מסרים פוגעניים כלפי נשים בתכניות ריאליטי












5
הוועדה לקידום מעמד האישה
9.3.11
הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 86
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום רביעי, ג' באדר ב' התשע"א, (9 במרץ 2011) שעה: 09:30

מסרים פוגעניים כלפי נשים בתוכניות ריאליטי

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
נינו אבסדזה
נסים זאב
אורית זוארץ
אנסטסיה מיכאלי
נחמן שי

ורד פאר-סויד, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
דקלה אליהו, עוזרת למנהלת, הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

מרים שכטר, ממונה על קידום מעמד האישה, משרד החינוך

רב סרן מגי בוטביקה, רמ"ד פרט-יוהל"ן, צה"ל

ד"ר מיכל שפירא, חברת מועצה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
איילת מצגר, סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניצן חן, יו"ר, המועצה לשידורי כבלים ולווין, משרד התקשורת

מירי בלישה, מנהלת פרויקטים, לשכת העיתונות הממשלתית

קרני זיו, סמנכ"ל תוכן, ערוץ 10
עו"ד דבורה קמחי, סמנכ"ל רגולציה וייעוץ משפטי, ערוץ 10

מיכל רוזין, מנכ"לית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

מירי נאור אליאס, מנהלת רגולוציה, "קשת"
עו"ד זהר קדמון סלע, סמנכ"לית ויועצת משפטית, "קשת"

עו"ס שלומית גרינפילד, מנהלת מרכז לטיפול במשפחה, "אמונה" – תנועת האישה הדתית

גילה אשרת, יו"ר, האגף לקידום מעמד האישה, ויצ"ו ישראל
אתי בורקין, סגנית יו"ר, האגף לקידום מעמד האישה, ויצ"ו ישראל
רונית ארנפרוינד-כהן, מנהלת, האגף לקידום מעמד האישה, ויצ"ו ישראל
שרון צ'רקסקי, לוביסטית ומנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל
תמר ניב, האגף לקידום מעמד האישה, ויצ"ו ישראל
מיכל הלפרט, האגף לקידום מעמד האישה, ויצ"ו ישראל

פרופ' אמיר חצרוני, חוקר תקשורת, מרכז אוניברסיטאי אריאל

אמילי גרינצוייג, וואלה

אוריאנה אלמסי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אריאלה אהרון

יונה רייטמן – חבר המתרגמים בע"מ





מסרים פוגעניים כלפי נשים בתוכניות ריאליטי

בוקר טוב לכולם. אני פותחת דיון בשבוע שבו חל יום האישה הבינלאומי בנושא של מסרים פוגעניים בתוכניות ריאליטי. אני רוצה לומר שהישיבה הזאת היא ישיבה שנקבעה על רקע של סערה ציבורית מאוד גדולה בעקבות התבטאותו של יורם זק במאי האח הגדול. אבל חשוב לי לציין שההתבטאות הזאת, בעינינו, היא בעצם אולי הדבר הכי הכי שולי וזניח, כשמדובר בתוכניות הריאליטי. כי כשמדובר בתוכניות הריאליטי, הגענו למצב שבו על בסיס יום יומי, הציבור בישראל נחשף למראות של השפלה, ביזוי, רמיסת כבוד נשים, ואני ארחיק לכת אפילו ואומר שהטרדות מיניות בפריים-טיים כדבר שהוא חלק בלתי נפרד מהשידורים האלה.

בחרנו להתמקד במסגרת הדיון הזה, בכמה ז'אנרים. גם בתוכניות הריאליטי הספציפיות הישרדות, היפה והחנון והאח הגדול, שאלה תוכניות שעל בסיס קבוע מייצרות מסרים פוגעניים בנשים וממש מציגות נשים בצורה הבזויה ביותר ורצינו גם לקבל את סקר הפרסומות, הפרסומות הסקסיסטיות של ויצ"ו, שזה סקר שהם עושים כל שנה לקראת יום האישה הבינלאומי והמטרה של הדיון הזה היא לא רק לדבר על זה, אלא המטרה של הדיון היא להגביל את זה ואני מאוד מקווה שנצליח כאן להגיע להבנות.

אני רוצה בפתח הדברים לציין בחומרה את העובדה שאין כאן נציגים מההפקות של התוכניות האלה. הם בחרו בפחדנות לא להגיע לכאן ויש כאן מעשה שהוא לא ייעשה, כי השידור הציבורי, עם כל זה שהוא בידיים פרטיות, הוא לא עניין לחברות פרטיות כאיזה מכונת רייטינג משומנת. זה עניין לציבור כולו וכשוועדת הכנסת קובעת דיון, היה ראוי שחברות ההפקה האלה יעמדו כאן ויסבירו לנו בעצם את עולם השיקולים שמנחה אותם, את היכולת שלהם להגביל את התכנים האלה, אני חושבת שזה מאוד חשוב. אנחנו נדבר עם נציגי הרשות השנייה, יש כאן נציגים גם של ערוץ 10, גם של ערוץ 2, אני חושבת שאנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לנהל את הדיון הזה ללא נציגי ההפקות, אבל יש בזה אולי משהו מהאווירה שרואה בתוכניות האלה איזה נכס פרטי, כאילו אין להם השפעה על האטמוספרה הציבורית. התוכניות האלה הן מסר שלילי ביותר לכל מי שצופה בהן ואני כבר רוצה לומר, הגבלות גיל, לא באמת עוזרות. לשים איזה כתובית או שקופית של לצפייה מגיל 14 בלבד, עם כל הכבוד, כשאתה משדר תוכנית בפריים טיים, בשמונה וחצי בערב, המסך פתוח בבית וכל ילד עובר לידו, זה לא באמת מסייע ולכן אני לא חושבת שהמסר שלנו הוא הגבלת גיל, המסר שלנו צריך להיות הגבלת תכנים וזה מה שרציתי לומר בפתח הדברים של הישיבה הזאת.
יש כאן חברי כנסת, אתם אולי רוצים לומר כמה דברים, בפתח הישיבה?

אפשר לראות על מה מדובר, אנחנו בכלל לא מבינים על מה המהומה הזאת. אולי אנחנו נשתכנע שהתוכניות הן מאוד טובות ואולי עוזרות לחינוך של ילדי ישראל. אני לא רואה טלוויזיה.

אני מברכת את יושבת הראש על קיום הדיון ואת האורחות והאורחים שהגיעו לכאן היום. אני חושבת שהסוגיה הזו חשובה מאין כמוה. זה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימים בנושא. התקיים כאן לפני כחצי שנה דיון עם הוועדה לשלום הילד, יחד עם הוועדה למאבק בסחר בנשים. יזמנו דיון על התוכנית סופר נני ועל התכנים הפוגעניים שמשודרים שם והניצול הציני של הקטינים, כדי להעלות את הרייטינג. במקרה הזה אנחנו מדברים על ניצול ציני של נשים בתוכניות שציינת ומבחינתנו זה מחזיר אותנו לשנות האופל של ימי הביניים, שהיו מכניסים את המתגוששים לזירה וכולם היו עומדים ומריעים עד שנשפך דם ובמקרה הזה, פגיעה מילולית או השפלה, היא לא פחות מדם ולפעמים אפילו יותר. ויש כאן, מעבר לפגיעה האישית באדם כזה או אחר, יש כאן איזה שהם מסרים שעוברים באופן קבוע דרך המסך וההתבטאויות בעיני הן לא זניחות והן לא שוליות. ההתבטאויות האלה הן קשות, הן פוגעניות. המסך הגדול מהווה מודלינג לקטינים ולצעירים שצופים ואת ההתנהגויות האלה אנחנו רואים אחר-כך במערכות ומסגרות אחרות. שואלים למה החברה אלימה, כי נותנים לזה לגיטימציה בכל המערכות שבהם אנחנו נפגשים ויש כאן שתיקה כללית.

לא בכדי לא הגיעו הזכיינים ואלה שמפיקים את התוכניות.

הזכיינים – פה.

סליחה. חברות ההפקה לא הגיעו ולא בכדי. מדובר פה בשיקולים של כסף, בואו לא ניתמם. יש כאן שיקולים כספיים שלצערנו הרב, היום הם גוברים על הכל ודמם מותר ודמן מותר ומותר לעשות את הכל על המסך והביקורת שלנו היא גם לרגולאטור, לרשות השנייה, שצריכה לפקח על התכנים ואנחנו כרגע עובדים על נוסח של חוק שיחייב את הרשות השנייה בפיקוח יותר מעמיק ובמידה והזכיין ישדר תכנים פוגעניים, הוא ייכנס על-פי גובה הפרסומות שהוא ירוויח בתוכניות האלה. ורק כשזה מגיע לכיס, אנשים מבינים. לצערנו הרב, זו הדרך היחידה שאפשר לפקח ולבקר.

אגב, לא מדובר פה באמירות אגב, אלא בשיקולי רייטינג ובעריכה מאוד מאוד מחושבת ומתוכננת ובוחרים בדיוק את הסצנות ואת התמונות ואת הקטעים שרוצים להראות לנו. ובפרומואים זה נעשה הרבה יותר גרוע. ולכן, כשמישהו עושה את הרווחים עם גבם וגבן של אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל בצורה פוגענית, מעליבה, משפילה, באמת בצורה הכי בזויה, צריך לשלם. ורק ככה מבינים. תודה.

אני רוצה לומר שגם בעניין הזה אני רוצה לברר דרך הדיון הזה, מה כרגע, איזה כלים, איזה שיניים יש לכם כרגולאטורים, לשלוט בתכנים האלה ובמידה ולא, אנחנו כאן המחוקקים, כדי לתקן כל בעיה. תראו, יש הרבה פעמים טענה שאומרת – הנשים האלה עושות את זה מבחירתן. הנשים שעל המסך הן מייצגות, מבחינתי. אם אני צופה בתוכנית שפוגעת בנשים ומבזה אותן, זה פוגע בכל ציבור הנשים במדינת ישראל. השאלה היא לא לגבי הבחירה החופשית של אותן נשים, האם באמת הן עושות את זה מתוך בחירה או לא עושות את זה מתוך בחירה. השאלה מה אנחנו, כחברה, רוצים שייראה על המסך שלנו, במסר של איך נשים נראות על המסך. וכשנשים מוצגות פעם אחר פעם כטיפשות, כאובייקט מיני, נשים מוצגות אך ורק כגוף חשוף, כנשים מוצגות כמי שהן קלות, אפילו זה הגיע למצב שבו הזמנה לאונס הפכה להיות חלק מהאמירות בתוכנית האח הגדול. כשהדברים האלה הם מוצגים בשעות הצפייה שבה כל משפחה בישראל יכולה לצפות בתוכניות האלה, אני חושבת שאין מנוס מאשר לדבר באמת גם על קנסות, אבל גם על הגבלת תוכן.

אני רוצה כרגע לשמוע את איילת מצגר. את מהרשות השניה. אגב, כל מי שמשתתף בדיון, שיציג את עצמו לפרוטוקול, אנחנו בדיון משודר. השאלה שלי אלייך היא למעשה מה כרגע, איזה כלים יש בידיים שלכם כדי להגביל הפקות מהסוג הזה ומה אתם יכולים לעשות כרגע, על-פי המצב בחוק, ואם אתם לא יכולים לעשות, אז אנחנו בהחלט נשמח להיכנס לתוך הוואקום.

סליחה שאני אשאל את השאלה, אולי היא לא חושבת שצריך בכלל להגביל. אולי צריך אפילו להאדיר. זאת אומרת, לא שמענו שהיא מסתייגת בכלל ממה שיש בתוכניות. היא שואלת מה הכלים, אולי מבחינתך לא צריך כלים.

בוקר טוב. אני אנסה לתת תמונה יותר רחבה לגבי המקום של ההסדרה בתוך העניין הזה והסוגיות. ראשית, אני אישית מברכת על הדיון הזה, אני חושבת שזה סוג של דיון שמאוד חשוב שהוא יתקיים, במיוחד השבוע, אבל באופן כללי בחברה שלנו זה דיון חשוב ואני חשובת שיש פה הרבה סוגיות שכדאי לשים אותן על השולחן, ללבן אותן ולדון בהן עם כל הגורמים הנוגעים לעניין.

המצב ברשות השנייה, אנחנו טיפלנו בשנים, במרוצת השנים, דווקא בנושא הסקסיזם בפרסומות, בצורה מאוד יעילה, לטעמי. אני חושבת שתמונת המצב היום היא מאוד שונה מתמונת המצב שהיתה בעבר, גם כצופים סבירים אנחנו רואים שיש ירידה, יש פחות פרסומות שיש בהן מסרים פוגעניים מאשר בעבר.

עוד מעט נראה את המצגת של ויצ"ו ונראה אם זה נכון.

תמיד אפשר לשים זרקור על דברים מסוימים, אבל אני מסתכלת על תמונה רחבה של דברים שבעבר היינו פוסלים הרבה תשדירי פרסומת, היינו קובעים הפרות בעניין הזה. הגענו אפילו לבית-המשפט העליון לגבי החלטות שלנו לפסול פרסומות שבסופו של דבר בית-המשפט העליון דחה את ההחלטות שלנו. אבל נקטנו בהרבה מאוד צעדים ואני חושבת שאנחנו עשינו בעניין הזה עבודה שהביאה לשינוי במצב.

ההסדרה של התוכן היא שונה. החוק לא נותן את אותה דרגת חופש להתערבות בתוכן, מאשר בתכנים פרסומיים. העקרונות של חופש הביטוי הם מאוד מאוד חזקים בכל מה שנוגע ליצירה והמצב המשפטי שאנחנו נמצאים בו, בגלל היותנו במדינה דמוקרטית, ברוך השם, אני מניחה שכולנו מברכים על כך.

בוודאי.

יש חופש ביטוי מאוד רחב, במיוחד ליצירה. גם בית-המשפט העליון אמר את דברו כמה וכמה פעמים בעניין הזה, בסוגיות שנוגעות לא רק לשידורים של ערוצים 2 ו- 10, אלא גם לשידורים של ערוץ 1. המרחב של החופש הוא מאוד גדול והיכולת של גופי ההסדרה להתערב בתכנים, היא מוגבלת. יחד עם זאת, אנחנו כן מתערבים באותם מקומות שאנחנו מרגישים שיש הגזמה. אם זה בנקיטה של סנקציות.

תסלחי לי, מה שקרה בעונה האחרונה של התוכניות האלה זה לא הגזמה.

אני מציעה שננתח את זה. כי יש פה אמירות שהן לא, אני לא סבורה שכולם מחוברים לאירועים ספציפיים שהיו. מכיוון שאנחנו לא בודקים את השידורים לפני, אנחנו רואים את השידורים.

אל תאפשרו שידור חי, זה משהו לא אחיד.

אנחנו רואים את השידורים לאחר מעשה.

אז איך יש לכם יכולת לפקח על התכנים?

זה תפקידה של ועדת ביקורת.

זה הפיקוח, במדינה דמוקרטית. רואים שידור ואם יש הפרה של משהו, של חוק..

צריך אולי יועץ משפטי תוך כדי. סליחה, אני אומר, למשל בכנסת או בממשלה, יש יועץ משפטי ויש מבקר.

גם לנו יש יועצים משפטיים, יש אנשים שזה מקצועם.

אז יועץ משפטי, תפקידו תוך כדי להעביר ביקורת, מבקר לאחר מעשה.

תוך כדי שידור?

תוך כדי שידור.

אני לא מכירה מדינה דמוקרטית שבה ההסדרה של התוכן היא תוך כדי.

לא, שלכם, לא שלנו. אני לא שולח שום יועץ משפטי. אני אומר – אתם, מהצוות שלכם, שיהיה מישהו שיכול אולי להגביל תוך כדי, לומר – יש פה איזה מידה של הגזמה ואולי לעדן את הדברים.

נכון להיום אין לנו את זה.

בעיקר כשמדובר בתכנים שהם על גבול הפורנוגרפיה, כמו למשל ביפה והחנון שהן התבקשו לפסל על גופה העירום פריים טיים.

על השידור הזה כן ניתנה הפרה וסנקציה לזכיין, במיוחד אם זה פרומו.

מה היתה הסנקציה?

הסנקציה שהרשות נוקטת בדרך-כלל זה נקיטה של נטילה של זמן פרסום. זאת אומרת, סל הפרסומות שמותר לזכיין לפי חוק לשדר מצמצמים אותו ופוגעים בכיס, למעשה. זו סנקציה כלכלית.

באיזה חלק יחסי?

יש לכם יכולת להוריד תוכנית? פשוט להוריד תוכנית מלוח המשדרים?

זה בעבר, הוא לא נעשה, למיטב זיכרוני. אפשר לפסול תוכנית אם היא מנוגדת לחוק או לכללים. עוד לא היה מקרה כזה. אני רוצה לציין גם לגבי היפה והחנון וגם לגבי האח הגדול או הישרדות או כל תוכנית ריאליטי שאנחנו מכירים היום, שאלו הן תוכניות שהן לא ייחודיות למדינת ישראל. אלו פורמטים שמקובלים בכל העולם. אין פה המצאה של כלכל. יכול להיות שכל מדינה באמת נותנת את הפן התרבותי שלה, לטוב ולרע, של הדברים האלה ולכן אני אמרתי מלכתחילה.

אני פשוט נעלבת בשם התרבות, לקרוא לזה תכנים תרבותיים.

תרבותי, ישראלי. יש כאן נציגה של משרד החינוך, אנחנו נרצה גם לשמוע אותה.

אבל היא אומרת את האמת שזה התרבות הישראלית. אני מאוד מעריך את כל האמת שאת אומרת. אני לא נעלב, את אומרת את האמת.

אני אומרת שהרגולאטור אינו אמור לתת חוות-דעת מטעם, שהיא על טעם אישי. הסנקציות שננקטות הן לא ניתנות בגלל טעמו האישי של אף אחד מאיתנו.

להגיד למישהי, תדפוק לה את הראש במקלחת ואחרי זה תעשה לה מה שאתה רוצה, זה לא טעם אישי. זה עבירה שהיא על גדר הפלילי.

אם את רוצה, אפשר לדבר גם על האירוע הזה, כי זה באמת היה אירוע מאוד אגרסיבי.

מדברים על נדבך תרבותי שניתן.

אנחנו רוצים, לדעתי, מה שהיה באירוע הזה, באותה תוכנית, הובעה התנגדות מאוד חריפה לאמירה של אותו מתמודד. זה לא משהו שמראש בתכנון.

זה לא היה צריך להיות משודר.

היה ויכוח שלם בין המתמודדים, זאת אומרת הסוגיה הזו נדונה בעקבות האמירה הזו. היתה התנגדות.

בחרו לשדר את זה בעריכה.

ותכף אני אדבר על זה.

חתכו והציגו את זה.

הזכיין נמצא פה והוא ידבר על זה.

זה לא במקרה. זה לא היה בשידור חי ובמקרה קרה שם משהו. היתה שם עריכה מודעת.

הזכיין נמצא כאן? בבקשה, שלום, תציגי את עצמך.

אני סמנכ"ל ויועצת משפטית שידורי קשת. קודם כל, אנחנו שמחים להיות כאן ומברכים גם כן על הדיון המאוד חשוב הזה ואנחנו שמחים שבהקשר של התוכנית האח הגדול, באמת הסיטואציה שנדונה היא הסיטואציה של המתמודד אמיר, שאמר את הדברים הקשים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו.

קודם כל, אני רוצה רק לפתוח באיזה שהיא אמירה כללית שלא, שאף אחד לא ייתפש לאיזה שהוא בלבול שבז'אנר של תוכניות ריאליטי יש משהו שהוא בהגדרה נגד המין הנשי.

לא?

תוכניות הריאליטי כהגדרה, תוכניות שיוצרות מציאות שמכניסות מתמודדים לסיטואציה תחרותית שבה המעמד החברתי של אותם אנשים נשאר מחוץ, בהקשר של בית האח הגדול, הוא נשאר מחוץ לבית האח הגדול ונכנסים לבית האח הגדול נשים וגברים.

נגד מי העורך התבטא אם לא נגד נשים?

אני לא מדברת עכשיו על האמירה שלו.

אבל זה כל התפישה.

אני אשמח להתייחס לזה.

זה מאבק של נשים נגד נשים?

יש התמודדות של אנשים, התמודדות של אנשים זה נגד זה, במצב של שוויון מגדרי מוחלט.

אל תדבר כרגע על הפורמט של תוכנית אחת, תדברי על הנושא.

אני חושבת שתוכנית האח הגדול בהקשר של הנשים היא תוכנית, ואני רוצה להציג את זה לא כפרובוקציה, היא תוכנית שמפארת ומרוממת את המין הנשי במיוחד בעונה הזאת. מי שרואה, רבותיי, מי שרואה את התוכנית האח הגדול, מי שרואה את התוכנית האח הגדול בעונה הנוכחית שלה, רואה דמויות נשיות, רבות עוצמה שבנות ישראל מזדהות אתן, דמויות נשיות רבות עוצמה במובן האינטלקטואלי, במובן הנפשי והרגשי, דמויות נשיות שעושות מעשים אמיצים ובזאת מתאפיינת העונה הזאת של האח הגדול במיוחד.

באמת, אנחנו לא רוצים להביך אותך. זה פשוט מביך אותנו לשמוע. את אישה.

למה? זה תפישת עולם. אני לא מבין. יש לה תפישת עולם שונה ממך. זה האמונה שלה.

אתם רציתם לשמוע את האני מאמין שלנו.

בדיוק.

זה המודלינג שלכם, זה בסדר.

אני רוצה לשמוע את ה-אני מאמין שלהם ושלנו, אנחנו נפיק את הלקחים.

אני מציעה שתראה קודם את התוכנית.

עצוב, אבל גם מה שעצוב צריך לשמוע. אני רוצה לדעת.

אני לא רוצה שזה יתנהל בצורה לא מסודרת.

רבותיי, אנחנו לא מובכים, אנחנו שמחים. כמו שאמרתי, זאת תוכנית עם דמויות נשיות מאוד מאוד חזקות שהן מודל לחיקוי חיובי. זה באופן כללי לגבי התוכנית.

שמזמינים אותם לאונס ומטרידים אותן בפריים טיים, בשידור חי.

ועכשיו לגבי האמירות הקונקרטיות.

הייתי שמחה רק אם תגדירי את החוזק של הנשים האלה שאת מציינת.

המודלינג שהן מהוות. ממש לתפארת מדינת ישראל.

על המתמודדות שנמצאות כרגע בבית האח הגדול, יש דברים וכל אחת מהן משדרת עוצמה מסוג שונה.

אני רוצה שתתייחסי לאמירות הקונקרטיות.

ולמדדי העוצמה שהיא משדרת.

אני רוצה להסביר. בית האח הגדול הוא משודר, הוא מצולם 24 שעות ביממה. פעם אחת בערוץ 20, 24 שעות ביממה, פעם אחת באתר האינטרנט של שידורי קשר, ששם הוא משודר בארבע מצלמות שמשדרות גם כן 24 שעות ביממה, זאת אומרת שיש לנו כאן מצב של 100 ימים, 24 שעות, זאת אומרת 10,000 שעות שמשודרות באתר האינטרנט. זה שידור חי ובלתי ערוך של אמירות של שיחות שמתנהלות שם כל הזמן. אז רק כדי שנבין את הפרספקטיבה, 10,000 שעות משודרות, שמתוכן דברים מסוימים נאמרים שהם אכן פרובוקטיביים. לנו יש את הבחירה. כאשר נאמר דבר משהו פרובוקטיבי, מה לעשות אתו. האם להבליע אותו, או האם להפוך אותו לחלק מהדיון הציבורי. ובמקרה של האמירה של אמיר, זאת הבחירה שאנחנו עשינו.

עשיתם בחירה של כסף. בואו לא נתבלבל. הבחירה היא כסף.

אפשר להתייחס בציניות לכל דבר, לכל מעמד.

תשימו את זה על השולחן.

הכל זה כסף.

תהיו כנים עם עצמכם. הבחירה היא בחירה של רייטינג.

הם עובדים לשם שמיים? הם עובדים בשביל כסף, לא הבנתי את זה.

כדי שאנשים ידברו על זה, כדי שיהיה לכם יותר פרסומות.

תסלחי לי.

אתה מוכן לעשות את זה על חשבון גופן של הנשים?

אבל מה את רוצה? התפקיד שלהם הוא לעשות כסף. זה לא הבעיה.

שיגידו את זה.

הבעיה זה לא עשיית הכסף.

זו הבעיה המרכזית.

הבעיה שלנו, אם אנחנו מסכימים לתכנים או לא.

אנחנו לא מסכימים לתכנים.

אז נשמע מה התכנים.

אנחנו חברה פרטית וזה קל מאוד להציג כל דבר שאנחנו עושים תחת הפריזמה של הכסף. אבל אנחנו מאוד מודעים לאחריות הציבורית שלנו ולרצון שלנו להביא נושאים כמו הנושא הזה של נשים, גם כן למודעות הציבורית ולדיון הציבורי ואם נאמרת אמירה פרובוקטיבית, אמירה שהיא פוגענית מאוד היתה, האמירה של אמיר, ואנחנו הסתייגנו בה.

היא פלילית. מה זה פוגענית? זה עידוד לאונס. זה פלילי, זה לא פוגעני. תגידי את הדברים כפי שהם. להגיד לדפוק לה את הראש במקלחת ואחרי זה תעשה מה שאתה רוצה, זה הסתה לאונס.

אני לא יודעת את הדברים האלה מדויק, אני לא יודע אם הוא אמר כך.

חבל שאין פה נציג של המשרד לביטחון פנים או של הפרקליטות.

יש סיפור על חבר שבדיסקוטק מחכה עד סוף הלילה.

לא, בחורה ספרדייה שנכנסה לתוך הבית.

למה בחרו ספרדייה, לא הבנתי.

להביא אמירות פוגעניות ולהבליע אותן ולהסתיר אותן, זה יהיה מעשה של חוסר אחריות. אנחנו צריכים להביא דברים פוגעניים ולא ראויים ולהציף אותם. ולהציף אותם. ולהסתייג מהם. להסתייג מהם. בראש ובראשונה להסתייג, כפי שגם נעשה בתוכנית על-ידי ארז טל ואסי עזר, במעטפת של התוכנית, וגם בתוכנית עצמה, בדיאלוג של האח הגדול שם שהיה.

אפילו אישה לא יכולה להיות מנחה אצלכם, הצורה השוויונית בהתייחסות.

ורד, אשמח לתת לך זכות דיבור.

אנחנו פותחים בהסתייגות. זה דבר ראשון. דבר שני, הדבר, האירוע עצמו, במסגרת בית האח הגדול היה, הוא גרר קונפרונטציה בתוך הבית של פרידה, שייצגה את הקול הנשי החזק בעניין הזה.

ממש חזק.

נגד אמיר ואנחנו ראינו איך התוכנית האח הגדול מייצרת דיון ציבורי ער בנושא חשוב. זה מה שהיה שם. ולהבליע את הדבר הזה, בעיני, זו היתה חוסר אחריות.

במילים אחרות, אין לכם שום קווים אדומים.

יש לנו קווים אדומים.

האם פסלתם פעם איזה שהוא מסר לשידור?

יש 10,000 שעות, סביר להניח שהיו דברים שלא נכנסו.

כן, כן. חד-משמעית כן. חד-משמעית כן. הקונטקסט של מה שקרה, הקונטקסט של מה שקרה עם אמיר, ומאחר וזה יצר גם דיון בתוך הבית, אפשר לנו להביא שיקוף של הנושא הבעייתי הזה, להביא שיקוף שלו בתוך התוכנית ולייצר את הדיון הציבורי שהוא מצדיק.

אני רק רוצה לומר שבאמת כאישה, זה קצת מעציב אותי, מעציב אותי לשמוע ממך, שאת רואה באח הגדול תוכנית שמעצימה נשים, אחרי שהבאנו ציטוטים כל-כך קשים שהם באמת על גבול ההסתה לפגיעה מינית בנשים.

אכן קורים דברים קשים כשיש לך 10,000 שעות.

אנחנו נמצאים בעידן שבו אנחנו נאבקים, נאבקים בהטרדות מיניות, נאבקים בפגיעה נגד נשים, נאבקים באלימות נגד נשים והתוכניות שלכם נותנות יד, חד-משמעית, להעצמה, פגיעה בנשים בכל הרמות.

ואתם בוחרים את הקטעים באופן מודע, כפי שאמרת כאן היום.

אם לא היינו בוחרים את הקטעים באופן מודע, אתם יודעים מה היה קורה? מישהו אחר היה בוחר את הקטעים הבלתי ערוכים. הרי כל אחד יכול ללכת לאינטרנט ולהוציא אמירות.

אל תחזירי את זה לאזרחים, תקחי אחריות על מה שאת עושה.

אני רוצה לייצר את הדיון הזה בערוץ 2, אני רוצה לפתוח את הדיון הזה. זאת האחריות שלי, לא לתת לאנשים אחרים ללקט קטעים מהאינטרנט ומערוץ 20 ולעשות את זה במקומנו. זאת האחריות שלנו. הרי הדיון יתעורר בכל מקרה.

האחריות היא לנקוט בחוסר אחריות, יפה. אני באמת מאוד מתרשמת.

אני מאוד מצטערת שאת רואה את זה כך, אנחנו לא רואים את זה כך.

אני רוצה לומר שזה באמת מדהים. ציפיתי לשמוע כאן בעיקר אם יש בעיות של אזלת יד של הרגולציה, ואני שומעת שיש כאן דברים הרבה יותר קשים.

אני מוכנה לומר משהו בשם הרגולאטור, גם להצטרף. אני ד"ר מיכל שפירא, אני חברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ואני באמת רוצה לומר מאוד מאוד בכנות שאני מאוד מברכת על הדיון הזה.

מה את עושה במועצת הרשות השנייה כדי לטפל בזה? זה התפקיד שלך, לא התפקיד שלנו. קודם כל, זה מתחיל בתפקיד שלך ברשות השנייה. של הנהלת הרשות השנייה, לטפל בזה.

ד"ר חבר הכנסת נחמן שי, אני אשמח אם תיתן לי להמשיך ולדבר.

אני שאלתי אותך שאלה.

אני אענה. אני רוצה לבחור, אני כן רוצה בכל-זאת לברך על הדיון, ברשותך, אם זה לא נראה לך אז תצטרך בכל-זאת לספוג את הרצון שלי כרגע לדבר אל הוועדה ולומר שאני באמת שמחה על כך שאנחנו נמצאים פה ובאמת אתם מתפרצים לדלת פתוחה, לפחות בראייתי, לפחות כרגע, אני גם מייצגת.

היא פתוחה לגמרי, כנראה.

כן.

היא כנראה לגמרי, אין דלת. אולי אין דלת.

אם הדיון יימשך כך אז אני לא רואה צורך.

תן לה, אולי היא תשכנע אותנו, באמת.

חבר הכנסת נחמן שי, אני אשמח.

אתה צופה בתוכנית?

אני לא ראיתי את התוכנית. אולי אני אראה אותה, אולי אני אשתכנע.

חבר הכנסת נחמן שי, אני אשמח לתת לך את רשות הדיבור, אחרי הדברים של ד"ר מיכל שפירא.

באמת, הנושא שאת העלית, באמת הסצנה הזו שהיתה ב-היפה והחנון, עם סיפור הפיסול, עורר אצלנו גם, כדוגמה, אני באה כאן כדוגמה, לדבר על דוגמה, באמת דיון שגם אנחנו לקחנו את זה מאוד קשה ולכן באמת, ביקשנו מהדרג המבצע ודרשנו מהדרג המבצע באמת לנקוט בסנקציה כפי שהוא נקט. זאת אומרת, גם אנחנו מאוד מאוד מרגישים בצורך, גם לנו, כנציגי הציבור, אנחנו ממש רואים חובה להתמודד עם הדבר הזה ואני אישה ואני גם אימא לנערה ומאוד מאוד חשוב לי, גם לא רק במסגרת התפקיד שלי, אלא בכלל להתמודד עם זה. ולכן אני רוצה לומר שאנחנו כן מאוד מאוד פועלים ומעוניינים לפעול ומעוניינים גם לפעול יותר.

יחד עם זאת, ובאמת חברת הכנסת חוטובלי באמת אמרה, האם באמת יכול להיות שאתם צריכים יותר אפשרויות לנקוט סנקציות? יכול להיות שכן. יכול להיות שבאמת יש פה איזה שהוא סוג של מקומות מסוימים, כמו שבפרסומות.

לא ענית על השאלה העקרונית – מה אתם עושים כדי למנוע תכנים כאלה. זה האחריות שלכם.

אם יש איזה שהוא קו מנחה שאתם מעבירים?

ברור שיש, רק לא מפעילים אותו.

ועובדה שקרה מה שקרה.

ברור שיש ולא מפעילים, זה מה שאני אומר. תאמיני לי שאני יודע מה אני מדבר, לשם שינוי.

אני מסתייגת מהאמירה של חבר הכנסת שי ואני אשמח לענות. איילת למשל דיברה קודם על משהו למשל.

זה לא משפיע כהוא זה. זה מידרדר והולך. אתם לא שמים לב כנראה מה קורה לכם מתחת לאף. אתם לא שמים לב לאן הטלוויזיה בורחת לכם.

זה לא בעיה שלהם, זה בעיה שלנו.

לא נכון, זו הטעות שלך, אדון זאב.

הם בוחרים תוכניות זבל, כמה שיותר, מה אתה רוצה מהם? אתה צריך להגביל את זה בחוק.

פרופ' אמיר חצרוני, אני אשמח לתת לך את רשות הדיבור, אבל לא עכשיו, רגע. אנחנו עדיין רוצים להקשיב לזכייניות. אני אאפשר לכל אחד מחברי הכנסת כאן לדבר, אני רק רוצה עדיין להבין את עמדת הרשות השנייה. האם עמדתכם היא שיש לכם כלים, אתם לא מפעילים אותם, שאין לכם כלים, אני רוצה להבין איפה אתם עומדים, או שאתם אולי חושבים כמוה, שמדובר בתוכניות שהן לתפארת המין הנשי והאנושות כולה.

אני לא מחלקת ציונים לתוכניות, אני גם לא חושבת שזה תפקידי ואני לא מצטרפת לפאר ושבח, זה גם ז'אנר שבאופן אישי, אינו מושך אותי כצופה. אבל זה לא קשור לעניין. העניין הוא שהכלים להסדרת תוכן במדינה דמוקרטית ובמיוחד במדינת ישראל, הם מאוד מוגבלים. לרשות השנייה יש כלים מוגבלים להתערב בתוכן, הרשות אינה מצנזרת תוכן, היא לא גוף מצנזר והיא לא פוסלת תוכן לפני השידור שלו, אין לה את הסמכות לעשות את זה, אי-אפשר לעשות דבר כזה ואני חושבת שחבר הכנסת שי יודע את הדבר הזה גם.

הייתם מקרינים פדופיליה בפריים טיים?

בוודאי שלא, את שואלת שאלה היפותטית.

מה ההבדל? אני שואלת מה ההבדל. גם להציג בפריים טיים מציאות שבה מעודדים אינוס נשים, זה מבחינתי דבר שהוא חמור.

אני מנתחת את התוכנית המסוימת הזו, אני לא חושבת שהיה שם עידוד לאנוס נשים. אני חושבת שאת אומרת את זה, אולי לא ראית את זה מההתחלה עד הסוף, אני אומרת את זה בכל הכנות.

זה הוצג כפי שבחרו לערוך את זה. בחרו לערוך את זה בצורה מאוד ברורה. זה לא הוצג Out of the blue. זה הוצג כפי שהם בחרו לערוך את זה.

נכון, אבל אם את היית רואה את התוכנית מתחילתה ועד סופה, כולל התוכנית שלאחר מכן, יכול להיות שהתמונה שהיית רואה היא שונה.

זה נשמע תירוץ קלוש.

זה ממש טיעון מאוד מאוד אבוד.

גם אני לא רוצה שיבזו נשים, אני פועלת למען הדבר הזה כל השנים שלי כרגולאטור. אני עושה את מה שהחוק מתיר לי לעשות ואת מה שהוא מאפשר לי. יש כללי אתיקה, יש כלל אחד בכללי האתיקה בשידורים, שאומר שאפשר לקבוע הפרה על שידור שיש בו פגיעה בטעם הטוב וברגשות הציבור.

ובקורבן שעבר את החוויה המשפילה. זה לא רק רגשות הציבור.

הרשות השנייה בעבר קבעה בעניין הזה, הגיעה לבית-המשפט העליון שפסל את החלטתה בעניין והתפישה המשפטית במדינת ישראל ושל בית-המשפט העליון זה שאסור לרגולאטור להתערב בסוגיות שהן פוגעות ברגשות הציבור, אלא אם כן הדבר מרעיד את אמות הספים, אלא אם כן הדבר הוא בלתי נסבל.

למעלה מ- 50% מהאוכלוסייה שמזועזעת מהתכנים זה לא מרעיד את אמות הספים?

בסדר גמור, לכן אני אמרתי שהדיון הזה הוא חשוב והוא מבורך ואני לא אומרת את זה בציניות.

הדיון הזה מתאר מציאות מאוד לא מבורכת. השבחים פה הם לא במקום. אנחנו רוצים לדבר.

הכנסת עושה את עבודתה, זה דווקא יפה. תודה. באמת תודה.

לפעמים צריך להגיד גם דברים טובים.

תודה רבה. שמועצת הרשות השנייה תעשה את העבודה שלה ולא הכנסת.

היא משתדלת יום יום.

חבר הכנסת נחמן שי, אולי מניסיונך, תשתף אותנו.

סיימה, איילת? אני אומר כמה מילים.

מה שאני ניסיתי להגיד זה שבית-המשפט העליון אמר את דברו, אמרתי את זה כמה פעמים. אנחנו כרשות ציבורית לא יכולים לפעול באופן שהוא לא אחראי. יש מסגרות שאנחנו צריכים לפעול בתוכן. גם אנחנו קובעים הפרות לפעמים, כשאנחנו יודעים שזה לא יעמוד במבחן של בית-המשפט. אבל זה לא אומר שבכוחנו לפסול פורמט של תוכנית כי אולי יהיה בה משהו שהוא יהיה בעייתי. זה נקרא צנזורה של תוכן וזה משהו שרגולאטור במדינה דמוקרטית לא יכול לעשות מראש.

אם הדיון הציבורי הזה, יש לו תוצאות, יש לו מסקנות, יש פה אווירה ציבורית שגם המועצה הציבורית שלנו שומעת ומיישמת, יכול להיות שבעתיד אנחנו נמצא את הדרך החוקית לקבוע סנקציות שהן יותר משמעותיות או יכולת להתמודד עם זה באופן יותר משמעותי. אבל יושבים פה עורכי-דין באולם הזה והם בוודאי יגידו לכם שברגע שזה יגיע למבחן של בית-משפט עליון, זה ייפול. אתם בעצמכם מכירים את הסוגיות שגם לא קשורות לשידורים של ערוץ 2 ו- 10.

לפחות תנסו, גם אם זה ייפול.

אנחנו מנסים.

שאלתי על קווים מנחים ועל Guide lines שיש לכם להפקות. לזכיינים.

אז אני אגיד שני דברים בעניין הזה. את הזכרת קודם את הדיון על הנושא של השתתפות ילדים.

נכון.

בדיוק בימים אלה סיימנו את האמנה שדיברנו עליה בדיון שאת היית בו, לפני כמה חודשים.

כן, כן, דיון שיזמתי יחד עם חבר הכנסת אורלב.

מחר מאושרת במועצה שלנו סופית והיא תופץ ותיושם. יש לנו גם טיוטה של אמנה לגבי השתתפות של אנשים בתוכניות ריאליטי והיא מנסה לתת מענה לכמה מהסוגיות שעלו.

מה זה אמנה?

כמו כללי אתיקה.

וגם לנושא של התנהגות של צוות ההפקה כלפי המתמודדים, אפרופו הערה שדיברתם עליה קודם, אנחנו אוספים עכשיו את כל הסוגיות שנמצאות על השולחן, כולל הסוגיות האלה. אבל אני מבטיחה לכם שזה לא יימנע דברים בעתיד, זה יכול להיות יותר להכניס את הדברים לאיזה שהיא מסגרת של המותר והאסור.

אז מה המשמעות של האמנה?

מה זה אמנה?

האמנה היא בוא נגיד קודקס שקובע כללי משחק.

למה אתם לא מכניסים את זה בתקנות שלכם? יש לכם יכולת משפטית, לקבוע מה מותר ומה אסור.

מבחינה משפטית, בית-המשפט העליון כבר הנחה אותנו שהכלל שקיים היום, נגד הטעם הטוב ורגשות הציבור, צריך להוריד אותו מהכללים. זה הנחיה שקיבלנו מבית-המשפט העליון בפסק-דין.

ופגיעה בקורבן, לא רק רגשות הציבור המהוגן, מה קורה עם הקורבן? זו שיושבת שם ומושפלת? בואו תחדדו גם את זה.

אז דווקא האמנה יכולה אולי בעניין הזה.

למה קורבן? לא הבנתי. היא באה לתוכנית וזה היא מרגישה שהיא שחקנית כרגע. מה זה קורבן? כל דבר זה קורבן אצלך.

אם מפשיטים אותה ומורחים אותה.

אנחנו בפרשת הקורבנות, אבל אין קשר לקורבן עכשיו. אנחנו מדברים מבחינה ערכית, מוסרית, חינוכית, תרבותית, האם התוכניות האלה נראות לנו, כחברי כנסת, או לא.

והיא קורבן.

אני נורא מצטערת, אבל זה לא רלוונטי אם זה נראה לנו או לא נראה לנו.

אני רק אגיד מילה אחרונה בבקשה, רק על האמנה, חברת הכנסת חוטובלי, אני אגיד על האמנה מילה אחרונה. החשיבות של האמנה זה שהיא בעצם מחייבת את כל הגורמים שעוסקים בדבר, גם את המפיק, גם את הזכיין וגם את המשתתף. כל מי שנכנס לעסק הזה, לוקח על עצמו איזו שהיא אחריות שהוא צריך לפעול לפיה. במידה ואנחנו נראה שהאמנה לא תספק כדי לתת איזה שהוא מענה לדברים האלה וזה אמרנו גם לגבי האמנה של הילדים, אנחנו ננקוט בצעדים של קביעת כללים בעניין הזה. אבל בעולם כולו, הסוגיות האלה נהוגות היום להיות מוסדרות ברגולציה משותפת, שכל הגורמים לוקחים על עצמם את האחריות. במידה ואנחנו רואים שזה לא יעבוד, אנחנו נעלה שלב אחד לרגולציה שהיא יותר אגרסיבית בעניין.

אבל למה אתם מחכים, את אומרת במפורש שזה לא נאכף, אז מה המשמעות של האמנה הזאת?

כי האמנה, כרגע היא עוד לא בתוקף, היא בטיוטה והיא תאושר על-ידי המועצה.

אבל את כבר מראש צופה את התוצאות שלה שאת אומרת שאת לא מאמינה שדברים ישתנו.

לא, אני אומרת שלדעתי, תהיה לה השפעה אבל היא לא תמנע משדרים שאולי את תרגישי כצופה שאת נפגעת מהם, כי זו טבעה של הטלוויזיה. זו טבעה של תקשורת במדינה דמוקרטית. אנחנו צריכים לקבל את העובדה שהתקשורת לא רק מייצרת תכנים, היא גם משקפת משהו שקורה בחברה שלנו. ואני חושבת שהנושא של אלימות נגד נשים, זה נורא נחמד להיטפל לטלוויזיה, אבל אם זה בעיה בחברה, צריך לטפל בזה גם בחברה.

אתם לא מבינים שיש כאן מסכים שעוברים אל החברה. אתם חלק מהחברה, אתם חלק מהבניית הקוד ההתנהגותי של החברה וההשפעה כאן לצערי היא השפעה הרסנית ולכן הדיון הזה מתקיים כי אנחנו רואים בכם גורם משפיע, הרסני ושלילי ביותר, בחברה שלנו.

חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

יש לי שאלה, אפשר לפני? שאלה קצרה.

לא, רגע.

אני רוצה לומר כמה מילים. תראו, אין לי ספק שיש הידרדרות מאוד מרשימה בתכני השידור, בעיקר בתוכניות הריאליטי. אין ספק בכלל. כנראה אתם לא רואים טלוויזיה, או אם אתם רואים, אתם לא מתייחסים לזה. זה מתייחס לכמה תוכניות, לא רק אחת.

רק בודקים את המדרוג, את הרייטינג.

וזה לא משקף, לא עוסקים בחינוך ובחברה הישראלית, כי זה תמיד העץ הכי גבוה שאפשר להיתלות בו. אתם עושים טלוויזיה, אתם עושים טלוויזיה. אתם עושים טלוויזיה ואתם אחראים למה שמראים בטלוויזיה. שתי רשויות עוסקות בפיקוח, אתם, הרשות השנייה, ואתם מועצת הכבלים. כולכם שותפים באותה מידה בעיני. באותה מידה בעיני. כי אם ערוץ 20 משדר בשתיים לפנות בוקר את הסבריה של X ל- Y, איך עושים סקס, אז זה אחריות שלכם, כי זה בכבלים, אחר-כך זה עובר, אם רוצים לערוך את זה, הופכים את זה לקטע ומשדרים את זה בתוכנית, זה כביכול בשליטה, אחר-כך זה נכנס לאינטרנט וזה הופך לנכסי צאן ברזל של עם ישראל. אם לא ראיתם את זה, אתם מוזמנים. אז אני אומר לכם שזה לא הדבר היחיד. הציגו לי השבוע ערימה של קטעים כאלה, לא האמנתי שראיתי את זה בטלוויזיה הישראלית. לא ראיתי. ושאלתי את עצמי, והם שאלו אותי מי אחראי לזה. אז אני כבר תודה לאל לא צריך להשיב את השאלות האלה, עכשיו אני בשלב שאני שואל שאלות, גברתי, לא נותן תשובות, שואל שאלות, OK?

אבל חבר הכנסת שי, הקהל רוצה לראות את זה.

הקהל רוצה לראות?

זה מה שמאכילים אותו, אל תתבלבל.

הקהל רוצה לראות את זה? אדוני היקר, הקהל רוצה לראות את זה – שילך לקופסאות האלה ששמים 25 סנט, הוא ייראה מה שהוא רוצה. הוא כרגע רואה את זה בטלוויזיה חופשית, פתוחה, שמגיעה לכל בית במדינת ישראל ואני לא בעד להגביל את זה בגיל כי זה מצחיק, לא בגיל שמונה ו- 14 ו- 22. אין בזה שום שליטה. ולא להפוך את זה לקודים שהורים יכולים לפתוח.

אני רוצה להגיד משהו שנראה לי מאוד חשוב כנקודת ציון בטלוויזיה, הוא לא סתם עולה עכשיו, הוא לא סתם, מפני שהטלוויזיה משתחררת ממשטר הזיכיונות, עוברת למשטר הרישיונות, הפיקוח עליה הולך ונעשה יותר רפה. מה שאני שומע זה שהרשויות משליכות מעליהן אחריות, עושות אמנות.

סליחה, אתה לא שומע את זה. לא, סליחה.

מקבלות הסכמה ואז התוצאה היא שאנחנו נקבל טלוויזיה.

חברת הכנסת חוטובלי, אנחנו אמורים לספוג את הדברים האלה ולא להגיב? את מנהלת את הדיון?

קודם כל, יש זכות לחברי כנסת כאן לומר מה שהם מרגישים, יש כאן חופש ביטוי, אם לכם יש חופש ביטוי להציג, בוודאי שכאן בוועדה יש חופש ביטוי לחברי הכנסת לומר את מה שיש להם לומר ואני נותנת לכם להגיב ולומר דברים. אנחנו תוקפים כי יש כאן בעינינו פשוט השחתה, השחתה של המערכת התקשורתית הזאת, שנמצאת בידיים שלכם, שמופקדת בידיים שלכם וכולם מבינים שהמצב שאנחנו עדים אליו בעונה האחרונה הוא מצב שאי-אפשר להמשיך אתו.

אני יכול להמשיך?

צריך להפסיק את המציאות הזאת.

תודה, גברתי.

אני חוזר ואומר לכם, השידור הישיר הוא חשוב, הוא חלק מהעניין, אוהבים אותו, גם מבינים שבשידור הישיר יכולים להיעשות ולהיאמר דברים שלא מפוקחים, זאת האחריות של הרשויות שהמחוקק במדינת ישראל, אתה ואני כרגע, מינינו כדי לעשות את העבודה. לא אנחנו מפקחים על השידורים. האנשים שאנחנו מינינו לעשות את זה, דרך השרים וכו' וכו', לא חשוב כרקע התהליך, הם לא עושים כרגע את הפיקוח, כפי שנדרש מהם. זאת הנקודה הכי משמעותית. ואם הם לא עושים את הפיקוח, אז זה חוזר אלינו ואנחנו צריכים לבדוק איפה נפל הפגם ולמה זה לא קורה.

עכשיו זה נוגע פה לתכנים מסוג אחד וזה נוגע, נגע וייגע, לתכנים מסוג אחר, שלא יהיה לכם, לאף אחד מכם, ספק. ואם אנחנו לא נעצור את זה בנקודה הזאת, זה ייברח לחלוטין.

איך לעצור?

נעצור שאתם קודם כל תיכנסו ואל תתביישו, אל תתביישו, ניצן, ואל תתביישי איילת, להיכנס ולבדוק את הדברים בתוכן. אנחנו בילינו הרבה שעות משותפות ביחד, כדי לבחון איך אפשר לעשות את זה. אז יכול להיות שהיום ה- Politically correct זה להיות פחות מעורבים ופחות לעקוב ופחות, אבל זה לא שחרר את הרשויות מהאחריות שלהן לתכנים, זה לא שחרר. אי-אפשר להטיל את האחריות עליהם. הם עושים את העבודה, אתם מסתכלים על העבודה בשמנו, בשמנו, בשם הציבור. אתם הידיים והאוזניים והרגליים של הציבור, ואתם צריכים להבטיח שזה לא יקרה.

אם אני, נחמן שי, צריך לכתוב מכתב לשר התקשורת, לא האמנתי בחיים שאני אעשה את זה, ולבקש ממנו לוודא, וזה מה שאני עושה היום, לוודא שהרשויות המפקחות יעשו את העבודה שלהן, אני צריך להזמין התערבות של שר, תאמין לי שאתה אפילו לא יודע כמה זה נראה בעיני עולם הפוך, שאני פונה לשר, כדי שישפיע על המפקחים, שזה התפקיד שלהם, שיפקחו באמת ויעשו את העבודה שלהם.

אני קורא לכם, גם לכם לקשת, וגם לכם בערוץ 10 כי לכל אחד יש ברוך השם את התוכניות שלו, תבחנו היטב מה אתם משדרים. לא דיברנו על אותו במאי שאמר מה שאמר לפני השידור, בעיני הוא לא צריך לחזור לביים את התוכנית הזאת. הוא לא יכול. אם זה מה שהוא חושב על המשתתפות בתוכנית שלו, הוא לא יכול לביים את התוכנית. תשעו אותו, לא ליומיים, מיום ראשון עד יום רביעי, תשעו אותו בכלל, עד סוף העונה. יש לכם מספיק במאים. תודה.

רק שאלה קצרה, לאיילת. האם קרה איזה שהוא מקרה במהלך השנים האחרונות שמישהי התלוננה מהשחקניות שהיא נפגעה כתוצאה מאיזו אמירה פוגענית או הרגישה באותו רגע שהיא קורבן תוך כדי המשחק הזה?

השאלה לא רלוונטית.

מאוד רלוונטית.

היא ממש לא רלוונטית.

אני אגיד לך למה היא רלוונטית, לא אלייך.

ממש לא. זה שאישה לא מרגישה נפגעת, זה לא אומר שהיא לא נפגעה. אישה, באותו רגע, לא תגיד שהיא נפגעה.

את תגידי לי גם מה לשאול? את תגידי לי מה רלוונטי?

זה חוסר הבנה של פגיעה מינית.

תסלחי לי, אל תתני לי מוסר מה זה פגיעה מינית, כי אני הרבה יותר חד ממך בעניין הזה. אני שואל את זה. סליחה, את לא מבינה למה אני שואל את השאלה, אולי כדי שתביני. הגברת הנכבדה מדברת על קורבנות ואני רוצה לומר שזה לא עניין של קורבן. למה? כי אני לא מאמין שהיתה איזו שהיא תלונה רשמית בנושא הזה.

אתה שואל או עונה?

אני שואל. אני רוצה לשמוע את התשובה.

הרשות לא קיבלה תלונה כזו, אבל יכול להיות שהיתה תלונה לזכיין שאנחנו לא מודעים לה.

אני רוצה לשאול, מישהו מכיר איזו שהיא תלונה?

אבל זה לא רלוונטי בכלל.

אתן לא מבינות.

אז אנחנו לא מבינות.

אז אני אסביר למה.

אולי אתה לא מבין את המטריה בכלל.

אתן לא מבינות מה אני רוצה. את הבנת את השאלה? אני רוצה להסביר לכם את השאלה, מותר לי להסביר לכן את השאלה? מה כוונת השאלה? אני רוצה להוכיח בשאלה, בתשובה שלכן, שזה לא בעיה של קורבן או לא קורבן, זה עניין של מוסר ותרבות. זאת אומרת, זה שלא היתה איזה שהיא תלונה, זה לא הופך לתת איזה שהוא הכשר.

אתה יודע כמה קרבנות תקיפה מינית לא מתלוננות?

את לא מבינה אותי, מה אני אעשה?

רגע, רגע, אני רוצה להפסיק רגע.

אתם לא ירדתם לעומק השאלה שלי. התשובה שהיא באה לומר, בדיוק לענות תשובה לגברת חברת הכנסת הנכבדה, שזה לא עניין של קורבנות, זה עניין של השקפה, זה עניין של תרבות, זה עניין שאנחנו באמת מבליגים עד, לא יודע, עד בלי די, לכל התוכניות שאנחנו רואים. וזה הבעיה שאנחנו נותנים לערוץ השני לפקח ולחתול לשמור על החלב וזה בדיוק הסוגיה שלנו. אני הבאתי חקיקה כבר לפני שנים, וזה נמצא על שולחן הכנסת, להחזיר את הצנזורה. הממשלה דחתה את זה כמה פעמים על הסף. מדוע? למה? אני לא יודע.

ידעתי למה אני לא צריך לקבל את הדברים שלך בעניין. אני לא רוצה צנזורה.

אתה לא רוצה צנזורה, אתה רוצה הפקרות. אתה רוצה לתת להם לעשות מה שהם רוצים ואתה רוצה לבקר אותם פעם בשנה ביום האישה הבינלאומי, עם כל הכבוד לך.

חבר הכנסת זאב, אני קוראת אותך לסדר.

אנחנו מטפלים בסוגיות האלה כל השנה, חבר הכנסת זאב. זה לא רק היום.

עודד מעט היא כבר תעיף אותי מפה.

אני לא רוצה להוציא אנשים מפה, כי זה דיון חשוב. אני שמחה שחברי הכנסת סוערים עליו. אבל מה שחשוב לנו, יש לנו מליאה ב- 11, כמו שכולכם יודעים, ולכן יש כאן עוד מספר אנשים שחשוב לנו לשמוע אותם כי המטרה שלנו היא בסוף להגיע לכלים אופרטיביים שאנחנו בבית-המחוקקים יכולים לתת לכם, כדי לשנות את המציאות. אני רוצה לאפשר לניצן חן, מהכבלים והלוויין.

תודה ליושבת הראש וגם אני מצטרף לברכות על עצם העלאת הנושא ואני יושב פה ואני מנסה לברור את מילותיי בקפידה, כי עד לעונה האחרונה, הייתי, סברתי שאתם, אתם, המחוקקים, בהכללה גסה, בהכללה רחבה, לא גסה במובן של גסות, משתמשים בניואנס כזה, בכותרת כזאת, והייתם רוצים שנפעל לא כפי שטלוויזיה במדינה דמוקרטית צריכה לפעול. אנחנו בטלוויזיה חופשית, יש פלורליזם רחב בתוכניות והחשש ממדרון חלקלק בפגיעה בחופש הביטוי זה עיקרון על, עיקרון יסודי שאני מניח שכולנו פה שותפים לו.

זה לא הדיון, חופש הביטוי.

חברת הכנסת זוארץ, אנחנו נאפשר לדוברים לדבר.

זה חופש הניאוף, לא חופש הביטוי. נואף אישה חסר לב.

הגבלת תכנים, בטח פסילת תוכנית ברמה קטגורית של ז'אנר או של פורמט, בעיני, זה מקרה קיצון, לא מידתי, וגם לא יעזור, לא יעזור. יחד עם זאת, אני סבור שההצטברות בעונה האחרונה במספר תוכניות צריכה גם אותנו להביא לחשבון נפש ולאכיפה הרבה יותר קפדנית, נקודתית, במקומות שצריכים התערבות. בכבלים ובלוויין אין כמעט תוכניות ריאליטי, אנחנו מתמודדים עם תופעה חדשה בעולם, ותיקה בעולם חדשה בישראל, שנקראת תוכנית האח הגדול שמשודרת 24 שעות.

זאת ה-תוכנית.

נכון.

לא, יש גם את היפה והחנון, עם כל הפורנוגרפיה.

לא הרי תוכנית ריאליטי בערוץ Broadcast שהיא טלוויזיה שמשודרת להמונים, לבין תוכניות נישתיות, שמיועדות לקהלים ספציפיים. ממה אני חושש, כב' היושבת-ראש ואדוני חבר הכנסת נסים זאב, הרי זה לא ייגמר בלילה בכיף, בתוכנית של רסיסי אחוז שנותנים זפטות ואותה פסלנו, לא את כל התוכנית, אלא רכיב מאוד ספציפי. זה ימשיך במועצת החכמים ובתוכנית ערוץ הידברות וכל מיני מקומות שמאן דהוא יסבור שזה לא לטעמו. אני חושב שהעובדה שאנחנו חיים במדינה שכל אחד רשאי לומר בטלוויזיה את מה שהוא רוצה ולא משנה באיזה פורמט.

הסתה לרצח?

אנחנו לא מדברים על טעם טוב, אתה מתבלבל. אנחנו מדברים פה הסתה לאונס ופגיעה ותקיפה מינית והתעללות ויש פורנוגרפיה, לא מדברים על טעם טוב. זה לא עניין של טעם טוב.

כל מה שאני אומר זה עד העונה האחרונה. אני סברתי שעקרונות שהמחוקק קבע.

מאחר ובעונה האחרונה נחצו כל הקווים האדומים, אני שואלת אותך מה לדעתך צריך לעשות עכשיו, עם הכלים שאתה מכיר אותם, כדי שהדברים האלה לא יתרחשו לנגד עינינו.

אז אני עונה, אבל ברשותך, עוד חצי משפט.

איך אתם מפקחים על הערוץ הזה שמשדר חי כל הזמן? תסביר לי.

אני עונה וגם ראיתי אותך בלילה עם גיא לרר, איך זה נקרא? רשת לילה.

אני מבקש שתלך לישון ב- 12, כי זה שודר ב- 12 וחצי.

ואני מודה שאני הופתעתי כמוך והסיטואציה הזאת לא יכולה להימשך. דהיינו, גם בשמיים פתוחים וגם בעובדה שהכל פרוץ ברשת, עדיין טלוויזיה מסחרית ציבורית, שקיבלה רישיון מהמדינה, חייבים שיהיו לה קווים אדומים.

פיקוח ציבורי.

בפיקוח ציבורי. ואנחנו, אני אומר לכם מה אני מתכוון לעשות. המועצה בראשותי, שהיא מועצה רגולאטורית וציבורית, היא יושבת על המדוכה עכשיו. התנאים לרישיון של ערוץ 20 הם קפדניים, דהיינו יש שם 12 מצלמות או 15 מצלמות, בעל הרישיון שקיבל מאתנו ערוץ 20, חייב לשמור על כבוד המשתתפים והמשתתפות והוא בדרך-כלל עושה את זה. היו לנו בארבע העונות הקודמות שני אינסידנטים, פעם אחת עם בובליל, שאמר את מה שאמר, גם כן.

מה זה היה נגד נשים.

על אונס.

אבל אני אומר, שאנחנו לקראת העונה החמישית נחמיר את מערך הבקרה והפיקוח במובן הזה שלא יהיה יותר פרצות, לא בשתיים לפנות בוקר ולא בארבע לפנות בוקר, חבר הכנסת שי. אני חושב שגם אתה תסכים אתי שלא היית רוצה שרגולאטור ישב עם פנקס ויפסול תוכנית או יסיר תוכנית בסוג של קומיסר של תוכן, לא היינו רוצים שזה יגיע, כי זה יגיע בסוף גם לדברים שחשובים לך ולך, כב' היושבת-ראש.

מה שכן אני הולך להמליץ זה באמת לקבוע פרמטרים הרבה יותר קשוחים. אנחנו כבר בסיפור של יורם זק, הפעלנו את סמכותנו וקבענו לראשונה במדינת ישראל כללים שיש להם גם ממשק לרשת. דהיינו, אתר מאקו.

הוא חזר אחרי יומיים, מה קבעתם?

אתר מאקו, שזה אתר חשוב בישראל, שכרגע אין עליו שום סוג של פיקוח, לא מסיווג משדרים מזיקים ובטח לא בהיבט של התכנים, קיבל הנחיה מפורשת ממועצת הכבלים והלוויין בכל הפניות שיש בהם פגיעה בנשים או במשתתפים או בקטינים או דברים מהסוג הזה, ואם הוא יפר עוד פעם אחת במהלך שידוריו את הדבר הזה, אני אומר, מצהיר פה לפרוטוקול, יינקטו נגדם צעדים מרחיקי לכת. כנ"ל לגבי שאר התכנים. למשל, אופציה אחת שיכולה להיות זה קידוד של ערוץ 20, לא רק במובן שמדובר בערוץ Pay, 420,000 בתי אב ומשקי בית יותר נכון, בוועדה למעמד האישה אסור להגיד בתי אב. אבל תחשבו לרגע, 420,000 משלמים כסף כדי לצפות בתוכנית הזאת 24 שעות ביממה. לכן זה מחייב אחריות גם של הזכיין וגם שלנו ואנחנו נאכוף גם מבחינת קידוד, ייתכן ונחליט שקידוד להורים, שהערוץ 20 הזה יעבור לנורמה הרבה יותר קפדנית מבחינת האכיפה ובין השאר, אנחנו נשקול אופציה לחייב את בעל הרישיון לשדר את הערוץ הזה ב- Delay של עשר דקות. בהשהיה.

מי יפקח בעשר הדקות?

כבר היום בתנאי הרישיון, בעל הרישיון תפקידו, בקונטרול, או בניידת השידור, איפה שלא משדרים את זה בנווה אילן, לאייש עורך של תוכן 24 שעות, שהתפקיד שלו זה לוודא שבארבע לפנות בוקר אין שם איזה Disaster. אנחנו נאכוף את זה בצורה כזאת ואני לא חושב שיקרה משהו, אנחנו לא רוצים לפגוע בתוכניות הריאליטי, אנחנו לא חושבים.

אבל על הדרך אתם פוגעים בציבור, מה זה אתם לא רוצים לפגוע בתוכניות הריאליטי?

לא לא לא, אנחנו לא רוצים. אי-אפשר הרי, בגלל שיש לנו בעיה נקודתית, לשפוך את התינוק עם המים.

זו גם לא המטרה שלנו. המטרה שלנו היא להגן.

אנחנו רוצים, הפורמט הזה הוא פורמט מצליח בכל העולם, הוא מצליח גם בישראל, לא במנדט שלי להכריע שיפוט ערכי אם זה טוב או לא טוב.

לא כל מה שקורה בעולם צריך להיות מודל למדינת ישראל. בואו לא נתבלבל ונאדיר כל-כך את כל מה שקורה בעולם.

הלוואי והיינו כמו בעולם. אנחנו הרבה יותר גרועים.

התנאים לקבלת הרישיון יוחמרו והיא תהיה, אמות המידה לקבלת הרישיון לעונה הבאה, העונה השישית, אני כבר אומר, יהיו בערך בקרה הרבה יותר קפדני והרבה יותר מצומצם. עדיין, בתוך גבולות של שמיים פתוחים וחופש לא מוחלט.

אני חושבת שחייבים להוסיף פרמטר, לא רק של פגיעה ברשות הציבור, אלא מסרים פוגעניים כלפי נשים, שמסרים פוגעניים כלפי נשים לא יכולים להופיע על המסך.

את צודקת לחלוטין. אין ויכוח.

וצריכה להיות גם סנקציה כספית כבדה או משהו שאפשר יהיה באמת לאכוף אותו.

נסדיר את זה בחקיקה. אין שום בעיה.

השאלה אם באמת העניין הכספי יעזור.

יש כאן עוד הרבה מאוד אנשים שצריכים לדבר ובמיצג פרסומות של ויצ"ו, אז אני רוצה לעשות את זה בצורה מסודרת. נציגת ערוץ 10, קרני זיו, בבקשה.

שלום. אני סמנכ"לית התוכן של ערוץ 10. אחד, אני רוצה להסיר איזה רמות של ציניות שאני קצת מרגישה שיש בדיון הזה. אני לא מחשיבה את עצמי כבן-אדם ציני, אני משתדלת לעשות טלוויזיה לא צינית וכן, גם אפשר להגיד את העובדות. הטלוויזיה המסחרית אמורה להרוויח כסף, אני לא חושבת שאנחנו צריכים להתבייש בזה.

לא על חשבון נשים.

שנייה. אחר-כך, פשוט, אם אני לא אגיד את זה, אז יגידו לי – איך את לא אומרת שאתם מרוויחים כסף. כן, אנחנו מרוויחים כסף. ושתיים, והמדד שלנו לכסף, ותכף אני אגיע לעניין עצמו, אבל אני פשוט, אני מקדימה את זה, מכיוון שברור לי שאני אגיע לדברים העיקריים ואז יגידו לי – אבל את לא מדברת על רייטינג. כן, אני מדברת על רייטינג, אני מדברת על רייטינג בלי להתבייש, זה זכות הקיום שלנו כערוץ והרייטינג שלנו נובע מההחלטה של הצופים שלנו לראות או לא לראות אותנו וחלק גדול מהצופים שלנו או החלק שלפחות אנחנו בוודאי מעוניינים בו, זה נשים, בטח לא פחות מגברים. אז גם בעניין הזה אני אומרת – אפילו מהמקום הכי ציני, אנחנו כן משדרים וכמי שחושבים על התוכניות, חושבים עוד פעם, בציניות, כי אנחנו רוצים שאנשים יבואו לראות אותנו, על המקום של נשים ואני לא יודעת אם זה משמח אתכם או לא, אבל בערוץ 10 חלק גדול ממי שחושב על התוכניות, ממציא את התוכניות, מפיק את התוכניות ואחראי על התוכניות, זה נשים.

ממש לא מביא כבוד.

זה ממש מעציב.

זה גם לא נותן לזה לגיטימציה.

אין קשר. כל מה שהדיונים אומרים זה שאין קשר אם זה גבר או אישה. עלבון הוא עלבון הוא עלבון.

את הבת הפרטית שלך היית שולחת להופיע במופעים האלה? בתוכניות האלה?

כמה מהידידות הטובות ביותר שלי הן נשים. מה זה שייך?

את אותו מדד אישי שהיית רוצה.

אל"ף, הילדה שלי רואה אתי.

את תשלחי אותה להופיע בתוכניות האלה?

כשהיא תהיה בגיל שלה היא תקבל את ההחלטות שלה.

זה לא עושה את זה לגיטימי.

בואו נאפשר לה לדבר.

אני לא חושבת שנדון על אף אחת מהבנות של מישהו אחר. את רוצה שנדון על הבת שלך? נדון על הבת שלי. אני לא מתכוונת לדון אתך על הבת שלי.

כי את צריכה להסתכל בראייה ביקורתית.

מכיוון שהועלו כאן שמות של שתי תוכניות של ערוץ 10, אז קודם כל, אני רוצה לעשות ביניהן הפרדה. דיברו גם על הישרדות וגם על היפה והחנון. נתחיל מהישרדות. אני חושבת שהישרדות מציגה נשים באופן שהוא שווה לגברים, הן מתמודדות כמו גברים, במשימות שחלקן מנטאליות.

בלי בגדים?

איזה דיון שלא נותנים לבן-אדם להגיד חצי משפט. אם רק לחברי הכנסת, אז ידברו חברי הכנסת ואנחנו נקשיב, נסכם ונלך הביתה.

עם חברי הכנסת, בדרך-כלל זה מה שקורה, חברי הכנסת מדברים. לפחות כאן, בדיון הזה.

אבל ביקשו ממני לדבר, אז אני מנסה.

בבקשה.

אני אומרת, מבחינת המשימות, גם המשימות המנטאליות, גם המשימות הפיסיות, מתמודדות נשים בדיוק באותם משימות שגברים מתמודדים, לא פחות בהצלחה. בכל גמר שלנו היו גם נשים שהגיעו, זאת אומרת מהבחינה הזאת, אני לא רואה הבדל. האם הם בבגדי ים? כן, הם בבגדי ים.

תתייחסי בבקשה לבעיות.

אני מתייחסת. ברור לי הרי שבגדי הים זו הבעיה.

אפילו כבר לא בגדי הים.

אז תגידו מה הבעיה. אני מרגישה שבדיון הזה, בגדי הים הם הבעיה ולצורך העניין, גם אם כבר נכנסים לעניין בגדי הים, גם הגברים בבגדי הים, לא תמיד זה מראה כל-כך נעים לראות גברים בבגדי ים, בטח לא יותר מאשר חלק מהנשים שם. זה לא ה- Issue, זה לא העניין.

על מה הדיון?

אני מרגישה שלפחות בהישרדות, הדיון הוא במקום הזה, אלא אם כן אני טועה.

בתוכנית האחרונה הצגתם נשים חשופות גוף, בתוכנית האחרונה שלכם, גם בגדי ים לא היו.

זה שתי נשים, נכון, אני יודעת בדיוק על מה את מדברת. שתי נשים, היו באי בודד, לא ראו כלום, ראו את הגב שלהן, תראו, אני עוברת על התוכניות האלה, רואה אותן, פוסלת חלק מהדברים לשידור. מודיעה לך שכשהיו פריימים שבהם הרגשתי לא נוח, השוטים האלה הורדו. האם הייתי צריכה להוריד את העוד שני שוטים שהיו שם? יכול להיות, לדיון. אבל אני אומרת לך שהדבר הזה נבדק בהקפדה במחשבה, לא עבר כלאחר יד. שתי בחורות שהיו על אי בודד, לבד, בלי גברים, קיבלו החלטה.

בלי גברים? כל עם ישראל.

אני מניחה שחלק מכם לפחות גם שמעו את הקונטקסט, ישבו שתי נשים, היתה ביניהן שיחה מקסימה, על האווירה ביניהן, החליטו להוריד את החלק העליון של בגד הים ולהיכנס למים. לא ראו כלום, ראו את הגב שלהן. כן, הם החליטו להוריד את בגד היד שלהן, מה שראו היה מטושטש, אם בכלל ראו ואני אומרת לכן שזה אחרי שגם עברנו על הדבר הזה.

אני חייבת להגיד, כמישהי שצופה בתוכניות האלה.

שנייה, אני רוצה לאפשר לגב' זיו לסיים את הדברים שלה.

לעניין, העניין עצמו של בגדי הים, ואני אומרת, כן, נכון, הן כולן בבגדי ים וכן, נכון, מצלמים נשים ואיך שהן נראות בבגדי ים. האם הן צריכות להתבייש באיך שהן נראות בבגדי ים? לא חושבת.

הישרדות מס' 1, בכנסת ישראל, אני חושבת שזה פשוט עשר דקות לשבת ולדבר על זה, זה לא המהות כאן, כמה אפשר לדבר על זה?

זה לא הדיון.

עשר דקות. את לא משווקת כאן את ההישרדות.

לדבר על הפורנוגרפיה.

חברת הכנסת זוארץ, בבקשה, אנחנו לא מתקדמים כך. אני רוצה לעשות כאן סדר. הנכונות שלכם להגן בחירוף נפש על השוויוניות המדהימה של התוכניות האלה, כאילו אין כאן בעיה אמיתית. תשמעו, יושבת כאן קבוצת נשים, אני לא מתעלמת מזה שהדיון מביא אנשי מקצוע שהן נשים, נשות מקצוע, אני מצפה באמת, ציפיתי שיהיה קצת יותר, תהיה קצת יותר רגישות לעובדה שיש כאן באמת בעיות אמיתיות של תוכן שאנחנו נתקלים בהם ואם אתם לא הכתובת לקבל את התשובות, אז זה בסדר, אנחנו נפעל בכלים אחרים כדי לקבל את התשובות.

חברת הכנסת ציפי חוטובלי, אנחנו אתמול עשינו סקר ויש תוצאות שיכולות לתת לכם מענה.

אני רוצה באמת לאפשר לכן להציג את הסקר ואת הפרסומת, יש לכן חמש דקות בשביל זה.

אני חושבת שאנחנו נחליט אחר-כך אם נראה את הפרסומות. לעניין הסקר עצמו, כחלק מהדיון כאן. אני מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצ"ו ישראל ואנחנו מזה השנה השלישית, עושות את אות הקלון לפרסומת הכי סקסיסטית כל שנה. לצערנו הרב השנה עלה רף בפרסומות הסקסיסטיות עד לכדי רמיזה לפדופיליות, לאלימות כנגד נשים. אני כבר לא מדברת על עידוד לרזון ואנורקסיה והפרעות אכילה שאנחנו נלחמים בתקציבי ענק במדינת ישראל, כנגד העניין הזה והרי הרוב הגדול של הצופים הם בני נוער ובנות נוער וההשפעה היא מאוד מאוד דרמטית ומשמעותית גם בפרסומות וגם בתוכניות הריאליטי ואני חושבת שיהיה מעניין מכאן לבוא ולראות מה התוצאות של הסקר ואני אתן רק שלוש שאלות.

שאלה אחת ששאלנו היא לדרג באיזו מידה תוכניות הריאליטי לדוגמת הישרדות, היפה והחנון ואחרות, כמו האח הגדול, מציגות נשים בצורה מינית. כ- 50% מהנשאלים במדינת ישראל ענו שהנשים מיוצגות בדרך המינית, אבל אני רוצה להגיד רזולוציה יותר גדולה – 50% זה המון, וזה כאלו שיש להם דעה. 25% אמרו – לא יודעות. זה אומר, בסטטיסטיקה, 75% מבעלי הדעה באים ואומרים – הנשים מוצגות כאן באופן סקסיסטי ומיני.

שני שליש. אם 25% אמרו לא יודעים, נשאר 75.

תן לי, יש לי נתונים שאנשי סקרים עשו ולא אתה, והם מומחים לעניין הזה, OK?

שאלה שנייה שביקשנו לדרג ורצינו על דברים אפילו ספציפיים, באיזו מידה הדגשת המראה החיצוני של משתתפות בתוכניות ריאליטי מעודדת נשים ונערות לעבור ניתוחים פלסטיים להגדלת חזה ושפתיים. כ- 40% מאלו שיש להם דעה אמרו – מעודדת. זה מעודד אותם.

זה נשאל נשים או גברים?

זה גברים ונשים.

מדגם מייצג.

כשאנחנו נכנסים ואי-אפשר להיכנס עכשיו לרזולוציות של הפרשנות של העניין הזה, כי מה שקורה, בכל תוכניות הריאליטי האלו, העידוד של הדימוי הנשי החיצוני לחזה מהסוג הזה וכבר היו לנו ציטוטים, מה משמעות החזה באח הגדול ולשפתיים ולדימוי גוף רזה, הוא עידוד לבנות דימוי גוף רצוי בעיני החברה וזה הדימוי גוף של האישה וככזה, זה מעודד נשים למצוא חן בעיני גברים, לעשות את השינוי בניתוחים פלסטיים שמבחינתנו, הנתון הוא מזעזע.

נתון נוסף, ככה לקינוח, כשליש חושבים שהאנשים, הדימוי שלהם שמוצג שם כלא חכמות. כל תוכניות הריאליטי הסיגו אותנו לאחור מבחינת התפישה של הנשים את עצמן ומבחינת התפישה של החברה את עצמן ומבחינת הדימוי של הנערות שהולכות וגדלות מה זה דימוי גוף, מה זה אישה, מה היא יכולה ובעניין הזה, אני מצרה על הדיונים שהיו ברשות לפני חודש וחודשיים, אני מבינה שהיו שם שתי ישיבות לא להגדיל, היה דיון לא להגדיל את שעות הריאליטי.

הצביעו בעד.

והצבעתם בעד ואני לא מבינה באיזה עולם אתם חיים כשהחלטתם להגדיל את השעות.

אני רוצה להגיד לך מילה אחת. שנייה, בבקשה. לא זאת הבעיה. לא צריך להתנפל על הריאליטי. אנחנו מנתחים את זה. יש לי גם ביקורת על ההחלטה, אבל בזה אני לא מתערב. אני גם בזה נותן להם חופש. אני מדבר לא על ריאליטי כסגנון או כז'אנר טלוויזיוני, אני מדבר על הדברים בפנים ועל הזהירות והאחריות שאני רוצה לראות.

אבל אני לא סותרת את מה שאתה אומר. אתמול בפאנל, עשינו פאנל על תוכניות ריאליטי. היתה אחת הנציגות של הישרדות, שפעמיים היתה שם, לא פעם, פעמיים, אביגיל פרל, והיא מרשה לנו לצטט אותה. והיא פעם אחת היתה והוצגה והיתה על התקן של השמנה ואחר-כך היא החליטה שהיא הולכת לתוכנית הישרדות עוד פעם, לעשות תיקון.

שם היא היתה על תקן הרזה?

לא. והיא החליטה לעשות תיקון מבחינת התפקוד שלה. והעדות שלה אתמול היתה שבעריכה, כיוון שהיא החליטה והיא ידעה כבר את חוקי המשחק וידעה לשלוט בהם במידה יחסית די גדולה, וכיוון שהיא הציגה שם דמות יותר מושכלת וכנראה יותר מאוזנת ופחות צבעונית, חתכו אותה בעריכה. היא ישבה בעריכה והיא הביאה את העדות הזאת.

והיא הגיעה לגמר.

רונית, תודה.

היא היתה מדהימה בתוכנית.

מיכל, ממש בדקה, כי יש לנו עוד דוברים.

אני מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אני אגיד רק בשורה ואחר-כך אני אגיד את המהות של הדברים. השאלה פה לא מוסריות אם כן רואים חזה או לא חזה, אם אומרים ציצי ובולבול בשידור.

זה החפצה של נשים. זה גם.

ורד, בואי. אנחנו מדברים פה על עידוד לאלימות מינית שגואה בחברה הישראלית ובבני נוער בעיקר. הם נחשבים גיבורי תרבות, גיבורי הריאליטי, ילדים בני נוער שומעים את מה שאמיר, ואני כן רואה את התוכניות כדי שאף אחד לא יגיד לי את לא רואה אני לצערי צופה בתוכניות, על-מנת שלא יגידו לי את לא רואה, הם צופים במה שאמיר אומר והם רואים בו גיבור תרבות והם רוצים לשעתק עכשיו את ההתנהגות שלו. לכן יש לכך השלכה על האלימות המינית בחברה. בוודאי שזה קשור למוסר, אבל השאלה היא לא רק מוסר, ואני לא אכנס לדיון על הפגיעה המינית וכדומה. אני חושבת שאין הבנה.

אני רוצה לתאר בשתי דקות. אני פניתי מייד אחרי הסיפור הזה, של האח הגדול, פניתי גם לניצן, שלצערי לא קיבלתי עד היום מענה, אבל פניתי גם ליושב-ראש הרשות השנייה ולמנכ"ל הרשות השנייה, ולמנכ"ל קשת בעניין הזה. ואני חייבת לומר, קיבלתי מענה, משלושתם ודיברו אתי אישית שלושתם ואני יכולה להגיד לכם שלצערי הרב, זה מבזה את הוועדה פה בכנסת, שמי שמגיעות לכאן, מי שמגיע לכאן זה לא הם, שהם צריכים לבוא ולייצג את עצמם, המנכ"לים של הערוצים האלה ויושב-ראש ניצן על זה אני אומרת כל הכבוד, מסירה את הכובע שאתה כן כאן, יושב ראש מועצת הרשות השנייה, שצריך להיות כאן, מנכ"ל הרשות, מנכ"ל קשת, היו צריכים להיות כאן.

מנכ"ל קשת שלח אותי.

סליחה, אמרתי. מבזה את הוועדה שהם לא טורחים, הם לא חושבים שזה מספיק חשוב, לבוא בעצמם למקום הזה.

אני לא חושבת כך, הם יכולים להיות. מי שמקבל לפעמים בערוצים כאלה החלטות זה האנשים שיושבים כאן. עורכי התוכן צריכים לשבת גם כאן.

אני אגיד לך למה אני אומרת את זה, כי העמדה שאתן מציגות כאן, היא העמדה שלא הוצגה בפניי בשיחות אתי. ולכן אני אומרת, יש פה איזה שהוא, אני לא מבינה מאיפה, אבל יש פה דיס אינפורמציה. כי אומר לי מנכ"ל הרשות השנייה, ויושב ראש הרשות השנייה, שאין להם את האמצעים מספיק לעשות רגולציה. הם אומרים שכשהם הולכים לבג"צ, זורקים אותם מהמדרגות.

אני הקשבתי, איך את אומרת שזה לא מה שהוצג פה.

אני הקבתי. ועדיין אני אומרת.

את מסלפת דברים.

אני לא מסלפת. אני אומרת מה אמרו לי.

אבל את לא שמעת.

מיכל, אני רוצה שתסיימי.

מה שנאמר, אני מנסה להגיד את הדברים. מה שנאמר לי, זה שאל"ף, כשהם הולכים באמת לבג"צ, מגלגלים אותם מהמדרגות, שתיים, שהסנקציות שיש בידי הרגולציה באמת זה אפילו לא משפיע על כמובן הערוצים התקשורתיים המסחריים, אם זה 100,000 שקלים קנס או דקות פרסומות וכדומה, זה לא מה שישנה את התמונה ולכן לרגולאטור אין מספיק כנראה אולי בחקיקה, אין מספיק את האמצעים בשביל לעשות את הרגולציה.

אנחנו בדיאלוג עם קשת, דיאלוג טוב. אני חייבת לומר שלא היתה הבנה מלאה בשלב הראשון, של מה משמעות הפגיעה ומה משמעות הדברים שנאמרו.

אני באמת חושבת שהדיאלוג הזה צריך להיות דיאלוג של בית המחוקקים עם הרגולאטור. זאת אומרת, אם הרגולאטור מרגיש שאין לו מספיק שיניים, אז בית-המחוקקים צריך להעניק לו שיניים, דרך, אם צריך את שר התקשורת גם.

רק אני אגיד, בהמשך, ההידברות שלנו עם קשת ואת לא אמרת את זה פה אז אני אגיד, כי כן יש הידברות, אני חייבת לומר, יש הידברות, יש רצון להבין יותר, יש רצון לשמוע, ויש רצון ליצור כן קוד אתי על-מנת שיהיה גם לצוותי הפקה, גם למשתתפים בתוכניות וגם לעובדים עצמם, במקום העבודה, כן יש רצון. אני חושבת שמתחילה להיות איזה שהיא הבנה של העניין. אני חושבת שהדרך עוד ארוכה מאוד על-מנת לפתור את הנושא.

אני באמת רוצה לעדכן אם אפשר, בהמשך לדברים שאת אמרת שאנחנו באמת מתקנים עכשיו את הקוד האתי של ההפקה של האח הגדול באופן שיהיה ברור, דבר שהוא מובן מאליו אבל שיהיה כתוב וחתום, שמאחר ותקלות טכניות מהסוג של מה שקרה בעקבות האמירה של יורם.

הוא מדבר ככה כל הזמן. העובדות שלכם.

בעקבות הדברים שנאמרו.

אני רוצה לשמוע.

זו לא תקלה טכנית, זו תקלה נורמטיבית.

זו היתה שיחה פרטית.

זו תקלה מהותית.

גם בשיחה פרטית, לא מדברים ככה. זה לא שפת דיבור.

אלמלא האמירה הזאת של יורם יכול להיות שלא היינו כאן, כי כאילו שאר התכנים הם בסדר.

זה לא רק מה שהוא אמר.

הבעיה שלי הם דברים שמשודרים באופן מודע, לא דברים שהיו בגדר פליטת פה, שזאת גם בעיה והיה ראוי לנהוג עם יורם בצורה אחרת. לא להחזיר אותו לעבודה באופן מיידי.

אני חייבת לומר שבנוסף לקוד האתי ולסדנאות ולהכשרות שאנחנו המלצנו לקשת לעשות, אז בהחלט גם מדובר על להקים צוות חשיבה שידבר ויפעל על תכני הריאליטי בזמן אמת. כלומר, צוות שישב ואכן יצפה ויעיר את הדברים ויאיר את עיניהם, לראות את הדברים, כי אני חושבת שיש חוסר הבנה וחוסר מודעות לדברים שפוגעים ומה המשמעות שלהם.

אם הם הטרידו, אז למה החזירו את יורם זקס אחרי 48 שעות?

מה, הוא מייצג?

כשנאמרת אמירה פוגענית בתוכנית, הברירה שלנו היא ברירה קשה. האם להבליע אותה, כמו שאמרתי קודם. ייאסר על עובדי ההפקה לדבר סרה על מתמודדים ולדבר בשפה בלתי נאותה באופן כללי, בסט, גם בשיחות פנימיות.

אני רוצה לאפשר לעוד שני אנשים שנמצאים כאן ואז נעבור באמת לשלב של המסקנות האופרטיביות. פרופ' אמיר חצרוני, אתה נמצא כאן, ממש בקצרה, יש לנו עוד.

מליאה ב- 11.

כן.

אז קודם כל, תודה לחברת הכנסת ציפי חוטובלי. אני חוקר תקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, למען הדגש את הדברים, אני מגיע לפה כחוקר תקשורת, לאו דווקא כנציג של המוסד שאני מלמד בו שוודאי אין לו שום אינטרס בתוכניות ריאליטי לפה או לשם.

אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל, בניגוד לכל הקודמים, מכל הקצוות של הקשת, אני חושב שהדיון שמתקיים פה הוא דיון מיותר ומטופש לחלוטין, מכיוון שבסופו של דבר אנחנו עוסקים, כי אני חושב שחשוב שיהיה מישהו שיאמר את זה. אם אני לא הייתי בא לפה, אף אחד לא היה אומר את זה.

אני הייתי שמחה שמטופש לא תייחס לנו, בוא, תמשיך הלאה.

אני מקווה גם שעל המחקרים שלך לא יכתבו דברים כאלה.

יש לי מחקרים טובים יותר וטובים פחות.

אבל לא מטופשים.

הוא מדבר על התוכניות שהן מטופשות. הוא אמר התוכניות מטופשות.

בסופו של דבר, זו סוגיה של טעם. השאלה אם התוכניות האלה הן לטעמם.

זה לא הסוגיה של טעם. זה עבירה פלילית. אל תתבלבל.

פלילית, אז לכי למשטרה, תגישי תלונה.

הגשנו כבר.

לכו. אפשר לטפל בזה. בסופו של דבר, השאלה היא שאלה של טעם. האם לטעמם של הח"כים התוכנית הזאת נראית או לא נראית, היא שאלה.

זה לא שאלה של טעם.

אולי תתני לי לגמור משפט?

אני לא אאפשר.

אתה לא במקום הנכון. בדרך-כלל צריך לכתוב. ואז ייראו.

עידוד לאונס ופגיעה ותקיפה מינית, זה לא עניין של טעם.

גם אם את תגידי בכל מילה שנייה עידוד לאונס זה פורנוגרפיה, פורנוגרפיה לא תהיה שם ועידוד לאונס אין שם. יש שם שיחה של אנשים שה- IQ הכולל שלהם הוא בערך דו ספרתי, הם לא דיברו דבר הכי אינטליגנטי, אמרו שטויות. זה לא לטעמי.

אדון פרופסור מה שאמרת עכשיו זה עלבון ומטופש. שמעת? עלבון ומטופש. אתה לא הוזמנת הנה כדי להביע הערכה על רמת המשכל של המשתתפים בתוכניות האלו.

אולי תיתן לי רגע אחד לגמור משפט?

לא בטוח שראוי שתגמור.

סליחה, אני מתנצלת מראש.

איך נדע מה הרמה שם אם הוא לא ידבר? תגידו לי. תנו לו לדבר. באמת.

אתם הופכים את הדיון הזה לקרקס, סליחה.

נכון, אסור שזה יקרה.

תנו לי לגמור משפט. אני רוצה לומר שהדבר, הגורם היחיד שחסר פה בדיון הזה, זה הקהל. הקהל בעונה הזאת ובניגוד מוחלט לכל המדינות בעולם המערבי, מצביע ברגליים שלו לטובת ה- Broadcast ולטובת תוכניות הריאליטי. הרייטינג של האח הגדול, גם כשלוקחים בחשבון שהשנה המדידה היא טיפה שונה של הרייטינג, הרייטינג עלה. הרייטינג של היפה והחנון עלה. זאת אומרת שהקהל סבור אחרת מכם. אני לא בא לומר שהקהל הוא חכם או שהוא טיפש.

פרופ' חצרוני, אני רוצה להפסיק אותך. עם כל הכבוד, בשביל לקבל את דעת הקהל, אנחנו לא צריכים פרופסור, מספיק לנו לראות את טבלאות הרייטינג.

אבל תני להם לראות מה שהם רוצים לראות, זה הכל. אין בזה עבירה פלילית ואין בזה כלום.

בימי הביניים היו גלדיאטורים וכולם נהנו ומחאו כפיים.

גלדיאטורים אגב היו ברומא ולא בימי הביניים.

פרופ' חצרוני, קיבלת קביעות.

יש לנו שתי דקות. ורד, יש לך דקה, כי היו הערות שלך במהלך הדיון ואז אנחנו נעבור לרמה האופרטיבית, שהיא המה החשובה מבחינתי.

בדיוק.

אני חושבת שכמו שבוחרים את המתמודדים לתחרות ויש איזה שהוא קוד אתי גם אם הוא לא כתוב, שאף אחד מהם לא יעלה דברים של הסתה לרצח או דברים אנטישמיים או כל דבר פוגעני נגד קבוצה אחרת והוא מבין שאוטומאטית באותו יום הוא יודח, כמו שהיתה אחת המשתתפות בעבר, שעבור צחות הלשון שלה הודחה, מאוד ברור שמי שידבר נגד נשים, התוכנית מזמינה את זה ובזה שמחזירים את העורך אחרי ההתבטאות שלו, בשום מקום עבודה, אני חושבת שלא אצלך במכללה, אף פרופסור לא היה יכול להתבטא ככה, עבור סטודנטית, באוניברסיטה, עבור קולגה לעבודה. זה דברים שלא צריך לכתוב אותם, שהם ברורים על איך מתנהלים ואיך מתנהגים ואם המסר שאנחנו נותנים כל פעם שזה חוזר, הסנקציות של דקות שידור היא שום דבר ואני חושבת שצריך להיות ברור, כשמראיינים מועמדים ומועמדות, להעלות אתם בשיחות כניסה איזה תכנים אומרים בתחומים האלה, כי הם בדיוק בעיני שווים לרצח. הסתה לאונס, משמע הסתה לרצח. ואף אחד לא צריך לשמוע התבטאויות כאלה, גם לא בשיחה פרטית. מה הוא עושה אצלו בדל"ת אמותיו, זכותו. במקום עבודה, אני חושבת שמגיעה הגנה לעובדים ולעובדות, ולא לשמוע התבטאויות ברמה כזאת נמוכה שאני מתביישת אפילו לחזור עליהם וכל פעם כשאני פונה לבכירי קשת, עונה לי איזה איש פניות ציבור, גיל גרינברג, עם תשובה שאני המומה ממנה כל פעם מחדש. השיחות המתקיימות בבית האח הגדול, מציבות מראה לתופעות חברתיות המתקיימות בחברה הישראלית. אני לא יודעת אצל מי היא מראה, בשום בית תקין, בשום סביבת עבודה נורמאלית, זו לא המראה שלנו. ואני לא אתן לזה שאתה תגיד לי הקהל מצביע ברייטינג. זה לא שיקול. מחר הקהל יצביע שהוא רוצה לראות דם. יש לנו אחריות כחברה ישראלית על התכנים, זה בשעות שהשידור מיועד גם לבני נוער ואני חושבת שצריך לגלות פה בגרות. אני לא דורשת צנזורה של רעיונות, אני דורשת להגן על כבודן של נשים. כמו שאנחנו לא מאפשרים ביטויים פוגעניים נגד קבוצות אחרות באוכלוסייה. תודה.

אני מודה לך מאוד.

אפשר בקצרה, לגבי הדברים האופרטיביים? הגענו לקטע ועוד לא הספקתי לדבר.

בבקשה בקצרה.

קודם כל, בדברים אופרטיביים. גברתי יושבת הראש, יש גופים רגולאטוריים. יש אחד, יש שניים, ממה שאנחנו מדברים פה. הם יודעים לעבוד. כן, צריך להחמיר ולהגביר את הפיקוח וצודקת ורד, חלילה לא לפגוע, אני לא יודעת, בפרוטה קטנה של כבוד. אבל בכל מקרה, הגופים האלה יודעים לעבוד והפחד שלי, נחמן ואורית, שברגע, ברגע שאנחנו פותחים את הפתח לעזור או איכשהו להחזיר את זה למחוקק, אנחנו פותחים אפשרות לצנזורה שאנחנו לא יודעים. זה מתחיל פה, ואיפה זה ייגמר, אנחנו לא יודעים.

אנחנו יודעים איפה זה נגמר עכשיו וזה מספיק.

גברתי יושבת הראש, אני יודעת איפה אולי יש גופים שהיו רוצים שזה ייגמר. אגב, אני רוצה להביא דוגמה. אני אישית נורא נגד השתתפות הילדים. אני חושבת שזה נושא לדיון. כלומר, אני לא אומרת נגד, לא פוסלת את זה. נגיד, אני רוצה להביא דוגמה של תוכנית ארץ נהדרת אחרונה שראיתי אותה. אני חייבת פשוט להביא דוגמה כי זה נושא לדיון. נגיד השתתפות של ילדים. אבל לפסול את הפורמט כמו לפסול פורמט, זה קטסטרופה. כי בלי התוכנית הזאת, בהשתתפות ילדים, לא הייתי רואה אייטם שבעיני זה היה אייטם שכל מדינת ישראל היתה מוכרחה לקום ולבכות. איך מגרשים ילדים זרים ממדינת ישראל וזה נעשה בהשתתפות ילדים. זה דוגמה טובה.

זה לא הנושא.

אני מבקש חצי משפט.

נסכם את הדיון.

חצי משפט. בהבטחה. חצי משפט. אני רוצה לומר, אם אנחנו לא נחזור לעניין הצנזורה שיהיה פיקוח של משרד החינוך, של משרד התקשורת, אני רוצה לומר שהמשרדים הרלוונטיים, אנחנו יכולים לפטפט מפה עד להודעה חדשה, התוכניות ימשיכו, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. זה מה שאמר מבקר המדינה, אני אומר לכם, הנושא הזה אותו דבר.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושבת שאנחנו מקבלים את הרושם, שאין לכם שיניים. אין לכם שיניים באופן מעשי, להגביל את התכנים הפוגעניים כלפי נשים. אני רוצה שתהיה קטגוריה, קטגוריה ברורה למסרים פוגעניים כלפי נשים. זה המנדט של הוועדה הזאת. יכול להיות שיש הרבה תכנים שלא נראים לי בתוכניות האלה, זה המנדט של הוועדה ואני רוצה שזה יהיה מעוגן.

ניצן, אני רוצה לשאול אותך, מה בעצם מסור לפתחו של המחוקק, לדעתך, כדי להעניק לכם יותר שיניים. כי אני מרגישה שמכל הדוברים פה, הרגשתי בעיקר את אוזלת היד.

אני חושב שרוח גבית מצדכם ועוד דיונים, גם בוועדה שלך, גם בוועדה לשלום הילד, גם בוועדת החינוך, בהחלט ראויים ונכונים, בניגוד לעמדת הפרופסור, תסלח לי. אני חושב שרגישות ואחריות רבה יותר של הזכייניות בשיתוף ושיפור מערך הבקרה של הרגולאטורים, גם מהרשות השנייה וגם אנחנו, לא פסילה, אלא עריכה קפדנית יותר, ממוקדת יותר. לא פסילה קטגורית של תוכנית, אלא זרקור על תוכנית ועריכה קפדנית יותר. זה קיים באמות המידה שקיימות כבר אצל הרגולאטור היום, לא צריך לעשות שום שינויי חקיקה בעניין הזה. פשוט צריך להקפיד יותר, זה הכל.

אני אומרת שוב, מאחר ואין תקנה עד כמה שאני יודעת שנוגעת להצגת נשים באופן שלילי, באופן פוגעני, אני כן הייתי מבקשת מכל מי שיושב כאן, נציגי הרשות השנייה, להכניס את זה לתקנון. אני לא יודעת אם צריך לפנות לשר בעניין הזה. האם צריך לפנות לשר בעניין הזה?

אני אבדוק את זה. את לא צריכה לפנות לשר. את פנית אלי ואנחנו נבדוק את זה אצלנו בבית.

כמו שעשיתם עם ההצגה של קטינים בצורה פוגענית.

כן.

ואני מברכת על זה.

ודאי נכניס את זה לאמנה.

הוועדה לקידום מעמד האישה מבקשת עדכון של מה שנעשה בעקבות הדיון הזה ואם צריך גם לייצר חקיקה לרוח גבית לעניין הזה של סנקציות ואני חושבת גם שלא די רק בקנסות, צריך גם לדבר על ביטול שידורים, על הפסקת שידור אם יש תכנים פוגעניים ברמה הזאת, אנחנו נראה מה בעצם אנחנו יכולים לעשות בשיתוף פעולה, כי ברור לחלוטין ואני חושבת שהדברים האלה נאמרו, למעט כמה אנשים שעדיין מאדירים ומצדיקים, אני חושבת שברור לחלוטין שהתוכניות האלה עברו בעונה האחרונה את כל גבולות הפגיעה בנשים בכל רמה אפשרית ואנחנו כאן בוועדה לא נאפשר לדברים האלה להמשיך ובגלל זה הדיון הזה היה חשוב. אני מודה לכל המשתתפים ואנחנו נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה בעניין הזה.

הישיבה ננעלה