הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

10.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, ד' באדר ב' התשע"א (10 במרץ 2011), שעה 10:00

סיור בשכונת קרית משה וישיבה בעיריית רחובות לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר

אדמסו אללי

- יועץ ראש הממשלה ליוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

אור ליטרובליק

- מנהלת מרחב חולון-ראשל"צ, משרד העלייה והקליטה

אסתר שוורץ

- מפקחת על קליטת עולים, משרד החינוך

ימית אוחיון

- קצינת נוער, תחנת רחובות, משטרת ישראל

רפי מלס

- שוטר קהילתי, שכונת קרית משה, משטרת ישראל

עופר דגן

- מפקד תחנת רחובות, משטרת ישראל

עינב מוזס

- מנהלת שירותי הקליטה בדרום, הסוכנות היהודית

דינה שלוי

- רכזת קליטה ברשויות אשדוד ורחובות, הסוכנות היהודית

רחמים מלול

- ראש עיריית רחובות

דורון מילברג

- מנכ"ל העירייה, עיריית רחובות

דוד אמרוזי

- רל"ש, עיריית רחובות

כרמלה קופר

- דוברת עיריית רחובות

בן ציון שרעבי

- מ"מ ראש העיר, עיריית רחובות

עמי ימיני

- מנכ"ל פרויקט שיקום שכונות, עיריית רחובות

גלעד מזרחי

- חבר מועצת עיריית רחובות ויועץ השר גלעד ארדן

יעקב מרקוביץ

- מנהל אגף החינוך, תרבות נוער וספורט, עיריית רחובות

גיורא בן ארי

- חבר מועצה, מחזיק תיק שפ"י, עיריית רחובות

זהר בלום

- סגן ראש העיר, מחזיק תיק החינוך, עיריית רחובות

בלה ברג

- מנהלת מח' לקליטת העלייה, עיריית רחובות

דוד אלעזר

- מנהל מוקד קליטה עירוני, עיריית רחובות

יפים זאיקה

- מחזיק תיק הקליטה, עיריית רחובות

אסרס טלהון

- רכז הפורום העירוני, רחובות

אדיסו דהאו

- הפרויקט הלאומי

אמיר טואבה

- הפרויקט הלאומי

רמי מצבלה

- נצציג חברת נפט לאומית

שי קינן

- נציג חברת הסולר המקומית

גולן ביטון

- מנהל מתנ"ס קרית משה, רחובות

יצחק טגנה

- תושב העיר

מנסגאו מגיב

- פעילה

יגאל אמיתי

- דובר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור בשכונת קרית משה וישיבה בעיריית רחובות לבחינת קליטת העלייה

אני מבקש מכל הנוכחים פה להצטמצם בדברים כי גם לנו יש סדר מאוד עמוס לאחר מכן ויש עוד דברים חשובים חוץ מקליטה. למרות שגם קליטה זה נושא שעומד ברומו של עולם. אז אנחנו נציג לך, חבר הכנסת דנון, מצגת קצרה ולאחר מכן גם נציג המשטרה, מפקד התחנה, עופר, שעושה אצלנו בעיר עבודה מצוינת, כולל בקרית משה, יציג מצגת משלו ונתקדם הלאה, נראה איך אנחנו יכולים להיעזר בך או בוועדה הנכבדה שלך, שלצערי אף חבר כנסת לא מצא לנכון להגיע לפה, חוץ ממך כמובן. אני מכיר את הסיורים האלה של ועדות הכנסת, צפיתי שלפחות יבוא אחד או שניים, כקישוט, לפחות, אבל השאירו אותך בודד בשטח.

אני לא חושש מזה.

כנראה שהם נמסים, או קר להם במזג האוויר החורפי הזה.

אני אדלג על סקירה שיכולתי לתת לך אותה במשך חצי שעה-שעה, על העיר כולה.

נתמקד בעלייה וקליטה.

נתמקד בעלייה וקליטה. בעיר הגענו ל-126,000 תושבים לאחרונה, פלוס עוד 8 תושבים, ומהם 18% עולים. יש ויכוח לגבי המספרים, אבל אלה המספרים באופן כללי, כי משרד הקליטה סופר את זה אחרת, אנחנו סופרים את זה אחרת, מוקד הקליטה בקרית משה סופר את זה אחרת, אבל אנחנו נותנים שירותים לקהילה האתיופית שלדעתנו, לפי הנתונים שלנו, היא מונה כ-9,000 תושבים. משרד הקליטה טוען אחרת, לא משנה.

בכל אופן בעיר יש 17,000 עלים מחבר העמים, הדור הראשון, כ-900 עולים מארצות הברית, 360 עולים מתימן, רובם מתגוררים בשכונת אושיות, וחבל שלא נספיק היום להיות גם שם.

39% מהעולים בעיר הינם אקדמאים וזה בעיקר נובע מההשכלה האקדמאית שרוכשים או שרכשו העולים מחבר העמים.

התיקים שבהם מטפל האגף לשירותים חברתיים, אירית לא פה, בגלל שיש שביתה ואנחנו מזדהים עם המאבק שלהם. אתם רואים את הסגול והכתום, איך זה מתחלק. 761 משפחות נזקקות עולי אתיופיה, 192 חבר העמים, נוער קשישים, אישות ואלימות, ואתם רואים את היחס. עם הפער העצום בין עולי אתיופיה לבין עולי חבר העמים.

מגמות ושיעורי זכאות לבגרות. כאן העיר יכולה להתגאות בהישגים של השנים האחרונות בהעלאת הזכאות לבגרות בקרב העולים מאתיופיה. אם בתשס"ז היו 67 תלמידים בשכבה וזכאים לבגרות היו 29, והזכאים לבגרות איכותית היו 17, אז תסתכלו על תשס"ט, 81 בשכבה, 49 מהם זכאים לבגרות, הגענו כמעט לממוצע העירוני של 60%, 41 מהם זכאים לבגרות איכותית. זה אחד ההישגים המרכזיים שהשיגה העיר בזכות ההשקעות המרובות, כפי שנראה אותן לאחר מכן, השקעות במיליונים שאנחנו משקיעים בקהילה היקרה הזאת.

קרית משה. הנה התמונה פחות או יותר של ההרכב הדמוגרפי בשכונה. רוב תושבי השכונה למעשה הם עולים מאתיופיה.

השקעות עירוניות. לגבי חינוך, כ-11 מיליון שקלים מושקעים מדי שנה ביוצאי העדה. 70% מהתקציב הזה מופנה לחינוך, נוער, צמצום פערים וכולי וכולי. בתרבות כנ"ל. תשתיות – יש לנו עוד הרבה מה לעשות אבל התחלנו והתקדמנו מאוד גם בנושא הזה. למעשה בסכומים הללו שותפים לנו, נראה את זה לאחר מכן, גם קהילת ניו יורק, שמפעילה את הפרויקט שנקרא פאקט, ואת רוב הכסף למעשה אנחנו מביאים.

על פי נתוני פאקט כ-290 יוצאי העדה האתיופית נהנים, שאלת את זה קודם, מיום לימודים ארוך בגני ילדים. על פי מחקר של ברוקדייל חל שיפור משמעותי אצל 90% מהילדים והם מגיעים לכיתה א' בלי הרבה נשירות וכ-10% מהנותרים מקבלים עזרה לקראת כניסתם לכיתה במהלך השנה. 60% משתתפים בהארכת יום לימודים. חוגי העשרה. תכנית אופק. הכנה לבגרות, בגרות איכותית, ואת התוצאות ראינו קודם.

מסגרות איכותיות לנוער פועלות בקרית משה, פעילות ערכית חינוכית.

זה איגום המשאבים שדיברתי עליו, עיריית רחובות, תכנית פאקט, הג'וינט, פדרציית ניו יורק, משרד החינוך, שיקום שכונות, אני אתייחס לזה לאחר מכן, קרן רש"י סייעה בידינו בבניית בית הספר היפה שראינו קודם, בית ספר הדרים.

יש גם פעילות בקרב ההורים, שמטרתה חיזוק הקשר בין ההורים לבין העירייה, לבין הפעילות החינוכית שמתבצעת, ובאמת יותר מ-80 הורים השתתפו בתכניות ההורות השונות שהופעלו בקרית משה.

כמה אחוז אבטלה יש אצל המבוגרים?

שאלה טובה, מי יכול לענות על זה? אני לא יודע.

זה כתוב בהתחלה, ש-70% מתושבי השכונה מעל גיל 45 ומעלה הם---

לא, אם אנחנו לא יודעים, נבדוק את זה וניתן תשובה מדויקת. אני מבקש, אולי אתה יודע, דרך מוקד הקליטה.

ב-2002, כשעשינו מפקד בקרית משה, היה 12% אבטלה, אבל אחרי זה אנחנו עשינו עבודה, כמו שסיפרתי לך, כולל כל הנושא של השמה לעבודה ורכזי תעסוקה והוא הצטמצם. אין לנו מספר מדויק, אבל הוא הצטמצם משמעותית, מ-12% ירד.

ובקרב הנשים?

אני מדבר באופן כללי.

יש לציין גם את משרד הקליטה, שהוא מפנה גם משאבים לצורך העדה.

70% מבני העדה בקרית משה עובדים שני בני הזוג.

מתקיימים קורסים רבים, קורסי הכשרה למציאת תעסוקה, בקרב בני העדה.

ניתנת אפילו הדרכה תזונתית לתושבי קרית משה ואושיות, שגם שם יש לנו ריכוז של עולים מאתיופיה. גייסנו שמונה צוותי סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ברחובות, שביצעו הדרכות בנושא. התקיים גם חודש איכות הסביבה בשכונה.

מוקד קליטה ומנהיגות. דוד, אתה רוצה להגיד כמה מלים, בנוסף למה שאמרת במקום? בבקשה.

אחר כך.

המחלקה לקליטת עלייה. מי רוצה להרחיב פה את הדיבור? בבקשה.

אין מה להוסיף.

כמה כסף העירייה משקיעה בקליטת עלייה מעבר לתקציב של משרד הקליטה ומשרדי הממשלה?

כמעט מיליון ₪.

מיליון זה ליוצאי ברית המועצות.

לא, סך הכל.

זה לא כולל קליטת יהודי אתיופיה, שעיריית רחובות משקיעה מכספה על כל שקל עוד שניים, מדובר ב-12 מיליון בסך הכל.

בסך הכל, אותי מעניין, כמה.

כולל הפרויקטים החינוכיים?

כן, אבל מהכסף שאתם מוציאים מכם, לא מגורמים מבחוץ.

כמה העירייה מוציאה בנוסף לתרומות שאנחנו מקבלים? להערכתי כ-5 מיליון שקלים.

זאת אומרת, אדוני ראש העיר, ניתן להבין ממה שאמרת מקודם, 11 מיליון שקל שמושקע לטובת עולי אתיופיה, אז 6 מיליון שקלים זה תרומות.

לא, בנוסף ל-11 אנחנו משקיעים בעוד פרויקטים לטובת הקהילה, אבל גם בתוך ה-11 יש כמה מיליונים טובים שהעירייה נותנת כמאטצ'ינג לטובת פרויקט פאקט.

המאטצ'ינג שלנו, 2 מיליון ו-488, זה נכון לאתמול, עיריית רחובות משקיעה לעומת 1 מיליון ו-580 שמגיע מפאקט.

ואני לא מניתי גם את ההשתתפות שלנו, שהיא כמעט בלעדית, בפרויקטי בינוי שונים, כמו בהדרים, כמו במתנ"ס ועוד ועוד.

סבסוד כיתות קטנות בקרית משה, בבית ספר הדרים, שזה מוטל על הרשות למרות שהמדינה רצתה.

גני ילדים שבמקום שיהיו גנים של 35 ילדים, גנים של 22-23 ילדים, מתוך---

ואנחנו מסבסדים את הדלתא.

עכשיו אני רוצה כאן להגיע, ברשותך, חבר הכנסת דנון, למטרה המרכזית שלי בסיור הזה. אני חושב שאתה באת לפה אולי על מנת לבדוק, כפי שבדקו אותנו אתמול במוכנות שלנו לשעת חירום, אתה באת יחד עם אדמסו מטעם משרד ראש הממשלה לבדוק איך עיריית רחובות מתמודדת עם בני העדה, בני העלייה האתיופית, לבקר ולבדוק אותנו האם אנחנו מקדישים ומתקצבים מספיק את הפעילות הזאת בקרב העדה. ועכשיו אני רוצה לפנות לצד השני, אדמסו, אדוני יושב ראש ועדת הקליטה, מה אתם חושבים, שגם קליטת העלייה היא משימה עירונית? אני שואל. שאלה רטורית. כלומר אתם באים לבדוק אותנו האם אנחנו אמנם ממלאים את תפקידנו. ידידי היקר, חבר הכנסת דני דנון, אני מודיע לך חגיגית שמה שאנחנו משקיעים בבני העדה היינו צריכים לקבל הכל מהשלטון המרכזי. ראה נא, היתה פה ועדת מנהלים כלליים בשנת 2005, אוטובוס המנהלים הכלליים, אדוני זוכר, בזמן אריאל שרון, ריכז את הוועדה הזאת שמואל אבוהב, והם ישבו פה חודשים על פני חודשים ובדקו את השכונה. אגב, זו אחת השכונות הקשות ביותר בארץ, וגם הם הגיעו למסקנה הזאת. מה שאני עומד לומר הוא שאין בכוחה של הרשות להתמודד עם כל הההוצאות של כל הקהילה. מה שאנחנו עושים זה מתוך מודעות פנימית שלנו שצריכים לטפל בקהילה, אבל איפה נמצא השלטון המרכזי? הם החליטו אז להשקיע 175 מיליון שקלים בשכונה הזו בלבד, כאשר רוב הכסף היה אמור להיות מושקע בתחום הפיזי. אם הייתי מסתובב איתך היום בשכונה והיית רואה את הבניינים בהם משוכנים העולים מאתיופיה, היית רואה את הזוועה. מה אנחנו מספיקים לעשות שם בתקציב שיקום השכונות שאנחנו מקבלים? 700,000 שקל.

בניין וחצי בשנה. עוד 30 שנה---

בניין וחצי בשנה. האם זה גם תפקידה של רשות, נוסף למטלות שמוטלות עליה בתחום החינוך, בתחום הרווחה, בתחום הסכמי השכר שהממשלה חותמת עליהם ובסוף הקופה העירונית צריכה לשלם אותם בלי שקל שיפוי? מה עוד אתם יכולים לדרוש מאיתנו? מה עושה משרד ראש הממשלה, חוץ מלבוא לבקר? האם אני הייתי צריך לדאוג לתרומה מהקרן לידידות, כדי שיבנו את בית הכנסת של עולי אתיופיה בשכונה? העירייה צריכה לדאוג לזה או השלטון המרכזי היה צריך לדאוג לזה? אני הייתי צריך ללכת להתחנן בפני קרן הידידות שייתנו תרומה של 2 מיליון שקל עבור מרכז קהילתי לעולי אתיופיה, וברוך ה' השגנו את זה ונבנה את זה.

ביחד, אנחנו ביחד.

מה משרד ראש הממשלה עושה? אני היום אקים קול זעקה, לא אתם, כפי שהבנתי מכמה שאלות שם בסיור, 'מה אתם עושים פה?' 'מה אתם עושים שם?' 'האם אתם מסבסדים חוג כזה או חוג אחר?' אנחנו היום באים בביקורת, ולכן, חבר הכנסת דנון, אתה תקרא פה את הדוח ומה ההחלטות שקיבלה אותה ועדה ואם תצליח לנער את האבק מעל אותן החלטות, מעל אותן חוברות יפהפיות שהוכנו ונטמנו באיזו שהיא מגרה עלומה כאבן שאין לה הופכין, עשית את שלך בקדנציה הזאת.

אני רוצה לומר לאדוני ראש העיר, קודם כל אני הייתי פה כשאתה היית ממלא מקום ואני רואה את השיפור ואני אומר לך, עם כל הכבוד, כי ועדת העלייה והקליטה וכל הנציגים של משרדי הממשלה שנמצאים פה, בסופו של יום מי שהוא בעל בית ומי שאחראי הוא ראש העיר. אם יש הנהגה בעיר, אנחנו רואים שינוי. אם אין הנהגה בעיר, עם כל הכבוד לרשויות ולזה---

אבל עד כמה יש לנו כח, עד כמה יש לנו משאבים להשקיע?

אנחנו פה כדי לסייע ושתכוון אותנו. כבר דבר אחד שאני עושה ברמה הארצית, העיר רחובות היום, למרות כל הנתונים שהוצגו, לא מוגדרת כעיר קולטת עלייה, דבר שהוא מעוות. אני לא יודע אם אתה מכיר את הסיפור הזה. משרד הפנים קובע ערים קולטות עלייה בהגדרות שלו ערים קולטות עלייה ויש שם הגדרות משנות ה-50. בהגדרות האלה נס ציונה, יהוד, רמת השרון---

נס ציונה נקראת עיר קולטת עלייה.

ערים כמו רחובות, כמו אשדוד, שבאמת קולטות עלייה, לא מוגדרות. אני כרגע מקדם הצעת חוק בנושא הזה, מה שמבחינתך יאמר שאתה היום מבחינת גביית ארנונה על משרדי ממשלה, על תחנת המשטרה, על כל דבר שהוא של המדינה אתה לא גובה ארנונה, או שאתה גובה בצורה חלקית---

חלקית, ואתם רוצים גם את זה להלאים.

לא, ברגע שאתה תוגדר כעיר קולטת עלייה, הגבייה היא מלאה ומבחינת הערים מדובר במיליוני שקלים. אני לא יודע אם יש לכם פה שטחים של צבא, אבל אם יש---

צבא אין לנו, הג"א יש לנו.

יש ערים שזה עשרות מיליוני שקלים בשנה. אני מקדם כיושב ראש הוועדה, אבל אני כן חושב שהתפקיד שלנו הוא לבוא להגיד מלה טובה, איפה שצריך, מלה רעה איפה שלא צריך, לקדם, וגם ממך, לקחת משימות שנעביר אותן הלאה. את הנושא של ערים קולטות עלייה, עלינו על זה דרך סיור---

מה חסר לנו כדי להיכלל שם?

זה לא אתה. זה אומר שהיום משרד הפנים בא ואומר 'אני לא מתאים את הקריטריונים, מה שנקבע בשנות ה-50, ככה יישאר', ולמה הם עושים את זה? כדי לחסוך כסף, כי הערים הקטנות, יהוד, נותנים לה כמה גרושים. מי זה קולט עלייה היום? רחובות, נצרת עלית, עפולה, ערים גדולות, אשדוד.

משרד ראש הממשלה גם יכול להוביל ביחד עם חבר הכנסת דנון, אני לא מבין את זה.

אני לא חושב ש---

אתה רואה שהעיר הזו היא באמת קולטת עלייה.

אני חושב שאת אללי, שהוא חבר טוב שלי, גם במפלגה וגם ברמה האישית, אי אפשר להאשים פה, הוא יועץ ראש הממשלה לענייני קליטת עלייה של יוצאי אתיופיה ושם צריכים לבוא בדברים שצריך לקדם ולעזור.

אני רוצה ברשותך בשני נושאים לשאול, אדוני ראש העיר, ולהתקדם.

אולי לפני כן סקירה של מפקד תחנת המשטרה, כי ביקשתם את זה, לגבי העבריינות.

נכון, בבקשה.

מאחר ואתם ביקשתם להציג את נושא עבריינות הנוער, אז זה מה שיוצג, עם עוד כמה דברים נוספים. נמצאת פה ימין שהיא קצינת הנוער והיא מובילה את כל הנושא של הפעילות עם הנוער ברחובות ובקרית משה בכלל. נמצא פה רפי, שהוא השוטר הקהילתי של השכונה, שיתאר מה המשמעות של שוטר קהילתי.

צריך לזכור דבר אחד, כשבודקים בני נוער, בניגוד למסלול אחר של פשיעה שבודקים, ורואים שבכל היבטי הפשיעה---

נוער זה עד גיל 18?

עד גיל 18. בדרך כלל כשבודקים פשיעה, המטרה היא תמיד לצמצם את ההיקפים, בנוער זה הפוך, בנוער כמה שהמספרים יותר גבוהים, זה אומר שיש יותר חשיפה, התחנה או היחידה עבדה יותר טוב וחשפה עברות נוער. עבריינות נוער קיימת, כדי לדעת באמת את ההיקפים שלה צריך לחשוף את זה, אני לא יכול לחכות שמישהו יבוא ויגיד 'מאן דהו ביצע עברה כזו או אחרת', ולכן רק כדי לסבר את האוזן כמשהו החלטי, כמה שהמספרים יותר גבוהים יותר טוב. בדרך כלל המשטרה בודקת את הסטטיסטיקה כשאנחנו שם.

בשנת 2010, שהסתיימה לא מזמן, מול כל 2009, אתה רואה בסך הכל את קצה הפשיעה, כמעט פי שתיים, 24 מול 43 תיקים. אנחנו מדברים רק על קרית משה, לא על העיר רחובות. זאת אומרת היתה פעילות אינטנסיבית בשכונה בנוגע לעברות נוער.

מה זה פ"א, ט"מ?

אלה הגדרות של סוגי תיקים. פ"א הכוונה לתיק פלילי, וט"מ הכוונה לתיק אזהרה, אני חוקר אותו אבל זה לא ייזקף לחובתו. עדיין יש לו את הדרך לחזור---

תן לי דוגמאות של עברות.

תלוי בחומרה שלה. אם זה מה שנקרא תקיפה סתם, אז אני יכול להסתפק בתיק אזהרה, אבל אם באותה תקיפה הוא גם גרם חבלות, אז אני לא יכול לעשות אזהרה על דבר כזה, מישהו פה נחבל, גם סוג הטיפול הרפואי, אם זה מטומה ביד או אם כבר נשברה לו יד. אז במקרים האלה אתה יכול לשחק, מתוך מטרה, בסופו של דבר חוק הנוער רוצה לשקם את הנערים. בכלל במדינת ישראל החוק מדבר על טיפול, על השגחה, על החזרה לדרך הישר, לאו דווקא מישהו שיבחר בדרך העבריינית. זה בשביל ההקדמה.

זה עלייה? זה קפיצה.

כמה שאנחנו עולים זה אומר יותר טוב. יש חשיפה. עוד פעם, על עבריינות נוער לא ניתן לדעת את ההיקפים, כי לא חשפנו אותם.

אבל מה שזה בא ואומר, שרשויות של עובדי השטח לא עשו את העבודה כמו שצריך.

הפוך.

אבל אם כבוד המפקד בא ואומר שברמת השטח אם המשטרה מגלה את זה, זה אומר שהיא עושה את עבודתה נאמנה ואני מעריך את זה, זאת אומרת שיש לנו בעיה במקום אחר שהעבודה לא נעשית, כדי שאותם ילדים לא יגיעו לעברה הזאת.

פה הגבולות הם מאוד ברורים, זאת אומרת המטרה שלנו להציב גבולות. אותם נערים שמופיעים פה עם עברות שעדיין לא נפתח תיק, יש פעילות משותפת שלנו, בטח היום תדברו על זה, אז תשמע את הדברים ותבין לאן זה הולך.

מלה, ברשותך. ראשית, העברות של ילדים זה בין 12 ל-18 וככל שאנחנו במשטרה משקיעים יותר באזור מסוים, אנחנו חושפים יותר. כיוון שקרית משה נוצרה על ידי תחנת רחובות, גם לטובה, אנחנו נראה את זה עוד מעט, אנחנו יותר חושפים עברות, אבל למרות שנפתחים יותר תיקים, יותר ילדים נכנסים לפרויקטים, הן משטרתיים והן עירוניים, ולכן התיק מוגדר כתיק ט"מ, כפי שפורט כאן, שזה תיק ללא רישום פלילי.

רציתי לשאול, לגבי אלכוהול---

תיכף נגיע לזה.

חילקנו לזה לתחומי העיסוק העיקריים שלנו: סמים, אלימות ברכוש, עברות רכוש, עברות אלימות ועברות סמים. גם פה אתה רואה שיש בסך הכל הרבה יותר חשיפה, אפס סבלנות כלפי אירועי אלימות חמורים. רק לאחרונה, בחודש האחרון, ארבעה אירועים חמורים שמעורבים בהם קטינים בקרית משה.

מה זה חמור?

דקירות. הקלות הבלתי נסבלת שבה הם אוחזים בסכין ודוקרים.

זה בקרב יוצאי אתיופיה?

כן.

וזה אחרי אירועי שתייה או---

הכל מאלכוהול. על כלום, על מלה לא במקום.

באיזה גילאים?

בדרך כלל בין 14 ל-17.

הוגשו שם, למרות שבית המשפט מאוד מקל במדיניות שלו, שונה החוק בנוער לגבי איך מגישים כתבי אישום בנושא אלכוהול למעצר עד תום הליכים, הוגשו פה שבעה קטינים בארבעה אירועים שונים, זאת אומרת באירועים האלה לא היה מקום לחשוב על ויתור. מי שאוחז בסכין ודוקר וכמעט מקפח חיים של אחר, הולך לכתב אישום.

אנחנו התחלנו השנה במשהו שנקרא ניפוץ המיתוס. חלק מהתופעה הזאת שנקראת 'שכונת קרית משה', יש בה הרבה הילה, לעתים שלילית, סתם. אז נכון, המצב הסוציו אקונומי הוא לא משופר ויש צפיפות ולבני הנוער אין הרבה תעסוקה והם מרבים בהרבה מאוד דברים, אבל נוצרה פה הילה שלילית קצת מוגזמת ולכן כשישבתי על תכנית העבודה לשנת 2011, אמרתי 'בוא נעשה משהו'---

דרך אגב, כמפקד תחנה זה מקום שנמצא אצלך בשולחן במקום הראשון?

כן. יש עבודה משותפת של הרשות המקומית, תיכף נדבר על הנקודה.

בתמיכתו של מפקד המחוז, בכל תחנת משטרה, צריך לבחור מקום אחד לנפץ בו את המיתוס. מה זה תחנת רחובות? תחנת רחובות היא לא רק על העיר רחובות. אני עובד מול 11 רשויות שונות, עם 35 יישובים, רחובות זו העיר המרכזית שלי. השנה ברור לי שאני אבחר את קרית משה ברחובות, כי זה באמת משהו שהוא הבולט יותר מכולם בהילה שהוא מייצר סביבו. התכנית הזאת מראה שאני הרבה יותר עובד שם אכיפתית, אבל נותן גם צד קהילתי שהוא לא מובן מאליו, כי זה לא מתפקידה מן הסתם של המשטרה, להתחיל לבצע הרבה מאוד דברים שהם לפתחם של אחרים, אבל בשל חשיבות ולהבין שהמשטרה היום היא מסוג אחר.

איפה אלימות במשפחה פה? אני לא רואה.

לא, זה נוער. כל הפעילות פה היא עבריינות נוער.

אבל מה שאתה אומר על ניפוץ מיתוס זה לנוער אתה מתכוון או בכלל?

ניפוץ המיתוס הוא על הכל. אלימות במשפחה בדרך כלל זה אלימות גברים. אני לא יכול לתת לך בעל פה מה אחוז האלימות. הוא לא שונה ממקומות אחרים, פשוט עלו לאחרונה הרבה לכותרות אירועים טרגיים שאני לא חושב שהם באמת מעידים על הכלל.

אז הרבה יותר אכיפה של תנועה, בעיקר בכל מה שקשור בעברות של בריונות רכוש. הרצאות מניעה בבית ספר, שאנחנו מבצעים על ידי עובדי הנוער שלנו. אנחנו עובדים מול קצין ביקור סדיר ומאתרים ארבעה נערים, בחודשיים האחרונים איתרנו ארבעה. אנחנו עושים פעילות נגד מכירת אלכוהול לקטינים ו---

זה מעניין אותי, כי אני מעורב בחקיקה, גם בחוק שפיכת אלכוהול שעבר לא מזמן.

חוק מצוין.

וגם עוד חוקים שאנחנו מקדמים עכשיו.

מהחוקים היותר טובים היום.

למה רק 17 מקרים?

בשכונה בלבד.

בשכונה, לשנת 2010.

לא, חודשיים ראשונים, ינואר-פברואר 2011.

מיקוד פעילות. זה לא שאתה הולך ונופלים עליך מכל המקומות חבר'ה עם אלכוהול, ממש לא.

מי מבצע את זה, השוטר המקומי?

כל הזמן.

אני רוצה לשמוע מישהו שעשה את זה, המקרה האחרון שקרה.

הוא ייתן לך עוד שנייה אחת.

המטרה היא אפס עברות אלכוהול. אתה נתקל בחבורה, אתה מכיר את החוק, אתה מבין האנשים שחוקקו, כל מי שיושב במקום ציבורי, זה לא מקום לשתיית אלכוהול, שפיכת אלכוהול במקום, אין פשרות, אין ויכוחים, אין שום דבר.

הנושא החמור יותר זה מקומות שמוכרים אלכוהול לקטינים. גם פה, כל מקום כזה שנאספות נגדו ראיות נסגר במקום אצלי.

עכשיו אנחנו סוגרים שלושה מקומות.

חשוב מאוד. רציתי לומר לראש העיר, הייתי יושב ראש הוועדה לזכויות הילד עד לפני מספר חודשים ובשיחות עם סגלוביץ, שהיום הוא ראש אח"מ, אישרנו שנשתמש בקטינים בנוהל מיוחד שהיועץ המשפטי לממשלה אישר, שקטין הולך ורוכש, מצולם וזו עדות שאפשר להרשיע. היו בעיות עם זה, אז זה דבר שאני אומר שאנחנו רוצים לראות אתכם יותר---

קלעת. בלי להרחיב, אנחנו ניתן.

הוא רצה שרפי ייתן לו דוגמה לעבודה בערב, שהוא עובד בחוץ ואיך אנחנו מבצעים את השפיכה הזאת.

מה היה המקרה אחרון של שפיכת אלכוהול, שאתה זוכר?

יש מרכז בקרית משה ושם מגיעים, לוקחים, שותים בירה ואנחנו מגיעים לשם, אנחנו לוקחים להם, שתו במקום ציבורי, זה מטרד, זה מרכז של מכירות, אז אנחנו לוקחים את הבקבוק, שופכים, לוקחים פרטים של הבן אדם. זה גם קרוב למתנ"ס, זה המרכז, הלב של השכונה, אז שם אנחנו לא נותנים להם. כמה שיותר נותנים מודעות שאין שתייה בחוץ.

לא רק זה. רפי העלה השבוע נקודה שבמקום למכור בחוץ הם סגרו פינה, זולה סמוך למכולת, והחלטנו להיכנס לזולה, לאכוף את החוק שם ולסגור את המכולת לכמה ימים כדי שהוא יידע שלא משחקים איתנו. זאת אומרת יוזמה שלו.

וגם הם מפחדים למכור בפנים. פעם היה מותר, היום לא, יש שני מקרים של כתב אישום.

כמה מקומות מכירה יש? יש פיצוציה, יש מכולת? זה לא מקום שיש לך 30 פיצוציות.

לא, אבל יש אזור תעשייה סמוך.

בכניסה של החנייה של המתנ"ס, מצד שמאל ראית את---

ראיתי את המכולת.

יש שם מאחורה, יש גם---

יש אזור תעשייה סמוך.

הם הולכים לפינות, כל מיני גנים ציבוריים. השנה הם הלכו, יחד עם כל המשטרה שנמצאת, תגבור, בסוף השבוע אנחנו ביחד עם השיטור העירוני עושים את העבודה. יש מודעות.

רק שתבין מה החשיבות של השכונה עבור התחנה. זה המקום היחידי בכל תחנת רחובות, כמו שאמרתי לך 11 רשויות שונות, שיש בו נקודת שיטור קהילתי בראשות קצין. בכל שאר המקומות זה שוטרים כמו רפי, אז פה מעל רפי יש עוד קצין שעובד והוא פיזית נותן דין וחשבון מולי על כל הפעילות שלו בשכונה, אכיפתית, קהילתית וכדומה. וזאת אותה פעילות שאמרתי, ויש לנו את זה פה בתמונות, יחידות הסיור שלנו מאמצות פרויקטים שהם למען, נקרא לזה למען הנפש. לפני שבועיים, יש פה יחידת סיור שלמה, רואים את זה בתמונות, התלבשו על בית, משפחה מעוטת יכולת באמת ברמה מהקשות שראינו, ומהבוקר עד הערב שיפצו, צבעו, יש פה תמונות שמתעדות את זה. שוטרים שבאו על חשבון זמנם הפרטי ופשוט נלחמו מי יעשה את זה, הבית היה קטן לא היה מקום לאכלס את כולם.

דבר נוסף הוא שיחידה אחרת מאמצת מועדון נוער במקום. בשעות הפנאי השוטרים באים, עושים איתם שיעורי בית, פעילות קהילתית, כל מיני יצירות. קשרנו את קיבוץ נען לתפילת החג, עושים שם פעילות יחד איתם.

כל הפעילות שלנו, רובה, בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. הרבה מאוד פרויקטים משותפים. יש עכשיו פרויקט חדש שרץ, שבו אנחנו לקחנו 12 בני נוער שנפלו לדרך העבריינות ויזמנו פעילות, בשיתוף פעולה עם הרשות ועם מכון וייצמן למדע ועוד גופים אחרים, כמו בסיס תל נוף וכל מיני גופים שמובילים למצוינות, פרויקטים, הם צריכים לעמוד במשימות מסוימות לאורך חצי שנה, ובסיום תהיה ועדה בראשותי ואנחנו נמחק להם רישום פלילי והם יוכלו להתגייס, הם יוכלו לחזור לדרך המוטב.

השכונה הזאת היא המקום הראשון בתעדוף אל מול התחנה. יש שם פעילות ענפה מאוד, מה שלא נעשה אולי מעולם. מעבר לכל מה שצוין שהרשות משקיעה, גם אנחנו, כמובן לא בכסף, נותנים את זה בכח אדם, בשעות, בעשייה, שמה שחשוב זה מגוון פעילויות. זה לא משהו קלאסי של המשטרה, אכיפה, מעצרים, עבריינות, זה תמיד נעשה, אבל אלה דברים שהם הרבה יותר ערך מוסף.

חינוכיים קהילתיים.

יש לי שתי שאלות, אחת לגבי שיפוץ המבנים, אדוני ראש העיר. יש פה נציג משרד השיכון, אני רוצה לדעת כמה שנים אחורה מה היה התקציב ברחובות, מבחינת כמה כסף קיבלתם, על כמה הוא עומד היום ומה כוונות המשרד, האם הייבוש נמשך? מה מדיניות המשרד?

נתחיל מהסוף, הייבוש נמשך. נכון להיום, 2011, הסכום שאני יודע שקיים לטובת האגף, 10 מיליון שקל ארצי. עוד לא הצליחו לארגן את הכסף---

איך נקרא האגף?

אגף שיקום שכונות פיזי במשרד השיכון.

מה החלק העירוני שלנו?

החלק העירוני אמור להיות השנה 1,200,000, 600 מתקציב משרד השיכון ועוד 600 שמשרד הקליטה נותן למספר יישובים בארץ.

מה זה אמור? סליחה, אתה נציג משרד השיכון?

כן.

אתה יודע לומר מה התקציב של 2011? 600?

של משרד השיכון 600,000. משרד הקליטה אמור לתת 600.

הוא אמור.

לגבי תקציב פיזי.

אין תקציב פיזי.

איפה זה יושב בקליטה?

יש הסכם בין שני המנהלים הכלליים.

ראינו את זה בשנה שעברה?

כן, בטח.

באיזה סכום? בשנה שעברה זה היה 600 ו-600?

600 ו-600, שבוצע.

ואתה כרגע מדבר על 2011, על 600 ו-600 לפיזי.

נכון.

ה-1,200,000 האלה, מה זה נותן?

זה נותן שני בניינים, אבל מכיוון שיש לנו סדרי עדיפויות לגבי מבנים במצב פגום, אז זה ייתן לי---

בניין אחד.

בגלל הכנסת הכסף לנושא הפגום, עוד 100,000 שאני צריך להשקיע, זאת אומרת זה בניין וחצי, פחות או יותר. החצי אומר שאני אעשה ביוב, מים וגז, ולא את כל הבניין. המצב הוא באמת חמור.

ואיך אתה קובע סדרי עדיפויות?

לפי מצב העמודים שלו, בודקים את זה. היה בניין, טוכמן 107, שהעמודים שם כבר... ראו את הברזל.

אנחנו עשינו עיבוי של הבנייה וקיבלנו תוספת בגלל המצב ה... עוד 200,000 שקל מאותו תקציב, כלומר הלך מבניין אחד לבניין השני.

אגב, זה לא רק לקרית משה, זה לכל העיר.

לא, לא. ביטלו את הפיזי באושיות. החלטת המדינה היתה לסיים בחמש שנים את שיקום השכונות, הרי החזירו אותו פעם שנייה ואמרו ב'חמש שנים ניתן כסף ונגמור', בקצב השני 30 שנה ייקח עד שיגמרו, אבל אז יצטרכו לחזור עוד פעם. היא גם אמרה מבני ציבור, אבל לא נתנו שקל למבני ציבור.

ועדת המנהלים הכלליים, אני קראתי את כל הדוח, זה פשוט 10% שנותנים לי לשנה, ממה שהם הבטיחו.

מה 10%? הרבה פחות. אם היית מקבל 17.5 מיליון, אתה אומר. אם.

זה היה משנה לי את הכל.

אנחנו נחפור לזה יותר, כי זה לא רק פה. זו בעיה ארצית.

יש לנו עוד שכונה, באושיות, שהם השאירו רק את החברתי, את הפיזי הוציאו. יש שם את העולים מתימן, שהם גם לא נקראים עלייה מיוחדת, אף אחד לא מכיר בהם, ויש את העולים מאתיופיה, והוותיקים גם במצב לא קל.

ברשותך, בנושא הזה הייתי רוצה להאיר את דעת כל החברים כאן במשרדי הממשלה, מה שהולך באושיות הוא לא פחות חמור ממה שקורה בקרית משה. בעבר הם היו מקבלים עזרה ממשרד השיכון, היום העזרה שם היא קטנה מאוד והצעירים, וגם כאלה שעולים מתימן, כמעט ולא מקבלים עזרה ממשרד השיכון ויש להם בעיות קשות בתעסוקה, בחינוך, ומתייחסים אליהם כאילו הם עולים מאמריקה, הם לא מקבלים שום עזרה. אני כמעט אחראי על מה שאני אומר, יש שם אפס עזרה. מה שאני אומר נכון ב-90%, אם לא נכון...

כמה זה 90% מאפס?

אז אמרתי שגם אם אני טועה זה כמה אחוזים.

הם לא מוגדרים כאוכלוסייה ייחודית.

אני חושב שכדאי מאוד שכל החברים כאן יחשבו על יום שבו יחשבו על טיפול דחוף בבעיות שם, יש שם מאות עולים שהמדרון שלהם להידרדרות הוא בטוח. מבחינה חינוכית אין להם אפשרויות קידום, מבחינה תעסוקתית המסלול שלהם הוא ברור, הבנות יכולות, חוץ מבודדות שהצליחו בכוחות עצמן להגיע לתואר ויישר כח, הרוב שם מבחינה לימודית ואקדמאית אין לו סיכוי, אפס סיכוי, ואם אנחנו רוצים לשנות חיים של אנשים חייבים שכולם יתגייסו לדבר הזה כי התופעה שם תחמיר וזה יגיע גם לעבריינות וההידרדרות שם גדולה מאוד מבחינה תעסוקתית וחינוכית.

תודה.

אני רוצה לשאול, גב' ליטרובליק, המשרד לקליטת עלייה, לגבי העולים מתימן. אנחנו קיימנו דיון לגבי העולים שיוצאים מתימן, להעניק להם את מענק הדיור כמו ליוצאי אתיופיה, יש נכונות ויש צוות שעובד על הנושא הזה. מדובר בעשרות. השאלה היום למה הם לא מוגדרים כאוכלוסייה מיוחדת?

כי הם עלו לפני 89'.

זאת אומרת זה לא מבחינת ארץ מוצא, זה מבחינת זמן השהייה בארץ.

לא, אם הם היו נקראים אוכלוסייה מיוחדת, כמו עולי אתיופיה, היינו הולכים גם 20 ו-30 שנה אחורה. הם לא נחשבים כעלייה מיוחדת וזאת הבעיה.

ואני דווקא חושב שהתימנים הם לא עולים מיוחדים.

כמה מדובר בארצי? את יכולה להגיד לי?

לא. אני חושבת שאצלנו המרכז הוא די גדול.

מ-94'. רוב העולים שם עלו בשנת 1994. חבר הכנסת דנון, לפני שנה נרצח יהודי בתימן ויש לו שני ילדים יתומים שנמצאים כאן, והעזרה שהם מקבלים היא אפסית. הם חיים אצל משפחה של עשרה ילדים בבית, כשהמשפחה שיש לה עשרה ילדים לא מקבלת עזרה ושני היתומים לא מקבלים כמעט שום עזרה. זה לא יאומן.

יש בעיה בהגדרה.

יש כיסוי למה שאני אומר.

מר אללי אדמסו, בבקשה.

אני רוצה לעדכן את אדוני ראש העיר וגם את אדוני היושב ראש. ממשלת ישראל, בשנה שעברה, ב-2010, החליטה לשקול את תנאי הקליטה, להקצות לארבע שנים, 2010 עד 2013, 490 מיליון שקל לטובת קליטת עולי אתיופיה. זו החלטת הממשלה ביוני 2010.

זה עם מרכזי קליטה? אל תזרוק סכום כזה גבוה אם זה---

דקה, תקשיב. קודם כל תן לי שאני אציג את זה למכובדים. התכנית הזאת, שהיא התחילה לפעול באשקלון, בנתניה ובעפולה.

זה החומש.

זה תכנית חומש.

נו, מיליון 600.

סליחה, דקה, אני אגיד.

מיליון 600 כשמשרד החינוך לוקח 90% מזה. אני מכיר את התכנית.

ואז אמרו שצריך להוסיף את רחובות ואת ראשון לציון, שהם נכנסו אצלנו. השנה לכל המשרדים, משרד החינוך, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, הרווחה, קליטה, השיכון והבינוי, ביחד בשנה זה 125 מיליון שקלים בערך, בממוצע, ולכן אני חושב ש---

אם זה לשש רשויות, תן לי רק 10% ואנחנו מקבלים 2 מיליון.

לכן, אדוני ראש העיר, לכנס את כל הגופים של משרד הקליטה ואת החינוך, כל המשרד, שהם ייתנו את החלק היחסי של---

עשינו את זה, אין סכום כזה. הם צוחקים כולם. הם צוחקים, אני הייתי בוועדת היגוי.

בבקשה, זה הנתונים, אדוני---

זה נתונים מופרכים.

בחינוך אנחנו מקבלים תכנית חומש, קיבלנו בשנה שעברה מיליון ו---

שקוצץ בגלל ראשון השנה ב-30%.

והשנה קיבלנו גם כן.

שני מיליון. יש לך ביחד שני מיליון פלוס---

ו-792,000 זה דרך שיקום שכונות.

2 מיליון וחצי, אבל לא---

---למשרדים?

לכל המשרדים ביחד, באיגום של כל המשרדים. לעובדים סוציאליים, לקליטה, לחינוך, לקשישים.

למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה?

לא, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא נותן כלום.

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא נותן פה כי זה חומש. משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה נותן רק איפה ש---

לא, לזה הוא נכנס.

אני אגיד בקצרה, דווקא בגלל הנושא שהועלה, העניין של חומש. ההחלטה היא טובה, היא מצוינת, אבל האבסורד הוא בכך, אני אומר לכם כאן ואני אמרתי את זה גם לראש העיר בזמנו; לא יכול להיות שמחליטים החלטה כזאת ושוכחים את השכונות האחרות. שכונת אושיות, באים אליי יוצאי אתיופיה, אומרים לי, 'מה, אנחנו באנו משוויץ? אנחנו לא מקבלים כלום?' היא תכנית חומש אך ורק לשכונה אחת, שכונת קרית משה בלבד, ואני לא אומר שאין מה לעשות שם, יש הרבה מה לעשות והעירייה, גם ראש העיר הקודם וגם ראש העיר נוכחי, משקיעים מאמצים רבים, אבל המציאות היא אחרת כי המצב הוא שונה. יש הרבה מה לעשות והתקציבים לא מספיקים. לכן אני אומר, יש עוד 700 משפחות שגרות בעוד שש שכונות והם יוצאי אתיופיה ואף אחד לא מתייחס אליהם, חוץ ממוקד הקליטה שנותן ברמה העירונית, כי זה המנדט שלו. אבל פעולות אחרות, כמו חומש, אך ורק בקרית משה. איפה ההיגיון?

ההחלטה היא לתת איפה שיש שיקום שכונות. גם לזה אני פונה באמת לוועדת הקלייטה וליושב ראש, לדון, כי זו החלטת ממשלה וזו טעות וזה לא נכון לעשות את זה, מטפחים שכונה אחת ושוכחים את השכונות האחרות.

הנקודה האחרונה שאני רוצה להעלות זה נושא בית הכנסת, שהבנתי שהוא כבר התקדם רבות בהקצאת קרקע ותקציב.

אתה יודע שרשויות לא בונות בתי כנסת.

אתם מקצים קרקע.

כן, הקצינו קרקע בשכונת קרית משה. הקהילה הכינה תכנית גרנדיוזית לבנות שם קרוב ל-600 מטרים, כשאומדן העלויות היה כ-5 מיליון שקלים. התחילו לבנות את המרתף, אספו תרומות, השתתפות מאנשי הקהילה, ונתקעו. אפילו במרתף הם נתקעו והבנו מדוע, פשוט אין להם אמצעים, אין להם משאבים. ביקשתי מהם בשנה שעברה לפנות למשרד הדתות, לקבל את התקצוב השנתי, הם שכחו אפילו לפנות, כי לא היה להם בעמותה אדם שיטפל בזה ובמקומם פנה בית כנסת אחר. אבל מה משרד הדתות נתן לעיר רחובות כולה בתחום בתי הכנסת? חצי מיליון שקל לבית כנסת אחד, והם אפילו לא הגישו את הניירת. ואז בני הקהילה נפגשו איתי, ישבנו אולי ארבע-חמש פעמים, לנסות לעזור להם. כתבתי מכתבים והוצאנו חוברת עם התכניות ועם הכל לכל הגורמים, כל משרד ענה לי 'זה לא בתחומי, תפנה למשרד הזה', המשרד ההוא 'תפנה למשרד אחר' וכולי. פנינו לקרן הידידות עוד לפני שנה ואז אמרו לנו שנגמר להם התקציב לשנת 2009 והם מוכנים לדון בזה ב-2010. נסענו, זהר בלום ואני, לרב אקשטיין, היתה פגישה מאוד טובה ובסוף הוא אומר, 'תשמעו, 4, 5 מיליון אני לא יכול לתת, זה אל"ף. בי"ת, גם ל-2010 גמרתי את התקציב', אבל אחרי שדיברנו ושכנענו והשפענו ועוד ועוד, גם אללי אדמסו היה איתנו, הוא אמר לנו 'תקטינו את התכנית עד כדי 2-2.5 מיליון שקל ואני מבטיח לכם ש-2 מיליון שקל אני אשיג לכם מקרן הידידות'. כך עשינו, קראתי לאדריכלית שהכינה את התכניות, ישבנו פה איתה, נתנו לה הנחיות מה לעשות, היא הקטינה את התכנית בתיאום עם אנשי העמותה, בתיאום עם הרב זגאי, לסדר גודל של בערך 250-300 מטר, הוא אמר שזה יספיק בשלב זה, כשיש אפשרות לאחר מכן, כשיהיה כסף, להרחיב, להגדיל, להרים. עכשיו התכניות הוכנו, הוצאנו להם כבר היתר בנייה, נדמה לי---

אנחנו עכשיו עושים כתב כמויות מפורט, הרב אקשטיין עכשיו שכר חברה לאדריכלים שתעשה את הבדיקה.

זה רץ.

זה רץ.

עדיין יש חוסר, אבל של חצי מיליון.

אבל אני באמת בושתי ונכלמתי שהייתי צריך ללכת להתחנן ולהפציר כדי להשיג תרומות לקהילה, בזמן שהמשרדים הממשלתיים לא שמים את זה בראש מעייניהם בכלל. זה לא רק בית כנסת, זה מרכז קהילתי, מקום התכנסות, הם כל כך זקוקים למקום הזה, הנה, יושבים פה בני השכונה והם יאמרו לך. אבל ברוך ה' הצלחנו, אני מאמין שבתוך שנה יקום הבניין הזה על תלו.

אגב, אני גם הגעתי להסכם עם הקבלן, מר שמלי, שהוא התחיל לתבוע את העמותה על כך שלא עמדו בהתחייבויות, אז בינתיים, נוכח הלחץ שלי הוא יושב בשקט ולא תובע את בני הקהילה.

יפה.

אני רוצה להגיד משהו. אני רוצה להגיד קודם כל על השכונה, בכלל על הנושא של הקהילה האתיופית ברחובות מעבר לקרית משה. הם אנשים נהדרים, אנשים שבאמת צריכים להסיר את הכובע בפניהם ומחובתנו, אני שומע פה את הדיבורים, שמדברים על מספרים. מספרים זה לא עוזר, אנחנו צריכים להגיע למצב שאתה, בתפקידך, תיתן את כל הפוש שזאת תהיה עיר קולטת עלייה ואז התקציבים פה יוגדלו והכל פה ייראה יותר קל, פשוט יותר קל. ראש העיר הולך ומתחנן כמו מקבץ נדבות וזה לא מתאים וזה לא תפקידו, הוא עושה מעל ומעבר. אבל אתה, בתפקידך, אם אתה מביא למצב שרחובות היא עיר קולטת עלייה והיא קולטת עלייה, אם רחובות לא, אז מי כן? לא עשינו כלום.

תודה.

גם אני יש לי לדבר.

אם אפשר לא עכשיו. אני מבקש. את יכולה לבוא אליי, להיפגש איתי, להגיד כל מה שכואב לך. לי כואב יותר מאשר לך, גברתי.

אני כואב לי.

בסדר, לכן אנחנו מפנים את הדברים גם למעלה. אני יודע בדיוק מה חסר לכם ומה אין לכם. אבל אתם מבינים שעיריית רחובות עושה מספיק בשביל הקהילה, למרות שתמיד תהיה ביקורת. אתם רואים את מה שאנחנו משקיעים, אם תרצו, תקבלו את זה גם בכתב.

בעיר אחרת... למה רק רחובות? בעיר אחרת מקבלים כולם, את יודעת?

אני לא נותן דירות חדשות.

אם אנחנו נגיד---

אני לא יכול לתת דירות חדשות.

סליחה, אני חייב לומר---

בית הכנסת? אז תסבירו לה מה שאמרתי. מה הבעיה שלה לגבי בית הכנסת? לחזק אותי? בסדר, נו.

החיזוק יהיה שנבוא ונניח את המזוזה.

תודה רבה, בסדר, נמשיך לעבוד סביב בית הכנסת.

תודה.

גם פה, הבית כנסת, גם ב... בגלל נוער מפריעים, אתה יודע---

אבל אז יגידו שאני מחריד את העיר, לא? ככה אומרים בערוץ 10. אתם רואים, נו.

אנחנו בהחלט, כתושבי העיר, מאוד מברכים שהרשות משקיעה עבור... יחד עם זאת, זה השולחן, אני חושב, לבוא ולומר כמה דברים אם ניתן לשפר אותם. כמובן שאנחנו בהחלט גאים להיות תושבי העיר ולקבל את מה שמגיע לנו כתושבי העיר.

מגיע לכם עוד יותר.

על ה'מגיע עוד יותר', זה הוויכוח.

תודה.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מברכת את ראש העיר, סגניו וכל העוסקים במלאכה בקליטת עלייה בעיר רחובות.

הוועדה קוראת למשרד הפנים לפעול במהירות לשנות את ההגדרות של ערים קולטות עלייה.

הוועדה תקיים דיון בכנסת בנושא אגף שיקום שכונות פיזי ותקבל נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לגבי תקצוב ברמה הארצית.

הוועדה קוראת למשרד הקליטה לשנות את ההגדרות של עולים מתימן כאוכלוסייה מיוחדת.

אתה מוציא את זה כהחלטות ועדה?

כן, אלה החלטות ועדה, זו ישיבת ועדה פורמלית עם פרוטוקול והכל. נתתי לך לנהל כי אני אצלך בבית, אבל זו ישיבה פורמלית.

הוועדה קוראת למשרד הקליטה ולשאר המשרדים הנוגעים בתכנית החומש להרחיב את תחום הפעולה לשכונות נוספות במסגרת תכנית החומש.

הוועדה פונה לשר לענייני דתות, השר מרגי, לסייע במימון בניית בית הכנסת בשכונת קרית משה.

אני רוצה להודות לכל הנוגעים בדבר.

רק משהו לגבי מה שמר גלעד מזרחי העלה, הקהילה התימנית.

אמרתי את זה, שינוי הגדרות כאוכלוסייה מיוחדת, ופה אני אומר משהו שהצלחנו בוועדה, היום כל עולה מתימן שמגיע לישראל זכאי למענק דיור כמו יוצאי אתיופיה ומענק הדיור הולך להתעדכן בקרוב מאוד מ-500,000 שקל בממוצע למשפחה ל-700,000 שקל וזה יסייע מאוד לעולים.

כל מה שהתימנים רוצים זה אותם זכויות כמו האתיופים.

ובזה אנחנו נסיים.

הישיבה ננעלה