ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 14/03/2011

מצבם של הארגונים העוסקים בנושא התרבות הערבית., מצבם של הארגונים העוסקים בנושא התרבות הערבית

פרוטוקול

 
הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
19
ועדת החינוך, התרבות והספורט

14.03.2011


הכנסת השמונה-עשרה



נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 390
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ח' באדר ב' תשע"א (14 במרץ 2011), שעה 13:00
סדר היום
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מצבם של הארגונים העוסקים בנושא התרבות הערבית

של חה"כ מוחמד ברכה
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מצבם של הארגונים העוסקים בנושא התרבות הערבית
של חה"כ מסעוד גנאים
נכחו
חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר

מוחמד ברכה – מ"מ היו"ר

עפו אגבאריה

מסעוד גנאים

ג'אמל זחאלקה

ראלב מג'אדלה

חנא סוייד
מוזמנים
אורלי פרומן

מנכ"לית משרד התרבות והספורט

סוניה אלמליח

רכזת בכירה למועצה לביקורת סרטים, משרד התרבות והספורט

לובנא זועבי

מנהלת ענף תרבות ערבית מרכז ומשלוש, משרד התרבות והספורט

עו"ד גבריאל מאיר
סגן בכיר ליועצת המשפטית, משרד התרבות והספורט

אור דורון

דוברת משרד התרבות והספורט

כלנית שמיר

מנהלת תחום תמיכות, מינהל התרבות

אלברט אנדראוס
בית האמנות תרשיחא

פריאל חישיבון

עמותת "סלמה" לאומנויות הריקוד

אדיב ג'השאן

מנהל אמנותי, תיאטרון אל-סארייא

דעיבס עבוד אשקר
עמותת אורפיוס – חינוך מוסיקלי

שקור כרם

אמנות למען שלום

ג'עפר פרח

מנהל מרכז מוסאוא

עו"ד ראיד חדאד
מרכז מוסאוא

עו"ד נדאל עותמאן
מרכז מוסאוא

ערין עאבדי

מרכז מוסאוא
וג'די דכיוור

בית האומנות לחינוך ותרבות

עו"ד רוני שוקן

מנהל מחלקת קשרי ממשל, יוזמות קרן אברהם
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
רשמה וערכה
יעל חבר המתרגמים בע"מ
1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מצבם של הארגונים העוסקים בנושא התרבות הערבית

של חה"כ מוחמד ברכה
2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מצבם של הארגונים העוסקים בנושא התרבות הערבית
של חה"כ מסעוד גנאים
היו"ר אלכס מילר
צהריים טובים לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הנושא שעל סדר היום, הצעה לסדר - דיון מהיר: מצבם של הארגונים העוסקים בנושא התרבות הערבית, של חבר הכנסת מוחמד ברכה ואותה הצעה של חבר הכנסת מסעוד גנאים. אני מבין שקיימתם יום שארגנתם בנושא, הזמנת אותי ולצערי לא יכולתי להשתתף מאחר והייתי בוועדה אחרת.


חשוב מאוד שנקיים את הדיון מהיבטים שונים של הנושא ולא רק בעניין התרבות הערבית אלא גם בכל הקשור למתקנים ולמצבם של היכלי התרבות, ההצגות ודברים אחרים. אני מבין שלכל האורחים יש את המידע בנושא הזה. אנחנו מברכים את מנכ"לית משרד התרבות והספורט גברת אורלי פרומן ואת כל האורחים שהגיעו לוועדה. נפתח עם חברי הכנסת שהגישו את הבקשה.


זכות הדיבור לחבר הכנסת מוחמד ברכה.
מוחמד ברכה
אני מודה ליושב ראש הוועדה, על כינוס הישיבה וכמובן אני מודה למנהלת הכללית של משרד התרבות והספורט שהואילה בעצמה להגיע לישיבה. לדעתי הנושא הוא מאוד חשוב ובעצם, לא הייתי אומר שהוא חף מפוליטיקה אבל לפחות נוגע ברוח. כולנו מעוניינים לטפח את הרוח ואת רוח היצירה ואת רוח התרבות בכל התחומים. משרד התרבות והספורט שאמון על התחום הזה אמור לשמש דוגמה ומופת, למרבה הצער אני לא יכול לומר את זה על המצב הנוכחי כאשר מדובר שכ- 3% מתקציב 2011 של משרד התרבות מיועד לתרבות הערבית.


אני לא רוצה לדבר בשם החברים שנוכחים כאן ושעוסקים בתחום. אני מקווה שכבוד היושב ראש ימצא את ההזדמנות לשמוע כמה מהם כי כל אחד מהם מייצג תחום אחר של תרבות וכמובן שהם מאוגדים. אנחנו מדברים על תרבות בכלל, על התיאטרון, קולנוע וסוגי האמנות השונים.


לפני כשבועיים נפגשתי עם חבריי נציגי התרבות הערבית שהגיעו לכנסת ונפגשו כאן עם גורמים שונים. בעקבות ביקורם יזמתי את הקמתה של שדולה לענייני התרבות הערבית שכוללת כמה חברי כנסת מסייעות שונות שהצטרפו אליה. אני גם אצור קשר עם היושב ראש עצמו אם יחשוב שהוא צריך להיות חלק מהשדולה, לדעתי זה חשוב.


גברתי המנכ"לית, אני מקווה שלפחות הישיבה הזאת תתווה דרך לתיקון העיוות המתמשך במשך שנים. הייתי לי שיחה קצרה עם כבוד השרה בנושא הזה וקבענו שנשוחח שוב אחרי שהיא תבדוק את הנושא. הישיבה הזאת כאן בוועדה היא הזדמנות טובה כדי להתחיל תהליך לתיקון העיוותים בכל מה שקשור להשוואת מעמדה של התרבות הערבית. צריך לדעת שבכל מקום בו חסרים גופי תרבות, את החסר ימלאו גופים שאינם תרבות וזה מסוכן לכולם. תודה.
מסעוד גנאים
תודה אדוני היושב ראש. אני מברך את האורחים וגם את המנכ"לית על השתתפותה בוועדה. גם אני לא ארחיב בדבריי כדי לאפשר לאורחים להציג את הנושא.


אבל בכל זאת, אמרנו מספר פעמים שתקציב הוא לא רק חלוקת כסף אלא ביטוי של השקפת עולם ואידיאולוגיה וכן ביטוי והערכה לנושאים שאתה מקצה להם כסף. אם כך אוי ואבוי אם התרבות הערבית, הספרות והאמנות שווה רק 2% או 3% מכל תקציב משרד התרבות והספורט. לדעתי יש כאן עוול והפליה זועקת לשמיים. אני מקווה כבוד המנכ"לית שמשרד התרבות והספורט יתקן את העוול הזה. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה. אני מבקש לעבור כרגע למנכ"לית המשרד. בבקשה תעבירי לנו סקירה כללית על כל מה שקורה ואחר כך נעבור לאורחים. אם לאחר מכן המנכ"לית תרצה להתייחס, כמובן שנאפשר את התייחסותה.
אורלי פרומן
תודה רבה אדוני היושב ראש, חברי כנסת, אורחים נכבדים. אני מברכת על הדיון הזה ואני יותר משמחה שאת מרבית החברים שיושבים כאן, בעלי מוסדות תרבות, אני מכירה באופן אישי וגם נפגשתי איתם, אני גם מבקרת בישובים. אני מוכרחה לומר שבמהלך שנה וחצי שאני מכהנת בתפקידי סיירתי רבות בשטח, הייתי בחמישה עשר יישובים ועוד שתיים עשרה פגישות עם ראשי רשויות, ביקרתי במוסדות התרבות הערבית.

כמעט אחת לשבוע, אני נמצאת בשטח ברשות אחת או שתיים, תמיד נוסעת או צפונה או דרומה, רשות אחת יהודית אחת ערבית ולפעמים שתיים ערביות. זה לא במקרה כי שמתי לי למטרה להכיר היטב את השטח כדי שהשיח ביני לבין מנהלי המוסדות וראשי הרשויות במגזר הלא יהודי יהיה שיח ממקום של הכרות וממקום שראיתי ולא רק כשיושבים במשרד. נפגשתי גם עם פורום מוסדות התרבות, הייתה לנו שיחה לפני חודשיים-שלושה, שהעלו חלק מהנושאים שתעלו היום וכמובן גם נושאים מקצועיים.


אני רוצה לציין עובדה, שאותה אתם אולי יודעים, אנחנו כבר חצי שנה ללא מנהל המחלקה לתרבות ערבית, הוא הושעה מתפקידו.

חילופי יו"ר – היו"ר מוחמד ברכה
היו"ר מוחמד ברכה
כבר שנה וחצי?
אורלי פרומן
לא. בתחילת אוקטובר השנה.
היו"ר מוחמד ברכה
ההחלטה הפורמאלית הייתה באוקטובר.
אורלי פרומן
מתחילת אוקטובר הוא אינו בתפקידו, אנחנו מחכים להחלטה שתתקבל בראשון במאי, אני מקווה שתהייה אמירה ברורה. זאת גם עובדה שחשוב לדעת אותה.


אני יותר ממסכימה איתך חבר הכנסת מוחמד ברכה על דברייך כשדיברת על התפיסה הכוללת של מקומה של התרבות בישובים. אני חושבת שזה השיח המרכזי שלי ושל אנשי המקצוע שבאים איתי אל מול ראשי הרשויות. כלומר, איך אנחנו מעבים את הפעילות התרבותית שם, פעילות החל מהילדים וכלה בעולם המבוגרים, אני שמה דגש גדול על עולם המבוגרים כי הילדים גדלים מול מודלים. ככל שנרבה בפעילויות סביב התרבות כך נתעסק פחות איתם במקומות האחרים. אני אומרת את זה כי אנחנו מעודדים וגם ראינו שיותר ויותר רשויות מגישות בקשות לתמיכה לתחומי התרבות.

חילופי יו"ר – היו"ר אלכס מילר
היו"ר אלכס מילר
סליחה גברתי, יש לי בשורה טובה. החוק שאנחנו מגלגלים עוד מהכנסת הקודמת, בנוגע למתן תוכנות סינון ללא תשלום ללקוחות, מהלך שבעצם ימנע את החשיפה של ילדי ישראל לאתרים, חוק זה עבר בקריאה שנייה ושלישית וכל לקוח שמעוניין בהגנה של הילדים באינטרנט יוכל לקבל את התכנה ללא תשלום. העברנו את החוק בוועדת הכלכלה, זה חוק חשוב מאוד וזה במסגרת המאבק שלנו באלימות ברשתות חברתיות.
אורלי פרומן
זה חשוב מאוד.


אני אומרת שוב, שבמסגרת הזאת, אני לפחות בסיורים ובמפגשים שלי עם ראשי הרשויות וגם המוסדות הנמצאים בתחומה אני מעודדת אותם לייצר עוד ועוד פעילות תרבות, זאת תפיסת העולם של חברה שצריכה למצוא את עצמה עוסקת בשני החלקים של המשרד שלנו, גם בתרבות וגם בספורט וכך פחות נצטרך להתעסק במזעור האלימות למינה, וגם נצמיח נכון יותר את הילדים ובני הנוער וניתן מענה הולם להורים.


אני חייבת לומר שבמסגרת מדיניות המשרד שלנו בעניין חלוקת התמיכות, חלוקת הכספים לגופים היא על פי מדיניות מקצועית ולא מגזרית. את זה צריך להבין, כלומר כל התקנות של תיאטרון, מחול, מוסיקה וכדומה פתוחות לכולם. יש לנו עניין לעודד כמה שיותר גופים שיימצאו בתקנות המקצועיות. יש גופים מהמגזר הערבי שנמצאים בתקנות המקצועיות אבל הם לא רבים.
מוחמד ברכה
אבל את יודעת המנכ"לית, איזו בעיה יש כאן, יש כאן בעיה של קנה מידה. אם קובעים קנה מידה גדול.
אורלי פרומן
בתוך הקריטריונים, למשל של התיאטרון, יש איחוד לשוני ותיאטרון ערבי שנמצא שם זוכה לניקוד יתר בזכות האיחוד הלשוני שלו. יש גם פיצוי, אני יודעת למה, הם מעדיפים להיות גבוהים בתקנה של תרבות בקהילה מאשר נמוכים בתקנה של תרבות ערבית. אנחנו מסתכלים על זה כאפשרות לצמיחה של מי שיושב בתקנה מקצועית שבה יש אמות מידה מקצועיות שמושכות אותו כלפי מעלה אליה אנחנו רוצים להגיע.

התקנה של תרבות ערבית, הדרוזית וצ'רקסית שגם הם מהמגזר הלא יהודי, היא תקנה שמקבילה לתרבות בקהילה שיש במגזר היהודי. היא אכן עומדת בשנת 2010 על 10 מיליון, יש 14.3 מיליון של גופים שנמצאים בתקנות האחרות שגם נהנים. קחו בחשבון גם את הספריות הציבוריות, גם את המוזיאונים, וכל מי שנמצא בתקנה המקצועית מקבל גם משם כסף.


אם אני מסתכלת על היחס של התקנה של תרבות ערבית שהיא צריכה להיות תרבות בקהילה- מה שנקרא 'תרבות עממית' אל מול 500 מיליון שפתוחים לכולם לתמיכה, המוסדות הערביים יכולים למצוא את עצמם שם וזה העידוד שלנו.
היו"ר אלכס מילר
שאלה לגברתי המנכ"לית, אם אנחנו מסתכלים על הנתונים של הגופים שהגישו בקשה ביחס לגופים שאושרו, האם יש גופים שפנו ולא קיבלו? מהי הסיבה? האם מסיבה טכנית או שהם לא עמדו בקריטריונים, והאם לגופים שהגישו בקשות יש בעיה עם הקונספט שהגדיר משרד התרבות והספורט בנוגע לתמיכות?
אורלי פורמן
בשנת 2010 למשל יש לנו 157 גופים שהגישו בקשות ואושרו ל - 105 גופים תמיכות. אגב גם במגזר היהודי יש הרבה יותר גופים שמגישים. יש מספר סיבות לדחייה החל מאי אישור לניהול תקין שפוסל על הסף את הגופים מלטפל בהם, דרך בעיות מנהליות כאלה ואחרות של חוסר באישורים. מעט מאוד בגלל סיבה מקצועית מאחר וזו תקנה שמיועדת לתרבות עממית.
חנא סוייד
יש דרישות ל- matching ?
אורלי פרומן
לא. אבל אנחנו לא תומכים אף פעם ב- 100%. על פי 'חוק יסודות התקציב' אתה לא יכול לתמוך בגוף ביותר מ- 75% מסך הכל .
חנא סוייד
ואם אין לו את ה- 25% ל- matching מה הוא יעשה? הוא לא יהיה זכאי? את יודעת שמדובר בדרך כלל באגודות וארגונים שפועלים בישובים שהם ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, מצב הרשויות המקומיות שאמורות להיות 'הרגל השנייה' או 'הרגל השלישית' שעליה עומדת כל פעילות תרבותית. אנחנו יודעים שזה לא בגלל משרד התרבות והספורט אלא בגלל המצב הכללי ברשויות המקומיות שאינן יכולות לעשות שום matching לא רק בפעילות תרבות אלא גם ברווחה. נוצר מצב שלמי שיש כסף הוא כן יוכל לקבל כסף גם לרווחה וגם לתרבות ומי שלמעשה צריך את הרווחה והתרבות יותר, דווקא הוא יוצא נפסד כי אין לו את היכולת לעשות ה- matching. האם אתם ערים למצב הזה?
אורלי פרומן
ראשית אנחנו ערים, כמו שאמרתי אני מסתובבת בין הרשויות שחלקן עם חשב מלווה רו וועדה קרואה. אני לא יודעת מכל הדיונים שלנו בשנתיים שאני נמצאת בתפקיד, 2009-2010 שהייתה בעיה כזאת, ונפגשנו עם ראשי רשויות. יש תמיד את ה- 25% האלה להשלים שהרשות והעמותה, אגב לא מדובר רק ברשויות אלא גם בגופים אחרים שהם עמותות.
היו"ר אלכס מילר
יש תקציב יעודי לנושא התרבות שאתם מעבירים לרשויות המקומיות והוא מנוצל לדברים אחרים? אנחנו מזהים את הבעיה הזאת גם במערכת החינוך.
אורלי פרומן
לא.
היו"ר אלכס מילר
כלומר אין תקציב שמועבר לתרבות?
אורלי פרומן
חלק גדול מהבקשות הולכות ישירות לעמותות של מוסדות התרבות והחלק האחר, שליש, הולך דרך הרשויות המקומיות שהוא מאוד מבוקר על ידינו ומפוקח עם ביקורות.
היו"ר אלכס מילר
אין בעיה. כל שקל שיוצא מהמשרד, מגיע לתרבות בהתאם לבקשות שמאושרות על ידכם?
אורלי פרומן
כל הבקשות שאנחנו בודקים. נמצאת כאן לובנא שעושה את עבודתה נאמנה בעניין הזה מול כל הגופים הנתמכים, החלק שלנו מגיע לייעודו.


אנחנו הקמנו בקיץ האחרון את החברה "תרבות לישראל" זו שהחליפה את "אומנות לעם" גם המגזר הערבי נהנה מ"תרבות לישראל". מיד באוגוסט שהסתיים פסטיבל מסרחיד - עכו, מסרחיד המטייל טייל בקרב 25 ישובים עם 80 מופעים ברחבי הישובים. גם עכשיו, בדיוק לאור ההערה שלך, כל נושא סבסוד סדרות תרבות, סדרות תיאטרון, מוסיקה, סדרות משולבות, מחול ובעצם מה שהישובים בוחרים, אחוז הסבסוד שם הוא הרבה יותר גבוה מאחוז סבסוד רגיל ודווקא בזכות החשיבה שלנו. כך שגם בתחום "תרבות לישראל" שכל תפקידה הוא להנגיש תרבות לפריפריה, מטבע הדברים חלק גדול מהישובים נמצא בפריפריה והם נהנים מאחוז סבסוד גבוה.


במסגרת התקנה של התרבות הערבית העממית ישנם 11 מוסדות שנקראים 'מוסדות עוגן', יש להם רצועה מיוחדת בתקצוב. 'מוסדות עוגן' הם מוסדות תרבות שעוד צעד אחד והם בתקנות המקצועיות. חלקם ברמה מקצועית איכותית מאוד גובהה. השיח שלנו איתם הוא כן לתת את הדחיפה כדי שיעברו לתקנה המקצועית, עם ההערות שאמרת. כדי שהמעבר יהיה מסבסוד או בתמיכה יחסית גבוהה מהתמיכה היותר נמוכה, אבל יש כאן אמירה. יש כאן אמירה של המגזר שבתקנה מקצועית הן במוסיקה, הן בתיאטרון, הן במחול יושבים גופים מהמגזר.

אתם לא יכולים לשבת שם ברמה של התרבות העממית, צריכים להיות שם בתקנה, ונבנה ביחד איך אתם לא נפגעים. בכל מעבר יש לו איזה מנגנון תמיכה, ולא בהכרח המוסדות רוצים לראות את עצמם שם. לפעמים יותר טוב להיות הגבוהים בתקנה של 'תרבות עממית' אבל זה גם מסר. אם אתה בתקנה של תרבות מקצועית אז זה מסר למגזר, אז אתה גם מפנה את הכסף שאתה לוקח, יחסית היום 40% מהתקנה הולך ל'מוסדות העוגן'.
מוחמד ברכה
יש גם בעיה של נפח פעילות. נפח הפעילות הכלל ארצית ידוע, כשמדברים על נפח הפעילות של 20% מכלל האוכלוסייה אז העמותות לא יכולות להיכנס לשום קריטריון.
אורלי פרומן
אבל יש לנו שם תזמורות ויש לנו את "בית הגפן" ויש לנו עוד גופים שנמצאים שם. בואו נעבור את המחסום הפסיכולוגי הזה, זה גם עניין של הביצה והתרנגולת. יש להם יותר פעילות, רוצים לצרוך אותם יותר, הסיפור של הנגשה, הסיפור של תיאטרון מקצועי, הסיפור של שינוי נורמות. לפעמים אני יושבת מול ראש רשות והוא אומר לי "אני לא יכול למלא אולם" , אמרתי לו "בוא תתחיל עם חצי אולם". ולאט לאט אנשים יצאו מהמופע שנהנו ממנו ושראו, יספרו לשכנים ומחר יהיה אולם מלא. אנחנו צריכים לאחד כאן כוחות כדי להצליח.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי. אלברט אנדראוס, מנהל פורום תרבות ערבית, בבקשה אדוני.
אלברט אנדראוס
תודה רבה לך אדוני היושב ראש, חברי כנסת נכבדים, המנכ"לית, חברים.


התפיסה שדבקה במשרד לגבי הפעילות התרבותית במגזר הערבי היא שהיא חובבנית, אני רוצה להציע למשרד לרדת מהנימה הזאת כי אני חושב שפועלים היום במגזר הערבי מוסדות שדרכם למקצועיות. אני מסכים עם המשל והנמשל של הביצה והתרנגולת כי אנחנו לא נוכל לעבור ליתר מקצועיות אם אין תקציב לכך. הרמה היא רמה מקצועית והגופים האלה, אדוני היושב ראש, הם על סף קריסה. לצערי הרב עמותות שפועלות למעלה מעשרים שנה הן על סף קריסה בגלל חוסר מוחץ בתקציב.


אנחנו הלכנו בהחלט בדרכים מאוד מקובלות במגעים עם המשרד, עם המנכ"לית, עם היועץ המשפטי מכובדי, ועשינו את כל המגעים הנדרשים כדי לתקן את כל הליקויים החל ברמת תיקון הקריטריונים. לדעתי יש שם סלט אחד גדול בין תחומי התרבות. השנה המשרד לקח על עצמו לתקן את המעוות בקריטריונים כשמדובר בקריטריונים מקצועיים. כעת התבשרתי שהדבר לא זז, קבענו שזה יסתיים עד אפריל, מכובדי היועץ המשפטי בישר לי שלא נעמוד בדבר עד אפריל, שוב נחזור לקריסה ותוסף קריסה של עמותות בגלל חוסר ארגון בקריטריונים הקיימים.


דיברנו על העברת מסגרות תקציב, העברת מקדמות לעמותות הערביות – אנחנו כבר באמצע מרץ, מסיימים את מרץ ועדיין אין מקדמות לעמותות הערביות. אדוני היושב ראש אנחנו שוברי אמון, אנחנו שוברים אמון עם הספקים איתם אנחנו עובדים כי הדבר הזה כל הזמן בהשהיה בלתי פוסקת. למה הדבר לא עובר למגזר הערבי במהרה? אנחנו כל הזמן שואלים ועושים מיליון התקשרויות עם המון שאלות.
היו"ר אלכס מילר
אבל את יודע שזה עם כל העמותות ואין לזה קשר למגזר הערבי או לא, זה עם כל העמותות ולכולם יש את אותה בעיה.
אלברט אנדראוס
כן. אבל אנחנו סובלים מזה לאורך שנים.
היו"ר אלכס מילר
זאת בעיה לא פשוטה בכלל, והיא בעיה כללית.
אלברט אנדראוס
היה חשוב לי לציין שאנחנו גם סובלים מזה וזה ברור. העמותות הערבית בכללן מגיעות לשיעור של 2% עד 3% מהתקציב.
היו"ר אלכס מילר
יש לך את הנתון, של סך הכל של הגופים במגזר הערבי שעוסקים בתרבות?
אלברט אנדראוס
בערך כ- 160 עמותות הגישו .
היו"ר אלכס מילר
לא מספר העמותות שהגישו, אלא מספר העמותות העוסקות בתרבות במגזר הערבי.
אלברט אנדראוס
105.
היו"ר אלכס מילר
ומספר העמותות שקיבלו תקציב?
ג'עפר פרח
בערך כ- 400 עמותות.
היו"ר אלכס מילר
כמה מתוכן עוסקות בתרבות הבמה?
ג'עפר פרח
זה לא מפולח, מתוך כלל העמותות הפועלות רק 160 מתוכן הגישו בקשות, סך הכל פועלות בתחום התרבות כ- 400 ורובן לא מגישות בקשות למשרד התרבות והספורט.
היו"ר אלכס מילר
למה?
ג'עפר פרח
כי הן מכירות את המסגרת, ולכן מעדיפות לא להגיש.
ג'מאל זחאלקה
מתוך ייאוש.
ג'עפר פרח
אתה רוצה שנפגיש אותך איתן? נביא אותן בפעם הבאה.

היו"ר אלכס מילר


ברגע שאתה מוריד את הידיים ואומר שאתה לא הולך להילחם, אז מה אתה חושב? רבותיי, אני מבקש שתבינו שאם הינו יושבים כאן ודנים על מצבן של 350 עמותות שהגישו בקשות ומתוכן אושרו 105 אז היינו יכולים לומר שאולי יש כאן תקלה. מתוך 157 אושרו 105 בקשות וזה אחוז די מכובד. צריך להחליט כאן.
חנא סוייד
המבחן האמיתי יותר הוא ההקצבה והתמיכה שאושרה לאגודות ועמותות ערביות מסך כלל ההקצבה של המשרד. אתה לא צריך לספור אלא להסתכל על מבחן התוצאה. לדעתי זה לב העניין. אם אתה בונה קריטריונים מקשים זאת הסיבה יש לך כאלה שלא הגישו.
היו"ר אלכס מילר
הקריטריונים למגזר היהודי לא כל כך קשים?
מוחמד ברכה
אנחנו לא מבקשים כאן לתקצב ארגונים ועמותות שלא הגישו. בשנה הבאה כשיגישו יותר נדרוש יותר אבל לפחות היום לאלה שמגישים ושכמעט קורסים. בואו לא נרחיב את היריעה מעבר למה שיש על השולחן.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת מוחמד ברכה אתה צריך להבין שמהותה של הישיבה כאן הוא לא רק להצביע על המצב הקיים, אנחנו מסתכלים על היריעה הכללית כי אם אנחנו רוצים להתקדם אנחנו צריכים להבין את הבעיות הכלליות.
חנא סוייד
אז יש יתרון לגודל ולבעיות, יש העצמה של אגודות ועמותות.
היו"ר אלכס מילר
הרי יש את הנתונים שבסופו של דבר הם נתונים פורמאליים ויש נתונים שאינם פורמאליים. הנתונים הלא פורמאליים מדברים על 400 עמותות והנתונים הפורמאליים מדברים על 157 עמותות שהגישו.
חנא סוייד
אם זה המבחן הוא מטעה, זו טעות. זה לא המבחן היחידי שצריך להסתכל עליו. צריך להסתכל על סך כל התמיכה מסך כלל התמיכות של המשרד. זה המבחן וזה הקריטריון.
היו"ר אלכס מילר
ברגע שמטפלים בבעיה הנקודתית היא תביא לפתרון הכללי ולא הייחודי כדי לסגור למישהו את הפינה ובזה סיימנו, ואחרי חצי שנה נשב כאן שוב.
אלברט אנדראוס
אדוני היושב ראש אני מבקש להמשיך.


כל מה שאני אומר, זה מכלל העמותות האלה. בתוספת למה שמקבל "בית הגפן" אנחנו מגיעים כאן לכ- 20 מיליון שקל שלדעתי זה לא עומד פרופורציונאלית לחמישית מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. לדעתי הסכום שצריך לתת הוא משהו בסביבות ה- 100 מיליון שקל לעמותות. אגב, אני מצדד בדבריו של כבודו שצריך להתחיל לחשוב בחשיבה מאוד מקצועית בשאלה לאן פנינו בתרבות.


היה צורך במיפוי חלוקת התקציב בתחום התרבות, זו הייתה דרישתו של מבקר המדינה מלפני שנתיים, דרישה מהמשרד. לצערי הדבר לא נעשה ואני חושב שזה היה כן מסייע רבות בהבנת המצב.


לטענתה של המנכ"לית, גברתי, אני רוצה לומר לך כמה דברים, אל לנו, ובל לנו לשכוח שכמו שיש לנו תיאטרון באידיש יש לנו גם אוכלוסייה ערבית שהיא אוכלוסייה בפני עצמה גם מבחינה תרבותית, צריך לכבד גם את זה וגם את זה, צריך להבין את הקהל צופי האידיש וצריך להבין את קהל צופי הערבית. כל תרבות באשר היא מכובדת ועל כן אנחנו באים ואומרים, נכון שאנחנו עובדים קשה עד היום, עד היום אנחנו עובדים קשה בשביל להביא את הקהל וגם לפתח קהל צרכן תרבות. זו בהחלט אחת המשימות שאנחנו לוקחים על עצמנו.


רמת הקריטריונים עליהם מדובר במגזר היהודי הם על סף מאוד גובה, ובצדק. אני חושב שהמגזר היהודי עבר כברת דרך בכל מה שקשור לתרבות, והקריטריונים נמצאים ברף גבוה. אני עם העמותה שקיימת לפחות 20 שנה לא יכול לעמוד באמות המידה של הקריטריונים האלה, לא בגלל שאני לא רוצה אלא בפועל אני לא יכול. הסיפור הזה הוא סיפור הביצה והתרנגולת. שוב צריך להכשיר מורים, שוב צריך להכשיר דור שלם, זה מעגל קסמים שמתחיל ולא נגמר.


בל נשכח שבכל המגזר הערבי אין אודיטוריום אחד שאנחנו יכולים לבצע בו את הפעילות שלנו. אנחנו כל הזמן ניידים ממקום למקום ועוד מקום, וזה דבר שמקשה עלינו מאוד.


לעניין 'מוסדות עוגן', אנחנו מדברים על כ- 9 מיליון שקל, תתארו לעצמכם שיהיו יותר 'מוסדות עוגן', גם כך המאבק על העוגה התקציבית קשה. מה יהיה על 'מוסדות העוגן'? האם אני אקרא 'מוסד עוגן' רק בשביל התואר, אני באמת לא צריך את זה אם בפועל זה לא ייתן לי ביטוי וחבל על כל השמות הנוצצים האלה. לגבי שני גופים גברתי, אנחנו בשאיפה שיהיו יותר וצריך לשאול את השאלה למה יש רק שני גופים. ששנים שקיימים ולוקחים מהמגזר היהודי בתקנה הכללית, יש רק שני גופים. השאלה באמת נשאלת האם זה בגלל ששאר הגופים לא רוצים. לא, הם מאוד רוצים אבל אנחנו לא יכולים להגיע לזה.


אני מבקש לסיים את דבריי ולומר באמת בזעקה שיש מקום לתת את הטון ולומר שיש כאן משהו שצריך לעשות בנושא. כבוד היושב ראש אני אומר לך שככל שנעשה ולא ניגע בעוגה התקציבית הזאת, שבאמת שנים המגזר מקבל 2%, 3% מהתקציב, כל מה שאנחנו אומרים לכאורה יפה אבל לא יקדם שום דבר. תודה רבה.
היו"ר אלכס מילר
נציג מפעל הפיס נמצא כאן?
יהודית גידלי
לא. הם הוזמנו אבל לא נמצאים.
היו"ר אלכס מילר
תאמרי להם בבקשה, שאני רואה את זה בחומרה.


אדיב ג'השאן בבקשה.
אדיב ג'השאן
תודה צהריים טובים. אני מנהל אמנותי, תודה ליושב ראש הוועדה, למנכ"לית ולחברי הכנסת על המפגש הזה.


אני רוצה לומר שאנחנו חלק ממשפחת התרבות בישראל. לכן אני מבקש שהתייחסות של הממסד לתרבות הערבית תהייה בהתאם. מזה 62 שנה אנחנו תקועים כמעט באותו מקום והגיע כבר הזמן להתחיל לשנות את הראיה הכוללת בכל מה שקשור לתמיכה בתרבות הערבית.
היו"ר אלכס מילר
מה אתה מציע אדוני?
אדיב ג'השאן
אני מציע שאוכלוסייה שמהווה 20% מתושבי המדינה תקבל את מה שהיא צריכה לקבל.
היו"ר אלכס מילר
כרגע לפי הנתונים אתם מבחינת האחוז מקבלים כמו כולם. אם יש לך הצעת אופרטיביות אני רוצה לשמוע. מתוך 157 בקשות קיבלו 105.
פריאל חושיבון
כמה אחוז מהכסף הכללי?
חנא סוייד
אדוני היושב ראש, אתה סופר את העמותות או את הכסף?
היו"ר אלכס מילר
השאלה אם זה פרופורציונאלי לגוף מקביל לעמותה והאם הקריטריונים זהים?
שקור כרם
אדוני הנכבד, הגוף שקיבל לא אומר שהוא קיבל את מה שהוא ביקש. גם אם הוא קיבל שקל זאת אומרת שהוא קיבל?
היו"ר אלכס מילר
אני רוצה לשאול אותך אם אתה חושב שיש איזו עמותה שביקשה סכום מסוים וקיבלה את כל הסכום שהיא ביקשה? הרי כולם מקבלים מעט. השאלה האם זה פרופורציונאלי? האם מדובר באותם קריטריונים?
אורלי פרומן
לא כדאי להציג את זה כך, כי אתה דווקא פוגע בתרבות הערבית.
היו"ר אלכס מילר
אני לא רוצה לפתוח כאן ויכוח שהוא לא תרבותי. ויכוח תרבותי זה כשאחד מדבר כל השאר מקשיבים ורק אחר כך מתייחסים.
אדיב ג'השאן
לפני שנסיים אני רוצה לומר, חבריי כאן מכירים אותי כבר הרבה שנים, אנחנו עובדים ללא עתיד ואני מבקש לתת בטחון לאמן הערבי, להסתכל עלינו לא רק כעמותות אלא כמפעלי תרבות, אנחנו מפעלי תרבות רבותיי. במפעל תרבות צריך לתמוך בהתאם.

חילופי יו"ר – היו"ר מוחמד ברכה
היו"ר מוחמד ברכה
תודה רבה. געפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא בבקשה.
ג'עפר פרח
אני רוצה לשים את הדברים קצת בפרופורציה. תקציב משרד התרבות והספורט הוא 607 מיליון שקל על לפי הוראות התקציב שאושרו בכנסת. מתוך זה מה שמיועד ומסומן לאוכלוסייה הערבית הוא 12 מיליון שקל.

חילופי יו"ר – היו"ר אלכס מילר
מוחמד ברכה
אמנם אני סיימתי את תפקידי כיושב הראש, אולם אני מבקש שתחזור על המשפט הזה.
ג'עפר פרח
סך הכל התקציב של משרד התרבות והספורט הוא 607,128 מיליון שקל, מתוך זה התקנות המסומנות לאוכלוסייה הערבית מגיעות לסכום של 12 מיליון שקל במקרה הטוב. אני אתן לכם דוגמאות ואוכל להציג לכם תקנות שלמות, כבוד המנהלת הכללית של המשרד, תקנות שלמות שאין בהן שום ייצוג ושום הקצאה לשום מוסד במגזר הערבי. שום הקצאה.
היו"ר אלכס מילר
רבותיי אני אחזור על המשפט. אני צעיר הייתי ועדיין לא זקנתי, אבל את הלוגיקה בדברייך אני מתחיל להבין וכנראה אני יודע לאיזה כיוון אנחנו ניקח את הסיפור הזה. אתה כן יכול להמשיך, ויכול להיות שיש כאן מצב של אי הבנת הקונספט אליו מתייחסים.
ג'עפר פרח
אדוני אנחנו עוסקים בזה, אנחנו כבר קיבלנו את התשובה המפורטת, שלהם ובמקום שנצטרך להתדיין על זה בבית המשפט אני חושב שהוועדה הזאת אמורה להגיד את דבריה. אני חושב שהמנכ"לית במקום להגיד לנו שהיא מסיירת בישובים שתגיד לנו כמה כסף היא הולכת להקציב לתקנה הספציפית. לחלופין היא בהחלט יכולה למשל להגיד בתקנה שקשורה לשימור אתרים כמה כסף יהיה מיועד השנה, לא בשנה הבאה. את הסיפור הזה שמענו מספיק, יש כאן מספיק כסף.


אני מבקש לדעת, המנכ"לית נמצאת כאן, יש תקציב לפי 'חוק הקולנוע', יש ארבע-חמש קרנות קולנוע, אני רוצה לראות קרן לקולנוע הערבי. אני רוצה לקבל תשובות כמה מתוך התקנה שקשורה לקולנוע שאמורה לממן קולנוע מגיעה לקולנוע הערבי. אני הולך לתקנה אחרת, ירושלים, ירושלים יכולה לגשת לכל תקנה אחרת ומוסדות תרבות שנמצאים בירושלים יכולים לגשת לכל תקנה אחרת, בירושלים מקבלים תקציב של 19 מיליון שקל, ירושלים לבד.
היו"ר אלכס מילר
יש 'חוק ירושלים'.
ג'עפר פרח
נכון, ואני אומר שהגיע הזמן לשינוי אם הנתונים כל כך קשים. אני אתן לך דוגמה אחרת, 'בית התפוצות' וכנראה יש חוק לבית התפוצות. הוא מקבל 11 מיליון שקל ולקבוצות תיאטרון כשאנחנו מדברים על 77 מיליון שקל לתיאטרון, כמה "בית הגפן" והתיאטרון הערבי מקבלים? 2.5 מיליון שקל. מוסדות תרבות מדע ומחקר, אין מחקר שצריך לחקור את התרבות הערבית? לזה יש שם הקצאה של 14 מיליון שקל.

איזה מוסד יהודי חוקר את התרבות הערבית או מוסד מחקר ערבי שחוקר? אף אחד. זה לא עניין של אומנות הפלסטית, למה אין לנו מוזיאון ערבי אחד היום? אין לנו מוזיאון ערבי. תגידו לנו בעניין התקנה של מוזיאונים בישראל למה עד היום אחרי 62 שנה אין מוזיאון שמתעד את התרבות הערבית ושאותו אנחנו מנהלים? למה באמנות הפלסטית אין לנו מקום שאנחנו יכולים לעבוד? היום באום אל פאחם מנסים להקים גלריה, למה אין לזה הקצאה תקציבית?


כמו במגרש הכדורגל בסכנין אפשר לפנות לקטאר ולפנות למדינות ערב ואחר תחוקקו חוק בכנסת שיאמר שהכסף מגיע למימון טרור. חבר'ה זה כסף מהמיסים שלנו, אנחנו משלמים את המיסים ולדעתי שבמקום שנחכה לכסף שיגיע מקטאר כדי לממן את האצטדיון בסכנין הגיע הזמן שיוקם אודיטוריום בתקציב של משרד התרבות.

גברתי המנכ"לית התשובות המלומדות שקיבלנו לא מספקות. אי אפשר לבוא ולהגיד מה מספר הבקשות שהוגשו, אפשר לדבר על הצרכים. כבוד היושב ראש והמנהלת הכללית, מבקר המדינה אמר לכם כבר בשנת 2007 לעשות סקר צרכים, תחלקו את הכסף לפי סקר צרכים, תקבעו קריטריונים. למה אתם לא עושים את זה עד היום? תנו תשובות למה זה לא קורה. יש לכם 34 מיליון שקל בעתודה לקידום התרבות, יש לכם עתודה בסכום של 8 מיליון שקל לקולנוע. זה כסף שעדיין לא חולק, עדיין לא סומן.


כבוד היושב ראש, אני לא חושב שרוב מוסדות התרבות היהודים בישראל עדיין מחכים למקדמות. רוב המוסדות כבר קיבלו את המקדמות למעט אלה שנמצאים בבדיקות עומק במשרד האוצר או במשרד. אבל רוב מוסדות הערביים לא קיבלו שום מקדמה עד היום.
היו"ר אלכס מילר
תודה. העמותה לקידום החינוך המוסיקלי רב תרבותי נצרת, בבקשה.
דעיבס עבוד אשקר
דיברו הרבה, בגלל שחבל על הזמן אני לא רוצה להוסיף הרבה אלא רק להוסיף ולהתייחס לנקודה אחת. המנכ"לית אמרה "מלאו חצי אולם תחילה", אבל כדי למלא חצי אולם בהתחלה אנחנו צריכים כסף. כדי למלא אולם אנחנו צריכים יותר ויותר להשקיע בחינוך לתרבות, זה רחוק מאוד מלהיות מספיק. 11 מיליון האלה רחוקים מלהספיק למאות אלפי תלמידים הנמצאים בבתי הספר להם אנחנו צריכים לתת תרבות ברמה גבוהה כדי שיתחילו להבחין באיכות התרבות ובאסתטיקה של התרבות, להתחיל להתייחס אליה כמו שצריך.


אני שוב חוזר ואומר, שאנחנו חברה מתפתחת וצריך להתייחס אליה כאל חברה מתפתחת, צריך לתמוך בחברה המתפתחת שהוזנחה מאז שנת 1948. זאת הנקודה העיקרית. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה אדוני. רבותיי אני מבקש לעבור לחברי הכנסת.
ג'מאל זחאלקה
כבוד היושב ראש, הכל נאמר כאן כבר. לדעתי חשוב להדגיש שבאף מקום בעולם, אני חושב שהגיע הזמן שאפילו נעשה השוואה בין לאומית, אני אבקש את זה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אין אף מקום בעולם שבעניין הקצאות לתרבות למיעוטים בעולם, באף מקום בעולם אין תרבות ללא תמיכה או לפחות אין תרבות גובהה ללא תמיכה ממשלתית. אני לא מדבר על זמרי חתונות אלא על תרבות גבוהה, על תיאטרון ראוי לשמו, על מוסיקה ראויה לשמה, על אומנות פלסטית, קולנוע, מחול.

לא רק שאין תרבות ללא תמיכה, יש היום בעולם התייחסות מיוחדת דווקא לקבוצות, ויש הקצאת יתר כדי לשמר את התרבות של עמים או קבוצות לאומיות ולשוניות הנמצאות במיעוט. זה לא רק שאנחנו צריכים לקבל את התקציב כחלקנו באוכלוסייה אלא מן הדין שנקבל יותר. תשאלו למה שנקבל יותר, בגלל שאנחנו קבוצת מיעוט, בגלל שהציבור שלנו מועט יכולת, בגלל שאם כרטיס כניסה לתיאטרון בישוב ערבי הוא 50 שקל אנחנו יודעים שאפילו חלק מהאוכלוסייה ביפו לא יכולה לשלם את הכרטיס.

הסבסוד כאן צריך לקחת בחשבון גם את המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה, אנחנו לא צפון תל אביב. אין לנו גם את אותם בעלי הון שתורמים לפעילות תרבותית. אין לנו את התמיכה בגופים. להשאיר אותנו ברמה הזאת לדעתי זו הפליה על הפליה, על הפליה שהיא לא מקובלת. הגיע הזמן לעשות תפנית ולא עוד תיקון פה ושם אלא שינוי יסודי, ושתוגדר המטרה לקידום התרבות הערבית.


אני מבקש להגיד לכם משהו נוסף שאולי ישמע מיותר אבל כדאי שתקשיבו לו. דעו לכם שהתרבות היהודית, תקשיבו טוב למה שאני אומר לכם כי זה לא דבר פשוט, התרבות היהודית באינטראקציה עם תרבות ערבית מוסלמית מזרחית שגשגה ופרחה. באינטראקציה ובפתיחות כלפי תרבות מערבית נוצרית היא טושטשה ונעלמה.

חיזוק התרבות הערבית, זו המשענת שלכם כי אתם לא רוצים שהתרבות העברית שאת רוצים שיהיה לה סיכוי, הסיכוי הוא רק באינטראקציה עם התרבות הערבית שתצמיח כאן. בלי התרבות הערבית כאן אתם נותנים לעצמכם גול עצמי. אני מפנה אתכם לקורא קצת היסטוריה וללמוד איך התרבות היהודית שגשגה כשהיא נפתחה לתרבות הערבית בספרד, ואיך נחלשה בפתיחות מול המערב, ולכן הייתה ההסתגרות והגטו וכל הדברים האלה.
היו"ר אלכס מילר
טוב, שיעור בהיסטוריה גם בנושא הזה צריך הבהרות. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אתה זורק דבר לא פשוט שדורש התייחסות אקדמית מחקרית.
ג'עפר פרח
אפשר להזמין את פרופסור מנחם בן ששון, שהוא מומחה לנושא הזה לדיון בנושא.
היו"ר אלכס מילר
אז למה לא הזמנתם אותו? לפעם הבאה נזמין אותו.


גברתי המנכ"לית, אני רוצה את התייחסותך לנושאים שעלו כאן. אבל קודם נשמע את חבר הכנסת ראלב מג'אלדה.
ראלב מג'אלדה
קודם כל צריך לתת מחמאה למנכ"לית. יש לנו מנכ"לית טובה, שמכל הכיוונים מדברים עליה לטובה. אבל, לא היא הקובעת את המדיניות, היא מיישמת מדיניות ולא צריך להתבלבל. אני יכול לומר לך, שיש גם צוות מקצועי מצוין במשרד הזה.


אני מציע לחלק את הדיון לשני חלקים. החלק הראשון המיידי הוא שהאנשים יחזרו היום עם בשורה. החלק השני הוא שנקיים דיון ארוך יותר, יסודי יותר ויותר מהותי.


אנחנו התחלנו בקריטריונים ונקבעו דברים שבסופו של דבר משרד המשפטים התיישר, יושב כאן גבי, גבריאל מאיר, משרד המשפטים התיישר בסוף עם המשרד ונתן את ידו והסכמתו לקריטריונים. נקבעו קריטריונים, צריך להמשיך במהלך וצריך להפעיל את זה. בנוגע למקדמה הוחלט שיקבלו מקדמה בחודש הראשון של השנה, חודש ינואר, כמו העמותות היהודיות. העולם הזה שמקבלים בחודש יוני, באוגוסט או בסוף השנה, מה הם צריכים את הכסף בסוף השנה? אני מדבר על עובדות, אלו דברים שהם לא בתיאוריה או מחשבה או היסטוריה.


אין אולם אחד בחברה הערבית, שעולה על 350 כסא. יש שני אולמות, שהאחד הוא 250 כיסאות והשני 270. כשאמרתי את זה בזמנו לראש הממשלה אולמרט הוא לא האמין לי, הוא רק אמר "מה אתה עובד עלי", הוא בדק את זה בעצמו ואין אולם אחד, אחד. כל האירועים שעשו בעבר חבריי במשרד הם עשו באולמות של יהודים, בקיבוצים. קיבוץ גן שמואל עם 308 חברים יש לו אולם של 1,100 כיסאות.
היו"ר אלכס מילר
אבל הוא אומר, שגם אולם עם 270 כיסאות לא מצליחים להביא אנשים.
ראלב מג'אלדה
מפני שיש לך אוכלוסייה חלשה שלא יכולה לממן, את זה צריך להבין. אני רוצה לומר לך, לך במיוחד אדוני היושב ראש, אם אתה לא רוצה גזענות ואלימות אתה צריך לתת תרבות. איפה שיש תרבות אין אלימות ואין גזענות.
היו"ר אלכס מילר
אני מסכים, אבל אני רוצה להבין.
ראלב מג'אלדה
אם אתה מסכים, אני אומר לך מה הפתרון. אין כאן הוקוס פוקוס, לא צריך להמציא את הגלגל כי הוא נמצא. מה שהם קיבלו בשנתיים שקיבלו עלייה בתקציבים הם היו תקציבים נוספים, 95 מיליון שקל לשנתיים. לכן הממשלה צריכה לתת כסף נוסף ולעשות העדפה מתקנת למצב נתון מאוד ייחודי, ולא על חשבון תיאטרון יהודי, לא על חשבון עמותות יהודיות, כי גם שם יש קריסה או כמעט קריסה. צריך להוסיף תקציב ייחודי נוסף של 35 עד 40 מיליון שקל בשנה כדי לחזק את התרבות הערבית. זו צריכה להיות מדיניות של הממשלה ולא של המנכ"לית.


אני מבקש ממך ולכן גם אמרתי לך שתחלק את הדיון לשניים, אחד זה המיידי שמחר בבוקר תהיינה תשובות. על המקצועיות אל תתווכחו איתם, יש היום עמותות ערביות מעוררות כבוד אבל הן לא יכולות להמשיך לעלות למעלה. אני אומר לך דבר חמור יותר, שתי עמותות הערביות שנמצאות בתקנה היהודית הן מצטערות ורוצות לחזור לתקנה הערבית, הן ירדו בהקצבה בתקנה היהודית. אלו עובדות, ונמצאים כאן אנשים שיודעים את זה, הן מצטערות על היום שהן הצטרפו לתקנה היהודית.


גברתי המנכ"לית כאן מדובר במדיניות, אי אפשר להמציא את הגלגל, אין הוקוס פוקוס. יושבים כאן אנשים אותם אני מכיר אחד לאחד, שעושים בתרבות הערבית נפלאות. צריך להקצות תקציבים. אתה תפנה למשה גפני ואנחנו נשתף פעולה בוועדת הכספים ויחד עם הממשלה אפשר להעביר תקציב ייעודי ייחודי נוסף מסעיף אחד לסעיף מסוים. יש במשרד כמה עשרות מיליוני שקלים לא מנוצלים, אני לא רוצה להזכיר לא את התקנות ולא שמות, המנכ"לית יודעת לעשות את זה מצוין אם זה יוטל עליה.


היום אסור שהאנשים האלה יחזרו הביתה, בלי לפחות המלצה מיידית.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, אנחנו נשמע קודם את תגובת המנכ"לית.
ראלב מג'אלדה
אפשר לפתור את הבעיה בטווח של שנתיים, יש סעיפים שניתן למצוא, אבל זה דורש רצון ומדיניות. תודה רבה.
פריאל חושיבון
סליחה, אני רוצה לומר על ההערה שלך שאנחנו לא ממלאים אולמות, הדבר הזה נשמע לנו רע.
אורלי פרומן
סליחה, סליחה באו נעשה סדר.


תודה רבה חבר הכנסת ראלב מג'אלדה, עשית לי חלק מהעבודה. אני חושבת אדוני היושב שיש כאן איזו בעיה של תפיסה של המדיניות של המשרד כפי שהוא פועל היום. אני פתחתי את דבריי ואמרתי, שהיום חלוקת התמיכות היא על פי מפתחות מקצועיים ולא על פי חלוקה מגזרית.

אתם יכולים לומר לי בתיאוריה, אבל זאת העובדה וכעת אפשר לקחת את הרצון שלכם. אגב, אלברט, אני לא אמרתי שאין גופים לא מקצועיים, להפך אני אמרתי שהגופים המקצועיים צריכים להיות בתקנות המקצועיות עם ההערה שאמר חבר הכנסת מוחמד ברכה בהתחלה, לתת להם את אותו פיצוי כדי שיהיה להם שווה לשבת בתקנות המקצועיות. קודם כל צריך להבין את הסיפור של המדיניות ולכן כל הסכומים פתוחים לכולם לרבות קרנות הקולנוע ויש סרטים ערביים שנתמכו על ידי אחת מחמשת קרנות הקולנוע.


בנושא מבני תרבות, אנחנו לא בונים. משרד התרבות והספורט אינו בונה ולכן שאל היושב ראש אם נציגי מפעל הפיס כאן כי הוא אחד מאלה שבונים.
ראלב מג'אדלה
לכן אמרתי שיש לחלק את הדיון לשניים ולהביא את הגופים.
אורלי פרומן
אנחנו כן עוזרים בשיפוצים של מבנה תרבות, וגם עזרנו. עזרנו לגופים מהמגזר הערבי שהגישו בקשות. דווקא באום אל פאחם אנחנו תמכנו באדריכל שמתכנן את המוזיאון, הגלריה. יש שם תהליך להפוך את המקום למוזיאון ואני הייתי שם באופן אישי. אנחנו נשמח מאוד כשזה יגיע לשלב של מוזיאון. לפי 'חוק המוזיאונים' יש גם קריטריונים מה צריך להיות כדי שזה יהיה מוזיאון, אני מקווה שאנחנו דווקא בכיוון הנכון.


לגבי סכנין, אנחנו לא נרד לרמה הפרטנית. הוזכרה כאן אום אל פאחם ולכן עניתי, אבל זה לא דיון פרטני.


כל נושא הקריטריונים כמו שאתם יודעים, גבי נפגש עם חלק מפורום מוסדות התרבות, הקריטריונים שהיו נכנסים עכשיו לתוקף.
אלברט אנדראוס
ברשותך הרבה, אני מתריע כאן ועכשיו ובפני גבי, העמותות שלא קרסו השנה הן תקרוסנה, והסיבה לכך, הקריטריונים שלא הושלמו, וזה לפי מה שהבנתי מגבי. השנה עדיין נמשכת.
אורלי פרומן
אלברט, אני שמעתי את זה ויש לנו תאריך יעד מאוד ברור ממשרד המשפטים שעד יוני צריך לתקן אותם. אנחנו בשיח עם כולם. עד יוני אנחנו חייבים לסגור, אני הייתי רוצה לסיים את זה אתמול אבל מי שיודע מה זה לכתוב קריטריונים, כשאני אומרת עד יוני זה אומר אחרי פרסום ברשומות ואחרי הערות הציבור. יש כאן תהליך מנהלי. אתכם עד אפריל צריך לגמור את כל מה שאתם רוצים וצריך לעשות אתכם ועם המדור כדי לסיים את כל מה שרוצים.
היו"ר אלכס מילר
זה בעוד שבועיים.
אורלי פרומן
כן. אפריל יכול להיות גם כל חודש אפריל אבל זה לוקח זמן. בינתיים אנחנו כן מול משרד המשפטים ואני מטפלת בזה באופן אישי. יש כבר אישור לשחרר לכם את המקדמות ומחר- מחרתיים הן תהיינה אצלכם.
דעיבס עבוד אשקר
למה רק 10%.
אורלי פרומן
יש לי הפתעה בשבילך זה 20%, זה מה שמשרד המשפטים רצה. אנחנו מטפלים ברמה היומיומית ועכשיו אני יכולה לומר לך שמדובר ב- 20% מקדמה.
ג'עפר פרח
למה זה עוכב עד עכשיו?
היו"ר אלכס מילר
סליחה, חברים אי אפשר כך.
מוחמד ברכה
בואו נשמע את המשפט עד סופו, זה משפט חשוב.
אורלי פרומן
הנושא של המקדמות עוכב בגלל שלא היו קריטריונים בתוקף והיה לנו דין ודברים עם משרד המשפטים. אנחנו עובדים על תיקון הקריטריונים ואכן הוא קיבל בסוף את העמדה שלנו, וקיבל את ההתעקשות שלנו על 20% ושזה לא יהיה רק 10% כמו לשאר כל הגופים. זאת הייתה הנחיה, אבל הייתה הדרישה שלנו ונענו.
מוחמד ברכה
תוך כמה זמן היא תשולם?
אורלי פרומן
מחר או מחרתיים, החשבת אמרה לי שוב כשהייתי בדרך, שעד סוף השבוע הזה .


באותה הזדמנות אני חייבת לומר משהו לכם. אתם יודעים שכדי לתת תמיכה התיק של הגוף מבקש תמיכה, תיק שנבדק על ידי כל רואי החשבון עם כל המסמכים שהגשתם צריך להיות מושלם. צר לי לומר לכם שחלק גדול מאוד מהתיקים לא אושרו עד היום כי חסרים הרבה מאוד מסמכים. גם אם אני ארצה מאוד לא אוכל להעביר מעבר למקדמה שקל אחד עד שהגוף לא מסיים את העברת כל המסמכים. אלו לא גופים חדשים, גוף חדש יכול אולי ללכת קצת לאיבוד ב- "טופסולוגיה" הזאת אבל מדובר בגופים שמגישים כל שנה ובסוף ממלאים את התיק. אני מאוד מבקשת מכם, כי אי אפשר לתת אפילו שקל אחד אם התיקים לא מלאים. זה עדכון שהתקבל כרגע מרואה החשבון.
אלברט אנדראוס
לכל העמותות לא לתת?
היו"ר אלכס מילר
כל מי שלא משלים את המסמכים.
אורלי פרומן
כדי להעביר כסף מתקנה מסוימת, כל התיקים של אותה תקנה צריכים להיות מלאים ואם יש אחד או שניים סרבנים אנחנו נבודד אותם, אני צריכה לדעת אם את ה- 10 מיליון אני מחלקת ל-100 גופים או מחלקת ל- 50 גופים. סכומי הכסף שונים.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי, אני חייב לסגור ולסכם.
אורלי פרומן
סליחה, אני מאוד אשמח להצעה של חבר הכנסת ראלב מג'אדלה, אם יהיה כסף תוספתי כמו מה שהיה בתקופות מסוימות, בוודאי נשמח ונדע לתעל אותם.
ראלב מג'אדלה
כבוד המנכ"לית, אם את אומרת היום לוועדת החינוך, התרבות והספורט כאן ועכשיו שאת מוכנה לשילוב ידיים בין וועדת החינוך, התרבות והספורט לבין וועדת הכספים שימצא תקציב נוסף ייעודי, אפשר כן לעשות את זה.
אורלי פרומן
זה היושב ראש.
היו"ר אלכס מילר
חבר הכנסת, אתה צריך להבין דבר אחד, הרצון שלי מול מה שחבר כנסת יושב ראש וועדה אחרת שלא נוכח כאן בכלל, אני לא יכול לקחת את זה על עצמי.
ראלב מג'אדלה
אני אומר לך את זה, על דעתו.
היו"ר אלכס מילר
אין בעיה, אני לא חבר וועדת כספים. מה שוועדת כספים יכולה לעשות שתעשה.
ראלב מג'אדלה
אתה רוצה פתרון? אני אומר כבוד היושב ראש, אנחנו נמצאים כאן כדי למצוא פתרונות ולא להניף דגלים. אם כבוד המנכ"לית בשם המשרד אומרת שהיא תהייה מוכנה להעביר לתרבות הערבית תקציב נוסף שימצא בדיון משותף או שיתוף פעולה בין וועדת הכספים וועדת החינוך, התרבות והספורט האמורה, אנחנו נקדם את זה.
היו"ר אלכס מילר
אני אפנה ליושב ראש וועדת הכספים בבקשה לקיים דיון משותף של שתי הוועדות בנושא של התרבות הערבית. אין לי בעיה וזו תהייה פניה שתצא מהוועדה ליושב וועדת הכספים.
מוחמד ברכה
ברשותך במקום שאני אעיר בסוף אני אעיר כעת כמציע. צריך שהעיקרון יהיה ברור. אנחנו מדברים על עמידה בקריטריונים ואת זה צריך לבחון את מבחן התוצאה. מבחן התוצאה מאוד מעיק בכל מה שקשור לחלקה של התרבות הערבית מכלל התקציב. לכן צריך לפתוח סעיפים נוספים ולתגבר סעיפים קיימים. בלי זה אנחנו נישאר באותו מקום.

אפשר לקיים את הדיון אותו מציע חבר הכנסת ראלב מג'אדלה גם בשני שלבים, נקים דיון נוסף בוועדה כשהמשרד יבוא מוכן והחברים הנוגעים בעניין יצביעו על סעיפים מסוימים אותם יש לתגבר וגם לגבי סעיפים אותם צריך להוסיף, ואז עם התכנית השלמה נבוא בדין ודברים עם וועדת הכספים כי שם זה צריך לעבור. הוועדה עצמה היא וועדת החינוך ואם למשרד אין את הרצון הבסיסי לעשות את זה הוועדה לא תהייה במקומו.
היו"ר אלכס מילר
תודה. אני מבקש לסכם סיכום ביניים. אנחנו נקיים ישיבה נוספת בעזרת ה' יחד עם וועדת הכספים בנושא.


נאמרו כאן דברים כללים שבחלקם אני יכול לקבל את הטענה ובחלקם אני לא יכול לקבל את העובדה שגופים שלא מגישים בקשב מושלמת לפי דרישת המשרד יידרשו לקבל כספים.
ראלב מג'אדלה
כלומר שכדי להרוויח בטוטו, צריך למלא טופס.
היו"ר אלכס מילר
לא רק זאת, אני גם אומר שמי שממלא טופס צריך לעשות את זה נכון ולא למלא את ה-X בצד השני ולטעון שמילא ולטעון למה הוא לא זוכה.


כמובן שאני רושם לעצמי ולוועדה את העובדה שמשרד התרבות והספורט ישלם מקדמה לגופים שמגיע להם, מקמה בשיעור של 20% עד תום השבוע הנוכחי.


לגבי הקריטריונים שהיו אמורים להשתנות נקבל את הבשורה הבסיסית בחודש יוני, וכמובן עד סוף אפריל יסיימו את כל המהלכים הפורמאליים.


אני פונה בשם הוועדה למפעל הפיס בנושא האודיטוריום. אנחנו רואים חשיבות רבה בהשתתפות ובבנייה ושמפעל הפיס יביע על כך נכונות.


אני גם אמחה שהם לא ראו לנכון להגיע לישיבה למרות שהוזמנו. אני מקווה שלישיבה הבאה הם יגיעו גם עם בשורות.


בנוגע להיבטים המקצועיים כמובן שצריך לתת לעניין התייחסות שכל מי שנמצא בתקנה המקצועית צריך לדעת שהוא מקבל בהתאם לתקנה ולא שהקריטריון המקצועי יהפוך להיבט אחר. אנחנו תומכים כמובן יותר בהיבטים המקצועיים ששם צריכים לקבל את התמורה הראויה.


תמיכה מגזרית, לדעתי הנושא הזה צריך להיבדק עד לישיבה הבא. מבחינתנו לבדוק עד כמה זה קיים, מקובל ומתוקצב. אנחנו מדברים על סל שהוא סל דל מאוד. אני חושב שתקציב התרבות במדינת ישראל בכללותו הוא תקציב קטן גם לתרבות וגם לספורט. לדעתי הוא צריך להיות מוגדל באופן משמעותי.


בנושא קרנות הספורט, נוכל לתת כבר מחר בשורה ב'חוק הספורט' שאנחנו מעבירים, ובנושא התרבות צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים.


רבותיי, אם המדינה קבעה שהספורט מקבל כסף מהטוטו אז צריך לגייס את הכסף הזה. אם המדינה תקבע מהו המקור שהתרבות במדינת ישראל ממנו תקבל כסף אז אנחנו צריכים לחזק את המקור. ברגע שהעניין יושב בכל מיני חוקים פרטיים, גם החוק שחוקק לפני כמה שנים בנושא של הקולנוע וכן חוקים אחרים, אם יש צורך לחוקק חוקים ייעודים לחיזוק התרבות הערבית, כאן אני פונה לחברי הכנסת הערביים שמכירים את העולם הזה ואת הנושא, אולי לחשוב גם על דרך יותר ממלכתית ורחבה יותר.
ג'עפר פרח
אולי כבוד היושב ראש יתמוך בכך.
היו"ר אלכס מילר
מבחינתי, מה שחשוב הוא שברגע שמדובר על תרבות לא משנה איפה אנחנו עושים את זה. צריך פתרון יצירתי רציונאלי כי ברגע שיושבים כאן וכולם מדברים באופן כללי על צריך, צריך וצריך כולם כשבעצם יודעים מה אפשר כי יש תקציב שאינו גמיש. צריך לזכור שכולם בסופו של דבר מקבלים את אותו דבר על פי קריטריונים שקבע המשרד והכל במסגרת מה שיש לו.


אם יש מקום לעזור ולסייע לדבר מסוים, צריך לעשות ולמצוא מקורות. בזה אנחנו כמובן יכולים להיות אלה שאכן יכולים לסייע, גברתי המנכ"לית, גם אם מדובר בוועדות השונות או בחקיקה או בעבודה משותפת של כמה וועדות אנחנו נעשה את זה. אם לדעתכם אתם זקוקים לחוק, או אם יש לכם קושי עם משרדים מסוימים אנחנו יכולים להיות גם החלק שיסייע. תגישו לנו הצעה שלכם איפה אנחנו כחברי הכנסת יכולים לעשות כי אני יודע שהבירוקרטיה הבין המשרדית מונעת לעיתים מדברים להתקדם.


אני מברך את כל העושים במלאכה, התרבות חשובה מאוד, אתם עושים עבודה חשובה. כמובן שלכל מי שתורם ונחשף לתרבות אני פונה אליו שיקבל את זה כשליחות ולא רק באופן כלכלי. החינוך הספורט והתרבות, צר לי שבמדינת ישראל הם לא בדיוק בסדרי עדיפות עליונה, אנחנו כאן כדי לשנות את זה.

אני מקווה מאוד שבאמת אנחנו נצליח גם להביא לשינוי סדרי העדיפויות בהתייחסות גם של ממשלת ישראל לתחומים אלה, ושתהייה הקצבה יותר גדולה למשרדים הרלוונטיים. אנחנו נעמוד מאחורי כל יוזמה לחיזוק התרבות בישראל.


אני מקווה שנקבל את אישור וועדת הכספים לקיים וועדה משותפת.


תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10

קוד המקור של הנתונים