הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
8
ועדת הכלכלה

15/03/2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 490

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט' באדר ב', (15.03.2011) בשעה 11:00

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התש"ע-2009 של חה"כ דני דנון, חה"כ אורי אורבך, חה"כ אברהם דיכטר, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ אריה אלדד, חה"כ יוחנן פלסנר, חה"כ חמד עמאר, חה"כ יריב לוין, חה"כ אורי מקלב (פ/1803).

חברי הוועדה: דני דנון – מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

חמד עמאר

מוליה שמאלוב-ברקוביץ

חה"כ יעקב אייכלר

חה"כ אברהם מיכאלי

חה"כ אורי מקלב

ד"ר רוני גמזו

- מנכ"ל משרד הבריאות

עו"ד מרינה אוסטפלד
- יועמ"ש, משרד הבריאות

אינג' אלי גורדון

- מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

ד"ר פאולה רושקה
- מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

עו"ד יעל מליק

- משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה

עו"ד טלי שטיין

- ממונה על תחום הבריאות, משרד המשפטים

רפ"ק קובי עזרא

- עוזר יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עו"ד רעיה שטנר
- עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

גבי רפאלי

- מנהל מסחרי, רשות שדות התעופה

עו"ד חמי בר-און
- מחלקה משפטית, ההסתדרות הרפואית

אסף לוי


- מחלקת יבוא, משרד החקלאות

יאיר גלר

- מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים

גולן שמאי

- דובר הרשות למלחמה בסמים

קרן רוט אטח

- מדריכה ביחידה למניעת שימוש בסמים, משרד החינוך

עו"ד הילה ויצמן-ויס
- סגנית יועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

עידית צ'רנוביץ

- סמנכ"לית רדיו בפועל, הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו

עו"ד שירה ברוק

- ידיעות אחרונות

נועם ריזי

- איגוד המסעדות הברים ובתי הקפה בישראל

צביקה גולדשטיין
- מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

צחי דותן

- מנכ"ל מועצת גפן היין

ישראל ריבצן

- יו,ר ומנכ"ל אגודת הכורמים יקבי הכרמל

כרמית פולק

- המועצה לשלום הילד

עו"ד ד"ר סער פאוקר
- יועמ"ש, התאחדות האיכרים

נילי בן גיגי

- זכות הציבור לדעת

הרב אוריאל גנזל
- ארגון צוה"ר

עידית חנוכה

אלקנה אפרתי

אתי אפלבוים

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התש"ע-2009

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על-סדר היום: הצעת חוק הגבלת הפרסומות והשיווק של משקאות אלכוהוליים, של מספר חברי כנסת שחלקם נמצאים איתנו.

אנחנו קיימנו פה דיון מוקדם בהצעה הזאת ואנחנו מתקדמים היום להכנת החוק.

בפתח דבריי אני רוצה לומר שנביא היום את החוק להצבעה. אם יהיו דברים שדורשים שיפור או שיפוץ נעשה את זה בישיבה לקראת קריאה שנייה ושלישית. כמובן שנגדיר מהם הנושאים החדשים.

יש נושא שאני רוצה להשאיר אותו לסוף הישיבה וזה הנושא של היין. פנו אלי חברי כנסת בנושא הזה וגם בוועדת השרים שאישרה ותומכת בחוק היתה החרגה של היין.

זה בדיוק להיפך.

זה מה שנמסר לי. אנחנו נשמע את העמדות. לגב י חריגת היין עמדתי ידועה. נשאיר את הנושא הזה לסוף.

אני מודיע לכם שהחוק לא יעבור אם היין לא יהיה בפנים. לא יעבור לכם החוק אם היין בפנים, אז אל תנסו - - -

החוק עבר שינויים והערות. אני רוצה לעבור להקראת החוק ולהתקדם. את נושא היין נשאיר לסוף הישיבה.

נדבר על נושא היין בהמשך והבעייתיות שהוא מעלה בהיבטים שונים. האם אדוני מבקש לדלג לחלוטין על סעיף ההגדרות או לדלג רק על ההגדרה של "משקה משכר".

נכון. אם תהיה החרגה אז לגבי "נושא משכר" יצטרך להיות סעיף נוסף. אם לא תהיה החרגה, הסעיף יישאר כפי שהוא.

כרגע אני לא מקריא את ההגדרה של "משקה משכר" ונמשיך עם ההגדרות הבאות בסעיף ההגדרות.

"הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התש"ע–2009
הגדרות
1. בחוק זה –
"פרסומת" – פרסומת בעל-פה, בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים המיועדת או הזמינה לציבור או לחלקו;
"פרסומת לשם מסחרי" – פרסומת לשם מסחרי של משקאות משכרים;
"שיווק" – מכירה, הספקה או יבוא של משקה משכר, למעט –
(1)
יצוא;
(2)
יבוא על ידי זכאים לפטור מתשלום מכס לפי כל חיקוק בר תוקף בענייני מכס;
(3)
מכירה בחנויות פטורות מכס."
היו בעניין הזה הערות של רשות המיסים וצריך לשמוע אותם.

אני מרשות המיסים, המחלקה לתכנון וכלכלה.

יש לנו שתי הערות. לסעיף קטן 2 "יבוא על ידי זכאים" צריך להיות "יבוא לשימוש עצמי על-ידי זכאים".

סעיף 3 "מכירה בחנויות פטורות מכס", אנחנו רוצים שההגדרה תהיה מותאמת יותר לתקנות המכס. ההגדרה צריכה להיות: "מכירה בחנויות, מכירה במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו בתקנה 12 לתקנות מכס התשס"ו".

אין בעיה עם זה.

לגבי שימוש עצמי זה מקובל, אבל לגבי חנויות פטורות מכס אנחנו לא נוהגים להפנות בחקיקה ראשית לתקנות משום שהתקנות נמצאות באחריות השר והוא יכול לשנותם.

אני מציע, בשלב הזה, מאחר ובחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, שהחוק הזה במידה רבה נסמך עליו, כן נמצאת ההגדרה של "מכירה בחנויות פטורות מכס", אני מציע שבשלב הזה לפחות נשאיר את ההגדרה כפי שהיא ובהמשך נראה איך להגדיר את החנויות פטורות מכס.

אני אבדוק את ההגדרה לעניין הטבק ואז אראה אם זה מסתדר לנו עם ההגדרה.

בחוק הטבק זה מופיע בדיוק במילים האלה.

אני אבדוק את זה ואם תהיה שאלה אנחנו נחזור.

אדוני היושב ראש, נושא היין הוא בעייתי בהגדרה.

אמרתי בפתח דבריי לגבי זה.

לא תמיד אפשר להישאר עד הסוף. ישנה גם הצעת חוק של חבר הכנסת וקנין בנושא המשכנתאות.

היום אנחנו מסיימים את הטיפול בחוק. זה נושא כבד ואם נפתח אותו עכשיו לא נתקדם. אני רוצה לעבור מהר על דברים שאין בעיות איתם ולהגיע מייד לנושא היין או נושא ההחרגה.

אנחנו גם היוזמים של החוק הזה וגם ועדת השרים לענייני חקיקה קבעה מפורשות שנושא היין לא יחול בחוק הזה. זה גם מופיע בפרוטוקול שלהם. אנחנו גם מחויבים והסכמנו לכך.

רבותיי, תבדקו את הפרוטוקול, אולי אתם לא מודעים. בפרוטוקול כתוב במפורש - - -

תכף יביאו את הפרוטוקול.

אין החלטה בעניין הזה.

עדיין אנחנו המחוקקים.

הנושא לא נפתח כרגע לדיון, אני מבקש להתקדם בסעיפים.

".2.
לא יעשה אדם פרסומת למשקה משכר או שם מסחרי בשלטי חוצות נייחים או ניידים, או בחצרים הפתוחים לציבור, אשר בהם מוצג שבח שתיית משקה משכר, או המעודדת שימוש במשקה המשכר על ידי קטינים."

צריך לומר "אשר בהם הוצג בשבח שתיית משקה משכר". זה גם תואם חוקים אחרים דומים.

לא הבנתי.

יש כאן שני היבטים. היבט אחד, מתייחס לשימוש במשקה משכר על-ידי קטינים, שהפרסומת מעודדת אותו, כלומר, מעודדת שימוש על-ידי קטינים. באופן כללי יש כאן נושא של שבח שתיית משקה משכר שהוא לאו דווקא ביחס לקטינים.

כשאתה מדבר על מגזין שמיועד לקטינים, יכול להיות שיהיה שם מבוגר בפרסומת?

החוק הוא יותר מקיף. החוק יאסור בכלל שימוש בדמויות בפרסומות לאלכוהול. הרעיון הוא שיהיה רק פרסומת רק למוצר האלכוהולי בלי דוגמנויות, שחקני כדורגל וכדומה. זה המהות של החוק.

יש סעיף שנוגע לדבר הזה?

כן, בהמשך.

מה קורה בעיתון שהוא לא לילדים. הפרסומת אולי לא תהיה על-ידי אנשים אבל מצד שני, היא לא תעמוד בהגדרות האחרות, דהיינו שיהיה רק סמל היצרן.

אנחנו כרגע בסעיף 2. אני מקריא את הסעיף:



"לא יעשה אדם פרסומת למשקה משכר או שם מסחרי בשלטי חוצות נייחים או ניידים, או בחצרים הפתוחים לציבור, אשר בהם מוצג שבח שתיית משקה משכר, או המעודדת שימוש במשקה המשכר על ידי קטינים."

"בשבח שתיית משקה משכר על-ידי קטינים" כדי להבהיר.

אולי צריך לכתוב "המעודדת קטינים לשימוש במשקה המשכר". מה זה על-ידי קטינים? אתה לא רוצה שקטינים ישתו. תכתוב "המעודדת קטינים לשימוש במשקה המשכר".

אני לא יודעת באיזה פרסומות יש שמעודדות ילדים. זה צריך להיות באופן כללי ולא רק לקטינים. אתה לא יכול לעשות אבחנה בין קטין ללא קטין. אם אנחנו לא מאפשרים פרסום של משקה חריף אז לא צריך לעשות אבחנה. ברגע שאתה עושה אבחנה אתה בעצם נותן פתח ללכת לבית משפט. אז יגידו שהכוונה היתה למבוגר ולא לקטין. אני חושבת שהמילה קטין היא מיותרת. מה דעתכם?

כמוך לחלוטין.

תגידו את זה, אל תפחדו.

אני מהמועצה לשלום הילד. אני רוצה להתייחס לנוסח הקודם של הצעת החוק, שכביכול סעיף 4 של הנוסח הקודם מגולם בסעיף 2 של הנוסח הזה. הצמצום שנעשה גרם לכך שירדה האזהרה שאמורה להיות בפרסומת כזאת שמוצגת בחוצות.

סליחה, היא לא ירדה.

סעיף 4(ב) לנוסח הקודם: "לא יעשה אדם פרסומת למשקה אלכוהולי או שם מסחרי בשלט מותר אלא אם מופיעה בו האזהרה שבסעיף 9 בעברית" וכו'.

זה עבר לסעיף אחר.

זה לא בשלטי חוצות נייחים או ניידים. כל דבר דפוס לא הגדרתם אותו. לא הגדרתם מהו "כל דבר דפוס". האם הוא לא צריך להיות מוגדר? האם זה יהיה בעיתון? בפרסומת של שלט חוצות? של שלט נייח או נייד?


שנית, הסעיף הזה מדבר על פרסומת שעוסקת בשבח שתיית אלכוהול. בסעיף 4 זה כל פרסומת. זאת אומרת, מלכתחילה לא יעשה אדם פרסומת למשקה אלכוהולי אלא בשלט מותר.

לא. כרגע את פותח חזיתות. החוק הזה הוא מקיף, בהמשך יש דברים שמתייחסים לפרסומות ואיפה תהיה האזהרה ומה גודלה. כרגע אנחנו מדברים על סעיף 2 בלבד.

אני מאיגוד המסעדות.

קראנו את דברי ההסבר ואת המבוא לחוק ואת כל הרעיון של החוק. אני מבקש להחריג מהחוק, כבר בשלב הבסיסי, את נושא המסעדות. אני מניח שלא כיוונו לכך שבמסעדה לא יהיה שלט או שלא יהיה בקבוק או תפריט. אני מניח שאפשר להחריג אותנו כמו שהחריגו אותנו מהחוק של שעות האלכוהול כי בעצם זאת הפרנסה שלנו. אנחנו מוכרים אוכל ואלכוהול. אנחנו לא מתביישים בכך, זה גם חלק מהתרבות שלנו.

לא הבנתי מה הבקשה שלכם.

להחריג כבר בשלב הזה את נושא המסעדות מכל הצעת החוק.

אני מדבר על פרסום בתוך העסק.

אמרת שזאת תרבות. אני רוצה להגיד לך משהו. אני מדבר על המגזר החרדי ואני מדבר במלוא הרצינות. אמנם אמרתי שצריך להחריג את היין אבל ישנה תרבות שהשתרשה בשנים האחרונות בציבור שלנו, דבר שלא ראינו לפני כן, שלוקחים וודקה ורד בול.

סליחה, אני לא פותחים את הדיון. כרגע אנחנו מתייחסים לסעיף 2 בלבד. לא לפתוח דיון מהותי במהות החוק, קיימתי על-כך מספיק דיונים.

"חצרים הפתוחים" לציבור זה אכן כולל מסעדות, ברים, פאבים וכדומה. לפי הצעת החוק, בתי העסק לא יוכלו לשים פרסומת או שלט וזה אכן דורש את התייחסותה של הוועדה לכאן או לכאן.

לראייתכם, האם החוק חל עלינו.

זה חל.

החוק חל על כולם. מותר לך יהיה לשים שלט וודקה אבסולוט בפאב שלך ובמסעדה שלך. לא יהיה מותר לשים שלט שאומר: "תשתו עכשיו וודקה אבסולוט ותרגישו בשמים".

לא הבנתי, "חצרים הפתוחים לציבור" זאת מסעדה?

כן. מאחר וכל אדם יכול להיכנס למסעדה. אין הגבלה לציבור מסוים שיכול להיכנס. זה נכלל בהחלט.

אני רוצה להעיר לסעיף 2. אני חושב שיהיה נכון לכתוב "לא על-ידי קטינים ולא לקטינים" על-מנת להסיר כל ספק. אנחנו צריכים להבין שפה מדובר במלחמה טוטאלית. תכף נתייחס להחרגות אבל צריך להבין דבר אחד. אי-אפשר לבלבל את הילדים ואת הצעירים. אי-אפשר להעביר להם מסר שהוא דו-משמעי ודו-פרצופי. או שאתה נגד או שאתה בעד. אתה לא יכול לשחק באפור, במסעדה מותר ופה אסור. אנחנו רוצים שקטין לא ישתה אלכוהול. זה מיותר - - -

יאיר, עברנו את הדיון הזה.

אתה מציע להשאיר את הסעיף בנוסח הקיים?

לא, אני מציע להוסיף במפורש "לא לקטינים ולא על-ידי קטינים".

אבל אם מבוגר מפרסם זה בסדר?

גם לא. כאן הם רצו לחדד את הנושא של הקטינים. הרי הקטינים הם הבעיה המרכזית שלנו, אותו קטין ששותה אלכוהול. אנחנו רוצים לחדד כדי - - -

מה אתה מציע להוסיף או להוריד מהנוסח הקיים?

"המשכר על-ידי קטינים ולקטינים" או "המיועד לקטינים".

יאיר, אתה טועה. אתה לא צריך את המילה קטינים.

אני מסכים איתך, למחוק את המילה "קטינים"

אנחנו מצביעים על סעיף 1 וסעיף 2 ובסעיף 2 מורידים את המילה "קטינים".

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

חברת הכנסת שמאלוב מצביעה במקום חבר הכנסת ישראל חסון.

אני רק מדגיש שבסעיף 1 לא הצבענו על ההגדרה של "נושא משכר".

סעיף 3.

"3(א)
בכל פרסומת למשקה משכר יכללו רק הפרטים הבאים:

(1) שם המשקה האלכוהולי;
(2) סימנו ושמו המסחרי;

(3) שם היצרן וסימנו המסחרי;

(4) צורת המוצר ומקום מכירתו, לרבות תמונות מקום ייצורו.
(ב)
לא יעשה אדם פרסומת למשקה משכר או פרסומת לשם מסחרי של משקה משכר בעיתון, או בכל דבר דפוס אחר באמצעות שימוש בשמו, כינויו, תמונתו, תצלומו, או דמותו של אחד מאלה:


(1)
ידוע שם;


(2)
בן פחות מ-40 שנים;


(3)
לובש מדים;
(4) לובש תלבושת ספורט או בגד ים."

אני רואה פה בעיה. אם ניסחנו בסעיף א' מה מותר לשים בפרסומת, למה צריך את כל ה"מי לא"? אני מציע למחוק - - -

אדוני היושב ראש, אני חייב להעיר הערה כי אני חייב ללכת לדיון בהצעת חוק שלי בוועדת הפנים.

לגבי היין, אמרתי את הדברים. לא רק אני אמרתי אותם אלא שזה היה מוסכם במשך כל השנים. אנחנו עומדים על כך שהיין יוחרג.

אני מצטרף לעמדתו של ח"כ וקנין כי גם אני צריך לעזוב.

מאחר וא' הוא למעשה סעיף סגור, שקובע רשימה סגורה של הפריטים שיכולים להיות בפרסומת, סעיף ב' למעשה מתייתר. שוב, להחלטתם של חברי הוועדה האם להוסיף פסקה 5 לגבי האופן שבו אפשר לפרסם באמצעות אדם משקאות משכרים? או, לחילופין, למחוק את פסקה ב' ולהשאיר רק את הרשימה הסגורה שבפסקה א'.

יש הערות לסעיף 3?

בנוסח החדש הורד סעיף "עיתונות או כל דבר דפוס אחר המיועד בעיקר לילדים ובני נוער עד גיל 18". לעניות דעתנו, יש מקום להוסיף את זה ולהדגיש את זה ושזה יהיה חלק מהחוק, בגלל החשיבות של זה.

אני מנהל איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים.

בהתייחס לסעיף 3(א). כשאתה מסתכל על הסעיפים האחרים בחוק שעדיין לא קראנו, הסעיפים האלה למעשה מגדירים הגבלות ספציפיות לסוגי מדיה שונים, לנושא של ילדים, ידוענים, שעות וכדומה. אבל, סעיף 3(א) למעשה מגביל את הפרסום באופן גורף לפרטים מאוד מאוד בסיסיים. לכן או שצריך להוריד אותו או להתייחס אליו. כרגע כל הסעיפים האחרים מיותרים אם אתה משאיר את סעיף 3(א) ומונע מאיתנו בכלל פרסום ומשאיר את זה רק לשם, סימן ושם היצרן.

להבנתי, כל שאר הסעיפים מתייחסים לסעיף הזה.

אם אתה לא מאפשר לפרסם בשעות מסוימות, ואם אתה לא מאפשר לילדים, ואנחנו מקבלים את זה וקובע כל מיני מגבלות, עדיין תאפשר לנו לפרסם פרסומת. כרגע לפי מה שכתוב פה אתה מאפשר לפרסם רק שם, סימן ושם יצרן. זאת לא פרסומת . לא ברור למה הכוונה.

אמנם אנחנו לוקחים מגבלות על עצמנו אבל - - -

זאת מהות החוק. מהות החוק היא הגבלת הפרסומות. יש שתי אפשרות. אפשרות אחת, שנכתוב מה מותר ואז יש פירוט מה אסור. אנחנו אומרים שאין טעם לומר מה אסור כי הגדרת המותר מגדירה למפרסמים את כללי המשחק מבלי להתייחס לדוגמנית, ספורט, פחות מ-40, מדים.

אולי עדיף לכתוב מה אסור ולא מה מותר.

סעיף 3(א) בעצם לא מאפשר לפרסם. ברגע שאתה אומר שבפרסום יהיה רק שם המשקה, סימנו ושם היצרן, זאת לא פרסומת. אנחנו לוקחים על עצמנו מגבלות ויש הגדרות בסעיפים הבאים, אבל עדיין יש בעיה עם סעיף 3(א).

אגב, רוב הפרסומות הן כאלה.

יש ויש. כרגע אני רוצה להביא להצבעה את סעיף 3(א) עם מחיקת סעיף ב' לחלוטין. לפי דעתי את צריכה לקרוא את כל החוק.

אני קוראת. העיתונות של בני נוער לא מופיעה בחוק.

נכון כי אנחנו אומרים שאין הבדל. עיתוני נשים, גברים, ילדים, הכול אותו דבר.

מה זאת אומרת? פרסומת למשקה אלכוהולי בשמו בסימנו ובצורתו בעיתון של בני נוער? למה? יש פה שהוא סעיף מאוד רלוונטי לסעיף הזה – עיתונות.

זה הופיע בסעיף ב'?

זה הופיע בסעיף ב' כסעיף 4: "עיתונות או כל דבר דפוס אחר המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18". זה נראה לי מאוד רלוונטי להוסיף את זה. לא הבנו את המחיקה הזאת.

אנחנו מוחקים את זה, היא צודקת. יש למישהו התנגדות להשאיר בסעיף ב' רק את 4 שמתייחס לעיתונות לילדים ולבני נוער?

שלא תהיה פרסומת ב"מעריב לנוער".

הבנתי אותך, אני מסכים איתך.

אני ממבשלות בירה ישראל.

אם סעיף 3(א) נשאר כמו שהוא בחוק המשמעות היא בעצם שלא נוכל לפרסם יותר כל סוג של אלכוהול.

למה? בירה מכבי מפרסמת את הבירה.

רוב הפרסומות שלכם היום הן בדיוק כאלה.

זה ממש לא נכון.

מה הבעיה שלך? תגידי תודה שאנחנו מאפשרים את זה כך ולא מבטלים לגמרי כמו סיגריות. סיגריות לא מפרסמים בכלל. אולי נגיע למסקנה שלא צריך לפרסם אלכוהול בכלל.

אנחנו כרגע מצביעים על סעיף 3. הוא יקריא אותו כנוסח א' המלא. בסעיף ב' יישאר רק הנושא של עיתונות לילדים.

למעשה הקראנו את סעיף 3(א). אני מודיע מראש שמה שאנסח עכשיו כפוף לשינויי נוסח אבל הוא משקף את העיקרון שעליו החליטה הוועדה ולפיו: "לא יעשה אדם פרסומת למשקה משכר או פרסומת לשם מסחרי של משקה משכר בכל דבר דפוס המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער עד גיל 18".

אדוני היושב ראש, אני מבינה שהאינטרנט לא מופיע פה.

זה נמצא בהמשך.

הילדים נמצאים באינטרנט יותר מאשר בעיתונות.

צריך להדגיש את זה בצורה משמעותית.

האינטרנט זה העיקר.

יש את זה בהמשך.

אני מצביע על סעיף 3 כפי שהוקרא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר.

"הגבלת מספר מודעות בעיתון

4.
לא יעשה אדם במהדורה אחת של עיתון אחד, או במהדורה אחת של כל דבר דפוס אחר, יותר מפרסומת אחת לאותו שם מסחרי."
אני מציע להוסיף בסוף "יותר מפרסומת אחת לאותו שם מסחרי של משקה משכר".

קיבלתי פניות ממספר גופים שטוענים שיש עיתונים שבוחרים לפרסם בחצאי עמוד או רבע עמוד - - -

אני מטעם "ידיעות אחרונות".

מי שעוקב אחר החומר המערכתי של העיתון "ידיעות אחרונות" יכול להתרשם שמדפי העיתון ומהכתבות משתקף קו תקיף בעד הגבלת מכירת אלכוהול לנוער ונגד הקלות של מכירת האלכוהול לקטינים. אפילו היתה תמיכה בהעלאת המיסוי על האלכוהול וכמובן ביקורת חריפה על ענישה קלה מידי כלפי נהגים שיכורים. גם כעיתון, גם כאזרחים וגם כהורים אנחנו מעריכים מאוד את כל הנושא של מאבק בתופעה של שכרות בקרב הנוער.

לנושא הסעיף, בבקשה.

דווקא בגלל שאין לנו הערות על התכנים והגבלות על אזהרות והתכנים בפרסומות, אנחנו בכל זאת רוצים להעיר שתי הערות מאוד ממוקדמות שנובעות מקשיים פרקטיים שהסעיף הספציפי הזה יוצר לנו.

זה באמת בנושא הניהול המסחרי של שטחי המסחר בעיתון. אנחנו עדים היום לתופעה של מודעות יצירתיות כאלה ואחרות שמפצלות את הקמפיין הפרסומי. בעמוד אחד יש טיזר מילולי ובעמוד אחר מופיע המוצר ה אלכוהולי. יכולה להיות בחירה של המפרסם לפצל את המודעה שלו לשני חצאי עמודים.

אנחנו חושבים שלהטיל מגבלה כמותית כזאת יוצרת הגבלות על הקריאטיביות של הפרסום.

מה את מציעה?

אני מציעה לוותר על המגבלה הכמותית. אסביר זאת מנקודת מבט אחרת. בשביל זה צריך לעבור מאחורי הקלעים של המחלקה המסחרית. אין שליטה מבחינה כמותית. זה יוצר אצלנו בעיה מערכתית. שטחי הפרסום נמכרים על-ידי העיתון לרשתות שיווק. אנחנו מוכרים שטח פרסום למגה בול או לשופרסל. מגה מכניסים מוצר אלכוהולי מסוים במסגרת המודעה שלהם, אפילו במסגרת מספר מוצרים של מגה. בשופרסל אנחנו מקבלים גם פרסום של אותו מוצר מסחרי אלכוהולי.

הבנתי. יש מתנגדים למה שהוצע פה?

אגב, איך אתם מסתדרים עם אותה הוראה בחוק הטבק?

אני חייבת להגיד שאנחנו לא רואים את הרשתות מפרסמות את הטבק באופן דומה. אם אתם מכירים את המוצרים של הרשתות, הם מפרסמים 20 מוצרים: יין לחג, לחם, קופסאות שימורים ועוד. לנו אין דרך ואנחנו גם לא צד במשא ומתן של רשתות השיווק אל מול הספקים והיצרנים. באמת יכול להיווצר מצב שבו נפרסם יין של "יקבי ברקן" – זה לא אכיף מבחינתנו.

אם הם ידעו שגם באלכוהול אסור, הם לא יעשו את זה.

יש מי שמתנגד להורדת הסעיף?

צריך לזכור מה מטרת הפגישה שלנו היום ולאן אנחנו רוצים ללכת. תחשוב מה בעצם נאמר כאן? יש לזה, למשל, דוגמאות ב"עכבר העיר" האחרון. אתה רואה פתאום את אותה מודעה חוזרת על עצמה 6 פעמים. את זה אנחנו רוצים למנוע.

זאת היתה ההערה שלי. רציתי לומר שהיא צודקת אבל צריך לשים לב שאתה לא לוקח עכשיו רבע עמוד ומפרסם עכשיו עמוד אחר עמוד.

זה לא בשליטתנו, אנחנו ניהפך למפרי חוק בעל-כורחנו.

אנחנו כגוף שאמור לאכוף, נאכוף את זה אז אל תדאגו.

אם אתם אומרים שתאכפו את זה על הרשתות, אז זאת לא בעיה שלנו. אנחנו מסבירים שכעיתון, מי שעוסק במכירה של שטחי פרסום, שמה שמוכנס אליהם אינו בשליטתנו בפועל, אנחנו לא יכולים – אנחנו מקבלים מודעה גדולה של מספר מוצרים שרשת השיווק בוחרת לעשות בהם כרגע - - -

עורכת דין ברוק, אנחנו מבינים אותך. מצד שני, אנחנו לא רוצים לראות שיש לך 10 מודעות, אחת אחר השנייה. השאלה, האם יש לך הצעה שתיתן מענה. אם יש חצי עמוד פרסומת ליין של מגה ואחר-כך עוד חצי עמוד במוסף השני, זה לא מעניין אותנו. מצד שני, שתהיה פרסומת עמוד אחר עמוד, זה בעייתי. אולי תציעי הצעה שתיתן לכם את מרחב התמרון אבל תיתן לנו את היכולת למנוע את הפרסום הזה.

אם תוחרג האחריות שלנו על מה שרשתות השיווק מפרסמות במודעות רבות מוצרים - - -

אז אנחנו מסירים את סמכות האכיפה, אנחנו לא נאכוף. אנחנו לא יודעים להגיד אם זאת פרסומת של העיתון או שזאת פרסומת של הרשת, פרסומת של היבואן.

זה די ברור. למעלה מופיע שם רשת השיווק. אם יבואו בטענות למישהו אחר, אז אין לנו בעיה.

את הולכת לכיוון רק של אותה פרסומת של רשתות השיווק.

לא רק. הקושי השני הוא באמת פרסומות שמשרד הפרסום מפרסם אותם.

יהיה אסור ותלמדו לעבוד עם המגבלה הזאת.

אנחנו מבקשים שלא תטילו מגבלות. תאזנו ואל תגבילו את הקריאטיביות. אם אתה כותב מלל בשליש עמוד בעמוד 4 ובעמוד הבא אתה רואה את המוצר לא יצרת איזה אפקט מוגזם. אתה פשוט מגביל את היכולת ואת היצירתיות של המפרסמים בצורה מוגזמת. יש גם מידה של איזון.

הדיאלוג הזה לא מקובל.

אנחנו לא רוצים להטיל גזירה שאי-אפשר לעמוד בה לחלוטין אבל אנחנו גם לא רוצים את כל התופעות. אם יש פרסומת זהה של עמוד מסוים של חברה מסחרית, אנחנו לא רוצים לראות אותו חוזר בעיתון יותר מפעם אחת. את זה אתם יכולים לעשות.

אם אין זהות, זה לא שכפול של אותו עמוד.

היא צודקת במה שהיא אומרת, שיהיה להם קשה לעקוב אחרי זה. את אומרת שיש טיזרים. מבחינתי לעשות טיזר לפרסום אלכוהול, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע.

קודם כל, לאסור טיזרים לפרסומות של אלכוהול. בשום פנים ואופן, אין דבר הזה טיזר. אתה רוצה לפרסם אלכוהול, אתה לא מנסה לפתח פסיכולוגיה מאחורי הפרסום.

אני לא מדברת על פרסום פתייני. אני מדברת על פרסום אינפורמטיבי. בעמוד אחד יהיה כתוב: יקב זה וזה.

לא, זה פתייני. זה נקרא פרסום פתייני.

אני באה מהתחום הזה ואני יודעת למה היא מתכוונת, זה לא כל-כך פשוט. אם היא קיבלה ע כשיו דאבל של סופר מסוים ושם בתוך הרבה מוצרים יש לה את הוודקה, היא לא יכולה לעשות עם זה דבר. אבל אם אנחנו רואים שיש חזרה יחידנית על פרסום של בקבוק כזה או אחר של אלכוהול, אז זה לא יכול לחזור יותר מפעם אחת.

שירה, אני מציע כך: כרגע אנחנו משנים לשתי פרסומות. אני כבר אומר לך, תחשבו יצירתית יותר. לקראת הקריאה השנייה והשלישית תבואו לוועדה עם פיתרון שירצה אותנו, שלא יהיה וודקה בכל עמוד ומצד שני שתוכלו לחיות איתו. אנחנו נהיה קשובים לנושא הזה.

אבל אתה לא מדבר על גודל, לא רבע עמוד או חצי עמוד.

מה שכתוב: פרסומת זהה באותה מהדורה.

אלקנה, תקריא שוב את הסעיף, עם שתי פרסומות בשלב הזה. אנחנו פתוחים לקבל מכם הצעה שתיתן מענה לצרכים שלכם ושל הוועדה.

בשלב ההכנה לנוסח אנחנו נתייחס להגדרה של עיתון בפקודת העיתונות, שזאת ההגדרה המקובלת, כדי שיהיה ברור מה נכנס.

מה הכנה ב"כל דבר דפוס אחר"?

חינמון זה עיתון?

ביחס לעיתון צריך לראות במה מדובר.

אני אקריא את ההגדרה של עיתון: עיתון פירושו כל דבר דפוס המכיל חדשות, ידיעות, סיפורי מאורעות או כל הערות, ציונים או ביאורים בקשר עם אותן חדשות, ידיעות או סיפורי מאורעות או עם כל עניין אחר בעל חשיבות ציבורית הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל למכירה או להפצת חינם, לעיתים קבועות או בלתי קבועות אך אין הוא כולל כל דבר דפוס היוצא לאור על-ידי ממשלת ישראל או למענה".

אגב, להגדרה הזה מפנה גם חוק איסור לשון הרע.

האם התווית שעל הבקבוק נקראת דבר דפוס? יכול להיות שגם התווית על הבקבוק נחשבת לדבר דפוס. אני צריכה לדעת זאת מבחינת אכיפה של רשויות המס.

אנחנו נבדוק את זה.

כרגע אנחנו בסעיף 4, הגבלת מודעות בעיתון.

היא שואלת מה פירוש כל דבר דפוס אחר. הבנו את ההגדרה של עיתון אבל מה זה "כל דבר דפוס אחר".

היועץ המשפטי יכין הגדרה.

אנחנו נבחן את זה בהמשך.

פלאיירים בתיבות הדואר זה דבר דפוס?

מכיוון שמשרד הבריאות יצטרף לאכוף את זה בצד של הפרסומות בלבד, אז ככל שאתם תעשו כל מיני שינויים, לא נוכל לאכוף את זה. אם תעשו עכשיו שאת הפרסומת הזאת נספור ואת זאת לא, אז לא תהיה אפשרות של אכיפה. אני אומר זאת מראש.

אם אפשר להבהיר שפרסומת רבת מוצרים - - -

מנכ"ל משרד הבריאות אמר דבר נכון. הקשבנו לכם. תעשו שיעורי בית ונגיע למקום הטוב.


אלקנה, תקריא את סעיף 4 עם התיקון של 2 פרסומות.

"הגבלת מספר מודעות בעיתון
4. לא יעשה אדם במהדורה אחת של עיתון אחד, או במהדורה אחת של כל דבר דפוס אחר, יותר מ-2 פרסומות לאותו שם מסחרי של משקה משכר."

מי בעד? מי נגד? מי נמנע.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר. עוברים לסעיף 5.

"הגבלת הפרסומת באמצעי מדיה


5.
(א)
בעל זיכיון או בעל אמצעי תקשורת אחר לא ישדר תשדיר פרסומת למשקה



משכר בתכנית המיועדת או המופנית לילדים, או המשודרת בשעות הצפייה לילדים.



(ב)
לא ישדר בעל זיכיון או בעל אמצעי תקשורת אחר תשדיר פרסומת המציג שתייה בלתי מבוקרת של משקה משכר או הטוען או מרמז באופן מטעה, כי שתיית משקה משכר תורמת להצלחה או לאיכות החיים.



(ג)
לא ישדר בעל זיכיון או בעל אמצעי תקשורת אחר תשדיר פרסומת למשקה משכר באמצעות שימוש בשמו, כינויו, תמונתו, תצלומו, או דמותו של אדם כאמור בסעיף 3. "

צריך לבטל את זה.

אנחנו מדברים פה על נוסח כמעט זהה למה שנמצא בכללי הרשות השנייה ביחס לפרסומות.

אז למה צריך להוסיף את זה?

איך מוגדרות שעות הצפייה של ילדים? בסעיף 5א כתוב: "שעות הצפייה לילדים".

מה רשות בתקנות הרשות השנייה?

הפרשנות משתנה כל הזמן.

אמנם אני מנכ"ל משרד הבריאות אבל זה דבר שראוי לשמוע לגביו את עמדת משרד התקשורת ואת עמדת הרשות השנייה.

פניתי לרשות השנייה לגבי התקנות ולגבי החידוד של התקנות. יש היענות של השר ובקרוב מאוד הוא יפרסם תקנות חדשות לנושאים נוספים. אני מסכים עם אלקנה שזה יהיה בסמכות שר התקשורת להגדיר את השעות האלה.

אני מניחה שהכוונה לחוק סימון וסיווג שבאמת נמצא בדיון מזה זמן רב.

חוק סימון וסיווג כבר התקבל.

כן, אבל יש כוונה של השר לערוך בו שינויים ולחדד אותו. אנחנו מכירים את החוק. אין הגדרה של שעות וגילאים. אין כזאת הגדרה ולכן היא לא תעודכן. יש סיווג על פי תכנים. מעולם לא הוגדר איזה גיל הוא איזה שעה. אני חייבת לציין שיש משהו טיפה מיתמם בהנחה שבני נוער הולכים לישון בשעה מוקדמת כזאת או אחרת.

מה את מציעה?

אני חייב להגיד לך שאני לא מסכים איתך. אנחנו מגבילים איך הפרסומת תיראה. אם הבן שלי יישאר עד 10 בלילה והוא יראה פרסומת של בירה מכבי בלבד - - -

אין ספק שזה שיפור אדיר לעומת מה שהיה.

מה את מציעה?

אני מבקשת לחדד את לשון החוק.

להגדיר את שעות הצפייה שמוגדרות כשעות צפייה לילדים.

לדעתי זה 10 בלילה.

הרשות השנייה נמצאים איתנו. יש לכם סטטיסטיקה לגבי שעות הצפייה של ילדים ובני נוער?

אני סמנכ"ל רדיו ברשות השנייה. עשינו מספר שימועים בכל נושא האלכוהול והחקיקה.


לגבי שעות הצפייה, בדקנו ומצאנו שבשעות הבוקר זה משעה 09:00 עד 14:00. צריך להגיד שזה גם דינאמי ומשתנה. בשעות האלה אין צפייה של ילדים ושם אפשר לפרסם.

אבל יש חופשות.

אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון. אנחנו נקבע את זה בתקנות ששר התקשורת יקבע ב התייעצות עם שר הבריאות.

אם אפשר, בהתייעצות עם מועצת הרשות השנייה.

שר התקשורת יחליט מה הוא עושה בבית שלו.

בגלל שאנחנו אלה שבודקים את שעות הצפייה של הפריים, זה גם דבר מקובל - - -

אין בעיה. תקנות שיקבע שר התקשורת עם התייעצות איתכם ועם משר הבריאות.

אני רוצה להתייחס לסעיף 5(ב). אני חוזר למה שאמרתי קודם. סעיף 5(ב), למשל אומר: "לא ישדר בעל זיכיון פרסומת שמרמזת באופן מטעה כי שתיית משקה תורמת להצלחה או לאיכות חיים". אנחנו מקבלים את זה כמובן אבל מצד שני, ברגע שקיבלנו את סעיף 3(א) אז הסעיף הזה מיותר מפני שסעיף 3 מאפשר רק לסמן בקבוק. בכל מקרה אי-אפשר להביע דבר מעבר לסימון הבקבוק.

למה זה מפריע לך.

התנגדנו לסעיף 3(א) ואני מסביר מדוע. אנחנו מסבירים שיש פה סעיפים מקבילים אבל סעיף 3(א) מייתר את שאר הסעיפים.

אפרופו יצירתיות של משרד הפרסום, הקריאטיביות יכולה למצוא את הדרך גם לגבי מה שכן מותר. אם תימצא הדרך הקריאטיבית של אותו משרד פרסום לרמוז לחיים טובים רק באמצעות אותם סימני משקה, מה זה מפריע?

אני מתנגד לסעיף 3(א) ולכן אמרתי את הדברים האלה.

אבל סעיף 3 עבר.

יש פה בקשה להוריד את סעיף 5(ב).

לא צריך.

מבחינה משפטית אתה צודק. מבחינת רוח החוק יש פה אמירה.

חברת הכנסת ברקוביץ, מה עמדתך בנושא?

שאין צורך להוריד את זה, שיישאר. הנייר סובל הכול.

זה נלקח גם מחקיקה במדינות אירופה וזה לא משנה את המהות.

את סעיף 5(ג) צריך להוריד.

מאחר ואנחנו נכנסים בקרוב למשטר של רישיונות בשוק הטלוויזיה, אז בסעיף א' "בעל זיכיון או רישיון".

לגבי הרדיו זה נשאר "בעל זיכיון".

בעל זיכיון או רישיון, לפי העניין.

תקריא את הסעיף המתוקן.

"הגבלת הפרסומת באמצעי מדיה


5.


(א)
בעל זיכיון או רישיון או בעל אמצעי תקשורת אחר לא ישדר תשדיר פרסומת למשקה משכר בתכנית המיועדת או המופנית לילדים, או המשודרת בשעות הצפייה לילדים.



(ב)
לא ישדר בעל זיכיון או בעל אמצעי תקשורת אחר תשדיר פרסומת המציג שתייה בלתי מבוקרת של משקה משכר או הטוען או מרמז באופן מטעה, כי שתיית משקה משכר תורמת להצלחה או לאיכות החיים".



הוועדה הציעה למחוק את סעיף ג'.

מה עם נושא התקנות?

אנחנו נוסיף: "שר התקשורת בהתייעצות עם שר הבריאות ועם מועצת הרשות השנייה יקבע הוראות לעניין סעיף זה".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר כפי שהוקרא.

במקום המילה "ילדים" צריך לבוא "קטינים". זאת הגדרה משפטית יותר מדויקת.

בחוק הסיווג ההתייחסות היא לילדים שהם בגיל 12 ומטה. קטינים זה גיל 18 ומטה. את העניין הזה צריך לקחת בחשבון. יכול להיות שזה מאוד מרחיב. צריך לשאול גם את הרשות השנייה בעניין הזה. זה מאוד מרחיב את השעות.

מצד אחד הוא מרחיב אבל מצד שני הוא משקף את רוח החוק.

אני רק הצגתי את ההבדל בפני חברי הוועדה, שידעו שההבדל הוא בין גיל 12 לגיל 18.

עיקר הצריכה זה גילאי 12 עד 18 ולא עד 12. אנחנו רוצים לכוון יותר לקטינים מאשר לילדים. המילה "קטינים" היא הרבה יותר מדויקת.

אתם מבקשים לשנות לקטינים.

אנחנו מצביעים מחדש על הסעיף.

לא צריך להצביע מחדש. נחליף את המקום שמופיע בו "ילדים" ב"קטינים".

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר. עוברים לסעיף 6.

"חובת הכללת אזהרה בפרסום


"6.

לא יעשה אדם פרסומת למשקה משכר בכל דבר דפוס אלא אם כלולה בה, בשורה האחרונה ובמסגרת, אזהרה לפי הנוסח שבסעיף 8. האזהרה תהיה בשפה שבה נתפרסם העיתון או דבר הדפוס האחר ובאותיות ברורות שגודלן המזערי 12 נקודות דפוס שחור."

הערות?

אני שואלת שוב, מה זה "כל דבר דפוס". השאלה האם זה גם שלטי חוצות, נייחים, ניידים וכדומה?האם זה רק עיתון? ההגדרה הזאת חשובה כדי שידעו איפה הם מחויבים ואיפה לא.

יש לך הצעה?

להגדיר בסעיף ההגדרות או איפה שצריך מה זה כל דבר דפוס.

אמרנו שהיועץ המשפטי יבחן את ההגדרה של כל דבר דפוס.

יבחן אותה ביחס לסעיף אחר. לי זה חשוב ביחס לכל החוק. צריך שההסדרה תהיה גם בשלטי חוצות.

הדברים האלה הם לשיקולם של חברי הכנסת. כל פרסום שהוא, משמעותו, כל פרסום שהוא, בדפוס, שלא בדפוס, בטלוויזיה ובכל דבר.

אפשר לומר "בכל פרסום שהוא". אז אתה שם את האזהרה הזאת בכל מקום.

איך באה לידי ביטוי האזהרה ברדיו לגבי סיגריות?

זה אסור. חוק השיווק והפרסום למוצרי טבק אוסר את זה.

מה לגבי תפריטים? דף המלצת יין היום. כאיגוד המסעדות אנחנו לא פונים לצעירים ולקטינים. זה לא הקהל שלנו, אנחנו לא מכוונים לשם. אנחנו חייבים להגיש רק למי שהוא מעל לגיל 18. אני מפחד שיבוא פקח – חייבים להחריג אותנו בנושא הזה.

איך מגדירים "דבר דפוס"?

הדבר הזה דורש בחינה מאחר ועלו פה הרבה אפשרויות לגבי דבר דפוס. לא בדקנו בדיוק את ההגדרה של זה. זה דבר שכן צריך לבוא להכרעת חברי הוועדה. אי-אפשר להסמיך את הייעוץ המשפטי להגדיר הגדרה מהותית.

מה האפשרויות העומדות בפנינו?

הצעתנו היא "בכל פרסום".

גם תפריט יין?

אבל אם יש תפריט למסעדה ויש פה פרסום ליין, אתה רוצה שהוא ירשום אזהרה גם על התפריט שלו?

אנחנו מדברים על שלטי חוצות.

אנחנו מדברים על בתוך העסק.

יש אפשרות לפרט איפה זה יחול.

לא תצא מזה.

אני חושב שרק אנחנו בעייתיים. אנחנו לא פונים החוצה. אם יש לי גג של מסעדה אני לא אשים עליו שלט, אבל תיתנו לפרסם בתוך בית העסק דף עם המלצה.

אתם רוצים שהוא ישים את האזהרה גם על התפריט שלו?

אני חושב שכן.

זה לא ישים. זה להחליף מאות אלפי תפריטים לכל המסעדות.

יש לך הצעה לנוסח?

אני לא שם את התפריט ברחוב והוא לא פונה לילדים. קראנו את ההגדרה של החוק ואנחנו בכלל לא בתמונה הזאת.

כרגע אנחנו כותבים "כל דבר דפוס לרבות פרסום בעיתונים, מגזינים, שלטי חוצות, פרסומים אחרים". אנחנו כן מקבלים את הערתך. לקראת קריאה שנייה ושלישית סעיף שייתן לכם את האפשרות שנוכל לחיות אותו. כרגע אנחנו כותבים: "לרבות עיתונים, מגזינים, שלטי חוצות ועוד". אנחנו נקבל ממך את ההערה לקראת קריאה שנייה ושלישית כדי שנוכל לעשות את ההתאמה המתבקשת לעניין הזה.

אני מיקבי כרמל.

מכיוון שלא הגענו לנושא היין ועדיין לא הוחלט אם הוא יוחרג או לא, בנושא היין אנחנו בכלל לא מסכימים לתוספת שאתם מבקשים. אף אחד לא הוכיח עד היום שיין אכן מזיק לבריאות. ההיפך מזה הוא הנכון.

לכן אני רוצה שיירשם בפרוטוקול שאנחנו מתנגדים בכלל לסימון היין כמסוכן לבריאות, לנשים הרות ולילודים בני יום.

זה לא רלוונטי לסעיף. אתה לא היית בדיונים הקודמים.

בסעיף 8, שעוסק בלשון האזהרה, מדובר על צריכה מופרזת של אלכוהול. האם גם לנוסח הזה אתם מתנגדים?

כן.

הערתך נרשמה.


אנחנו מצביעים על סעיף 6 עם ההערות שהתווספו.


אלקנה, תקרא את הסעיף.

"חובת הכללת אזהרה בפרסום

"6.
לא יעשה אדם פרסומת למשקה משכר בכל דבר דפוס, לרבות פרסום במגזינים, עיתונים ושלטי חוצות אלא אם כלולה בה, בשורה האחרונה ובמסגרת, אזהרה לפי הנוסח שבסעיף 8. האזהרה תהיה בשפה שבה נתפרסם העיתון או דבר הדפוס האחר ובאותיות ברורות שגודלן המזערי 12 נקודות דפוס שחור."

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף אושר. אנחנו עוברים לסעיף 7.

"איסור מתן מתנות

7.

(א)
לא ישווק אדם לצרכן ולא יפיץ לצרכן משקה משכר אליו נלווים פרס, מתנה או זכות להשתתפות בהגרלת פרסים או בתחרות.
(2) לא יפיץ אדם לצרכן משקה משכר ללא תמורה."


אעיר ביחס לפסקה א'. כתוב "לא יפיץ לצרכן". אני לא בטוח שהוא נצרך, הוא גם לא ברור. "לא ישווק אדם לצרכן משקה משכר", אני חושב שזה בהחלט מקיף את התכלית שאליה מכוון הסעיף.

הערות?

אני מהתאחדות העיקרים.


לגבי סעיף 7ב. אנחנו בהתאחדות קיבלנו לפני שבוע פניות ממספר עמותות שעוסקות בחלוקת יין לפסח לנזקקים. לכאורה, לפי הסעיף הזה, זה אמור להיות אסור. מה קורה עם חלוקת בקבוקי יין לפסח לנזקקים?

זה מתחבר. הנושא של ההפצה הוא לא ברור.

אפשר לכתוב "לא ישווק". אנחנו רוצים למנוע את הפרסום ואת השיווק.

אין לנו בעיה עם 7א אבל סעיף 7ב הוא מאוד לא ישים. שוב, אנחנו פונים רק לאורחי המסעדה. מה קורה אם בסוף הארוחה אנחנו נותנים טיפה יין קינוח?

אני אומר "לא ישווק". הרעיון שלא יעשו מבצעים ויחלקו כל מיני בקבוקים.

באמת יש פה עיתון שמפרסם: "טעימות חינם כל יום, כל היום ליום שכולו אלכוהול". אני חושבת שלזה מתכוון הסעיף. זה מ"ידיעות אחרונות".

לגבי סעיף 7 אנחנו משנים את סעיף ב' ל"לא ישווק" במקום "לא יפיץ".

הגדרת השיווק היא מאוד רחבה. ההגדרה בסעיף ההגדרות: "שיווק, מכירה, אספקה או יבוא של משקה משכר". לכאורה, מבצעים לפני פסח זה גם אספקה.

המילה "שיווק" ברורה. אם אתה נותן עכשיו תרומות, זה לא שיווק.

אז צריך להחריג את זה כי ההגדרה של שיווק בסעיף 1 היא מאוד רחבה והיא כוללת גם אספקה.

נכון, יש את המילה "אספקה".

אם מדברים על "לשווק" זה מתקשר גם לעניין מכירה ויבוא. לפעמים יש מבצעים שעושים יצרנים. אתה קונה 10 קרטונים של בירה מסוימת ואתה מקבל את הקרטון ה-11 חינם. זה גם אומר שאי-אפשר לעשות את זה יותר? אנחנו לעניין מדיניות מיסוי ואיך אנחנו מחשבים מחיר מכירה וכל מיני דברים כאלה? אנחנו צריכים לדעת אם זה כולל.

משרד הבריאות יצטרך לאכוף את כל הדברים האלה אז כל דבר שאתם תגידו כאן: בואו נקל כי יש כמה דברים נדירים. יין לפני פסח זה דבר נדיר, זה לא דרך המלך.

זה נפוץ מאוד. אנחנו קיבלנו פניות.

דווקא שם אנחנו לא נעשה לכם בעיות.

גם אנחנו מדיניות אוכפת ולכן אנחנו צריכים שהדברים יהיו ברורים כדי לדעת איך אנחנו גובים מיסים. על בירה ועל משקאות משכרים יש מיסי קנייה. לכן ההגדרה של "ישווק", שזה כולל גם מכירה וגם יבוא, אנחנו צריכים לדעת אם לגבות על זה מס קנייה או לא.

מה המדיניות שלכם ביחס למוצרים אחרים שאדם קונה 2 ומקבל 1 חינם.

יש הגדרות בחוק. בייצור מקומי זה שונה מיבוא. ההגדרה צריכה לכלול חלק מההגדרות אצלנו, אם מותר לנו להתייחס אליהן או לא. לכן אני צריכה לדעת אם ההגדרה היא "לשווק" או "יפיץ". אולי אפשר אחר-כך להגיב לעניין הזה.

נכתוב עכשיו "לא ישווק". לקראת קריאה שנייה ושלישית נשמח לקבל הערות. הכוונה שלנו ברורה, הכוונה לא לחלוקת מתנות.

ביחס לעמותות צריך לבדוק יותר לעומק. אנחנו מדברים כאן על צרכן.

מי שצורך יין הוא צרכן.

יכול להיות. זה נושא שלא בדקנו מראש. אולי צריך להפנות לחוק הגנת הצרכן. אני אומר זאת בכפוף לבדיקה, כדי לראות האם זה בכל זאת פותר את העניין הזה כאשר האדם הוא לא קונה במובן המקובל.

אני מנכ"ל מועצת גפן היין. בענף היין עושים טעימות של יין בביקורים ביקבים גם בארץ וגם בעולם. פה מדובר על הצרכן. בעצם זה חלק מקידום המכירות שלנו. אם אתם טוענים שזה ייאסר אנחנו בבעיה.

זאת לא לשון החוק.

לא לפי סעיף ב'.

נכתוב "לא ישווק בשיווק מסחרי של משקה משכר ללא תמורה". זאת הכוונה שלנו. אם יש לכם עוד הערות, אשמח לקבלן לקראת קריאה שנייה ושלישית. אנחנו בהחלט לא רוצים לאסור את הטעימות בענף היין.

אני חוזר ומקריא את סעיף 7א.


"איסור מתן מתנות

7.

(א)
לא ישווק אדם לצרכן משקה משכר אליו נלווים פרס, מתנה או זכות להשתתפות בהגרלת פרסים או בתחרות.
(2) לא ישווק א דם שיווק מסחרי של משקה משכר ללא תמורה."

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר. עוברים לסעיף 8.

"לשון האזהרה
.
(1) לא ישווק אדם משקה משכר במיכל, אלא אם מודפסת או מודבקת על פני העטיפה אזהרה באותיות דפוס שנוסחה הוא "צריכה מופרזת של אלכוהול מסכנת חיים ומזיקה לבריאות".
(2) האזהרה תהיה בעברית ובאותיות פרנקריהל 8 נקודות דפוס שחור ברורות וקריאות. המילה "אזהרה" תודגש על-ידי קו מתחתיה."

הייעוץ המשפטי של הוועדה מבקש להוסיף לסעיף הזה תוספת ולפיה: "השר רשאי לשנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את נוסח האזהרה". זה כדי לא ליצור איזה קיבוע.

לשנות או להוסיף.

לשנות או להוסיף, כמובן.

כרגע זה הנוסח המוסכם גם על-ידי משרד הבריאות?

כן.


הערות לסעיף 8.

אני ממשרד הבריאות.

מכיוון שזה מאוד דומה למה שעבר כרגע לפי חוק רישוי העסקים (הוראת שעה), שבעצם על משרד הבריאות הוטלה סמכות להתקין תקנות שכבר עברו ואושרו על ידי הוועדה של הכנסת לעניין שלטי אזהרה בבית הממכר, אנחנו מבקשים גם פה לתת לנו את האפשרות והגמישות להתקין ולעבוד על נוסח התקנות. יש לזה מחלקות מקצועיות. לא לקבוע את הנוסח פה, אלא בדיוק כפי שזה נעשה. התקנות עברו כבר, זה נעשה מאוד מהר. אני חושבת שזאת הדרך הנכונה לעשות את זה.

אני חולק עלייך. אנחנו רוצים שתהיה פה אמירה פוזיטיבית אבל אנחנו ניתן לכם אפשרות לתקן בכל רגע שתרצו. מי הסמכות כרגע?

שר הבריאות. אין שום בעיה לסיים את הסעיף ב"השר יתקין תקנות להחלת סעיף זה". זה נותן גם את האמירה בתוך הסעיף וגם תקנות.

בסדר.

מצוין. הערות לסעיף 8 עם התוספת?

אני רק חוזר. הוספתי: "השר רשאי להוסיף או לשנות את נוסח האזהרה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת". כרגע זה הנוסח.

מי בעד סעיף 8? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר.

האם תחולתו של הסעיף היא מיידית?

החוק הוא בשלבים ראשונים. יהיה זמן היערכות סביר.

לקראת הסוף אבקש להוסיף סעיף תחילה.

שוב, על פי החלטת הוועדה.

תחשבו כבר על רעיון.

"9.
לעניין חוק זה, דין המדינה כדין כל אדם."

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר.

"10.

(א)
העובר על הוראות חוק זה, דינו –


(1)
ביחיד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977;


(2)
בחבר בני אדם – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין."

שתי הערות לעניין זה. אנחנו לא נוהגים בחקיקה לכתוב הוראה כללית "העובר על הוראות חוק זה". נדרש כאן פירוט שתקבע הוועדה ביחס להוראות המדויקות. בנוסף, החוק, כפי שהוקרא עד עתה וכפי שהוצבע עד עתה, יש בו כל מיני סוגים של עבירות, עבירות של פרסום, עבירות של נושא האזהרה. גם על זה הוועדה צריכה לתת את דעתה, לפרט את העניין הזה. בהקשר הזה נשמח לשמוע את עמדת משרד המשפטים, ככל שיש להם.

הערות לסעיף.

מה זה "בחבר בני אדם".

נציג משטרת ישראל.

אני מהלשכה המשפטית של המשטרה.

אמר פה מנכ"ל משרד הבריאות וגם החוק אומר זאת במפורש מי שיאכוף זה משרד הבריאות. ברגע שאנחנו מפנים כאן לקנסות לפי חוק העונשין, וזה מתחבר גם לסעיף הבא שנקרא לגבי אישום, מי הגוף שיטיל את הקנס? מי הגוף שיאשים? האם המשטרה תחקור?

העמדה שלנו היא שמשרד הבריאות יצטרך לעשות את זה ולא המשטרה. אנחנו מציעים להפוך את זה לעבירה מנהלית לפי חוק עבירות מנהליות. הקנס יוטל לפי חוק העברות המנהליות ואנחנו לא נידרש בכלל לסוגיות הזאת.

העמדה של המשטרה היא שהמשטרה לא חוקרת. זה לא משהו שהמשטרה מתמחה בו וזה באוריינטציה של משרד הבריאות.

תוקם משטרת הבריאות.

בוא נקים משטרה. בוא נקים משטרה במשרד הבריאות. באמת, הלכתם רחוק. זה חלק מהסמכויות והשירות שמשטרת ישראל צריכה לתת למדינת ישראל. מה קרה פה?

אדוני המנכ"ל, הרעיון להפוך את זה לעבירה מנהלית זה דבר מאוד נכון. אני יודעת שבמשרד התחבורה כל עבירה תעבורתית הופכת ישר לעבירה פלילית ולכן אין שיניים למשרד התחבורה לעשות משהו עם כאלה שעברו על החוק.

לכן, לדעתי, בשלב הראשון זה צריך להיות מנהלי. אם אתה רואה שאתה צריך לערב בזה את המשטרה – אני חושבת ש עדיף שהכוח יהיה אצלך, מבחינת קנסות, מבחינת משהו שאתה יכול להשתמש בזה.

אולי משרד המשפטים יסביר.

באמת לעניין כל הפרק הזה, אנחנו צריכים לקבל את העמדה של המחלקה הפלילית שלנו. עדיין אי-אפשר היה לקבל אותה כי הוראות החוק לא היו מלאות. ברגע שיהיה לנו נוסח כלשהו, הם יכולים לעבור אחר-כך על ההוראות הפליליות. אי-אפשר היה לעשות את זה לפני כן.

אין למשרד הבריאות יחידה כזאת ואין דבר כזה. אין אנשים שמסתובבים בשטח. אין דרך שכזאת, אין לנו משטרה.

יש לכם פקחים, אדוני.

איזה פקחים? של מי? אין פקחים של משרד הבריאות, אתה לא יודע על מה אתה מדברים.

תסתכל בחוק, זה מה שהחוק קובע.

אני לא יודע איפה הוא קובע שיש פקחים.

בסעיף 13.

כשנגיע לסעיף 13 נדבר עליו.

אדוני, זה הכול באותו הקשר. אנחנו לא יכול להגיע ואז לחזור אחורה. גם חוק הטבק, שהחוק הזה נסמך עליו, הוא מופיע בתוספת הראשונה הוא מופיע בחוק העבירות המנהליות. אני חושב שזאת הדרך הנכונה. לא ניתן להטיל על המשטרה – המשטרה מבצעת, אבל האם המשטרה אמורה לאכוף עבירות מהסוג הזה שאנחנו מדברים עליו או שהיא צריכה להפנות את רוב המשאבים שלה לעבירות מסוג אחר? אני חושב שזה חוק באוריינטציה של משרד הבריאות. כפי שאדוני אמור, אתם תאכפו אותו ואין שום מקום להטיל את זה לפתחה של המשטרה, בטח ללא תוספת תקנים ועלות ומשאבים. זה מאוד ברור.

תיקח בחשבון שתוספת תקנים אין לאף אחד. אם אתה רוצה לשמור על החוק, תוספת של תקנים אין לאף אחד. אתה לוקח את זה למישור אחר לחלוטין.

כרגע אנחנו דבקים בלשון החוק. לקראת קריאה שנייה אנחנו נשקול אכיפה מנהלית. זה דבר לא פשוט. תביאו הצעה רצינית ונבדוק את זה. כרגע זה בעייתי להפוך את זה לעבירה מנהלית.


תקריא את סעיף ג'.

"(ג)
חובת ההוכחה בעניין סדרת הייצור היא על היצרן וביחידת היבוא – על היבואן; לעניין סעיף זה, "סדרת ייצור" – משקאות אלכוהוליים בעלי שם מסחרי אחד ארוזים בארגז אחד."

זאת הגדרה מעט שונה ממה שמופיע בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק. נשמח לשמוע אם יש עמדות של גופים שנמצאים כאן, הבהרה לגבי סדרת הייצור ויחידת היבוא.

אני חושבת שהסעיף הזה הוא בעייתי מבחינתנו כי אין לנו הגדרות מה זאת יחידת יבוא ואנחנו לא יכולים לאכוף דברים כאלה. אני חושבת שהסעיף הזה הוא מיותר ואפשר להעביר אותו לסעיף 12 ולכתוב: "חובת ההוכחה תהיה על היצרן או על היבואן לפי העניין" ולא להיכנס להגדרה מה זאת סדרת יצור. מבחינתנו זה מאוד בעייתי.

קיבלנו את הערתך.

אני חוזר רק למה שהוער בהתחלה לנושא שיש צורך ביתר פירוט ביחס להוראה העונשית, גם כחלק מתפישה שצריך להיות ברור. אדם שעובר על החוק, צריך להיות ברור ביחס למה העבירה מוגדרת.

מחקנו את סעיף ג'. תקריא את הסעיף המתוקן.

"10.

(א)
העובר על הוראות חוק זה, דינו –


(1)
ביחיד – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977;


(2)
בחבר בני אדם – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין."

תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר.

"אחריות פרסומאי ובעל אמצעי הפרסום

11.
בעבירה לפי סעיפים 2 עד 7 ייאשמו גם –


(1)
מי שהביא את הפרסומת או את הפרסומת לשם מסחרי וגרם בכך לפרסומה;


(2)
מי שקיבל את הפרסומת או הפרסומת לשם מסחרי לפרסום ופרסם אותה."

הערות?

מי יהיה הגוף המאשים?

מדינת ישראל.

גם משרד הבריאות הוא חלק ממדינת ישראל. השאלה מי יהיה הגוף שיאשים, הפרקליטות? משרד המשפטים?

בחוק העונשין הגוף המאשים הוא ידוע.

לא בהכרח, יש גופים שונים שמאשימים.

אם משרד פרסום יחליט עכשיו לעשות מה שהוא רוצה ולעשות קמפיין בניגוד לחוק, צריך להגיש נגדו כתב אישום ולהעמיד אותו לדין.

השאלה הזאת רלוונטית לסעיף 10.

אני חוזר על ההערה הקודמת שלי, אדוני. אם אנחנו מכוונים את זה לטיפול של המשטרה, לטיפול של גוף אחר, לטיפול של הפרקליטות, זה משהו שצריך להסדיר אותו במפורש.

אני לא מבינה את השאלה שלך.

אני מחזיר אותך להערה הקודמת שלי. כרגע אנחנו מאשרים את זה בנוסח הזה. אם יש לכם הצעה פוזיטיבית לנושא הזה, נשמח לקבל אותה לקראת קריאה שנייה ושלישית. אם יש לך הצעה פוזיטיבית איך לתפעל את זה, נשמח לפרט את זה ללשון החוק.

לעניין הזה אני אזכיר מה שנאמר בישיבה הקודמת. החוק עבר ועדת שרים ודובר על תיאום. חלק מהתיאום הוא תיאום בין משרדי הממשלה. אני מבין שכאן זה קצת יותר מורכב ויש הרבה גופים שדורשים תיאום אבל בסך הכול לא חברי הכנסת יכולים לדאוג לכל התיאומים.

בוודאי, אבל צריך להיות מודעים לזה. אני לא רואה פה נציגות של הפרקליטות ושל משרד המשפטים.

משרד המשפטים נמצא פה.

הפרקליטות צריכה לדעת מזה. אי-אפשר להתעלם מזה. צריך להביא את זה בפני הגורמים הרלוונטיים ולהחליט. צריך גם לתקצב בהתאם, משטרה או כל גוף אחר שיצטרכו לטפל בזה.

אני רוצה לתקן את אלקנה לגבי מה שהתקבל בוועדת השרים. זה לא בתיאום אלא בהסכמה עם המשרדים האחרים. אני אומרת את זה גם לגבי ההערה של המשטרה. גם בדיונים המוקדמים ותמיד אמרנו שהאכיפה צריכה להיות על-ידי פקחים של משרד הבריאות.

אבל יש אכיפה ויש אכיפה. אם יש משרד פרסום שחרג לחלוטין, אני חושב שלא הגיוני שמשרד הבריאות יגיש כתב אישום נגד אותו משרד פרסום שחרג מכל לשון החוק. מצד שני, יכול להיות שמדובר בבית עסק.


אנחנו לא ניכנס לזה כרגע. נשמח לקבל הצעות שלכם לגבי היישום לקראת השנייה והשלישית.

חשוב להדגיש, זה גם נאמר על-ידי היועצת המשפטית לוועדה בדיון הקודם. ככל שאין הסכמה בין משרדי הממשלה, המשמעות היא לא שחברי הכנסת המציעים והכנסת צריכים לעצור הכול ולהמתין שתהיה הסכמה. היה פרק זמן די משמעותי, גם ביחס לישיבה הקודמת. לכנסת יש את הסוברניות להחליט בעניין הזה. כמובן שלממשלה יש את הכלים שלה ואת היכולת של השרים לבקש למשוך את זה, אבל בהיבט הזה חברי הכנסת לא יכולים לחכות שתהיה הסכמה.

אבל אם אתה קורא את סעיף 14, אז אנחנו יכולים פשוט לשבת ולא לפצות פה. ברגע שכתוב בסעיף 14: "שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה". אז לא צריך פה תיאום ולא צריך הסכמה, זה כתוב במפורש. אני חושב שצריך לברר את הדברים האלה ולא להשאיר אותם לויכוחים בהמשך.

אנחנו מצביעים על הסעיף בנוסח שהוקרא.

"אחריות פרסומאי ובעל אמצעי הפרסום

11.
בעבירה לפי סעיפים 2 עד 7 ייאשמו גם –


(1)
מי שהביא את הפרסומת או את הפרסומת לשם מסחרי וגרם בכך לפרסומה;


(2)
מי שקיבל את הפרסומת או הפרסומת לשם מסחרי לפרסום ופרסם אותה."

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר.

"חזקה

12.
נעשתה פרסומת למשקה משכר או פרסומת לשם מסחרי רואים כאילו נעשתה בידי היצרן, ואם היה המוצר מיובא – היבואן, או נעשתה לפי הוראותיהם, כל עוד לא הוכח אחרת."

אני מוסיף גם את הצעת רשות המיסים: "על ידי היבואן או היצרן לפי העניין". איפה אתם רוצים להכניס את זה?

ההצעה שלנו היא שחובת ההוכחה תהיה על היצרן או על היבואן לפי העניין.

זה בסוף בסיפה.

אין עוד הערות לסעיף.


מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר.

13.
מי ששר הבריאות הסמיכו לכך בכתב, מבין עובדי משרדו, רשאי אם הוא משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח את קיום הוראות סעיף 9, להיכנס לכל מקום ממכר, ייצור או החסנה של משקה אלכוהולי ולתפוס משקה משכר שעל מיכליו אין אזהרה; משקאות משכרים שנתפסו כאמור יוחזרו רק לאחר שבעליהם ידביקו עליהם אזהרה."

זה צריך להיות "משקה משכר" ולא "משקה אלכוהולי".

כתוב כאן: "מי ששר הבריאות הסמיכו לכך בכתב". כלומר, שר הבריאות יסמיך את רשות המיסים לעשות - - -

מבין עובדי משרדו.

גם אנחנו אחראים על האכיפה ביבוא וביצור המקומי.

זאת לא הוראה בלעדית, זה לא שולל את הסמכות שלכם שקיימת מכוח החוק.

אני רוצה להאיר נקודה מסוימת. אלכוהול לא מוגדר כמזון. משרד הבריאות, בכל התהליך של יבוא מזון הוא אחראי. הוא בודק את התוויות, הוא בודק את המוצרים. הוא אחראי מכוח החוק על מזון.

על אלכוהול הוא לא אחראי. אלכוהול, מכוח החוק, ורשות המיסים תאמר לכם את זה, האלכוהול מוחרג. יש חוק האלכוהול, שהוא נמצא תחת אחריות משרד התמ"ת בהקשר הזה.

רק בנושא היבוא.

רק בנושא היבוא, על זה אני מדבר. לכן בנושא היבוא, מכיוון שהתמ"ת בכל מקרה בודק את ההתאמה של אותם המוצרים ביבוא. הסמכות הזאת כאן והאחריות הזאת כאן, צריכה להיות מן הסתם על התמ"ת. מרינה תגיד לכם איך צריך לסיים את הסעיף.

העמדה הזאת הוצגה על-ידי מספר פעמים. אנחנו עומדים כרגע על עמדתנו שהסעיף הזה לא ישים מבחינתנו, מכיוון שהפקחים של משרד הבריאות הם מוחרגים מכוח חוק התקנים על-ידי התמ"ת. זאת אומרת, סעיף 10 של חוק התקנים, שנותן לפקחי משרד הבריאות אפשרות לכאורה לאכוף את התקן כפי שהוא בעניין מוצרי מזון כאלה ואחרים, מחריג אותם באופן מפורש בכל מה שקשור לאלכוהול. אין לנו שום דרך לבצע את הסעיף הזה כפי שהוא ואין לנו דרך לאכוף אותו כפי שהוא. יש פה באמת בעיה.

לנו אין בעיה להיות אחראים על אכיפת החוק אבל אנחנו חושבים שבנקודה הזאת, בנקודה של הסימון על המוצרים, זאת נקודה שבה התמ"ת נמצא בלאו הכי.

אם בלאו הכי הוא נמצא שם, אז הצעת החוק לא משנה.

לכן יש כאן התנגשות בין חקיקה קיימת לבין סעיף בחוק הנוכחי. לכן אני חושב שצריך לכתוב "מי שהחוק הסמיכו לכך". היום בחוק זה שר התמ"ת.

הבנתי שזה רק לגבי מדיניות יבוא. מה לגבי יצור מקומי של אלכוהול?

משרד הבריאות מפקח על מעטפת. זאת אומרת, שמכוח מתן רישיון ליצרן, מכוח צו פיקוח על מוצרים ושירותים, אנחנו בודקים את המפעלים, בודקים את התנאים התברואתיים, בודקים את המעטפת שניתנה ברישיון. פה זה יהיה יותר קל, זה יהיה יותר ברור. יש לנו בסיס יותר מובהק.


לעניין יבוא זאת התנגשות.

מה אתה מציע?

לכתוב "מבין עובדי משרדי הממשלה המתאימים לחוק".

תחשבו על זה יותר, אפשר לבוא בהידברות. כרגע נרשום "משרדי הממשלה הנוגעים בדבר".

מבחינת התעשייה, חשוב לנו לדעת מי אחראי על האכיפה כדי שלא יתכן ליבוא על היצור המקומי.

השר יצטרך להחליט.

אנחנו רוויים בבעיות מהבחינה הזאת.

איך שר הבריאות יכול להסמיך פקחים של משרד התמ"ת?

יש תקדים.

צריך להיות כתוב "בהסכמת השר הרלוונטי".

אני מסמיך רק אם הוא אחראי תחת חיקוק. זאת אומרת, אם הוא אחראי תחת חיקוק אני מסמיך אותו וזה נראה סביר. אני לא יכול להסמיך מישהו שתחת חיקוק הוא לא אחראי. אני מסכים איתך, אבל ההסכמה לא דרושה אם תחת חיקוק הוא אחראי.

אז הנוסח לא צריך להיות שהוא יסמיך. אם זה כבר קיים מכוח החוק אז לא צריך להסמיך אותו. השר הרלוונטי לאותו חוק כבר הסמיך אותו.

אפשר לומר "מי שמוסמך על-פי כל חוק".

"מי שמוסמך על-פי החוק הנוגע בעניין".

צריך לראות איך מנסחים את זה. יש לכם הצעה?

לא כרגע.

אפשר לומר הממשלה?

אני לא מכיר חקיקה כזאת. אני לא חושב שאתה רוצה להיכנס לזה שכל הממשלה - - -

אפשר לכתוב "מי ששר הבריאות או שר התמ"ת יסמיכו יחדיו. ברגע שמישהו לא מסכים, זה לא יקרה. אני רוצה שיהיה ברור, הטלת חובה על מי שהחוק מחייב אותו. "המשרד שאחראי על-פי חוק לאכוף" - - -

הניסוח הוא פחות קריטי אבל צריך שעיקרון שהוועדה קובעת יהיה ברור לעניין הזה, דהיינו, שהשרים במשרדים הרלוונטיים שאחראים על הנושאים האלה. כרגע אנחנו מדברים על בריאות ותמ"ת. כשנדבר על נוסח החוק אולי נפרט.


על התמ"ת זה מקובל?

מקובל עלינו מה שכרגע מצוי בחוק.

אנחנו מצביעים על הסעיף. הניסוח המדויק יקבע בלשכה המשפטית לפי ה עקרונות שהוצגו.


מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר.

"ביצוע ותקנות
14. שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו."

הייתי מבקש לדעת מה הכוונה בסעיף הזה? האם הכוונה היא אחריות במישור מאלף ועד תו?

לא, יש בחוק הזה דברים שהולכים גם למשרדים אחרים.

תקנות לחוק.

זה כמו בכל חוק שבו מופיע "השר הממונה".

אני רוצה להוסיף עוד סעיף.

מי בעד הסעיף הזה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

הסעיף עבר. אנחנו רוצים להוסיף סעיף תחילת החוק. יש לכם הצעה? חשבתם על מועד?

לפני סעיף תחילת החוק אני רוצה להוסיף סעיף 15: "אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בסמכויות של רשות המיסים על פי כל דין".

הסמכויות שלכם לא נפגעות. אנחנו לא מוסיפים כאן דברים.

בסעיף 13 כתבתם שמשרד הבריאות ומשרד התמ"ת הם האחראים. אני רוצה שגם לרשות המיסים תהיה - - -

יש לכם את הסמכויות שלכם שקבועות בחוקים הרלוונטיים. אני לא חושב שיש בזה צורך.

אין צורך בסעיף הזה.

אני שומע שזאת גם עמדתו של משרד המשפטים.

אין צורך.

לגבי התחילה, אם אין תאריך נקבל מכם הצעה לקראת שנייה ושלישית.

אני עובר לנושא של החרגת היין.

לגבי החרגת היין יש מספר דעות בנושא. מצד אחד, טוענים שאין להחריג. כרגע נוסח החוק לא מחריג את היין לחלוטין. גם בוועדת השרים הנושא הזה עלה ויש פה גם מספר מציעים של החוק שמבקשים להחריג את היין לצרכי דת.

אני אשמח לשמוע אם יש הצעות ספציפיות איך לעשות את זה לפני שניגע במהות. אני לא מדבר על החשיבות, כי לא משכנעים פה אף אחד.

הממשלה כבר תמכה בזה שלצרכי דת לא צריך לאסור על בני אדם שאלפי שנים שותים יין לצרכי קידוש והבדלה ואני לא צריך להסביר את זה לאנשים.

אני חושב שלא צריך אפילו לעשות את זה לצרכי דת. אפשר להוציא את היין ואם צריך, אז לגבי בני נוער אז הם לא חייבים לשתות כי הם יכולים לצאת קידוש על-ידי הוריהם . אפשר להחריג את היין ולהחיל רק על בני נוער.

מה לזה ולפרסום?

החוק לא נוגע לשתיה אלא נוגע לפרסום.

לא צריך לפרסם ולעודד נוער לשתיית יין.

איך עושים החרגה בפרסומת?

תוסיפו אזהרה "לא לילדים".

יש לי הצעה נוספת. לכתוב מפורשות, למרות שלא נעים במדינת ישראל להגיד את זה מפורשות, שחוק זה לא חל על שתיית יין לצרכי מצווה.

מישהו אוסר על שתיית יין לצרכי מצווה?

אני יכולה להבין את מה שאתם אומרים. הרי כל החוק הזה מדבר על לא לפתות ולא לעודד. יכול להיות שאתה יכול להכניס סעיף שאומר שבמידה ויפורסם יין, אז הוא יפורסם באווירה של יום שבת, קידוש ומשפחה.

יוליה, אני לא מבין איפה הבעיה.

מעבר לנושא הדת, יש פה גם משהו שקשור לתעשיית כחול לבן.

הבירה והוודקה לא?

ברגע שאתם מחריגים את היין אז כל החוק הזה לא רלוונטי ופשוט אפשר לא להגיש אותו. יש לכם פה עניין שהיין לא יפתה.

אם אתם רוצים להחריג, הדרך היחידה שאתם יכולים לפרסם את היין זה לצרכי קידוש. אולי אפשר להכניס סעיף כזה שבמידה ומפורסם יין - - -

איסור זה לא יחול על צריכת יין לצרכי מצווה קידוש והבדלה.

אבל אין איסור צריכה, יש איסור פרסום.

אבל האיסור פרסום כולל גם יין.

אין איסור פרסום, זה הגבלות על צורת הפרסום.

חוק זה לא יחול על פרסום לצרכי קידוש והבדלה.

אדוני היושב ראש, אני מבין שהיה קודם סיכום ובאתי לוודא לגבי הסיכום. בוודאי שאני רוצה להחריג את היין והיין יכלול את כל האזהרות. עשינו כבר תקדימי בעבר. בכל החוקים לגבי האלכוהול החרגנו את היין, כולל במכירה.

מה זה אומר? שאתה מפרסם את היין בצורה מפתה?

למיטב ידיעתי, בכל החקיקה היין היה בפנים.

לא היתה החרגה.

היה ויכוח על זה. העניין הוא לא על הקטע של הצריכה אלא על הפרסום.

אני מציע שאנחנו נאשר את החוק לקריאה ראשונה ונוסיף הודעה של הוועדה שנצביע עליה ונאשר אותה, שלקראת שנייה ושלישית ייבחן אפיון של היין לצרכי דת.

גם היום אתם יכולים לפרסם יין. לא מגבילים.

אני מציע שנשב איתם.

אני מציע שתשבו בעניין.

אנחנו נשב איתם ונסביר להם את העניין הזה.

חברי הכנסת מיכאלי, שמאלוב ואייכלר. אנחנו נצביע על לשון החוק לקריאה ראשונה. אנחנו נודיע שלקראת קריאה שנייה ושלישית, אחרי שתשבו, אנחנו נשקול הוספת החרגה לאפיון צרכי דת.

זה לא טוב. בפעם הקודמת, גם בחוק האלכוהול, כשעוד לא הייתי בכנסת, גם הבטיחו שיחריגו ועד היום – כשאשתי היתה השבוע בצרכניה והשעה היתה 22:55 אמרו לה: רוצי לקופה. היא אמרה: לא סיימתי את הקנייה. אמרו: לא, את היין אסור למכור אחרי 23:00. זה לא בסדר כי אנחנו קונים יין לקידוש ולהבדלה ולא לשכרות.

אל תקנה בלילה.

אני מציע: "איסור זה לא יחול על פרסום יין לצרכי מצווה, קידוש והבדלה".

ואם יבוא אדם חילוני ויגיד שהוא קונה את זה לצרכי קידוש?

לבריאות שיהיה לו ושיעשה קידוש.

אני מוכן להתפשר על נוסח כזה או אחר אבל הכוונה שלנו היא שהחוק לא יקודם לקריאה שנייה ושלישית עד שלא ייסגר הנוסח.

לאחר התייעצות בלשכה המשפטית, הנושא של החרגת היין הוא צריך להיבחן לאור התכליות של החוק שעוסק בהגבלת פרסום ובייחוד ביחס לצריכת אלכוהול על-ידי קטינים. בהיבט הזה צריך להסתכל על המאפיינים הרלוונטיים של היין ביחס למשקאות אלכוהוליים אחרים, כדוגמת בירה, ביחס לאחוזי אלכוהול ודברים כאלה. לכן ההחרגה היא לא פשוטה.

אתה שומע את היועץ המשפטי, הוא אומר מפורשות שהוא לא ייתן לך להחריג את זה.

זה לא מה שאמרתי.

אתה לא אמרת, אני הבנתי.

אני אבקש לדייק בדבריי. אנחנו לא פוסלים את האפשרות להחריג אבל הדבר הזה צריך להיעשות לאור אבחנה ברורה, לאור בדיקת המאפיינים של היין ושל דברים אחרים ביחס לתכליות שעומדות ביסוד הצעת החוק.

נאשר את ההצעה שאני מציע ובין קריאה שנייה לשלישית נשב עם הלשכה המשפטית לראות איך זה מתיישב עם החוקים האחרים.

אני מציע שנאשר את זה כלשון החוק. אני מתחייב שהסעיף לא יקודם לקריאה שנייה ושלישית לפני שנעשה את התיקון המתבקש. בעניין הזה אני מסכים איתך.

אז למה שלא תאשר את זה עכשיו?

כי עכשיו לא נצליח להגיע להסכמה.

אני לא צריך עכשיו הסכמה. אני צריך הסכמה של 4 חברי כנסת שיושבים.

נוסיף משפט: "בהתחשב ביין לצרכי דין". נכתוב משהו כללי שנצטרך להגדיר אותו מה הוא אומר בפועל לקראת קריאה שנייה ושלישית.

זה לא יקודם בלי - - -

אתה מחסל את הצעת החוק שלך.

תיכנס לסופר בשעה 24:00 ותגיד שאתה קונה את זה לקידוש.

עכשיו הוא מדבר על פרסום.

על פרסום בכלל לא צריכה להיות לכם בעיה.

"איסור זה לא יחול על פרסום יין".

אבל מותר לפרסם.

אני מציע כך: אנחנו מאשרים את הסעיף של משקה משכר כהגדרתו. אנחנו נוסיף שורה שכרגע לא נריב עליה: "תוך בחינת מאפיינים ייחודיים ליין". לגבי השאלה מה זה אומר, אנחנו נשב כולנו ונתווכח על זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

אדוני היושב ראש, אני מבקש כהתניה גמורה, שהחוק הזה לא יקודם אחרי קריאה ראשונה מבלי שנפתור את ההחרגה של היין. באיזה מסגרת, באיזה ניסוח – אני לא בא לעשות משהו כדי לשלול את כל החוק. אבל יחד עם זאת, מראש ידענו שהיין יוחרג.

לא, ועדת השרים לא החריגה.

נודיע את זה בפרוטוקול ובדברי ההסבר של החוק, שזה יהיה תוך בחינת מאפיינים ייחודיים ליין.

זה דבר שנעשה בצורה שוטפת, שבדברי ההסבר מציינים איזה סוגיות הוועדה מתכוונת לבחון לקראת ההכנה להקריאה השנייה והשלישית.

אני חוזר להגדרת משקה משכר שלא הוקראה בתחילת הדיון:


"הגדרות

1.
בחוק זה –
"משקה משכר" – כהגדרתו בסעיף 2(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968‏, לרבות משקה שעל פי ריחו, הכלי המשמש לקיבולו או נסיבות העניין, ניתן להניח כי הוא משקה משכר;"

להגדרה של הסעיף, מי בעד? מי נגד?

עם ההסתייגות שלנו.

כן, בדברי ההסבר.

אין לנו בעיה עם ההגדרה. עם ההשגה בדברי ההסבר תהיה לנו בעיה מבחינת אכיפה.

אנחנו מצביעים על הסעיף שהוקרא, מי בעד?

זה כולל את כל שאר ההגדרות שהוקראו בתחילת הדיון.

בהחלט.


מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים - אין

הסעיף עבר.

חברי הכנסת מיכאלי ואייכלר, אני רוצה להודיע לפרוטוקול, שלקראת קריאה שנייה ושלישית נתייחס לנושא מאפיינים ייחודיים של היין לצרכי דת. זה ייכתב גם בדברי ההסבר כשנציג את זה במליאה. יין בדגש על צרכי דת.

לצרכי קידוש למה דת? למה אתה קורא לזה דת.

חבר הכנסת מיכאלי ואייכלר, אני אבקש מכם לשבת ולראות את הסוגיות. לדעתי כולנו מסכימים על אותו דבר.

המטרה משותפת, אנחנו לא רוצים שתהיה שכרות אבל אנחנו לא רוצים שייווצר מצב שמישהו ימנע – חופש דת זה ביסודות.

אני רוצה לבקש מכל מי שביקשתי ממנו, להעביר בהקדם הערות לקראת קריאה שנייה ושלישית כי אנחנו רוצים להתקדם מהר עם החוק.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:55)