הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
29
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15.3.11
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 358
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
מיום שלישי, ט' באדר ב' תשע"א (15 במרץ, 2011) בשעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/03/2011
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 96), התשע"א-2011
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 96), התשע"א-2011
היטל השבחה – תמ"א38, בקשה לדיון מחודש עפ"י סעיף 124 לתקנון הכנסת
+דיון מחודש
משרד התשתיות הלאומיות
¶
יעל קליגמן – מרכז בכיר – ועדת ההיגוי
אבי שפירא- ועדת היגוי לעניין היערכות לרעידות אדמה
ארגון הקבלנים והבונים בישראל
¶
איל מאמו – יועץ משפטי
ערן ניצן – סמנכ"ל
עו"ד עוזי סלמן – יועץ משפטי לעיריה
חיים דויטש – מנהל פרויקט תמ"א 38 – משרד עו"ד ליאור גרוסמן
שלומי ראובן
עו"ד ליאור גרוסמן
עו"ד יצחק נטוביץ
רשמה
¶
לאה קיקיון
הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 96), התשע"א-2011
היטל השבחה – תמ"א38, בקשה לדיון מחודש עפ"י סעיף 124 לתקנון הכנסת
+דיון מחודש
היו"ר דוד אזולאי
¶
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום – הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 96), התשע"א-2011, היטל השבחה – תמ"א38, בקשה לדיון מחודש עפ"י סעיף 124 לתקנון הכנסת. אני מבקש את היועץ המשפטי להסביר את סעיף 124.
גלעד קרן
¶
סעיף 124 לתקנון הכנסת מאפשר לוועדה לחדש את דיוניה בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת לפני שהתחילה הקריאה השניה. לצרוך העניין, הוועדה צריכה להצביע על זה שהיא רוצה לדון מחדש, ואז ניתן לפתוח מחדש את הצעת החוק ולדון בפרטים.
גלעד קרן
¶
לא, זה לא יהיה נושא חדש. הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית והונחה על שולחן הכנסת. יש בקשה לאשר דיון מחדש בהצעת החוק, הוועדה צריכה לדון שהיא מוכנה לדון מחדש, זה כמו סוג של רביזיה – לאחר שההצעה כבר הונחה.
לכן אני מציע שבתחילה הוועדה תצביע, ואז ניתן יהיה לפתוח את הדיון.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אז אני מבקש לקבל את עצתו של היועץ המשפטי לוועדה, ולפתוח את הדיון על פי סעיף 124. מי בעד? אין מתנגדים, אין נמנעים ולפיכך אנחנו מאשרים את פתיחת הדיון בהיטל השבחה תמ"א 38. למעשה זו הצעת חוק ממשלתית שנועדה לתת פטור מהיטל השבחה לדירות שנמצאות בתמ"א 38 ועם זה לא היתה בעיה, אלא שחשבתי לנכון והוספתי שני דברים – 1. פטור מאגרת בניה בגובה של 50% ביישובי הפריפריה, ודבר נוסף – אמרנו שכבר נמצאים במסגרת ההגדרה של תמ"א 38, כבר משפצים את אותם בתים ועושים הרחבות, אז אם אפשר להוסיף עוד חדר על אותו גג, לפטור גם את החדר הזה מהיטל השבחה. הדבר יכול לתרום לעידוד הבניה בתמ"א 38, מקלים על האזרח ואני חושב שבסופו של יום הרשויות לא מפסידות – כי לטווח רחוק ישלמו ארנונה עבור הבתים האלה ולכן הצעתי לתת פטור מהיטל השבחה בכל הארץ לאותה תוספת חדר באותו מבנה שמבוצעת בו תמ"א 38.
אורי מקלב
¶
בתמ"א 38 יש שתי אפשרויות – להרחיב את הדירות הקיימות ויש גם אפשרות להוסיף יחידות דיור. אם אנחנו מדברים על הרחבת דיור קשה להאמין שיש הרבה תכניות שנכנסו לתמ"א 38 שהן עוברות את ה-140 מ' ליחידה. שרק מכאן ואילך חל היטל השבחה. רוב הדירות שמורחבות לפי תמ"א 38 הן פחות מ- 140 מ'. יש היום גם פטור מהיטל השבחה שהן מתחת ל- 140 מ'. מתי חל חיוב? במידה שאתה לא נשאר שם שלוש שנים ומוכר לפני כן. אבל במסגרת תמ"א 38, יש גם תוספת יחידות דיור. אם אתה הולך על תמ"א 38 אתה יכול לקחת בניין מגורים שיש בו נניח 6 דירות, אתה רוצה לחזק אותו, אתה אומר - אני אעשה את כל החיזוקים, אבל אקבל בתמורה 2 דירות שאבנה למטה או למעלה –תלוי באפשרויות. אם אדוני מתכוון שגם בזה יהיה פטור מלא של היטל השבחה, אז זה דבר מבורך. אם אתה מתכוון רק להרחבות – זה גם - -השאלה היא למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על פטור מהיטל השבחה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אז קודם כל – ממה הפטור על היטל השבחה, לפי הצעת הממשלה, על כל המבנים שנמצאים בתמ"א 38.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אנחנו, פה בוועדה, הוספנו שאם רוצים לבנות חדר נוסף באותו גג מעבר לתמ"א 38 – לפטור אותו מהיטל ההשבחה.
יצחק נטוביץ
¶
חדר שצמוד לאותה דירה שפטורה. לא בונים חדר על הגג - -
כרמית יולס;
אבל הוא לא מכוח התמ"א, הוא מכוח תכנית שהיתה קיימת שם ממילא.
כרמית יולס
¶
בדיון הקודם הוועדה החליטה להרחיב את תחולת הפטור לא רק על אותה תוספת שמכוח התמ"א אלא גם על חדרים על הגג שלכאורה אפשר לממש אותם בלי קשר לתמ"א.
כרמית יולס
¶
עוד פעם חוזרים לדיון הזה. אדוני, אנחנו דיברנו על תכניות שמאפשרות הוספת חדרים על הגג בלי קשר ל - -התכניות האלה קיימות בלי קשר לתמ"א 38. במסגרת זה שעושים את הבניה של תמ"א 38 – מממשים אותן.
יצחק נטוביץ
¶
זה נכון. במסגרת תמ"א 38 מתאפשרת בניה של אותה דירת תמ"א 38 ואז, מכוח אותה תכנית שקיימת מצרפים לאותה דירה כזו – כי בכל בקשות מצרפים את אותו חדר. לא עושים רק בקשה לדירה. לכן, מה שמבוקש פה זה שאת אותו חדר שצמוד לדירת התמ"א שפטורה – גם את אותו חדר לפטור ולהקל בכך על התמ"א. בגלל היטל ההשבחה לא יעשו רק דירת תמ"א, זה קשה.
יצחק נטוביץ
¶
את אותה טענה אפשר לטעון על כל הפטורים ועל כל ההקלות, ובכלל – למה אנחנו נותנים לבנות בלי השבחה מלאה. אם חברי הכנסת רואים לנכון להקל על מנת שהתמ"א הזו תלך ותצבור תאוצה, לצערנו בתל אביב תוכל לספור על אצבע אחת כמה בתים נבנו לפי התמ"א ואני לא רואה איך נפגעה עד היום הקופה הציבורית.
יצחק נטוביץ
¶
אני חושב שאותו היטל השבחה של החדר הזה לא יוסיף או יגרע מקופת העיריה – תל אביב או עיריות אחרות. מצד שני, חוס ושלום, אם בסופו של דבר עלולה להגיע רעידת אדמה, אז הקופה הציבורית תורחב ולא תינזק בעשרות מונים על אותו היטל השבחה של אותו חדר על הגג.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני לא חשוד כספקולנט שמתעסק בנדל"ן. אם אני לוקח מה שאני שומע פה – איך מעודדים את כל מה שקשור בתמ"א 38 – ואתה יודע את האמת. לצערי הרב, נכון להיום אנחנו תקועים עם העסק הזה. זה לא מתקדם כפי שהממשלה רצתה. אז מה עשתה הממשלה עכשיו? לקחה איזשהו אקמול ונתנה אותו. אני, עבדך הנאמן, באתי והרחבתי את זה. אני אגיד לך איפה טעיתי – הטעות שלי היתה שהייתי צריך להגדיר את זה רק לפריפריה. ואז, הכל היה עובר בשקט, כל העולם לא היה יוצא נגדי והזה היה נגמר. אבל רבותיי, אף אחד לא מסתכל מה קורה סביב – רעידות אדמה, אסונות כבדים. הרי הנזקים אחר כך יעלו פי כמה וכמה. אז באים היום עם איזושהי הצעה כדי להביא לעידוד אותם יזמים, אותם אנשים, באים ואומרים לך – תבנה. הקבלן נמצא, הציוד נמצא, הוא רוצה להרחיב את הדירה שלו בעוד חדר על הגג. אתה הרי בסופו של דבר, הרשות המקומית, מרוויחה מזה. אז היום היא לא מרוויחה, אבל לאורך השנים משלמים ארנונה, אתה תכסה את זה. אז לא תרוויח פעמיים תרוויח פעם אחת. אבל הרווח הגדול של כולנו יהיה שהצלחנו לסמן V על עוד בית אחד שנכנס לתמ"א 38.
עוזי סלמן
¶
עירית תל אביב דחפה את תמ"א 38/2 על בסיס ניסיון שהיה לנו שבניין שניסו לחזק אותו – קרס. ואז באנו והצענו שפשוט מאד תינתנה ההטבות שניתנות היום גם להריסה ובניה מחדש של מבנים, וזה עבר במסגרת מוסדות התכנון. זאת אומרת שאנחנו בהחלט בעד לתמרץ ואפילו לתמרץ הריסה ובניה של המבנים מחדש, שזה יכלול את ההקלות. אגב, שמעתי שרשות המסים דווקא הוציאה איזושהי הנחיה או הוראת ביצוע, שלפיה הקלות במס שניתנות לחיזוק לפי תמ"א 38 המקורית לא יחולו על תמ"א 38/2. אתה מכיר את זה?
עוזי סלמן
¶
אז אני אומר – להשית את העלות הזו על השלטון המקומי – אני לא נכנס, כן לפריפריה, לא לפריפריה, אני לא חושב שלפריפריה התוספת של חדר יציאה לגג תעזור. אם במקום כמו תל אביב, ואמרתם את זה, מקום שערכי הקרקע גבוהים, התמריץ לבצע היום חיזוק כבר קיים. התוספת של חדר לא תעלה ולא תוריד וממילא יש פטור עד 140 מ' למי שזה עבורו. מעבר לזה, רק בשביל לסבר את האוזן – גם אם אפשר לשקול תמריץ מסוים, התמריצים האלה נשקלים במסגרת התמ"א כחלק מזכויות בניה שניתנות. אפשר לקחת מכל תכנית ולתמרץ את חיזוק המבנים. אבל צריך לבדוק שזה באמת מה שיעשה את ההבדל.
עוזי סלמן
¶
רק בשביל לסבר את האוזן – אני נשאר עם עירית תל אביב. יש בה נניח 30 אלף מבנים, גרוסו מודו, 70% מהמבנים האלה נבנו לפני 1980.
עוזי סלמן
¶
תכנית הגגות שחלה על עירית תל אביב, ונכון להיום – מי שרוצה להוסיף חדר על הגג, בלי התמ"א, צריך, בעצם, לבצע חיזוק לפי התקן של הבניין. יש תקן. יש תקן רעידות אדמה תקף ועל כל תוספת בניה אתה צריך לבצע חיזוק. ברור שהיום אדם לא יעשה תוספת בניה על הגג אם הוא לא עושה את זה דרך התמ"א. לכן ניתן להניח שעל כל הבניינים - ותוספת חדרי יציאה על הגג זה תכנון כולל, זה חל על כל הבניינים בעיר, כמעט. סביר להניח שאם נעשה מכפלה פשוטה – יש 70% אמרתי, אז לא 20 אלף, 10,000 מבנים בתל אביב יהיו כן במסגרת של חבות בהיטל השבחה. תעשו מכפלה- ושוב, אני חותך את זה בחצי, אולי, מהמצב הקיים, של 50 אלף, סדר גודל של חדר כזה על הגג, היטל השבחה - תעשו חשבון ותראו שזה מגיע למאות מיליונים. נכון שזה לא מחר בבוקר, זה לאורך שנים. אבל זה חלק מההכנסות של הקופה הציבורית. זה מה שמממן את הפיתוח ברשויות המקומיות. אם היו באים ואומרים לי שנעשתה בדיקה אמיתית, רצינית, ושתוספת חדר יציאה לגג בתל אביב יעשה את ההבדל – אני אתכם.
עוזי סלמן
¶
לא. לא מבקש להחריג את תל אביב. אני חושב שדווקא לקחו תכנון כולל שחל על כל מרחב התכנון המקומי של - לדעתי, תקנו אותי אם אני טועה –מרחב התכנון של רוב הערים במדינת ישראל. לרוב הערים במדינת ישראל יש תכנון כולל לחדרי יציאה לגג, והולכים להיטיב פה לאוד דווקא עם מי שצריך את התוספת הזו.
אדוני היושב ראש, אני אומר עוד פעם: אם הייתי יודע פוזיטיבית על סמך בדיקה שנעשתה במוסדות התכנון שאכן התמריץ הזה - זה מה שיעשה את ההבדל בעיר כמו תל אביב, כמו רעננה, כמו הרצליה, באזור כמו גוש דן – אם זה מה שיעשה את הבדל, היינו הולכים על זה ומברכים על זה. אנחנו לא חושבים ככה. וגם אם רוצים לעשות את זה - -
עוזי סלמן
¶
הנושא של חיזוק מבנים לפי התמ"א זה לא מה שיתממש על כל המבנים מחר בבוקר, כולנו יודעים את זה. גם בגלל בעיות רישוי – כן צודקות או לא צודקות, זה לא יתממש מחר בבוקר. זה תהליך ארוך שנים. לכן, אי אפשר יהיה לבחון את ההשלכה האמיתית של הוראת דין כזו, אם תתקבל, בשנה הבאה. יהיה אפשר לבחון את הנושא הזה מול הנזק שנגרם לקופה הציבורית לעומת ההטבה שניתנה פה רק לאורך זמן וזה מסוג ההערכות שעושים כאשר עושים תכנית ונותנים תמריצים במסגרתה. אני טיפלתי בתכנית השימור, למשל. אז הנושא של התמריץ מול הביצוע נבחן שמאית ועבר מסננת וביקורת קפדנית של מוסדות תכנון, מה שלא נעשה כאן. כאן, לדעתי, ואני לא חושד באף אחד אני מאמין שהכוונות הן טובות ורוצים לקדם נושא לאומי חשוב – אבל אני לא חושב שנעשתה פה באמת הבדיקה האמיתית שצריכה להיעשות על מנת לקבל החלטה ברמה שהיא - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אומר לך נציג עירית תל אביב שהוא לא בטוח שבתוך טווח של שנתיים עד שלוש שנים תהיה איזושהי אינדיקציה כמה הפסד או כמה תועלת היה בדבר. הוא אומר את זה בעצמו, אבל מה איכפת לו כרגע שזה יקרה, שזה לא יקרה עכשיו?
ערן ניצן
¶
כמה קל לבוא לוועדה ולהגיד – לא בדקו את זה, זה לא רציני. לא אנחנו בדקנו את זה, בהתאחדות הקבלנים. הממשלה בדקה את זה עם עבודות כלכליות שנעשו לממשלה ולשר השיכון - -
ערן ניצן
¶
ההצעה להוסיף חצי חדר נידונה במשרד השיכון. התקבלה על ידי שר השיכון אחרי בדיקות כלכליות ואני לא יודע למה אומרים כאן שזה לא כלכלי. זה מאד כלכלי. זה יהפוך מאות עסקאות לכדאיות. לכן גם הממשלה ב-25 ביוני, בלילה של התקציב, קבעה עקרונית, בגלל הפרוצדורה, שהדבר הזה רצוי והורתה לשר הפנים להביא את זה למועצה הארצית, וזה יידון בעוד שבועיים או שלושה או ארבעה, או חודשיים. מעניין לשמוע מה עירית תל אביב אומרת לגבי הדבר הזה. מה שהיא אומרת פה, בוועדה הזו, הוא לא פחות ממדהים. שיירשם בפרוטוקול שעירית תל אביב אומרת שהיא לא מוכנה להפוך עסקאות תמ"א לכדאיות בגלל שהיא חוששת לתקציב שלה.
ערן ניצן
¶
לגבי ההיגיון של הדברים – הוא אומר – זה לא אפקטיבי. לכאורה, אם זה לא אפקטיבי, גם הקופה המוניציפאלית לא תישא בשום עלות, כי לא יקרה שום דבר. לחילופין הוא אומר – תראו כמה זה יעלה לנו, 10,000 יחידות דיור לחזק באמצעות חדרים על הגג, שווה X מיליונים. אז אם יחוזקו 10,000 יחידות דיור באמצעי הזה, צריך למחוא כפיים. זה עשרות אלפי אנשים שחיים. אחד מהשניים – או שלא יקרה כלום, ואז העיריה אדישה, או שיקרה הרבה ואז צריך - -
סופיה אלדור
¶
אני ממשרד השיכון ורציתי לספר מה הממצאים שלנו שנאמר כאן, והם נאספו באמת עם צוות מקצועי מהדרגה הראשונה. ועדת היגוי משותפת עם משרד הפנים ועם ועדת עורכי התנית. ובכן, כרגע, במצבה הנוכחי, מתוך 810 אלף יחידות דיור שלגביהן רלבנטית תמ"א 38 יש ישימות כלכלית אך ורק ל-100 אלף יחידות דיור. תוספת של אותו חצי חדר יציאה לגג, בלבד, משלש את המספר הזה. מ-100 אלף, תמ"א 38 מתחילה להיות רלבנטית ב- 285 אלף יחידות דיור. מ-100 אלף ל-285 אלף רק תוספת החדר - -
סופיה אלדור
¶
אפילו בעירית תל אביב עצמה ובעירית הרצליה ובעיריות מאד חזקות – מה לעשות, שבניינים שלגביהם חלה תמ"א 38 אינם דווקא כולם בשכונות החזקות, וחלקן בשכונות החלשות של אותן עיריות. אפילו בתל אביב – קומה אחת, כפי שהתמ"א היום, לא מאפשרת לחזק מבנים בשכונות החלשות של תל אביב ויפו, וגם לא בעיריות אחרות שהן חזקות מטיבן. יש גם שכונות חזקות שמגיע להן חיזוק אבל בוודאי שגם שם יש שכונות חלשות ולאלה ודאי שקומה אחת, כפי שזה היום, לא מספיקה.
באמת זה נכון שאנחנו באמת מציעים ואני מאד מקווה כי ולנת"ע, ועדת משנה של המועצה הארצית כבר פעם אחת דנה בזה ובהחלט ראתה בחיוב את הצעתנו. ההצעה שלנו אומרת את הדבר הבא: בכל הארץ להוסיף את החצי קומה של חדרי יציאה לגג אל התמ"א ובמחוזות שהם לא מחוז תל אביב ומחוז המרכז להוסיף 2.5 קומות, כלומר, עוד קומה בנוסף לקומה הקיימת - -
סופיה אלדור
¶
לא ידוע לי.
דרך אגב, כמו שאמרתי, העבודה שלנו לוותה על ידי וכבר נדונה בולנת"ע והתקבלה החלטה, עוד לא סופית, אמנם, אבל החלטה בהחלט חיובית ביחס להצעה הזו. כבר היה דיון בולנת"ע בעניין הזה ולתנ"ע זו ועדת משנה של המועצה הארצית.
מה שרציתי עוד לומר – ההצעה שלנו באמת מדברת על 2.5 קומות כולל מה שיש כבר בתמ"א באזורים יותר פריפירים, וקומה וחצי במחוז תל אביב, מחוז המרכז. מה שההצעה שלנו אומרת עוד שגם באזורים חזקים, במחוזות חזקים וערים חזקות – אזורים סטטיסטיים שהם חלשים, ויש על זה נתונים אובייקטיביים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאפשר להם 2.5 קומות כי גם בערים חזקות ביותר, כמו שאמרתי, האזורים החלשים, לא מספיק להם 1.5.
אפרת דון יחיא
¶
אני רוצה להסביר מה העמדה של משרד הפנים. אנחנו סבורים שזכויות שניתנות מכוח תמ"א 38 – יש מקום לפטור אותן מהיטל השבחה, ותכנית אחרת שהיא היתר בניה, כלומר- התמ"א מאפשרת הוצאת היתרי בניה מכוחה, זה בוודאי אמור להיות כתוב. מעבר לכך, תמ"א 38 מאפשרת לאשר תכניות של חיזוק וגם לגביהן – היתרי בניה שהוצאו מכוח התכניות האלה, אנחנו סבורים שראוי לפטור אותם אבל רק עד הגובה שתמ"א 38 ניתן היה להוציא - -
אפרת דון יחיא
¶
לגבי מה שהציעה סופי אלדר ומה שהיא הציגה כאן – אכן, בימים אלה נבחנת בולנת"ע – הדיונים שם לא הסתיימו – שינוי מספר 3 לתמ"א 38 שבוחנת גם אפשרות לתוספת זכויות בניה , זאת אומרת שניתן יהיה מכוח תמ"א 38 להוציא היתרי בניה מעבר למה שהיום ניתן, אבל זה – בדיונים. ההצעה הזו תועבר להתייחסות הרשויות - -
אפרת דון יחיא
¶
בולנת"ע יש מגוון דעות וגם במועצה הארצית והעמדה של עירית תל אביב היתה ש - - די דומה למה שקורה, ואנחנו שומעים, הנושא של תוספת זכויות בניה היא לא דבר שמוסכם על כולם - -
אפרת דון יחיא
¶
ההחלטות בולנת"ע עוברות למועצה הארצית שמעבירה את זה להתייחסות והסגות של השלטון המקומי, בין השאר. אנחנו לא נמצאים שם עדיין. אנחנו מסכימים שכל דבר שהתמ"א תאפשר גם יהיה פטור מהיטל השבחה. זו העמדה שלנו, ולא לקדים משהו לפני.
אפרת דון יחיא
¶
זה הוצג בישיבה הקודמת ואני מבינה שיש כרגע נוסח שהוסכם עם היעוץ המשפטי. אני לא רואה מקום עכשיו לפטור. אנחנו הסברנו שאגרות הבניה – צריך להבחין בין רשויות חלשות לרשויות - -
אורי מקלב
¶
השאלה היא – האם אתם מתנגדים או שאתם רוצים לחזק, אתם באים מנקודת מבט של הרשויות
מאיזו נקודת מבט של הרשויות שיתנערו מזה, מהבחינה הזו שאולי קצת ייגרעו מהם הכנסות של היטל השבחה? כשאת מתנגדת, -- למה. זאת אומרת, לחכות לחוק הגדול? יש לנו דרך קצרה. למה צריך להגיע לדרך ארוכה?
אורי מקלב
¶
- -עכשיו שמשרד הפנים, לא מבחינת תמ"א, לא מבחינת תכנון ובניה –אלא מבחינת ההכנסות של הרשויות.
אפרת דון יחיא
¶
- - בונים עוד קומה, עוד יחידות דיור, ואין מקום לבית כנסת או גן ילדים, אז זו גם בעיה של משרד הפנים.
אבי שפירא
¶
אני משמש יושב ראש ועדת ההיגוי הבינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה. אני רוצה לברך על ההצעה להרחיב את היטל ההשבחה גם - - חדר על הגג. אני מבקש שיהיה ברור שהדברים שהציגה גב' אלדר אכן נדונו בפורומים שבהם השתתפו גם העיריות הגדולות לפחות ירושלים, חל אביב וחיפה. הם שמעו את ההצעות האלה, אף פעם הן לא התלהבו – תל אביב אף פעם לא התלהבה משום דבר שקשור בתמ"א 38. זה לא אומר שלא עשו אך לא התלהבו, אבל כן שמעו את הדברים. המחקרים שנבדקו הוכיחו בצורה מאד ברורה שאנחנו משלשים את הכדאיות של חיזוק - -
אבי שפירא
¶
אני חוזר ומשתמש במילה עברית נכונה – שילשו את הכדאיות הכלכלית של חיזוק מבנים. זה שלא מיישמים את זה זה מסיבות רבות – ביניהן גם של התנגדויות העיריות. לא רק, אבל בין היתר גם הסיפור הזה. אני חוזר על הרישא - אני מברך על היוזמה, אני מקווה שזה יעבור למרות ההתנגדויות שישנן.
גולן זריהן
¶
אני מנהל הכספים של עירית הרצליה, גזבר. אני רוצה לשפוך אור מזווית אחרת על העניין הזה. אל תסתכלו על הרשויות כעל איזה גוף שכאשר יש לו תוספת הכנסה הוא מתעשר. זה לא המצב. הרשויות, כאשר הן גובות היטל השבחה, עוד לפני שהכסף מגיע אליהן הן צריכות להשקיע אותו בפיתוח של אותן שכונות שאחר כך בונים עליהן בתים. ככל שאנחנו פוגעים ברשויות בהיבט של יכולת הפיתוח, אנחנו פוגעים בקרקעות הזמינות לבניה, כיוון שאם אין פיתוח – תשווק קרקעות כמה שאתה רוצה, לבנות שם אי אפשר.
אנחנו נמצאים בעולם שבו אנחנו רוצים להוריד את עלויות הדיור, ואנחנו מקשים על רשויות לפתח. הפגיעה הזו, בהיטלי השבחה, זו פגיעה ישירה ביכולת הפיתוח של הרשות. זה צד אחד של המשוואה.
הצד השני – אני רוצה שנבין. תמ"א38 היום באזורי הביקוש היא כלכלית. השאלה היא – ליזם, כמה רווח הוא רוצה מעבר, או מי שגוזר את הרווחה. אז אם יש פה מישהו שניהנה,כשמדברים על תוספת להנאה – זה לאו דווקא לרשות המקומית, זה דווקא לאותו יזם או, לחילופין, בעלי דירות שנמצאים באזורי הביקוש. אם רוצים לעזור אז צריך לעזור דווקא במקומות שבהם אין ביקוש, ושם אני לא בטוח שזה יעזור, יכול להיות שגם זה לא יעזור. לכן אני לא יודע למה - -
גולן זריהן
¶
אני לא נגד התמ"א. אגב, בכלל, על פי התמ"א ממילא לא גובים את היטלי ההשבחה. פה זה משהו שרוצים להוסיף על התמ"א. וכל פעם כשרוצים להמציא איזו שיטה חדשה הולכים לכיס של השלטון המקומי ולא בכדי השלטון המקומי היום לא מסוגל לממן את עלויות הפיתוח הנדרשות ממנו, כי זה הפך להיות מין כיס כזה, שהממשלה מוצאת פתרון יצירתי. איך הוא יצירתי? לוקחים כסף מהשלטון המקומי. ואז, אין כסף לפיתוח. חברה', זה לא מקרה שלא מצליחים לפתח שכונות בערים, כי אין כסף לפיתוח. וגם את זה רוצים לקחת.
גולן זריהן
¶
בעירית הרצליה, הכסף שנכנס - - כמו שאמר עוזי, הדברים הם עתידיים. קשה לחזות אותם היום. אבל נכון להיום, כסף שנכנס מעליות גג, מאישורים לבניה בעליות גג זה עשרות מיליונים.
גולן זריהן
¶
אני הסברתי בצורה ברורה: לגבי תמ"א 38 אנחנו לא יודעים לתת נתונים. אני רק רוצה לתת לכם הסבר על מה שהיום בונים על עליות גג. אני מסכים שלא בהכרח יש קשר.
היו"ר דוד אזולאי
¶
סלח לי, אם היית מביא לי נתון, כשאתה מדבר אתי רק על מבנים של תמ"א 38, ושבאמת הולך להיגרם נזק כספי לעירית הרצליה, אתה יודע מה? - -
גולן זריהן
¶
אבל המשוואה היא פשוטה, היא מאד פשוטה. כשאתה בונה אתה צריך לפתח. לא בונים באוויר. צריך ביוב וצריך מים, וצריך כבישים, וצריך תאורת רחובות וצריך מדרכות - -
גולן זריהן
¶
אני לא עושה "פלש", אני אסביר לך למה אתה טועה - - וצריך גינות ציבוריות, וצריך בתי ספר וצריך גני ילדים.
גולן זריהן
¶
חדר על הגג זה משפחה יותר גדולה, משפחה יותר גדולה זה עוד ילדים, ילדים זה עוד גני ילדים - -כשמדברים במסות - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
כל הטיעונים שאתה מעלה כאן הם באמת לא טיעונים רציניים, באמת, עם כל הכבוד. בשביל חדר אחד אתה עשית מהפכה בעיר שלמה.
איתן אטיה
¶
ראשית, אם יש עבודה שמוכיחה שזה כן כלכלי ואין הפסד לרשויות המקומיות, איזשהו הפסד בלתי נסבל כזה, אז בבקשה להציג את זה ואנחנו מוכנים לשבת עם מי שצריך כדי לשמוע ולנתח את זה.
אבי שפירא
¶
- - נעשה במסגרת התמ"א, ואגב, בולנת"ע יושבים גם נציגי השלטון המקומי ומתקיים שם דיון על הנושא הזה.
איתן אטיה
¶
אם בלאו הכי התיקון השלישי של התמ"א – אמורים לטפל גם בנושא הזה, אז אפשר לדון בזה במסגרת - -
איתן אטיה
¶
אני רוצה להגיד לכם משהו – אין נתונים. אני לא יודע על איזה עבודה פה מדובר. אני רק יודע דווקא שמשרד הפנים מתנגד לזה.
קריאות
¶
- - -
עוזי סלמן;
התמ"א תיתן תמריצים, בלי קשר לתכנית גגות . התמ"א תיתן תמריצים. היא תיתן תוספת זכויות בניה. אין קשר לתכנית גגות. אני רוצה להסביר, יש פה אי הבנה.
עוזי סלמן
¶
אני מקבל את מה שאדוני אומר, אוקיי? משרד השיכון עשה עבודה, אני מכבד את משרד השיכון, הוא עושה עבודות רציניות - -
אורי מקלב
¶
- - -אתה יכול להגיד לי שהעבודה של משרד השיכון זה כלל ארצי, ולאו דווקא בתל אביב. אתה יכול לבוא ולהגיד כאן שבתל אביב גם בלי החדרים על הגג משתלם להיכנס לתוך תהליך של תמ"א 38 - -
אורי מקלב
¶
- - -עושה את היזמות כדאית, משום שהמחיר של הדירה – באמת אפשר לפצות בו את כל הדיירים האחרים. אבל אדם שיש לו את האפשרות לבנות במקומות אחרים חדר על הגג, כי - - לכל הדיירים. למה שהדיירים האלה יסכימו? והעובדה היא גם שזה לא מתממש. גם אי אפשר לממש את הבניה של החדרים. גם בתל אביב, בחמש השנים האחרונות לא יצרו אלפי - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אתה יודע מתי זה יתממש? כשחס וחלילה תקרה פה רעידת אדמה. בדיוק מה שקרה עם שירותי הכיבוי והשריפה בכרמל. פתאום יש 300 מיליון שקל ויש תוספת - - פי כמה וכמה אם היה משלם אז את התשלום הזה. זה מה שיקרה גם פה. יושבים פה נציגים - - ראשי ערים אפילו לא מכבודם לבוא לפה לוועדה ולהגיד -
היו"ר דוד אזולאי
¶
איתן, זה לא מה שיעשה את זה. אני אגיד לך מה שיעשה. אני אומר – ברגע שאפשרנו לאותם אנשים, באותה מסגרת, לבנות עוד חדר אחד, ואתה נותן לו היטל השבחה, אתה מעודד אחרים. אתם באים - - בעלי העניין - - אני אתן לכם את האפשרות, נראה איך אתם מצליחים להעביר את זה.
עוזי סלמן
¶
אני אומר- הרי התמ"א מוסיפה זכויות בניה, היא לא מוסיפה רק חדר יציאה לגג. היא הולכת להוסיף קומה, וקומה וחצי, נעשתה בדיקה של משרד השיכון בנושא, וזה התווסף במסגרת התמ"א. זכויות הבינה האלה התווספו במסגרת התמ"א. מה שהחוק הזה עושה –הוא מעמיס על זכויות הבניה שהתווספו במסגרת התמ"א גם את חדר היציאה לגג. זה לא בא אחד במקום השני. הדיונים בתמ"א וההסכמות שהושגו זה לתוספת זכויות בניה בשביל לתמרץ - - ועם זה אני לא מתווכח. אבל מה שעושים פה – לוקחים מתכנית אחרת, זכויות שניתנו בתכנית אחרת, ומעמיסים אותה על כל תמריץ אחר שיינתן מכוח התמ"א. עושים את זה בחקיקה ראשית.
יצחק נטוביץ
¶
אני ממלא מקום ראש עירית גבעתיים לשעבר, ואני עורך דין. התחלתי בנושא הזה עוד - -והזמינו אותי אישית לכאן. אני מכיר את הדברים משני צדי המתרס.
עוזי סלמן
¶
תראו, אם התוספת בניה הזו של חדר יציאה לגג תבוא במניין הזכויות שנתנו במסגרת התמ"א כחלק מהזכויות שיינתנו במסגרת התמ"א ולא בנוסף, אז אולי, למרות שזה בניגוד - - יש פה גם איזושהי שבירה של עיקרון של עיקרון שהנושא הזה לא יידון במסגרת התמ"א. אבל אני אומר – יכול להיות - -
עוזי סלמן
¶
פה, בחקיקה ראשית, מוסיפים תמריץ באופן גורף. אחרי זה יבואו וישבו בתמ"א, והתמ"א תיתן את התמריצים בהתאם ל - -
ערן ניצן
¶
בדיוק. אז אם זה יהיה בחוק זה לא יגיע לולנת"ע. זה מה שאנחנו רוצים, להקדיםאת הולנת"ע בחודשיים. מי יודע כמה אנשים אנחנו מצילים.
אורי מקלב
¶
זה ממש לא משנה אם זה במסגרת התמ"א 38 - - גם היום אנחנו נותנים את זה רק למי שבונה במסגרת התמ"א 38. אנחנו לא נותנים את זה למי שלא. אז מה זה משנה בסוף לך? - - האם החוק הוא במסגרת כזו? - -
אם אנחנו משקפים את מה שנאמר פה, על ידך ודאי, היושב ראש, וגם על ידי דוברים אחרים, יש פה שתי טענות. הטענה הראשונה היא טענה ערכי. באים לכאן ואומרים – איך אתם לוקחים כסף ציבורי ואתם מוותרים עליו. יש כאן כסף ציבורי, כסף של הרשויות שמשמש אותן לפיתוח, שכונות חדשות. האם זה ישר או לא ישר? תלוי, ערכית. איך אתם לוקחים כסף ציבורי ומוותרים עליו. בא אדוני ואומר – דבר פשוט: אני לא בא עכשיו רק לתמרץ ולהתגבר על מצוקות הדיור הקשות שיש לזוגות צעירים ובכלל בארץ, ואני אומר – יש תוספת בניה, ואני אפטור אותם, מפה ומשם, ואוזיל את הדירות. לא באת ואמרת באיזה מסגרת מדברים פה. במסגרת רעידות אדמה, שיש לה לא רק השלכות כלכליות אלא גם שאלה של נפשות, ממש. במסגרת הזו, גם במבחן המציאות עכשיו, אחרי כמה שנים שהתמ"א 38 – וגם פי סקרים או עבודות שעשו משרד השיכון ואחרים, רואים שזה לא מתקדם בקצב הרצוי. ואני לא מדבר היום - - על ציר שקיים, שוודאי קיים לפי כל המומחים. אנחנו מנסים לתמרץ ולייעל ולהביא את זה גם למבחן מעשי, את כל התמ"א 38. ואומרים המומחים, וגם לא צריכים מומחים לזה, שהדבר הזה יכול לחולל פה תוספת משמעותית מאד בתמריץ הזה ובאפשרות גם לממש את תמ"א 38. אז זה החלק הערכי, ודאי שהוא מתגבר על החלק שאתם אומרים – כספים ציבוריים. מישהו מדבר על הכיס שלו? מדברים על כספים ציבוריים, השלכות ותוצאות ומצד נוסף גם נפשות.
במישור המעשי – באופן המעשי לא הצלחתם לממש, ולא הצליחו גם בנושא של דיור. אנשים לא בנו, ואם כן זה אחוז קטן מאד מתוך ה- 50 אלף חדרים על הגג שקיימים שבחמש שנים האחרונות עירית תל אביב – איזה הכנסות נגרמו לה או קיבלה מתוך היטל השבחה מאנשים שהלכו ובנו את החדרים על הגג. הם לא הצליחו לממש את זה, מסיבות בעיקר קנייניות. בין שכנים. הגיע עכשיו המצב שעושים סדר בין השכנים ויש אפשרות לבנות. זה לא מונע מכם הכנסה מיידית, - - בטווח של הרבה שנים, כמו שגם אמר היושב ראש. הטווח הזה, בכמה שנים האלה, הארנונה מהחדרים האלה תכסה את מה שנאמר.
מעבר לזה – היטלי השבחה שפה - -במחירים הגבוהים שקיימים בדירות, הועלו לעין ערוך. מה גרם לכך? היטל השבחה נגזר כחלק מהשבחה, וצמוד למדד של התשומות. כמה אתם הרווחתם מכך שבשנים האחרונות היטל ההשבחה נגזר ממחירי דירות מאד גבוהים? אנחנו יודעים את זה. אלה עליות שהן לא טבעיות. אז יש כאן - - אנחנו לא יודעים מה ההכנסות הנוספות שהיו בהיטל השבחה, לרשויות?
אורי מקלב
¶
אבל על מה אנחנו מדברים? על המקומות הרחוקים מתל אביב. ואם היה בחוק אפשרות להרחיב לתל אביב – היינו אולי מחריגים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני לא שמעתי מאף ראש עיר בפריפריה שפנה אלי בנושא הזה. היחידים שפנו אלי - - -גם לא הערים הגדולות. מספר מצומצם. אפשר לספור אותם בקושי על כף יד אחת.
אורי מקלב
¶
לכן אנחנו לא באים לעשות כאן איזה משהו – להתעשר על חשבון הרשויות, למנוע מהם במפגיע הכנסות. מה שמוביל אותנו זה קידום תמ"א 38.
ליאור גרוסמן
¶
אני מרחובות ויש לי יפויי כוח בלתי חוזרים לעשות תמ"א 38 ב-12 בניינים, שזה מהווה כ-1,400 נפשות שגרות בדירות האלה ואני מדבר בשמן. אני חושב,דבר ראשון, שכולכם צודקים, ואני עוד שניה אסביר למה, כי העיקרון של החוק הוא פשוט טעות. בחוק של מיסוי לא צריך לדבר במונחים של חדרים אלא בשוויים. אבל בפתיחה אני רוצה להביא לכם דוח כלכלי של "פז כלכלה והנדסה", אותה חברה שפרויקט תמ"א 38 באמצע רחובות, דירת 4 חדרים, 1,2 מיליון, דופלקסים – 1.5 מיליון ו- 1.6 מיליון, הוספת 9 דירות מגורים, אדוני, 9 דירות. כל חדרי יציאה על הגג, היטל השבחה – שקל אחד? הפרויקט לא ישים. הנה הדו"ח, אני מוכן להעביר אותו. לכן אני חושב שאתם מדברים פה בתיאוריות. אני חושב שגם הדיון הזה על חדר יציאה לגג – זה לא המפתח לפתרון. ואני כן מקבל דווקא את עמדת משרד הפנים לגבי סעיף 23, ואני אדבר על זה.
אדוני, עלויות החיזוק של בניינים –ברחובות, בבאר שבע, בתל אביב, בהרצליה, ברמת גן – זהות. עלויות הבניה הן זהות, פלוס-מינוס כמה אחוזים. אנחנו מדברים על סדר גודל של 8 מיליון שקלים. לכן ברור למה ראש עירית תל אביב מתמרמר כשהיזם שלו מוכר ב-20 מיליון שקל דירות ומשקיע 8 מיליון שקלים בחיזוק ובשיפוץ. יש 12 מיליון שקלים? שישלם היטל השבחה. אבל ברחובות – ה-8 דירות האלה נמכרות בקושי ב-11 מיליון שקל, ועלויות החיזוק והשיפוץ זה 8 או אפילו 10 מיליון שקלים. ה-20% האלה
לא מאפשרים ליזם להיכנס אז ברור למה אזורים בפריפריה יותר חלשים – לא רק שמבקשים תוספות בניה, כמו שברחובות נעשה, דבר שסוכל לאחרונה אל ידי משרד הפנים לאחר שכבר הופקדה ואושרה, על ידי הגב' עדית בר יוסף שהחליטה לעצור את זה לפני מתן תוקף, לעצור את ה-14 בניינים האלה, שלא יחזקו אותם. 14 בניינים ממתינים לאיזו גברת שתאשר את התכנית.
ליאור גרוסמן
¶
אני מדבר על הפטור מהיטל השבחה. זה שונה לחלוטין מתוספת הזכויות. זה סעיף מיסויי, ובמס מדברים בשווים. ברור שבהרצליה, שההכנסות ממכירת דירות 20 מיליון שקל והעלות היא 8 מיליון שקלים – לא צריכים לפטור מהיטל השבחה על חדרי יציאה לגג ואולי גם לא את התמ"א עצמה. איפה צריך? צריך לדבר בשוויים. כלומר, שאם באמת רוצים פתרון לחוק, צריך למשוך את החוק הזה. צריך להתייחס אליו כמו אל חוק מיסויי. כשמס שבח פטרו את התמ"א 38 בחוק מיסוי מקרקעין, ואני מתמחה בתחום המסים, אדוני, מה הם קבעו? הם קבעו שהשווי של הזכויות המכירות לצורך התמ"א זה כל התשומות שהושקעו בחיזוק המבנה, בשכירות של הדיירים, בהוצאות עורך דין – הם קבעו שווי פטור ממס. מה הוא אותו שווי פטור ממס? – אותו שווי שבאמת נכנס לחיזוק של המבנה . לבוא ולהגיד שבתל אביב נותנים פטור מהיטל השבחה –הקומה וחצי הזו בתל אביב מבחינת השווי של זכויות הבניה היא כ-6 מיליון שקלים, אדוני. ברחובות זה פחות מ- 3 מיליון שקלים. היטל ההשבחה שם היה אמור להיות 3 מיליון שקלים, אצלנו היה אמור להיות 1.5 מיליון שקלים. החוק הזה מפלה בין המרכז לפריפריה. הוא נותן פטורים גבוהים מדי לאזור תל אביב ונמוכים מדי לאזור הפריפריה. וגם חדרי עליה לגג היא הצעה מבורכת ביותר. אני באמת לא חושב שחדרי יציאה לגג צריך לתת באופן גורף, כי אם בהרצליה 20 מיליון שקל היזם מרוויח, כשהעלויות שלו הן 8מיליון שקלים, אז לא יקרה לו כלום אם הוא ישלם 200 אלף שקל על חדרי יציאה לגג. ואילו בפריפריה, בלי זה, הדבר ישים.
ועכשיו אני אגיע לפתרון. יש שני פתרונות. פתרון אחד הוא למשוך את החוק ולהעביר את זה לרשות המסים, או אני לא יודע למי – לגורמים שמתעסקים בכספים ושהם באמת יפטרו שווי.
אורי מקלב
¶
· -בשביל מה צריך את החוק? אם אתה משקיע את כל ההוצאות שלך בתוך המבנה, בחיזוקים, אין רווח, אין היטל השבחה.
אורי מקלב
¶
נניח שאתה בונה מעלית לבניין. אתה משביח את הדירות. יש הבדל גדול מאד. בבניין של 5 או 6 קומות – אם יש מעלית או אין מעלית. אם אתה מוכיח שמי שהשקיע עבור המעלית זה רק הדייר למעלה – הוא לא משלם היטל השבחה. מדוע? – כי כל התשומות נכנסו לתוך ההוצאות - -
ליאור גרוסמן
¶
אני לא שמאי. בסעיף 30 לדוח הזה קובעים "פז כלכלה והנדסה" – זה שמאי שלכם, משרד השיכון, שגם עם ההוצאות של התמ"א וגם עם כל החיקוקים, עדיין יהיה פה היטל השבחה של 922 אלף שקל על התמ"א 38. אז אני לא יודע, אדוני – אני לא שמאי ולא מתיימר להיות שמאי אבל נראה לי שהנתונים שאתם מתבססים עליהם הם שגויים.
ליאור גרוסמן
¶
אבל הטעות היא שאתם לא מבינים שבתל אביב מספיק 6 דירות בשביל לממש את תמ"א 38. מוכרים ב-20 מיליון ועולה 8. ברחובות צריך 9 דירות וחדרי יציאה לגג פטורים מהיטל השבחה בשביל לממש תמ"א 38.
אורי מקלב
¶
אתה מפחד שהחוק הזה לא יעבור רק בגלל עירית תל אביב? מה מביא אותך לבוא עד לכאן, לכנסת, כי אתה בכל אופן מלווה תכניות ברחובות, בבאר שבע, לא בתל אביב. למה אתה בא אלינו? אני רוצה להבין מה עומד מאחורי הטענה שלך שאתה אומר שאנחנו עושים חוק לא טוב כי זה פוגע - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני לא יכול לתקן חוק. זה חוק ממשלתי. אני לא יכול לתקן חוק כזה גם אם אני רוצה. לכן אני רוצה - -
ליאור גרוסמן
¶
משפט סיכום, כי קטעו אותי באמצע: אז אני עוד פעם אומר: הפתרון של חדרי יציאה לגג יועיל. לצפון רחובות הוא יועיל, הוא יעזור. לא למרכז רחובות. זה היה בשביל לתת את הפתיח, איפה עומדים כולם עם זכויות הבניה.
דבר שני – אני חושב שהניסוח שלכם לא נכון ומה שכן צריך לעשות – שגם תכניות מפורטות לפי סעיף 23 יהיו פטורות ממס, כל זכויות הבניה שלהן, אם אתם רוצים לקבוע תקרה לשווי – אני חושב שצריך לקבוע תקרה לשווי. זה אומר בסעיף 2- בתכנית מפורטת שהוכנה על פי הוראות המתאר, תהיה פטורה לפי -- אפשר לקבוע את הרף. ואדוני, אתה יודע מה הרף, שאני כבר עכשיו מסכים לו? שווי זכויות הבניה הפטורות ממס בתל אביב.
כרמית יולס
¶
אני רציתי להתייחס לדברים שנאמרו, בעצם אני חוזרת על העמדה שאמרתי בדיון הקודם. ההסדר שיש בתמ"א, אין ספק שהוא רחוק מלהיות מושלם. יש מקומות שגם אם התמ"א תשונה מקצה לקצה, עדיין ספק אם יהיה כדאי לעשות בהם את החיזוק הזה. הפריפריה הרחוקה יותר, וגם היום - -
כרמית יולס
¶
אני אומרת שבאופן עקרוני, ההסדר הנוכחי בתמ"א הוא באמת לא מבחין בין אזורים שונים ולכן הבעיה שאתה מציג כמובן קיימת. היא הולכת ומחריפה ככל שאתה מתקרב לפריפריה יותר.
כרמית יולס
¶
כמו שאמרתי בדיון הקודם – הקושי שלנו בהרחבת הפטור מהיטל גם על תכניות שהן לא חלק מתמ"א 38 הוא קושי מערכתי יותר. יש פה איזושהי סטיה מהדין הכללי, גם בהיבט של דיני ההיטלים, שהיטל השבחה לכאורה אמור להשתלם, ואנחנו החרגנו את זה ואמרנו שיהיה פטור מהיטל השבחה, בגלל האינטרס של החיזוק. האינטרס של החיזוק, מבחינתי, זה תמ"א 38 ולא תכניות אחרות. יש לזה גם התייחסות בהיבט - -
כרמית יולס
¶
יש לזה גם התייחסות בהיבט של היטל מקרקעין, בהסכמה של אנשים שהם שותפים לבית משותף והקטנת הרוב הדרוש, וכדומה. אנחנו הסכמנו באופן מערכתי לדבר הזה ככל שזה חלק מתמ"א 38. ואם עכשיו מספרים שאמור להיות דיון חדש ובמסגרת הזו תיבחן הכדאיות שלה ואולי ביחס לאזורים שונים, אז לי הכי מתאים שכל התוספות האלה, ככל שיש צורך להוסיף זכויות, יינתנו במסגרת התמ"א ואז יחול עליהם גם אותו פטור מהיטל קיים.
השאלות שעלו פה לעניין - -
ליאור גרוסמן
¶
אז תקנו את סעיף 2(ב), שגם על תכניות מפורטות יחול הפטור. למה אתם מגבילים את זה לחלק של התמ"א?
כרמית יולס
¶
את זה הסבירו בדיון הקודם ממשרד הפנים, אני לא רוצה לחזור על זה. אני אומרת רק שכל ההסדר שהוא מאד בעייתי - השאלה השמאית פה היא מאד קשה. הרי מה הניחה התמ"א? התמ"א הניחה שלחיזוק יש עלויות. בתמורה לעלויות האלה מוסיפים זכויות. על פניו זה אמור להיות כמעט מקוזז, אלא שלזה לא מקוזז, ובאמת יש השבחה, כמו שאמרת. והחשש הוא שאנחנו ניתן פה איזושהי הטבה שהיא לא בהכרח משרתת את האינטרס הציבורי של החיזוק. אם זה לא היה שנוי במחלוקת, כולם היו מוכנים להכל. אבל זה שנוי במחלוקת, גם בין שמאים וגם בין גורמים שונים והגורם שמוסמך להכריע בסוגיות האלה, לטעמי, זו המועצה הארצית לתכנון ובניה. היא אמורה לדון בתיקון חדש לתמ"א 38. מה שהיא תחליט - - -
יצחק נטוביץ
¶
גם לי יש לפחות 15 פרויקטים בגבעתיים, קצת בתל אביב, וגם ברמת גן, ובכולם יש צרות צרורות, לא מתקדם. אם זה היה כל כך טוב כמו שחברי המלומד אומר פה שבתל אביב זה שווה ומרוויחים מיליונים – איפה התמ"א 38 בתל אביב? אז אל גרום למלחמות בין ראשון לתל אביב ורחובות. הכוונה שלנו וההתכנסות שלנו פה היא לגרום לשחרר עוד סוגר, עוד קצת ולראות – אם יהיו אלפי דירות בתמ"א 38 ויבוא הנציג של הרצליה ושל תל אביב ויגיד – אני מפסיד פה – 50 מיליון שקל בשנה - -
יצחק נטוביץ
¶
הלוואי שזה יקרה, ואם זה יקרה, אז נחריג אתכם. אבל כרגע אנחנו לא צריכים לחכות לצונאמי. יושבים פה אנשים מכובדים, ועם כל הכבוד לאנשי הכספים - -
יצחק נטוביץ
¶
אפשר להחריג, אפשר לתת מנדט לוועדה ונראה איך פרנסי העיר יעמדו מול רעידות אדמה, ולא אנשי הכספים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
רבותיי, עד כאן. תודה רבה לכולם. יש פה הצעה של היועץ המשפטי לוועדה שאני מוכן לאמץ אותה. אומר היועץ שכפי שעשינו לגבי אגרות מופחתות בחיזוק מבנים ששם כתבנו ששר הפנים רשאי באישור ועדת הפנים לקבוע יישובים או אזורים לפי אמות מידה שיקבע. אותו הדבר נעשה לגבי אותה תוספת של חדר. ששר הפנים הוא שיקבע, באישור ועדת הפנים.
היו"ר דוד אזולאי
¶
שר הפנים יכול לפטור או לא לפטור אבל אז הוא יביא את זה לוועדת הפנים. ועדת הפנים צריכה לאשר לו את זה.
גלעד קרן
¶
מה שקבענו לגבי ההנחה באגרות בניה שהיה קיים גם בהוראת השעה שתוקפה פג בסוף נובמבר ובזמנו, בהוראת השעה, גם חל לגבי הפטור המלא לעומת 90% פטור מהיטל השבחה, זה ששר הפנים קובע באיזה אזורים ההנחה תחול, באישור ועדת הפנים. הרשימה כבר קיימת אצל שר הפנים והיא אושרה בוועדה בזמנו, לגבי שני הדברים האלה. כמובן שאפשר גם לקבוע אולי לגבי החדרים על הגג שזה יחול למעט ביישובים ששר הפנים יפטור באישור ועדת הפנים. זו החלטה שלכם - -
גלעד קרן
¶
אני אומר שההחלטה היא של חברי הכנסת האם להגיד שהפטור חל, ואז שר הפנים פוטר יישובים מסוימים, או שהפטור לא חל כל עוד שר הפנים לא קובע שהוא חל לגבי יישובים מסוימים.
ליאור גרוסמן
¶
אולי גם על 2 (ב) תעשו את זה? על התכניות המפורטות – ששר הפנים רשאי לפטור במקומות שהוא חושב - -
אורי מקלב
¶
אני חושב שההצעה היא חשובה, טובה. זה אומר שיש אפשרות להחריג בתוך החוק, ויש אפשרות – ששר הפנים, במיוחד כאשר אנחנו רואים את העמדה של משרד הפנים בעניין הזה – לא להחריג, כלומר, להחריג כאלה ששם יחול הפטור. אנחנו יודעים שבכל הארץ החוק הזה הוא חוק שבאמת ידרבן ויעצים וגם אפשר יהיה לממש את תמ"א 38. יש ערים מסוימות ששם מחיר הדירות הוא גבוה ויכול להיות ששם לא צריך להגיע לנושא הזה של פטור גם מדירות גג. לכן, מחריגים את המיעוט, לא את הרוב. מכיוון שאנחנו רוצים, במהותו של החוק הזה, באמת כן לתת דירבון תמ"א 38, אנחנו צריכים לאשר אותו עם הפטור. שר הפנים – יש לו את האפשרות להחריג ערים שהוא חושב ששם זה לא לצורך וזה יכול להעשיר את היזם ולא - -
איתן אטיה
¶
אם אפשר – לגבי ההחלטה של שר הפנים, לגבי היישובים הספציפיים, אם אפשר להוסיף שזה יהיה גם בהתייעצות עם הרשות המקומית הספציפית.
היו"ר דוד אזולאי
¶
ברגע שזה מגיע לפה, לוועדה, ואז לכם יש את האפשרות להגיב אני חושב שזו הצעה - - אני אגיד לכם את האמת – ואני אומר את זה פה לחבריי, מהשלטון המקומי.
סופיה אלדור
¶
רגע, יש לנו הצעת שיפור קטנה. אני בטוחה שגם העיריות יקבלו את זה. אני מציעה שההחרגה לא תהיה ברמה של עיר שלמה לא ברמה שאל אזורים סטטיסטיים בעיר. הערים הן לא הומגניות ו - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
חבריי מהשלטון המקומי, אני רוצה שתדעו – אני יכול לדחות את ההצבעה ולתת לכם את הצ'אנס להביא לפה חברי כנסת שיצביעו נגד ההצעות האלה, ואני אומר לכם שזה לא יעבור.
גלעד קרן
¶
הנוסח הוא בדיוק כמו שמונח לפניכם רק שלגבי סעיף קטן (ג) בעצם שר הפנים יוכל לפטור, באישור ועדת הפנים, יישובים או אזורים מסוימים, לפי אמות מידה שיקבע, מתחולת הסעיף.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אבל אם אתה הולך אליו, אתה, כראש רשות הולך אליו, שיכנעת אותו? הוא צריך לבוא לפה, לוועדת הפנים ולהגיד למה - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
אם נניח שנלך על ההצעה הזו אבל, כאשר אנחנו טוענים שהחוק ייכנס לתוקף רק בעוד שלושה חודשים, זה בעצם שלושה חודשים שמאפשרים את ההתארגנות הזו.
אבי שפירא
¶
אנחנו עוצרים את כל התמ"א 38. צריך לעודד במקום לעצור. כל מה שיש היום אנחנו עוצרים כי כולם יחכו לקבל את הפטור.
איתן אטיה
¶
אני בכל זאת רוצה לנסות לשכנע לנקוט פה בדרך הניסוחית שאנחנו מציעים פה. התוספת הזו הרי לא היתה בהצעת החוק. היא הוספה לאחר מכן כאיזה בונוס נוסף. מכיוון שזה סוג של בונוס נוסף, עם הבעייתיות שיש לו על העיריות השונות בארץ, נראה לנו שזה לא יהיה כזה דבר נורא אם זה ייכנס לתוקף כאשר השר יבוא אליכם פה בעוד שבועיים או חודש עם רשימה – יש לו 250 ומשהו רשויות מקומיות? מתוך זה – יבוא עם רשימה של כמה שהוא יחליט, ויגיד – על אלה מחילים את זה, כבר באותו הרגע. על הנותרות – לא מחילים. זה אחרת ממצב שזה ייכנס לתוקף ואחרי זה השר יתחיל לפטור. אז זה יהיה בעייתי מאד כי תהיה תקופת זמן ש - - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
בעצם, מה שאתה אומר – כרגע לא להכניס את התוספת הזו, ולהשאיר את שיקול הדעת לשר שהוא יביא את זה במסגרת רשימה, לוועדת הפנים. זה מה שאדוני אומר?
איתן אטיה
¶
שהשר יהיה מוסמך להעניק את הפטור הזה, על חדרי יציאה לגג, הוא יהיה מוסמך לאחר שהוא יביא לוועדת הפנים את רשימת הרשויות המקומיות.
היו"ר דוד אזולאי
¶
רבותיי, אני מדבר על הסעיף הזה - - -כל החוק ייכנס. אז אין שום בעיה. לגבי התוספת של החדר למעלה – בעניין הזה אנחנו נגביל את זה בזמן , ואני לא אעכב את כל הפטור עד לאישור החוק. יש הטבה קבועה ש - - לממש אותה. לגבי התוספת הזו שאנחנו מדברים עליה, שעליה כרגע הוויכוח- את זה נגביל ב-30 יום. שהשר יוכל להביא רשימה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני אומר לך, בסופו של דבר אני אביא את זה להצבעה, וחברי הכנסת יכריעו, ואני אומר לך – אני יודע מה התוצאה. לכן אני חושב: ההצעה - -
איתן אטיה
¶
אדוני, אנחנו מציעים באמת הצעה סבירה, אני חושב. אני אנסה לשכנע. ההצעה שאנחנו מציעים היא לא שהדבר הזה לא יקרה. ההפך. אנחנו אומרים שהסמכות הזו מתקבלת. לשר הפנים תהיה הסמכות לקבוע, להפעיל את הפטור הזה מהרגע שהוא רוצה.
איתן אטיה
¶
על סעיף (ג). לשר תהיה סמכות להפעיל את הפטור הזה בכל רגע שהוא רוצה. הוא רוצה לעשות את זה בתוך יום? הוא יעשה את זה בתוך יום.
אפשר להוסיף פה עוד דבר- שהשר יכול להגיע עם הרשימה הסופית של העיריות האלה בתוך 30 יום או מה שהוועדה תקבע. מהרגע שהוא מאשר את זה פה, זה נכנס לתוקף לגבי כל העיריות האלה. לעשות את זה הפוך זה מאד בעייתי. זה גורם לזה שחלק מהאנשים, בגלל עיכובי זמנים – חלק מהאנשים באותה עיר ייהנו מפטור, וחלק מהאנשים אחר כך לא ייהנו מהפטור.
איתן אטיה
¶
אם ייקח לשר שנה להגיש את הרשימה, או חצי שנה – אז אנשים שעשו את זה - - ייהנו מפטור, ואלה שאחרי החצי שנה הזו - - לעשות את זה מסודר. בתוך 30 יום או 40 יום – כמה שאנשי המשרד ימליצו. ומהרגע שהוא מביא את הרשימה הפטור נכנס לתוקף.
אורי מקלב
¶
אני מבין אתכם. מנקודת ההתחלה אתם - - אתם אומרים שאתם לא יודעים מה יהיה עם שר הפנים, עד מתי הוא ייתן את זה, ולכן אתה רוצה שהוא קודם כל ייתן, ואחרי זה - - . אני מבין אותך. אבל זו לא דרך המלך. יש חקיקה. בחקיקה כתוב שהחוק קובע את מה שהוא קובע. עכשיו נותן שר הפנים תוספת. אנחנו לא הולכים בדרך הזו. זו לא דרך מקובלת, גם בכנסת. לא מקובל להתלות חוק במכתב משר הפנים. אבל מה שכן – מה שאנחנו צריכים, שר הפנים כבר יכול להתחיל בתהליך כרגע. הוא לא צריך לחכות שהחוק יוכל להיכנס לתוקף ואז להתחיל לכתוב מכתבים. שר הפנים, בפניה שלנו, כבר יכול להתחיל לעשות את הסיווג שלו כבר עכשיו, הוא לא צריך לחכות שהחוק יוחל. ממילא יש לו הרי את הבסיס. הוא יכול לבדוק האם הוא יכול להרחיב את זה, להקטין את זה ובזה להתאים את זה לגבי הסעיף הזה. זה לא צריך לקחת – לא שנה ולא שנתיים. זה יכול להיות בד בבד. לכן דרך המלך שלנו היא לחוקק את החוק, לאשר את החוק ולתת לשר הפנים את האפשרות להחריג.
גלעד קרן
¶
אני רק אסביר את הניסוח לגבי מה שמוצע פה. סעיף קטן (ג) ייכנס לתוקף בתוך 30 ימים מיום פרסום החוק, ושר הפנים יהיה רשאי באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקבוע את היישובים או האזורים שבהם לא יחול הפטור שמוצע בסעיף (ג).
יצחק נטוביץ
¶
אני מכרתי דירה לפני חודשיים -- ועכשיו, אותה דירה, החבר שלי מוכר את זה בלי מס. לפני חודשיים שילמתי, לפני שנכנסה הוראת השעה.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני רוצה שיהיה רצון טוב, זה מה שאני רוצה, זה הכל. אני יודע שלדיון הזה היו צריכים להגיע הרבה חברי הכנסת והם לא באו. הם יודעים למה הם לא באו. לכן, אם אני אשאיר את זה לשיקול חברי הכנסת אני יודע מה תהיה התוצאה. התוצאה תהיה שמה שהיה הוא מה שיהיה. אבל אני רוצה ללכת בהבנות. לכן אני פונה ומבקש ללכת על הבנות. את הרוב אני אדע לגייס.
עוזי סלמן
¶
מה שאנחנו נבקש רק להוסיף זה את מה שאמרתי קודם, שהזכויות האלה יבואו במניין הזכויות שייקבעו בתמ"א, לא בנוסף.
היו"ר דוד אזולאי
¶
אני לא יכול ואין לי אפשרות להיכנס לתוך תוכן החוק ולקבוע את ה- - זה לא התפקיד שלנו.
סופיה אלדור
¶
התמ"א עוד לא אושרה. הנוסח אומר מפורשות שאם יש גגות בעיר, בעצם תמ"א 38 תחול עליה, ואם אין – אז עד 50% מהזכויות של הקומה - -
היו"ר דוד אזולאי
¶
בסופו של יום, אם ייגרם לכם נזק כל כך גדול, תמיד תוכלו לבוא ולשנות. אחר כך כולנו נבכה על כך שהיתה לנו אפשרות לעשות משהו מועיל ולא עשינו. אני לא רוצה להגיע למצב הזה.
אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד התיקון בסעיף 2(ג) כפי שנוסח פה בוועדה? אין מתנגדים, אין נמנעים, לפיכך - ההצעה עברה לפי הניסוח שאמרנו כאן, ועוברים לקריאה שניה ושלישית פה אחד.
אני מודה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:30