הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
19
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

15.03.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 153

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ט' באדר ב' התשע"א (15 במארס 2011), שעה 13:00

ישיבה בעיריית ירושלים לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

רוברט טיבייב

ליה שמטוב

ניר ברקת, ראש העיר

מאשה נוביקוב, סגנית ראש העיר, מחזיקת תיק קליטה ועלייה

קובי כחלון, סגן ראש העיר
נחמיה חתוכה, מנהל מחוז ירושלים והדרום, המשרד לקליטת עלייה

אורה מורלי, מנהלת מרחב ירושלים, המשרד לקליטת עלייה

לורה בושריה, יועצת קליטה בקהילה, המשרד לקליטת עלייה

רפ"ק יהורם סער, קצין נוער מחוזי בירושלים, המשרד לביטחון פנים

משה אדוריאן, מפקד ארצי באגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך

אלכסי צסרסקי, יועץ שר החינוך

דוד מוספיר, הסוכנות היהודית

סימה בכר, הסוכנות היהודית

משה אבלין, סגן יו"ר התאחדות עולי אמל"ט בירושלים, מועצת ארגוני עולים

טנא סיני, יו"ר סניף ירושלים, מועצת ארגוני עולים

ד"ר אברהם נגוסה, ארגון יוצאי אתיופיה, מועצת ארגוני עולים

אבי זאנה, מנהל ארגון עמ"י – קליטת עולי צרפת

לורה אלמליח, פרויקטורית, עלייה מצרפת

הדס קרני, יועצת בכירה לראש העיר ירושלים

חטיה טוב, עוזרת לסגן ראש העיר

ניר מסיקה, עוזר לסגן וממלא מקום ראש העיר

וונדה קסהון, יועץ ראש העיר לענייני יוצאי אתיופיה

אורן טגאי, יועץ מנחה ליוצאי אתיופיה, מחוז ירושלים

מספן אלמוהו, מנהל מוקד עולי אתיופיה בירושלים, בשיתוף המשרד לקליטת עלייה

רוקסנה פשלרסקי, מנהלת מחלקת הספריות, אגף תרבות, עיריית ירושלים

יעקב הלפרין, חבר מועצת העיר

אלה חודוס, מנהלת מחלקה לתרבות וקהילות עולים, רשות הקליטה העירונית, עיריית ירושלים

עו"ד מרטה גולסברג, לשכה משפטית, עיריית ירושלים

עקיבא ורבר, רשות הקליטה העירונית, עיריית ירושלים

סמדר יוסף, רכזת תקציבי פרויקטים ותוכניות עבודה, רשות הקליטה

יונה פרנקל, רשות הקליטה העירונית, פרויקט לעולי חמ"מ, עיריית ירושלים

ויולטה קליינמן, רשות הקליטה העירונית, לשכת פניות עולים עירונית, עיריית ירושלים

פיני גלינקביץ, רשות הקליטה העירונית, עיריית ירושלים

דוד פלוטקין, חוות הנוער הציוני

ישעיהו יחיאלי, מינהלת נעל"ה

ליזי מרטין, ארגון "נפש בנפש"

רפאל אהרן, "הארץ"

יעל לוי, גל"צ

דני קאסהון, מנכ"ל נציבות

יגאל אמיתי, דובר הוועדה

דנה גורדון

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
ישיבה בעיריית ירושלים לבחינת קליטת העלייה

צהריים טובים לכולם. אני שמח מאוד לפתוח את ועדת העלייה והקליטה והתפוצות של הכנסת ואנחנו מקיימים את הדיון היום בעיריית ירושלים בנוכחות חברי הטוב ראש העיר ומאשה, שיצא לי לפגוש אותך במוסקבה בביקור פרטי וגם שם עסקת בהבאת עולים לירושלים, יישר כוח גדול על כל הפעילות של מאשה נוביקוב.


אנחנו רוצים לומר בפתח הדיון מספר דברים. ראשית, כל עולה שבא לישראל, אדוני ראש העיר, עולה לירושלים ובכל מקום שאני נמצא בעולם, אנשים שעולים, אחת הסיבות שהם מדברים על העלייה, זה ירושלים. גם אם הם מסיימים בדירה בנצרת עילית או בעפולה או בכל מקום אחר בארץ ישראל, הם באים בגלל ירושלים וזה סמל לעם היהודי ומעבר לכך, מבחינת מספרים, ירושלים היא העיר מס' 1 בקליטת עלייה. אז אתה, יש לך הרבה תארים שאתה מתהדר בהם כראש העיר ירושלים, אתה יכול גם להתהדר בנושא של ירושלים שהיא העיר, מבחינה מספרית שקולטת עלייה הכי הרבה. בשנת 2010 הגיעו לירושלים 2,454 עולים, שזה במקום הראשון מבחינת מדינת ישראל ואנחנו רוצים כמובן לראות יותר עולים ויש פה נציגים של ארגונים שונים וגופים שונים שעוסקים בהבאת עולים לארץ ישראל ולירושלים.


אנחנו בוועדה קיימנו מספר דיונים שגם מאשה השתתפה בהם ואנחנו מצאנו לנכון לקיים את הדיון אצלך בבית, כי אנחנו אוהבים תמיד לבוא ולראות ולשמוע מהנציגים במקום שלהם, למרות שהכנסת יושבת בירושלים, מצאנו לנכון גם להגיע לעיריית ירושלים, לא ידענו שיהיה לנו היכל החלקה על הקרח למטה. אני הופתעתי, שהדיון, נמשיך את חלק ב' של הדיון, מנהלת הוועדה תדאג לזה, בהחלקה על הקרח, אני מבטיח לצפות בכם היטב.


אני רוצה ראשית לברך את ראש העיר ואת מאשה ואת כל העושים במלאכה. אנחנו באמת באנו לראות ולשמוע את האתגרים, את הקשיים, וגם את ההצלחות של העיר ירושלים בקליטת עלייה, ואני מבקש מראש העיר, מר ניר ברקת, לפתוח. בבקשה, ניר.

קודם כל, תודה רבה, ברוכים הבאים, זה כבוד גדול לנו שהחלטתם לבוא ולהתארח אצלנו כאן באולם מועצת העיר, לחברי הוועדה, למאשה, לסגנית ראש העיר שמרכזת ביד רמה את כל הנושא של קליטה, עלייה וקליטה.


אני ברשותכם, רוצה לחבר את הדיון שלנו לחזון העירוני שמטרתו בעצם פיתוח הפוטנציאל של העיר ירושלים. אנחנו מדברים על עיר שהיא בירת העם היהודי, אבל בשנים האחרונות, בעשרים השנה האחרונות הפכה לעיר הענייה ביותר בארץ עם הגירה שלילית של 6,000 נטו כל שנה, של מעמד בינוני גבוה, שלצערי עזב את העיר, וגרם להחלשתה.


בשנתיים האחרונות הגדרנו להתמקד ביצירת צמיחה בעיר ירושלים והפיכתה לאטרקטיבית יותר לשלוש תתי-אוכלוסיות. קודם כל, למבקרים ולעולים לרגל, הפיכתה לבירת תרבות תיירות, לשמחתי הרבה, התחלנו השנה, יש לנו שיאים, בשנה שעברה צמחנו לשלושה וחצי מיליון תיירים וזה גידול דרמטי בהיקף התיירות לעיר ירושלים, אני תכף אחבר את זה לעולים. הדבר הזה מייצר הזדמנויות עסקיות, אנחנו, היעד השני זה הפיכת ירושלים אטרקטיבית לעסקים, לכלכלה. הדבר השלישי, אטרקטיבית לצעירים ולחליפין לעולים, על-מנת שירושלים תהיה מסוגלת לקלוט הון אנושי חדש חזק, שיחזק אותה.


החזון, הפיתוח של העיר והפיכתה אטרקטיבית לשלושת תתי-האוכלוסיות האלה, קריטי להצלחתה של ירושלים. למען האמת, כשאנחנו בוחנים, שלושת האלמנטים האלה רלוונטיים מאוד לאוכלוסיות עולים. כשאנחנו מפתחים את תחום התרבות והתיירות בעיר ירושלים, אנחנו יודעים שדווקא לאנשים שמגיעים מתרבויות אחרות, אנגלוסכסים, צרפתים, מרוסיה ואחרים, דווקא לאנשים שמגיעים מהתחומים האלה, יכול להיות יתרון יחסי מאוד גדול בפיתוח עסקים לקידום התיירות והתרבות. היעד ששמנו להגיע לעשרה מיליון תיירים בשנה, הנגזרת שלו זה 140,000 מקומות תעסוקה. מיהם אותם אנשים שייתנו שירותים עכשיו כשנפתחו הוויזות לדוברי רוסית, שנפתרו הוויזות לדוברי רוסית, מי ידבר וייתן שירותים לדוברי הצרפתית, לדוברי האנגלית ולשפות אחרות? תחום אחד הוא תחום הפיתוח הכלכלי, הפיתוח העסקי בעיר, ויש לנו עוד כמה תתי-תחומים. אנחנו זקוקים לכוח אדם איכותי שיחזק את ירושלים, שיחליט לגור בה. במובן הזה, יש Match מאוד מאוד טוב בין הצורך של העיר ירושלים לבין הרצון של העולים מהצד השני לבוא ולהשתלב בתעסוקה ובחיים בעיר ירושלים. כמובן הנגזרת של זה, זה עסקים. עסקים, אנחנו ערים לכך שבשנים האחרונות העולים החדשים, במיוחד אם אנחנו יודעים לתת להם שירותים עוד לפני שהם מחליטים להגיע לארץ, יותר ויותר מהם מגיעים ופותחים עסקים חדשים ומעסיקים אנשים נוספים ותורמים לכלכלת העיר ירושלים, שזה ללא ספק אחד מהצעדים הנוספים וכמובן, עצם הכנסתם של צעירים מכלל המקומות שעולים לירושלים, מוסיף המון המון עושר תרבותי, עושר חינוכי, וללא ספק מקדם את העיר ירושלים.


אנחנו יודעים עד כמה חשוב להפוך את העולים הקיימים למרוצים. הרי בסופו של דבר, כשעולים רוצים להגיע מחו"ל, הם מרימים טלפון לעולים באותה עיר שהם גרים, לטובת העניין בירושלים, ושואלים איך זה להיות בירושלים. והצורך להפוך את העולים שלנו פה למרוצים, הוא תנאי הכרחי על-מנת שיבואו עוד עולים חדשים. הצורך שלנו לקדם ולסגור פערים הוא קריטי לנו.


אני רוצה גם לציין את הקהילה האתיופית שחיה בירושלים, שאנחנו במהלך השנתיים האחרונות מיקדנו מאמץ מאוד מאוד גדול בשדרוג איכות חייהם, בין אם זה במבני ציבור שבתהליכי בנייה, בין אם זה לחליפין במיקוד באיכות החינוך של התלמידים וסיוע, גם לחיי הקהילה ולחליפין לסייע למבוגרים יותר להשתלב בתעסוקה, אנחנו רואים בזה יעד מאוד מאוד משמעותי, הצלחנו בסיוע של הקרן לידידות לעשות איגום משאבים מאוד מאוד משמעותי ובשיתוף פעולה עם נציגי העולים מאתיופיה, לעשות ריכוז מאמץ ובאמת לשדרג את איכות החיים שלהם בשכונות השונות בעיר. יש לנו כארבע שכונות של ריכוזי מאמץ אתיופיים ואנחנו מאוד מאוד שמחים שהדברים מתקדמים לכיוון הנכון.


אין ספק שאפשר לעשות ואנחנו צריכים לעשות הרבה יותר. אני חושב שירושלים, ככל שנצליח להביא יותר עולים ולשקע אותם במובן החיובי של המילה בירושלים, הרי אנחנו מחזקים את בירת ישראל וזה ללא ספק יעד לאומי. אני לא אכנס כאן לפרטים, אחריי תדבר גם מאשה ואני יודע שאתם תתעמקו, פיני הכין איזה שהיא מצגת רחבה. אבל היה לי חשוב מאוד גם להגיד לכם תודה שבאתם ובי"ת, שלא תשכחו, שבסופו של דבר, עוצמתה וחיזוקה של העיר ירושלים, הוא לא, ואחדותה, הוא לא רק בפן הפיסי, הוא גם בפן החברתי. והיכולת שלנו לשווק את ירושלים לעולם, לאלה שעוד לא החליטו לעלות, ולחליפין, את היכולת שלנו לתת שירותים לעולם, באמצעות העולים שהם לעתים גשר קלאסי לשירותים, את המנופים האלה אנחנו צריכים לנצל עד תום. אנחנו בעירייה מבינים את זה, מחפשים שיתופי פעולה, גם עם הממשלה, גם עם הכנסת, גם עם מגזר שלישי וגם עם המגזר העסקי, אני יודע שמאשה מובילה סדרה של ממשקים אל מול עולים שהם אנשי עסקים, אני מניח שתדבר על זה מאשה, ואין לי אלא לומר לכם תודה רבה על שהטרחתם את עצמכם ובאתם לכאן ללמוד את האתגרים המיוחדים שלנו בעיר ירושלים בנושא של קליטה ועלייה, ומי ייתן שאנחנו נצליח להגדיל עוד יותר, גם בערך מוחלט וגם באחוזים, את כמות העולים שמרוצים בחיים שלהם בירושלים. תודה רבה.

תודה רבה. לפני שאתה בורח, אדוני ראש העיר, יש לי שאלה אחת. אני באופן אישי, שאני רואה הרבה עולים, בייחוד ממדינות המערב, מגיעים לירושלים ובגלל מחירי הדיור היקרים, אחרי שנה, שנתיים, שלוש, כמו שדיברת על הגירה שלילית, יוצאים, מגיעים למקומות אחרים בארץ. השאלה אם מבחינת הדיור המוזל, נקרא לו, או בכלל הדיור, זה משפיע מאוד על עולים שרוצים לגור בירושלים, אם יש התייחסות.

כן, אני אשמח להתייחס לסוגיה, היא סוגיה לא רק של עולים, היא גם לאוכלוסיית הצעירים ובכלל לזוגות שרוצים לחיות בעיר. שלושה כיוונים אנחנו מפתחים בעיר ירושלים, שלושתם מתוך תודעה והבנה עמוקה שמחירי הדיור נקבעים בשוק הפרטי והדבר היחידי שיוריד את מחירי הדיור זה היצע, הרחבת היצע דירות, שמותאמות לצעירים. הכיוון הראשון הוא להתחיל לפעול כרגולאטור. בעבר, עיריית ירושלים נתנה לשוק החופשי לעשות את שלו ורוב המבנים שנבנו בעיר ירושלים, רוב מוחלט של המבנים, נבנו ב- 5,000, 7,000, 10,000 דולר למטר, דירות של 100, 150 מטר ומעלה. כלומר, הדירות שנבנו בשוק החופשי, לא היה שום סיכוי בעולם, שהם ייכנסו לשוק הדיור של הצעירים, או לחליפין עולים, שלטובת העניין מחפשים דיור סביר, בהישג יד פלוס.


כתוצאה מהתהליך הזה, בעצם היה דיס-פרופורציה בהיצע הדירות בעיר ולסגמנט של הצעירים ולעולים, הפער בין ההיצע לביקוש גדל עוד יותר, יותר מדי ביקושים והמחירים עלו לשמיים. יש צורך ואנחנו מניעים, עדיין לא הכל פתור, אנחנו עדיין עובדים מול משרד השיכון ואחרים, להגדיר קריטריונים שיאפשרו לנו לחייב קבלן שבונה בניין חדש או קומפלקס חדש, מעשרים דירות ומעלה, לחייב לפחות 20% מהדירות שיהיו מותאמות לצעירים במחיר, בגודל. להכניס אותם לשוק. כי אם לא נכניס דירות לשוק שהן רלוונטיות, או לא נחייב קבלנים להכניס חלק מהדירות לשוק, אנחנו בעצם מעוותים ומחמירים את המצב.


הכיוון השני הוא דירות הרפאים בעיר ירושלים. מסתבר שיש כ- 9,000 דירות שרכשו אותם אנשים מחו"ל, והם נמצאים בירושלים, לעתים בחגים, רוב השנה הדירות יושבות ריקות. אנחנו, לקראת הפסח הזה, זו פעם שנייה שאני מוציא מכתב לכל בעלי הדירות, על-פי הדרכונים, ואנחנו מבקשים מהם, קודם כל, מודים להם על רכישת דירה בירושלים, כי זה דבר חשוב מאוד. לעתים דווקא רכישת הדירה הזאת מצביע על עקב בירושלים ואחרי זה שולחים את הילדים וחלקם אפילו מגיע ובסופו של דבר עובר לירושלים. אבל אם הדירה לא מושכרת, הספר מספר פחות אנשים, החנות מכולת מוכרת פחות, כלכלת העיר נפגעת. גן הילדים ריק יותר. מצד אחד. מצד שני, שוב, הדירה לא בתוך השוק, אז היא מעלה את המחירים של הדירות האחרות.


אנחנו עושים מאמץ מאוד גדול, יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים, עכשיו הוצאנו מכרז לקבלנים, בקבלנות, אנחנו רוצים במירכאות כפולות, בטוב ואם יהיה צורך גם בכיפופי ידיים, לסייע לבעלי דירות מחו"ל להשכיר את הדירות שלהם, למשל לסטודנטים. בחסות האוניברסיטה העברית, עם ביטוחים כאלו ואחרים. אנחנו אפילו טוענים שזה טוב להם שמישהו ישמור להם את הדירה. אם אנחנו נצליח כמה מאות, אלף, אלפיים מתוך ה- 9,000 ובתקווה אפילו בעתיד את כולם, להשכיר את הדירות האלה לסטודנטים, הרי הכנסנו מסה קריטית של דירות לשוק, מה שיסייע לנו במחירי הדיור.


והנושא השלישי הוא מה שאנחנו קוראים רה-איזור. רה-איזור זה שאנחנו היום מתחילים להרים מגדלים של משרדים גם בכניסה לעיר, 500,000 מטר מרובע של משרדים, שהוא ישב בין התחנה המרכזית לבין בנייני האומה. מדובר במסה קריטית לא מבוטלת של משרדים, גם במרכז העיר אנחנו מרימים מגדלי משרדים ואז קל יהיה לנו יותר לדרוש מאותם משרדים שמחזיקים היום דירות ברחביה ובמרכז העיר, כי אין, לא היו משרדים, לפנות אותם, קוראים לזה רה-איזור, לחייב עסקים לעבור למבני עסקים ולא לתת אישור חורג בדירות רגילות, כך שבעצם אנחנו גם נוכל לפנות כמה אלפי דירות שנמצאות היום אבל הן בעצם לא בשוק ההשכרה או שוק הרכישה של דירות לצעירים – עולים חדשים, שזה בדיוק אותו דבר. כלומר, רגולציה, דירות רפאים, רה-איזור, אלה הכלים שיש לנו. אני חושב שהכנסת, גם אתם, גם הוועדה, אם נוכל להתמקד בעדיפות במתן הלוואות לדיור, בעדיפות בשכר-דירה, ייתן איזה שהוא Edge לעולים חדשים על-פני אנשים קיימים, בהחלט הדבר הזה יכול לעזור, אנחנו כמובן נתמוך.

תודה רבה, אדוני ראש העיר. רציתי לבקש מסגנית ראש העיר, יושבת-ראש ועדת הקליטה העירונית, מאשה נוביקוב, בבקשה.

צהריים טובים לכולם. קודם כל, אני רוצה לברך את חבר הכנסת דני דנון, יושב ראש ועדת הקליטה של הכנסת, ועדת קליטה והתפוצות של הכנסת, על יוזמתו לקיים ועדות של הכנסת ברשויות מקומיות. לדעתי, אין דבר יותר חשוב ויעיל מאשר להכיר את העבודות מאוד מאוד עשירות של רשויות מקומיות ורשות הקליטה שלנו ממש כאן אצלנו בשטח. תודה רבה לך על כך ואנחנו שמחים לארח כאן היום את כל המשתתפים המכובדים.

אני אפרוש מספר נתונים ובהמשך יצטרף אלינו להסברים ממש מדויקים מנהל רשות הקליטה, מר פיני גלנקביץ'. קודם כל, אני רוצה להגיד שהעיר ירושלים מתברכת מדי שנה בשנה בעולים שמגיעים מרחבי העולם. אם אנחנו נדבר על תחילת שנות ה- 90, הגיעו, עלו לירושלים כ- 80,000 עולים. אין לי נתונים בשביל להגיד כמה מהם נשארו, כמה ירדו. הרוב, כמובן, נשאר. כמובן שבשנים האחרונות המצב לא כזה מצוין כפי שזה היה בשנות ה- 90, אבל עדיין ירושלים בין הראשונים קולטת עולים, מגיעים מדי שנה בשנה כ- 2,000 עולים, לפעמים המספר הזה יותר גדול או יותר קטן. דווקא בשנה שעברה כן היתה עלייה במספר העולים שהגיעו. התפלגותם היא שונה ונתונים אנחנו נראה בהמשך.


כמובן מטרתנו במדיניות העיר שלנו, היא לתת מענה לאוכלוסייה החדשה שמגיעה. לכן, אנחנו משתדלים לתת מענה לכל שכבות האוכלוסייה שבאים, גם לילדים, גם לצעירים, גם למשפחות צעירות, גם לגיל הזהב, בכל התחומים האפשריים. אם זה רכישת שפה, לימודים, חינוך, שירותי רווחה, תרבות ופנאי, ולימודים אקדמיים גם כן. בעיר קיימים מודלים אשר אתם לא תראו אותם בערים אחרות. לדוגמה, פועלים לנו בשכונות 11 רכזי קליטה, בדרך-כלל זה במתנ"סים, אשר נותנים ממש טיפול פרטני בשכונות לעולים. יש לנו אולפן עירוני אשר מעביר שיעורי שפה, כמובן, בעברית ברמות שונות. קיים מוקד ליוצאי אתיופיה. פועלים יחד בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה שלושה פרויקטורים לעידוד עלייה לדוברי אנגלית, לדוברי צרפתית ולדוברי רוסית, אשר נותנים טיפול פרטני למשפחה עוד לפני שהמשפחה מגיעה לירושלים וכמובן במהלך שנים רבות, אותם פרויקטורים לוקחים חלק פעיל בירידים בין לאומיים שמתקיימים מדי שנה בשנה ולפעמים אפילו כמה פעמים בשנה.


קיים מוקד תעסוקה לעולים אקדמאים, ספריות עירוניות כמעט בכל שכונה נותנות מענה לכל המגזרים של העולים וכמובן אנחנו מדברים כאן גם כן על ספרייה בשפה הרוסית, אשר נחשבת הכי גדולה במזרח התיכון.


אנו דואגים כמובן לחיי תרבות ופנאי של העולים בעיר ועל כך אני מאוד מודה לראש העיר אשר מאז שנכנס לקדנציה שם לזה דגש והבין את החשיבות מזה כבר שנה שנייה בתקציב של רשות הקליטה קיים סעיף שנקרא שבוע העולה, אשר במסגרת אותו שבוע העולה גם העולים עצמם וגם בשביל העולים, מתקיימים אירועים שונים בעיר. כל עולה שמגיע לירושלים מקבל כרטיס תושב ירושלמי, אשר מאפשר לו כניסה מסובסדת לאתרים תרבותיים וחינוכיים בעיר. אנחנו יחד עם ראש העיר שמים דגש מיוחד על התחומים הבאים: קידום העסקים ותחום התעסוקה בעיר.


בנושא של סטודנטים וצעירים. כאן אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם מינהל הסטודנטים של משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, צעירים במרכז וארגונים נוספים רבים. כיושבת ראש ועדת הקליטה העירונית, החלטתי להקדיש את ישיבת ועדת הקליטה הקרובה שתתקיים לנו בסוף החודש, ב- 30 למרץ, כולם מוזמנים בחום, להקדיש לנושא העסקים בעיר, אשר מנוהלים על-ידי עולים חדשים. את הוועדה הזו אנחנו מכינים יחד עם אגף חדש שהוקם, האגף לקידום העסקים.


עיריית ירושלים גם מפעילה מרכז תרבויות עולים, ובית קהילות העולים, אשר מהווה מוקד לחיי תרבות ופנאי של העולים. יש שאלות?

יש לי שאלה אחת. מוקד הקליטה, באיזה שכונה הוא נמצא?

מוקדי קליטה, מוקדי קליטה. בסך-הכל 11 שכונות ואי-אפשר להגיד שזה נמצא בשכונה ספציפית, כלומר יש שכונה ספציפית, כמו הר חומה, לדוגמה. אבל יש מתנ"ס מסוים, כן. תכף אתה תקבל את הפירוט, שעוקף מספר שכונות, כי ירושלים גדולה. תודה.

רוצים שהיא תגדל יותר, שייבנו יותר. אנחנו גם על זה עובדים. עכשיו אנחנו רואים מצגת של פיני?

של פיני גלנקביץ', מנהל הרשות הקליטה.

תודה רבה לראש העיר.

תודה רבה שבאתם, בשמחה. תודה רבה לכולם.

נבקש ממנהל רשות הקליטה להציג את המצגת עם הנתונים. בבקשה, פיני.

תודה רבה. לפני שאני אתחיל אני אגיד שהמצגת היא מנסה ככה לתת ב- Brief של כמה דקות, על הנתונים וקצת סקירה על הדברים שיש בירושלים, הרלוונטיים לנושא העלייה. בוודאי פה ושם החמצנו, בוודאי פה ושם לא הגענו לכל הנקודות, אז אפשר להעלות אותן אחר-כך, במהלך הדיון וירושלים היא העיר שחוברה לה, העיר שעושה את כולנו חברים, ואני חושב שאחד הדברים היפים שפועלים בעיר, שיש חיבור בין כל הגורמים שעוסקים בנושא העלייה. אגפי העירייה השונים, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית, התאחדויות העולים. כל הגופים השונים שנמצאים, משרד החינוך, משרד הרווחה, כולם חוברים ביחד בשולחנות עגולים, כדי לקדם את הנושא. אז בואו נתחיל.


נמצא במצגת בעמוד הראשון, הכרטיס הירושלמי. זה אמנם ככה איזה מין הבזק, אבל אחת היוזמות שלנו באמת לתת לעולה בשנה הראשונה את הכרטיס, הוא מיוחד לעולים החדשים, הוא מקנה את ההטבות, ככה הוא נראה והוא כרטיס מיוחד.

כמה כסף זה עולה לתושב רגיל?

20 שקלים.

לשנה?

לשנתיים, אני חושב שעכשיו הם משלמים את זה לשנה. אבל זה 20 שקלים, העולה החדש מקבל את זה חינם. הרשות העירונית לעלייה וקליטה, אנחנו למעשה, מבחינת החזון, אנחנו מעוניינים שהעולים יקבעו את ירושלים כמקום מגוריהם, יהנו מקליטה איכותית, כאשר האוכלוסייה שלנו, כמו שאתם רואים, היא מגוונת. גם מי שקיים ובחר לעלות לירושלים וכבר גר כאן, על-מנת לתת לו את השיפור בשירותי הקליטה, גם בנושא של עידוד עלייה, עולים פוטנציאליים המעוניינים ונרשמים לעלות למדינת ישראל, אנחנו באים ומעודדים אותם לבחור בירושלים, וכמובן אוכלוסיות נוספות, כמו תיירים, משתתפי תוכניות כמו מסע ואחרים, שנמצאים בירושלים, אנחנו פוגשים אותם במסגרות השונות ומסבירים להם, מעודדים אותם לבחור בירושלים, כעיר שבה הם יחיו.


אנחנו איתרנו כמה גורמים קריטיים שהם רלוונטיים לנושא של הקליטה האיכותית, שאם לטפל בהם, העולה לא יעזוב את העיר ויישאר בה. אז הגורמים האלה, למעשה, השפה העברית, אנחנו מאמינים שעולה שעלה וגם אם יש לו עבודה אבל הוא נשאר עדיין בשפת האם שלו ולא לומד עברית ולא מגיע לאולפן, אני חושב שחלק מהקליטה האיכותית לא מתקיים. כנ"ל חיזוק תחושת השייכות. יש עולים שמגיעים ונמצאים בשכונה מסוימת ולא יוצאים ממנה ומזוהים עם השכונה. אנחנו רוצים שהעולים ירגישו את תחושת השייכות לעיר ולקהילה.

שילוב העולים בעולם העבודה, כמובן, תעסוקה, פתרונות דיור שאליהם התייחסת וראש העיר ככה ניסה לתת את התמונה האסטרטגית שאנחנו משולבים בה ושילוב העולים במסגרות החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי. אנחנו גם יודעים מתוך המחקרים שבוודאי כולם מכירים, שעולים הרבה פעמים בוחרים להגיע למקום שבו מערכת החינוך תהיה טובה יותר ובריאה יותר ומתאימה יותר לילדים שלהם. אחד הדברים באמת בירושלים זה המגוון העשיר של בתי-ספר, גני ילדים, שיטות לימוד, זרמים שונים, מה שמתאים לכל עולה מכל זרם שהוא.


בנוסף, אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים להתחיל, העולה הוא עולה גם אם הוא יושב בלונדון, בניו-יורק, או בחרקוב, זה עדיין אותו עולה כשהוא מגיע הנה ואנחנו רוצים ללוות אותו ולשכנע אותו להגיע לירושלים, אז המטרה שלנו זה גם להיות שותפים בנושא של עידוד עלייה.

לא מסכים אתך.

אנחנו מנסים ללוות אותו ולהביא אותו כעולה הנה. ואת זה אנחנו עושים בעזרת הנושא של עידוד עלייה, הפרויקטורים, השיתוף פעולה עם מתנדבים, עם הסוכנות היהודית, עם ארגונים שונים לעידוד עלייה.


מבחינת נתונים, הנתונים שאני מציג הם נתונים שתכף אתם תראו אותם, הם נלקחו ממרשם התושבים של עיריית ירושלים, זאת אומרת נתונים של משרד הפנים, כשהם מסונכרנים עם מערכת הבריאות והחינוך והארנונה. יש איזה שהוא הבדל בין הנתונים, בין המספרים שנאמרו בתחילת המפגש.


אנחנו רואים כאן את הנתונים, בואו נסתכל על השנים האחרונות, נתוני העולים לירושלים. ירושלים מחזיקה בתואר של אלופת הקליטה בשנים האחרונות. השיעור הגבוה של העולים שמגיע לארץ בוחר בירושלים. אנחנו רואים עדיין שזה נע סביב 2,800, 2,500 לאורך השנים. קשה מאוד לשבור את המספר הזה, זה אחת המשימות שלקחנו לעצמנו. אבל עדיין, מבחינת המספרים, אנחנו רואים 15% ויותר. אני מזכיר שיש הבדל בין המספר שנאמר 2,400 ל- 2,800, זה נושא שצריך לבדוק אותו.

אנחנו רגילים לעניין הזה.

להבדלים האלו, OK.


בכל אופן, זה מראה את העלייה במספר העולים לירושלים. אותו דבר בתצוגה גראפית, זה פשוט נראה את מגמת העלייה. היא קצת מטעה, כי המספר של העולים נשאר די קבוע, המספר של העולים לארץ ירד בשנים האחרונות ועכשיו קצת מתחיל לעלות, אבל עדיין הרבה מאוד מאמץ נעשה בנושא של עידוד עלייה לירושלים.


המספרים מתחילת שנות ה- 90, כשמשרד הקליטה בודק את המספרים הוא מתחיל את הבדיקה משנות ה- 90, מהעלייה הגדולה וככה גם אנחנו עשינו, 80,592 עולים גרים היום בירושלים. מי שעזב, כבר לא נמצא כאן בתוך המספר הזה. ואם אנחנו מסתכלים מבחינת האחוזים, רוב העולים, המספר המדויק זה 34,536 עולים מחבר המדינות, מצפון אמריקה כ- 18,900, אבל מבחינת אחוזים אנחנו רואים, צרפת, בלגיה, 17%, שהם כ- 14,000 עולים. העולים האלה נמצאים כאן וגם אם נסתכל מבחינת מספר העולים לפי ערים, אני לפחות מבחינת המידע שאני מכיר, לדעתי, גם בנושא הזה, אנחנו מספרים די גבוהים. מה שקורה, ירושלים היא עיר של כ- 800,000 תושבים, אז אם ניקח את האחוזים, נראה שזה משהו כמו 10% וכאן המספר הזה קצת ככה קטן לעומת ערים שבהם מספר העולים הוא כ- 40% - 50%.


אחד הדברים המעניינים, אם ננתח את המעבר לאורך השנים, נסתכל שבתחילת שנות ה- 90, בגל הראשון, העולים מחבר המדינות היו כ- 60% מכלל העולים לירושלים. העולים מארצות הרווחה, מצפון אמריקה, מערב אירופה, היו כ- 28%. לאורך השנים, המספרים האלה השתנו ואנחנו רואים איך עד 2009, ב- 2004, 2009, בעמודה האחרונה, כ- 20%, 19% מהעולים הגיעו מחבר המדינות ולעומת זאת ירושלים שינתה ככה את הכיוון ואת האופי של מי שבחר לעלות לירושלים, ויש שם עולים מארצות הרווחה, מצפון אמריקה, מצרפת, מבריטניה, מקנדה. תכף נראה עוד קצת את המספרים. אבל הכיוון הוא בהחלט שינוי. אני יכול להגיד לכם שתכף נראה באחד הגרפים שהעלייה מחבר המדינות בשנת 2009, 2010, קצת גדלה ויכול להיות שאני, אני שמח, זה איזה שהוא שינוי מגמה שאולי אנחנו רואים אותו כרגע בזכות הרבה מאוד עבודה והשקעה בנושא של עידוד עלייה, בזכות הפרויקט של משרד הקליטה והפרויקטורים שעובדים בנושא.


אופי המשפחות שמגיעות ובוחרות לגור בירושלים, בדרך-כלל זה משפחות צעירות, מעמד סוציו אקונומי בינוני פלוס, הרבה בעלי עסקים, צווארון לבן, וחלקם הגדול במשפחות דתיות מדתיות לאומיות וימינה עד חרדיות. זה הרוב של המאפיין של העולים שמגיעים בשנים האחרונות.


אחד הדברים המעניינים זה פתיחת עסקים. היום באמת עם הנישה החדשה והכיוון של האגף לקידום עסקים והנושא שסגנית ראש העיר לקחה על עצמה לקדם את המועדוני עסקים והכיוון של עולים משתלבים בעסקים, אנחנו רואים את המספרים היום, זה לא פשוט. אל יקל בעיניכם, כ- 366 עולים שפתחו עסקים בירושלים, לא פשוט לפתוח עסק, אנחנו בוודאי לא מעודדים בשנה הראשונה או השנייה לפתוח עסקים, בן-אדם צריך להיקלט, להבין מה הוא עושה. היו גם מספר אנשים שפתחו עסקים ונפלו ואנחנו מעוניינים בעזרת משרד הקליטה, בעזרת מט"י, הסוכנות, הלוואות והליווי שניתן, למנוע את זה עד כמה שאפשר.

איך אתה יודע שהם פותחים עסק?

איך אנחנו יודעים שהם פותחים עסק? מכמה כיוונים. אחד, הם פונים לקבל ייעוץ מהאגף לקידום עסקים. היום נפתח אגף חדש בעירייה לקידום עסקים שהוא מאגד בתוכו ב- One stop shop את כל הפניות. שתיים, הם בדרך-כלל מקבלים ליווי אישי מעובד קליטה או רכז קליטה או פרויקטור לעידוד עלייה שמלווה אותם. דבר נוסף זה ואוצ'רים ותמיכה שהם מקבלים ממשרד הקליטה, שעוזר להם לפתוח את העסק. הם פונים בדרך-כלל לייעוץ של מט"י, מט"י יושב אתנו בישיבות, בוועדת הקליטה, המידע מגיע אלינו. הנתונים האלה הם עסקים חיים וקיימים כרגע המידע מהאגף לקידום עסקים.

בוא נתקדם.

רצנו. השוואה ככה של השנים האחרונות. מבחינת מספר העולים. אתם בוודאי מכירים הרבה מאוד פרויקטים שרצים בארץ, עליהם לא נגענו. ניסינו למצוא כמה דברים ייחודיים שקיימים בירושלים, שלמיטב ידיעתנו בצורה זו או אחרת מיוחדים ונוצרו כאן בעיר. אחד הדברים זה תוכנית אב לקליטה. למעשה, יוזמה שקמה, עיריית ירושלים, משרד הקליטה והסוכנות היהודית, לבנות תוכנית אסטרטגית לשיתופי פעולה בין כל הארגונים, שתראה קדימה מה העיר הזאת צריכה לעוד כמה שנים, תבנה תוכנית עבודה באמצעות צוותים, באותם תחומים של עסקים, השכלה גבוהה וכו'. התוכנית הזאת אמורה היתה להיות מוגשת לראש הממשלה כדי לנסות לגייס משאבים לנושא הזה. כרגע, היא די מוקפאת, אבל היא משמשת לנו כתוכנית אסטרטגית ולתוכנית עבודה לטווח ארוך.


רכזי הקליטה. דובר מקודם על רכזי הקליטה. ירושלים היא עיר של שכונות. המרחקים בין שכונה לשכונה הם גדולים מאוד, לפעמים עשר, 20, 30 ק"מ. האופי של כל שכונה שונה, הכיוון שלנו הוא לתת את השירות באמצעות הרכזים שנמצאים בשטח. אז הנה בערך הפיזור, לעמים רכז נמצא בשכונה ונותן שירותים לאזור שירות שהוא קצת יותר גדול, פשוט אין ברירה. יש שכונות שבהן אנחנו עדיין לא מצליחים להגיע להכניס לשם רכז קליטה, אנחנו מקווים בהמשך.

מתי אנחנו מכירים את מוקד הקליטה.

הכוונה לרכז הקליטה ולא למוקד הקליטה של יוצאי אתיופיה. זה למעשה מה שעושה רכז קליטה בשכונה. הוא למעשה מנהל מוקד, הוא עובד עם צוות, מגייס משאבים, הוא מעין רשות קליטה קטנה בשטח שמנסה לתת מענה לכל מגוון הצרכים כמו שאנחנו מנסים לשים כאן.

מבחינה תקציבית, כמה כסף שמושקע בעולים מגיע ממשרד הקליטה וכמה כסף מגיע מתקציב העירייה, מהכיס, אני קורא לזה. יש לכם את הנתונים האלו?

לא במספרים מדויקים כאן, אבל עיריית ירושלים נותנת כשבעה מיליון שקל. משרד הקליטה נותן כשלושה וחצי מיליון שקלים, אפשר לקבל את הפירוט הזה, בסוף הזה.

תודה.

אחד הדברים המעניינים, אני ככה רץ בחמש דקות. אחד הדברים המעניינים זה השולחן העגול שנעשה כאן בירושלים עם הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה, לנסות ליצור את הרצף של הקליטה. אנחנו מקבלים מידע ונתונים בזכות הסוכנות היהודית על העולים שמגיעים לירושלים, בעזרת משרד הקליטה ומתנדבים אנחנו מלווים את העולים, נוצר כאן איזה מין סינכרוניזציה שאנחנו דואגים שאף עולה לא ייפול בין הכיסאות ולכל אחד ואחד נגיע, ניתן לו את השירות, נשמע, נגיד לו – תשמע, ברוך הבא לירושלים, הנה אנחנו כאן לרשותך, איך אפשר לעזור לך, ואם אתה לא צריך, אנחנו נחזור אליך בהמשך. אבל כדי להגיע אתה צריך לקבל מידע מכל הגופים ולעבוד בצורה מסודרת וזה השולחן העגול והמודל הירושלמי, של רצף השירות לעולה.


פיתחנו מערכת מיוחדת של ניהול תיקי לקוחות. כל עולה ועולה למעשה, רכז הקליטה רושם את הפרטים, מעדכן אותו, זה מערכת וובי באינטרנט.

רכז הקליטה לא יושב בעירייה-?

רכז הקליטה יושב בשכונה.

אבל מבחינת השפות, אם למשל הגיע עולה דובר שפה מסוימת.

אנחנו משתדלים שבכל שכונה, להתאים את רכז הקליטה לאופי העולים באותה שכונה.

נגיד, דוברי אנגלית, יש רכז אחד לדוברי אנגלית, איפה הוא יושב?

יש פרויקטור לעידוד עלייה והוא יושב במרכז העיר, בעירייה, ומשרד הקליטה ונותן שירות עירוני. אבל בשכונה כמו גינות העיר, עמק רפאים, שזיהינו שיש שם הרבה עולים דוברי אנגלית, שמנו רכז דובר אנגלית.

יש 11 רכזים, וכמה פרויקטורים? שלושה? ארבעה?

שלושה.

אחד דובר רוסית, צרפתית ואנגלית?

כן.

ואין כוונה להוריד מישהו מהם, כרגע?

רק להוסיף, בעזרת השם.

היה לנו דיון בוועדה לגבי הצרפתים שירד התקן.

אולי תוסיפו בספרדית אחד?

בוא נחכה לסוף המצגת.


פרויקט ייחודי נוסף שקיים בירושלים, שגם מושך את העולים, זה נושא של אולפן לילדים עולים. בזכות העזרה של משרד החינוך, מינהל חינוך ירושלים, משרד הקליטה, אנחנו למעשה מפעילים כאן אולפן בירושלים, מיוחד לילדים. המתכונות השונות כתובות כאן. הוא נותן מענה גם לילדי יסודי וגם לילדי על-יסודי. אולפן בתוך מערכת החינוך. הילדים מקבלים שם תגבור בשפה העברית, לאחר שהם לומדים הם חוזרים מגיעים לכיתות האם שלהם, ילדי העל-יסודי לומדים שם באופן רגיל. הפרויקט הזה עובד נפלא בשנים האחרונות. הילדים יוצאים מזה כשהם יודעים את השפה ויכולים להשתלב הרבה יותר קל במערכת החינוך. הם מקבלים עזרה וליווי פסיכולוגי, ליווי תמיכתי במידת הצורך, מחזקים את הקשר עם ההורים בשפות השונות על-ידי סדנאות, בזכות עזרה ותמיכה, כמובן, של משרד הקליטה.


אולפן עציון. אחד ההיי-לייטים הגדולים בירושלים, שמשתלב גם עם דגשי ראש העיר כמו ששמענו, זה אולפן עציון.

מה המספרים באולפן היום? כמה?

המחזור האחרון, שהוא מחזור 123, ישנם כ- 230 עולים אקדמיים במחזור אחד.

שהם ישנים שם במקום, נכון?

הם ישנים. 200 מהם, הם אינטרנים, הם ישנים במקום, 30 הם אקסטרנים. זה המחזור הכי גדול. יש שני מחזורים בשנה. זאת אומרת, אנחנו יכולים להסתכל על כ- 500 חבר'ה סטודנטים צעירים, אקדמאים, שנמצאים בירושלים, והרבה מאוד נדחים. הצורך והרצון להיות בפרויקט הזה, שהוא מותג בין לאומי כל-כך גדול, שלא כולם מתקבלים אפילו. הסוכנות מפעילה את זה בצורה בלתי רגילה. משרד הקליטה עוזר עם סדנאות ליווי ואנחנו מנסים כמה שיותר להתחבר. כמו שאתה מבין מדברי ראש העיר, זה בדיוק עונה על החזון שלנו בירושלים.


דיברנו על גורם קריטי של השפה העברית. אנחנו משתדלים לחזק את נושא האולפנים. עדיין לא מספיק, עדיין צריכים להתאמץ בנושא הזה, אבל יש מגוון גדול של אולפנים בירושלים. אנחנו מנסים לחזק את האולפנים המרכזיים והגדולים בשיטות שונות.

לסיכום.

לסיכום. הספרייה הרוסית שקיימת, שאתם שמעתם, בית קהילות העולים ולסיכום.

בבקשה.

ולסיכום. זה הבשר. אנחנו חושבים שירושלים היא לא כמו עוד כל עיר בארץ ואם מוענק שכר דירה לעולים בתמיכה, אנחנו חושבים שאין זה נכון שאותו דבר יהיה לרמלה, לפתח-תקווה ולירושלים, ולכן היינו מבקשים לבדוק את האופציה לסיוע דיפרנציאלי, כמובן מתוך הגדלת הסיוע לירושלים. לקבוע מכסות מוגדלות וצבועות לעולים, לירושלים, מחבר המדינות, צרפת ודוברות אנגלית, ואמל"ט, כולל פרויקטורים לנושא. אחת הבקשות שלנו זה פרויקטור לעידוד עלייה מאמריקה הלטינית. יש קבוצה, אולי הכי גדולה בארץ.

לא הבנתי את נושא המכסות. מה זאת אומרת מכסות מוגדלות וצבועות?

היום הפרויקט, ונמצאים כאן נציגי משרד הקליטה, יכולים אחר-כך ככה לחדד את הסוגיה. פרויקט עידוד עלייה שנקרא פרויקט עלייה 2010, בנוי על מספר מכסות כלל ארצי, לפי ארצות. אין מכסות לעיר מסוימת. אנחנו חושבים, ואז זה יוצר איזה שהוא מתח וכעין מאבק בין הרשויות המקומיות. אנחנו חושבים שצריכים להגדיל את המכסות. מכסות זה כסף ותמיכה לעולים, אנחנו חושבים שצריכים להגדיל את זה ולשריין לנו את האפשרות של מכסות נוספות, צבועות ירושלים.


אמריקה הלטינית, שמעתם, המספר הכי גדול של עולים לארץ מאמריקה הלטינית מגיע לירושלים ונשאר כאן. הפרויקט של עלייה 2010 גם פועל, מאמריקה הלטינית, פועל בירושלים. 33 משפחות נמצאות ומקבלות סיוע ופרויקטור – אין. נשמח לנושא הזה.


תוספת 200 שעות לאולפן ועוד 4,000 שקל לוואוצ'רים לתעסוקה, ללימודים, בדומה להטבות שקיימות, כפי שאתה בוודאי יודע, בפרויקט הנגב והגליל. אז אם נגב וגליל, למה לא ירושלים? נראה לנו שמבחינת סדר העדיפויות והחלטות הממשלה, יש כאן את המקום לחזק ולהעניק את אותה תוספת לפחות לירושלים.

תודה. עוד?

לא גמרנו. מרכזי מצוינות. אחד הפרויקטים המובילים שהיה על שולחן הכנסת ומשרד הקליטה. אז הנה נשמע. הגדלת הסבסוד במשרד השיכון. בעבר היו מענקים מוגדלים לשכונות, לעולים, פסגת זאב וכו'. דיור ציבורי לנזקקים, נושא מאוד מאוד חשוב בירושלים. קהילה לא קטנה צריכה את העזרה שם. ותראו באיזה עיתוי, אנחנו היינו רוצים להגיד מילה על תוכנית החומש ליוצאי אתיופיה בירושלים. בירושלים יש 5,500 יוצאי אתיופיה שגרים כאן. תוכנית החומש של מדינת ישראל לא פועלת בירושלים, לצערנו, ואנחנו קוראים ומבקשים להחיל אותה בירושלים. כמובן, להגדיל את המשכנתאות ליוצאי אתיופיה המעוניינים לגור בירושלים. היתה מודעה גדולה בעיתון קול העיר ביום שישי, רק עולה אחד מאתיופיה הגיע לירושלים, בשנה האחרונה. המודעה הזאת צורמת מאוד וחלק מהקושי, שהמשכנתאות שיוצאי אתיופיה מקבלים, לא מאפשרים להם לקנות דירה בירושלים.


ולמעשה, בסיכום, רוב הדברים שנאמרו הם מעוגנים בהחלטות ממשלה. זאת אומרת, עשינו ריכוז של החלטות הממשלה הרלוונטיות לעלייה וקליטה. ההחלטות האלה התקבלו. מה יותר טוב מוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, שתציף את הדברים ותביא אותנו בביטחה ליעדנו. ותודה לכולם.

תודה רבה. הצטרף אלינו חבר מועצת העיר, יעקב הלפרין.


אני רוצה לבקש מנפש בנפש והיה לנו דיון, ואני אומר זאת בצורה גלויה, לא דווקא על ירושלים, אבל שכאילו העולים מן המערב לא זוכים לאותו חיבוק. אני שם את הדברים על השולחן. השאלה שלי היא אם יש דברים נקודתיים בעיריית ירושלים, שאתם מרגישים שצריך לקדם או לשפר?

תודה רבה. אני מ"נפש בנפש", המחלקה לקשרי ממשלה. יש פה נייר שכתבתי, אני אשמח אם תוכלו להעביר את זה לפיני.


קודם כל, אנחנו כן רוצים לברך את עיריית ירושלים על כל מה שאתם עושים למען העולים שלנו, המספרים שפיני דיבר עליהם, הרבה מאוד מהם הם עולים שלנו ואנחנו מעלים 5,000 עולים בשנה, כשאחוז מאוד גדול מהם באמת מגיע לפה.


אז אני רוצה ככה לעמוד על כמה נקודות שהן חשובות מאוד עבור העולים שלנו. קודם כל, לגבי רישום מקדים של תלמידים עולים לבתי-ספר. כמעט כל המשפחות שלנו שמגיעות לארץ, מגיעים קודם ל- Pilot trip או לסיור גישוש, הם בוחרים בתי-ספר עבור הילדים שלהם.

ליזי, אני רוצה למקד אותך, לא לפעילות נפש בנפש, אלא לבעיות שבעיריית ירושלים, לעולים מהמערב.

על זה אני מדברת. יש הרבה דברים טובים. אבל מפאת קוצר הזמן, רציתי לבקש שהעירייה תאפשר למשפחות לרשום את הילדים שלהם לבתי-ספר, על אף שאין להם תעודת זהות וחוזה דירה, שזה מה שנדרש היום, כדי לרשום תלמידים.

יש מקומות אחרים בארץ שזה קורה?

יש מעט.

איפה?

ברעננה, למשל, יש יותר.

בלי תעודת זהות, אפשר לרשום?

כן, על-פי מספר דרכון, אפשר לרשום תלמידים לבתי-ספר, אחרת אי-אפשר לשריין להם מקומות.

משרד החינוך מאפשר את זה?

ממה שאני יודעת, זה נתון לשיקול העירייה.

OK.

עניין נוסף זה מחסור.

לדעתי, זה קיים. זה קיים כבר שנים ברישום מוקדם של ילדים.

קיבלנו לאחרונה כמה פניות ממשפחות, אז אולי כדאי לוודא שפשוט כל בתי-הספר יודעים.

אפשר באמצעות הפרויקטור לעידוד עלייה.

אני לא בטוח שזה לא קיים, אני לא חושב שבבתי-הספר לא ירשמו. אין שום בעיה, בדרכון יש מספר תעודת זהות.

חמש משפחות פנו אלינו בזמן האחרון בנושא הזה, אז אני מעלה את זה. בסדר, אולי כדאי פשוט לוודא שבתי-הספר יודעים את זה.


עניין נוסף זה שיש מחסור במקומות, בבתי-ספר, בעלי מספר עולים רב. יכול להיות שכדאי לחשוב על שריון של מקומות מסוימים בתוך בתי-הספר לעולים, מין אפליה מתקנת כזאת, אבל מקומות שמורים.


נושא נוסף זה נציג עירייה דובר אנגלית, שמסייע בהליך קליטתם של העולים. יש כזה פרויקטור, כפי שפיני ציין. אנחנו מבינים שלפעמים יש איום על התפקיד הזה, לנו זה קריטי. העולים שלנו כל הזמן אומרים לנו כמה זה חשוב שיש פרויקטור שמדבר אנגלית, שיושב בעירייה ועוזר ואנחנו מחזקים את התפקיד הזה.


נושא אחרון הוא נושא האולפן בבקעה, כפי שציינת, יש את האולפן לילדים ונוער. פעם היה קייטנה, היתה קייטנה שהתקיימה במשך שבועיים בקיץ, וסייעה לעולים לעבוד על העברית שלהם גם במשך חודשי הקיץ. היא התבטלה לפני שנתיים והייתי רוצה לבקש שהיא תוחזר.

תודה. חבר הכנסת רוברט טיבייב, בבקשה.

קודם כל, אני מודה ליושב-ראש הוועדה. עשינו כבר סבב ועדות כאלה ברחבי הארץ, סוף סוף עלינו גם לירושלים. רק שאלה אחת ממש קצרה. יש בעיה ארצית קשורה ישירות גם לעולים, אזורי רישום. יש פה נציג של משרד החינוך? אזורי רישום של בתי-הספר. אין בעיה בעיריית ירושלים עם אזורי רישום? רציתי לשאול אם יש בעיה ואיך פותרים כי בכל מקום שאנחנו נפגשים, יש בעיה מסוג זה, כמו שאנחנו יודעים, לעולים יש נטייה לתת את המערך החינוך הטוב יותר, אז הם מנסים לבחור את בתי-הספר, לא תמיד זה משתלב עם משרד החינוך. האם קיימת בעיה בעיריית ירושלים?

תשמע, באופן כללי אני אשתדל לענות לך. אתה מתכוון עכשיו רק על מגזר העולים או בכלל, על כלל האוכלוסייה?

בינתיים זה עולים.

המגמה, מאז שראש העיר והמועצה החדשה נכנסנו לקדנציה, המגמה היא לבטל את אזורי הרישום. בשנה שעברה כבר במספר שכונות זה התבטל. יש מקרים אשר מטפלים לגופו של עניין. כל דבר לגופו של עניין, כך שבסופו של דבר, כל הפניות של האוכלוסייה, בין אם מדובר בעולים או לא עולים, קיבלו אותו מקום באותו בית-ספר, לא משנה אזור הרישום, ב- 99%. אושר אומר שב- 100%, אני חושבת שטיפה פחות, אבל נתנו מענה. לפחות כל הפניות שהיו אלי, טופלו והילדים התקבלו לאותם מוסדות חינוך שהם כן היו מעוניינים להתקבל.


אני מקווה שהשנה, עכשיו התחילה ההרשמה שוב לבתי-הספר, נראה כיצד זה יתפתח השנה, כמובן יש גם שינויים במדיניות של מנח"י, נראה ונקווה שהשנה זה יהיה הרבה יותר חלק.

תודה.

תודה. אני רוצה לשאול את נציג המשרד לביטחון פנים, רב פקד יהורם סער, קצין נוער מחוזי בירושלים, אם נתונים מבחינת העבריינות נוער עולה. בארץ אנחנו רואים ועדים לבעיות. מה קורה כאן בירושלים, יש לכם נתונים?

אז כך. אנחנו ערכנו ניתוח של הנתונים בשנת 2010 מול 2009. אני רוצה לדבר קודם כל על הנתונים הכלליים, החלק של העולים בכלל בפשיעה. אז יש ירידה של כ- 6.2% בכלל בתיקים פליליים במשטרה במחוז ירושלים, כאשר החלק של העולים זה 3.4% בלבד. ב- 2011, אנחנו רואים שיש ירידה של 7% בכלל התיקים, לעומת החלק של העולים שזה 2.8%. כלומר, רואים ירידה במעורבות של העולים בשנת 2011. 2011, צריך לציין, זה עד עכשיו, ינואר עד מרץ.

מצטרף אלינו ממלא מקום ראש העיר, כחלון, ברוך הבא.

אנחנו פילחנו את הנתונים לפי חלוקה לסל עבירות, עבירות אלימות, סמים ורכוש. אז אנחנו יכולים לדעת, לראות, שבשנת 2010, אחוז תיקי האלימות בקרב העולים היה 7.2%, לעומת 8% ב- 2009. כלומר, יש ירידה של 0.8%. בעבירות סמים, בשנת 2010, היה חלקם של העולים 8.5%, לעומת 10.5% ב- 2009. יש גם ירידה של שני אחוזים. בנושא פשיעת הרכוש, אז ב- 2010, חלקם של העולים היה 1.4% לעומת אחוז אחד ב- 2009, עלייה מינורית של 0.4% ובכלל הפשיעה הכללית, חלקם של העולים, כפי שאמרתי, 3.4% לעומת 3.3% ב- 2009. גם עלייה מינורית. זה בכלל הפשיעה.


בנושא פשיעת הנוער, ב- 2010 חלקם של העולים החדשים בעבירות אלימות היה 6%, לעומת 9.3% ב- 2009. פה אנחנו רואים ירידה באמת משמעותית של 3.3%. בעבירות סמים של בני נוער, חלקם ב- 2010 היה 7.6% לעומת 11.5% ב- 2009, גם פה ירידה של כמעט ארבעה אחוזים. בעבירות רכוש, ב- 2010 היה חלקם של בני הנוער העולה 5.8% לעומת 6.3% ב- 2009. גם פה אנחנו רואים ירידה ובכלל פשיעת הנוער, חלקם של ילדי העולים היה 5.5%, לעומת 6.7% ב- 2009. גם פה אנחנו רואים ירידה. בסך-הכל, גם ירידה בפשיעה וגם ירידה בחלקם של בני הנוער וגם של הבגירים בקרב העולים החדשים.

תודה. יש הוראה של המפכ"ל לבחור שכונה שמתמקדים בה או אזור מסוים בשנה הזאת, איפה אתם מתמקדים בפעילות שלכם?

אין התמקדות חד משמעית בפשיעה, אבל ירושלים, כמו שכולם מכירים, האזור המרכזי זה מרכז העיר, אז אנחנו פה נותנים את מירב הפעילות. בשכונות, כמובן על-פי ניתוח של הפשיעה בכל שכונה ושכונה, אנחנו מתמקדים בהתאם, כל תחנה באזורה.

תודה. נציגת המשרד לקליטת העלייה, יש לכם דברים להוסיף שלא שמענו מפיני? מנהל המחוז, נחמיה חתוכה, בבקשה.

תודה. אני רוצה להתייחס, ברשותך, בשתיים-שלוש דקות גם לחלק מהדברים שנאמרו.

עזבת את באר-שבע?

לא, אבל גם ירושלים שלי.


אל"ף, אני רוצה לומר שישבנו מספטמבר 2008 על תוכנית אב שדיבר עליה פיני בקצרה ובעצם כל הניסיון לחשוב איך לקדם את העלייה ואיך להיטיב את העלייה, שזה בעצם מטרות הביקור, ואיך לעשות עלייה טובה יותר, החוכמה הזאת כתובה והיא משמשת לנו גם איזה שהוא מורה דרך. יחד עם זה, נאמר באופן ברור גם על-ידי ראש העיר וגם על-ידי מנכ"ל משרד הקליטה. אם הממשלה לא תיתן את התקציב הנדרש, התקציב או את התוכנית, כדי להיטיב עם ירושלים. 2,800 עולים זה חלק מהשינוי שירושלים צריכה לעבור אבל כבר מי שיבדוק את כל המחקרים של המכון לחקר ירושלים בחמש שנים לא יבואו לפה 100,000 איש בהגירה פנימית, ירושלים, הבעיה הדמוגראפית תהיה אז. אנחנו את החלק במה שקשור לעלייה עושים.


אני אתייחס במילה אחת לכמה נקודות. אחת זה הנושא של מכסות שעלתה לגבי המכסות. התוכנית לעידוד העלייה 2010 היא תוכנית שהיא בעצם המשך של תוכניות עלייה קהילתית שקיימות חמש שנים. מה לעשות, התקציב קוצץ ביותר מחצי וכמות המשפחות, מכסת המשפחות שנכללת בתקציב שבעצם מכסת המשפחות זה גם נגזרת תקציבית, ירדה לכמעט 400 משפחות ואת זה היה צריך לעשות איזה שהיא חלוקה, יהיה יותר תקציב, יהיה יותר, אז בשמחה נוסיף. אני בהחלט חושב שהחלוקה היתה מאוזנת ובירושלים תמיד היתה מרבית המכסות שיכולנו לתת לרשות. בירושלים יש שלוש תוכניות משלוש ארצות מוצא – צרפת, דוברי אנגלית וחמ"ה. בסך-הכל הכללי, במסגרת התוכנית, אני מדבר במסגרת תוכנית לא כעולים, עד היום יש 17, 18 משפחות דוברות אנגלית, אני לא מדבר על עולים מנפש בנפש שהם לא נכללים בתוכנית והם במסגרת אחרת. 17 משפחות מצרפת ועוד כ- 25 משפחות מחמ"ה, וזו עלייה די יפה ביחס לעולים מחמ"ה. ואנחנו מלווים אותם עם פרויקטורים. כל עוד יש את התוכנית הזאת, להערכתי, אין סכנה לפרויקטורים האלה וזה יהיה כמספר המשפחות שנוכל להביא.


לגבי תוכניות עבודה. אני לא רוצה להיכנס למספרים, אני חושב שפיני והצוות שלו ומאשה עושים עבודה נפלאה. לא יודע מה זה שבעה מיליון או שלושה וחצי מיליון. אני מצפה שעיריית ירושלים תשים הרבה יותר תקציב על תוכניות עבודה. אין תוכנית פעולה תוכנית עבודה, שמתבצעת בירושלים, שאנחנו לא לוקחים בה חלק. עיריית ירושלים תיתן את ה- 25% בחלק מהמקרים וחלק מהמקרים לא ואני לא מדבר לא על שכירת מקומות ולא על, אני מדבר על תוכניות. אנחנו לא בתקציב הדל שיש לנו ואם היה לנו 40 מיליארד כנראה שהיינו נראים אחרת או ארבעה מיליארד או חמישה מיליארד. אנחנו צריכים הרבה מאוד מעיריית ירושלים להוסיף את התקציב, שבוע העולה זה אחלה. אבל צריך להיות הרבה יותר. עיריית ירושלים מקבלת סדר גודל, בתקציבים, לפחות בתקציבי הפעולה, משהו כמו שלושה ומשהו מיליון שקל, שזה חלק מהתקציב הכולל. אני לא חושב שבשנת העבודה הקרובה התקציב יהיה פחות מזה. לפחות התקציב השוטף הוא די מלבב, מה שיגיע מחר מחרתיים. וזה בלי תוכניות עידוד העלייה שימשיכו הלאה. ובלי סל קליטה כמובן. אני מדבר מה שרק עובר דרך הערוץ של הגזברות של סמדר, של הגזבר, אבל בלי סל קליטה שגם הוא נתח מאוד משמעותי.


לסיום אני חושב להגיד ששיתוף הפעולה בינינו, במגבלות שיש לנו במסגרות התקציב שיש לנו, אגב, עוד מילה אחת, גם את הספרייה הרוסית, את שכר הספרניות, החזקנו חמש שנים. חמש או שש שנים. 200, 250 אלף שקל. אז אני מצפה קצת יותר זה ואת הדברים האלה גם נאמרו, אחרי שיצאה תוכנית האב.


אני רוצה אבל לומר, ככה במילה אחרונה, שיש לנו שיתוף פעולה בלתי רגיל ובקצת הכסף שיש לכולנו, אנחנו צריכים לעשות לא מעט.

תודה. אני רוצה רק לפני סיום לבקש מד"ר אברהם נגוסה לגבי הקהילה האתיופית. היו פה נציגים מהקהילה שיצאו כבר, יש נקודות ספציפיות שקשורות לקהילה שאתה יודע עליהם, צרכים מיוחדים, שאתה רוצה להעלות בפורום המכובד זה? בבקשה.

קודם כל, אני מאוד מברך על ההתכנסות, אני חושב, אדוני יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, זה עבודה נפלאה שאתה עושה בכל עיר ועיר בכל הארץ, מגיע לשטח, בודק עם המערכת העירונית מה חסר, מה אפשר, הכנסת יכולה לעשות. יישר כוח. זה מאוד חשוב.


אני היום מדבר גם כתושב ירושלים.

איפה אתה גר?

אני גר בירושלים, בפסגת זאב. אני מברך את ראש העיר ועובדי המערכת בעירייה, על כל המאמצים שעושים על-מנת לקלוט את העולים ועושים הרבה מאמצים. אני יודע מקרוב. יחד עם זאת, צריך להגיד שהמציאות, למרות המאמצים, כי התקציבים מוגבלים, ולכן אין מספיק שירותים שיכולים לשלב את העולים החדשים לתוך החברה. אני אציין כמה. אין מספיק תוכניות בשכונות על-מנת לתת שירותים חינוכיים לילדים אחר הצהריים ולנוער. זה תוכנית, זה חשוב מאוד לשלב את כל הנוער, כדי למנוע את ההידרדרות של הנוער לפשעים, לערכים לא מקובלים.


שתיים. אין מספיק תוכניות למבוגרים. לקשישים וגם למשפחות, על מנת להעצים את המשפחות שהם ישתתפו במערכת החינוך של ילדיהם. אין מספיק. אני לא אומר שאין בכלל, אבל אין מספיק.


שלוש. אני לא רואה כל-כך הרבה יוצאי אתיופיה, אני מדבר כמובן על יוצאי אתיופיה כי זה ההתמחות שלי, אין מספיק עובדים בקרב הקהילה שמשתלבים למערכת העירונית, כעובדים.

אנחנו מעבירים הצעת חוק בנושא הזה, אתה יודע, בקרוב מאוד.

כן, אבל לפני זה, העירייה יכולה לדאוג, לשים עובד דובר אמהרית במערכות שונות, כדי להקל על העולים החדשים, שיסבירו להם בשפה שלהם. וזה אין מספיק. אני יודע, יש מוקד קליטה, אבל במוקד הקליטה אני יודע זה התקציב מוגבל ולכן לא נותן להם אפשרות לענות לצרכים של העולים.


ארבע. למרות פניות חוזרות של העולים החדשים שהם מרוכזים בארבע שכונות, כמו נווה יעקב, קטמון, עיר גנים ותלפיות, אין מקום התכנסות קבוע. מה שיש זה זמני וזה מקשה.

מה זה מקום התכנסות? מתנ"ס? מה אתה מתכוון?

מקום התכנסות, הקהילה, לקהילה יש צרכים מיוחדים.

כמו שביפו, שאנחנו מטפלים?

כן. כמו למשל, ראינו בראשון לציון, יש פיתרון בפתח תקווה יש פיתרון, בערים אחרות יש פיתרון. אני לקחתי את רשות הקליטה, פיני, להראות לו את המבנים האלו. עיריית ירושלים יכולה לעשות את המבנים האלו, על-מנת לענות לצרכים של העולים. כי אם אי-השגת או שאין מבנים כאלו מקום התכנסות, מפריעה לשכנים, מפריעה לעולים, כי לעולים יש צרכים מיוחדים. ולכן, ראש העיר הבטיח כמה פעמים. אני יודע, יש לו כוונות טובות.

הוקם מקום אחד, אני יודע.

אתה יודע שיש מקום אחד בבנייה. יש הרבה, אנחנו מתחילים. אחד-אחד.

איפה בונים?

בונים אחד בתלפיות. מרכז קהילה, שהוא גם בית-כנסת, מרכז התכנסות, ליום ולערב.

אדוני, סגן ראש העיר. אנחנו לא ראינו בנייה. יש תוכנית. בואו נדבר את האמת. אני לא יודע עד איזו קומה הגיעה הבנייה. אני יודע אפילו שאבן פינה לא, אז אני חושב שבואו נדבר את האמת. יש רצון, אני לא אומר שאין רצון. יש רצון, אבל אני חושב שזה אין וזה צריך להיות ככה וצריך לתת פיתרון על-מנת לענות לצרכים המיוחדים של העולים. תודה.

תודה. אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון. ראשית, להודות לעירייה שאירחה אותנו, ואני ברשותכם אקריא את ההחלטות.


ועדת העלייה, קליטה ותפוצות, מברכת את העיר ירושלים העומדת במקום הראשון בקליטת עלייה מבחינת סך כל העולים המגיעים לעיר. הוועדה מודה לראש העיר, מר ניר ברקת, לסגנית ראש העיר, מחזיקת תיק הקליטה, מאשה נוביקוב, לממלא מקום ראש העיר, מר קובי כחלון, חברי המועצה וכל צוות העירייה העושים במלאכה. הוועדה התרשמה כי מצוקת הדיור משפיעה רבות על קליטת העולים וקוראת לוועדות המקומית והמחוזית, לאשר במהרה את כל תוכניות הבנייה התקועות במערכת. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הפנים בתוך 14 יום את רשימת הפרויקטים לבנייה בירושלים, שעברו את כל ההליכים הנדרשים, וטרם הועלו על סדר היום. הוועדה קוראת למשרד הקליטה לתגבר את הפעילות בקרב הקהילה האתיופית ובשפה הספרדית ולשקול תקצוב פרויקטור דובר ספרדית. הוועדה קוראת לממשלה לאשר סיוע דיפרנציאלי בשכר דירה והגדלת הסיוע לירושלים. הוועדה קוראת לשרת הקליטה לפעול להגדלת המכסות לעולים בעיר ירושלים ולהפעלת תוכנית החומש ליוצאי אתיופיה בירושלים.


אני רוצה להודות לכולם.

אפשר להגיד משפט?

בבקשה.

מישהו שלח לי SMS ששמע אותי. אז תדע לך שגם השבוע אנחנו מעמידים איזו שהיא תוכנית, שזה פחות קשור אליך, כי זה קשור לכלל הקהילה האתיופית, אנחנו מקימים בירושלים באזור מלחה, מול פאנג 3000 שמה, את המרכז לקהילה האתיופית שכבר מדברים עליו 30 שנה. אז זה גם דבר שעומד על הפרק.

שתי התוכניות מתקיימות?

שתיהן מתקיימות, נכון.

אנחנו נשמח לבוא כשיהיה איזה שהוא טקס, אדוני, סגן ראש העיר, לבוא ואנחנו בהחלט מודים.

יוצאים למכרז לקבלנים, זה פשוט השלב האחרון.

בהחלט אנחנו מודים לכם על העשייה ואנחנו רוצים להודות גם למאשה שיזמה את הדיון הזה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15