הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
10
ועדת משותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות

8.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 46
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה
וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לנושא סביבה ובריאות

יום שלישי, ב' באדר ב' התשע"א (8 במרץ 2011), שעה 15:00

הזרמת שפכים בנחל אבטח וחוף ניצנים כתוצאה מליקויים במתקן לטיהור שפכים באשקלון

חברי הוועדה: דב חנין - היו"ר

אלון זסקו
אגף מים ונחלים, המשרד להגנת הסביבה

דפנה זעירא
מהנדסת מחוז אשקלון, משרד הבריאות

שלום גולדברג
מהנדס ראשי, משרד הבריאות

דני גרינוולד
ממונה בקרת זיהום, רשות המים

עו"ד ינון זריבי
יועץ משפטי, חברת מקורות

אבי אהרוני
מנהל מחלקת השבחת קולחים, חברת מקורות

איתי שטדלר
סמנכ"ל הנדסה, מקרות פיתוח ויזום

יתיר שמיר
ניטור מים, רשות הטבע והגנים הלאומיים

איגור רוזנטל
מהנדס התאגיד מי אשקלון, עיריית אשקלון

ארז ימיני
מנהל הקמה של תאגיד המים, מי אשקלון

איציק טרם
מנהל מחלקת ביוב, עיריית אשקלון

עו"ד אסף הדסי
תאגיד המים, מי אשקלון, עיריית אשקלון

דב גרינבלט
דובר, החברה להגנת הטבע

גיתית ויסבלס
החברה להגנת הטבע

שי טחנאי
רכז שמירת טבע בדרום, החברה להגנת הטבע

אבי אוזן
אקולוג נחלים, רשות הגנים הלאומיים

צפריר גדרון
רכז ים, עמותת "צלול"

אבידן ישעיהו
מנכ"ל אגודת המים ניצנים

שמואל חן
דובר הוועדה

יפה שפירא

יעל - חבר המתרגמים בע"מ
הזרמת שפכים בנחל אבטח וחוף ניצנים כתוצאה מליקויים במתקן לטיהור שפכים באשקלון

גבירותיי ורבותיי, שלום, ברוכים הבאים. אני פותח בזה את ישיבת הועדה המשותפת של הכנסת לענייני סביבה ובריאות. על סדר יומנו הזרמת השפכים לנחל אבטח וחוף ניצנים כתוצאה ממה שקרה במתקן לטיהור שפכים באשקלון.

אני רוצה לפתוח ולומר לכם שזה דיון שאנחנו עושים אותו במתכונת מהירה וחירום, זה לא יהיה דיון ממושך אבל אנחנו כן רוצים להתערב בעניין כדי לתת מענה ולפנות לרשויות הרלוונטיות בזמן אמת.

אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, הגברת יפה שפירא ולצוות הוועדה שהצליחו להתארגן התארגנות חירום כזאת, וזה למרות שבמקביל לדיון הזה מתקיים דיון חשוב אחר בוועדה משותפת של וועדת הפנים-וועדת הכלכלה לענייני חוק התכנון והבנייה. הוועדה הזאת עובדת בקצב מאוד מאוד אינטנסיבי, וועדת הפנים בכלל והוועדות המשותפות השונות שלה, לפעמים מצער לראות איך כל מיני גורמים שלא מכירים את תהליכי העבודה בכנסת, לא מכירים אותם וגם לא יודעים להעריך אותם. זאת דרכו של עולם אבל אנחנו ניכנס לעניינו.

אני מציע שנציג החברה להגנת הטבע, שהיא גם הגורם שהתריע בפניי על הבעיה ועל הסכנות יפתח את הדיון. בבקשה אדוני.

אני מהחברה להגנת הטבע ממחוז הדרום. אני חושב שהדבר הבולט ביותר היה התרעה למתרחצים שהחוף נסגר בגלל זיהום, בגלל זרימת שפכים. הדבר הזה היה בשני בחודש. אנחנו היום בשמיני לחודש, בשני לחודש הייתה התרעה כזאת ומסתבר שזה רק איזה קצה של קרחון של תקלה שהתחילה להתגלגל כבר כנראה בחודש דצמבר במתקן מט"ש – מתקן לטיהור שפכים, של אשקלון. לא ברור עדיין, ואולי תוך כדי הדיון הדברים יעלו, שבסופו של דבר התוצאה היא זרימת מי קולחין לנחל אבטח ומשם לחוף הרחצה של ניצנים. זאת באמת פגיעה מאוד קשה, נמצא כאן גם האקולוג של רשות הטבע והגנים והוא ידבר על זה, זו פגיעה קשה בנחל, בשמורת הטבע ובערכי הטבע שבמקום.


עולה ועושה הרושם שחלק מההזרמה הזאת לא הייתה מחויבת המציאות. זאת אומרת שפתרון הקצה הזה שנמצא הוא שבסופו של דבר המים יגיעו לנחל ומשם יזרמו אל הים, הוא איננו מחויב המציאות במקרה הזה. הפתרונות שבוודאי יציגו אותם המשתתפים כאן בסופו של דבר היו פתרונות אחרים, ועקב מחלוקות בין הגופים ובין משרדי הממשלה השונים בסופו של דבר התוצאה היא אותה תוצאה של הזרמת השפכים לים.


אני חושב שאנחנו מבקשים קודם כל להפסיק את הזרמת השפכים. מסתבר שזו לא הפעם הראשונה, זו כנראה תקלה ראשונה במט"ש –במתקן לטיהור שפכים, עצמו אבל כמעט מדי חורף כשיש חורף גשום יש הזרמה של קולחין לים דרך נחל אבטח, גלישה של המאגרים ואת הדבר הזה אנחנו חייבים להפסיק, חייבים לטפל בו בין אם זה טיפול הנדסי או אחר. אני חושב שבהחלט בסיפור הזה שאסור להקל ראש. תודה רבה.

תודה רבה, נשמע את משרד הבריאות.

אני המהנדס הראשי ממשרד הבריאות. אנחנו גם קיבלנו את ההודעה על התקלה די באיחור, אני לא יודע אם במט"ש- מתקן לטיהור שפכים, אשקלון שכבר לא הייתה בררה והיה צריך לעשות פעולות דחופות.


אנחנו בהתייעצות עם גורמי הממשלה האחרים, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה שקלנו את האפשרויות העומדות בפנינו, אני מתייחס כרגע רק לתקלה הנוכחית, אולי צריך פרטים נוספים מהמחוז על הזרמות בחורפים אחרים וכדומה, אבל אני אתייחס רק לאירוע הנוכחי. עמדו בפנינו שתי אופציות ששתיהן לא טובות מבחינה בריאותית. האחת, לאפשר הזרמת הקולחין הלא מטוהרים למאגרי השקיה, המשמעות שלהם אחר כך הייתה שלא ניתן להשתמש בקולחין האלה להשקיה כי הם אינם עומדים בקריטריונים ובתקנים, והם מסכנים את היבול וכדומה. השנייה, לגרום להזרמה לנחל ולים שגם כאן הסיכונים הבריאותיים הם ברורים, אנשים מטיילים, חופי רחצה, זיהום הים, זיהום הנחל, זיהום מי תהום.

שקלנו את האפשרויות האלה ובסופו של דבר הגענו למסקנה שהפתרון של הזרמה לכמה ימים גם לנחל וגם לים עדיפה על פני זיהום מתמשך של מאגר הקולחין עם השימוש החקלאי האינטנסיבי הקיים באזור הזה, מבלי לדעת למה השתמשו בקולחין האלה, לאן תגיע התוצרת החקלאית וכדומה. זאת הייתה ההחלטה והמסקנה שלנו. בשום פנים באופן לא מתוך חילוקי דעות או חוסר תיאום בין משרדי הממשלה השונים. תודה.

תודה. המשרד להגנת הסביבה בבקשה.

מנהל אגף מים ונחלים. מעבר לכך שהמכתב של החברה עמוס באי דיוקים שלא נתחיל לפרט אותם, חשוב להבין - - -

אבל אם יש אי דיוקים חשובים אז אתה מוזמן לפרט.

יש אי דיוקים חשובים כי ההזרמה לים לא קשורה בכלל להעברת הקולחין למאגר כי היא קרתה יומיים אחרי זה. לדוגמה.


לא היו חילוקי דעות בין משרדי הממשלה - - -

ברמה המעשית אני מבין שהמצב כרגע הוא שיש הזרמה של שופכין לנחל אבטח - - -

כרגע לא. ממש לא. מיום שני שעבר אין יותר.


צריכים לקחת את הדברים וללכת אחורה, לבוא ולשים את הדברים על דיוקם מההתחלה.

מלפני יומיים. יום רביעי.

הקולחין מזמן שמט"ש אשקלון נכנס לתקלה, הפסיקו לזרום לנחל החל מיום שלישי בבוקר.

מאתמול בבוקר.

לא. מלפני שבוע.


נלך קצת אחורה. דבר ראשון צריך לשים את - - - -

קודם כל זו בשורה חיובית. אנחנו שמחים שזה הפסיק.

צריכים להגיד את הדברים טובים. דבר ראשון ובראש ובראשונה האחריות של השפכים האלה הם של יצרן השפכים ומפעיל המט"ש. יצרן השפכים במקרה הזה הוא תאגיד המים והביוב, ומפעיל המט"ש במקרה הזה היא חברת מקורות ייזום. צריכים לראות איך זה הולך לאן זה מתנהל וזו האחריות הראשונית.


כמו ששלום גולדברג אמר קודם, - - -

כמה זמן נמשכה ההזרמה לנחל ?

ההזרמה לנחל הייתה מיום חמישי בלילה עד שני בערב-שלישי בבוקר. חמישה ימים.

המשמעות של הזרמה כזאת מבחינה סביבתית, כמה זמן נראה את שרדי התהליך הזה בשטח?

תלוי במה. יש מקומות שאתה תראה את זה יותר זמן ויש מקומות שתוך ימים לא תראה. זאת אומרת שההשפעה תלויה בסביבה, יש צמחיה שיש לה השפעה יותר קצרה, יש בעלי חיים שיש להם השפעה קצרה ויש מקומות עם רגישות גבוהה יותר ואז תראה את ההשפעה למשך זמן יותר ארוך.

מה זה זמן יותר ארוך?

יכול להיות גם שבועות. שוב, זה תלוי מאוד - - -

יש משהו ששוטף את השפכים האלה?

לאור זה שכולנו התפללנו אני מקווה שהיום ומחר הדברים ישטפו.

על ירושלים נראה לי שהחורף החליט לדלג.

כולנו מקווים שמחר תיכנס המערכת כמו שצריך ותשטוף.


שי טחנאי צודק שבתחילת דצמבר היה איזה אירוע במט"ש, אנחנו לא קיבלנו עליו דיווחים, הוא כנראה זה שהתחיל את הבעייתיות. בסופו של דבר אנחנו נכנסנו לתהליך, אנחנו משרדי הממשלה השונים, באותו סוף שבוע. ראינו שהמט"ש לא עובד, קיבלנו דיווחים שהמט"ש לא עובד כמו שצריך ואז משרדי הממשלה היו צריכים בעצם לשבת על המדוכה ולראות אילו אופציות יש. לצערנו שפכים ממשיכים לייצר כ- 20,000 קוב של שפכים וצריך למצוא להם פתרון כלשהו.


היינו שם באופן יומיומי כולל ישיבות משותפות, כולל משלחות שהגיעו למט"ש יום-יום שעה-שעה, בסופו של דבר עד שהמט"ש לא הראה סימנים שהוא יוצא מהמשבר שהוא היה בו מבחינה תהליכית, זאת אומרת שהוא חוזר לעבודה, הביומסה חוזרת לעבודה ולטפל בשפכים, לא ראינו אור בקצה המנהרה. ברגע שראינו את האור בקצה המנהרה בסיור שעשינו שם ביום שני אחרי הצהריים, בשלוש או ארבע, שהיינו שם כולל אני ודפנה זעירא שהינו שם אישית, כשראינו שיש אור בקצה המנהרה אתה כבר יכולנו להתחיל לחשב, גם כרגע כשהאיכויות של הקולחין עדיין לא טובות, אתה מצפה שהן תשתפרנה תוך כמה ימים ואתה יכול להתחיל לחשב ולראות שהמאגרים יספיקו או לא יספיקו להיות באיכות מספיק טובה כדי יוכלו להשקות איתם אחרי זה.

באותו יום שני כשראינו שזה הכיוון בעצם פתחנו את האפשרות להמשיך להזרים למאגרי הקולחין ובעצם הפסקנו את ההזרמה לנחל. צריכים לקחת בחשבון שהזרמה לנחל גם כשהיא נפסקת והנחל קיבל ארבעה ימים קולחין באיכות ירודה גם אחרי זה מתקבלות השפעות סביבתיות שליליות למשך תקופה. כולנו מצרים על כך וזה ברור לחלוטין, אנחנו נבדוק אם כל הגורמים עשו לאל ידם בשביל למנוע את זה. ברור לחלוטין שהיה צריך למנוע את זה, ברור לחלוטין שאנחנו לא צריכים לקבל נחל מלא בשפכים או בקולחין. כשאתה בא לשקול בין הגרוע לגרוע ביותר אין מה לעשות זה חלק מהשיקולים שאתה שוקל וזאת ההחלטה שאתה צריך לקחת.

תודה רבה, חברת מקורות בבקשה.

אני סמנכ"ל ההנדסה והתפעול של חברת מקורות פיתוח וייזום. אני רוצה לציין כמה דברים כללים. אנחנו מפעילים את המט"ש הזה מזה אחת עשרה שנים, המט"ש הזה פועל ללא שום תקלות במשך אותן שנים.

אחת עשרה השנים לפי דברייך לא היו הזרמות לנחל אבטח.

לא רק שלא היו הזרמות, הזרמות של המתקן שמטהר שפכים לקולחין היו הרבה מעבר לנדרש בתקן.


היו מספר אירועים, אני לא יודע אם זה המקום להיכנס לאליהם, החל מחודש דצמבר, אני יכול לומר שהאירועים האלה דווחו לכל הרשויות הן במסגרת דיווחים ישירים, הן במסגרת הדוחות החודשיים שאנחנו מפיקים ושולחים למשרד להגנת הסביבה - - -

שמענו בדיון כאן שלא בדיוק ברור אם היו דיווחים על מה שקרה בחודש דצמבר.

אני אומר שאני יכול להציג כאן את דוח חודש דצמבר שנשלח גם לדפנה זעירא וגם לגברת ענת גרינמן מטעם המשרד להגנת הסביבה מחוז דרום, כל הדיווחים האלה מתועדים ואנחנו נשמח להציג אותם. ברגע שהתגלתה הבעיה אנחנו דיווחנו מידית למשרד הבריאות ולמשרד הגנת הסביבה. ב- 21 בפברואר הגשנו, ודיברתי אישית עם דוקטור רמי מנליס שהוא מרכז הוועדה וביקשתנו צו הרשאה בנוהל חירום להזרמה. חשוב להסביר, אנחנו לא מזרימים שפכים, אין מדובר פה בשפכים, אין מדובר פה בהזרמת ביוב, מדובר כאן בהזרמת קולחין בעלי תכולה, בעלי עכירות מעט גבוהה ותכולת חומר ביולוגי מעט גבוה. אני בספק אם מישהו יכול בכלל לראות את זה בעין, ואת זה חשוב להבהיר. אנחנו פעלנו בשקיפות מלאה - - -

אדוני יכול לומר לי מה הייתה בעצם התקלה, אתם יודעים מה קרה?

אני אומר שבלי להתייחס לגורמי התקלה, התקלה בשטח המט"ש הייתה בפגיעה בציוד אלקטרו-מכני והייתה בפגיעה בביומסה של המט"ש. המתקן הזה הוא מתקן ביולוגי ולמעשה חלק מהטיהור מתבצע באמצעים מכנים, באמצעי מכונות ושיקוע, וחלק מהטיהור מתבצע באמצעות פעילות של חיידקים שמטהרים ומספקים חומר ביולוגי. הייתה פגיעה גם במרכיבים המכנים וגם במרכיבים של הביומסה. זיהינו את הבעיה, פעלנו באופן מידי על מנת לטפל בה. אני יכול לומר שביצענו פעולות סביב השעון. אני אישית במהלך סוף השבוע הזה הייתי ביום שישי עד השעה 01:00 בשטח המתקן, הבאנו את כל מהנדסי, כל מהנדסי התהליך שיש בחברת מקורות ועשינו באמת את כל הפעולות, היינו בתקשורת מלאה עם כל הגורמים, טלפונים בשעות מאוחרות, הדיווחים היו מלאים כולל מיילים, כולל דוחות. אני יוכל לומר שב- 21 בפברואר הגשנו בקשה להזרמה בנוהל חירום של קולחין מאחר וראינו את הבעיה. למחרת התקיים דיון בתל השומר בנוכחות כל הגורמים. למעשה לא קיבלנו הנחיות, משרד הבריאות נתן הנחיה לחקלאים לא לקלוט את הקולחין, המשרד להגנת הסביבה נתן הנחיה לנו לא להגליש. למעשה לפי מיטב ידיעתו, מאחר שאנחנו לא אחראים על המאגר התפעולי, לפי מיטב ידיעתנו החקלאים באותו יום חמישי הלכו וסגרו מגופים ובהתאם לסגירת המגופים גרמו לאותה הגלשה. ההגלשה נגמרה ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו כי לסיים את האירוע. זאת עמדתנו.

תודה רבה. עיריית אשקלון.

עיריית אשקלון לא פה.

אני מנהל ההקמה של התאגיד מטעם חברה חיצונית "עלמה ניהול וייעוץ". אני חייב לציין שהתאגיד הוקם ביולי אבל בכל מקרה יש רצף של פעולות שהתאגיד נכנס לנעלי העירייה. כמו שאמרתי השותפות עם מקורות שהיא חברה ממשלתית שמתמחה בהספקת מים וגם בהחזקת מט"שים, שותפות בת אחת עשרה שנה שבמשך השנים האלה לא היו תקלות במט"ש. יתרה מזאת המט"ש למרות שהוא נדרש לתת 20 X 30 הוא נתן אפילו יותר טוב מזה. אכן אירעה תקלה ואנחנו מרגע שידענו שיש תקלה לא חסכנו בשום משאב, לא חברת מקורות שהביאה את טובי מהנדסיה מכל המט"שים שעובדים בכל מרחב דרום, לא התאגיד ואפילו לא העירייה שנרתמה ופתחה לנו במיוחד תחנות לפינוי מכולות ודברים נוספים.


מרגע שהאירוע התחרש עשינו הכל להחזיר את המט"ש למצבו כי להימנע מכל מצב שהמט"ש מוציא קולחין באיכות שגם לא בתקן וגם לא בסטנדרטים שאנחנו רואים כסטנדרטים נדרשים לצאת ממט"ש.


שנית, אנחנו גם עושים בדיקה של הנסיבות להתחרשות האירוע מתוך ראיה מה לעשות בעתיד כדי לצמצום את הסיכוי שכזה יקרה גם בעתיד. אף אחד לא נותן תעודת ביטוח שאירוע כזה לא יקרה בעתיד אבל אנחנו נעשה את הכל לבדוק איך אפשר לצמצם את הסיכוי לאירוע כזה בעתיד.


דבר נוסף, התאגיד הסיר הרבה מגבלות שקודם הממשלה הטילה על הרשויות המקומיות מבחינת השקעות. אנחנו כבר הזמנו תכנון למט"ש, להפוך להיות מט"ש שלישוני כדי שהוא יעמוד בתקן תקנות 'בריאות העם', אני מניח שאנחנו נתקדם עם זה. יש עבודות נוספות של במט"ש להסרת מפגעי ריחות שגם עם זה אנחנו מתקדמים. לצורך זה התאגיד בימים הקרובים עומד לגייס 80 מיליון שקל שיאפשרו לעשות את הפעולות האלה. לא הייתה בעיה כספית או בעיה נוספת שזה היה בחזקת העירייה, אבל אני אומר שבסך הכל בעניין הזה מרגע שהתאגיד נכנס בנעלי העירייה אנחנו נמשיך גם ברמה הגבוהה שהייתה בעיריית אשקלון, ובנוסף הוסרו הרבה מגבלות שהיו בעבר על רשויות מקומיות שלא הקימו תאגיד לגייס אשראי ולגייס כספים לטובת השקעות במים וביוב.

תודה רבה אדוני. נציג רשות הטבע והגנים, אדוני יכול להתייחס לנזקים שהיו לנחל או מסביב לנחל בעקבות ההזרמה?

אני מנהל שפלה וחוף ברשות הטבע והגנים. כמו שנאמר כאן ההזרמה הייתה כחמישה ימים בערך. אנחנו היינו מודעים לבעיה רק יומיים לפני התחלת ההזרמה שהתקיימה כשעת חירום כדי לבדוק מהם הפתרונות אותם ניתן להציע. לצערי לא מצאנו כאלה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. ההזרמה כולה זרמה לתוך נחל חממה שזורם לנחל אבטח ובסוף מגיע לים. מדובר כאן על עשרות אלפי קוב, לא מדובר כאן על זרימה מינורית. אנחנו בשלבים כאלה ואחרים ניסינו - - -

עשרות אלפי קוב של הזרמה.

מדובר על 20,000 קוב ביממה, צריך לעשות את המכפלות ולהבין שזרמו כ- 100,000 קוב. אלו הנתונים שאנחנו מכירים.


ההזרמה הזאת יוצרת כמובן מספר נזקים, האחד לשמורה היבשתית – שמורת חולות ניצנים על כל החי והצומח בה. שנית לשמורה הימית – לשמורה היבשתית צמודה שמורה ימית, שמורת ים אבטח, כשהמים עוברים את השמורה היבשתית הם עוברים לשמורה הימית. בשמורה הימית מסבים נזק ל חי וכל הנמצא בים. צריך לזכור שכל האזור הזה הוא אזור שמלא בקידוחים של מקורות והמים שעומדים שם מן הסתם מגיעים לאקוויפר החוף ומזהמים אותו. זה לא רק עניין של שמירת טבע אלא גם דברים נוספים.


בעניין הזה אנחנו רוצים לשאול שתי שאלות מעבר לפעולות שאנחנו נערוך בעניין הזה. אחד, איך ממצים את התהליכים עם מפעילי המט"ש ואיך רואים שמקרים כאלה לא קורים בעתיד. השאלה השנייה, האם הפתרון שהמדינה בסופו של דבר מספקת של הזרמה לים או לשמורה, האם הוא פתרון ראוי בשנות ה- 2000, כי יש גם פתרונות אחרים. כמו שנאמר כאן ומבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה, האם מקורות פעלה בצורה הראויה או לא, אני מניח שהנושא הזה ייבדק, גם בסוף כשמגיעים להכרה שאין בררה צריך להזרים אני חושב שהפתרון הראשון לא צריך להיות שמורת טבע, לא נחל ולא סביבה חופית או ים. זה דבר שצריך לבדוק אותו.

תודה רבה אדוני. בבקשה נציג רשות המים.

אני מרשות המים. ההנחיות שלנו במקרים דומים, יש מקרים דומים בהם קולחין או שפכים עלולים לזהם מאגרי קולחין, ההנחיות שלנו למפעלי הקולחין הן לא לקלוט את הקולחין האלה לתוך המערכת, זאת כדי לא להחריף את הבעיה. כאן מדובר על זרימה של כ- 20,000 קוב ליום. המאגר המדובר עליו הוא מאגר של כ- 2.5 מיליון קוב. היה והמאגר יזוהם בצורה כזאת שאי אפשר להשתמש בו, ראשית איבדנו 2.5 מיליון קוב וגם את ה- 2.5 מיליון קוב האלה נצטרך לסלק לאיזה מקום, והמקום יהיה הנחל. לכן אנחנו חושבים ורואים את הפתרון הזה בהחלט כרע - הזרמה לנחל, אבל זה הרע במיעוטו. הנחיות דומות ניתנו בשנים האחרונות, ניתנו למט"ש חדרה כשהייתה תקלה, מט"ש עכו, קולחי נהריה ובמקרה שקרה בסוף שנה שעברה בתשלובת הקישון שכן קלטו קולחין כאלה, קולחין לא ראויים למערכת הניצול, בהחלט באנו בטענות חמורות למפעיל הקולחין למה הם קלטו את המים האלה כי נתקעו עם מאגרים של 6 מיליון קוב מים שבעצם אי אפשר להשתמש בהם.

זה לא מדויק. זאת הייתה ההנחיה של ראש רשות המים, אנחנו קלטנו את זה במאגרים דווקא לאור ההנחיה של ראש רשות המים ולא להפך.

אני רואה את זה הפוך לחלוטין, אבל לא זה הנושא כרגע. ההנחיה הגורפת שלנו במקרים כאלה שזה יפסול את המאגר, נפח המאגר גדול, הרע במיעוטו שיזרום לסביבה.

תודה אדוני. בבקשה החברה לטבע ולגנים.

אני אקולוג בחטיבת החברה לטבע וגנים. אני רוצה להתייחס למה שנאמר. אני חושב שמילת המפתח פה היא 'המידה'. הנושא של הזרמת קולחין מטופלים למחצה למאגר קולחין ולמנות אותו בפקטור של 1 ל- 10, אני חושב שכן היה לשקול את החשיבה לקלוט את זה במאגר ולבצע פעולות אלקטרו-מכאניות בתוך המאגר כמו שיש היום מט"שים. מט"ש זה מאגר שיש בו חמצניות והוא עושה את הטיפול. בהקשר הזה ניהול הסיכונים היה מאוד מוטה לכיוון שימוש החקלאים ולא התבצע ניהול סיכונים שבאמת בחן לעומק את הסיכונים שעמדו. אני לא מזלזל בסיכון של השבתת מאגר, אני רק אומר שהיה כאן סוג של הפרזה, אני לא יודע מהן הסיבות ואפשר לחשוב למה הייתה הפרזה בכיוון הזה. כתוצאה מזה הפתרון שזה לא לקח וזה לא שאב בסופו של דבר כאילו באופן גרביטציוני הפתרון הטבעי לכאורה הוא הנחל, לדעתי זה הפתרון של מחדל ולא פתרון למעשה. אני חושב שלא נכון לראות את זה כך.

היו"ר דב חנין.


תודה. בבקשה אדוני.

מעמותת "צלול". כל הדיון כאן התנהל כבר מהנקודה שהגענו לנקודת הקצה שאנחנו צריכים לבחור בין רע לרע. אני רוצה כמו שהציגו פה לטעון שהיה לטפל בזה קודם ולא להגיע לנקודת האין בררה הזאת. יש כאן איזו תחזוקת שבר. אם היינו בליבה של עונת הרחצה יכול להיות שהדיון כאן היה מתנהל לגמרי אחרת בגלל שזה הוזרם בסופו של דבר והגיע לים.


ההתייחסות כאן שהאירוע הוא כאילו הוא הפתעה, אני מניח שהוא לא הפתעה ואפשר היה לחזות אותו, התריעו עליו. לכן אני שותף לכך שצריך למצות את התהליכים. אני חושב שצריך להטיל עיצום כספי ששווה לפחות למחיר של התחזוקה שכנראה לא נעשתה בזמנה פלוס עלות השיקום לנזק הסביבתי.

תודה רבה. בבקשה גברתי.

מהנדסת מחוז אשקלון. משרד הבריאות אני רוצה לדייק כמה דברים בכל התהליך שהיה כאן. אני אתחיל בעצם בדברים שאמר איתי שטדלר מחברת מקורות.


האירוע שקרה במט"ש אשקלון כן הפתיע אותנו במידה מסוימת, אנחנו מכירים את חברת מקורות כבר הרבה מאוד שנים בתור חברה שמפעילה בצורה מיטבית את מתקני הטיפול בשפכים. לא צפינו, לא חזינו, התוצאות היו מצוינות. האירוע עצמו קרה במהלך חודש דצמבר, את הדוח, אני אדייק בדברים, קיבלנו לקראת סוף ינואר. התוצאות וההשכלות של האירוע הזה קרו במהלך חודש ינואר וחודש פברואר, על ההשלכות האלה אנחנו כמחוז לא קיבלנו דיווח. את הדיווח הראשון בעצם שהבנו שקרה משהו מאוד רע במט"ש היה איפשהו באמצע בפברואר ואז זאת הייתה הנקודה שאנחנו צריכים לקבל את ההחלטה. איך אומרים 'בסופו של דבר הכל בריאות', גם ההזרמה לים, סגירת החופים שייכת של משרד הבריאות, גם הקידוחים כי מי השתייה זה משרד הבריאות וגם השימוש החקלאי זה משרד הבריאות בסופו של דבר. לקחנו את כל מכלול השיקולים, כולל הפעלת מערכות בתוך המאגרים, כולל כל הפעילות העונתית, קידוחי מי שתייה, ועשינו שיקול כולל של הכל. אי אפשר היה לצפות את זה.

באותה נקודת זמן שבה ראינו שיש כזאת החמרה עשינו את המכלול כדי למצוא את הדרך הכי טובה לפתור את הבעיה. האפשרות שהייתה בידינו הייתה לסגור את המאגרים ולהתריע שהמים האלה אינם ראויים לשימוש חקלאי. מאותה נקודת זמן נכנסנו בעצם לביקורות במט"ש, ליווינו את חברת מקורות במיטב הידע שלנו כדי לפתור את הבעיה. אני רוצה לומר שמלווים עד היום, גם אתמול היינו במט"ש לראות בפעולה את המט"ש ואם הוא מצליח לשקם את עצמו.


לגבי מה שאמר כאן שי טחנאי קודם על תקלות שקורות מדי שנה, אני רוצה להגיד שאגודת ניצנים שנמצאת כאן נכנסה כבר לתכנון הטווח הרחוק יותר להקמת מאגר נוסף שאולי ימנע בעתיד את ההזרמות האלה שמתחרשות מדי פעם.

תודה רבה. אדוני רצה להוסיף משהו, בבקשה.

אני חושב היא מיצתה.

תודה רבה לכולם. אני רוצה לסכם את הדיון הזה.


התקלה שהתרחשה היא תקלה קשה מבחינתנו. 100,000 קוב בלתי מטופלים בצורה מספקת שהוזרמו לשמורה יבשתית, לשמורה ימית, זה דבר שלא יכול להתרחש, הוא לא צריך להתרחש, לא צריך לאפשר אותו. יש כאן גם השלכות פוטנציאליות כך אנחנו שומעים שיש אפשרות לזיהום האקוויפר וזה כמובן גם לא דבר טוב.


אנחנו ערים לבחירות הקשות שהגורמים השונים עמדו בפניהן, אבל אנחנו לגמרי מסכימים עם הגישה שאומרת שאנחנו לא צריכים להיות במצב של לבחור בין רע לבין רע יותר. אנחנו קודם כל צריכים לשאוף בנושאים סביבתיים, אני גם יודע שזו מדיניותו של השר להגנת הסביבה, היא מדיניות לא קלה לביצוע אבל אנחנו צריכים לחתור לכיוון הזה, למצב של אפס תקלות. אפס תקלות כי כל תקלה סביבתית בסופו של דבר גורמת נזקים ומשבשת מערכות, ואנחנו עומדים בפני דילמות שאנחנו לא צריכים להיות בהן. משטר של אפס תקלות אגב הוא משטר אפשרי, הוא לא חזון אידיאלי אלא הוא מחייב התנהלות אחרת של כל הגורמים שיש להם נגיעה לנושאים הסביבתיים. יחד עם זאת אחרי שאמרנו את הדברים האלה צריך להיערך גם לסיכונים ולתקלות אפשריות ולא כשקורת תקלה ונוצר מצב סיכון אז לעמוד בפני דילמה שהיא באמת דילמה בלתי אפשרית.


אני שמח שמתחיל איזה מהלך של בניית מאגר נוסף שיוכל למנוע תהליכים או תקלות כאלה בעתיד. אני מנצל את ההזדמנות שאנחנו נמצאים כאן לא רק עם נציגי גורמים מקומיים, אלא גם עם נציגים של גורמים ארציים כדי לבקש מכל הגורמים לבחון את המצב בכל המט"שים ולא רק במט"ש הזה. ראשית לגבי היכולות להתקדמות למצב של אפס תקלות, שנית לגבי תרחישי סיכון או בעיות כאשר הם נוצרים ומציאת פתרון שהוא לא הרע ביותר והוא לא הרע אלא הוא משהו שאפשר לחיות איתו באופן סביר. פגיעה והרס של שמורת טבע זה לא משהו שאנחנו רוצים לחיות איתנו. כמו שנאמר כאן בדיון שאני מאוד מסכים, זה לא משהו שמתאים למדינה מתקדמת במאה ה-21.


לגבי האירוע הנקודתי, אנחנו מבינים שנערכת חקירה, אנחנו נשמח לקבל את הממצאים שלה, כולל תחקיר שיתאר את כל מהלך האירועים מתחילתו ועד סופו וההחלטות שתתקבלנה. נשמח לקבל את זה לוועדה בכתב. יש לכם הערכת זמן מתי זה יסוכם?

אני מניח שיהיה תחקיר מינהלי שמשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה יעשו אותו ויש תהליך מינהלי/פלילי שלפי דעתי תהייה התראה, שימוע ולאור זה יהיו - - -

אני אשמח לקבל עדכון לגבי שני הערוצים האלה. אגב להליך מינהלי/פלילי יש לכם היום גם את הכלי של העיצום הכספי שמהותו הוא מינהלי, הוא כלי שאני ממליץ להשתמש בו, להרבות את השימוש בו ככל שהניתן. לדעתי הוא כלי אפקטיבי ולדעתי הוא יכול ליתר הליכים שהם לפעמים מאוד מאוד ממושכים ומסובכים.


אני מאוד מודה לכולכם על הדיון הזה ומאחל לכולנו שנפגש כאן רק בהזדמנויות שמחות. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00