הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
9
ועדת החינוך, התרבות והספורט
8.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 387
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ב' באדר ב' התשע"א, (8 במרץ 2011), שעה 11:30

תקנות פיקוח על בתי ספר (עקרונות למתן פטורים)(תיקון), התשע"א-2010

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

נסים זאב

ציון פיניאן

שמשון שושני – מנכ"ל משרד החינוך

דורית מורג – יועצת משפטית, משרד החינוך

אתי אלוני – ראש מנהל חינוך וחברה, מרכז שלטון מקומי

לירן שפיגל – עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד החינוך

יהונתן ספרא – מנהל אגף חינוך, עיריית בני ברק

יהודה פינסקי – מנהל אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

יעקב פרידברג – עו"ד, משרד המשפטים

שלמה ברילנט – מנכ"ל איגוד מנהלי הישיבות

יהודית גידלי

מירב ישראלי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
תקנות פיקוח על בתי ספר (עקרונות למתן פטורים)(תיקון), התשע"א-2010

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים ישיבת ועדת חינוך. אנחנו ממשיכים בסדר היום. הנושא, תקנות פיקוח על בתי ספר (עקרונות למתן פטורים)(תיקון), תשע"א-2010. אנחנו מקיימים את הישיבה לפני תקופה, אני לא זוכר מתי זה היה, ועדת חינוך לא קיבלה את הבקשה של משרד החינוך על הנושא של התקנות האלה. ביקשנו לעשות שם איזה שהוא תיקון. התיקון נעשה בהיבט שקשור לפטור בנושא הפדגוגי, הוצע לפי מה שאני מבין, אבל תיכף יציגו לנו את כל הנושאים האלו. נמצא כאן איתנו מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, שבעצם בא מטעם המשרד להציג את התקנות. אנחנו נעבור עליהם, ואני מקווה מאוד, בעזרת השם גם נאשר אותם. אז אדוני המנכ"ל, בבקשה.

אנחנו רוצים להקל על תהליכי רישוי שגורמים לעיכוב ולהתמרמרות רבה מאוד בקרב הבעלויות על בתי הספר, תהליך מאוד מסורבל שדורש, אדוני היו"ר, הוא דורש מעורבות של אישור בנושאים של בטיחות, בנושאים של בריאות ובנושאים הפדגוגיים. אנחנו חושבים שיש חלק מן הנושאים, בעיקר בבעלות, ואני מדבר רק על הבעלויות, וכשאני מדבר על בעלויות, זה החינוך העל-יסודי, כי כל החינוך הרשמי, היסודי, חטיבות הביניים, כולו בבעלות המדינה שאיננה צריכה... יחד עם השלטון המקומי את החינוך הרשמי, שאיננה צריכה לעבור את התהליכים האלו.


החינוך העל-יסודי הוא בבעלות של רשויות מקומיות ובעלויות אחרות. מה שאנחנו מבקשים כדי לאפשר לנו לטפל בבעלויות אחרות, זה להכיל על הרשויות המקומיות שאחריותן היא גם על החינוך היסודי וחטיבות הביניים, לאפשר להם להפעיל את אותם ההליכים, גם על החטיבה העליונה. כי נוצרו לפעמים מצבים אבסורדיים של חטיבת ביניים שהיא בבעלות החינוך הרשמי, בבעלות המדינה, המנהלת במשותף את מוסדות החינוך עם הרשות המקומית וחיה באותו מבנה עם החטיבה העליונה. בחטיבת הביניים הכול תקין, היא ממשיכה לפעול. העברת התקציבים של משרד החינוך לחטיבה העליונה איננה אפשרית, מפני שהחטיבה העליונה בבעלות הרשות המקומית, לא עברה את תהליכי הרישוי. אז נוצר כאן מצב בלתי אפשרי, מצב אבסורדי. ומה שאנחנו מבקשים בשינוי החקיקה כאן, לאפשר מצב שהרשות המקומית שמפעילה, שלה בדרך כלל מחלקת תברואה, שהיא דואגת גם לרישוי עסקים, יש לה מגעים עם תברואנים מוסמכים שיכולים לתת את האישור של הבטיחות, שהיא בדרך כלל גם אחראית על הבטיחות ועל תיקון הפגמים, אנחנו מבקשים שבנושאים האלו, לפטור אותה מלעבור את כל תהליכי הרישוי, וברור שמשרד החינוך איננו מוותר על ההליך הפדגוגי, כי עליו הוא מפקח כל השנה.

אני רוצה להבין, סליחה אדוני. הכוונה שלך שאפילו בשנה הראשונה של פתיחת בית הספר, לא יצטרכו לבוא- - --

לא, מה שאנחנו אומרים וכך כתוב במפורש, שרק לבתי ספר שהיה להם רישוי קודם, שעברו תהליך ראשוני של רישוי, ינתן הפטור לשנים הבאות.

מה זה לשנים הבאות? כמה שנים?

אנחנו לא מגבילים. לא מגבילים.

אם יש ליקויים במהלך השנים, מבנה רעוע?

אז הרשות המקומית, כמו שהיא מטפלת בבית ספר יסודי, כמו שהיא מטפלת בחטיבת הביניים, תטפל גם באותו מבנה. בדרך כלל זה בתי ספר שש שנתיים. באותו מבנה חיים חטיבות הביניים וחטיבה עליונה, אז מה, הליקוי טוב לחטיבת הביניים ששם היא משוחררת, ולא טוב לחטיבה העליונה? יחול על כל המבנה כולו.

אוקיי.

אתה סיימת?

אני סיימתי.

רבותיי, הערות כלליות. כן, בקשה.

אני מאיגוד מנהלי הישיבות. לי חשוב רק להבהיר נקודה אחת. אני לא חולק על זה שאם אפשר להקל על הליך הרישוי, אנחנו בעד להקל תמיד על הליך הרישוי גם אצלנו. מה שחשוב הוא נקודה אחת מאוד פשוטה, שכל הזמן טוענים שהעיריות בעצם הן גורם מאוד אחראי שמטפל בדברים. יש דו"ח של ה-מ.מ.מ מ-2006, וגם בדיון שהיה פה בוועדה לפני שנה אם אני לא טועה, שהשתתפתי בו, טענו העיריות שבעצם לא מטפלות בבטיחות, כי משרד החינוך לא מממן אותם. היה לנו פה ויכוח שלם מי מממן את הבטיחות, אם משרד החינוך מממן את הבטיחות או העירייה מממנת, וה-מ.מ.מ של הכנסת קובע בעצם שהעיריות לא מטפלות. אז אני לא מבין איזה היגיון, שבעצם החינוך היסודי לא מסודר ולא מתמודדים איתו במציאות היום, כי העיריות לא מטפלות. באים ואומרים, אם העירייה אחראית, לא צריכים לדאוג לבטיחות ובריאות. מצד שני, אני שמח לפחות לדעת שאנחנו, החינוך המוכר שאינו רשמי, בכל אופן בחלק החרדי, לנו משרד החינוך דואג ששום דבר לא יקרה, בטיחות, בריאות, פדגוגי, אפילו יותר בניה. אנחנו צריכים להתווכח שנביא את ההיתר, כן חורג ולא חורג, ושלא בנו פרגולה ושלא יצרו מרפסת. רק פשוט שזה יהיה בפני הוועדה, הדבר הזה, שאיפה שרוצים, באמת אפשר לפטור, אפשר להקל. כנראה אם אתה פרטי, דרך אגב, זה לא קשור לזה, אבל בכל אופן אני מדבר על החלק שלי, וגם אני מבין שגם הרשתות האחרות שלא מהמגזר החרדי, אבל שם צריכים להקפיד איתם עד קוצו של יוד הכי קטן שיש, דברים שבכלל לא כתובים בחוק, שמא אין לו היתר בניה לחלון שהוא פתח, אז שיביא את הציר מהאדריכל. אבל בחלק של העיריות, יוצאים מתוך הנחה שהעיריות פרפקט.

אוקיי. כן, חבר הכנסת זאב.

אדוני היו"ר, מה שקורה עד היום או עד השנים האחרונות , זה פשוט קטסטרופה, התעללות בכל מה שקשור לבתי הספר המוכר שאינו רשמי. בית ספר אחד במבנה אחד כפי שאמר ד"ר שושני, יכול להיות חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. אני אומר לך, באותו מבנה יש שני בתי ספר: אחד מוכר שאינו רשמי, ואחד הוא ממלכתי או ממלכתי-דתי, לא משנה. לחלק אחד יש רישיון באופן אוטומט, והשני, אין לו, כאילו זה לא אותו בניין, אנחנו נמצאים בעולם אחר. למה לעשות איפה ואיפה? אם מדובר בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים ואנחנו יודעים ששליש לפחות מבי הספר הם כאלה, ומדובר במבנים תקינים, אני יודע שלאחרונה אמרו שזה אחת ל-5 שנים. אז אני רוצה לדעת האם באמת המגמה לחדש רישיון אחת ל-5 שנים ביסודי ובעל-יסודי? זה מאוד חשוב לי. ואם כן, למה לעשות איפה ואיפה, בבתי ספר שהם ממלכתיים, ואני בעד להקל, אם יש רישיון עקרוני, לאפשר לכלל בתי הספר, ואי אפשר לבוא ולומר טוב, למגזר הזה אפשר להקל, למגזר אחר אפשר להכביד. אגב, למה זה כל כך חשוב? אני אגיד לך גם מה ההבדל, ואני שהיו"ר ידע. בואו נצא מתוך הנחה שיש מבנה עירוני שהוא לא תקין, וממשיכים ללמד שם. אתה חושב שהמשכורות לא עוברים בזמן דרך משרד החינוך, למורים ולמורות? ודאי שכן.

זה פשוט לא נכון.

אני מכיר את העובדות. אני לא מכיר את הנהלים. אני תוקף את הנהלים. אבל אני אומר לך מתוך ידיעה, ולא סתם אני אומר לך. כאשר מדובר במוכר שאינו רשמי, אז פתאום החליטו שצריך עוד שירותים אחד. שנה שעברה לא ביקשו. היו נגיד מספר שירותים מסוים, פתאום החליטו שצריך עוד תא אחד נוסף, עוד איזה ברזייה אחת, וכל עוד שזה לא מתבצע הלכה למעשה, מעכבים את השכר שזה עובר דרך אותה עמותה, שהיא אחראית לתת את המשכורת למורים. זה פשוט שערורייה, ואני רוצה שזה יהיה הוא הדין לגבי גני הילדים.

גני ילדים, כאשר המורות, הגננות, המחנכות, לא משנה, הן נמצאות תחת החסות של העיריות, הרשויות המקומיות, אני חושב שדינן צריך להיות שווה. זאת אומרת, אם אנחנו הולכים, זה צריך להיות הכלל יחול על כולם, ואם לא והם רוצים לבדוק בציציות, צריך לבדוק וצריך לחשוש, ואשרי אדם מפחד תמיד.

כן, הרשות המקומית.

אני רוצה רק, א', לברך. זה הייתה בקשה שלנו למנכ"ל. היה פה דיון מאוד גדול לפני מספר חודשים בכנסת, בדיוק על הסרבול וחברת מרמנת וכל הויה דלורוזה שהרבה מאוד מנהלים עוברים. היה פה אדון רן ארז שאמר שיש הלנה וכו', ואני חושבת שזה נפל על אוזניים קשובות ויש פה רצון של המנכ"ל ושל המשרד, להעביר, ומדובר על בעלויות שונות. אתה לא רוצה לקחת אחריות ברגע שאתה לא הבעלים, ואנחנו כרשויות מקומיות, מדובר על העל-תיכוני, אנחנו הבעלים של מרבית בתי הספר שהם אינם רשתות או אינם גופים אחרים, ואנחנו בהחלט, מאחר ויש לנו ראיה עירונית ברשות מסוימת כוללת, והוא כבר עושה את הכול, אז הייתה בקשה שלנו גם לפשט את התהליכים, ושזה יעבור באמת אלינו.

והיא עמותה שמוכנה לקבל על עצמה את האחריות של המבנה. את כרשות רוצה, אומרת, אני מקבלת על עצמי. אני גם מקבל על עצמי. אם חסר לי ברזייה לשירותים אחד, אני מוכן לקבל את זה על עצמי. אז אני יכול לעשות את זה בעוד חודשיים-שלושה.

שמענו והמנכ"ל התייחס. הוא הבין אותך היטב. גבירתי, סיימת?

כן.

זה מה שרצית להעלות?

בשלב זה כן.

אוקיי. כן אדוני.

יהונתן ספרא, מנהל אגף החינוך בעיריית בני ברק. מר שושני אולי זוכר את המפגש של ראש העיר יחד איתנו בקיץ האחרון. אנחנו העלינו את הנושא הזה והבקשה שלנו היא ייחודית לעיריית בני ברק, להוסיף עוד שתי מילים בהצעה לתיקון: גני ילדים שהגננות הן עובדות הרשות המקומית, מאותה סיבה, מאותו היגיון. מר שושני ודאי זוכר שבמצגת הראינו אשכול גנים. יש שם גם גנים מוכר שאינו רשמי בבעלות העירייה. זה צריך רישיון וזה לא. אותו היגיון של חטיבות ביניים, חטיבה עליונה, אנחנו מבקשים להוסיף את שתי המילים האלה.

בנושא הזה אני לפני שהמנכ"ל יתייחס לזה, אני אעלה את הסוגיה הזאת. מה שאני חושב שצריך לעשות, מכיוון שהנושא הזה כמו שציינת, הוא הובא בפניי לפחות רק אתמול, ומבדיקה קצרה אני הבנתי שיש קושי להעלות את זה כחלק מהתקנות במסגרת של הדיון היום. בכך אני פונה למשרד החינוך, אחרי שאנחנו נאשר תקנות מתקופה של חודשיים-שלוש, לעשות בדיקה על הנושא הזה ולהביא מסקנות. עכשיו אני פונה אליכם, לעיריית בני ברק. אני לא אעלה את המסקנות כל עוד אני לא אקבל מכם הודעה שהבעיה שהייתה לנו קודם כאן בוועדת חינוך, אולי נפתרה ואולי עדיין לא, עם כל הנושא של הבנות החרדיות ושילובם בסמינרים. אז אנחנו נעשה אתכם סיכום, שיבוץ.

אתם צריכים לתת לנו דיווח על פי בקשה שהייתה בישיבה לפני כחודש עם כל הנושא של השיבוץ איפה הדברים עומדים. תעשו את המאמץ האחרון לתת את המענה הכללי שדרוש שם אצלכם בעיר, וברגע שאנחנו נקבל מכם את הדיווח ונקבל מסקנות של ועדת החינוך, אני אשקול להעלות את הסוגיה הזאת על סדר היום בלי שום קשר אם יהיו תקנות או לא יהיו תקנות, אבל המסקנות כן.

הסוגיה הזאת, משרד החינוך יתייחס אליה בצורה מקצועית, כי עצם העובדה של הכנסה של הנושא הזה עכשיו, יכול לפתוח מישורים נוספים שאולי אתם לא מודעים אליהם, אבל לפחות אני שמעתי שאכן יש השלכות רוחב בהכנסה של הנושא הזה עכשיו בתקנות ללא בדיקה וללא סידור של הנושא הזה בצורה מקצועית. זה לא שתי מילים, זה בטוח. זה צריך להיות הרבה יותר מסודר ומורחב, וברגע שזה שתי מילים, זה פותח את זה בצורה רחבה ביותר ויש כאלו שינצלו את זה לכיוון הלא, הייתי אומר, חיובי שבדבר. זה מבחינתי, ואם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס בהיבט הכללי לפני שהמנכ"ל יתן התייחסות לכל הדברים שהעליתם כאן. אם לא, אז בקשה אדוני.

אנחנו מאוד נוטים להקל ולא להכביד בהליכי הרישוי, אבל אחר כך אם חס ושלום יקרה משהו, מי שאחראי על הנושא הזה, זה שר החינוך ואנוכי, כמנכ"ל, כי אני חותם על הרישיון. בכל השנתיים האחרונות שאני בתפקיד, אני מנסה לפשט את תהליכי הרישוי. יש לנו נטייה כרגע לבתי ספר שעמדו שנים בכללים המתבקשים, לתת אישור ל-5 שנים. זה עניין פנימי שלנו.

בניגוד לרשויות המקומיות, עמותות תצטרכנה לקחת אנשים מוסמכים. הבעיה המרכזית על פי החוק, היא הבריאות. על פי החוק, בלי אישור בריאות, אי אפשר לקיים בית ספר. אפשר לקיים בית ספר, ואני תלוי כאן במשרד הבריאות, אם הפדגוגיה פחות טובה. על הבטיחות, זה גם עניין של המשרד. הבריאות זה נושא שעומד בפני עצמו. משרד הבריאות היה מוכן ללכת איתנו, עם הרשויות המקומיות בגלל נושא מרכזי שיש קציני בריאות ברשויות המקומיות, שנלך להקלות, ויתקנו אותי חבריי אם אני טועה, שנלך להקלות לשנים מרובות יותר שניתן את הרישיון. זה יחייב את אותן בעלויות לשכור קציני בריאות מוסמכים ומוכרים על ידי משרד הבריאות כדי להביא את האישורים המתאימים, כך שנוכל להאריך את הרישוי שניתן לבתי הספר. יש משהו שצריך להוסיף על זה? כך שגם בעניין הזה תהיה פריצת דרך.

האם אדוני מקבל את מה שאני ציינתי בעקבות הבקשה של בני ברק, על הנושא של גני ילדים?

אנחנו נבדוק את הבקשה. זה מקרה ייחודי במדינת ישראל שבו רשות מקומית מפעילה גני ילדים ומעסיקה את הגננות. אנחנו לא לקחנו את זה בחשבון.

אז מה שאנחנו נסכם זה דבר כזה, שתוך 3 חודשים אתם נותנים את המסקנות וכנראה שאתם גם תעבירו את התקנות. אני כבר אומר לך אדוני המנכ"ל, אני אקבל ממך, ממשרד החינוך, דיווח על הנושא של השיבוץ. ברגע שאתה מודיע לי שבעצם הנושא הזה לפחות בבני ברק, ואני גם יודע שבירושלים אנחנו בהתקדמות יפה מאוד, ושם זה ממש מדובר על בודדים, נשתפר ואתם בעצם מבחינתכם מודיעים לי על כך שהנושא הזה בבני ברק נפתר. אני אעלה את הנושא הזה לדיון של ועדת חינוך וכנראה שנאשר גם אותם.

רק אעיר הערה ליו"ר. היום יש לי פגישה עם מנהלי הסמינרים החרדיים. אני מאוד מקווה שיימצא פתרון.

אוקיי, בסדר גמור. אז אני נתתי לך לא להיום. נתתי לך 3 חודשים לכל הסיפור הזה, מעל ומעבר.

אני בדיוק מדבר על אותם בתי ספר ש-30 שנה, כל שנה משרד הבריאות צריך לחדש להם. כל שנה.

אדוני, אתה לא צריך לשכנע את המשוכנעים.

בוודאי העמותה היא אחראית. אם יש תביעת נזקים, היא תביעה גם כן נגד העמותה.

תנסה למצוא פתרון לבעיה. תאמין לי שלא היה פה פשוט, ואנחנו מתקדמים.

אתה יכול להסביר לי מה ההבדל בין עמותה שיש לה מבנה חדש, עומדת בכל הכללים, לבין, תסלח לי, מבנה עירוני זקן, ישן, והיא יכולה להמשיך לקבל את הרישיון לנצח.

התשובה היא אחת, שהרשות המקומית היא רשות ציבורית. על פי החוק, מנהלת במשותף את מוסד החינוך יחד עם משרד החינוך, והעמותה היא גוף שאיננו גוף ציבורי אלא גוף פרטי.

אני יכול להעלות לכאן סוגיה שהיא דרך אגב סוגיה שהיא מאוד מוזרה לי. אנחנו כאן אישרנו חוק בקריאה ראשונה על הנושא של המינוי מנהל, על כל מה שקשור לחינוך מוכר ולא רשמי, ואת הסוגיה הזאת העלו בפנינו גם חבר הכנסת זאב וגם חברי כנסת אחרים, שמה קרה, פתאום בעמותה מי שצריך לבוא ולהתערב במינוי מנהל, זה משרד החינוך. אני מציע שחבר הכנסת זאב, אם אנחנו מדברים על איזה שהוא הקלות שצריך המשרד לתת לאותן עמותות שאתה מדבר עליהן, שמנהלות בתי ספר, צריך להיות במקביל.

אין דבר כזה, אדוני היו"ר, שמנהל ביתר ספר נבחר במוכר שאינו רשמי, בלי הסכמת משרד החינוך, ושגם שר החינוך יודע מזה.

אני מציע שגם את הנושא הזה יהיה חלק מהפתרון הכללי, ואנחנו צריכים לסיים את הסאגה עם הנושא של מינוי מנהלים. יש פה איזה שהוא היבט שמעלה חבר הכנסת נסים זאב, שאתם תבדקו אותו במקביל עם הבקשה של בני ברק.

רק להוסיף על מה שאמר המנכ"ל, בהתייחס למה שהעלית, חבר הכנסת זאב. הסיבה שאנחנו חשבנו שמבקשים את הפטורים הללו, זה בעיקר בגלל שרשות מקומית היא גם גוף שלטוני, לא רק ציבורי.

ברגע שזה שלוקח אחריות לא נמצא, אז אנחנו באיזה שהיא בעיה. נפתור את זה.

ברגע שעמותה לוקחת אחריות, האחריות עליה. בשביל זה יש ביטוח. בשביל זה כשאני נתבע כעמותה, היא נתבעת ראשונה.

אני אשאל אותך שאלה. אם קורה עכשיו מצב, וקורה משהו בעמותה הזאת, באים אלינו כאן ואז אני מחפש את האחראים. למי אני מגיע?

אדוני היו"ר, אולי אין לך מושג, אבל אני מנהל בכל זאת 31 שנה מערכות חינוך. אין דבר כזה. כשיש איזה שהוא נזק מסוים, ילד נפגע, הוא תובע את העמותה. כאשר באותה שנה יש רישיון, יש בריאות, יש בטיחות.

ואם העמותה בגירעון תקציבי?

אבל יש לך את הביטוח. מה זה קשור לגירעון? יש ביטוח. אני אגלה לך יתרה מזאת, העמותות, כשתובעים אותם, יש שני ביטוחים, תתפלא לשמוע. מנסים לקחת גם מהביטוח של משרד החינוך וגם מהביטוח של העמותה. זאת אומרת, הגוף הכלכלי והחשש מפני תביעה, והיו לי מקרים כאלה שתבעו שני ביטוחים.

אדוני היה עסקן, ראש עירייה.

נכון.

ומנהל מוסד חינוכי מפואר במשך שנים. לכן אני מציע, לפחות נגמור את הפרשה הזו של רשויות מקומיות, ואחר כך נמשיך הלאה.

אין לי בעיה. אני סומך עליך.

צריך להתקדם, רבותיי. בקשה, מירב.

תקנות פיקוח לבתי ספר, עקרונות למתן פטורים(תיקון).

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ב) ו-37 לחוק פיקוח על בתי ספר, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון הפתיח. בפתיח לתקנות פיקוח על בתי ספר, עקרונות למתן פטורים. להלן התקנות העיקריות: אחרי התשכ"ט-1969 יבוא: להלן החוק. הוספת תקנה-

1. (א) אחרי תקנה 1 בתקנות העיקריות, יבוא: עקרונות למתן פטור לבית ספר של רשות חינוך מקומית. ניתן לפטור בית ספר של רשות חינוך מקומית כהגדרתה בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן: מתכולת סעיפים: 5,6 9.3 עד 6 בפרק ב' לחוק.

סעיף 5, שמעבירים העתקים מהבקשה לרישיון ומקבלים

אישור של רשות חינוך מקומית, שכאן זה רשות החינוך המקומית עצמה והוועדה לתכנון ובניה של הרשות המקומית. סעיף 6 זה אישור רשות בריאות. סעיף 9.3 זה בנוגע למבנה בית הספר והגישה אליהם, החצר, מספר הכיתות וחדרי הלימוד, הספח והשירות. 9.4 זה תנאי בטיחות. 9.5 ריהוט וציוד. 9.6 בסיס כספי לקיום בית הספר. זה הסעיפים שמהם בעצם אפשר לפטור. אי אפשר לפטור מהסעיפים שהם בעצם פדגוגיים.

לבית הספר היה רישיון לפי החוק בשנת הלימודים הקודמת לשנה שבה נתבקש הפטור, ומתקיימות בו כל הוראות החוק. מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית הצהיר כי במבנה מתקיימות כל הוראות הזאת.

זאת אומרת, בפסקה 1 יש בדיקה לפי הסייפא, ומתקיימות בו כל הוראות החוק-יש בדיקה עצמאית, אני מבינה, של משרד החינוך, ובנוסף לזה יש גם דרישה של התצהיר?

כן. מי שאחראי בפועל על נושא של הבטיחות, זה מנהל אגף חינוך, שהוא מצהיר. אם במידה והוא הצהיר הצהרה שגויה, אז יש בעיה.

2. בית הספר מנוהל ומוחזק על ידי רשות החינוך המקומית. מבנה בית הספר בבעלות או בחזקת רשות החינוך המקומית. עובדי ההוראה בבית הספר מועסקים במישרין על ידי הרשות החינוך המקומית. בית הספר מיועד לכיתות ט' עד י"ב, או י' עד י"ב.
תחילה תחילתן של תקנות אלה, 30 ימים מיום פרסומן.

אני רוצה להצביע על התקנות בכפוף להחלטות שקיבלנו בנוגע לבני ברק ולבקשה של נסים זאב על כל הנושא הזה, שייבדק תוך 3 חודשים ואנחנו נקבל מסקנות, וכמובן הסייגים שלי שאני העליתי אותם בנושא של שיבוצים. רבותיי, מי בעד התקנות? תודה רבה.

הצבעה

בעד – פה אחד

התקנות אושרו

מי נגד? אין. נמנע-אין. התקנות אושרו.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00