוא "יבוא, לגבי מקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה בן שישה ימים, "תשעים" ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים – "שבעים וחמישה".

לא 75% לדעתנו, אלא זה משהו באזור שבעים ושבעה, שבעים ושמונה. אם אתה מתאים בן תשעה ימים לחמישה ימים, אז מתשעים, זה אמור להיות משהו באזור השבעים ושבעה, שבעים ושמונה ימים.

כן.

עו"ד מיכל חילי, התאחדות התעשיינים. התוספות כאן, מה שהוקרא לפחות עד עכשיו, זה תוספות של הערות משפטיות של היועצת המשפטית של הוועדה, וזה לא היה בהצעת החוק המקורית.

ומה היה בהצעת החוק המקורית?

תוקן רק סעיף 5. כל הסעיפים האחרים תוקנו רק אחרי זה. יכול להיות שיש מקום לקבל חלק מהם, אבל אני רוצה לומר לגבי השבעים וחמישה, זה משהו שאנחנו רואים רק עכשיו. זה משהו שהוא בסופו של דבר מטיב עם העובדים, מרע עם המעסיקים.

את רוצה להתייעץ עם המעסיקים שלך.

זה משהו שכנראה יצטרך להגיע שוב לשולחן הדיונים.

זאת אומרת, זה לא יעלה במושב הזה. אם רוצה שנעשה הפסקה ותתייעצי עם המעסיקים שלך?

אנחנו גם מעסיקים ולא היינו בשולחן העגול. ההסכמה היא כאן בשם התאחדות התעשיינים. אנחנו מלשכת המסחר, שנחשב לאחד המעסיקים, זאת אומרת ארגון מעסיקים שיש בו את הכי הרבה מעסיקים במשק. בכלל לא הסכמנו לזה.

אדוני, למעשה אלה באמת תוספות להצעת החוק.

וזה מקובל על האוצר, התוספות האלה?

לא כולם. א', התוספת הזאת שהוקראה כרגע, היא תוספת חדשה שרק היום ראינו אותה.

מאתמול להיום היא הוספה, אבל דיברתי עליהם הבוקר עם עו"ד בני שאול-כהן.

בסדר, אבל גם באוצר יש מספר אגפים. כרגע אגף התקציבים עדיין לא גיבש עמדה, כי הוא לא בחן את זה לעומק.

אדוני, האמת היא שהם לא חלק אינטגרלי מהצעת החוק המקורית. זאת אומרת, הצעת החוק המקורית יכולה לעמוד בפני עצמה. עדיין את ההטבות לשבוע עבודה בן חמישה ימים, צריך יהיה לעשות בכל מקרה. לכן גם ראינו בהם תיקונים טכניים.

תעברי להצעת החוק המקורית.

בסדר גמור.


תיקון סעיף 5
3. בסעיף 5 לחוק העיקרי –

(1) בכותרת השוליים, במקום "שיעור" יבוא "גובה".
(2) בסעיף קטן (א), במקום "שיעור דמי המחלה יהיה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה", יבוא "דמי מחלה יהיו בגובה שכר העבודה".
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "יהיה שיעור דמי המחלה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה", יבוא "דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה".
תחילה ותכולה
5. תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול על דמי מחלה המגיעים בעד תקופת מחלה שמיום התחילה, אף אם החלה לפני יום תחילתו.

זה הסיכום שסיכמתם?

לגבי תיקון סעיף 5, אכן כן. לגבי התחולה, רק אני מנסה להבין את הסעיף. לא הבנתי אותו לחלוטין.

אין רטרואקטיבי פה.

לא הבנתי.

אדם שתקופת המחלה שלו, גם אם היא התחילה לפני 1 באפריל, נניח שהחוק יפורסם עוד שבוע, אז תחילתו של החוק יהיה ב-1 באפריל, גם אם תקופת המחלה התחילה לפני 1 באפריל, ימי המחלה אחרי 1 באפריל, כבר יחושבו. התשלום עבור כל אחד ואחד מהם יהיה בשיעור של 100% משכר העבודה.

זאת אומרת, אם הוא היה חולה ב-23 במרץ, מה-23 עד ה-30 במרץ---

אין לו בעיה, למה אחרי היום הרביעי הוא מקבל כבר כסף.

כן, אבל 75%, ומה-1 באפריל זה יהיה 100%. מבחינתנו זה מקובל.

תיקון סעיף 5 והוראות התחילה האלה, מקובלות עלינו.

אבל השאלה אם אתם לא חושבים שיש פגם בזה שנשארות פה הוראות שמתייחסות לשבוע עבודה בן שישה ימים, כשבעצם החישוב שלהם לגבי עובד בשכר, עובד בחלקי, הוא בעצם פוגע בעובד, כי עובד עובד חמישה ימים, ואתם אומרים לו, מחלקים את תקופת המחלה יחסית לעשרים וחמישה ימי עבודה בחודש. איפה עובדים עשרים וחמישה ימי עבודה בחודש? רוב המשק עובד עשרים ושניים ימים בחודש.

וזה אנחנו נשנה. אנחנו לא הולכים לעשות פיקציה. יש חודשים שעובדים גם עשרים ואחד. מעטים החודשים שעובדים עשרים ושניים, ואם אתם רוצים כבר לתת משהו, אז תיתנו כמו שצריך. אמרה היועצת המשפטית עשרים ושניים, וזה צריך להיות עשרים ואחד.

עשרים ואחד ושני שליש, למען הדיוק.

בסדר, אז נעשה עשרים ואחד וחצי. החלוקה תהיה לעשרים ואחד וחצי.

חוק שכר מינימום מדבר על עשרים ואחד ושני שליש.

זה עשרים ואחד ושני שליש, לא עשרים וחמש.

אוקיי, אז זה תיקון סעיף 4.

תיקון סעיף 4
2. בסעיף 4(ב) לחוק העיקרי, אחרי "כחודש עבודה מלא", יבוא "ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן חמישה ימים – עשרים ואחד ושני שליש ימי עבודה.

כן.

אז למעשה זה צריך להיות עשרים וחמישה ימים או עשרים ואחד ושני שליש. זה הצורה המדויקת.

רק שנייה, אדוני היו"ר, על מנת ליצור אחידות, מה גם שאנחנו מהאוצר, יכול להיות שאולי באמת יש מקום לבחון את העשרים ואחד ימים, למרות שזה פחות טוב למעסיקים, למרות שאנחנו מהאוצר, ואני אסביר. כי לפי התחשיב של שישה ימים כפול חמישים ושניים שבועות חלקי שתיים עשרה, אנחנו מגיעים היום לעשרים וששה ימים בממוצע חודשיים. למרות זאת קבעו בהצעת החוק שיש עשרים וחמישה ימים ולא עשרים וששה. כשאנחנו באים היום ועושים עשרים ואחד ושני שליש, שזה גם מה שאני חשבתי, ודיברתי על זה היום עם נועה בטלפון לפני הוועדה, באמת התחשיב המדויק של חמישה ימים כפול חמישים ושניים שבועות, חלקי שניים עשרה, אנחנו מגיעים לעשרים ואחד ושני שליש. זה ייצור אחידות. אני מנסה להבין למה בעבר קבעו עשרים וחמש ולא עשרים ושש.

יש לכם התנגדות לנושא של חישוב לפי שבעים וחמישה ימים. במקום עבודה נהוג חמישה ימים בשבוע.

הוא לא מקבל מחלה על שעות נוספות.

לפי החוק, לגבי חלק מהעובדים, עובדים שעובדים במנוחה שבועית, אז בימי המחלה מביאים בחשבון גם את ימי המנוחה השבועית.

מה זה עובד, באופן קבוע בימי המנוחה השבועית? אז המעסיק לא נותן לו לעבוד בימי המנוחה השבועית כשהוא חולה.

בוודאי שלא, אבל השאלה איך מחשבים לו את הדמי מחלה שלו.

אדוני, זה אותו דבר. זה על אותו עיקרון שעשינו את התיקון בסעיף 4.

תשמעי, אנחנו מתעסקים באפס.

אדוני היו"ר, והוא הדין לגבי מה שאמרתי מקודם לעניין סעיף 2(ב) 5.

אנחנו לא מוסיפים את הסעיפים האלה. טוב שהתעוררת. אנחנו הולכים על 4 ו-5, מה שתיקנו ב-4 ו-5, ו-1,2,3 אינם. אל תעירו הערות על 1,2,3, הוא לא נכנס לחוק.

יכול להיות שאני אצטרך לצאת רגע החוצה ולהתייעץ.

במה, באיזה נושא?

לגבי התוספות.

איזה תוספות?

לגבי התוספות שכבר הוקראו. שבעים וחמישה ימים---

אנחנו הולכים להצביע על זה. אלה היו הסיכומים. אנחנו מתאימים את הימים לימים בפועל.

אז אתם כן הולכים להצביע על זה.

כן. תגידי לממונים שלך שהחלטנו. כפי שהקראת בסעיף התכולה, אז אנחנו עוברים להצבעה, ואנחנו מצביעים על סעיפים 4 ו-5 וסעיף התכולה. 1,2,3 לא מתייחסים.

תיקון לסעיף 2 והתיקון לסעיף 8 לא ייכנסו לנוסח. לא יהיה תיקון בסעיף 2 ולא יהיה תיקון בסעיף 8 לחוק העיקרי.

אנחנו הולכים להמלצה המקורית אחרי כל הדיונים שדנתם ימים ולילות, ואנחנו מקבלים את מה שדנתם ולא רוצים לשנות לכם שום דבר, להוציא איזה משהו מזערי. מי בעד, ירים את ידו.
הצבעה
בעד – פה אחד

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית

תודה רבה. כל הח"כים שנמצאים פה הצביעו בעד. אין נמנעים ואין מתנגדים, והחוק הזה כפי שדנתם ועשיתם, אושר לקריאה שנייה ושלישית, ואני מקווה שתפעלו במליאה שהחוק הזה יעבור בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ויירשם בספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30