הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור פרסום מודעות המציעות שירותי זנות), התש"ע-2010 - הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 111) (הרחבת איסור הפרסום בדבר מתן שירותי זנות והחמרת הענישה), התשע"א-2011

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
16.3.2011
הכנסת השמונה -עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 88
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
מיום רביעי, י' באדר ב' תשע"א (16 במרץ, 2011) בשעה 10:00

1. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום מודעות המציעות שירותי זנות, התש"ע-2010)
של קבוצת חברי הכנסת, (פ/2214)

2. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 111) (הרחבת איסור הפרסום בדבר מתן שירותי זנות והחמרת הענישה), התשע"א-, 2011, של קבוצת חברי הכנסת, (פ/889)

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
אורית זוארץ

חה"כ דב חנין

עו"ד ענת זוהר- ייעוץ וחקיקה
עו"ד יסמין צלינה קונפינו –עוזרת המתאמת המאבק בסחר בבני אדם
תמר פרוש – פרקליטה במחלקה הפלילית
איתן פרידמן – מתמחה

עו"ד קטרינה צווטקוב
עו"ד ישי שרון


איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקפיה מינית
מיכל רוזין – מנכ"לית
עו"ד ליאת קליין

"מעגן" – מקלט לנפגעות סחר בנשים
ויקטוריה גולצמן – מנהלת המסגרות

רלי קצב – עמותת על"ם
עו"ד ועו"ס אסף רג'ואן
· מנהל ערים בלילה
·
עו"ד נעמי לבנקרון- מנהלת קליניקות

עו"ד אביטל רוזנברגר – סרי
יסכה מזרחי – טוענת רבנית ומגשרת

שרון צ'רקסקי – ויצ"ו ישראל
קיילה זרר – עצי"ם – המטה למאבק בסחר נשים

ארנון יוסף – עמותה למיסוד הנות
עו"ד קרן בר יהודה- לשכת עורכי הדין

אפרת חקאק

דלית אזולאי

"חבר", לאה קיקיון






1. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום מודעות המציעות שירותי זנות, התש"ע-2010)
של קבוצת חברי הכנסת, (פ/2214)

2. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 111) (הרחבת איסור הפרסום בדבר מתן שירותי זנות והחמרת הענישה), התשע"א-2011, של קבוצת חברי הכנסת, (פ/889)

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. הדיון הזה הוא דיון להכנה לקריאה שניה ושלישית בהצעת חוק העונשין -תיקון איסור פרסום מודעו המציעות שירותי זנות. ותיקון מס' 111 – הרחבת איסור הפרסום בדבר מתן שירותי זנות והחמרת הענישה.


אז רק כדי לראות אם באמת התקדמנו או שאנחנו משאירים את הנוסח כפי שהוא – לגבי הסוגיה של פרסום מודעות של גיוס נשים לעבודה בזנות. הבטחתם לחזור אלינו עם תשובה.

עשינו בדיקה נוספת במשרד עם כל הגורמים הרלבנטיים – מהמשטרה, מהפרקליטות, מהסנגוריה, ומהיחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. העמדה נותרה בעינה, דהיינו, שצריך לקבל - -לעבירה חדשה לחלוטין באישור של ועדת שרים לענייני חקיקה שלא נתנה את דעתה על העבירה הזו, שמהווה חריגה מהנוסח של החוק כפי שהתייחסנו אליו בוועדת השרים כשההצעה עלתה.

· - -

תראה, המטרה שלנו, בסופו של יום, לא יראו בעיתון מודעות שמפרסמות שירותי מין. זו המטרה של הצעת החוק.

המטרה היא גם להגן על הנשים ואיך אפשר להגן על הנשים - -

לא, אנחנו רואים בפרסום חוליה בשרשרת שבעצם משמנת היטב את המנועים האלה של תעשיית הסחר בנשים. אנחנו אומרים שכאשר אנחנו רוצים בעצם למגר את התופעה הזו של המודעות מהעיתונות, מהספירה הזו שבה מפרסמים, אנחנו רוצים לנקות, בעצם, את המציאות הזו, של פרסום שירותי זנות. אני חושבת שאם נחריג נמצא את עצמנו בעצם לא משיגים את המטרה שלשמה החוק נועד.

אני רוצה להוסיף. נראה לי שיש כאן איזה שהו בלבול. כשאנחנו מדברים על - -

· -

היתה אזלת יד של המערכת והרצון שאתם מדברים עליו הוא בעצם קורבנות של נשים, או מצוה כלכלית של נשים שהביאה אותן למקום הזה.

אבל הן נמצאות במקום שזכותן לעסוק בעיסוק הזה וייתכן שאם הן היו עם השכלה, ואם הן היו פרופסור הן לא היו עוסקות בזה.

אז היתה שם גם מישהי שהיתה עם השכלה והיא נתקלה במצוקה, והיא התדרדרה למקום הזה. השאלה אם אתם תומכים בזה. אתם נותנים לזה יד? אתם רוצים לעודד את זה? אני לא כל כך מבינה את העמדה שלכם.

לא - -

אז בואו תעזרו לנו.

לא, אני לא רוצה להוציא אותה לרחוב. היא תעסוק בזה – אבל - -

אנחנו לא רוצות להוציא אף אחד לרחוב. אני לא מבינה את העמדה שלכם.

אני חושבת שאנחנו רק מעצימים, בעצם, את הלגיטימציה של שנים להיות מנוצלות.

איך היא אמורה? עכשין, פרקטית - -

סליחה, זו לא אחריות שלי, כמחוקקת, לדאוג לספק לקוחות לאותה אישה.

· - כי היא קורבן - -

אז אנחנו צריכות לעזור לה עם המערכות. סליחה, זה ממש לא נכון.

השאלה היא האם עזרה כרוכה בהעמדה לדין. זה מה ש - -

עזרה לא כרוכה בהעמדה לדין.

אבל זה מה שקורה.

· - יושבות כאן נציגות ממוקד סיוע לנפגעות תקיפה מינית ויושבות נציגות נוספות מארגונים נוספים שעשו את הבדיקה הזו עברוכם, אם לא עשיתם אותה, וענה שם גבר והפנה אותם.

אמרתי לך על מקרים של נשים שפרסמו מודעות, התקשרו אליהן, ובסופו של דבר הן הועמדו לדין בעבירה של אחזקת מקום לשם זנות. אז להגיד שאין מקרים כאלה? ועורכת הדין צווטקוב מייצגת נשים כאלה.

היינו במקומות האלה. אני יצאתי וסיירתי עם משרד המשפטים, עם נציגות מטעמם, והרצון הגדול שדיברתם עליו הוא לא רצון. הוא מצוקה מאד גדולה, והטיפול באותן קורבנות היא אזלת יד של המערכת.

אני חושבת שיש פה החמצה של נקודה מאד בסיסית כי בתור מי שניסחה את הצעת החוק אני, באופן אישי, הגעתי לכאן היום לבקש למחוק אותה מעל סדר היום ואני מסתכלת אך ורק מנקודת המבט האישית של הנשים. גם אם יש פה איזשהו חשש שחבריי, מימיני או משמאלי, איכשהו מונעים משיקולי רווח או -- לקוחות שלהם, אצלי השיקול הזה מנוטרל הרבה יותר, אני מהאקדמיה, זה לא רלבנטי מבחינתי.

בכל אופן, החוק, כפי שהוא נוסח מלכתחילה, היה נכון לפני מספר שנים. הרוב הגדול פה היו קורבנות סחר, ולא, הן לא פרסמו את עצמן. לגבי המצב היום כולנו מסכימות. יש מצוקה איומה בתחום הזה. אני מתקשה לקבל את העניין הזה של בחירה חופשית. ועדיין, בתור מי שעוקבת מאד מקרוב, בדאגה רבה אחרי מה שקורה היום בשטח, אני יכולה להגיד שהמשטרה – ואני לא יודעת אם יש פה נציג של המשטרה, היום, אבל ברגע שיסתיים הטיפול בסחר , ימשיך טיפול מאד מסיבי בכל מה שקשור בזנות ולא תיקון מהסוג ה - - דווקא. אנחנו מדברים על קנסות שניתנים לנשים על שטויות – על עישון ועל לכלוך ברחובות, ועל יחס לא ראוי כלפיהן. דיברתי עם נשים שמושפלות קבוע על ידי המשטרה, נעצרות למעצרים מיותרים. אם אני מסתכלת אחורה, לשנת 65, כאשר המחוקק אמר, עוד הרבה קודם, שהוא אוסר על בית בושת, הוא אסר על בית בושת כדי שלא יהיה ניצול מסחרי של נשים – מרגע שהחוק נוצר בנושא הזה, זו היתה המטרה שלו. אבל ברגע שזה הגיע לבית המשפט, בית המשפט עשה מזה משהו קיקיוני לחלוטין, והיום המשטרה משתמשת בפסק דין מאד אומלל משנת 65 בהלכת תורג'מן, על מנת להעמיד את הנשים עצמן לדין כמנהלות בית בושת.

לכן, אם כולם מסביב לשולחן הזה רוצים לעזור לנשים, השאלה היא איך. החוק הזה מאפשר לנשים להיפגע על ידי המשטרה ואני לא חושבת שאנחנו, כנשים, כמחוקקות, כעורכות דין, זה מה שבאנו לעשות כאן היום. החוק הזה מאפשר העמדה לדין של נשים - יספר לכם חד הורי שיושב כאן, מעמותת על"ם על פגיעה בקטינים, שבהחלט תיתכן כתוצאה מהחוק הזה, וברגע שהמשטרה שהערכתי כלפיה הולכת ויורדת בהדרגה בשנים האחרונות – אני מבטאה את זה בעדינות – כשאני רואה את היחס שלה אל הנשים, אני לא חושבת שהמשטרה היא הגוף המתאים לטפל בנושא. הדבר היחיד שקורה, ובאמת, אני בודקת את המצב בעולם כל הזמן, ובימים אלה סיימתי לכתוב את התיזה שלי שבודקת מה קורה בשוודיה לגבי - - אני יכולה להגיד לכם כמה דברים: קודם כל, השוודים אוסרים על אילוץ האישה, בעליל, שזה משהו מאד חשוב. אצלנו, מה השוטרים יעשו? יבואו השוטרים לאישה, ינערו אותה עד שתאמר – רוצה אני ללכת לבית המשפט כנגד המפרסם שניצל אותי. דבר שני, אני חושבת שזו טעות מאד בסיסית שהשוודים עשו – התנערות מהתפקיד המקורי שלהם כמדינת רווחה לטובת ממשלת ימין, יותר ויותר, שהולכת לחקיקה הפלילית ולא לחקיקה הסוציאלית. אני, באופן אישי, מצרה על כל שוטר שיילך לשטח ויציק לנשים, וזה בפירוש הצקה – ולא לנצל את הכספים האלה לעובד סוציאלי שבאמת יוכל לסייע לנשים שמעוניינות בכך.

אני רק רוצה לומר – חברת הכנסת אורית זוארץ היא יושבת ראש ועדת המשנה לענייני סחר בנשים. הצעת החוק הזו לא באה לפתור את כל סוגיית הסחר בנשים. הצעת החוק הזו מתמקדת בנקודה אחת, והנקודה הזו היא עניין הפרסום. ולכן, כל הדברים שאת אומרת, שהם דברים חשובים וטובים, הם לא רלבנטיים באופן ישיר - -

הם לא רלבנטיים כי האווירה לחלוטין השתנתה. אין כאן היום שר. הצעת החוק הזו מיועדת כלפי נשים ישראליות. היא - - בעיקר בנשים ישראליות.

הצעת החוק הזו מעוררת בעיות במובן הזה שברגע שהיא מורידה את הסייגים היא מאפשרת להעמיד לדין את האישה, ואז היא מכניס את כל אותם מנגנונים בעייתייים גם לעבירה הזו.

אני אתייחס, ברשותכם, לסוגיית המשטרה והמשרד לביטחון הפנים. אני בהחלט מברכת את יושבת ראש על כך שאנחנו מקדמות את ההצעה ועושים את כל המאמצים לסיים את החקיקה עוד במושב הזה. רק לסבר את האוזן, גם לנו יש ביקורת מאד גדולה על ההתנהלות של המשרד לביטחון הפנים וזה עלה בישיבות לא פעם. אני מניחה שמי שהשתתף בישיבות במעמד הנציגים של המשרד לביטחון הפנים גם שמע את הביקורת המאד גדולה שיש לנו על ההתנהלות שלהם. אני רק רוצה לעדכן – השבוע, בעקבות דיוני הוועדה למאבק בסחר בנשים והתלונות הקשות שעלו כנגד המשטרה, קיימנו ישיבה עם המשנה למנכ"ל במשרד לביטחון הפנים ואנחנו נכנסים לפיילוט שבו – ומיכל רוזין יצאה, אבל גם הן היו שותפות וגם מכון "תודעה, היו שותפים לישיבה הזו, של ליווי קורבנות זנות למשטרה. כלומר, הנוהל שבו נשים, קורבנות תקיפה מינית, מלווות למשטרה, או נשים שהן קורבנות אלימות מלוות למשטרה על ידי נציגות ארגונים וגופים, שמסייעים להם, גם קורבנות זנות ילוו למשטרה, וכל פשיטה על מקום שבו מנצלים נשים לזנות - תצא הודעה למכון "תודעה", הם יפעילו את המערך הזה, והם ילוו את הנשים למשטרה, גם בחקירה וגם בהליך הפלילי כנגד הסרסורים.

זה ליווי לחקירה, והמשטרה תמשיך לצאת לשטח ולהזיק שם.

אז בכל פשיטה – זה הסיכום. אנחנו הולכים לפיילוט, יש משאבים, יש יכולת לקדם את זה. הדאגה שלנו היא בהחלט דאגה לקורבנות. אנחנו באות מגישה מאד מאד סוציאלית - -

· - לראות בעצמן קורבנות, אבל אין כאן דאגה לנשים שנמצאות באמת בשטח והמיעוט שבמיעוט מגיע למשטרה.

אז יש כאן שני צירים שאנחנו יכולות לברך עליהם, גם הליווי כשהם פושטים ועוצרים את הנשים, והציר השני, אם היית נותנת לי להשלים את דבריי היית שומעת עד הסוף – הציר השני זה מערך של הדרכות שהם יעברו, כל שוטר הסיור, בדיוק אותם שוטרים שנמצאים בשטח, והטענה היא שהם מציקים, ומתעמרים בנשים בזנות. הם יעברו הדרכות, ואני חושבת - -

· - -

שוב – זה לא היה הנושא. הנושא הוא ליווי קורבנות זנות למשטרה ולא איסור פרסום.

הדרכות והכשרות זה בהחלט דבר חשוב אבל אני לא חושבת שבהכשרה – כשנמצאתי בהדרכות האלה קיבלתי שריקות בוז, קיבלתי אותן בברכה כי הייתי בטוחה שאני משנה משהו במשטרה. לחשוב שאת לוקחת אדם בוגר עם תפיסת עולם פטריארכלית מובנית ואת משנה אותה ב-8 שעות מהיסוד? אני לא חושבת שזה –

יושבת פה נציגת משרד המשפטים והיא יכולה לספר לך איזה שינוי דרמטי התחולל בכל המשרדים שמטפלים בנשים שהן קורבנות סחר או מהגרי עבודה. יש לנו את "עוז" וכל היחידות של משרד הפנים ויחידות המשטרה שנפגשים עם אותם קורבנות – איזה שינוי דרמטי התחולל. אנחנו שנה וחצי, מיום שנכנסתי לתפקיד, מפעילים הרבה מאד לחץ על כל משרדי הממשלה לעבור את ההדרכות, לעבור את ההכשרות, כן לפתח רגישות חברתית.

הניסיונות של הרגישות החברתית קיימים כבר 10 שנים וצר לי – אני רואה במטשרה ניסיון - -

אנחנו רוצים לקדם את החוק. אני רוצה רק התייחסות של חבר הכנסת דב חנין לעניין זה של הסייג, להוציא בעצם את הנשים מהחוק. כרגע, ההנחה שלנו היא שכדי שהחוק לא יהפוך להיות בעצם איזה סוג של עיר מקלט לכל אותם אנשים שרוצים ל - - לנשים - - פרסום המודעות, התפיסה של חברת הכנסת זוארץ היא שעדיף לא להכניס את הסייג הזה.

תודה רבה גברתי, יושבת הראש. אני חייב לומר לכם שאני מאד מאד מתלבט. השאלות שאת העלית, גברתי, מאד מטרידות אותי ואני מאד חושש ממצב שבסופו של דבר אנחנו כן נתגלגל לתחנה שהיא כאילו הכי קלה, ואנחנו נפספס איזושהי מטרה חברתית מאד חשובה, של החוק הזה. אני אגיד לך למה אני בכל זאת מתלבט. כל השיקולים שגברתי אמרה בגדול מקובלים עלי, ובכל זאת, ממה אני מוטרד? נקודת המוצא של החוק הזה, שחברת הכנסת זוארץ וקבוצת חברי כנסת ואני ניסינו לקדם היא שהדרך היחידה להתמודד באמת עם תופעת הזנות, שהיא תופעה חברתית בעייתית ואנחנו רוצים להתמודד אתה, היא להתמודד עם המנגנונים הכלכליים שבעצם מאפשרים אותה והופכים אותה לסוג של תעשייה. השאלה שאני מתבלט בה – ואני לא נותן תשובה שדוחה את הטענות שלך, אבל החשש שלי, ואני מניח שגם של חברותיי, הוא שסייג כזה עלול להוביל למצב שבו, בעצם, לא נצליח לקדם את מטרות התיקון הזה, כי תמיד אפשר יהיה להגיד – זו האישה. להסתתר מאחורי גבה הלא רחב של האישה בטענת שווא שאומרת שהאישה רצתה לפרסם את העיסוק בזנות. ואז אנחנו עלולים להגיע למצב שהוא מאד מאד בעייתי. בעצם, איפה נמצאת הבעיה? הבעיה נמצאת בכך – אני מוריד אותנו לרמה האופרטיבית – מאד קל להתמודד עם פרסומים שהם פרסומים שנעשים בעיתון. אם הבעיה שלנו היתה רק עיתונים היינו יכולים להגיד – בסדר, תהיה אחריות על המפרסם, כל פרסום שיהיה ב "ידיעות" או ב "מעריב" – יהיה עליו עונש כבד, ונגמור את הערוץ הזה. הבעיה היא שמגוון הערוצים שבהם זנות היום מפורסמת הוא מאד מאד גדול, ובחלק מהערוצים האלה אין שום יכולת להבין מי הוא המפרסם, אפילו. את יכולה, גברתי, לראות אפילו על מכונית שנשארת בערב ברחובות העיר, איזשהו פרסום קטן שאת לא יודעת מי פרסם אותו. יש בו מספר טלפון ולכאורה הפרסום הזה מפנה לאישה. אין לך איך להתנהל עם העניין הזה בפועל. בשורה התחתונה - -

חבר הכנסת דב חנין, הצעת החוק הזו מתמודדת עם העניין. בסופו של דבר האנשים האלה, ששמים את הפתקים האלה, צריכים, לפי הצעת החוק, להיענש.

מאה אחוז, העניין הוא שמאד קשה להגיע לאנשים האלה ששמים את הפתקים.

אז אל מי תגיע, תגיע אל האישה? אני מנסה להבין מה - -

· - אלה שמניחים את זה על הרכב והיום הפקחים ברשויות המקומיות אומרים שאין להם שום אפשרות להתמודד אתם, ואם החוק יעבור אז הם יכולים לאכוף את זה באותם חניונים. לא יאפשרו - - בדרך כלל מנצלים קטינים להפיץ --

אני אומר בשורה התחתונה שזה החשש שלי. אני חושב שאנחנו עלולים להימצא במצב שבו המטרה של החוק לא תושג אם ניתן אתה סייג הזה.

יחד עם זה, גברתי היושבת ראש, אני מציע לנו לשקול – אולי בשלב הראשון, כיוון שהחקיקה הזו היא חקיקה שעושה צעד גדול מאד בכיוון הנכון, אולי בשלב הראשון כן להכניס את הסייג ולתת לעצמנו איזושהי תקופת מבחן של שנה לראות איך המערך הזה מצליח. התוצאה החברתית שבה אותן נשים שמנוצלות לזנות תהיה מטרה - - שחייהן ממילא איומים ונוראים, והן תהיינה מטרה לעוד פגיעה כתוצאה מחקיקה שבעצם בשורה התחתונה נועדה להגן עליהן – זה דבר שהוא מאד מטריד אותי. לא הייתי רוצה שזו תהיה התוצאה של החקיקה. מכיוון שאנחנו עושים פה צעד גדול קדימה אנחנו יכולים, אולי, את הצעד הזה לסייג ואפילו אולי לקבוע איזשהו מנגנון של הוראת מעבר שתוכל להישקל בעבור זמן, ונראה אם אנחנו בלי הכללת הנשים מצליחים להשיג את המטרה החברתית שרצינו לקדם.

אוכל להשיב לאדוני בקצרה על הסוגיות שהוא העלה. במישור ה - - אני חושבת שהתיאוריה הכלכלית של המשפט הפלילי היא סוג של הפרטה. אנחנו אומרים שזנות קיימת בגלל שיש אנשים שמרוויחים מזה. זה קל ונעים לנו, כחברה, ובאיזה שהוא שלב ההתנערות החברתית שלנו ממה שקורה בתחום הזה. אני חושבת שבכל עבירה של אלימות במשפחה ושל אונס – ברגע שיש לנו אישה על ספסל הנאשמים אנחנו מנתקים אותו מהקשר הרחב, מהחברה שבה הוא התחנך וגדל, שמים אותו ואומרים: הוא אשם, אז כולנו פטורים, ואנחנו – לא. כך שמה שאני אומרת הוא – בואו ניקח את האחריות עלינו - -

פה, גברתי, אני חייב לומר שאני חולק עליך במאה אחוז. אני חושב שהמנגנון הכלכלי הוא העניין. הוא לא איזשהו יוצא מן הכלל של איזשהו אדם שבמקרה תפסנו אותו. זה הגרעין של המערכת. הגרעין של המערכת הוא המנגנון הכלכלי, ואם המנגנון הכלכלי הזה - -

מניסיוני, -- שאין בהכרח את אותו סרסור שקיים בפסק הדין בעניין הלנה תורג'מן - -

כל המוטיבציה של הזנות מתחילה ונגמרת באינטרסים הכלכליים. זה הכל תעשייה - -

· - -

אני חושבת שאפשר גם ללמוד מהניסיון של שוודיה ששם התעשיה באמת ירדה למחתרת לאחר הפללת הלקוחות, כשהפרסומים במידה רבה עוברים אל הבלוגים ואל הצ'טים, ולפייסבוק, ושם אין לנו שום שליטה על מה שקורה. אז בואו נתמקד בגורמי העומק בזנות. בואו לא ניתן לחוק הפלילי לעשות את העבודה הקלה בשבילנו. זו דעתי.

גברתי, זו תמיד עבודה של - - וטובים. גברתי מדברת על גורמי עומק? אני אתך.

אני רואה את היישובים שכלי אחד כל כך מזיק, ופה, באמת, המשטרה כבר מכאיבה לי. כאזרחית אני מתביישת לראות מה קורה. כששוטר צועק על אישה – אני אספר בבית הספר של הילד שלך מה את עושה – אני חושבת שהאישה הזו לא תגיע בחיים למשטרה, לא מלווה ולא בלי ליווי - -

נעמי, זה באמת לא משרת עכשיו את הדיון בהצעת החוק הזו. אני רוצה להתקדם- -

עוד משפט אחד: ברמה הרעיונית, ההחרגה הזו שאני מציע לנו לשקול אותה בכובד ראש, הולכת גם בקנה אחד עם תפיסה כוללת של החקיקה בנושא זנות. אנחנו הרי לאורך השנים, למרות שהחברה גם בעבר, גם לפני החוק הזה, ראתה את הזנות כתופעה חברתית שלילית, מתוך שיקולים חברתיים יותר רחבים אנחנו נמנענו מהמהלך הקל של לכוון אל הנשים. אני חושב שברציונאל הזה, בתפיסה הזו, יש משהו מאד נכון ברמה העיונית. ונדמה לי שאם אנחנו נאמץ בעקבות השיקול הזה את הסייג הזה אנחנו נלך בעקבות הגישה הכללית של החקיקה, שהיא גישה בסופו של דבר נכונה.

אני רוצה לשמוע קודם כל את עמדת משרד המשפטים לגבי הסייג הזה.

אז אנחנו מתנגדים להוספת סייג בדיוק מהטעמים שצוינו כאן. אנחנו חושבים שזה יעשה את החוק לאות מתה בספר החוקים, לא ניתן יהיה לאכוף אותו. סרסורים יעמידו את המועסקות זנות בחזית, וכך יהיה להם מאד קל להימלט מאימת הדין.

האם זה דורש דיון מחודש בוועדת השרים?

· - -

זה בוודאי. בהיבט הפורמלי, לשאלתך – יש כאן שינוי באוכלוסיית העבריינים שחשופים לתחולת החוק. בוודאי שיש כאן שינוי מהותי אבל אני כבר יכולה לומר שלדבר הזה אנחנו מתנגדים - -

ברמה הרעיונית את ודאי לא צודקת. ועדת שרים היתה מוכנה ללכת כברת דרך מאד ארוכה. עכשיו אומרים: אנחנו הולכים רק הליכה חלקית. הליכה חלקית נכללת בהליכה היותר גדולה. אם, נניח, היינו באים היום ואומרים: אנחנו רוצים להרחיב את החוק ולהחיל אותו על עוד קבוצות, היית אומרת – בסדר. את זה ועדת השרים לא שללה. אבל ועדת השרים היתה מוכנה ללכת הרבה לקראתנו ואנחנו עכשיו מתלבטים – אולי נלך חצי צעד פחות ממה שרצינו. זה לא מחייב דיון בוועדת השרים?

אבל סייג כזה בעיניי משנה את הרכב התחולה של העבירה. הרי כל המטרה בתיקון הזה היא ביטול הסייגים, על מנת שמודעות שמפרסמות שירותי זנות לא יופיעו בעיתונים בכלל. ברגע שאנחנו מוסיפים סייג כזה או אחר –

לא, בעיתונים בטוח לא - -

בכלל לא בטוח כי גם בהקשר הזה – ה מה שאמרתי בישיבה הקודמת, עשויה להתפרסם בעיתונים הודעה שמציעה שירותי זנות. בעל העיתון יהיה חשוף לאחריות פלילית, בעוד שאם עומדת מאחורי המודעה הזו מועסקת בזנות היא לא תהיה החשיפה לאחריות פלילית. זה גם יצור מצב אבסורדי, כי בעל העיתון לא יכול להיתלות בזה שמי שביקשה את פרסום המודעה אין לה - - עליו כן תחול אחריות פלילית בגין אותה מודעה.

· - -

· - בכלל במעשה זנות. הרי על אותו מעשה עצמו אנחנו יכולים להעמיד לדין את הסרסור ולא יכולים להעמיד את האישה. זה איזשהו רציונאל - - בחקיקה.

אז כאן אני רוצה להגיד שהדברים שנאמרו כאן - - ראוי לשמוע ותיכף ניתן לעו"ד יסמין קונפינו להתייחס לנקודה הזו – אני חושבת שהפתרון של הבעיה הזו הוא במישור של האכיפה. כל הקשיים שהועלו הם בהיבטים של אכיפה, של חשש של אכיפה סלקטיבית של המשטרה. ואני חושבת שהמענה הוא לא ביצירת סייג בחוק אלא בהנחיות למשטרה וכל הדברים שחברת הכנסת זוארץ דיברה עליהם, ואני חושבת שכאן נמצא הפתרון ולא בשינוי החוק.

אני מייצג עמותה למיסוד הזנות. זה הגוף שאני מופיע עבורו. אני לא מתייחס לטענה העיקרית שנשמעה פה, כי זה לא נושא הדיון, והטענות נגד הזנות עצמה. יש לי דעות על זה אבל זה לא הנושא, למרות שכולם כל הזמן מדברים על איך ממגרים את הזנות. אתם לא יכולים - -

אבל זה לא - -

זה לא הנשוא, ואני לא מדבר על זה. אני אומר – בכוונה, עזבתי את זה.

בבקשה, רק התייחסות עניינית להצעת החוק.

כולם דיברו על זה ולכן אמרתי שאני לא מדבר על זה. השאלה היא של הפרסום. יש שתי אלטרנטיבות. אלטרנטיבה אחת – שתאסרו את הפרסום. מה תעשו לנשים האומללות שהיום יושבות בדירות עם מקלחת, עם מיטה, עם סדינים, עם בדיקות, ובאופן פרטי, לא בבית שמלא נשים. באופן פרטי, הן עושות את זה על פי החוק.

אדוני, אדוני. אתה מתנגד באופן כללי להצעת החוק? כי אם כן זה לא המקום.

לא, אני מתנגד להצעה שלפרסום על הדברים שרוצים לפרסם, לאסור את הפרסום שלהם. על זה אני מדבר.

אני אגיד לך- אנחנו כאן רוצים לשמוע כל מי שיש לו דרך לקדם את הצעת החוק הזו.

אני מתנגד להצעת החוק ואני חושב שאני יכול בדקה – דקה וחצי - -

אבל זו לא המטרה. אדוני, אתה יודע – בהליך החקיקה יש שלבים מקדמיים שבהם יש גורם שמחליט. זה לא המקום והזמן.

אני יודע. היתה ישיבה ראשונה, אתם העברתם את זה לקריאה השניה והשלישית. ואני רוצה - -

רק למען הפרוטוקול אני רוצה לציין שאפילו אנחנו, חברי הכנסת, לא יכולים בשלב הזה להגיש הסתייגויות ששוללות את עצם מהותו של החוק. את זה היינו יכולים לעשות לקראת הקריאה הראשונה. אדוני, כמובן, יכול להציע לוועדה לדחות את החוק, אבל זה לא יועיל כרגע, כיוון שהוועדה לא - -

טוב, אני מפסיקה את עורך הדין יוסי ארנון כי זה באמת לא מקדם את הדיון.

תראו, האלטרנטיבה – רק בדקה אחת - -

זה לא יעזור.

לא יעזור? לא יעזור. אתם חושבים שזה ייגמר פה? זה לא ייגמר פה, זה יילך בסוף לבית המשפט כתוצאה מהתייחסות כזו.

תודה.

אני מנהל "ערים בלילה", שזה פרויקט שמטפל בקטינים בזנות בתל אביב. אני רוצה להביא שני סיפורים מהשטח ולשאול באמת – מה אתם רואים שיקרה ביום שאחרי, שטיפה מטריד אותי.

אל"ף, נערה אחת שמטופלת אצלנו כבר קרוב ל-4 שנים, מגיל מאד צעיר, כשהיתה קטינה היה שם סרסור, ואחרי זה היא היתה בשירותי ליווי. היום היא עזבה את שירותי הליווי, בשנה האחרונה, והיא מפרסמת באתר שנקרא יד 2. בתוך זה, באתר, כל העמודים הראשונים זה מודעות ממומנות, שמשלמים. בסוף, גם היא מפרסמת. אני לא רוצה להביע עמדה פה בדיון שהיה מקודם כי זה פחות רלבנטי. אני רוצה להעלות את הדילמה שאומרת – צריך ביד 2 לטפל, צריך במודעות הממומנות. אני לא חושב שחבריי מהסנגוריה חלקו על זה. אני גם מוטרד ושואל מה יקרה עם הנערה שאני מטפל בה.

סליחה, ובמשקפיים טיפוליות – אני גם מעל"ם – האם זה יקדם את הטיפול והשיקום באותה נערה או שזה יהפוך אותה לעוברת חוק וישים עליה עוד תווית מעבר לתווית של היותה זונה, או נערה בזנות – היא גם תהיה עבריינית. זה המקום שאנחנו מוטרדים ממנו.

זה גם המקום שאנחנו מוטרדים, אני חושבת שזה המקום, וקיימנו דיון בוועדה על ניצול מיני מסחרי והכשלים של הרווחה צפו ועלו ביתר שאת, ויש כאן התחייבות להגדלה של תקציבים לטיפול, ויש כאן התחיבות להגדלה של גורמי אכיפה שעובדים בתוך האינטרנט וזה אחד מהנושאים המרכזיים שעלו. במקום שלנו, ואני חושבת שבשנה וחצי שאני עומדת בראש הוועדה, עשינו הרבה מאד שינויים, הרבה מאד שינויים בהתייחסות של השרים לסוגיה, בהתייחסות של חברי הכנסת לסוגיה, כל החוויה של הגחכה שהיתה סביב הסוגיות האלה – אולי היא נחלת חלק מהחברים אבל יש בהחלט התגייסות מאד מאד גדולה של השרים שהגיעו לכל דיוני הוועדה ואכן מקדמים את השינוי. אז זה שאנחנו נשב ונאפשר לזה לקרות, ואני מצפה מכם, כזרוע ביצועית של המדינה, בתחום הרווחה, להעמיק את הטיפול באותן קורבנות, לתת להן את המענה, ולא לבוא ולהגן על המקום הזה שבעצם משאיר אותה במקום שלה.

· - -

אז הנושא הזה הוא באמת על סדר היום ויש כאן תופעות מאד קשות שהתעוררות בשנים האחרונות – כל הסיפור הזה של האינטרנט לא היה סיפור רווח בשנים האחרונות, ויש כאן התחייבות של המשרד לביטחון הפנים, ואני חושבת ש – so far, בפרק הזמן שאני מטפלת בנושא הזה, כל גורמי האכיפה הוכיחו את עצמם. משטרת ישראל – סיפור בפני עצמו, והוא יטופל. הוא יטופל מהמקום של יותר אמפתיה, יותר עם היבטים סוציאליים והיבטים שקשורים לרווחה, וגם אתם, כארגון, תקבלו את הכלים. הרי זו המטרה, לעשות כאן עבודה מערכתית, לא נקודתית.

שלא ישמע שאני מתנגד, אני חייב לתת את הדוגמה השניה, בהתייחסות למה שאמרו ממשרד המשפטים. יש נערה אחרת שהיום היא כבר בת 23. בגיל 15 היא ראתה כרטיס שכתוב עליו "דרושות" - -

זה בדיוק - -

מה שמופיע בדברי ההסבר. לא ברור לי למה זה הוכנס לדברי ההסבר, אם עכשיו את אומרת שצריך דיון חדש. אז אנחנו הולכים למצב, ואת זה אני מנסה להבין, וזה סימן השאלה שלי מהשטח, כיא ני אוסף את הכרטיסים האלה, אני מתקשר. יש גם נשים שעונות לפעמים. זה לקחת זנות שהיא תופעה כל כך מורכבת, ולהפוך את זה – זה טיפה לא נכון. בכרטיסים האלה הרבה פעמים יש מדפיס, יש שרשרת של דברים. ואז, היום של אחרי – לפי מה שמדובר פה, אני אומר שמבחינת השטח שלי, מבחינת איך אני מאתר, איך אני מטפל בנערה, אנחנו הולכים למצב שבו הנערות או מדפיסים, או גורמים עבריינים, שאין ספק שצריך להילחם בהם – יוכלו לשים כרטיסים על מכוניות "דרושות נערות ליווי" עם מספר טלפון, זה יהיה מותר. הלקוח הממוצע יראה מספר טלפון ויגיד – סביר להניח שזה לא רק שירות השמה, הם בוודאי גם נותנים שירותי ליווי. אנחנו הולכים לאיזושהי סיטואציה שאני לא מבין, מבחינת השטח – אני מסכים עם כל הרעיונות ועם כל המורכבות - -

אתה בעצם חוזר לנקודה של הגיוס. בסדר. אוקיי, אנחנו מסכימים לחלוטין.

אבל אי אפשר להפריד.

בסדר גמור, אבל אנחנו, כרגע, רוצים לקדם - - ההערות שלך הן במקום. אין לנו ספק שהתופעה היא כל כך מורכבת וכל כך רחבה, שאין אפשרות דרך הצעת חוק אחת למגר תופעה כל כך מושרשת. אבל יש כאן, באמת, כמו שאמר חבר הכנסת דב חנין, הליכה בצעד הנכון.

אני רוצה לאפשר לכל הגורמים המקצועיים להשמיע את דעתם. היום אני רוצה לסיים את ההכנה.

אני מפרקליטות המדינה. איך שאני מבינה את זה, ההצעה להכליל את הסייג הזה בעצם נולדה מחוסר אמון מוחלט ברשויות האכיפה. אני חייבת להגיד שהדברים שנעמי לבנקרון אומרת פה הם באמת מאד מרטידים. זה גם לא פעם ראשונה שזה עולה. זה עולה גם בוועדה של סחר בנשים, ואנחנו גם מאד מוטרדים ממה שאנחנו שומעים. אני שמחתי לשמוע את מה שגברתי אמרה, הסיכום על הפיילוט הזה. אנחנו, מבחינתנו, גם בעקבות דברים שעלו בוועדה, הוצאנו מכתב לפרקליטת מחוז תל אביב והפננו את תשומת ליבה לטענות שעולות לגבי ההתנהגות של השוטרים בשטח. דרך אגב, לגבי הקנסות, אני לא בטוחה שזה המשטרה. אני חושבת שזה הרשויות המקומיות.

אנחנו ערים לדברים, אנחנו מעוניינים לבדוק אותם. זה קשה לבדוק אותם כי ההערות הן כלליות. יותר קל לבדוק דוגמאות ספציפיות, מה המטרה, למרות זאת הפנינו את תשומת לבם, אמרנו להם שלמרות שמדובר בדברים כלליים אנחנו מבקשים שהדברים ייבדקו, שידברו עם השוטרים, שירעננו אותם לגבי הנחיות פרקליט המדינה, לגבי איך צריך להתנהל בסיטואציות האלה של הפשיטות. השאלה היא האם הכלי להתמודד עם חוסר האמון הזה בהתנהלות של המשטרה הוא באמצעות הכללת סייגים לחקיקה הזו שבעצם יעכבו את ההתקדמות של החקיקה הזו הלאה. האם זו הדרך להתמודד עם הדברים האלה בהתנהלות של המשטרה או שאפשר לחשוב על דרכים אחרות. בעניין הזה אני חושבת שיסמין קונפינו תוכל לדבר.

אני מהיחידה לתאום המאבק בסחר בבני אדם. קודם כל אנחנו יכולים לקחת את הדוגמה, כי זו דוגמה מצוינת של הטיפול בקורבנות הסחר בזנות. בשעה שבשנת 2000-2001 והלאה באמת המשטרה התייחסה לאותן נשים כזונות ואמרה – אין לי מה לעשות אתן, אסרה אותן וגירשה אותן יחד עם משרד הפנים, לאחר תהליך מאד ממושכך של הכשרות, של צוותים שהוקמו, של פעילות נרחבת – אלה צוותים בין-משרדיים, המשטרה שינתה כליל את הגישה שלה, התחילה לשתף פעולה עם משטרות בעולם - -

גברתי, עם כל הכבוד הראוי לדברים שאת אומרת פה – זו איננה תשובה ממין העניין. אנחנו כאן מייצרים איסור פלילי, שיהיה מאד ברור, שאומר שמעשה מסוים הינו עברייני. זה לא קורבנות - - לא ברור מה מצבן, ובכלל לא ברור אם הן היו עברייניות מלכתחילה, באיזשהו מובן. כאן אנחנו עומדים בפני שאלה אמיתית ודילמה אמיתית האם אנחנו קובעים מעשה פלילי חדש, שמשנה את החוק הישראלי בכך שבפעם הראשונה הוא מטיל אחריות פלילית על האישה המנוצלת בזנות עצמה. זו הדילמה. הרי קורבנות הסחר בנשים לא היו עברייניות גם כאשר המשטרה משום מה התייחסה אליהן ככאלה.

האיסור היה קיים מדובר רק בביטול הסייגים שעד היום ומעבר לה גם היום ניתן להפליל נשים, כמו שנאמר כאן, בהחזקה או ניהול של בית בושת - -

זה דבר פסול, זה בגלל שהמחוקק לא הכניס סייג – בית המשפט פירש את זה בצורה אומללה.

הגישה שלי והדוגמה שהבאתי היתה לצורך דבר אחד בלבד להראות שכן אפשר וניתן לשנות את גישת המשטרה בעבודה ממושכת.

אבל זו לא מטרת החקיקה הזו. חבר הכנסת דב חנין, מאד חשוב לי שתהיה כאן, כי אתם המחוקקים - - כולנו כאן המחוקקים אבל חשוב לי מאד שתהיה פה הסכמה. אם אני מבינה נכון, כרגע חברת הכנסת זוארץ לא רוצה את הסייג ואתה כן רוצה אותו.

אני הייתי מציע להחיל את הסייג בהוראת שעה, כאיזשהו פתרון ביניים. אני ממש חייב להגיד לך: ידיי רועדות בעניין הזה. אני מאד מאד חושש שאנחנו נייצר כאן תוצאה חברתית לא רצויה. ולכן, אני מתנצל, הניסוח הוא לא משפטי עד הסוף אבל אני מציע להכניס בסעיף 205ג' סעיף קטן (ב) שיאמר – ואני מתנצל על הניסוח המשפטי הלקוי – "לא יישא באחריות על פי סעיף זה נותן שירות הזנות עצמו. תוקפו של סעיף קטן זה יהיה עד שנתיים מיום אימוץ החוק". אני מניח שאפשר יהיה לנסח את זה משפטית יותר מדויק, ואז זה ייתן לנו זמן לראות. יכול להיות שהחקיקה שאנחנו עושים, עם ביטול כל הסייגים ועם החמרת הענישה – יכול להיות שהיא מצליחה להילחם בתופעה בלי לנקוט באמצעי נוסף שאולי בעתיד ננקוט אותו. ואז, אנחנו מאפשרים לעצמנו ללכת בצורה קצת יותר הדרגתית. זו הצעתי.

האם הדברים מקובלים עליך?

במקרה שלי אני חושבת שיש כאן סוגיה רחבה יותר ויש כאן אחריות של מדינה והכנסת הסייג הזה תעקר את החוק , הוא יהפוך להיות חסר משמעות ולא רלבנטי, והוא יעמיד שוב את הקורבנות בחזית. הם יסתתרו מאחורי הקורבנות, מה שנעשה היום בצורה חוקית ייעשה אחר כך עם חתימת ידינו.

יש כאן - - לכיוון הפרקטי שמשרד המשפטים בהחלט רואה בה הצעה של להוסיף הנחיה פנימית, לפנות לשר המשפטים שיורה על הנחיה מבחינת מדיניות האכיפה, שלא לאכוף את זה, וא הסייג, מבחינת המסר החברתי שהצעת החוק מציעה כרגע, עדיין עומדת לו הסכנה שבהטלת אחריות פלילית על אותן נשים, - - יכולה לבוא לידי פתרון מהכיוון הזה של הנחיה פנימית גם של שר המשפטים או של - -

אז אפשר - - מה זה משנה?

גברתי, זו לא הצעה טובה למחוקק להגיד למחוקקים – זה יהיה חוק אבל אנחנו נוציא הנחיה פנימית שלא יאכפו אותו. אנחנו אמורים לייצר חוק שהוא חוק שאוכפים אותו.

כי החשש הוא מאכיפה סלקטיבית. ואת זה אפשר לפתור. לא שלא יאכפו את החוק, אנחנו רוצים שיאכפו את החוק, ובאמת ליצור את אותה הרתעה שעליה אנחנו מדברים, אבל החשש מפני אכיפה סלקטיבית – שיאכפו את זה רק על אותן נשים – זה יבוא לידי פתרון במדיניותה אכיפה עצמה.

זה לא רק עניין -- זה עניין גם עקרוני, עניין מוסרי, כמו שחבר הכנסת חנין ציין. לא יכול להיות מצב שתהיה עבירה שממנה נובע שאישה שעוסקת בזנות ראויה לגינוי מוסרי ולאיום פלילי. ולהפך – הכנסת סייג כזה עולה בקנה אחד עם הגישה החדשה של המחוקק שלא מדובר בעבירה שנועדה למנוע פרסומים מהטעם של רגשות הציבור, אלא מדובר באיזה סעיף עבירה שנועד למנוע פרסומים מהטעם של הגנה על האישה, ולכן לא יכול להיות מצב שלא יהיה סייג כזה.

דעתי עדין נותרה להותיר את האיסור הגורף. אני חושבת שיש כאן עניין - - אני לא הייתי רוצה לסייע לאותן נשים לשווק את השירותים שלהן. אני חושבת שהדאגה הזו לזה שהנשים תוכלנה, בסופו של דבר, איך הם יוכלו לפרסם או לא לפרסם – נראה לי שככל שהאיסור יהיה גורף יותר ככה נראה פחות ופחות מודעות כאלה, ואולי נוכל באיזשהו מקום להשריש כאן איזושהי נורמה שאומרת – מודעות לפרסום שירותי זנות הן מחוץ ללגיטימציה במדינת ישראל, מחוץ לתחום הלגיטימי. זו העמדה שלי. היא עולה בקנה אחד עם הגישה של חברת הכנסת אורית זוארץ. חבר הכנסת דב חנין, הדברים שאמרת הם דברי טעם, הם דברים נכונים. אין ספק שבאיזון ושיקולים יש בזה משהו מנצח במובן הזה שהוא מנסה ליהנות מכל העולמות. מאחר ומדובר בהצעת חוק שמנסה לייצר מהפכה תודעתית דעתי האישית היא שצריך ללכת על כל הקופה.

אז למה לא להכניס גם את ה "דרושים"?

כי זה נושא חדש, ואנחנו - - אגב, בעוד הערה לגבי הדרושים- לפני חודש הלכה לעולמה גברת שהגיעה לזנות ממודעת דרושים. הנושא הזה עלה במהלך הדיונים והישיבות. השלב שהנושא הה עלה היה כבר שלב מתקדם בחקיקה. ההסכמות שלנו עם משרד המשפטים – כבר הגענו אליהן, ולפתוח את זה מחדש ולהחזיר את הגלגל לאחור היה מאד לא נכון בשלב הזה. ואנחנו נמשיך, אנחנו לא מסיימים את העבודה שלנו היום. אנחנו נמשיך את הפעילות שלנו גם רמה של שינוי תודעתי והדרכה, וכן, יש לי אמון במערכת, למרות שאני באופוזיציה ויש לי ביקורת מאד גדולה על מה שנעשה בממשלה, בתחום הזה יש כאן תמימות דעים ויש כאן התגייסות מלאה של שרים, גם ברמה התקציבית. וב "דרושים" נטפל בכמו בנושאים נוספים שעלו בדיונים בוועדה.

· - הקנסות?

הקנסות – ביקשנו שזה יעבור לקרן. זה נושא שלא מקובל על משרד האוצר. זה לא נעשה בשום תחום אח.

אני רוצה לאפשר לדוברת האחרונה בדיון לדבר- עורכת הדין אביטל רוזנברג, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים

אני דברים קטנים אני רוצה לומר. ראשית, לגבי הצעתו של חבר הכנסת דב חנין – אני חושבת שהורדת שאר הסייגים והוספת סייג שאומר שלא ישא באחריות נותן השירות – יוצר מצב שהוא הרבה יותר גרוע ממה שיש לנו היום. זאת אומרת שבעיתונים עצמם, לא במודעות הצדדיות, לא בנספח ולא תחת כסות של מכוני עיסוי, אנחנו נמצא - - נשים שמנסות לפרסם את עצמן וגם סרסורים - -

עורך העיתון יכול לקבל שלוש שנות מאסר. אסור לפרסם. השאלה רק מי נושא באחריות.

יש היום בג"צ שתלוי ועומד בנקודה הזו. העיתונים גם היום מפרסמים. כולם מפרסמים.

כשמדובר בעבירה פלילית ולא רק בקנס אין כאן שום תמריץ לעיתונים לפרסם. מדובר - -

הם מפרסמים והכל - - הם גובים על המודעות האלה יותר ממה שהם גובים היום. הם ימצאו את הדרך לעשות את זה - -

ברגע שייכנס עורך עיתון אחד לשלוש שנות מאסר, תאמיני לי - -

אז זה כבר נידון בבית משפט והעניין הזה יידון שוב בנובמבר הקרוב. עבירה - - של עיתון לא נכנס לבית מאסר - -

לכן בא החוק.

הדבר השני הוא אחר. צריך לומר את הדברים כמו שהם. מי שישלם את המחיר בשלב הראשוני זה אותן נשים שמועסקות היום בזנות. אבל אני חושבת שבכוחו של מהחוקק ליצור נורמה חברתית ולהגיד – נשים, אנשים, נערים, לא משנה מה – הם לא סחורה. אנחנו לא רוצים לעודד לא את הנשים שרוצות לסחור בעצמן. אני היום רוצה למכור כליה, אני לא יכולה כי החברה לא רוצה לעודד כזה דבר. אז אנחנו מנסים לומר כחברה שאנשים הם לא סחורה. נכון שמי שישלם את המחיר היום זה אותם אנשים שמעסיקים נשים, נערים - -

גברתי מזכירה לי אמירה שמיוחסת לאחד האנשים ששמם ראוי לדראון בהיסטוריה של המאה העשרים שאמר פעם שכאשר חוטבים עצים ניתזים שבבים. אני מציע שאנחנו לא נאמץ את הגישה הזו. חוטבים עצים ולא רוצים שהנשים האלה ישלמו את המחיר. אנחנו רוצים שמי שישלם את המחיר זה מי שנהנה מזה, ולא אותן נשים שהן קורבנות.

אני חושבת שאנחנו רוצים להציל את האנשים שעוד לא גויסו, ואת אותן נערות שעוד לא ראו את המודעות האלה. ככל שנצמצם את תחולה החוק, פשוט נשאיר את המצב על כנו, וכיום המצב לא - -

· - אותי, כי אם זו הגישה במשרד המשפטים אני לא רוצה לחשוב מה תהיה הגישה במשטרת ישראל ואצל גורמי האכיפה.

אני מלכתחילה אמרתי שאני - - לא גורם טיפולי.

אני צריך לצאת להצבעה בוועדת החינוך וממילא אין לי זכות הצבעה בוועדה, אז אני רק מבקש שההצעה שלי תירשם כהסתייגות ואני מודה ליושבת הראש ולחברת הכנסת זוארץ על העבודה הרבה.

אני מודה לך מאד על התרומה שלך לדיון ולהצעת החוק.

אני רוצה לעבור לשלב ההקראה וההצבעה.

נשאר נושא מאד קצר מהדיון הקודם – הועלה רעיון להכניס את הביטוי – "....שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל" גם בסעיף 205(ג) לעניין הבגירים. ממה שאני הבנתי עד עכשיו הביטוי מיותר גם ב-205(א) היום ולכן אנחנו לא רוצים להוסיף ביטוי מיותר בסעיף החדש, ב- 205(ג). רק רציתי להגיד את זה לפרוטוקול כי זה לא עלה בבירור מהדיון הקודם.

לפני ההקראה רק מילות סיכום – מדובר בהצעת חוק שבאמת קובעת אבן דרך במאבק בנושא הזנות במדינת ישראל. אני חושבת שהפומביות של פרסום המודעות הללו. זה חלק מהלגיטימציה שהמדינה נותנת לכל התעשייה.

ולכן, הצעת החוק הזו בעיניי היא הצעת חוק חשובה. חשוב בעיניי שאנחנו נלך את כל הדרך ונאסור באופן גורף פרסום שירותי זנות. אני מאמינה שיהיה בזה כדי לחלחל לכל הגורמים המעורבים בתעשייה וגם אם – אתם יודעים, מהפכות לא מצליחות ברגע אחד או ביום אחד, אין ספק שקביעת הנורמה כנורמה גורפת תעשה שינוי ותחלחל למטה. לכן, בעיניי הצעת החוק הזו היא חשובה וחשוב שנקדם אותה.

עוד דבר אחד –אני רק רציתי להזכיר לממשלה שני דברים שהם אמורים לטפל בהם בהמשך – אחד זה עניין מודעות גיוס לזנות והשני – הנחיות פנימיות לגבי האכיפה על נותני השירות.

אפשר לנסח תיקון ולהעביר את זה למשרד המשפטים.

אני מבקשת שוב, שבהקשר הזה – גם מחלקת המחקר והמידע של הכנסת --

"הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 11), התשע"א-201
1. לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן החוק העיקרי)בסעיף 205א. אחרי "שנים" יבוא – או "קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) ואנם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
2. סעיף 205ב' לחוק העיקרי בטל.
3. תיקון סעיף 205ג'. בסעיף 205ג לחוק העיקרי, בסעיף (1), בסעיף (א) במקום "שישה חודשים" יבוא- "שלוש שנים או קנסה כאמור בסעיף 61(א9(4) ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור. (2) בסעיפם קטנים (ב)ו –(ג) – בטלים.

תיקון סעיף 214ב' –בסעיף 214 ב במקום "205א עד 205ג יבוא: 205א, 205ג".

מי בעד נוסח הצעת החוק? אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובעת שהצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית ואני מברכת את יוזמת ההצעה.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין שמכניסה את הסייג שקובע - -מישהו רשם את הנוסח?

"..אחריות פלילית ... תוקפה של הוראה זו – שנתיים".

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות לא התקבלה, ולכן הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית בנוסח שהוצע כרגע על ידי הוועדה. אני מודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 11:00