הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
13
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
7.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 446
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, א' באדר ב' התשע"א (7 במרץ 2011), שעה 10:30

הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 11)(מתן מידע), התשע"א-2010

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

אברהם מיכאלי

סגנית שר לענייני גימלאים לאה נס

סורל הרלב – יועץ משפטי, המשרד לאזרחים ותיקים

עומר לבנון – הלשכה המשפטית, המשרד לאזרחים ותיקים

צביה שיף – יועצת, המשרד לאזרחים ותיקים

אורית בקר – הלשכה המשפטית, המשרד לאזרחים ותיקים
זוהרה כהן – מנהלת תחום בריאות וסיעוד, המשרד לאזרחים ותיקים

רבקה לוייפר – רפרנטית רווחה, משרד האוצר

אלי יפה – מנהל אגף הד"ס, מגן דוד אדום

אילת ששון – ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירב יוסף – ראש אגף פניות הציבור, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

שי סומך – משרד המשפטים

טל ישראל – עו"ד, רשות המיסים

רויטל טופר חבר טוב– כלכלנית קופות החולים, משרד הבריאות

רונית גדלייאן – ראש תחום תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

רוני אהרון כהן – סגן יו"ר הסתדרות הגמלאים

גלעד ונטרובר – אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

שבי בכר – עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן – מתמחה, המוסד לביטוח לאומי

וילמה מאור

אייל לב ארי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 11)(מתן מידע), התשע"א-2010

בוקר טוב. יום שני בשבוע, א' באדר ב', 7 במרץ 2011. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 11)(מתן מידע), התשע"א-2010, פרוטוקול 446. הצעת החוק הינה הצעת חוק ממשלתית, ולכן אנחנו דנים בהכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, ואני מקווה שאם הדיונים יהיו פרודוקטיביים, משרד המשפטים ומשרד האוצר, נוכל לראות איך אנחנו מקדמים את הצעת החוק על מנת שאותם אזרחים ותיקים שסובלים מחוסר אינפורמציה, יוכלו לקבל את האינפורמציה הנאותה ולעמוד על זכויותיהם לקבל את מה שמגיע להם בדין. גבירתי, סגנית השר, של המשרד לאזרחים ותיקים, אני מבקש ממך להציג את הצעת החוק.

תודה רבה אדוני היו"ר. אני באמת מודה לך על קיום הישיבה הזו. הצעת החוק הזו, שהיא עומדת עכשיו בהכנה לקריאה שנייה, שלישית, האמת היא שאנחנו עברנו כברת דרך ארוכה איתה. המשרד לאזרחים ותיקים מפעיל מוקד טלפוני אנושי לאזרחים ותיקים שפונים אליו בבעיות, במשך שנה מעל 100 אלף פניות מגיעות לאותו מוקד. הסתבר לנו שמעל 60% מהפניות, נשאלות שאלות בעניין זכויות, והזכויות הכי טריוויאליות שהיום אזרח ותיק מקבל. מכאן נולדה הצעת החוק הזו, שאנחנו חושבים שרשויות המדינה והגופים הממשלתיים שנותנים שירות, זכויות או הטבות לאזרח הוותיק, צריכים ליידע אותו. האמת היא שהיום כל אזרח במדינה היה רוצה לדעת יותר בפירוט את הזכויות שבהטבות שמגיעות לו, אבל אנחנו עוסקים פה באזרחים הוותיקים, ודור המייסדים שאנחנו חייבים להם. אז בסיס התשתית שהם בנו פה, אנחנו נמצאים היום, אוכלוסיה שהיא פחות נגישה ואנחנו רוצים כן להנגיש להם את האינפורמציה. יש הרבה מאוד הטבות וזכויות שהם לא מודעים והם לא מממשים, וזה כסף, כמו שאמרת, קטן או גדול, אבל שהוא שלהם, הוא כל העולם, במיוחד במצב הקשה שנמצאים, וחבל מאוד שהם לא מצליחים לממש אותו ולחיות באיכות חיים טובה יותר, וזה בעצם המהות והעיקרון של החוק. תודה.

אוקיי, תודה רבה. אנחנו נעבור להקראת החוק, סעיף סעיף. כל מי שיש לו משהו להגיד על אותו סעיף, יוכל להגיד. אם לאף אחד לא יהיה שום דבר, אנחנו נאשר את הסעיף ונלך הלאה ונראה איך אנחנו מקדמים את החוק. נעבור להקראה.

הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון מס' 11) (מסירת מידע), התשע"א-2011

תיקון סעיף 1
1. בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 (להלן-החוק העיקרי), בסעיף 1 –

(1) במקום ההגדרה "המשרד" יבוא:
"המשרד" – המשרד לאזרחים ותיקים.

(2) במקום ההגדרה "השר" יבוא:

"השר" – השר לאזרחים ותיקים.

הוספת סעיפים
2. אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא:

15 א ו-15ב



"מידע לגבי זכויות 15א. (א) בסעיף זה-



והטבות




"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות

הממשלתיות, התשל"ה-1975.




"רשות ציבורית" – כל אחת מאלה:

(1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו

ויחידות הסמך שלו.

(1) רשות מקומית.

(2) תאגיד שהוקם בחוק, המנוי בתוספת
הראשונה.

(4) חברה ממשלתי, חברה מעורבת, חברה


בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות

הממשלתיות וגופים כאמור בסעיף 60 לחוק החברות הממשלתיות, המנויים בתוספת השנייה.

(5) סוכנות היהודית לארץ ישראל.

(6) קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח
בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

(7) גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב), שקבע השר, בצו, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

על זה יש לנו הערה לדיון, אדוני.

אוקיי.

לשנות את הוועדה לוועדת העבודה הרווחה והבריאות, שהיא בעצם הוועדה שמוסמכת ברגיל לדון בענייני האזרחים הוותיקים.

אוקיי, אנחנו סיימנו את א'. יש למישהו משהו להעיר על א'?

בנוסח שעבר בוועדת שרים, דיברנו על ועדת חוקה.

אז אני מודיע שזה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו מחליטים שהחוק הזה שייך לוועדת העבודה והרווחה והבריאות, וכל נושא הביטוח הלאומי והאזרחים הוותיקים שייכים לוועדה, וגם פה יהיה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואתם תוכלו להסתייג.

הסיבה המרכזית היא, כי יש הנחות וזכויות רבות שקשורות דווקא לתחבורה, לתקשורת, לדברים שהם לאו דווקא קשורים ישירות לנושאים של רווחה ובריאות.

אוקיי, ואנחנו לא מקבלים את דעתכם ואנחנו נצביע.

מכיוון שהחלטת הממשלה קבעה שהגוף שיהיה פה בהתייעצות, יהיה תמיד ועדת חוקה, חוק ומשפט, לכן צריך לקבל החלטה מחודשת של ועדת השרים.

אתה כנראה לא מבין איך מחוקקים חוק במדינת ישראל. הממשלה יכולה למשוך את החוק. בכל רגע נתון זה חוק ממשלתי. הם יכולים למשוך את החוק, אבל אני לא חותמת גומי של ממשלת ישראל. הוועדה הזאת דנה ומחליטה, ואני לא אתן לאף אחד לשנות את כללי הנוהל, למה לא מתאים להם בגלל שאני יו"ר הוועדה ואני לא נוח להם. אני יודע שבוועדות אחרות יותר נוח. אפשר להעביר בקלות. פתאום פה יש ועדה שמביעה את דעתה. הוועדה שיאושרו בה התקנות, תהיה ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת.


אנחנו נעבור להצבעה על סעיף א'. מי שזה מתאים לו, מתאים לו. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד, ירים את ידו. תודה רבה. כל חברי הכנסת שיש להם זכות הצבעה בוועדה הזאת ונמצאים פה, הצביעו. סעיף א' אושר עם השינוי לוועדת העבודה והרווחה והבריאות.

(ב) רשות ציבורית תמסור למשרד בכתב, עד 28 בפברואר בכל שנה, תמצית של כל זכות או הטבה לפי דין או הסכם, שנותנת אותה רשות ציבורית לאזרחים ותיקים ושל התנאים לקבלתן, נכון ליום 1 בינואר של אותה שנה, בשל הגיעם לגיל הקובע או לגיל מאוחר יותר. המידע שיימסר למשרד לפי סעיף קטן זה יהיה מידע כללי, המתייחס לכלל ציבור הזכאים, ויכלול גם פרטים בדבר האפשרות של הציבור לקבל מידע נוסף לגבי הזכות או ההטבה.

יש למישהו הערות על הסעיף הזה? אנחנו מציעים לשנות את התאריך. במקום ה-1 בינואר, שיהיה ב-1 ביולי. 1 בינואר, התקציב אמור להסתיים עד ה-31 בדצמבר, ואם הוא לא מסתיים, הוא זז ל-31 במרץ, ואז יש לנו פסח וחגים והרבה שינויים חלים אחרי התקציב, בזכויות, ואם אחת לשנה, אני חושב שיולי הוא יהיה תאריך יותר טוב מאשר ב-1 בינואר, שהוא עלול להימצא כתאריך חסר. יש למישהו הערות פה על העניין? אז אנחנו נשנה אותו ל-1 ביולי.

תאריך 1 ביולי, וזה נכתב עד 30 ביוני.

כן. אחת לשנה. אנחנו נצביע על ב. מי בעד סעיף ב, ירים את ידו. תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים, תמכו בסעיף ב והוא אושר.

(ג) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקין תקנות לעניין אופן יידוע האזרחים הוותיקים על ידי המשרד בדבר המידע שנמסר למשרד כאמור בסעיף קטן (ב).


יש לנו הערה לאופני היידוע. חסר לנו בעצם הדרכים ליידוע. פרסום בעיתונות, מוקד טלפוני.

טוב, זה יהיה בתקנות. יש למישהו הערות על הסעיף הזה? התקנות יוגשו עד חצי שנה.

אוקיי, ובלבד שיוגשו עד 6 חודשים מיום פרסומו של החוק.

ואנחנו נצביע על סעיף ג. יש פה את סעיף 1, את ההגדרות של המשרד לאזרחים ותיקים, שלא הצבענו וההגדרה של השר, יבוא השר לאזרחים ותיקים. אז אנחנו נצביע גם על סעיף 1 וגם על סעיף ג. מי בעד, ירים את ידו. תודה רבה. גם הסעיפים האלה אושרו. נעבור לסעיף ד.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע כי במקרים חריגים, ידוע האזרחים הוותיקים בדבר מידע שנמסר למשרד כאמור בסעיף קטן (ב), יבוצע בידי הרשות הציבורית הנוגעת לעניין, באופן שיקבע: תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות גם הסכמה של השר שבתחום סמכותו פועלת אותה רשות ציבורית.

למישהו יש פה הערות? מה הבעיה שלנו?

מה זה בעצם אותם מקרים חריגים? זה מונח מאוד עמום לנו. האם זה בעצם מקרים שבעצם יעיד יותר שהגוף שיעניק את הזכויות, יתן את המידע? תהיה הפניה בעלון מידע הזה באופני ידוע לפי סעיף קטן (ב) לאותה רשות שאמורה לתת את המידע על ההטבות והזכאות?

ומה ששואל היועץ המשפטי את נציגי המשרד לאזרחים ותיקים, מה זה מקרים חריגים?

הכוונה במקור הייתה לקבוע שהכלל הוא שמי שמתקין את התקנות יהיה השר לאזרחים ותיקים, אבל חשבנו לאפשר מקרים מסוימים שבהם אולי יהיה יעיל יותר שאותה רשות הנוגעת בדבר תעשה את היידוע. חשבנו מקרה למשל שבן אדם נמצא בבית חולים וכרגע רוצים לתת לו איזה שהוא יידוע אקטיבי במקום. חשבנו שאלה המקרים, אותם מקרים חריגים, להשאיר את האפשרות, כאשר חשוב שיהיה ברור שהכלל הוא שהיידוע של כל האזרחים הוותיקים יתבצע על ידי המשרד לאזרחים ותיקים, אבל לשמור פתח למקרים חריגים שבהם זה יהיה יעיל יותר.

מי ישלם את זה? אף אחד לא יעשה לך שום דבר בחינם. זאת אומרת, אם אתה לוקח את האחריות על המשרד לאזרחים ותיקים, יש סיכוי שהעסק יעבוד. אני ראיתי איך נלחמת על החוקה, למה יש הסכמות בממשלה. אם איזה עירייה תצטרך לממן, היא לא תשלם. היא לא תעשה. בין ההוצאות הכספיות שלה, היא תעדיף לעשות משהו שהוא יותר פנימי, מאשר להודיע לאיזה זקן חולה ששוכב בבית חולים, ולשלוח לו את ההוראות עם שליח. גם לא יודעים באיזה מחלקה הוא בדיוק.

שי סומך ממשרד המשפטים. התקנות הן באישור הוועדה.

ברור לי. אתה חושב שאת המקרים החריגים צריך להוציא מנוסח החוק ולקבוע אותם בתקנות?

לא, אני חושב שצריך להשאיר את הנוסח, כי אם יהיה מקרה כזה ולמשרד לאזרחים ותיקים יהיה ברור שיהיה ידוע, אז הוועדה גם תסכים. הכול לטובת האזרחים הותיקים. לפעמים יותר יעיל למשל להגיע לבית החולים כשזה רלוונטי, מאשר..

נראה לך שהם באמת יידעו בבתי החולים? אתה מבין מה שאתם מדברים? אני מקווה שאתה מבין. צריך להיות דיווח של הזקן שמאושפז או של מי שמאושפז. צריך לדווח למשרד לאזרחים ותיקים שהוא נמצא בבית חולים, או לחילופין לדווח מבית החולים למשרד לאזרחים ותיקים את כל הזקנים שנקלטו, את כל הזקנים, מתי הם שוחררו. זה משהו הזוי.

לא, זאת לא הכוונה. היידוע יהיה ידוע של האזרחים הוותיקים לבית החולים. נניח שתהיה יוזמה כזאת, אז כדאי שבחוק תהיה אפשרות כזאת. זה לא יזיק, בוא נאמר.

אני יכולה לתת דוגמא, למשל מה שאנחנו עושים כבר עכשיו. היום אנחנו מפיצים במחלקות בבתי חולים עלון למתאשפז, ואנחנו מפיקים עם משרד הבריאות על כל מיני זכויות והטבות שיש למתאשפז, האזרח הוותיק, עם כל מיני השלכות, ומחלקים. כל מה שהיום נגיד מתאשפז, אדם בן 67, צריך יהיה לתת לו את העלון הזה במקום.

ואישה בת 62.

אותו דבר, כמובן.

איך אתם מחלקים את זה? הוא בא, פותח תיק, רואה תאריך לידה. אם יש התאמת תאריך לידה לגיל, נותנים לו עלון? לצערי, אבא שלי התאשפז בחודשיים האחרונים 3 פעמים. והוא בקושי בן 88. זה אזרח ותיק? אז למה הוא לא קיבל את החוברת?

החוק עוד לא עבר, חיים.

אבל את אומרת שאת עושה היום.

חיים, עכשיו אנחנו מפיקים את החוברת.

אתם תעשו, הבנתי. אוקיי. אוקיי, אז אנחנו נשאיר את המקרים החריגים בחוק. אנחנו נצביע על סעיף ד. מי בעד, ירים את ידו. תודה רבה. כל חברי הכנסת שנמצאים פה, הצביעו בעד, ואנחנו ממשיכים הלאה.

פרסום הודעה בדבר
15ב. בלי לגרוע מהוראות סעיף 15א, לגבי זכות או הטבה


הנחה בדמי כניסה או
כאמור בסעיף 15א(ב), שהיא הנחה שנותנת רשות ציבורית,


בדמי נסיעה במקום
כהגדרתה בסעיף 15א, בתשלום דמי כניסה או דמי נסיעה,


הנראה לעין הציבור
יקבע השר שבתחום סמכותו פועלת הרשות הציבורית,





בהתייעצות עם השר, הוראות בדבר פרסום הודעה על ההנחה





האמורה, במקום הנראה לעין הציבור.


יש לנו כאן בעצם הערה שהיא יותר נוסחית לנוסח, שבעצם חובת הפרסום תחול לגבי זכאויות שניתנות לפי פרק ג, או שנותנת רשות ציבורית, סעיף 15א, ככל שהדבר לא נקבע בחוק או לפיו.

ומה אומר משרד המשפטים?

יש גם דמי כניסה לאתרים שונים, ואז אתה בעצם מגביל את זה רק למוזיאונים.

אני רוצה להרחיב, שייתן לנו מקסימום אינפורמציה. מקסימום אינפורמציה. כל אינפורמציה שהוא יודע לתת, שייתן אינפורמציה.

לדעתי זה לא משנה את המהות, כי דמי כניסה או דמי נסיעה, הרי לכשעצמם מפורסמים והם נקבעים.

זה לא משנה כלום, למה שאתה בא לגן ציבורי כזה של רשות הטבע והגנים, אתה מגיע, יש שלט גדול כמה זה עולה. כמה זה עולה לאזרח ותיק, כמה זה עולה לילד, כמה זה עולה לקבוצה. יחד עם זה, הוא רוצה לפרסם את זה.

אני רוצה שכשבן דם נכנס לרכבת או ילך לקנות כרטיס ברכבת, יהיה כתוב לו, הנחה לאזרח ותיק. אנשים לא יודעים את זה.

אבל זה לא מדבר על זה, החוק. אתה בחוק לא הולך לחייב את הרכבת לשים שלט בקופה, הנחה לאזרח ותיק.

זאת הכוונה. לא רק רכבת.

ואם נתת הנחה, תפרסם אתה. אל תחכה למשרד הגמלאים.

או לרשות ציבורית לפי מה שהגדרנו בחוק, שנותנת הנחה, תפרסם אותה, שידעו. למה להחביא את זה?

אתה מדבר על מקומות שהם בודדים, לא יותר מדי. הנחה בתחבורה ציבורית הוא לא יפרסם לך. הוא לא יכול לפרסם לך כשאתה נוסע באוטובוס.

לא, הכוונה איפה שקונים את הכרטיס.

אנחנו בעד לנסות ולשפר את איכות החיים של האזרחים הוותיקים, גם באינפורמציה, גם על ידי חברות ממשלתיות שיתנו פרסום ושילוט. אין לי בעיה עם זה. אין לי בעיה עם זה. אנחנו נלך לניסוח בהרחבה. הוועדה תאפשר לכם אחרי זה תיקוני נוסח. אתם תשבו עם היועץ המשפטי. הכוונות ברורות. יהיה להם אפשרות לעשות תיקוני נוסח לפי רוח הדברים. אנחנו נצביע על 15ב. מי בעד 15ב, ירים את ידו. תודה רבה. 15ב אושר.

הוספת תוספת

3. אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא:


ראשונה ותוספת




שנייה



תוספת הראשונה

(פסקה (4) להגדרה "רשות ציבורית" שבסעיף 15א(א)

(2) בית דוד בן-גוריון, כמשמעותו בחוק דוד בן-גוריון, התשל"ז-1976

(2) יד ושם, כמשמעותו בחוק זכרון שואה והגבורה-יד ושם, התשי"ג-
1953.

(4) יד יצחק בן-צבי, כמשמעותו בחוק יד יצחק בן-צבי, התשכ"ט-1969.

(5) לשכת עורכי הדין, כמשמעותה בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-

1961.

מה זה באמת נוגע ללשכת עורכי הדין?

זאת השאלה שלי.

איזה הנחה הם נותנים שם?

דמי חבר, לרשום הנחה לגיל 65 ומעלה. הנה דוגמא להנחה.

(6) האגודה "מגן דוד אדום בישראל", כמשמעותה בחוק מגן דוד אדום




התש"י-1950.

פה יש הנחות. פה זה חשוב מאוד שהמבוגרים ידעו את זה.

במגן דוד אדום אין הנחות.

אין הנחות?

על פי חוק. אצלנו אין עניין של ותיקים.

אולי אין הנחות, אבל יש משמעות גם כשאין הנחות, ולכן גם כשנקבל תשובה שאין הנחה לאזרחים ותיקים, זה מידע שחשוב שהציבור ידע אותו.

אז למה מגן דוד אדום? כל מדינת ישראל.

נרשמו פה כל התאגידים שיכולים להיות רלוונטיים.

אני חושב שמכיוון שאין, ועל פי חוק אין, וכנסת ישראל קבעה שאין, אז אין מה לכתוב במגן דוד אדום, שידעו שאין הנחות. זה נראה לי לא לעניין. אתה רושם את כל הגופים שלא נותנים הנחות?

לא, אדוני. רשמנו פה את כל הגופים, התאגידים על פי חוק וחברות ממשלתיות.

אנחנו באים בצורה חיובית, ואתה צריך לגרום שכולם, שירצו להיות בחוברת בגלל שהם נותנים הנחות, ואתה לא מפרסם את מי שלא נותן הנחות. יש גם איזה תיאטרון שלא נותן הנחות, אז תכתוב, בית לסין לא נותן הנחות? כן, גבירתי.

הרבה מהמקומות פה לא נותנים זכויות. אנחנו לא יכולים לדעת מי נותן זכויות ומי לא. בדיוק אחת הבעיות הייתה, שכשאנחנו התחלנו לעבוד במשרד ליידע את האזרחים הוותיקים, לא ידענו מי נותן זכויות, כי לא כל הגופים נותנים את זה. אנחנו הפוך, הכנסנו לכאן כל גוף שיש לו פוטנציאל איך שהוא, נגיעה, לתת זכויות שהוא יהיה רשום. מי שנותן זכויות, יידע.

אין כאלה דברים. תעשו במשרד לאזרחים ותיקים, תעשו בדיקה. אתם עובדים לא נכון. אתם עובדים לא נכון. יכול להיות שאת חושבת ככה, אבל את טועה. תעשו עבודה, תרשמו את התנאים שיש להם, לא את מה שאתם רוצים שיהיה להם. תרשמי את מה שיש להם, לא את מה שאת רוצה שיהיה להם.

אבל בחוברת זה מה שיש. זה אבל בחוק. בחוק אתה רק אומר מי יידע אותנו, לא את האזרח הוותיק. הם לא צריכים ליידע את האזרח הוותיק ולא בחוברת. זה לא יהיה רשום. רק בחוק. ביום שהוא ייתן זכויות לאזרח הוותיק, הוא יידע אותי.

תקשיבי, את כל יום תצלצלי אליו, תגידי לו, ביולי אני מפרסמת את החוברת. אתה נותן הטבות? יגיד לך לא. לא תרשמי בחוברת שום דבר. תרשמי רק את מי שנותן לך הטבות. אני לא יכול לכפות עליהם ליידע אותך. אני רוצה שאת תיפני אליהם. אם את הולכת ליידע את הרשויות, תשמעי מה אני אומר לך, ימשכו לך את החוק 800 פעם. יבואו אליכם 200 מתנגדים. 200 מתנגדים יהיו לך לחוק הזה. 200 מתנגדים. כל רשות תתנגד. לא רוצים לשים פקיד שידבר איתך. אני מצלצל, את איננה, אני שולח לך, הדואר לא עונה, לא רוצה.

אדוני נותן דוגמא מצוינת, שלשכת עורכי הדין, שעד אתמול לא ידענו שהם נותנים הנחה, ורק אחרי חיפוש מאוד- - -

בסדר, מצוין, אז תעשה את העבודה. תחפש. אוקיי, הבנו אותך.

אדוני היו"ר, אני חושבת שבכל אופן זה שאנחנו מחפשים ודורשים אחר ההטבות, זה גם מהות החוק. אבל אני חושבת שעדיין אנחנו צריכים לבקש מהרשויות והגופים שנותנים שירות לאזרח הוותיק, ליידע אותנו שנוכל ליידע את האזרחים.

אבל אתם לא צריכים אותם בשביל זה.

אנחנו גם צריכים אותם.

לא, לא.

אני חושבת שאנחנו צריכים אותם כדי שהם גם ירגישו חובה ליידע אותנו בדבר זכויות. מדוע לא? כמו שאני צריכה לשים פקידה, גם אותה רשות שלא משנה מי היא, היא צריכה לדעת שפעם בשנה יש לה שינוי בחוקים שלה, בהטבות שלה, כן, היא תודיע לנו, למשרד שאמון על אזרחים ותיקים, לידע אותם. זה חלק ממהות החוק. אני חושבת שבהחלט זה גם חובתה, כמו שזה חובתנו. זה מה שאנחנו רוצים בחוק. לא בגלל שאנחנו לא רוצים לעבוד.

אם אני היום לא אטיל עליהם את החובה, אני בחיים גם לא אדע מה קורה בכל משרדי הממשלה. אני מבין את ההיגיון.

כן גבירתי.

מירב יוסף, הרשות לשירותים. גם מכוח חוק אנחנו לא נותנים הנחות. אז מה אתה רוצה שאני אשלח? שאנחנו לא נותנים הנחות?

אם את נותנת, תשלחי.

סליחה, גברת.

אבל יש חוק, כמו שמגן דוד אמר. יש חוק. למה שאני אשלח לכם?

את לא צריכה לשלוח אם את לא נותנת הנחות.

אם ישנו את החוק, אני אתן.

אוקיי. ברוח הדברים, גופים שנותנים הנחות, למרות שהם מתוך הנחה שמי שנותן הנחות, גם רוצה לדווח שהוא נותן הנחות. הוא נותן הנחה, הוא רוצה שידעו שהוא נותן הנחה, כי הוא נחמד עם האנשים. בחוק אתה תנסח יחד עם המשפטים והאוצר והנוגעים האחרים בעניין, וגם אזרחים ותיקים, שהם יוזמי החוק. תנסחו את זה שגופים, בטח ממשלתיים שנותנים הנחות, יעבירו הועדה למשרד לאזרחים ותיקים על גובה ההנחות, על שינויים בהנחות, לפחות לפי החוק, חודש או חודשיים לפי פרסום החוברת, שאזרחים ידעו ממי הם מקבלים הנחות, לפחות ממי הם מקבלים הנחות. לפחות. הגופים שלא נותנים הנחות, לא יפורסמו פה שמותיהם. רק מי שנותן הנחות, יפורסם שנותן הנחות. כל מי שבעתיד ייתן הנחות, ייכנס לרשימה המעודכנת כל שנה. אפשר לעדכן את ההנחה. אנחנו מאוד נשמח שמד"א יחליט שהוא מספיק עשיר ונותן הנחות, וייכנס.

בעצם מה שאמור להיות כרגע בתוספות לפי רוח הוועדה, זה רק כרגע הגופים שנותנים הנחות בפועל. הגופים הציבוריים בנוסף לגופים שמנויים בהצעת החוק. אפשרות נוספת, זה בעצם להוסיף בתוספת גופים נוספים בצו שיקבע השר, באישור הוועדה.

זה כבר קיים.

גוף אחר שהוא גוף מבוקר. ככל שהוא בעצם לא גוף מבוקר מכל הגופים האלה, אי אפשר יהיה להוסיף אותו.

אתה רוצה להוסיף גוף שהוא לא מבוקר?

לא. ככל שבעצם הגופים פה, חלקם אינם גופים מבוקרים שיימחקו, אם הם לא מבוקרים,

סורל הרלב


גוף מבוקר זה הגדרה מאוד מאוד רחבה.

אתם מסתפקים באופציה הזאת? בסדר. אז יש אפשרות לשנות כיום את התוספת ולהוסיף גופים נוספים שיתנו הנחות.

אוקיי, תמשיך בהקראה.

(7) המוסד לביטוח לאומי, כמשמעו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.


(8) מרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, כמשמעותו בחוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק
רבין.


(10) מרכז להנצחת זכרו של מנחם בגין, ולחקר המאבק הציוני לעצמאות ישראל,


כמשמעותו בחוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, התשנ"ח-1998.


(15) רשות השידור, כמשמעותה בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.


(16) רשות לשירותים ציבוריים – חשמל, כמשמעותה בחוק משק החשמל, התשנ"ו-


1996.


(17) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, כמשמעותה בחוק גנים לאומיים, שמורות


טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998.




תוספת שנייה



(פסקה (5) להגדרה "רשות ציבורית" שבסעיף 15א(א))

(3) ח.ל.ד חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ.

נותנים?

ח.ל.ד מנהלת את הדירות שיכון הציבורי באזור פתח תקווה. כמו כן שקמונה, חלמיש, עמידר. כל אלה הן חברות משכנות שמנהלות את הדיור הציבורי, ויש כל מיני הטבות שנותנים.

אוקיי, אז הם ישנם. בסדר גמור.

(4) חברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בע"מ.


(5) חלמיש חברה ממשלתית, עירונית לדיור ולשיקום ולהתחדשות שכונות בת"א יפו


בע"מ.


(6) עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל.


(8) שקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ.


(9) חברת החשמל בישראל בע"מ.


חסר הטלפון, שבעצם הנחה לזכאים קיימת למי שיש לו קו טלפון של חברת בזק, שמקבל השלמת הכנסה, שהוא זכאי בעצם למחצית מדמי השימוש הקבועים.

בזק חברה פרטית.

כן.

המשרד לאזרחים ותיקים יכול מיוזמתו לפרסם את ההנחה של בזק.

נכון. אתם יכולים לפרסם את זה לבד.

(13) רכבת ישראל בע"מ.


(19 החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ.


(20) הקרן למורשת הכותל המערבי.


(23) החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ.


(24) בית התפוצות בע"מ.


(25) מוזיאון ישראל.

אוקיי. אנחנו נצביע על החוק כפי שהוקרא, כולל תוספת ראשונה והשנייה. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת החוק אושרה

תודה רבה. החוק אושר בוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואני מבקש רוויזיה. תודה רבה. אחרי הרוויזיה אתם יכולים להגיד את כל מה שאתם רוצים. עכשיו יש לך זמן להגיד את כל מה שאת רוצה.

אנחנו שומרים את הזכות להסתייג מהשינויים שנעשו.

מאה אחוז. תודה רבה. תביאי את ההסתייגות כתובה. עשינו רוויזיה, יש לך זמן.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30