הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

7.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 153
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, א' באדר ב' התשע"א (7 במארס 2011), שעה 10:30

מצב רשת רק"ע (קול ישראל)

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

שלמה מולה

מרינה סולודקין

שלמה בן-צבי

מנהל השידורים לחו"ל ולעולים – רדיו רק"ע, רשות השידור

צגה מלכו

מנהלת רשת א', רשות השידור, בעבר מנהלת מדור אמהרי

לינדה בר

דוברת רשות השידור

אביעד טמיר

יועץ מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים

אלעד סון

דובר המשרד לקליטת עלייה

חזי נאור

ממונה רישוי לוויני ושידורים לציבור, אגף ספקטרום, משרד התקשורת

ד"ר נגיסט מנגשה
מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי

אינה ישראלי

יו"ר התאחדות יוצאי גרוזיה-טביליסי

אברהם נגוסה

מנהל ארגון מכנף דרום לציון

אסף וינינגר

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דנה גורדון

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

מצב רשת רק"ע (קול ישראל)

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים דיון של וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא רשת רק"ע. הוועדה דנה בנושא.

זה רדיו קול ישראל.

אולי בסוף זה יהיה רשת עצמאית, מה אתה אומר על זה?

זה הפרטה, זה משהו אחר מה שאתה אומר, זה לא ציבורי.

ציבורי אבל עצמאי.

אנחנו דנו בעבר בנושא, על סכנות סגירה של רשת תחנת רק"ע, וזה לא קרה ואנחנו שמחים. אבל התחושות שאנחנו מקבלים מדיווחים שונים, גם מקהל המאזינים, גם מהעובדים, שלאט לאט מצמצמים. זאת אומרת זה כמו הסיפור על הסוס שנותנים לו כל יום פחות קש, פחות קש, ובסוף ---

חמור.

יכול להיות גם חמור. בסוף הוא כבר מת. אז אנחנו מודאגים מכך, כי אנחנו מודעים לחשיבות של הרדיו, אנחנו פוגשים הרבה מאד עולים, והם מספרים לנו על החשיבות הזאת.

אנחנו רוצים לקבל קודם כל מהמרכז למחקר ומידע סקירה קצרה על מה המצב היום, בייחוד הייתי רוצה להידרש לנושא התקציבי ועם יכולת ממדים של האזנה – כמה מאזינים, לא מאזינים, איפה מאזינים, זה הפרמטרים המעניינים. תודה.

אוקי, אני אתייחס באמת, אני אתן סקירה מאד קצרה לסוגיות העיקריות שעלו בבדיקה שעשינו.

תחנת רק"ע הוקמה בשנת 1991, בשיאו של גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר. תחנת רק"ע זו רשת קליטת עלייה בעצם.

התחנה משדרת ב-14 שפות שידור, שהעיקרית בהן היא השפה הרוסית. למעלה ממחצית משידורי התחנה הם בשפה הזו. לוח התוכניות של התחנה כולל בעיקר שידורי חדשות ואקטואליה, יומני אקטואליה, סקירות עיתונים, תוכניות בענייני כלכלה, תוכניות ללימודי השפה העברית.

אחת הבעיות העיקריות שעלו, גם בדיונים קודמים בוועדת העלייה, התייחסה לסוגיית המשדרים ובעיות הקליטה של התחנה הזו. מבדיקה שאנחנו עשינו היום עולה שבעצם יש בעיות קליטה עדיין באזור דרום הארץ בעיקר, בין חיפה לנתניה, באזורים שונים באזור תל אביב ובעוד מספר אזורים.

על מנת לפתור את הבעיה הזאת, בעצם נחוצים 22 משדרים על מנת להגיע לפרישה מלאה, לכיסוי מלא של כל הארץ. יחד עם זאת, צריך וכדאי לקחת בחשבון שאפשר להאזין לשידורי רק"ע גם באמצעות חברת הוט, מנויי הטלוויזיה הדיגיטאלית שלהם, וגם באמצעות חברת YES, וגם באמצעות אתרי אינטרנט שונים, בהם אתר רשות השידור.

מבחינת אחוזי האזנה – אז לפי מה שאנחנו יודעים ומהנתונים שנמסרו לנו על ידי רק"ע, אחוזי האזנה בשפה הרוסית הם כ-80% וזה מדובר באחוזים שהם יציבים לאורך השנים.

בשפה האמהרית, אנחנו יודעים מסקר שנערך בשנת 2004 שכ-90% מהמאזינים לרדיו, דוברי השפה האמהרית הם מאזינים לתחנת רק"ע. לגבי שפות אחרות – לא נערכו סקרים.

שוב אל האמהרית בנתונים.

אמהרית – 90% מקרב דוברי השפה האמהרית מאזינים לרדיו רק"ע. עכשיו, בשונה מהטלוויזיה ---

רוסית – 80%, דרך אגב.

אפשר לעשות איזה שהן השוואות מבחינה למשל רשת ב', גלי צה"ל – כמה אחוזי האזנה? לדעת את הנתונים.

לא, השוואה לא יכולה להיות, כי אנחנו עושים סקר נניח על רוסית מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל, ופה מיוצאי חבר המדינות נניח, שהם דוברי רוסית.

לא, ברור. מה שרציתי לדעת, בשעות שיא למשל, שיא האזנה בשעות הבוקר למשל ---

יש חלוקה, יש חלוקה.

רגע, סליחה. רשת ב', גלי צה"ל והרשתות האזוריות – כמה האזנה יש להם, אז אתה בדיוק יכול, כדי שאנחנו נוכל לתקוף את הבעיה, אז אנחנו צריכים כלים כדי להיות בטוחים שאנחנו לא ---

יש, יש. הכל קיים.

למרות שאמהרית ורוסית ושפות אחרות, לדעתי שאנחנו יותר מתמצאים בזה, ואנחנו גם חברי הכנסת שמזדמנים להגיע, אנחנו יודעים את אחוזי האזנה. זה לא סוד לנו. זה לא מפתיע אותנו.

אוקי, זה אסף בעצם באמצע.

אני בדיוק סיימתי לגבי אחוזי האזנה, אני רק אוסיף ואומר – אנחנו נתבקשנו בעצם לתת סקירה מאד מאד קצרה של הנושא הזה. אם מרכז המחקר יתבקש לספק סקירה יותר רחבה גם בנוגע לאחוזי האזנה והשוואה לרשתות אחרות, אנחנו נוכל לספק גם את זה.

אוקי.

באילת אין קליטה, דרך אגב, לפי הדיאגראמה – מה קורה באילת?

לפי הנתונים שלנו אין שם קליטה באמצעות משדרים.

אני אעדכן, ממצפה רמון עד דרומה, עד אילת ---

בבאר שבע יש.

כן, זה מקרטע, אבל יש. אנחנו צריכים ורוצים לחזק את זה. דרום, עד לאילת אין משדרים בכלל. אנחנו חיזקנו, טוב, אני בעצם ---

שנייה, תיכף ניתן לך מר בן-צבי. אסף, לגבי תקציבים.

כן, אנחנו ביקשנו את הנתונים לגבי 10 השנים האחרונות. במסמך מופיעות 5 השנים האחרונות. מה שאנחנו יודעים בעצם ---

סליחה, אסף, 9 שנים במסמך.

9 שנים.

מ-2001 עד 2010.

אני חושב שזה 10 שנים. 10 שנים. עכשיו, ממה שאנחנו רואים בעצם, עיקר התקציב של תחנת רק"ע הוא מהקצאה של רשות השידור. היא בעצם לא פועלת כיחידה כלכלית עצמאית, אלא בעצם רשות השידור היא זאת שממנת אותה, ועיקר התקציב הולך לתשלום משכורות לעובדי התחנה.

כמה עובדים יש בתחנה?

כיום יש 77 עובדים, פלוס 4 עובדים בשכר אומנים. אם אנחנו משווים את זה לשנת 2001, אז בשנת 2001 עבדו בתחנה ---

106, משהו.

106 עובדים תקניים, ובנוסף היו עוד 34 עובדים שהועסקו כפרילנסרים. זאת אומרת כוח האדם צומצם במהלך השנים במידה די משמעותית.

חצי.

כן. אני רק רוצה לספר במסגרת ביניים, שב-1991 כשרק"ע התחילה לשדר, סך הכל היו 146 עובדים, על כל השפות. זאת אומרת אנחנו צמצמנו את זה והגענו לשלב של 77 עובדים, שבעצם השידור הוא 24 שעות ביממה, בכל השפות.

עוד משהו אסף?

כן, אני רק אוסיף מבחינת תקציב, אם אנחנו מסתכלים על 10 השנים האחרונות, אז התקציב, הקצאת רשות השידור היא יחסית יציבה. אם אנחנו רואים ב-2001 כ-15 ---

מה זה ההכנסות האחרות? ב-2007 היה כמעט 1 מיליון ₪? מה זה היה, פרסומות? מה זה היה?

הכנסות אחרות זה מתייחס גם להסכמים קואליציוניים שחתמה מפלגת ישראל ביתנו, וגם למימון של משרד העלייה והקליטה, הנותן עבור לימודי שפות.

רגע, ב-2010 אני לא רואה שום הכנסות אחרות.

נכון. גם ב-2009.

2008, זה היה ממשרד הקליטה?

כן. ב-2008 – 400,000 ₪ היה משרד הקליטה.

אוקי. לפרויקט ספציפי או ל---?

לא, זה היה ספציפי של הפינות לשפה העברית – לימוד עברית, פינות בעברית, ואנחנו עשינו את זה בכמה שפות. כמובן הרוב זה רוסית.

אוקי, אסף, עוד משהו?

כן, חשוב רק להתייחס שההכנסות האחרות פה זה לא מתייחס לאותם 5 מיליון שקלים שהועברו במסגרת ההסכם הקואליציוני שחתמה מפלגת ישראל ביתנו ב-2006, שייועדו לרכישת, דובר על 10 משדרים, והם לא נכללים פה, היות והם לא במסגרת התקציב השוטף.

תודה. אני מציע שתיתן למר בן צבי.

ואחרי זה אנחנו נתייחס.

ואחרי זה ניתן לכם, כדי שתלכו לביקורת המדינה.

כן, לשמור על ראש הממשלה.

מר בן-צבי, יש לך דברים להוסיף?

כן. אני רוצה להגיד כמה משפטים כדי להספיק, קודם כל אני רוצה להגיד שאנחנו מודים על זה שהועבר הכסף, ואנחנו חזקנו את המשדרים, ואנחנו יכולים עכשיו לשדר הרבה יותר טוב גם בצפון.

אנחנו רכשנו את ה-5 משדרים למרות שהייתה בקשה לרכוש יותר, אבל אנחנו צריכים גם לתחזק אותם, והכל ביחד זה הסכום שאנחנו בעצם כבר הוצאנו אותנו. ומה שחשוב בנוסף לזה, שגם רשות השידור שילמה בעצמה את מס הערך המוסך על החמישה מיליון. זאת אומרת זה היה. עכשיו, זה לא רק 5 מיליון. גם הועברו עוד לפני זה 2 מיליון שקל, לשיפור המצב לרק"ע.

תראו, זה היה כאילו של רק"ע לשיפור המצב, אבל כל רשות השידור נמצאת במצב לא טוב. זאת אומרת אם נניח אנחנו מדברים על המשכורות, אנחנו מדברים על תנאים והכל, אז זה לא סוד, אתם יודעים מה קורה. לכן, אנחנו פשוט, אני כל הזמן מדגיש ואומר, שרק"ע זה לא רדיו בפני עצמו והוא לא פרטי, זה רשות השידור. ואנחנו חלק מרשות השידור, ולכן אני בעצם מייצג לא את רק"ע כמנהל רק"ע לכל השפות, אלא גם את רשות השידור, כי אנחנו פשוט חלק בלתי נפרד. זה דבר שהוא מאד חשוב לציין אותו.

אגב, זה מדובר לא רק כלכלית, זה גם תכנים, זה גם כל מה שבשבילנו נניח הדוגמא הטובה ביותר זה רשת ב', שזאת אחת מהתחנות הטובות בעולם מבחינת החדשות והאקטואליה.

אז כפי שאתם גם רואים, גם הצמצום של כוח האדם, וגם כאילו כמו שאתה ציינת, אתה מקבל הודעות מעובדים, ועובד תמיד אומר שהמצב הוא קשה, גם אני אומר את זה. אבל כדי לקבל נתונים שחור על גבי לבן, ולפי הנתונים האלה ללכת, אני חייב לציין שההכנה לעבודת הוועדה הזאת, הנוכחית, היא הייתה הכי מקצועית ממה שאני נתקלתי עד עכשיו, ב-40 שנות פעילותי במדינת ישראל. כי אני יודע שהייתה פנייה למנכ"ל רשות השידור. הוא הפעיל את הסמנכ"לים של הכספים, טכנולוגיות, אותי ומינהל וכוח אדם, ולכן בעצם אסף קיבל, אתם קיבלתם את כל הדברים לא לפי השמועות, אלא לפי בדיוק מה שקיים, עובדות.

תודה. חבר הכנסת שלמה מולה.

אפשר לשאול שאלה? רציתי לשאול שאלה ואחר כך אולי אני אתייחס. תראה, אדוני יושב הראש, בעיקר מעבר לשתי השפות שהן חיוניות לנו, לעולים, לקליטה שלהם, שאלת הפרסית, אדוני יושב הראש, היא שאלה באמת חיונית בכלל לנו כמדינה, כי אנחנו יודעים בדיוק ---

כתוב כאן שזה ערבית.

פרסית. זאת אומרת אני חושב שאם אנחנו רוצים להראות לציבור הפרסי, לעם הפרסי של הדמוקרטיה שלנו על היותנו מדינה ריבונית באמת שהיא, אני חושב השפה הזאת היא חיונית. אני לא בטוח שזה רק אפילו חצי שעה זה מספיק.

אני אחסוך לך, ממש בכמה משפטים. שידורים בשפה הפרסית משודרים בדרך כלל שעה וחצי ביום, כל יום, חוץ משישי שבת, ששם זה רק חצי שעה.

אוקי, אז למה כתוב פה 30 דקות רק?

לא, תקשיב, זה שידור מיוחד שהוא בגלים קצרים, מופנה לפרס, לכל העולם. עכשיו, אנחנו מתוך השעה וחצי הזאת, אני הסכמתי, אנחנו הסכמנו, שאנחנו את החצי שעה של שידור חוזר – ניתן גם ברק"ע. אנחנו רואים את זה ככבוד.

הבנתי.

אני יכול להגיד את זה במאמר מוסגר, ואני לא יודע אם אני מוסמך להגיד את זה, כי פרסית שייכת לערבית, אבל בכלל שוקלים אולי לשדר 24 שעות ביממה. אבל אין לזה קשר לרק"ע.

אין לזה קשר, הבנתי, עכשיו אני מבין. אוקי, חשבתי שזה רק ה-30 דקות בלבד. אם יש עוד דקות נוספות, אז ---

לפי מה אתם מחליטים לדוגמא שבבוכרית 30 דקות ובגיאוגרפית 15 דקות?

שאלה טובה.

בגיאורגית יש רק 15 דקות ואין שידור לחוץ לארץ.

15 דקות, זה מה שאני אומר. השאלה היא לפי מה?

אני רוצה להגיד כמה דברים, הגברת שנמצאת כאן היא הבת של השדרית שלנו, השדרית לא יכלה להגיע, אז הבת הגיעה.

אינה היא יושבת ראש התאחדות יוצאי גרוזיה – טביליסי.

נכון, נכון.

פה גם מקשיבים לרדיו אצלכם?

בוודאי.

אז זה כבר טוב.

יפה. אז אני רוצה להגיד דבר כזה. תראו, רשות השידור התחילה לשדר בשפות ב-1948. אני אעשה את זה בקצרה. זה היה הכרזת העצמאות המדינה, זה היה ב-4 שפות – שזה היה עברית, ערבית, אנגלית ולא תאמינו – יידיש. בשפות האלה זה היה.

עכשיו, אנחנו בזמנו שידרנו ב-18 שפות. אחר כך התחלנו לצמצם, כי לא היה צורך כבר בשידורים בפולנית, תימנית ויהודי קווקז. ואנחנו נכון לעכשיו, רשות השידור בכלל משדרת ב-16 שפות, רקע משדרת מתוך זה ב-14 שפות.

למה צריכים להיות השידורים האלה ובשביל מה? תמיד אני נשאל על זה. אז כמובן על רוסית אנחנו לא מתווכחים. אמהרית – אנחנו לא מתווכחים, אלא רוצים עוד יותר ממה שאנחנו משדרים עכשיו. כל יתר השפות – נניח מהן אנגלית וצרפתית משדרים 45 דקות ביממה, שלוש פעמים ביממה 15 דקות. כל יתר השפות – משדרות 15 דקות ביום. בבוכרית אנחנו עוד עושים שידור חוזר מ-12 בלילה עד 12 ורבע, שזה עוד שידור חוזר אחד.

אז כמובן ---

מישהו ער בשעות האלה?

בדרך כלל עד כמה שאני יודע – לא. אבל, אני חושב שפה מדובר על המדיניות. אחרי שאנחנו הפסקנו לשדר בגלים קצרים, ורק"ע הפסיקה לשדר בגלים קצרים, חסכנו לרשות השידור 10 מיליון שקל בשנה, כי בכלל אבד הכלח של השידורים בגלים קצרים, כבר לא BBC, לא פריורפ ליברטי, לפעמים פה ושם הם עושים את זה, כמו שגם אנחנו עושים את זה בפרסית שעה וחצי, שזה מכוון. זאת אומרת זה נגמר.

האם צריך לשדר בשפות האלה? תראו, אני אגיד לכם, אנחנו משדרים, ואני אומר דבר ש---

רגע, יש לכם בדיקת רייטינג כמה אנשים מאזינים?

אין בדיקת רייטינג, חוץ מרוסית ואמהרית, אין בדיקת רייטינג, כי אף אחד לא מעוניין. בדיקה עולה הרבה כסף ואף אחד לא מעוניין לעשות את הבדיקות האלה. ולכן, אנחנו משדרים כגוף ציבורי, כרשות השידור הציבורית. אנחנו מחויבים, ולפי חוק רשות השידור, אנחנו מחויבים לשדר לתפוצות.

תודה. חברת הכנסת סולודקין.

כן. אז קודם כל, דני תודה שעכשיו אנחנו עושים ישיבת המשך. זה מאד חשוב. המפעל של רשת קליטת עלייה מפואר, אי אפשר לומר דבר אחר, בגלל שגם שפות, גם איכות, שכל שנה טוב יותר מהשנה הקודמת.

אני אגיד לך מה שמפריע לי בכל הסיפור, המשרדים. למה? בגלל שזקוקים ל-22, קנו בכסף קואליציוני 5. עוד נשאר כסף לפחות ל-5 ---

לא, לא נשאר כסף. זה כסף לתחזוקה.

אבל אתה יודע מה עשו ברשות השידור. אמרו, אז אתם קניתם, אז עכשיו ניקח גם מכם את כסף התחזוקה. אתה מבין מה עושים?

כן.

אבל מצד שני, קשה לי להגיד לרשות השידור משהו, למה? כי אז זה עוד פעם מפיל על תקציב רשות השידור את התחזוקה, מה שלא היה מתוכנן. את מבינה? זאת בעיה.

שמואל, אני מאד מבינה את השיקולים שלך, בגלל שאתה עובד שם. אבל מה שאני צריכה לומר, אני מקבלת מכתבים שלוש שנים מבאר שבע עד אילת. וזה מאד מפריע לאנשים, או ששומעים רק מאד מנתניה וצפונה.

אחרי 5 משדרים יש שיפור, אחרי שרכשנו אותם בעצם.

היה גרוע יותר ומה שעשו ברשת קליטת עלייה ואנחנו בוועדה קצת שיפרנו את המצב. אנחנו צריכים לסיים את המשימה. איך לעשות את זה, דני, עכשיו אתה יושב הראש. אני מאד מקווה שאנחנו ביחד, מה זה משדרים בתקופת החלל? יש לנו בעיות טכניות לשמוע בשטח כל כך קטן כמו שלצערי הרב מדינת ישראל.

תודה. חבר הכנסת מולה.

תודה רבה. קודם כל אני חושב שבכלל לשדר בשפות באמת נוספות זולת עברית, זה באמת כבוד למדינת ישראל. אני חושב שזה סוג של אולי העצמה או מתן לגיטימציה לתרבות של אנשים, לשפת האם שלהם, ואני באמת חושב שזה דבר חיוני. אני יכול להגיד לגבי דוברי האמהרית, ואולי זה ישקף גם לגבי אחרים.

אני יודע כמה אנשים מבוגרים מחכים לשמוע את השידור באמהרית. באמת. פשוט מחכים. גם אם זה בצהריים, אחרי הצהריים, גם אם זה בשעות הערב. ואני יודע, שכשאני רוצה להתעדכן מה נאמר ברדיו באמהרית, אז אני מצלצל לאבא שלי, הוא מעדכן אותי, הוא מספר לי בדיוק מה היה מא' עד תו. הוא המאזין הקבוע, אני יודע. גם השמצות, גם דברים טובים, גם לא טובים.

אבא שלך צלצל לפני שבוע, הוא אמר לי – במגדל העמק אין קליטה טובה. זה ביום חמישי.

נכון. מה שרציתי להגיד, שבמסגרת חופש הביטוי שיש לאנשים, שרוצים להגיד מה שיש להם להגיד, אני חושב שהשפה האמהרית בעיני, שזה 120 דקות, זה לא מספיק. אבל אני מבין את המצוקה התקציבית שבה רשות השידור נמצאת.

אבל יותר מה שמדאיג אותי, בעיקר העניין הזה של הפרישה של המשרדים. מה, במדינת ישראל יש אזרחים סוג א', סוג ב'? מה, האילתים זה כבר מדינה אחרת? מדינה עצמאית? לא יכולים לקבל באמת שירותי האזנה? אני לא מבין. אני יכול להבין את המצוקה הכספית, אבל אני לא מוכן לקבל שאזרחים באילת לא יכולים להקשיב לרדיו, בכל שפה שהיא. זה לא משנה בכלל אם זה ---

רשת ב' הם יכולים לשמוע.

רגע, אני אומר, רשת ב' יכולים לשמוע, אבל השפות האלה נועדו למי שלא יכולים להיות צרכנים של רשת ב'. זאת אומרת, התוצאה צריכה להיות שיהיו משדרים, כדי שגם אילת תהיה פרושה ופתוחה לשפות נוספות.

אני לא יודע בדיוק איפה אנחנו יכולים, כדי לעזור לך אדוני יושב הראש. אני הייתי מבקש אולי, באמת אם זה בסופו של דבר תלוי בזה שהצעה תקציבית כל שהיא, אולי אנחנו נבקש לקיים דיון עם אנשי האוצר. יתקיים פה דיון בוועדת הכנסת כאן, כי באמת אנחנו כשליחי ציבור, הצרכנים שבאמת מייצגים את הצרכנים של אותן שפות, הן חיוניות. אני חוזר ואומר, תראו רבותיי, בשפה האמהרית, 90% מיוצאי אתיופיה, כמעט לא צורכים שפה כתובה בארץ. זאת אומרת, כמעט אין אפילו תקשורת באמהרית כתובה. אין עיתונות באמהרית, וכן הלאה.

טלוויזיה יש בקושי, כי פעם בשבוע, במוצאי שבת, וגם זו תרומה של ---

יש את אתר האינטרנט עכשיו.

זה לא באמהרית אבל. זאת אומרת, רגע, שנייה ---

איך אבא שלי יקרה, ייכנס?

כן, לחשוב שיוצאי אתיופיה, שבאמת 80% מהם, שבאמת באו אנאלפביתים, ייכנסו לאתר אינטרנט כדי לשמוע חדשות, או לקרוא. נראה לי שזה באמת אפילו ציפייה קצת מוגזמת מדי. ובכלל, התרבות של יוצאי אתיופיה היא בנויה באמת בעיקר ממה ששומעים, מעבירים מסרים באמצעות שמיעה, מכאן הולך הלאה. שזה ככה היה, ככה אפילו שמרו את התורה שבעל פה, יהודי אתיופיה, ובאמת הדברים נשמרו מאד מקוריים.

לכן, להאזנה בשפה האמהרית יש איזו שהיא חיוניות. אני חושב שזה לטעמי שעתיים זה הן לא מספיק, ואנחנו יודעים שזה גם כן לאור החלטת הממשלה להביא עוד קבוצה של 7,000-8,000 אנשים, זאת אומרת הצרכים הולכים וגדלים. פעם אני חשבתי שלא ייעשה חיוניות בשפה האמהרית. היום אני יודע שזה אף גובר.

אני הייתי רוצה שאולי, כדי לעזור לך וכולנו ביחד, זה פה באמת כאן אין קואליציה, אופוזיציה, ובאמת אנחנו ביחד. יכול להיות שזה כדאי לנו אולי לקיים הידברות עם משרד האוצר, וגם לשפר את התנאים של העובדים ברשות השידור.

כמובן אנחנו לא נתעסק, לא ניכנס לתכנים של רשות השידור, את זה אנשי המקצוע יעשו. אבל לגבי המעטפת התקציבית, אני חושב שכדאי אולי לקיים דיאלוג. אני לא חושב שישראל, זאת אומרת אנחנו ככנסת, צריכים לחכות שאיזו שהיא מפלגה שתשיג תקציב באמצעות הסכמים קואליציוניים. נו, אז, באמת?

אני רוצה לראות. הגישה צריכה להיות גישה ממלכתית, לא גישה קואליציונית. מה לעשות אם אותה מפלגה לא תהיה בקואליציה, נו? רשות השידור והשפה ברק"ע יתייבשו? נו באמת, מה הם קשורים בכלל לפוליטיקה?

לכן אני מציע שאנחנו נקיים דיון אולי מעמיק יותר, וגם עם רשות השידור. אני חוזר, רשות השידור נמצאת במצוקה תקציבית, במשבר מתמיד. אני לא חושב שאנחנו צריכים להעמיס עליהם, אבל נצטרך למצוא פתרון נוסף למה שקורה ברק"ע.

תודה רבה ואני מודה לך על קיום הישיבה.

תודה. שמואל, הרפורמה חלה עליכם? איפה אתם ברפורמה?

כן, שום פעם, אנחנו משפחה. הרפורמה נניח אנחנו מחרתיים מסתגרים בנווה אילן ואנחנו דנים על הרפורמה והכל, ואני ועוד הסגנים שלי והעוזרים שלי, הם אלה שבאים ואנחנו דנים על הרפורמה.

אגב, אני רוצה להגיד לך במאמר מוסגר לפרוטוקול, שאנחנו רשת יחידה בעולם, שאני מאד שמח שהרייטינג שלנו יורד. למה? כי אז הם עוברים לעברית ויודעים עברית יותר טוב.

אנחנו רוצים להביא עוד עולים.

אגב, אני תמיד מתגאה בשידורים שלנו בעוד כמה שפות כמו אנגלית, צרפתית ואמהרית. אבל מי שטיפח את השידורים והכל, זה צגה מלכו שהיא הייתה מנהלת ---

היא כבר לא שם, היא עזבה.

אז בדיוק. אחרי היא כל כך הצליחה, היא עברה כבר לנהל את רשת א'. אתה מבין, רואים את זה כ-, זאת אחת מהדוגמאות של האינטגרציה, של הקליטה המוצלחת.

בבקשה, צגה.

אוקי, קודם כל אגיד שאני היום בתפקיד מנהלת רשת א', אבל צמחתי, גדלתי ברשת רק"ע, עדיין אני שם, אני משרדת, שמוליק.

נפשית.

כן, אני שם. לגבי אמהרית, עד לפני שנתיים שאני ניהלתי אותה, אני יכולה להגיד, על הצרכים. יש משהו מיוחד בשידור באמהרית. כי מה שמיוחד, הצרכים של האוכלוסייה. אתם לא תשמעו באף שידור תחנת רדיו שתסביר מה זה קופת חולים. מה זה משכנתא, מה זה בנק. כל דבר הסבר מהרדיו. זה שנים, שנים.

אני התחלתי לעבוד בשנת 1988, כבר 22 שנה. עדיין קיים. ולא רק חדשות, לא רק סקירת עיתונות, לא רק מה שהולך בדמוקרטיה וציונות, אצלנו ממש כל דבר צריכים ללוות את זה. אז גם הצרכים של האוכלוסייה, גם הרקע של הקהילה, והקהילה ברובה אנאלפבית, לא יודע לקרוא ולכתוב באמהרית, ולכן אין לנו עיתונים יומיים. אם יהיו גם, כמה אחוז יכולים לקרוא?

לכן, האזרחים של השידור באמהרית זו הקהילה, יוצאי אתיופיה, זה משהו מיוחד. וגם תהליך הקליטה לוקח זמן, וגם הצרכים, ובנוסף יש גם עולים שמגיעים וחבר הכנסת שלמה מולה, אני בדיוק סיפרתי לשמוליק. ביום חמישי אבא שלו התקשר אלי ממגדל העמק ואומר לי – "תשמעי, כבר כמה ימים עולה לנו איזו שהיא תחנה ואני לא מבין איזו תחנה זה עולה, אבל זה לא שידור שלכם".

אז לכן, אני חושבת שיש צורך בכלל, כמו שחבר הכנסת שלמה אמר, אני חושבת שברכה, מתנה למדינת ישראל, יש לנו שידור בכל כך הרבה שפות.

אבל אם אתם תסתכלו איך השידורים מתנהלים ואיך מחזיקים. הבוס שלי לשעבר, שמוליק הסביר. מספר העובדים ירד משנה לשנה. אבל זמן השידור נשאר אותו דבר. השידורים אפילו נראים יותר ויותר משוכללים יותר, אטרקטיביים. נכון, אני מסכימה אתכם, לא רק רדיו רקע, כל רשות השידור, רדיו שבאמת עובד מצוין.

לכן, הייתי אומרת שרשת רק"ע, באמת מה שמאפיין, מה שמיוחד בזה, זה שחייבים למשור עליה ואפילו לחזק אותה.

תודה. שמואל, ספרדית, איך זה גם כל כך מעט דקות?

כי בהתחלה זה היה חצי שעה ואחר כך כפי שהייתה השאלה הראשונה שלך שהייתה לפני זה – צורך. הצורך ירד. עכשיו, האמת היא שבצרפתית וגם בספרדית, זה מתחיל לעלות. אבל רשות השידור לא יכולה להרשות לעצמה להגדיל שפה או להוריד שפה. זה גם אנשים, זה כוח אדם, זה צריך, זה גם מדיניות. ואם אתה שואל אותי, נניח אם משדרים ב-13, 14 שפות, אז הרבה פעמים אנחנו נשאלים, אבל האם צריך כל כך הרבה שפות, אולי צריך פחות.

להתמקד, כן.

האם זה רלבנטי, כי אנחנו משדרים כמו שאתה יודע, גרוזינית, בוכרית. יש לנו אמהרית, יש לנו גם טיגרית שבעצם זה ניב של אמהרית.

תראה, אני מניח שזה לפחות ב-10 השנים הקרובות, שיש קהל מבוגר שתלוי בשפה הזאת, ושואב ממנה, אבל בעוד 20-30 שנה, הדור הבא הוא כבר דובר עברית.

תראה, ככה אמרו בשנת 1988 ופתאום התחיל גל עלייה גדול, ואז אנחנו פרשנו את השידורים. זאת אומרת בזה אי אפשר לדעת. בעצם שידורי רק"ע – זה צו השעה, וזה תמיד היה ככה. יש עלייה גדולה – יש הגדלת השידורים. נניח ברומנית, אנחנו שידרנו בזמנו שעתיים בשנות ה-50, למה? כי הייתה עלייה גדולה מרומניה.

זאת אומרת זה כל הזמן צו השעה מה שצריך. אבך אנחנו כמובן מפגרים ממה שמתרחש במדינה מבחינה זאת.

תודה. יש עוד מישהו שרוצה להעיר? ד"ר נגוסה? רק בקצרה, כי אנחנו צריכים לסיים תיכף.

העניין של רדיו באמהרית, אני מתייחס לרדיו באמהרית, אין ספק זה תוכנית חשובה בעיקר לעולים החדשים ולמבוגרים. יחד עם זאת, יש לי הערות שצריך לעשות שינויים ושיפורים ברדיו באמהרית.

זה שלהגדיל את הזמן, זה בסדר גמור. כי ככל שיהיה יותר זמן, אפשר להעביר מסרים חינוכיים לעזור. יחד עם זאת, יש בעיה בהתנהלות של הרדיו באמהרית. הרדיו באמהרית הפך להיות מקום להשמצות, לרדיפות אישיות, זה מה שקורה בעיקר בתוכנית ביום רביעי, שהתוכנית מנוהלת על ידי סגאם אלאקו.

אנחנו כולנו יודעים, והלוואי שיהיה דיון במיוחד על הנושא הזה, ואז אנשים יכולים לבוא ולשפוך מה שיש להם. ולכן, אנחנו מבקשים שיפור בעניין זה. התוכנית ביום רביעי היא תוכנית גם בזבוז וגם התוכנית עומדת לפילוג, גורמת לפילוג בקהילה ---

זה נראה לי עניין אישי, סליחה.

בסדר, את עושה אישית?

לא, זה לא אישי ---

את משתמשת ברדיו ממלכתי ---

אני פעם ראשונה שאני שומעת את הפנייה שלך.

כשאת דיברת אני לא דיברתי. אז תני לי לסיים, בסדר?

אוקי.

זה לא הרדיו עכשיו. אנחנו בכנסת ישראל. כשברדיו שיש לך את המיקרופון את עושה מה שאת רוצה. אבל לפחות פה נדבר.

לא, לא, זה שידור ממלכתי ציבורי. זה פעם ראשונה שאתה פונה. לא שמעתי אף פעם, בשום מקום, בשום פורום.

אני אמרתי לך הרבה זמן באופן אישי.

לא, אף פעם לא ---

סליחה. זכות הדיבור היא שלו.

זה אישי, זה ממש לא ענייני.

תאמר את דברייך.

אני אומר – צריך לשנות את הדברים. אני חושב שברדיו המטרה היא לחינוך, להעצמה, להעברת אינפורמציה. זה מה שצריך להיות ולא צריך להיות רדיו לפילוג בתוך הקהילה, להשמצות, רדיפות פוליטיות, ולא צריך להיות בצורה כזאת. ולכן יש מי שאחראים, צריכים לטפל.

בימים אלה יש התארגנות לצאת בהפגנה בנושא הזה, מול מי שאחראי ברשות השידור. כי עד עכשיו שתקנו, ספגנו, הגיע הזמן שאנחנו נשים את העניין לסדר. תודה.

תודה.

אגב, אם יש ויכוחים על תכנים, אני שמח. גם אני, מכל הצדדים מקבל את זה, זה טוב.

בדיוק. אני רוצה להגיב.

אני אתן לך בסוף להגיב. כן, בבקשה נגיסט מנגשה.

תודה רבה. אני רוצה לחזק את החשיבות של התוכנית. תוכנית חשובה ביותר. אין, כמו שנאמר, שום תקשורת אחרים לעולים מאתיופיה חוץ מהטלוויזיה באמהרית, שהיא גם מחוברת ללווין, לאנשים שיכולים לקנות אותה בכסף.

אני רוצה להפריד את החשיבות של הרדיו למה שמתרחש ולתכנים. אני מקווה מאד, שברפורמה של רשות השידור תהיה הרפורמה הזאת גם ברדיו באמהרית. מישהו יבדוק את התכנים שלה, תכנים שעוברים. כולם ממתינים לה, והיא צריכה להיות, כמו שאברהם אמר, חינוכית ביותר, שתיתן מודעות על מה שקורה במדינת ישראל, ותיתן קצת יידע וגם מידע לקהילה.

אני רוצה גם להדגיש שוב, למרות הטענות והתלונות, מכתבים גם יצאו אליך אדוני המנהל. אצלי באופן אישי פעמיים יצא מכתב תלונה נגד התחנה הזאת, על השמצות, על המידע, על האינפורמציה, דיס אינפורמציה לקהילה. שום דבר לא טופל. אפילו לא קיבלתי תשובה למכתבים שיצאו אלי.

אני מקווה מאד, אני מדגישה כי, תראו, התחנה, התקשורת, איך נרצח רבין? בגלל הסטה תקשורתית, לא היה מאחורי זה, למה אנחנו ממתינים? שיקרה משהו בתוך הקהילה? אני חושבת שחייבת להיות איזו שהיא חשיבות.

אדוני, אתה כמנהל, אני אבקש ממך לזמן דיון. אני רואה בשנתיים התקדמות. יש מנהל מצוין, הוא מנהל את הרדיו ביד רמה. אבל, אם הוא מנהל את הרדיו, צריך לתת לו לנהל גם את יום רביעי. ותודה, אני מחכה לפגישה, לדיון אצלך. תודה רבה.

תודה.

אני חייבת לענות.

אני אתן לך. משפט קצר, אלא אם כן אתה מביא לנו תקציב למשדרים.

אני לא מהאוצר. אני מהמשרד לאזרחים ותיקים. מיותר לציין את החשיבות של זה, שהיא מאד מעורבת בתרבות, בזכויות.

רק בדבר אחד אני רוצה לגעת. מקודם דובר על זה שמנויי הוט וגם YES, יכולים לקלוט את הערוץ הזה. עכשיו אנחנו יודעים, בגלל הסיום של השידורים האנלוגיים, יש את הממיר לקליטת שידורי הערוצים הפתוחים.

ה-DTT.

העידן, כן.

בדיוק. אז עכשיו אני יודע שכרגע הם עושים ניסוי עם תחנת רדיו אחת ועתידיים בעתיד להרחיב את זה ל-35 תחנות רדיו. אז צריך פשוט שהוועדה תעקוב אחרי זה, וגם רשות השידור ולראות איך זה נכנס ל-35 הערוצים האלה, ואז זה יכול להגיע לכל בית בישראל, בעצם.

תודה. הערה טובה מאד. תגובה לטענות שהועלו, צגה, בבקשה.

אוקי. קודם כל, את הטענות שלהם פעם ראשונה אני שומעת. נכון, לא נעים בשיחות עם מאזינים, מאזינים אנחנו במדינה דמוקרטית, ובשיחות מאזינים כל אחד עולה. לא –

מקבלים טלפון מראש. את מתקשרת לאנשים לעלות לשידור. לנו יש עובדות, צגה.

רגע, זה התקפות אישיות.

את עושה בכוונה. את מחממת. זה פשוט לא יאומן.

לא, רגע, תשמעו. אני רוצה להגיד לכם.

הלוואי שהייתם שומעים את הקלטות.

אני אשמח מאד לשמוע. רגע, אני רוצה להתייחס. תן לי לסיים, אוקי? זה לא. קודם כל אני הקשבתי. לא נעים, אתם נמצאים בביקורת. אף אחד לא אוהב שמבקרים אותו. ביקורת, אתם צריכים לדעת, אנחנו במדינה דמוקרטית. תשכחו, אנחנו לא באתיופיה ---

זה לא ביקורת. את עושה השמצות.

אנחנו התקדמנו. רגע, שנייה.

רדיפות. את רוצה להיות חברת כנסת, תעזבי את התקשורת.

שנייה, אברהם. לא, אני לא בכנסת. תאמין לי, כשאני ארצה אני אחליט.

אבל אל תעשי את ה---

רגע, אברהם, אני רוצה לענות.

סליחה, אברהם. אני אשמח אם יש דברים ש---

רגע, משפט אחד אני רוצה להגיד לכם. שיחה עם מאזינים כל אחד עולה, וכל אחד אומר שלא יעבור את זה. נכון, יש ביקורת לא נעימה, במיוחד אחרי שממשלת ישראל החליטה לסגור את קומפאונד גולדר, להביא 8,000 שארית יהודי אתיופיה מבני הפלשמורה. בהסכמה הזאת יש קבוצה באדיס אבבה, 4,000 לא נכללו, בהסכמה אומרים אברהם לא כלל אותם, יש התקפה נגדך. אף פעם לא ---

לא, לא, לא. אז יוצרת אותו ---

התקשרנו, לא ענית. אני לא מקבלת התקפות אישיות.

אני עוצר את הדיון כרגע.

ממש אני מוחה. נגיסט אף פעם לא היה לך התקפות, אפילו לא שמעתי. אברהם, אתה יכול להגיד, אני מוחה. תדעו לכם, אנחנו לא באתיופיה, אנחנו במדינה דמוקרטית.

את יצרת את זה.

תגיבו. אני אגיד לכם, אני גאה בזה שהתחנכתי בישראל, בכללי הדמוקרטיה, גם לדעת ביקורת, לא לשדר כל הזמן רק לשבח. לא מקובל עלי. אם יש ביקורת גם עלי – תבקרו. אם אני מקצועית – אני אקבל. זה לא התקפות אישיות.

דרך אגב דמוקרטיה, אני מנהל את הישיבה. אוקי, תודה. ד"ר נגוסה, תודה.

למה את לוקחת את יום רביעי דווקא? כי את רוצה להשתמש בתוכנית הזאת.

זו תוכנית שלי. אברהם, אני התחלתי לשדר, בכלל אתה לא היית בישראל.

השמצות. זה עניין של רדיפות פוליטיות.

ד"ר נגוסה, תודה. הדבר האחרון שאני רוצה, זה כרגע לבקר את התכנים של הרדיו. זאת אומרת, זאת לא מטרת הדיון שהייתה.

בדיוק.

אני אשמח דרך אגב, ד"ר נגוסה, כמו שאתה מביא לנו נושאים לוועדה וגם נגיסט, אם יש דברים שאתם רוצים להעלות, לגבי הטעיה, ואני לא יודע אם זה שמאל, ימין, אני לא יודע מה קורה. אני מודה – אני לא מקשיב לשידורים בשפה האמהרית. אבל, אם נצטרך לעשות דיון בנושא, נקיים.

כרגע הדיון שלנו מתמקד בלתת יותר כלים, על מנת שיותר עולים יקשיבו. זה מהות הדיון, ואני לא אוהב שזה הלך להאשמות של ד"ר נגוסה, האשמות שלך לגבי הרדיו ולגבי התכנים. אני חושב שאולי יש דברים שצריך לדון בהם, אבל זה לא המקום כרגע לדון בהם.

שני משפטים אני רוצה לומר בנושא רדיו רק"ע. הם רוצים להגדיל את הכיסוי של הרשת דרומה. מבחינת תדרים, מוקצים להם תדרים, ככה שאין להם בעיה להתקין משדרים בדרום.

דבר נוסף, לגבי ה-DTT, אז כנראה יש החלטת ממשלה לכיוון שהרדיו יעלה ב-DTT. אז גם רשת רק"ע, וכל רשתות רשות השידור יעלו שם, רק שזה ייקח קצת זמן.

כמה זמן?

אני מניח חודשים.

אוקי, יפה. אני רוצה ברשותכם לסכם את הדיון.

הוועדה רואה חשיבות רבה לפעילות של רשת רק"ע, שהיא לעיתים הקשר למציאות היחידי של העולים הנמצאים בישראל, ושל מועמדים לעלייה מחוץ לישראל.

הוועדה קוראת למשרד האוצר והקליטה לתגבר תקצוב. בעבר תקצבתם. ידעתם.

תקצבנו לפי צורך.

אז לתגבר תקצוב לפעילות של רשת רק"ע.

הוועדה קוראת לרשות השידור לפתח ולחזק את פרישת המשדרים. זאת אומרת זה צריך להיות יעד שלכם, אל תחכו לנו או להסכם קואליציוני. זה צריך להיות אסטרטגיה שלכם.

הוועדה קוראת למשרד התקשורת ולממשלה, להכליל את רשת רק"ע ברשת ה-DTT בהקדם.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:15