הכנסת השמונה עשרה

PAGE
22
ועדת הכספים

7.3.2011


הכנסת השמונה עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, א' באדר ב' התשע"א (7 במרץ 2011), שעה 10:00

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), התשע"א-2010

הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, זאב בילסקי, דוד רותם, יעקב כץ, משה גפני, פניה קירשנבאום, אלכס מילר, חמד עמאר, ליה שמטוב, משה (מוץ) מטלון, אורלי לוי אבקסיס, נסים זאב, דוד אזולאי, יצחק וקנין, כרמל שאמה, יריב לוין, אופיר אקוניס, אנסטסיה מיכאלי

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

ציון פיניאן – מ"מ היו"ר

חיים אורון

זבולון אורלב

זאב אלקין

יצחק וקנין

שי חרמש

אמנון כהן

עמיחי פילבר, עוזר לראש מינהלת תנופה

עו"ד מיכל פרימן, מינהלת תנופה

הילה רבני, רו"ח, מינהלת תנופה

עו"ד דודי קופל, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

דניאלה פרתם, אגף התקציבים, משרד האוצר

אופיר כהן, יועץ לשר המדע

עו"ד מניה לייקין, סגנית היועץ המשפטי, מינהל מקרקעי ישראל

חמוטל כהן, ועד מתיישבי גוש קטיף

ליאור כלפה, מזכיר נווה דקלים, ועד מתיישבי גוש קטיף

שמואל חרסט, לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים

צבי פרידמן, רואה חשבון, לשכת רואי חשבון

מירב תורג'מן

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), התשע"א-2010

הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, זאב בילסקי, דוד רותם, יעקב כץ, משה גפני, פניה קירשנבאום, אלכס מילר, חמד עמאר, ליה שמטוב, משה (מוץ) מטלון, אורלי לוי אבקסיס, נסים זאב, דוד אזולאי, יצחק וקנין, כרמל שאמה, יריב לוין, אופיר אקוניס, אנסטסיה מיכאלי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), התשע"א-2010, הצעתם של חברי הכנסת זאב אלקין, אברהם מיכאלי, רוברט אילטוב, זבולון אורלב, זאב בילסקי, דוד רותם, יעקב כץ, משה גפני, פניה קירשנבאום, אלכס מילר, חמד עמאר, ליה שמטוב, משה (מוץ) מטלון, אורלי לוי אבקסיס, נסים זאב, דוד אזולאי, יצחק וקנין, כרמל שאמה, יריב לוין, אופיר אקוניס, אנסטסיה מיכאלי.


חבר הכנסת אלקין, יושב ראש הקואליציה, בבקשה.

שלפחות יעבור קריאה טרומית.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני רק אגיד כמה דברי פתיחה כי למעשה החוק הזה כבר נדון כאן לקראת קריאה ראשונה. אני רק אעדכן את הוועדה בשינויים שקרו מאז ומה בכלל הייתה התפיסה לפיה עבדנו.


החוק הזה התחיל למעשה כחוק רחב של יישום מסקנות ועדת חקירה כאשר נכנסו ונכללו לתוכו בקריאה טרומית סעיפים שונים שהיו קיימים בדוח ועדת חקירה ממלכתית ודרשו שינוי חקיקה. בדרך לקריאה הראשונה, היות שמראש לקחתי על עצמי יחד עם יתר היוזמים, את ההתחייבות לתיאום מלא מול הממשלה, כאשר לפי החלטת ועדת שרים המעודכנת מי שמייצגים את הממשלה בעניין הזה זה בראש ובראשונה משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר – אני מזכיר לוועדה שהייתה החלטה מחודשת של ועדת שרים לחקיקה שפטרה אותי מחובת התיאום מול משרד המשפטים – ולמעשה כאשר הלכנו לקריאה ראשונה, צמצמנו מאוד את נוסח החוק לאותם סעיפים שהוסכמו עד לרגע ההוא עם הממשלה ועם משרד ראש הממשלה והשארנו פתח לתיקונים נוספים דרך דברי ההסבר.


הנוסח שמגיע לוועדה עכשיו – ואני מבקש מהוועדה לאשר אותו – הוא למעשה הנוסח לאחר השלמה של משא ומתן מול הגורמים הרלוונטיים, כמובן בראש ובראשונה משרד ראש הממשלה, משרד האוצר וועד מפוני גוש קטיף שייצג את ענייני המפונים במשא ומתן הזה. הנוסח כולל את אותם הסעיפים שהיו בחוק בקריאה הראשונה. הוא כולל את הסעיפים אליהם התייחסנו בדברי ההסבר כאופציה שהם יחזרו לחוק במהלך החקיקה, ענייני השומה, ואני מציע שהוא יכלול עוד סעיף אחד שלמעשה אחרי משא ומתן ארוך ומייגע, גם הוא קשור למסקנות ועדת החקירה הממלכתית. אפשר לברך כאן על המוגמר, על כך שהגיעו לסיכום לגביו וקיבלתי אור ירוק ממשרד ראש הממשלה להכניס אותו לחוק הזה וזה העניין של מענק בשל הוצאות בקשר עם תכולת בית המגורים. זאת סוגיה שהייתה בוויכוח כבר תקופה ארוכה, מה קורה עם הנזקים שנגרמו למכולות בגלל כל מיני סיבות, גם בזמן הפינוי וגם בגלל שלמעשה כניסה למגורי הקבע התעכבה וכמובן התכולה של המכולות נפגעה בצורה משמעותית. הושג סיכום בעניין הזה, גם לפי רוח המלצות ועדת החקירה הממלכתית, ובוודאי ראוי שחוק שמנסח למעשה את רוב העניינים שוועדת החקירה טיפלה בהם והם דורשים חקיקה, שחוק כזה יכלול גם את הסעיף הרלוונטי ויש על כך הסכמה של משרד ראש הממשלה.


לכן זה מובא לכאן. אני רואה שעוד לא חיברת את זה לנוסח אחד, אבל כמובן הכוונה היא שבסופו של דבר, בקריאה שנייה ושלישית, יהיה סעיף נוסף בחוק הזה.


אני אכן מבקש מהוועדה לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית כמה שיותר מהר כי ברור שחוק כזה היה צריך להיות מחוקק לפני כמה שנים ולא עכשיו. תודה.

תודה.

אני אומר מה הנושאים שנותרו פתוחים שיוכרעו בדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית. מדובר על חובת פינוי, קביעת הוראה על חובת פינוי בית המגורים הזמני. התייחסות לבת הדר כישוב יעד והבנתי שסוכם שהעניין הזה לא ייכנס. הוראות לרישום באמציה ושומריה, גם שם הבנתי שאין פשוט צורך להתייחס לאופן הרישום בשני הישובים האלה. קביעת ישוב סל, נושא שנכנס לנוסח כפי שאני אקריא אותו. הוראה לגבי זמינות קרקעות מגרשים, זאת אומרת, רק אם יש זמינות של אותם מגרשים, תהיה הקצאה שלהם. עניין נוסף הוא הזכאות להלוואה לגבי מי שכבר רכש מגרש ובנה עליו. נושא של שומות 2009 כפי שאני אקריא את הסעיף כפי שהוא מופיע בפניכם בנוסח הלבן ולא בנוסח של הקריאה הראשונה.


הנושא הנוסף שמבקש חבר הכנסת אלקין להוסיף הוא המענק בגין הוצאות בקשר עם תכולת בית המגורים, הוא מופיע בפניכם כסעיף נפרד, אותו מבקש חבר הכנסת אלקין לצרף לנוסח לקריאה השנייה והשלישית, ככל שהוועדה תכריע בעניין הזה.

אני מציע שנקריא כי הסוגיות שהזכרת אותן כפתוחות, למעשה הוכרעו במשא ומתן.

כן, למעט שתיים שצריך להתייחס אליהן.

לפי מה שהודיעו לי בשם משרד ראש הממשלה אתמול, כל הנוסח שמונח על שולחן הוועדה מקובל על משרד ראש הממשלה ועל הממשלה.

כן. תעברי להקראה.

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3), התשע"א-2011


1.
תיקון סעיף 32

בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 32, בהגדרה "מסלול ב'" במקום "בתוספת סכום המשתנה לפי ותק מגורים" יבוא "בתוספת סכום נוסף".


אני אזכיר שכאן מדובר בביטול מקדם הוותק שקבוע בתוספת השלישית.

22.
הוספת סעיף 43א


אחרי כותרת סימן ב' לפרק ה' לחוק העיקרי יבוא:


"43א.
הגדרות



בסימן זה –
"אישור זכאות עקרוני" – החלטה של ועדת הזכאות בבקשה המוגשת בהתאם לסעיף 47א, שלפיה המבקש הוא שוכר פרטי.

"יישוב יעד", לגבי השוכר הפרטי הנוגע בדבר – ישוב המנוי לצד ישוב המקור בסעיף 2 בתוספת החמישית, ובמקרה שאין בישוב כאמור מגרש מגורים מפותח שניתן להקצותו לשוכר הפרטי או שישוב המקור לא צוין בסעיף 2 בתוספת החמישית - הישוב באר גנים.

כאן מדובר בקביעת ישוב הסל. מה שהקראתי הוא ביחס לנוסח של הקריאה הראשונה. מדובר בקביעת ישוב סל והוראה לגבי זמינות המגרשים.



"ישוב מקור" – הישוב המפונה שבו התגורר השוכר הפרטי ביום הקובע.

"מגרש מגורים" – מגרש המיועד על פי תכנית תכנון תקפה לבניית יחידת מגורים אחת בלבד.



"מגרש מגורים מפותח" –
(1)
לגבי הישובים המנויים בסעיף 1 בתוספת החמישית, למעט הישוב אמציה – מגרש מגורים שעד יום תחילתו של תיקון מספר 3 בוצע לגביו פיתוח תשתיות באופן המאפשר בנייה של יחידת הדיור במגרש.

(2)
לגבי הישוב אמציה – מגרש מגורים שנקבע לגביו תקציב לפיתוח מלא של התשתיות במסגרת החלטות הממשלה מספר 2379, מיום ח' בתשרי התשס"ח (20 בספטמבר 2007), מספר 4296, מיום ו' בכסלו התשס"ט (3 בדצמבר 2008), מספר 1538, מיום י"ד בניסן התש"ע (21 במרץ 2010) ומספר 2294, מיום כ"א בתשרי התשע"א (29 בספטמבר 2010).


"שוכר פרטי" – ישראלי שאינו זכאי לפיצוי לפי סימן א' לפרק ה' או לתשלום לפי החלטת הוועדה המיוחדת שניתן חלף פיצוי לפי אותו סימן, ומרכז חייו ומקום מגוריו הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית מגורים בישוב מפונה, ובמהלך תקופה זו ניהל בבית המגורים משק בית עצמאי. לעניין זה לא ייחשב כשוכר פרטי מי שבמהלך השנתיים האמורות או בחלקן –


(1)
התגורר במגורים של מוסד חינוך פנימייתי.



(2)
היה סמוך על שולחנו של ישראלי כאמור.

היו שניים או יותר העונים להגדרת שוכר פרטי כאמור, והתגוררו באותו בית מגורים, ייחשבו כולם יחדיו כשוכר פרטי אחד.

"שוכר פרטי בעל מגרש" – שוכר פרטי שרכש ישירות מרשות מקרקעי ישראל, לאחר היום הקובע ולא יאוחר מיום תחילתו של תיקון מספר 3, זכויות במגרש מגורים בישוב המנוי בסעיף 3 בתוספת החמישית, ולא העביר את הזכויות באותו מגרש עד יום תחילתו של תיקון מספר 3. לעניין זה ייחשב כשוכר פרטי בעל מגרש גם שוכר פרטי שלאחר היום הקובע ולא יאוחר מיום – אנחנו נוסיף כאן את התאריך העברי – (31 בדצמבר 2010) הודיע למינהלה על רצונו כי יוקצה לו מגרש מגורים ביישוב יסודות, ושחתם עם רשות מקרקעי ישראל על הסכם לרכישת הזכויות במגרש ושילם את הסכומים הדרושים לשם כך – תוך שישים ימים מיום שנדרש לכך על ידה.

כאן מדובר על תוספת ואני אשמח אם המינהלת תסביר אותה.

ביסודות נוצרה סיטואציה שהמפונים ביצעו איזשהו הליך עצמאי של חלוקת מגרשים וביקשו מהמינהל להכיר בהליך הקצאת המגרשים. היו כמה מחלוקות עם המינהל בקשר לתהליך אבל לאחרונה הם הגיעו לכלל פתרון. לכן ביסודות המצב כרגע הוא שעוד לא הגיעו לידי כלל הקצאה אבל אנחנו צופים שזה יהיה בזמן הקרוב, וכדי לאפשר לשוכרים פרטיים שהיו בתוך התהליך הזה גם ביסודות לקבל את ההטבות שבחוק, רצינו להבהיר את הנקודה הזאת במפורש.

התאריך הוא התאריך שמוסכם.

תאריך שמוסכם. כן.

"שוכר פרטי בעל מגרש בישוב יעד" – שוכר פרטי בעל מגרש שהמגרש שרכש הוא בישוב יעד.

"תיקון מספר 3" – חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), התשע"א-2011.

"התקופה הקובעת", לגבי כל אחד מהישובים המנויים בסעיף 1 בתוספת החמישית – התקופה שמיום תחילתו של תיקון מס' 3 ועד שישה חודשים ממועד פרסום הודעת המנהל כאמור בסעיף 47ג(ב) לגבי אותו ישוב".

3.
הוספת סעיפים 47א עד 47ו


אחרי סעיף 47 לחוק העיקרי יבוא:


"47א
בקשה לאישור זכאות עקרוני

ישראלי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש רשאי להגיש בקשה לקבלת החלטה של ועדת הזכאות ולפיה הוא שוכר פרטי, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.


47ב.
פטור ממכרז לשוכר פרטי בעסקה במקרקעי ישראל

(א)
מועצת מקרקעי ישראל רשאית לקבוע כי התקשרויות של רשות מקרקעי ישראל לביצוע עסקאות במקרקעי ישראל לגבי מגרשי מגורים ביישובי יעד, שייערכו במהלך התקופה הקובעת עם שוכרים פרטיים שקיבלו אישור זכאות עקרוני, יהיו פטורות מחובת מכרז בתנאים שייקבעו בהחלטת המועצה. החלטת המועצה לפי סעיף זה תתקבל לאחר התייעצות עם המינהלה, והיא טעונה אישור שר האוצר.

(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של מועצת מקרקעי ישראל לקבוע פטור מחובת מכרז על פי כל דין.



(ג)
(1)
שוכר פרטי רשאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בעסקה

במקרקעי ישראל בפטור ממכרז כאמור בסעיף קטן (א) לגבי מגרש מגורים אחד בלבד.

(2)
שוכר פרטי אינו רשאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בעסקה במקרקעי ישראל בפטור ממכרז כאמור בסעיף קטן (א), כל עוד הוא בעל זכויות במגרש שייעודו למגורים שרכש מרשות מקרקעי ישראל בפטור ממכרז שניתן בקשר עם הפינוי.


47ג.
שיפוי שוכר פרטי בעד רכישת מגרש מגורים



(א)
(1)
שוכר פרטי בעל מגרש בישוב יעד שמחיר המגרש הכולל ששילם

עולה על הסכום הקבוע בסעיף 1 בתוספת החמישית לאותו ישוב ולאותו סוג מגרש, זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה להפרש שבין שני הסכומים האמורים.

(2)
נוסף על הוראות פסקה (1), שוכר פרטי בעל מגרש בישוב יעד, שרכש את הזכויות במגרש מרשות מקרקעי ישראל במסגרת הסדר המאפשר תשלום דמי חכירה מהוונים בהתאם להיקף הבנייה שבתכנית הבנייה שיגיש, זכאי לשיפוי בעד תשלום יתרת דמי החכירה המהוונים בעבור מלוא זכויות הבנייה על פי תכנית התכנון התקפה במועד רכישת הזכויות במגרש.

(ב)
המנהל רשאי לקבוע, לגבי כל אחד מהישובים המנויים בסעיף 1 בתוספת החמישית, כי שוכר פרטי שקיבל אישור זכאות עקרוני ובמהלך התקופה הקובעת ירכוש ישירות מרשות מקרקעי ישראל זכויות במגרש מגורים מפותח בישוב יעד, ומחיר המגרש הכולל של המגרש שירכוש יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 1 בתוספת החמישית לאותו ישוב ולאותו סוג מגרש, יהיה זכאי לשיפוי מאוצר המדינה בסכום השווה להפרש שבין שני הסכומים האמורים. הודעה על קביעת המנהל כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.

(ג)
על אף האמור בסעיף 140(1), הסכומים הנקובים בסעיף 1 בתוספת החמישית יהיו צמודים למדד מהמועד הנקוב לצד אותו סכום עד למועד שבו החליטה ועדת הזכאות לגביהם.

(ד)
על אף האמור בפרק ו', המינהלה רשאית, על פי בקשת הזכאי לשיפוי האמור בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב), לבצע את השיפוי בדרך של תשלום ישיר לגורמים הזכאים לקבלת תשלומים בעבור מחיר המגרש הכולל.

בכל הסעיפים שקראתי עד עתה, לא היו תיקונים אלא אלה סעיפים שהובהרו כבר בקריאה הראשונה.



(ה)
(1)
שוכר פרטי שקיבל שיפוי בהתאם לסעיפים קטנים (א) או (ב),

ולא בנה את ביתו או לא התגורר בבית שבנה במשך מרבית שמונה השנים שממועד השלמת הבנייה, או שהעביר את זכויותיו במגרש לפני תום שמונה שנים ממועד השלמת הבנייה, ישיב את סכום השיפוי שקיבל כאמור, בתוספת הצמדה למדד ממועד קבלת השיפוי עד מועד השבתו.

ראיתי שכאן הוספתם את המילה "מרבית", כאשר מדובר בעצם בהתחלה ולא צריך בכל התקופה להתגורר במגורים אלא במרבית התקופה.

כן. זה בעצם חידוד של התנאים שנקבעו כבר בקריאה הראשונה.

(2)
התבקשה רשות מקרקעי ישראל לאשר העברת זכויות במגרש שהתקבל לגביו שיפוי בהתאם לסעיפים קטנים (א) או (ב), והבקשה הוגשה במהלך תקופה של תשע שנים ממועד הקצאת זכויות במגרש כאמור, תתנה את אישורה להעברת הזכויות בהשבת סכום השיפוי כאמור בפסקה (1).

(3)
התבקשה רשות מקרקעי ישראל לאשר העברת זכויות במגרש שקיים לגביו חוב כאמור בספקה (1), והבקשה הוגשה לאחר תשע שנים ממועד הקצאת זכויות במגרש כאמור, רשאית היא להתנות את אישורה להעברת הזכויות בהשבת החוב האמור.



(ו)
(1)
המנהל רשאי להאריך את התקופה הקובעת לתקופה נוספת

שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש בשל מניעה שנוצרה להקצאת מגרשי מגורים מפותחים בישוב יעד לשוכרים פרטיים שניתן לגביהם אישור זכאות עקרוני.

(2)
ראש הממשלה ושר האוצר רשאים להאריך את התקופה הקובעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם נוכחו שהדבר דרוש בשל מניעה שנוצרה להקצאת מגרשי מגורים מפותחים בישוב יעד לשוכרים פרטיים שניתן לגביהם אישור זכאות עקרוני.

(3)
בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו-(2), המנהל וחשב המינהלה רשאים להאריך את התקופה הקובעת לגבי שוכר פרטי מסוים, אם נוכחו שנמנעה ממנו האפשרות לרכוש זכויות במגרש מגורים מפותח בתקופה הקובעת בשל עיכוב בקבלת אישור זכאות עקרוני.

(ז)
בסעיף זה, "מחיר המגרש הכולל" – המחיר ששילם או נדרש לשלם שוכר פרטי בעבור המגרש לרשות מקרקעי ישראל, וכן המחיר ששילם או נדרש לשלם כדין בעבור פיתוח תשתיות כבישים, מדרכות, חשמל, טלפון, מים וביוב עד קצה המגרש, בתוספת הפרשי הצמדה למדד לסכומים ששילם מיום התשלום עד למועד שבו החליטה ועדת הזכאות לגביהם.

47ד.
הלוואה עומדת להעתקה קהילתית לשוכר פרטי

(א)
שוכר פרטי בעל מגרש ושוכר פרטי שקיבל אישור זכאות עקרוני ורכש בתקופה הקובעת זכויות במגרש מגורים מפותח בישוב יעד שניתנה לגביו הודעה כאמור בסעיף 47ג(ב), זכאים לקבל הלוואה לבניית בית מגורים במגרש שרכשו, בסכום כמפורט בסעיף 3 בתוספת החמישית, בהתאם לישוב שבו נרכשו הזכויות ולתקופה שבה התגוררו ברציפות, סמוך ליום הקובע, כשוכרים פרטיים בישוב מפונה. שוכר פרטי בעל מגרש יהיה זכאי לקבלת הלוואה כאמור אף אם השלים את בניית בית המגורים לפני שמימש את זכאותו לקבלת ההלוואה, ובלבד שמימוש ההלוואה נעשה במועד כאמור בסעיף קטן (ד).

יש שוכרים פרטיים שרכשו מגרשים לפני שחוקק החוק הזה וכבר התחילו לבנות את הבית והשלימו את הבנייה. התעורר ספק אם אותם שוכרים פרטיים יוכלו לקבל את ההלוואה העומדת הקבועה כאן בחוק כי לפי הנהלים הרגילים של הבנקים אי אפשר לקבל הלוואה עומדת כשבניית הבית הושלמה. כדי לאפשר גם להם בעצם ליהנות מההטבה הזאת, הוספנו כאן הבהרה בחוק לגביהם וזה סעיף שמאפשר גם להם לקבל את ההלוואה.

(ב)
שוכר פרטי שקיבל אישור זכאות עקרוני ורכש עד תום שישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3 זכויות בקרקע בישוב המנוי בסעיף 4 בתוספת החמישית מתחת לישוב המקור שלו, לצורך הקמת בית מגורים, זכאי לקבל הלוואה לבניית בית המגורים על אותה קרקע, בסכום המפורט באותו סעיף בתוספת, בהתאם לתקופה שבה התגורר ברציפות, סמוך ליום הקובע, כשוכר פרטי בישוב מפונה.

(ג)
ההלוואה לפי סעיף זה תינתן בתנאים הנהוגים לגבי הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, ואולם הלוואה שניתנה כאמור תהפוך למענק בתום עשר שנים מיום קבלתה, בתנאי שהשוכר הפרטי בנה את ביתו, התגורר במרבית התקופה האמורה בבית אשר בנה ולא העביר את זכויותיו במקרקעין שנרכשו כאמור לפני תום עשר שנים מיום קבלת ההלוואה.

(ד)
הזכות לקבלת ההלוואה לפי סעיף זה ניתנת למימוש באחת מהתקופות האלה, לפי העניין:

(1)
לגבי שוכר פרטי בעל מגרש – ארבע שנים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.

(2)
לגבי שוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש, שרכש זכויות במגרש מגורים בישוב יעד – ארבע שנים מתום התקופה הקובעת.

(3)
לגבי שוכר פרטי שרכש זכויות בקרקע בהתאם לסעיף קטן (ב) – ארבע שנים ושישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.


47ה.
שלילת הזכאות במקרים מסוימים

(א)
לא תהיה לשוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש זכות על פי סעיפים 47ב עד 47ד לגבי ישוב יעד שלא נותר בו מגרש מגורים מפותח שניתן להקצותו לאותו שוכר פרטי.



(ב)
(1)
שוכר פרטי שמתגורר במבנה מגורים באתר מגורים זמני

המנוהל על ידי המדינה (בסעיף זה – מבנה מגורים זמני), אשר השלים את בניית ביתו על מגרש מגורים עליו קיבל שיפוי כאמור בסעיף 47ג ולא פינה את מבנה המגורים הזמני ומסר את החזקה בו למדינה בתוך שישים ימים ממועד המעבר לבית שבנה כאמור, ישיב את סכום השיפוי שקיבל בתוספת הצמדה למדד ממועד קבלת השיפוי עד מועד השבתו.

(2)
על אף האמור בסעיף 47ד(ג), ההלוואה על פי סעיף 47ד לא תהפוך למענק אם השוכר הפרטי מתגורר במבנה מגורים זמני, ולא פינה את מבנה המגורים הזמני ומסר את החזקה בו למדינה בתוך שישים ימים ממועד המעבר לבית שבנה.


כאן מדובר במענה לשתי שאלות שנותרו פתוחות בקריאה הראשונה, תנאים לקבלת הלוואה.

מדובר כאן בשתי הגבלות שמוסכמות על כולם. הסעיף הראשון בעצם מבהיר שאם בישוב היעד של השוכר הפרטי, שישוב היעד הוא בעצם המקום אליו עברה הקהילה, אם אין בו מגרשים מפותחים זמינים, לא תהיה לו זכות לפי החוק הזה. הסעיף השני מדבר על הנושא של דיור זמני. היה מוסכם בין כולם שצריך להתנות את ההטבות בפינוי של הדיור הזמני וניתנה שהות של שישים ימים ממועד המעבר לבית החדש ומי שלא עשה את זה, בעצם צריך להחזיר את השיפוי שהוא מקבל וההלוואה שהוא קיבל תישאר הלוואה ולא תהפוך למענק.

בהמשך לדבריה של מיכל, צריך להוסיף שזה לא שלא תהיה לשוכר פרטי כזה זכות בכלל לפי החוק הזה אלא לא תהיה לו זכות בישוב היעד, במובן שהוא הולך לישוב סל. תהיה לו זכות לישוב הסל.

אתה מדבר לגבי סעיף קטן (א).


47ו.
מועדים להגשת תביעה על ידי שוכר פרטי



(א)
על אף האמור בסעיף 13 -

(1)
המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיף 47ג(א) ו-(ב) על ידי שוכר פרטי בעל מגרש בישוב יעד ולהגשת תביעה לפי סעיף 47ד(א) על ידי שוכר פרטי בעל מגרש הוא שישה חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 3.

(2)
המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיפים 47ג(א) ו-(ב) ו-47ד(א) על ידי שוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש הוא שישה חודשים מתום התקופה הקובעת.

(3)
המועד האחרון להגשת שתביעה לפי סעיף 47ד(ב) הוא שנה מיום תחילתו של תיקון מס' 3.

(4)
המועד האחרון להגשת בקשה לוועדה המיוחדת לקבלת תשלום מיוחד, לרבות אישור זכאות עקרוני, לפי סעיף 137(ב)(2), חלף זכות לפי סעיפים 47א, 47ג ו-47ד, הוא בהתאם למועד להגשת בקשה לקבלת הזכות למי שזכאי לכך לפי אותם סעיפים.

(ב)
לבקשת תובע, רשאי בית משפט השלום בירושלים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן למינהלה הזדמנות להשיב לבקשה, להתיר לתובע להגיש את תביעתו אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ובתנאים שיקבע. לעניין ערעור, דין החלטת בית המשפט לפי סעיף זה כדין החלטת בית המשפט בערעור כאמור בסעיף 18".

4.
תיקון סעיף 48


בסעיף 48 לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף קטן (א), במקום "חמש שנים" יבוא "עשר שנים".

(2)
בסעיף קטן (ה), בהגדרה "דירת מגורים אחרת" במקום "שש שנים" יבוא "11 שנים".


אני מזכירה שכאן מדובר בשיפוי בגין מס רכישה.

5.
תיקון התוספת השנייה


בתוספת השנייה לחוק העיקרי –

(1)
בסעיף 3 -

(א)
בסעיף קטן (א), המלים "כשהוא מוכפל במקדם הוותק כאמור בסעיף קטן (ב)" – יימחקו.



(ב)
סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) – בטלים.


זה תיקון משלים לביטול מקדם הוותק.

מה זה?

ביטול מקדם הוותק.

בחוק הנוכחי גובה תוספת התשלום שמקבלים במסגרת מסלול ב' בחוק תלויה בוותק של המפונה בישוב המפונה, לפני היום הקובע. ועדת החקירה המליצה לקדם את מקדם הוותק ובעצם לקבוע שכל מי שמרכז חייו היה בישוב אמציה שנתיים לפני היום הקובע, יוכל לקבל את מלוא הסכום של מסלול ב' שזה 225 אלף שקלים ו 360 אלף שקלים. פעלנו כאן לפי המלצת ועדת החקירה.

בסדר גמור.

(2)
בסעיף 4(ג), המלים "כשהוא מחושב בהתאם למקדם הוותק של הזכאי, כאמור בסעיף 3(ב)" – יימחקו.

6.
הוספת התוספת החמישית

"התוספת החמישית

(סימן ב' לפרק ה')

לא צריך להקריא את הישובים.

יש כאן תיקון שצריך להבהיר אותו, לגבי ניצן.

בניצן מהנוסח שעבר קריאה ראשונה הושמט סוג מגרשים של 300 מטרים רבועים ולא הייתה כוונה להשמיט אותו. זה סוג מגרשים נוסף שעומד לרשותם של השוכרים הפרטיים ורצינו לאפשר להם לרכוש גם מגרשים מהסוג הזה.

ולגבי נווה אין יותר מגרשים.

לגבי נווה, מסתבר שאין יותר מגרשים להקצאה ב-250 מטרים רבועים וגם לא היו הקצאות של מגרשים כאלה בעבר, ולכן בעצם גודל המגרש הזה אינו רלוונטי.

בסדר.

הטבלה בסעיף 2 היא לגבי העתקה קהילתית וגם אותה אני לא אקריא. היא מופיעה בפניכם ולא היו בה תיקונים.


טבלה 3 היא סכומים בהתאם לישוב וגם כאן לא היה כל שינוי.

אלה הלוואות יישוביות?

הלוואה אישית למי שהולך לישוב והגובה שלה נקבע גם לפי הישוב אליו הוא הולך וגם לפי הוותק של המפונה ותקופת המגורים.

בטבלה הרביעית מדובר על כך שלא יקבלו שיפוי אלא רק הלוואה באותם ישובים. גם כאן לא היה שינוי.

סעיף 7 מדבר על שומות 2009 כפי שאני אקריא אותו והוא תוספת ביחס לקריאה הראשונה.

7.
הוראות מיוחדות לעניין שומת מקרקעין בניצן ובבאר גנים

התקשרות של רשות מקרקעי ישראל לביצוע עסקה במקרקעי ישראל בניצן ובבאר גנים, שתיערך בפטור ממכרז על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1149 מיום 9 במרץ 2008 עם מי שמרכז חייו היה ביום הקובע, בשטח המפונה, תיעשה על בסיס ערכי הקרקע באותם ישובים נכון ל(תאריך עברי) (דצמבר 2009).

אלה בעצם שומות שנערכו במהלך דצמבר 2009. צריך להגדיר את זה מבחינת התאריך העברי.

הייתה לכם איזושהי הערה.

כן. קודם כל, מדובר בתוספת מוסכמת. בניצן וניצנים היו עיכובים בהקצאת מגרשים לבני מקום ולכן הוסכם להניע את הגלגל אחורה ולאפשר להם לערוך עסקאות עם המגרש במחירי דצמבר 2009. ההערה לעניין הזה היא שלפי החלטת המינהל מספר 1149 אפשר לעשות הקצאה אחת בכל ישוב והכוונה היא שההטבה כאן תהיה מוגבלת להקצאה אחת בכל ישוב, אבל אנחנו רוצים לבחון אם משפטית יש צורך גם לקבוע את זה במפורש בסעיף.

נשאר עוד סעיף אחרון חדש.

לפי החלטת המועצה אנחנו מבצעים הרשמה והגרלה. בחוק כתוב פטור ממכרז. כדי שלא יהיו אי הבנות, הכוונה להקצאה בהרשמה והגרלה. בכל מקרה זה לפי החלטת המועצה ואפשר לבחון להוריד את המשפט פטור ממכרז, או להוסיף הרשמה והגרלה.

זה פטור בהרשמה ובהגרלה?

בדרך של הרשמה והגרלה.

כן. אני לא בטוחה שזה נכון לכתוב פטור. אפשר לבחון את זה. הכוונה היא בהרשמה והגרלה.

בסדר.

היו"ר משה גפני מנהל את הישיבה

אני אקריא את הסעיף הנוסף שלא היה בקריאה הראשונה. הוא הונח בנפרד בפני הוועדה.

זה סעיף שיש לגביו הסכמה?

משרד המשפטים מתנגד לתוספת הזאת אבל הוא לא נמצא כאן להביע את התנגדותו. זה לא היה בוועדת שרים לחקיקה.

גברתי, אני אמרתי את זה בתחילת הדיון ואני חוזר על זה. ועדת שרים לחקיקה קיבלה החלטה רשמית שפטרה אותי - והודעתי על זה כבר כשהיינו כאן בדיון לקריאה הראשונה – מחובת התיאום מול משרד המשפטים.

אני מייצגת כאן את עמדת משרד המשפטים.

משרד המשפטים כאן?

לא. הוא לא נמצא.

היא מייצגת את עמדת הממשלה.

רגע. רק עכשיו הגעתי ואני מתנצל. ציון ניהל את הישיבה עד עתה והכל בסדר. תכניסו אותי לעניינים. את ממשרד האוצר.

כן.

מה עמדת משרד האוצר?

משרד האוצר לא מתנגד אבל משרד המשפטים מתנגד.

משרד האוצר לא מתנגד.

הנוסח מתואם עם משרד האוצר.

וזה בסדר. אתם תומכים בזה.

כן.

והממשלה תומכת.

אני רוצה לציין שמשרד המשפטים מתנגד.

שאלתי רק אם הממשלה תומכת.

הממשלה לא מתנגדת. הנוסח שעבר בוועדת שרים לענייני חקיקה נוגע לשוכרים הפרטיים ואיננו נוגע למענק. לכן עמדת משרד המשפטים היא שעל מנת לאשר את התוספת הזאת, יש להחזיר את זה לוועדת שרים לענייני חקיקה. הם לא כאן כדי להביע את דעתם.

למה?

כי הם יודעים מה עמדת מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

למה את אומרת את זה?

כי חשוב שמהותית נבין.

זה לפרוטוקול.

הם ביקשו ממך לומר את זה? אני בעד לעשות חסד.

התוספת הזאת הייתה צריכה להתקבל בוועדת שרים לענייני חקיקה. בפועל אנחנו לא מתנגדים ואנחנו אישרנו את הנוסח, משרד האוצר, אבל מבחינת חקיקה זה לא נוהל תקין.

משרד ראש הממשלה, בבקשה.

אני מתקומם על המלים שזה לא נוהל תקין של חקיקה כי אין שום חוק שמחייב את מה שהיא אמרה, שצריך ללכת לוועדה הזאת ולוועדה ההיא. החוק מכיר רק את הקריאות שיש בכנסת והוא לא מכיר את הקריאות שיש בממשלה. למה את אומרת שזה נוהל לא תקין?

אתה ממשרד האוצר?

כן.

מה אתה רוצה להגיד?

אני רוצה להוסיף. מכיוון שבאופן עקרוני בהתאם לתקנון הממשלה, ברגע שוועדת השרים לא תומכת בהצעת חוק פרטית, כל עוד זה לא עלה בוועדת השרים, עמדת הממשלה היא להתנגד. לכן ברמה הפורמלית אנחנו לא יכולים לתמוך בהצעה.

אני העוזר של בנצי, ראש מינהלת תנופה. אני אתן מעט רקע. הנושא הזה היה המלצה של ועדת החקירה, לתת פיצוי על ציוד. היו כמה דיונים אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה והדיון האחרון התקיים ב-27 בדצמבר 2010 והשתתפו בו נציגים של משרד המשפטים, של משרד האוצר ושל מינהלת תנופה. הטבלה הזאת פחות או יותר הוצגה באותה ישיבה ובסיכום הדיון סוכם שהטבלה הזאת תהיה מאושרת בכפוף להתאמות מול אגף התקציבים והייתה החלטה סופית על מועד תשלום הפיצוי שתתקבל ב-17 בפברואר 2011 או במועד בו תתקבל החלטה, המוקדם מבין השניים.


17 בפברואר היה לפני שלושה שבועות ולאור זאת אנחנו קיבלנו אור ירוק לצאת גם עם הנושא הזה. הנושא הועבר למשרד המשפטים כבר לפני שלושה שבועות וגם למשרד האוצר. כמובן שגם גובש נוסח שמוסכם על משרד האוצר מבחינה תקציבית. משרד המשפטים חושב, כמו שהיא אמרה, שמבחינת הנוהל זה צריך לחזור לוועדת שרים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה הכריע בעניין הזה שמבחינתו הוא ממשיך לקדם את זה וכך גם עמדת מינהלת תנופה.


חשוב לציין לגבי עצם התיקון שכל החוק הזה על כל חלקיו מתייחס לנושאים שמקדמים את הבנייה, את האנשים לעבר הבנייה של בתי הקבע, שהיום זאת המשימה המרכזית של מינהלת תנופה. יש כאן את הנושאים של הבנים הממשיכים שנכנסים והנושאים של שוכרים פרטיים, ונושא של שיפוי על מס רכישה. כל זה מכניס אותנו לעבר הבנייה ויש אנשים שהיום מתלבטים אם להיכנס לבנייה או לא להיכנס והפיצוי הזה, זה מה שיכול להכריע אם הם ייכנסו או לא ייכנסו. לדחות את זה עכשיו בשלושה חודשים בגלל איזושהי סוגיה פרוצדוראלית, זה ממש לא נכון מבחינתנו וזה יכול לתקוע את כל התהליך הזה של המעבר לבתי קבע.

ולכן מה עמדתכם?

העמדה של משרד ראש הממשלה היא שזה צריך להיכנס לחוק הזה.

תודה.

אני מהמחלקה המשפטית של המינהלה. מבחינתנו צריך להפריד בין הפן המשפטי פרוצדוראלי לבין הפן המהותי. בפן המשפטי פרוצדוראלי, אין לי אלא לחזור על מה שדודי ודניאלה אמרו, שכל עוד זה לא אושר על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה, אנחנו לא יכולים להכניס את זה.


בפן המהותי, נוסח החוק שמוצע כאן מקובל עלינו ובעצם הנוסח שאנחנו התחלנו לקדם אותו כהצעת חוק ממשלתית שעדיין לא הסתיימה והנוסח הזה תואם את מה שאנחנו אומרים.

תאמרי לי דבר אחד שזה הדבר הכי חשוב עכשיו מבחינתי. אם אנחנו נכניס את זה בחוק, אתם תמשכו את החוק? תביעו התנגדות? תהפכו אותו לתקציבי?

לא.

אז מה הדיון?

לסיכום. בעקבות שאלתך. ההחלטה של ועדת שרים לענייני חקיקה הייתה מאוד ברורה. חובת התיאום חלה מול משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר בלבד, לא כוללת את משרד המשפטים. כך הוחלט. מלכתחילה החוק תוכנן להיות אכסניה לתיקונים שונים בחקיקה בעקבות מסקנות ועדת החקירה הממלכתית. במהלך תהליך החקיקה היו סעיפים שירדו כי הממשלה עוד לא הסכימה עליהם והיו סעיפים שנוספו ולכן מבחינה זאת הסעיף הזה הוא לא שונה מכל יתר הנושאים שעלו וירדו לתוך החוק.


באותה החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה היה גם כתוב שתיאום החקיקה צריך להיות בתיאום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא מי שנבחר על ידי ועדת השרים כמתכלל את העמדות השונות.

מי מייצג כאן את מנכ"ל משרד ראש הממשלה?

אני.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה מסכים.

כן.

תודה.

לכן בעיניי המהלך הוא בהחלט תקין.

אני לא רוצה להתייחס לכל הצעת החוק אבל יש לי שתי הערות. בדרך כלל, כאשר מביאים חוק כזה אומרים כמה הוא עולה. כאשר חוקקו את החוק הבסיסי ביקשנו להוסיף חמישה שקלים, כל פעם אמרו לנו שזה שני מיליארד שקלים, חמישה מיליארד שקלים. אני רוצה לדעת כמה עולות התוספות האלה, גם בצד של ההלוואה שהופכת להיות מענק מקום וגם בתוספות האחרות. תנו לי הערכה. אני מבין שאין נתונים מדויקים כמה זה עולה, אבל הערכה.


הערה שנייה. הרגע שמעתי שהצעת החוק הזאת מתואמת בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה בלי משרד המשפטים. אני רוצה להוסיף כאן הסתייגות לפתרון בעיית המבנים של ארז שבשום פנים ואופן מזה שש שנים אי אפשר לפתור אותה. גם עכשיו הייתה, לפני שבוע, ישיבה בראשותו של אורי אריאל ואז כולם התחייבו לעשות חוק. למה צריך לעשות חוק בארבע קריאות? בואו נוסיף כאן הסתייגות.

לגבי מה?

לגבי המבנים בארז שגם משרד ראש הממשלה וגם המינהלת לדורותיה, מאז שמות אנשים שאסור להזכיר אותם היום בשמם כמו יונתן בשיא, אמרו שיש כאן עוול נוראי. אני מציע לתקן אותו עכשיו. יש שם 41 אנשים שמסתובבים שנים, קיבלו פרוטות עבור המבנים שהם בנו – אני לא יכול להגיד כדין כי לא היה שם דין אבל זה הדין שישראל החליטה שיהיה שם – והם בנו והם לא מצליחים לקבל על כך פיצוי. חלקם התרוששו, חלקם הקימו מפעלים אחרים ולא מצליחים להקים אותם, הם מסתובבים בכנסת בלי כתובת. אני הפכתי לכתובת שלהם ואני נזהרתי מלהגיש הצעות חוק כי בסוף הייתי מגיש הצעת חוק על ארז והייתי מקבל חוק לא כמו זה אלא משהו אחר. עכשיו אומרים שהוועדה החליטה, הוועדה גם היא לא נתנה להם תשובה ויותר מזה, היא אמרה אמירה שלא מגיע להם. אני חושב שזה עוול נורא שנגרם להם ואני חושב שזאת ההזדמנות לתקן אותו.

תשובה של הממשלה לשני הדברים האלה.

אני אתייחס לזה לפני כן כי השאלה היא למה זה לא נכנס מלכתחילה ויש לכך שתי סיבות. האחת, ציין אותה ג'ומס. לצערי, אני חושב שיש הרבה צדק בטענה של אנשי ארז אבל ועדת החקירה הממלכתית החליטה אחרת והחוק הזה נועד להיות אכסניה לתיקוני חקיקה עליהם המליצה ועדת החקירה הממלכתית. לכן זה לא נכנס לכאן מלכתחילה.


בדיעבד, אני יודע שלסעיף הזה יש התנגדות של הממשלה ולכן אם הוא יכנס, זה יהפוך את כל החוק לתקציבי. לכן בקשתי מהוועדה – לא איכפת לי אם זה יעלה כהסתייגות למעלה – לא להכניס את זה לחוק הזה.

לעלות, זה יעלה בכל מקרה.

זה להשמיע את הזעקה של אנשי ארז שיש הרבה צדק אתה, אבל בקשתי מהוועדה לא להכניס את זה לחוק הזה.

למה הממשלה מתנגדת?

הממשלה טוענת שאלה עלויות גדולות וכרגע היא הולכת על בסיס מסקנות ועדת החקירה הממלכתית. היא אומרת שעד שלא יישמנו את זה, אנחנו לא מוכנים לפתוח נושאים חדשים. אפשר להתווכח עם הגישה הזאת.

כמה כסף זה עולה, החוק הזה?

על זה אני לא יודע לענות.

מישהו יודע לענות?

משרד האוצר יודע, אבל אני רוצה לסיים את דבריי. לכן אני מבקש לדחות את ההסתייגות כי אחרת זה יתקע את כל החוק ויהפוך אותו לתקציבי.

משרד האוצר, אתם יודעים עלות משוערת?

ראשית, העלויות הן מוערכות בהתאם לזכאים ולמי שיפנה לקבל.

אני לא הבנתי. כמה זה עולה?

תיקון החקיקה האחרון?

לא האחרון. כמה עולה החוק?

אני יכולה להגיד לך לפי החלק האחרון של התיקון, חוזים וציוד.

לא, לפני הציוד.

49 מיליון שקלים.

מה זה 49 מיליון שקלים?

זאת ההערכה לפי מספר הזכאים שייגשו.

על הציוד.

לא. רק על הציוד.

הוא שואל אותך על החוק שקראנו.

לא עשינו הערכות.

המינהלה לא ביצעה הערכות.

יש עוד נושא שהייתם באים ככה לוועדה?

יש, יש עוד הרבה נושאים.

אני לא אצביע נגד, אבל זה לא מכובד פשוט. אלה לא שני שקלים. אני יודע לעשות לכם את המכפלות האלה עם המחשב שיש לי כאן, בלי הערכות. אלה לא שני שקלים. מותר להגיד לוועדה כמה כסף זה עולה.

אני מבקש שתאמרו לוועדה. תעשו את החשבון מהר ותאמרו לוועדה בכמה כסף מדובר, לפני שזה יאושר במליאה. תעשו את זה היום. אפשר לעשות את זה היום? מאיפה את יודעת שהתוספת היא 49 מליון שקלים?

כי הסיכום אליו הגענו היה לפי סכום גג. לפי זה בנינו את המענקים שכל אחד יקבל.

את מדברת על התוספת.

כן.

תודה. תקריאי את התוספת.

1.
הוספת סעיף 44א

בחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 44 יבוא:


אנחנו ננסח את זה ונתאים את זה. יש צורך לבצע כמה התאמות של הנוסח.

כמה זמן ייקח לכם לנסח את החוק הזה כדי להביא אותו למליאה?

כמה ימים.

בסדר. יומיים יספיקו לתת הערכת מחיר? זה קצת לא מכובד. תומכים בחוק אבל צריך לומר מה הסכום.

שזה יהיה לפני ההצבעה במליאה כי ההצבעה במליאה תהיה בשבוע הבא.

לכן שאלתי אותה כמה זמן ייקח לנסח.

"44א
מענק בשל הוצאות בקשר עם תכולת בית המגורים

(א)
ישראלי שביום הקובע מקום המגורים הקבוע שלו היה כדין בבית מגורים בישוב מפונה זכאי למענק בשל הוצאות בקשר עם תכולת בית המגורים, הנובעות ממעבר לבית מגורים אחר מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, בסיכום כמפורט בסעיף 5 בתוספת החמישית, בהתאם לשטח הבית ולמספר הנפשות שהתגוררו בו ביום שבו פונה. לעניין זה, "שטח הבית" – כהגדרתו בסעיף 1 בתוספת השנייה.



(ב)
(1)
לא תהיה זכאות, בשל פינוי בית מגורים אחד, ליותר ממענק

אחד ליותר ממענק אחד לפי סעיף זה ויראו לעניין זה את כל מי שהתגוררו בבית המגורים כזכאי אחד.

(2)
לצורך חישוב שטח הבית וקביעת סכום המענק של מי שהתגורר ביום הקובע ביותר מבית מגורים אחד בתוך התחום האמור בסעיף 3, יראו את כל הבתים בהם התגורר כבית מגורים אחד.

(3)
לא תהיה זכאות למענק לפי סעיף זה למי שביום הקובע התגורר במגורים של מוסד חינוך פנימייתי.

(ג)
על אף האמור בחוק זה, מועד תשלום המענק לפי סעיף זה, לגבי מי שבונה בית מגורים בישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית (בסעיף קטן זה – בית הקבע), יהיה בתוך שישים ימים ממועד המעבר לבית הקבע. המנהל רשאי להורות על הקדמת תשלום המענק או חלקו למועד שלא יהיה מוקדם ממועד סיום בניית שלד בית הקבע, אם נוכח שהדבר דרוש לצורך השלמת בניית בית הקבע או המעבר אליו, וכן לקבוע תנאים להקדמת התשלום כאמור, כפי שימצא לנכון, לרבות תנאים המבטיחים את פינוי מבנה המגורים הזמני.



(ד)
(1)
על אף
האמור
בסעיף 13, המועד האחרון להגשת תביעה לפי

סעיף זה הוא 12 חודשים מיום תחילתו של חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (מענק בשל הוצאות בקשר עם תכולת בית המגורים), תשע"א-2011.

(2)
לבקשת תובע, ראי בית משפט השלום בירושלים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן למינהלה הזדמנות להשיב לבקשה, להתיר לתובע להגיש את תביעתו אף אם חלפה התקופה האמורה בפסקת משנה (1), בתנאים שיקבע. לעניין ערעור, דין החלטת בית המשפט לפי סעיף זה כדין החלטת בית המשפט בערעור כאמור בסעיף 18.


2.
תיקון התוספת החמישית


בתוספת החמישית לחוק העיקרי, אחרי סעיף 4 יבוא:


שטח בית המגורים

עד 115 מ"ר
מעל 115 מ"ר
מעל 190 מ"ר








ועד 190 מ"ר


מספר הנפשות
עד 3 נפשות
17,000 ₪
22,000 ₪
28,000 ₪


שהתגוררו


בבית המגורים
4-5 נפשות
21,000 ₪
27,000 ₪
34,000 ₪


ביום שבו


פונה

6 נפשות ומעלה
26,000 ₪
33,000 ₪
41,000 ₪

חבר הכנסת אורון, איזה הסדר אתה מבקש להחיל על תושבי ארז?

אני מבקש לכתוב מי שהיה באזור ארז לפני שהתקבלה ההוראה. ההוראה שם התקבלה בערך שלושת-רבעי שנה או שנה לפני הפינוי. מי שהיה ופינה מרצון על פי הוראת הממשלה, יפוצה עבור המבנה שהיה ברשותו על פי מדידות שביצע השמאי הממשלתי לפני הפינוי. היו שם מדידות. ובסכום שיקבע השמאי הממשלתי.


יש שם רישום על המידות ואין הסכמה על הזכות לקבל כסף. תנסחי את זה כך שגם יהיה נכון מבחינה משפטית. אין מחלוקת. מישהו מדד שם את הבית. הוא אמר שהיה לך 200 מטרים מרובעים מבנה תעשייתי.

לפי מדידות של אז אבל לפי הערך של היום?

אני משאיר את זה פתוח. השמאי הממשלתי יגיד ויקבע.

שתי הערות נוסח שמקובלות גם על המינהלת. האחת לגבי פסקה (ב)(2), אחרי המלים "את כל הבתים בהם התגורר". הסכמנו עם המינהלת להוסיף את המלים "בתוך התחום האמור בסעיף 3" כדי להבהיר שמדובר רק בבתים בתוך האזור המפונה.

יראו את כל הבתים בתוך התחום.

בתוך התחום האמור בסעיף 3.

"מי שהתגורר ביום הקובע ביותר מבית מגורים אחד בתוך התחום האמור בסעיף 3".

העניין השני הוא בסעיף קטן (ג), המונח "העתקה קהילתית". זה מונח שהוא קצת בעייתי והוא לא מוגדר היטב בתוך החוק. היה לנו כאן קושי הגדרתי ואנחנו מבקשים שיינתן לנו לנסות ולמצוא מונח טוב יותר שישקף ברמה המהותית בדיוק את מה שכתוב כאן, אבל ישקף את זה בצורה מדויקת יותר.

במהלך ההכנה.

כן. זה בתיאום אתנו.

אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון.

ה צ ב ע ה

ההסתייגות לא התקבלה


ההסתייגות לא התקבלה והיא תעבור למליאת הכנסת.

אנחנו מצביעים על אישור הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3), התשע"א-2011 בתוספת מה שהקריאה היועצת המשפטית, סעיף 44א. אנחנו מצביעים על אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית.

ה צ ב ע ה

נמנע – 1

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית


החוק אושר והוא יבוא למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00