ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 07/03/2011

סגירת בית הספר הסביבתי שדה בוקר, סגירת בית הספר הסביבתי שדה בוקר, סגירת בית הספר הסביבתי בשדה בוקר

פרוטוקול

 
äëðñú äùîåðä-òùøä

äëðñú äùîåðä-òùøä

com_alex

2011-05-01Liraz



הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 385

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, א' באדר ב' התשע"א (7 במארס 2011), שעה 11:30
סדר היום
הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת בית הספר הסביבתי שדה בוקר של חברת הכנסת רונית תירוש.

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת בית הספר הסביבתי בשדה בוקר של חבר הכנסת איתן כבל.

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת בית הספר הסביבתי שדה בוקר של חבר הכנסת רוברט טיבייב.
נכחו
חברי הוועדה
אלכס מילר – היו"ר

רונית תירוש – מ"מ היו"ר

אילן גילאון

איתן כבל
מוזמנים
ד"ר משה דקלו מנהל אגף בכיר לארגון הלימודים וסגן מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

יאיר טל סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

יגאל צחור מנכ"ל מדרשת שדה בוקר

עו"ד משה שליט יו"ר הדירקטוריון, מדרשת שדה בוקר

גבי דנה מנהל הכספים, מדרשת שדה בוקר

מרדכי נאבל יו"ר ועד עובדים, מדרשת שדה בוקר, ההסתדרות הכללית החדשה

דני שטרית מזכיר איגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

דוקטורנטית סמדר כהן יו"ר ועד המורים, ארגון המורים

דפנה ארבל ועד הורי בית הספר התיכון לחינוך סביבתי

דורון ארז יו"ר הוועד הורים של תיכון שדה בוקר

ד"ר סימונה בראל סגן יו"ר ועד הורים בית ספר תיכון

יוסי הרוש חבר ועד עובדים, מדרשת שדה בוקר

כרמן סלע ועד הורים, מדרשת שדה בוקר

ורד קיסר בוגרת תיכון שדה בוקר

בני לבני יו"ר ועד הורים לשעבר

יהודה סקר אירגון ההורים הארצי - שני בניו בוגרי בית ספר התיכון שדה בוקר
מנהל הוועדה
יהודית גידלי
רכזת בכירה
רבקה וידר
רשמה וערכה
ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת בית הספר הסביבתי שדה בוקר של חברת הכנסת רונית תירוש.

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת בית הספר הסביבתי בשדה בוקר של חבר הכנסת איתן כבל.

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): סגירת בית הספר הסביבתי שדה בוקר של חבר הכנסת רוברט טיבייב
היו"ר אלכס מילר
בוקר טוב. חבר הכנסת כבל, תצטרף אלינו, יש כאן את רונית תירוש. טוב, רבותיי, אנחנו ממשיכים בסדר היום. אני פותח ישיבת ועדת חינוך. יש לנו כאן נושא, הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של שלושה חברי כנסת, כולם על אותו נושא – סגירת בית הספר הסביבתי שדה בוקר. חברי הכנסת רונית תירוש, איתן כבל ורוברט טיבייב.

אנחנו מתחילים מהראשונה, חברת הכנסת תירוש, ואחר כך חבר הכנסת כבל, ואחר כך אנחנו נעבור לכל המוזמנים, וכל חבר כנסת שרוצה להתייחס במשך הדיון, אני אשמח. בבקשה גברתי.
רונית תירוש
תודה, אדוני יושב הראש. אני רק אציג את הרציונאל של הבקשה שלי ושל החברים, כל אחד יציג מזווית שלו אולי, אבל הדיון הזה, ביקשתי אותו על רקע פנייה של הורים אלי, שאמרו לי כמנכ"לית משרד החינוך לשעבר, האם מקובל עליך שבאמצע שנה שולחים ילדים הביתה כי סוגרים להם את בית הספר. אמרתי – לחלוטין לא מקובל. ניסיתי להבין מדוע, לא הצלחתי, וחשבתי שבמקום הזה אפשר יהיה לבחון יותר לעומק מה בדיוק קורה שם.

התרשמתי לחומרה, כשנודע לי שזה לא פעם ראשונה שהילדים נשלחים במהלך שנת הלימודים הביתה.

אני רק אקדים ואומר, כי יותר חשוב לי לשמוע את האנשים שבקיאים במה שקורה שם. יש מבנה מאד מיוחד לבית הספר, הוא חלק מפעילות של המדרשה. אם אני לא מדייקת אני מתנצלת מראש. המדרשה, עומדים בראשה, יש לה דירקטוריון, דירקטוריון מאד מאד וותיק. בלי לפגוע, אבל אני ידועה כמי שאומרת את הדברים כהווייתם, נאמר לי שהדירקטוריון הוא מדי וותיק לצורך העניין. אנשים שכבר, נגיד אחרת, הם פועלים מתוך קונספט שמתחיל להיות אנכרוניסטי, מבלי לפגוע חלילה במורשת בן גוריון, לא על זה מדובר. הטענות הן שדווקא את כל מה שמייצגת מורשת בן גוריון, מפעילים גורמים חיצוניים לדירקטוריון, למדרשה. אני לא נכנסת לזה, אני אומרת דברים ששמעתי. צריך לבדוק אותם.

יש הרבה מאד טענות על בזבוזים שגורמים לכך שהכסף לא מועבר למקומות כמו שהיינו רוצים, כמו למשל לנושא הפנימייתי של בית הספר. דבר אחר ברור לי, לא מעניין אותי הפוליטיות, ואגב, למען הגילוי הנאות, טלפן אלי ריפמן, ראש מועצת רמת נגב, ואמר לי איך את עושה דיון ולא הזמנת אותי? אמרתי, אני לא נכנסתי לפוליטיקות. פניתי לבקש דיון משום שהורים פנו אלי שהתלמידים נשלחים הביתה, וזה דבר שלא ייעשה. ואז הוא אמר לי – תשמעי, אם תהיה בעיה אני אומר לך, כמו שאמרתי לשר החינוך, הפעלת בית הספר יכולה במקרה הגרוע או לא הגרוע – להיות גם על ידי המועצה עצמה.

אני לא נכנסת לנושאים הללו. לי חשוב שבית הספר יתפקד כמו כל בית ספר אחר במדינת ישראל, והילדים יקבלו את מה שמגיע להם.
היו"ר אלכס מילר
תודה גברתי. חבר הכנסת כבל.
איתן כבל
תודה. אין לי הרבה מה להרחיב, אלא להוסיף. כשפנתה אלי חברת הכנסת ידידתי רונית תירוש, הנושא שעמד לפתחנו היה עניין של ילדים שלומדים או לא לומדים.
רונית תירוש
נכון.
איתן כבל
ואין מצב, בוודאי לא במהלך שנת לימודים, שתלמידים נשלחים הביתה. אוסיף ואומר, לכשנכנסתי יותר ויותר לקרביים של הנושא, כי בכל זאת אני מכיר שם יותר מאדם וחצי שעוסקים בתחום, הסתבר לי, ועל זה אולי אדוני יושב הראש, נוכל להרחיב מעבר לעניין של הסדרת העובדה שלא יהיה מצב שתלמידים לא יהיה להם מקום מסודר ללמוד בו, להעלות את כל הנושא של המדרשה על כל מה שקשור למערכת היחסים שמתקיימת בין המדינה לבין המדרשה, כי אני חושב שכשנוברים וחופרים, רואים שהשורשים הם בעצם שם, ואז תלמידים מוצאים את עצמם במאבק שהוא לא להם בכלל. תודה.
היו"ר אלכס מילר
תודה, חבר הכנסת כבל. יש לנו כאן מישהו מהצד של ההורים, ילדים? כן, מי אדוני?
דורון ארז
שמי דורון ארז, יו"ר וועד ההורים של התיכון. אני רוצה לומר קודם כל בפתח הדברים, שהתיכון הזה הוא בית ספר מדהים. הבן שלי מסיים כרגע השנה את כיתה י"ב, והחוויה שהוא עבר, וה-4 שנים האלה, זו אחת המתנות הכי גדולות שאנחנו יכולנו לקבל.
היו"ר אלכס מילר
ולמה יש טענה שיש סגירה של בית ספר, בוא תתייחס קצת לנושא הזה. איך הגעתם לזה?
דורון ארז
אז לפני שאני אגיע לטענות, אני אגיע לזה שיש פה המון גורמים שמעורבים בבית הספר ---
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל ההחלטה היא החלטה אחת.
דורון ארז
כן, כן, שנייה. והרבה אנשים עם רצון טוב, חשוב שזה יהיה ברור. אני חושב שיהיה ברור שיש כאן המון אנשים עם רצון טוב, והמון אנשים שרוצים שהמהלך הזה יצליח. וחשוב להדגיש את זה, למרות כל הבעיות, ויש הרבה בעיות ויש הרבה סוגיות שצריך לפתור. המצב באמת שהורים פנו, אמא אחת פנתה בשם עדי לחברת הכנסת רונית תירוש. הפנייה הייתה כי פשוט היה מצב של אי ודאות עצום. הילדים היו במשך כמה שעות, לאור החלטת בית המשפט, היה עניין של בית המשפט – האם תהיה שביתה של העובדים, ולאור שביתה של העובדים – האם באמת יתקיימו הלימודים או לא יתקיימו הלימודים.

מתוך הסוגיה הזאת של באמת האם המקום מושבת עקב שביתת העובדים, הילדים ישבו במשך מספר שעות וחיכו להודעה של בית המשפט, שבסופו הייתה החלטה שכרגע ממשיכים ללמוד וממשיכים לעבוד.

הבעיה המרכזית שיש לנו כרגע, בעיה שצריך לפתור אותה ועובדים עליה כרגע במרץ כל הגופים, והחל ממשרד האוצר וכלה בתאגיד, ובית הספר עצמו. וטורחים עכשיו להגיע לפתרון, שהפתרון הזה, אני מאד מקווה, שיוליך אותנו לקראת תהליך של הבראה. אני חושב שוועדת החינוך צריכה לשים דגש, והדגש המרכזי הוא על זה שהדברים האלה באמת, שכל הצדדים בתוך המשבר הנוכחי, כי יש משבר, ומשבר לא קטן ואי אפשר להסתיר אותו. בתוך המשבר הזה שכל הצדדים למעשה יקבלו את מירב הסיוע, וועדת החינוך צריכה לשים לב שהיא דואגת לכך שבאמת תהיה עמידה בלוחות הזמנים. כי יש כאן מערכת של לוחות זמנים מאד צפופה, שבה צריך להגיע לפתרון של משבר שהוא משבר ארוך שנים, זה לא משבר חדש. זה משבר שכבר הרבה מאד שנים הולך ומתגלגל לפתחנו, ועכשיו הגיע הרגע לפתור אותו.

אז יושבים כאן אנשים טובים גם מהאגפים השונים, שעשו הרבה שנים לטובת בית הספר הזה. הדרישה שלנו כהורים היא אחת – לדאוג ליציבות כלכלית עכשיו, נוכחית לבית הספר. דרישה לעתיד שגם העתיד של היציבות הכלכלית יהיה ברור ויציב; שכל הגורמים יישבו ביחד, ידברו ויגיעו להבנה מיטבית, ובתוך כל התהליך הזה, לשמור על צביונו של בית הספר. זאת אומרת – לשמור על אופיו, רק הפנימייתי, לשמור על אופיו הסביבתי, לשמור על האיכויות והערכים שהוא מוביל במשך שנים, ומייצר דורות לתפארת.

אנחנו ממש רוצים לשמר את הדבר היפה הזה.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, תודה. מי מטעם בית הספר? יש פה את מנהל בית הספר?
דורון ארז
התאגיד הוא בינתיים מייצג את בית הספר.
סמדר כהן
זו באמת שאלה, סליחה, אני וועד המורים. אולי זה סוג של מייעץ לבית הספר. אני וועד המורים של בית הספר, מורה למתמטיקה בתיכון.
היו"ר אלכס מילר
לא, אבל את אחראית על הניהול של בית הספר?
סמדר כהן
לא.
היו"ר אלכס מילר
יופי. אתה אחראי על הניהול של בית הספר?
יגאל צחור
כן.
היו"ר אלכס מילר
תודה. בוא תספר לנו –
יגאל צחור
שמי יגאל צחור, מנכ"ל מדרשת שדה בוקר. בית הספר התיכון לחינוך סביבתי הוא אחד מחמשת מוסדות החינוך שבבעלות התאגיד שנמצא בהסכם עם ממשלת ישראל. 60% מניות משרד החינוך, 40% מניות יד בן גוריון, והתפקיד שלנו זה להפעיל את מוסדות החינוך על כל מרכיביהם – בית ספר יסודי צין, בית ספר תיכון סביבתי, בית ספר שדה.

לגבי בית הספר התיכון, שזאת הסוגיה כאן ---
היו"ר אלכס מילר
כמה תלמידים לומדים?
יגאל צחור
220 תלמידים, ומדובר בשנה הקרובה שיהיו כ-270 תלמידים, מתוכם 160 תלמידי פנימייה מכל הארץ.
היו"ר אלכס מילר
ההרשמה לשנה הבאה התחילה?
יגאל צחור
כן, ההרשמה התחילה ונעשית ---
היו"ר אלכס מילר
לפי איזה מנגנון? אותו בית ספר, אותו סגנון?
יגאל צחור
וודאי, בית ספר פנימייתי שמתחיל, פותח את שעריו בבוקר ומסיים בשעה שתיים עשרה בלילה לגבי כל התלמידים, כולל תלמידי המדרשה.
היו"ר אלכס מילר
יש איזה שהוא שינוי בקריטריונים מבחינת הרשמה לשנה הבאה, או שהכל נשאר אותו דבר?
יגאל צחור
הכל אותו דבר, באותם קריטריונים שנקבעו.
היו"ר אלכס מילר
יופי, אוקי. עכשיו תוכל להתייחס לטענות שהעלו כאן חברי הכנסת.
יגאל צחור
כן, בסוגיה הזאת אני אגיד רק שני משפטים כדי לא להרחיב מדי. הסוגיה הזאת עומדת לפתחו של משרד החינוך, שהוא בעצם זה שצריך על פי ההסכם המשותף, ההסכם של הקמת התאגיד, לאזן את תקציבו כדי קיומו. ומה שמשרד החינוך לא עשה את זה כל השנים, הגענו לגירעון מצטבר במהלך השנים של 5 מיליון ₪, שצריך לכסות אותם. יש כאן ---
היו"ר אלכס מילר
רגע, רק שאני אבין, משרד החינוך לא נתן את ה-60% שלו?
קריאה
הוא לא עמד בהתחייבות שלו.
היו"ר אלכס מילר
נתן או לא?
יגאל צחור
הוא צמצם לדוגמא מ-16.2 מיליון שקל ב-1999, ל-10 מיליון וחצי השנה. כל הירידות האלה ---
היו"ר אלכס מילר
כפוף למה? כפוף לכמות התלמידים הוא צמצם, או כפוף לסתם?
יגאל צחור
כפוף לתמיכה שעליה מחליטים במשרד.
היו"ר אלכס מילר
אז הוא לא נתן 60%? הוא נתן פחות מ-60%?
יגאל צחור
זה לא שייך, משרד החינוך ---
היו"ר אלכס מילר
לא, תקשיב, אתה התחלת ---
יגאל צחור
יד בן גוריון ---
היו"ר אלכס מילר
התחלת איתי עם ההסכם – 60% ההוא, ו-40% ---
יגאל צחור
לא. 60% מניות, אבל זה לא, התקצוב הוא בידי משרד החינוך. הוא הגורם היחיד שמתקצב את מדרשת שדה בוקר.
היו"ר אלכס מילר
זאת אומרת אתם 100% משרד החינוך. לפי איזה מפתח אתם מקבלים תקצוב? לפי פר ילד?
יגאל צחור
פר ילד, פעילויות. אנחנו צריכים, אנחנו קוני שירותים ממשרד החינוך. מדווחים כל חודש על הפעילות של החודש הקודם. זה הסכם שעליו חתומה המדרשה מול משרד החינוך, ועל פי זה משחררים את הכסף.
היו"ר אלכס מילר
אוקי, בסדר. זאת אומרת – עכשיו אתם במצב של גירעון, כל כמה?
יגאל צחור
5 מיליון.
היו"ר אלכס מילר
5 מיליון, ומבחינתכם מי בעצם קובע שאתם בבעיה להתנהלות האלה? זאת אומרת יש איזו שהיא תוכנית הבראה? יכול להיות איזה שהוא דבר שאתם מפעילים שבאמת בשביל להתקיים האלה?
יגאל צחור
משרד החינוך, יחד עם משרד האוצר, אני שמח שיש כאן את יאיר טל, שהוא סגן החשב הכללי שהתקבל, שקיבל מינוי ממשרד החינוך לטפל בשאלות תוכנית ההבראה ותקצוב המדרשה. אנחנו מחכים, הוועדה אמורה תוך חודש לסיים את עבודתה ולהביא את מסקנותיה.

מדרשת שדה בוקר מצידה התחייבה לתוכנית הבאה עמוקה שהיא בסדר גודל של למעלה מ-2 מיליון שקל, מתוך תקציב של כ-34-35 מיליון, ובתוך זה אחת מהסיבות שאנחנו התחייבנו כלפי משרד האוצר ומשרד החינוך לעשות את תוכנית הקיצוצים, זה מה שעוצר את העימות בינינו לבין וועד העובדים ובין ההסתדרות.

אנחנו מבקשים את הסעד של משרד החינוך, כדי לאפשר לממש את תוכנית ההבראה כפי שהצגנו אותה.
היו"ר אלכס מילר
מצוין. משרד האוצר, אני הבנתי שאתה צריך לצאת.
יאיר טל
עוד מעט אני חייב לצאת, אני אעשה את זה זריז.
היו"ר אלכס מילר
שמעת את הדברים, האם אתה בעצם היום נמצא במצב, אתם עשיתם בדיקה בעצם איך גרם הקיצוץ של התקצוב של משרד החינוך נגיד, בבית ספר שדה בוקר, איפה הם נמצאים היום, מה הסיבות ומה העתיד, מבחינתכם?
יאיר טל
אני אתייחס. שלום לכולם. טרם עשינו בדיקה. אנחנו סיכמנו גם עם נציגי המדרשה וגם עם משרד החינוך שאנחנו נצא לתהליך משותף. אני קצבתי לו חודש, ובמסגרת החודש הזה מינינו מטעמנו רואה חשבון, שבעצם יעבוד ביחד עם אנשי המקצוע של משרד החינוך על הפן שמשרד החינוך אחראי יחד עם אנשים שלי ויחד עם אנשי המדרשה, כדי שבתוך חודש, אני מקווה שעד סוף מרץ, נוכל לגבש איזו מסגרת עבודה שנראה מה באמת הצרכים, מה הבעיות, ומה דורש טיפול, כשאני אומר מראש – אני לא על הצד המתקצב.

אנחנו קודם כל נסכים מה בכלל הבעיה. יש הבדל אם הבעיה היא 2 מיליון ₪, 10 מיליון ₪, או 20 מיליון ₪. אנחנו צריכים לראות את המספרים. אנחנו במקביל כרגע קרובים כבר להסכמה להעמדה של מקדמה למדרשה, על חשבון תוכנית ההבראה, אבל יש לנו כמה פרטים שצריכים להיסגר. אני מקווה שאפילו זה ייסגר היום.
אילן גילאון
אתה יכול להגיד מה הסיבה שמשרד החינוך צמצם את ה---
היו"ר אלכס מילר
זה משרד החינוך יגיד.
יאיר טל
אני לא יודע להגיד, אני לא אחראי על זה.
היו"ר אלכס מילר
יש לנו את משרד החינוך, רבותיי, תנו לו. שנייה.
רונית תירוש
לא, לא, אבל בתום הדיון אתם תוודאו שלא יהיה תת תקצוב, וקריטריונים ---
יאיר טל
תראי, אם בסוף אני צריך לחתום על הסכם הבראה – אני לא אחתום על הסכם הבראה שאחרי שבוע הוא לא יהיה בר קיימא, זה ברור. צריכים להסכים מה הבעיה, אחרי זה לראות שמעמידים את המקורות. אני עדיין לא מעמיד את המקורות.
היו"ר אלכס מילר
אוקי, זאת אומרת אנחנו יודעים שאתם נכנסים עכשיו להליך של חודש של בדיקה של כל העניין הזה ---
יאיר טל
אני מקווה שתוך חודש נצליח ---
היו"ר אלכס מילר
ואתם תתנו שם איזה שהוא אוויר לנשימה מבחינת ההיבט התקציבי במידה ויהיה צורך, ואת המסקנות אתה תפעיל אותן ביחד עם משרד החינוך ועם כל מי שאחראי בשדה בוקר על תוכנית ההבראה. אני רק אציין ---
יאיר טל
אני רק אציין שחודש זה מותנה בזה שמגיעים להסכמות באמת על הבעיה והצרכים, ובין יתר ההסכמות זה גם סוגיית עובדים וכדומה. זאת אומרת יש עסקה שלמה.
היו"ר אלכס מילר
ברור, ברור. זאת אומרת אתם כנראה הולכים לפטר אנשים. טוב, הבנתי אותך.
יאיר טל
אני לא מפטר אף אחד.
היו"ר אלכס מילר
משרד החינוך.
יאיר טל
אני חייב לצאת.
קריאה
אפשר שנציגות העובדים תתייחס?
היו"ר אלכס מילר
תיכף. משרד החינוך, בוא תגיד לנו איפה אנחנו עומדים, ומה קרה באמת מבחינת התקצוב. על סמך מה היו החלטות בקיצוצים, ואיפה אנחנו כרגע, מבחינת ההפעלה.
משה דקלו
קודם כל אני רוצה לבודד את הקיצוצים מההרצה של בתי הספר. אין שום סיבה בעולם להשבית אף לא אחד ממוסדות החינוך במדרשה, משום ששכר הלימוד בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי, זורם מדי חודש. אני מופקד על שכר לימוד במערכת החינוך בחטיבות העליונות. לא היה חודש אחד ששכר הלימוד לא זרם.

בבית הספר היסודי צין, הוא בית ספר שאנחנו משלמים את המשכורות של המורים. כשיש שם מכינה קדם צבאית, שוב, המשרד משלם. כל השוטף קיים באופן קבוע, ולא נגענו בו אף פעם, ולא נגענו בו וגם לא מתכוונים לגעת בו כמו בבתי ספר רגילים.
אילן גילאון
אז זה בניגוד למה שכאן הוא אומר.
משה דקלו
וודאי, בוודאי. איפה הכסף של משרד החינוך שמדובר בו? מדובר בכסף תוספתי, שהוא בעצם הופך את המדרשה, על מכלול מוסדותיה, למערך מיוחד של בתי ספר לחינוך סביבתי, על פי חזון דוד בן גוריון.
אילן גילאון
אז זה מערך מיוחד.
משה דקלו
זה מערך מיוחד, ועל כך המדינה נותנת כסף ייעודי.
קריאה
על פי חוק.
משה דקלו
לא, אין חוק. אין חוק. המדרשה הזאת לא נכללה בחוק דוד בן גוריון. תחת זאת, יש הסכם בין משרד החינוך למדרשה. זה הדבר היחיד שלא נכלל בתוכו. ניסינו לפני שלוש שנים לכלול את זה בתוך החוק, ולא עלה בידינו.

זאת אומרת, יש סכום של כסף שעומד לרשות המשרד, שאני אחראי עליו, ואני דואג להעברת הכסף הזה למדרשה, למכלול מוסדותיה. לתוכניות הלימודים, שהן מחוץ למגמה לחינוך סביבתי.
היו"ר אלכס מילר
רק שאני אבין, זאת אומרת עד שנת 99 אתם תקצבתם פעילויות נוספות שהפעילה אותן המדרשה. בשנת 99' התחלתם לצמצם בתקצוב של פעילות, והם המשיכו באותן פעילויות, ואז נגמר ה---
משה דקלו
בשנת 99 זה היה השיא שהם מציגים כשיא. אנחנו בתחילת העשור הזה, היו לנו קיצוצים בתקציב, מה שנקרא פלטים, וירדו לנו תקציבים. המדרשה הייתה צריכה ליישר את ההוצאות שלה, בהתאם לפלטים, לקיצוצים שיש לנו, והם לא עשו את זה. הם השאירו את המערכת בפול ווליום, עם הוצאות גבוהות, ולכן כל שנה, אם נראה את החשבונות, נראה פה מיליון, פה חצי מיליון, והגירעון הזה הצטבר ל-5.1 או 5.4 מיליון שקל.

זאת אומרת, העניין הוא רק על הכסף התוספתי. זאת אומרת, בתי הספר עובדים, ואנחנו ---
היו"ר אלכס מילר
בסדר, אבל אתה מדבר איתי על השגרה. זאת אומרת כמו כל תיכון אחר יש את השגרה---
משה דקלו
אז אין מה ל- - -
היו"ר אלכס מילר
כן, בסדר, אבל אתה צריך להבין שברגע שבית הספר מנוהל ומתנהל כבית ספר ייחודי, והוא ממשיך להתנהל ככה ואתה לא מתקצב לו את ההיבט הייחודי, אז אנחנו בבעיה מאד גדולה, כי אחרת אף אחד לא ילך לשם.
משה דקלו
או אני מתקצב לו פחות ואז הוא צריך לנקוט או בפחות פרויקטים, או בצמצומים משל עצמו ---
היו"ר אלכס מילר
אז הוא לא יהיה ייחודי.
משה דקלו
כן, אבל תשמע, 5 מוסדות עם 10.8 מיליון שקל, זה בכל אופן ייחודי.
היו"ר אלכס מילר
בסדר, אבל ---
משה דקלו
התיכון מקבל בערך 3 מיליון שקל לכל בית ספר.
היו"ר אלכס מילר
מה הנגיעה שלכם לאישור הפרויקטים שמבקש אותם בית הספר, ומבקש עליהם תקצוב. יש לכם נגיעה? יש לכם נציג שבעצם מסנכרן את זה איתם, או שכל מה שהם מחליטים הם מחליטים, ואז אתם צריכים לחפש את הדרך לתקצב את זה.
משה דקלו
אנחנו היינו בשני מהלכים, אני רוצה גם את זה לתאר.
היו"ר אלכס מילר
כן.
משה דקלו
בשנת 2006 משרד המשפטים הפסיק לנו את תהליך התמיכה. הוא אמר שצריך לפרסם מבחן תמיכה חדש, ואנחנו מצאנו דרך חדשה יחד עם הלשכה המשפטית שלנו ומשרד המשפטים, בהיות המדרשה חברה ממשלתית, ללכת למהלך של הכרה במדרשה כחברה ממשלתית וכזרוע ביצוע של המדינה. ואז הפכנו את התהליך הזה של התמיכה, שהוא היה בשפל, הפכנו אותו לרכישת שירותים.

מה היה הרעיון בכך?
היו"ר אלכס מילר
שהם ירוויחו כסף.
משה דקלו
שהם יתחילו לעבוד בכוחות עצמם להביא כסף והכנסות נוספות, חוץ מהמדינה. וזה לא קרה.
היו"ר אלכס מילר
טוב, תשמע, להפוך בית ספר לחברה ממשלתית שתרוויח ---
משה דקלו
לא, זה לא בית ספר, זה מדרשה.
היו"ר אלכס מילר
כן, בסדר, אבל כך או אחרת. רבותיי, אתם פעם אחת צריכים להחליט מה אתם רוצים כאן במדינה הזאת. תחליטו. אם אתם רוצים שיהיה לכם חינוך סביבתי – מישהו צריך לתקצב אותו. לבוא ולעשות נגזרת מהרווחים של החברה, זה דבר שתשמע. אתה יודע מה, עכשיו אני אגיד לך, אם היו נגיד רק חמישה בתי ספר בישראל שהם בתי ספר לחינוך לתעשייה. תחשוב על דבר כזה, מצב כזה. יש חמישה בתי ספר בישראל שהם חינוך לתעשייה, תיכונים. ואז מגיעים אלי ואומרים לי תשמע, יש בית ספר אחד שהוא בתעשייה האווירית, ואומרים – אנחנו לא מתקצבים עכשיו את החלק הייחודי של החינוך לתעשייה, אנחנו משאירים את זה לתעשייה האווירית. אם התעשייה האווירית תרוויח כסף, אז יהיה כסף לבית הספר. אז התעשייה האווירית באה ואומרת, תשמעו יש לנו עליות, יש לנו ירידות, מה אנחנו קשורים בכלל לאסטרטגיה של מדינת ישראל, בנושא של החינוך לתעשייה. מה הקשר שלנו?
אילן גילאון
אבל מה הם יכולים לייצר כמו תעשייה אווירית?
היו"ר אלכס מילר
לא, בסדר. אני מדבר על הקונספט. עכשיו, אני מציע שגם בחשיבה קדימה, אל תעשו את הקשר הזה, כי בסופו של דבר הרי אתה יודע מה יכול לקרות. בסופו של דבר יכול לקרות מצב שאנחנו מפריטים את כל המערכת, ואנחנו אומרים שכל הנתיבים שיש היום בישראל שהם נתיבים ייחודיים יהיו קשורים להיבט של רווחים של הגופים שמפעילים אותם.

הרי בסופו של דבר אי אפשר לקשור את זה. גם אם אתה מחליט, גם אם היועץ המשפטי בעצם מקל עליך לעשות את הנגזרת הזאת, הרי פשוט היה ללכת, לעשות חוק ממשלתי, להכניס את בית הספר לחוק בן גוריון, ובזה סיימנו את העניין הזה. עכשיו, ברגע שקשרתם, אני יודע מה הם מרוויחים, מה הם לא מרוויחים? אני יודע ממה הם מתקיימים? מחר שם מישהו ילך, מישהו יתפטר ואז כל העסק יקרוס, אז לא יהיה לנו חינוך סביבתי ואז יגידו גם שגם, ודרך אגב, ארבעת בתי הספר האחרים הם גם קשורים לעניין הזה של הרווחים של הגוף איפה שהם משרתים?
משה דקלו
אני לא מדבר על רווחים. אני מדבר על כך שאם לנו יש פחות כסף ---
אילן גילאון
מאיפה אתם ציפיתם שהם יביאו כסף?
משה דקלו
לא, הם היו צריכים להקטין את הפרויקטים שלהם, זה הכל.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל אז אין ייחודיות. אתה יודע, תשמע, זה כמו תרנגולות וביצה.
רונית תירוש
לא, אבל שאל יושב הראש על ארבעה בתי הספר הנוספים. אמרת חמישה סביבתיים, מה קרה להם?
יגאל צחור
לא, יש בית ספר, הגורם היחיד שהוא מייצר הכנסה זה בית ספר שדה ששייך למדרשה, שהוא מארח ונותן תוכניות הדרכה סביבתיות.
רונית תירוש
לא, אבל חוץ מבשדה בוקר יש עוד בתי ספר סביבתיים בארץ, נכון?
משה דקלו
נכון.
רונית תירוש
והם מתקיימים למרות שהורדתם להם את התקציבים?
משה דקלו
הם מתקיימים משכר לימוד של מגמה לחינוך סביבתי.
היו"ר אלכס מילר
הם פשוט עושים פחות פעילויות, חברת הכנסת תירוש.
יגאל צחור
עם פנימייה, וזה.
משה דקלו
לא, לא.
היו"ר אלכס מילר
פשוט תראי, כל אחד יש לו את הייחודיות שלו וכל אחד ---
רונית תירוש
אבל רגע, יש פה שלושה פרמטרים, בית ספר נורמטיבי, פנימייה וחינוך סביבתי. על בית הספר הנורמטיבי מקבלים, על הפנימייה אני מעריכה שהם מקבלים מה שצריך. נשאר התוספתי לייחודיות.
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל את מבינה שברגע שהם לא יפעילו את הפרויקטים אף אחד לא יבוא לבית הספר הזה.
רונית תירוש
לא, לא, אז אני שואלת אם בתי ספר מקבילים גם הורידו להם בוודאי תקציבים פלטים.
היו"ר אלכס מילר
אבל כל בית הספר נבנה בצורה כזאת ש---
רונית תירוש
אז השאלה מה קרה שם.
היו"ר אלכס מילר
תביני, אני אגיד לך ---
רונית תירוש
אתה זוכר את הסיפור שהיה בפרדס חנה?
היו"ר אלכס מילר
זה הכל מתחיל מאיפה שאת מתחילה. ברגע שאת מתחילה להפעיל מנגנון מסוים, כל מי שהולך ---
רונית תירוש
השאלה לאן הולך הכסף. אם יש מנגנון שהוא רחב לפעילויות נוספות והכל מתערבב שם – אז מתחילה להיות בעיה. תראה, אני זוכרת את הדיון על פרדס חנה. אתה זוכר?
היו"ר אלכס מילר
כן.
רונית תירוש
זה אותו דבר שגם כן בית ספר שסגרו ופתחו, והחקלאים, ואיגוד החקלאים. ברגע שזה מן עמותות שעושות עוד דברים, חוץ מבית הספר והייחודיות שלו – הכסף שם זורם מסעיף לסעיף, ואתה לא יכול ---
היו"ר אלכס מילר
תראו, אני יכול להבין את המנגנון. אם אתם עושים פעולה שאתם רוצים שהבוגרים של בית הספר הזה יהיו חלק ממערכת שלכם, ואתם מפעילים את זה – אז אין ספק שההכשרה שאתם דורשים שתהיה חלק מהמערכת שלכם, צריך למצוא לזה גם מקור תקציבי. זה דבר ראשון.

אם אתם מדברים על אופן כללי של חינוך סביבתי ואתם לא מדברים שהבוגרים של בית הספר איך שהוא צריכים להשתלב במערכת של תאגיד שלכם, אז זה כבר סיפור אחר.

יש פה שני היבטים, ההיבט הראשון – מה בסופו של דבר קורה עם הבוגרים ואם הם חלק ממערכת התאגיד שלכם. אם כן – אז אין ספק, אתם צריכים להיות חלק מזה. אם לא – וזה באופן כללי אתם משתמשים במשאבים שיש לכם כדי להרחיב את האופקים של החינוך הסביבתי ---
אילן גילאון
אבל מה כוונת יושב הראש? שהעמותה, המלכ"ר הזה צריך לפתח חברה עסקית שבה היא מעסיקה את התלמידים?
היו"ר אלכס מילר
לא. אני אגיד לך מה המטרה, כי ברגע שאתה בא ואתה יוצר ייחודיות של סתם לדוגמא, שעובד נגיד במנגנונים של חקלאות, שעובד במנגנונים של קיבוצים שבאים ואומרים – הבוגרים שלנו, אנחנו רוצים לשמור עליהם, אנחנו נותנים להם את הייחודיות של המקום איפה שהם נמצאים. אנחנו נותנים להם כלים שכל שאר ילדי ישראל לא מקבלים, שכל שאר ילדי ישראל שהופכים לבוגרים של מערכת החינוך לא יכולים להיכנס למערכת הזאת; נותנים להם קצת יותר כלים, מלמדים אותם ואז הם משתלבים. זה מנגנון אחד שאתה יכול להגיד שסתם לדוגמא במקומות איפה שמלמדים איך לעבוד על מטוסים, אז הם מקבלים קצת יותר כלים בשביל לעבוד במטוסים.
אילן גילאון
אבל זאת ההנחה של כל החינוך, שאנחנו מכשירים אנשים ונותנים להם כלים כדי שהם יהיו ---
היו"ר אלכס מילר
כן, אבל יש כלים כלליים ויש כלים ייחודיים.
יגאל צחור
לא, הכלי, הדבר הכי ייחודי במקום הזה זה אלף שאנשים באים למקום כמו שדה בוקר, שהוא גם יישוב. ויש לנו תקווה שאנשים יבואו בבוא הזמן, וזה לא רק תקווה זה גם מתממש – לבוא לבנות את ביתם במקום, אבל אין לזה שום קשר לדרך של החזקת המקום בארבע השנים שהם נמצאים.
היו"ר אלכס מילר
בסדר גמור. טוב, רבותיי, אני פשוט רוצה לסיים פה את הסיבוב של כל מי שקשור. כן, בבקשה אדוני.
משה שליט
משה שליט.
היו"ר אלכס מילר
עורך דין משה שליט.
משה שליט
אני יושב ראש הדירקטוריון, מזקני הדור. גברת תירוש כינתה אותי זקן.
רונית תירוש
יש לי הרבה כבוד לזה.
משה שליט
אני זקן, אני משומש, אני במצב מצוין. לא זו הבעיה. הבעיה היא אם בית ספר סביבתי שובת, בית הספר הסביבתי לא שבת. הוא חלק ממארג קריית החינוך.

ההיסטוריה היא פשוטה. המקום הזה הוקם ביזמתו של דוד בן גוריון, על ידי קרן הנגב, זה שמה הקודם של יד בן גוריון. השם שונה ליד בן גוריון לאחר פטירתו. היינו 10 אנשים שבנינו את זה, בראש בן גוריון, שמעון פרס, השר ספיר, חיים ישראלי, כולם רשומים, גם עבדכם. מאז אני משרת את המדרשה.

כל מה שישנו במדרשה או כמעט הכל, נבנה על ידי תרומות שהשיגה יד בן גוריון, והיא בנתה את המבנים, את הדרכים, את המעונות, כל מה שיש. או הרוב, לא הכל, הרוב.

בשנת 73 הגענו להסכם עם מדינת ישראל שאנחנו נעביר את הכל לחברה ממשלתית, בה תחולק ההקצבה 60% למדינה ו-40% ליד בן גוריון. דירקטורים 5% מטעם המדינה, 4% יד בן גוריון. המדינה לא מינתה דירקטורים חוץ ממני. היא עמדה על כך שיושב הראש יהיה מטעמה. קודם הייתי מטעם יד בן גוריון, ובחוזה שנעשה להקמת המדינה התחייבה יד בן גוריון להעביר את הכל לחברה הממשלתית. בתמורה לזאת המדינה התחייבה בהסכם מחייב לקבל את התקציב ולהשלים אותו.

ככה היא עשתה את זה באופן שיטתי. משרד החינוך קיבל תקציב, אישר אותו והשלים אותו. התקציב בסדר גודל היה תמיד בסביבות 32-34 מיליון שקל, כמו שאמר מנכ"ל המדרשה. 16 מיליון בהתחלה תמכו, ככה זה הדרדר משנה לשנה. כל המוסדות לידיעתכם פעילים. כל בית הספר הסביבתי פעיל.

הייתה שביתה של חצי יום, המדינה שינתה את הקריטריונים. במקום לתקצב היא קונה שירותים. אבל היא קונה שירותים בסכום שהיא רוצה. היות והיא קונה שירותים בסכום שהיא רוצה וכל המערכת הזאת פעילה, נוצר גירעון משנה לשנה משנה לשנה. בהתחלה גלגלנו את הגרעון, אחר כך הגיעו מים עד נפש.

אם המדינה תכסה לפחות חלק והעובדים יכסו חלק ואת ההפרש, אנחנו אומרים 5 מיליון, אנחנו צופים שהמדינה תכסה 2 מיליון, העובדים וההנהלה 2 מיליון, ו-1.5 מיליון אנחנו נספוג במשך מספר שנים, וכל המוסדות בריאים וקיימים. קרי – קריית חינוך ייחודית, שהיא אפשר להפריד את בית הספר מבית ספר שדה, אי אפשר להפריד, זה שילוב מיוחד. גם המוסדות אחרים מתנגדים. בית הספר שדה מפעיל למעלה מ-40,000 תלמידים בשנה. אגב, זה הדבר היחידי שהוא עסקי, היתר הוא לא עסקי.

הגרעון נוצר בגלל כך שהמדינה לא עומדת בהתחייבותה, שינתה את כללי המשחק באופן חד צדדי ---
רונית תירוש
השאלה אם אתם גם שיניתם בעקבות ---
משה שליט
לא, לא, לא אנחנו. מי זה אנחנו?
רונית תירוש
לא, אבל אתם לא יכולים להישאר, תראה, אני הייתי מנכ"לית 5 שנים עם הקיצוצים הכי גדולים לצערי, אני לא גאה בזה, 17 קיצוצים, אבל היינו נדרשים לשנות תוכניות. זאת אומרת ברגע שנכפה עלי קיצוץ, אני לא יכולה להתנהל כאילו לא קרה דבר. השאלה אם שיניתם.
משה שליט
גברתי, אנחנו לא שינינו כלום, אנחנו הפעלנו את כל ---
רונית תירוש
אז זה רע מאד. זה בדיוק העניין.
משה שליט
תרשי לי. אנחנו מפעילים את כל יחידות החינוך.
רונית תירוש
מכסף שאין לכם.
משה שליט
תראי, אם את לא תתני לי לגמור אז אני אתקשה להסביר. ישנם ששת המוסדות, זה קריית חינוך, זה מאגר אחד. היינו מגישים תקציב והמדינה הייתה חייבת בהתחייבות חוזית מחייבת לשלם את זה. היא שינתה את כללי המשחק באופן חד צדדי. לא אנחנו שינינו, לנו לא היה מה לשנות. דירקטוריון לא יכול לשנות. יד בן גוריון מסרה את הכל, היא לא חייבת שום דבר, כי היא מסרה את כל מה שהיא עשתה שעלה עשרות מיליונים של שקלים או דולרים, הכל למדינה.

הפתרון היחידי מורכב משני אלמנטים – אלף, השתתפות המדינה בגירעון שהיא אחראית לקיומו. ב', שהעובדים בתוכנית הבראה שאנחנו עובדים יחד עם האוצר, ייגרמו לכך שעוד 2 מיליון יכוסו, וכפי שאמרתי – 1.5 מיליון, יתפרשו במשך שנים.

המדינה לא מינתה את הדירקטורים שהיא חייבת למנות. היא צריכה למנות 5 דירקטורים ... המדינה לא מקיימת את החוזה. עכשיו, אם המדינה תקיים את החוזה – לא תהיה בעיה. העובדים משום מה מתעקשים בצורה בלתי רציונאלית, והיינו צריכים להוציא צו מניעה נגד השבתה, ובית המשפט מינה מגשרת.

קשה להניח שהמגשרת תוכל לפתור את זה ביום אחד, כי אנחנו נתקלים בהתנגדות ממשית. אמנם הם אומרים שהם תרמו הכל, אבל הם לא תורמים שום דבר.
אילן גילאון
מה הסיבות, למה הם רצו לשבות?
משה שליט
הם רוצים לשבות מכיוון שאנחנו בתוכנית ההבראה צריכים לחסל כמה יחידות שאין להם יותר קיום. היה מוסך שבשעתו עבד 14 כלי רכב. היום יש שניים. יש שני אנשים שעובדים במוסך, הם לא עובדים, הם ממש לא עובדים. לא צריך את המוסך. הצעתי לעובדים – קחו את המוסך חינם. קחו, בעד שקל אחד לשנה תיקחו את המוסך, תפעילו אותו. הם לא רוצים, כי המוסכניק מקבל משכורת של 15,000 ₪. בתור איש מוסך הוא לא יקבל את הדבר הזה.

יש נגריה, אין צורך בה. היא הוקמה בשעתו.
היו"ר אלכס מילר
לא, בסדר, תקשיב. אני לא רוצה להיכנס עכשיו להיבטים של ההבראה ומה סוגרים ומה פותחים. זה לא המקום. יש בשביל זה משרד האוצר, משרד החינוך ---
משה שליט
נכון, אנחנו ממשיכים איתו.
היו"ר אלכס מילר
אתם תשבו, מה שאתם רואים לנכון כראייה כללית שצריך לצמצם אתם תצמצמו. בסופו של דבר יש חשיבות גם בחינוך, וגם כמובן בהפעלה של אותם הפרויקטים, ומה שלא עובד, ומה שאין צורך ואין ביקוש – אז כנראה שאין ביקוש לזה. אבל לא כאן. כי אם אנחנו נתכנס עכשיו אני לא יודע מה התמונה הכללית. אתה תגיד לי – מוסך צריך לסגור. אני יודע מה עוד יש אפשרויות?
משה שליט
תראה, לכן אנחנו יושבים עם משרד החינוך והאוצר על תכנית הבראה, אנחנו עושים את זה.
היו"ר אלכס מילר
מצוין, בסדר גמור.
משה שליט
אנחנו יושבים על זה עם משרד האוצר ומשרד החינוך, ופחות או יותר אנחנו מגיעים להבנה. הבעיה היא עם העובדים, שמתעקשים בצורה קיצונית, ואני מקווה שבעזרת המגשרת נצליח לפתור את זה. אין שום בעיה אחרת.
היו"ר אלכס מילר
בסדר גמור. דני שטרית, נציגות העובדים.
דני שטרית
אוקי, אנחנו שומעים את הדברים גם של יושב ראש הדירקטוריון, עם כל הכבוד וההערכה שלנו אליו, ואנחנו מעריכים מאד את פועלו ברבות השנים. אבל אנחנו מצטרפים לדברים של חברת הכנסת תירוש, בהתייחסות שצריך התערבות פה של חברי הכנסת ושל וועדת החינוך, במה שנקרא מדרשת שדה בוקר.

לכאורה, נשמע פה שרק עתיד בתי הספר הוא מונח פה על הכף, אבל אני רוצה לתקן את הרושם. כל עתיד מדרשת בן גוריון או מדרשת שדה בוקר, מונח פה על המאזניים. יש סבירות מאד גבוהה שהמדרשה עומדת בפני פשיטת רגל. ידידי המנכ"ל, יגאל צחור, אמר פה בדברים שלו דברים נחרצים ---
היו"ר אלכס מילר
דני, ברשותך, רבותיי, אני פשוט חייב לעזוב לוועדת הכספים, יש לי שם חוק. מי שמחליף אותי זו חברת הכנסת רונית תירוש. אתם תסיימו כאן ואני אהיה עד יד על הדופק על כל אותן המסקנות שאתם תקבלו כאן, בסדר?
דני שטרית
תודה לך.
היו"ר אלכס מילר
תודה.

חילופי יושבי ראש – היו"ר רונית תירוש
דני שטרית
אני אחזור על המשפט האחרון שמבחינתי הוא באמת חשוב שעתיד מדרשת בן גוריון פה מונח על המאזניים, ויש חשש גדול שהמדרשה תיסגר עם כל מכלול העניינים שהיא מייצגת, לרבות בתי הספר, ואנחנו רוכשים גם כבוד גדול למערכות החינוך ובתי הספר, אבל אני חושב שהדיון צריך להיות פה סביב עתיד המדרשה בכללותה.

כל הדברים שנאמרו פה, גם מבחינת נציג משרד החינוך, זה נכון. הוא אומר פה במפורש, כשמשרד החינוך, אנחנו היינו שמחים מאד שמשרד החינוך, בשנת 99 לא היה מקצץ אגורה. משרד החינוך בא להנהלת המדרשה, הנהלת המדרשה מבחינתנו מתחילה מיושב ראש הדירקטוריון הנכבד שיושב פה, עד אחרון המנהלים. בא ואומרת – אנחנו הולכים לקצץ לכם, ולקצץ אני אומר לך, חברת הכנסת תירוש, שנציגות העובדים, ויושבים פה חברי הוועד, נתנה את ידה לכל מהלך של תוכנית הבראה ושיתפה פעולה. עד היום במשך 3.5 שנים שאנחנו מתדיינים איתם, לא הייתה ולו שביתה אחת. וגם כשפרצה השביתה הנוכחית, עד שהגיעו מים עד נפש, היא הייתה בדיוק ל-24 שעות בודדות, כדי לגרום לכך שהדיון הזה יתקיים.

יושבים פה גם נציגים של ההורים של התלמידים שיושבים פה, הם שותפים איתנו לאותה דעה. האם ביקשו שבשביתה מערכת החינוך לא תפגע, ולא אפשרנו באמת שמערכת החינוך תפגע. ימי הלימודים יתקיימו כסדרם, גם מערכת התזונה של התלמידים לא נפגעה באותו יום.

אבל אני רוצה לשים דגש על מה שנשמע פה במפורש, ונציג משרד החינוך שאומר במפורש – הכתובת הייתה על הקיר. המערכת הניהולית נדרשה לקצץ ולהתאים את התקציב. לא רק שהיא לא התאימה. באה הנהלת המדרשה לנציגות העובדים ואמרה, כמו שאנחנו רגילים לשמוע במדינה לצערנו – העובדים צריכים לשלם את מלוא המחיר.

אבל בחזון של בן גוריון, אני תושב הנגב כמעט 50 שנה. בין היתר בחזונו של בן גוריון, זה היה תעסוקה לאנשי הנגב. במדרשת שדה בוקר התפרנסו פעם למעלה מ-200 עובדים שהם תושבי הנגב. היום יש שם בערך 100 עובדים מנהליים, שעדיין זה מקור פרנסתם היחיד של אותן משפחות. באה הנהלת המדרשה, יושבים במגדל השן בתל אביב, אני לא יודע מתי בפעם האחרונה הם הגיעו והדירו את רגלם עד למדרשת שדה בוקר בנגב, מעבר לטקסים לזכרו של בן גוריון, וטוב שהוא בחר לקבור את עצמו שמה, אחרת מי היה, מתי היינו רואים אותם שם. ומגיעים ואומרים – העובדים צריך לקצץ. במחי יד – צריך לסגור מוסך, צריך לסגור נגריה, צריך לסגור הכל. שכל העובדים ילכו הביתה.

אני אומר לכם חברי הכנסת, דרישת ההנהלה עד יושב ראש הדירקטוריון, זה במחי יד להעיף 50 ו-60% ומהעובדים הביתה. זו המשמעות של תוכנית ההבראה. אבל אני רוצה להודיע פה לכולם – אנחנו שיתפנו פעולה. אני כנציג ההסתדרות שמחזיק את התיק הזה למעלה מ-10 שנים, נהגנו באחריות כבדה. בדקנו את המסמכים, בדקנו נתונים, היינו גם בקשר עם אנשים שיושבים פה בבניין הזה, וכשראינו שמשרד החינוך, אם כי באורח חד צדדי, אני לא מבין למה משרד החינוך? אם היה הסכם משנת 73, למה משרד החינוך בא בצורה חד צדדית, מקצץ בצורה דרסטית מסך תמיכה שהיא מהווה 40% מתקציב המדרשה, מ-16 מיליון ₪ ל-10 מיליון ₪, המשמעות ידועה. זה היקפים עצומים.

אבל, נציגות העובדים פה, ואני דוחה פה את כל האשמות של יושב ראש הדירקטוריון, באה, נתנה כתף והדברים האלה כתובים, מסודרים בפרוטוקולים של אין ספור ישיבות בבתי הדין לעבודה בבאר שבע ובאוצר פה בירושלים, שהעובדים, ואני מדגיש את ---
היו”ר רונית תירוש
תן דוגמא של נתנה כתף.
דני שטרית
כן, כשאנחנו הגענו להסכמות על קיצוץ בסדרי גודל של מיליון שקל מטעם העובדים בלבד. עכשיו, יושבים פה יושב ראש הדירקטוריון, מנכ"ל המדרשה שלפני שבועיים שלושה הודיע לדירקטוריון הנכבד שהוא שם את המפתחות ומתפטר. אני מבקש ממך, יגאל צחור ידידי היקר, שאני מאד מעריך את פועלך – תגיד במפורש למה התפטרת. הוא לא יכול לשאת בנטל של מה שמנחים אותו הדירקטוריון מלמעלה ומה שקובעים. הוא הודיע על התפטרות אחרי שנה וחצי בלבד בתפקיד, והוא איש הנגב.

עכשיו, באים ורוצים, יושב ראש הדירקטוריון מציג פה כביכול תמונה שהעובדים לא מסכימים. אני אומר לכם ואני מצהיר פה בוועדת החינוך, שהעובדים נרתמו. דרך אגב, גם אבי ניסן כהן יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי היה שותף איתנו באוצר פה בדיונים. הצגנו לו אחת לאחת, סעיף אחרי סעיף במספרים, כשיושב איש הכספים של מדרשת שדה בוקר פה, גבי דנה, והיה שותף לכל הסעיפים שהם מצטברים לכדי 900 מיליון, אפילו מיליון מאה להערכתנו. פה בחוץ טרם לפני שנכנסו לישיבה הייתה מילה או שתיים יחד עם יושב ראש הדירקטוריון והמנכ"ל. קראתי למנכ"ל, מבחינת יושב ראש הדירקטוריון הסכמנו ל-300,000 ₪. בא המנכ"ל, ואני אומר לו – תציג בפני יושב ראש הדירקטוריון כמה הסכמנו – המנכ"ל מצהיר בפניו על משהו בסדרי גודל של 900,000.

אני רוצה משפט אחרון ברשותך. אני באמת רוצה לומר לכם, גם כאיש מאד וותיק בנגב ממצפה רמון, וכמי שמחזיק את התיק ב-10 שנים האחרונות. עתיד המדרשה פה הוא בספק גדול. המדרשה עומדת לפשוט רגל. אם לא תהיה פה התערבות, גם מבחינת הבקרה והבדיקה של המערכות שמבקרות את המדרשה. יש פה דירקטוריון שלא מעניין אותו מה קורה בשטח. הם רוצים שהעובדים ישלמו את מלוא המחיר, אבל ברמה הניהולית, עד יושב ראש הדירקטוריון, שקל אחד הם לא מוכנים לתת כתף לעניין.

תודה רבה.
היו”ר רונית תירוש
תודה דני.
משה שליט
גברתי, זה באמת משהו, תרשי לי כמה מילים.
היו”ר רונית תירוש
אני ארשה לך. רק מנהל הכספים שלכם, אני חושבת שהוא גם יכול להעמיד דברים על דיוקם ככל שצריך. מר גבי דנה.
גבי דנה
אני אגיד מספר דברים, לפחות בראייה שלי. צריך להבין דבר פשוט, כל הייחודיות וזכות הקיום של המדרשה, זה בזכות מוסדות החינוך שלה והפעולות שהם מבצעים. אם אנחנו נלך ונקצץ בפעולות מוסדות החינוך, אנחנו גוזרים גזר דין מוות על המדרשה, ועל החזון המפואר של דוד בן גוריון. ואני תיכף אתייחס גם למספרים שמתאר פה חברי מההסתדרות.

ולכן, המדרשה נמנעה בתוקף מבחירה לגעת בפעילות מוסדות החינוך, וכל הזמן לשמר אותה ככל האפשר. זה דבר אחד.
היו”ר רונית תירוש
כן, אבל אתה יודע, כשהעובדים שובתים אז אין בית ספר.
גבי דנה
תיכף, תיכף נדבר על שביתת העובדים. כשנחתו אותם קיצוצים, המדרשה בעצם ניסתה לפעול ככל יכולתה, בכל התחומים שאפשר לגעת ולצמצם אותם, ובלבד שכמה שפחות לפגוע בפעילות של מוסדות החינוך. לאורך השנים, משנת 2004 ועד היום ברציפות המדרשה צוברת גירעונות, בגלל ההקצבות הנמוכות, שהיו עד 2008 במתווה של תמיכה, ומ-2008 כפי שתיאר דקלו, עברו לרכש פעולות.

ומה שקורה היום זה הדבר הבא – המדרשה היום נמצאת בפני מצב קשה מאד כמותו, והמדרשה בעצם נוקטת בתוכנית הבראה שנמצאת באישורים במשרד האוצר והחינוך, שיש לה מספר רגליים שחשוב להגיד אותם פה, ויש להם גם מספרים מאחורה.

מצד אחד המדרשה אומרת – איפה שאין לי צורך בדברים שהם לא חיוניים לקיום מוסדות החינוך – אני אגע ואפעל. גם בתחום עובדים, גם בתחום צמצום הוצאות, גם בתחומי הנהלה, ואנחנו נציג את זה, ומשרד החינוך יראה ויאשר. אין פה שום, זה נמצא אגב במצגת שנמצאת אצלכם וחולקה לכם. פשוט לא יכולנו להקרין אותה מפאת קוצר הזמן. הדברים כתובים.

אנחנו פועלים להגדלת הכנסות עצמיות, אפשר לראות את זה גם בתוצאות של השנה הזו, 2010 שחלפה. בית ספר שדה הגדיל את הכנסותיו בצורה משמעותית. אנחנו עושים כל שביכולתנו. הצד השלישי שמחויב פה, הוא בעצם השתתפות המדינה באותם גירעונות עבר, שנולדו מתוקף זה שהמדינה לא קיימה את החוזה שנחתם עמה. כל שנה היא קיבלה את התקציב, כל שנה היא ידעה ממנו, וקיצצה כפי שקיצצה.

והדבר הרביעי והאחרון הוא, שאנחנו לא באים היום ממקום של אנחנו מסכנים תעזרו לנו. זה חשוב לי להבהיר את זה. זה לא המקום. אנחנו יודעים לייצר פעילות חינוך, ויושב לידי דקלו ויעיד עד כמה היא משובחת וטובה. כל מה שאנחנו מבקשים, משרד החינוך היום מבצע פעולות חינוך באמצעות רכש, פעולות חיצוניות אנשים, יזמים פרטיים שמכניסים כסף לכיסם ומכרזים כאלה ואחרים. אנחנו הזרוע הביצועית של המדינה. אנחנו הבן שלכם. תביאו את הפרויקטים האלה אלינו. אנחנו נייצב את עצמנו, אנחנו נעשה את הפעילויות האלה לשביעות רצונו המלאה של משרד החינוך, ולא נהיה תלויים באף אחד ובחסדים של אף אחד. אנחנו רוצים לעמוד על הרגליים בכבוד, לייצר פעילות לאורך שנים.

לעניין הקיצוצים שמדברים פה עם העובדים, אז הם מתהדרים באותם 900,000 ₪. הם רק שוכחים שבצד השני הם דורשים לפחות 600,000 ₪, כאשר ה-600,000 ₪ תוספות הם לאורך שנים, וה-900,000 ₪ קיצוץ, הוא לשנה בלבד. הוא לא 900, סליחה, 400,000 קיצוץ הוא לשנה בלבד.
דני שטרית
בוא תספר מה ההנהלה נרתמת להבראת המדרשה.
גבי דנה
ההנהלה נרתמת ---
דני שטרית
אל תבקר את מה שאנחנו אומרים. תגיד, תציג אתה כמנהל כספים מה המדרשה נרתמת במערך הניהולי לטובת הבראת המדרשה.
היו”ר רונית תירוש
דני, אני עדיין שואלת את השאלות.
גבי דנה
בשקף הלפני אחרון במצגת יש את עיקרי תוכנית ההבראה שמונחת על שולחן משרד החינוך, על שולחן האוצר ועל שולחן ההסתדרות. אם תרצו, גם בזה אפשר ל---
היו”ר רונית תירוש
תודה רבה. חברת הכנסת גילאון, בבקשה.
אילן גילאון
כן גברתי. קודם כל טוב עשו חבריי רונית תירוש ואיתן כבל שהעלו את הנושא, כי הילדים צריכים לקבל חינוך קודם כל לפחות כמו בכל מקום אחר.

אבל גברתי יושבת הראש, הבעיה שאם היה מגיע מישהו ממדינת נורמליה לפה, הוא לא היה מבין מה מתרחש כאן, כי אנחנו דנים אותו דיון בכל הוועדות פעם אחרי פעם. הרי כל אדם נורמאלי היה מבין שמקום כמו מדרשת שדה בוקר היה צריך להיות כל כולו בבעלותה של מדינת ישראל מאלף ועד תו. זה לא קנטרי קלאב, זה לא מכון לשעשועים. ובבית ספר יש תלמידים ויש מורים ויש עובדים, כמו שבבית חולים יש חולים ויש עובדים ויש רופאים, וכל המכלול הזה ביחד צריך לשמר אותו.

ברגע שמדינת ישראל מתחילה לקנות שירותים, אבל היא קונה אותם במחיר שלא היו משלמים לה את השירותים האלה, אילו היא הייתה מוכנה לשלם עליהם, ואני אומר לכם את זה מתוך ניסיון, כי אני בא מהרשויות המקומיות. אנחנו נכנסים לאותה בעיה שמדרשת שדה בוקר מנהלת כרגע דיון שהוא מופרך לגמרי. זאת אומרת, אנחנו מן הצד היינו אמורים לראות את כל המערכת כמקשה אחת.

עכשיו, אני אגיד לכם למה אני באתי לכאן. קודם כל כדי לדאוג לתלמידים, זה ברור לגמרי. אבל הכי קל זה ללכת לפתור כל בעיה על חשבון העובדים, כי כשאתה אומר שהם דורשים 600,000 ₪, אולי מגיע להם? אולי אלה דברים שהם דברים לגיטימיים מבחינת הדרישה של העובדים? לא כל שכן חברת הכנסת אמרה מספר פרמטרים ואני רוצה להוסיף לזה עוד שניים. אחת זה המיקום בפריפריה, והדבר השני, כל כך הרבה מדברים היום על מורשת, כל כך הרבה תוכניות על מורשת, האם זה לא מורשת?

ואני אומר בתור הדיוט, אדם שאין לו ידיעות במערכת החינוך, סתם תושב במדינת ישראל, יודע שמדרשת שדה בוקר זה מותג, זה ממש מותג. אני יודע, באופן כללי, לרגע חשבתי שיש שם גם בית ספר לאומניות, רק אחר כך נזכרתי שזה במכלל במצפה. אבל שתבינו, מבחינת האסוציאציה שהדבר הזה מייצר.

אני מברך על עיקרון היעילות. אבל אני אומר, אם אנחנו נעמיד אותו כמקום ראשון בכל סדר, וכאן אני פונה למשרד החינוך, לא למדינת ישראל – מדינת ישראל פשוט לא הייתה קמה, כי זה דבר לא רנטבילי, לא יעיל והמשל למדינה – משל מדרשת שדה בוקר.

לכן להיות קצת יותר קונקרטי. אחת, אני לא רוצה להיכנס לעניין הדירקטוריון והניהול, כי אין לי מספיק מידע, ואני מניח, אשתי תמיד אומרת ששום דבר לא קורה רק מסיבה אחת. כאילו רק בגלל כסף. לפעמים הכסף מניע אותנו לעוד דברים לא טובים, חסרון הכיס. ברור לגמרי שכאן צריך ללכת ולהציל את המדרשה מבחינה תקציבית. אם זה מקום חשוב למדינת ישראל, ואני חושב שכן, וודאי היא צריכה להתנהל באמצעות מלכ"ר. וודאי היא צריכה להתנהל באופן שהיא צריכה להתנהל, אבל אני לא אכנס לשיטת הניהול.

ברור לגמרי שמי שלא יכול להיפגע פה, קודם כל זה מתחיל בעובדים, כי הם תמיד הכי פגיעים. ולכן נדרש לבוא לפה. דבר שני התלמידים ודבר שלישי המקום, המותג כמדרשה. שלושת הדברים צריכים לחול ביחד. מי שדיבר כאן על הגברת מנגנוני הבקרה, אני מסכים לגמרי.

תראי, רונית, אני אין לי בעיה עם דברים מיושנים, אני איש מאד מיושן בעצמי. זאת אומרת, אני גם לא מאמין מצד שני בזה שאין חכם כבעל ניסיון, משה. כי ראיתי גם בעלי ניסיון מטומטמים מוחלטים בחיים שלי. אז זה שתבין. זה לא אומר כלום. אבל לא זה ולא זה. היו פעם דברים מאד מיושנים, מאד לא משתלמים, אבל הם עבדו טוב, והייתה תחושה של ביתיות מסוימת.

אני קיבלתי ארוחה בבית ספר כי גרתי באשדוד, בעיר פיתוח. כך זה נקרה. ואפילו ב-10 נתנו שוקו ולחמנייה. זה לא היה ביג דיל שוקו ולחמנייה, אבל אני אגיד לכם מה הביג דיל שהיה. הביג דיל שהיה זה שמשרד החינוך בכבודו ובעצמו חשב שלילד מגיע שם שוקו ולחמנייה. לא בא שום פריץ ושום נדבן ואף אחד אחר.

אי לקיחת האחריות והפיכת המקום הזה שהוא גם מורשת, גם מקום, גם פריפריה וגם בית ספר, חברה, ממלכתיות, זאת הבעיה המרכזית, שצריכה להפוך אותם למקור לרווח? במה הוא יתחרה? בזה שייתן ג'קוזי יותר טוב? מה, הוא צריך לעשות צימרים שם? הרי זאת מדרשה, זה מוסד. היית אומר את אותו דבר לגבי מוזיאון? לא. כשהיא מקיימת הרבה מאד פונקציות אחרות.

ומתוך כך שפתח יושב הראש באמירה שהם צריכים לצייד, וזה נכון. כל בית ספר אגב, צריך לצייד בכלים אנשים. אחת הבעיות במדינת ישראל, שיש לנו קבוצות שלמות, סקטוריאליות, שכאשר לא מציידים אנשים בכלים ומביאים אותם אל תוך המצוקה, הם יודעים שהם יכולים להניב מזה פירות. וזאת אחת המצוקות הגדולות.

לכן, הסיפור מתחיל קודם כל במשרד החינוך, מדוע אין את התקצוב הזה, עם הפרויקטים. הדבר השני, להיכנס לתוך הניהול; והדבר השלישי, אם כל זה לא ילך, אולי תנסו לקנות ממדינת ישראל, ממשרד החינוך, את השירותים שמשרד החינוך רוצה לקנות באותו כסף, באותו מחיר שהוא רוצה לקנות. אני ארצה לראות שמשרד החינוך יוכל לבצע את זה. זה כנראה יש פה בעיה.

ולכן אני לא יודע מי העובדים של משרד החינוך ומי העובדים של המדרשה ומי העובדים האחרים. זה 130, זה מה שנותר כרגע. 130 עובדים ו-220 ילדים בבית הספר, ועוד 40,000 מבקרים שאני מקווה שהם יתרחבו במספרם במהלך השנים, אבל בסופו של דבר האחריות צריכה להיות מיניסטריאלית, משום שברור שזה יקרוס.

אני לא רוצה להתערב, אין לי מושג מי ייקח את האחריות על זה. אני שמעתי כל מיני שמועות שריפמן רוצה להשתלט, שישתלט. ובתנאי שכאן יישמר משפט שלמה. ובתנאי שיישמר משפט שלמה, שהילד יישאר שלם.
היו”ר רונית תירוש
תודה רבה. תודה. מר שליט, בבקשה, רצית להוסיף ואני אעבור אחר כך לוועד ההורים ואליך.
משה שליט
אני לא רוצה לחזור על הדברים שאמר ראש אגף הכספים של המדרשה. המדרשה לא עומדת לפשוט את הרגל. והמצגת ההיא של מר שטרית, היא מצגת שהיא יכולה, כאשר הוא מגיש נתונים לא נכונים, לעשות כאילו שהמדרשה רוצה לפטר את העובדים. אפשר לפטר יחידות שלא יכולות להתקיים, ועל זה יש גם פסיקה של בית המשפט, בתי דין לעבודה. יחידות שלא יכולות להתקיים,
אילן גילאון
אני לא מבין את המושג – מה זה יחידות שלא יכולות להתקיים? תסלח לי.
משה שליט
מוסך.
אילן גילאון
יחידות שלא יכולות להתקיים זה אנשים שלא יכולים להתקיים בסופו של דבר כתוצאה מן ההחלטות שלכם.
משה שליט
האנשים מחזיקים, אנחנו מחזיקים שלוש יחידות שאין צורך בהן. ממש אין צורך בהן. זה חלק מזה. תוכנית ההבראה, אם היא ---
אילן גילאון
תוכנית ההבראה כוללת הסבה של האנשים האלה שטיפלו במוסך למקום אחר?
משה שליט
כן, כן, וודאי. אני הצעתי להם לקבל את ה---
קריאה
יש בתי ספר שדה, יש ---
משה שליט
אם אני הצעתי להם לקבל את המוסך חינם, את הנגרייה חינם, חינם, שיעבדו, אנחנו נהיה הלקוחות שלהם. כל תוכנית ההבראה קשורה ב---
היו”ר רונית תירוש
אני אדבר על תוכנית ההבראה.
משה שליט
אני רק אומרת לכם, היות ובית הדין מינה מגשרת, אני מקווה שלמגשרת, שהיא מתחילה בפעולה בעוד כמה ימים, הוזמנו ל-10 לחודש, נציג לה את כל העובדות, אולי היא תמצא פתרון.
היו”ר רונית תירוש
תודה.
משה שליט
עוד משפט אחד – מה שהכרחי זה גישה של כל תוכנית ההבראה של מדרשת שדה בוקר, אם יפתרו את ה-5 מיליון שקל והתקציב השנתי של המדרשה יהיה 13-14, התמיכה תהיה 13-14 מיליון שקל – המדרשה תמשיך לפעול כמו שהיה. לא תהיה לה שום בעיה.

משרד החינוך והאוצר צריכים להיות דבקים בהתחייבות. הם קיבלו רכוש של מיליונים, והם צריכים לעמוד בהתחייבות הזאת. היא לא יכולה להשתנות ולהגיד חתמנו חוזה והחוזה הוא פיסת נייר. תודה.
היו”ר רונית תירוש
תודה. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה.
איתן כבל
תודה. אני ברשותכם רוצה לחדד אולי מדרגה נוספת במה שאמר ידידי, חבר הכנסת אילן גילאון. אני חושב כמאזין מן הצד, וכמי שנענה לבקשה של ידידי חברת הכנסת רונית תירוש להעלות את הנושא על סדר היום, אני חושב שרב המשותף על המפריד.

הנקודה הכי חשובה כאן שאותה עדיין לא שמענו בצורה מפורשת, שאין מצב שיקרה מקרה שתלמידים יישלחו הביתה. זאת אומרת זה דבר שצריך קודם כל להסיר אותו מסדר היום, כי קודם כל, לפני הכל, לפני שאנחנו עוסקים בעניין של המדרשה, שאני בעצם העליתי את זה, לשם כך קודם כל התכנסנו, זה הדיון המקורי. ולרגע איך אומרים, גלשנו אל תוך הדברים שהם נכונים, שהם בסופו של עניין סובב ומסובב, מובילים לכך שהתלמידים נשלחו הביתה.

אז קודם כל שנקבל את ההתחייבות הזאת, באופן הברור ביותר.
סמדר כהן
אי אפשר. אי אפשר.
היו”ר רונית תירוש
ברשותך, עוד מעט תדברי.
איתן כבל
את יודעת, אני לא עובד שם. אני רק מביא את הדיון לכאן כדי לשמוע את מי שמוסמך לכך כדי שיאמר את הדברים. זה אחד.

נקודה שנייה, תראו, מדרשת שדה בוקר שאני מבקר באזור הזה לא רק בימי האזכרה לבן גוריון, כי גם יש לי חברים שגרים באזור, שאני נוהג לבקר אותם. אבל מעבר לכך ---
דני שטרית
התכוונתי לדירקטוריון.
איתן כבל
לא, אני הבנתי. הרחבתי את זה. ואני אומר את זה כך, ואני אמרתי את זה לא בשביל שמישהו ימליץ עלי להדליק משואה בעניין, אלא כדי לומר לכם שישנה חשיבות מאד מיוחדת למה זה שדה בוקר ומה זה כל האזור הזה. זאת אומרת, גם זה מה שאני רוצה לחדד בעניין שאמר אותו אילן, חבר הכנסת גילאון.

זו חובתו של הדירקטוריון, של ההנהלה, למצוא עד כמה שניתן את המכנה המשותף הרחב, כדי ... פחות בתוכנית הבראה כזאת או אחרת, עם החלטה של בית משפט או אי החלטה של בית משפט, למצוא את המכנה המשותף הרחב – איך אנשים שעובדים במקום הזה, במדרשה – ימשיכו להיות חלק ממעגל העבודה במקום, כיוון שזה לא עניין של מה בכך. אנשים זה לא עניין של מה בכך כשהם מפוטרים בתל אביב. קל וחומר שבקל וחומר, כשמדובר באנשים שבאמת סוף העולם שמאלה. אני אומר את זה באופן הכי ברור ומניח אותו על השולחן בצורה הכי ברורה.

זה לא אומר, וכמי שעסק בזה, שאם יש פרזיטים, שהם לא צריכים ללכת הביתה. זאת אומרת ויש כאלה, אני חס וחלילה לא מעיד על אף אחד. אין לי מושג. אני בוודאי לא יכול לבוא ולדבר בשפה כזו על מה שאני אינני מכיר. אבל ממערכות אחרות, זאת אומרת חוקי העבודה לא יכולים בסוף להיות רק דבר של אחיזה בקרנות המזבח, שבסוף גם פוגע בכל המכלול.

אבל כן, אני אומר לך משה ידידי, ואני אומר לך כן יגאל ידידי, חובתכם לעשות את כל אשר נדרש, כדי שהמקסימום של האנשים, אם לא כולם, ימשיכו להיות חלק ממערכת ---
משה שליט
מדובר בסך הכל בכמה אנשים ---
איתן כבל
לא, לא, אני לא. אני אפילו לא רוצה ---
סמדר כהן
כמה אנשים? זה הרבה באחוזים.
איתן כבל
סליחה. אני אפילו לא רוצה שתכניסו אותנו עכשיו לתוך העניין.
היו”ר רונית תירוש
אנחנו לא נכנס.
סמדר כהן
לא, הוא אומר מעט אנשים.
איתן כבל
אם נדרש ותבקשו את התערבותנו, אולי נסכים להיענות. זה לא בדיוק המקום שעוסק בלגשר.

ודבר אחרון ברשותכם, זה העניין של המדרשה. זאת אומרת, יש בעיה או אין בעיה. זאת אומרת אני עדיין לא בדיוק הצלחתי להבין את הניואנס. מצד אחד הכל בסדר, יש תוכנית הבראה, יש עבודה מול האוצר, מול משרד החינוך, הכל בסדר. אבל מצד שני, עובדה היא שיש בעיה. זאת אומרת, שיש עננה שמרחפת. אני אומר לכם, לא תינתן לכם ההזדמנות כל יום לבוא בפני הוועדה לומר את דבריכם. אינני יודע עד כמה אנחנו, ובואו נשים את הקלפים גם על השולחן.
יגאל צחור
איתן, מה הוועדה תעשה עם מה שהיא שמעה?
איתן כבל
זה המשפט שרציתי לומר. זה לא כך. אני אומר את הדבר הבא, יכול להיות שאין בידינו את הכלים, יכול להיות. אבל מצד שני, לוועדה יש גם כלים. כשהיא רוצה להירתם לעניין מסוים, תאמין לי יגאל, אני את הבית הזה מכיר היטב. אם יהיו כאן בוודאי שלושה חברי כנסת שאינם מהנמושות של הבית, יכולים להתגייס ולהוביל מהלך, יחד עם יושב הראש ולגייס מהלך שכן יכולים למצוא את הדרך איך לסייע. אבל זה לא מספיק. הסיוע הוא איננו ברור מאליו. חובת ההוכחה היא גם עליכם, למה שהדברים אכן במקום כזה שנדרשת פעולה שבה הוועדה תירתם לעניין הזה. תודה.
היו”ר רונית תירוש
תודה רבה. נציגת המורים.
סמדר כהן
אני נמצאת כאן בוועד מורים, אבל גם כאמא שהבת שלי למדה בתיכון, וגם גרה ביישוב. ואני רוצה להגיד כמה דברים. מציגים פה את כל הסיפור של העובדים שבאמת לכאורה הוא לא קשור כל כך לסיפור של המורים, אבל כן, מאד.

בית הספר לא יכול לתפקד באופן שבו הוא מנוהל ובאופן שבו המערך והאריגה של כל המערכות האלה, נמצאות מורכבות אחת בתוך השנייה. ברגע שהעובדים המנהליים לא יכולים לתת לנו שירות – בית הספר לא יכול לעבוד. אין מטבח, אין לנו חשמל, אין לנו קיטור, אין לנו מים, אין לנו שום דבר. אי אפשר לנתק את הדיון הזה מהדיון הזה.

דבר נוסף, יש פה איזו מן תחושה שכל הזמן מנתקים, המורים חיים במגדל השן, הכל בסדר. אנחנו הרי מורים בבית הספר סובלים מאד. סובלים מאד. אמנם מר דקלו מספר פה שהוא נותן ומעביר שכל"ם כל חודש. המורים בבית הספר לא מקבלים כל חודש את השכר שלהם. הייתה בעיה, סליחה?
קריאה
לא צריך ממקרה חד פעמי ---
סמדר כהן
שתי פעמים בשני מקרים.
דני שטרית
הם רומזים שאת לא מדייקת, בלשון המעטה, אז תדגישי את מה שאת אומרת.
סמדר כהן
אוקי, אז אני אדייק. פעמיים לא קיבלנו את השכר שלנו, על אף שהשכל"ם שלנו מועבר. דמי הבראה לא קיבלנו, ביגוד לא קיבלנו בזמן. יש לנו רשימה של 60 תלונות של מורים, בעיות של שכר קשות מאד מול מנהל כוח אדם, ומול מנהל הכספים, וכמובן מנכ"ל המדרשה, שהוא האחראי בפועל מלמעלה.

זאת אומרת שחדר מורים, לפני ה-10 לחודש, מה-5 לחודש מתחיל לרעוש ולגעוש, ונשאלת השאלה תמיד – החודש נקבל משכורות? סמדר, החודש נקבל משכורות? יהיה לנו? כמה נקבל החודש? איזו צורה של משכורת נקבל? עכשיו, אתה יודע, זה לא רק לגבי המשכורות. כל ההתנהלות בתוך בית הספר נמצאת בתוך הבוץ הזה, של הארגון של וועד העובדים המנהלי.

דרך אגב, המזכירות שלנו, כל צוות הפנימייה חברים בוועד המנהלי. איך אנחנו יכולים לנהל? מר כבל, אתה אומר – לא להשבית את הלימודים. איך אנחנו יכולים לנהל בית ספר פנימייתי, כש-50% מהעובדים שלו הם בכלל עובדים מנהליים? כל מזכירות בית הספר, המדריכים, אימהות הבית. מי יעשה את הדברים האלה?

אז 4 שנים לא נחתם חוזה עם העובדים המנהליים, וזה על הגב שלנו. ואנחנו כל שנה וכל פעם וכל אירוע מתכופפים והכל עובר מעלינו. די. גם אנחנו רוצים להמשיך את הפעילויות החינוכיות שלנו, ולהמשיך להישאר מיוחדים ולהיות טובים במקצוע שאנחנו עושים. אנחנו יודעים לחנך וללמד. תסירו מעלינו את הצרה הזאת.
היו”ר רונית תירוש
תודה סמדר. יהודה, בבקשה.
יהודה סקר
שלום לכולם, אני מג"ד במילואים. בשנים 82-85 גרתי במדרשה, וכולם פה שכחו דבר אחד. יש שם שני מכונים של אוניברסיטה עם 600 סטודנטים. בזמנו היה, כנראה שהיום יותר. ואנחנו היינו קונים שירותים וכבר משנת 82 הבעיה הזאת צצה. אף פעם, מר דקלו, לא קיצצו לנו. לא יודע למה. אז היו שרי חינוך שדאגו לנו. אני הייתי מגיע לשר החינוך כל שנה, ומקבל עד השקל האחרון. לא נתתי להם להוריד שקל אחד.

איך אני קשור למדרשה גם, לא רק גרתי שם, שני בני אלעד ורעות הם בוגרי התיכון הזה. זה פאר היצירה. אתה לא יודעים, בן גוריון מתהפך בקברו כשהוא שומע את הדברים האלה פה. אני בדם ליבי בניתי את המכונים בחיק המדבר. מאות אלפי מטרים מרובעים מתקציבים של האוניברסיטה, והייתי קונה שירותים במדרשה. יושבים פה חברים שמכירים אותי. לא היה סכסוך שם.

לא יכולים, זה חלק בלתי רגיל. הפנימייה, בית הספר, אגב גם בית הארחה בזמני נבנה ושופץ ולא היו לנו גירעונות. אני לא יודע איך הגעתם. וכתוצאה מכך גם בני בכורי בעין יהב, ממשיך להיות בן הנגב וגם רעות שלי תושב הנגב. בכל אופן, אני לא מבין איך הגעתם לסיטואציה כזאת. היא צודקת המורה פה. כל השירותים שניתנים זה אב הבית, אם הבית, מנהל הפנימייה, כולם, איך הם יכולים לחיות בלי משכורת?

אני בכל אופן חושב שאני מוכן שתהיה וועדה, אני מוכן גם להצטרף לדבר הזה, לסייע כמיטב יכולתי. ואחיו של יגאל צחור, פרופסור צחור, אני גם בוגר מחזור א' של אוניברסיטת בן גוריון. 21 שנה מכהן בנגב. תודה.
היו”ר רונית תירוש
תודה רבה. אני רוצה לסיים. כן, משפט אחרון.
דורון ארז
אנחנו כאן ראינו הרבה בלבול. כל מי שהיה כאן אמר – אין לי מספיק נתונים, חסרים לי דברים. התחושה היא שאין כאן שום דבר יציב כרגע, שאפשר לסמוך עליו. זו הבעיה שלנו ההורים. אנחנו נמצאים בתוך המערכת, ומרגישים שהכל כעלה נידף. הכל מסתחרר סביבנו, ואנחנו בכל רגע נתון יכולים למצוא את הילדים שלנו חוזרים הביתה. זו התחושה שלנו.

מה שאנחנו מבקשים, שהוועדה תעקוב ותראה שהדבר הזה מתייצב, שיש איזה שהוא נתון יציב שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים לסמוך עליו. שאנחנו יודעים שהילדים שלנו היום או מחר לא פתאום חוזרים הביתה, כי איזה שהוא משבר התחולל.
היו”ר רונית תירוש
ברור.
יגאל צחור
רונית, אני יכול להציע הצעה?
היו”ר רונית תירוש
כן, בבקשה.
יגאל צחור
אני מקבל מה שדורון אמר, כי קשה מאד להסביר את הדברים וזה כבר אומר במידה רבה דרשני. אני חושב שמאחר שהחודש הזה הוא חודש מאד קריטי משני טעמים. טעם אחד זה מה שמשה שליט אמר, שאנחנו נכנסים לגישור עם העובדים, בהנחה שייצא מזה משהו. והטעם השני זה שגם משרד החינוך וגם משרד האוצר, קבעו וועדה עם רואה חשבון שייכנסו לאלתר לבדיקה וקבלת החלטות.

אני חושב שהוועדה צריכה לקבל החלטה שבסוף החודש הזה היא מבקשת לקבל את תוצאות ההתדיינויות בשני התחומים האלה, כדי לדעת לאן הדברים הולכים.
היו”ר רונית תירוש
תודה רבה. טוב, אני אסכם גם על דעת היושב ראש, אבל לפני זה אני רוצה לומר שגם בתוכנית ההתייעלות שאתם מגישים, ואני אומרת את זה לך גבי, מתוך כמעט 3 מיליון שקל התייעלות, בערך קצת מעל 10% נוגע בהתייעלות שאינה קשורה לעובדים עצמם. כלומר, יש פה הפחתה של חצי שעת הפסקת צהריים, קיצוץ 5% בשכר ברוטו לעובדים, קצובת דמי ההבראה תוקטן, ביצוע תשלומי ניידות רכב לפי הוראות חשכ"ל גם יש פה קיצוץ, סגירת המוסך, מחלקת תחבורה, סגירת מסגרייה ונגריה, צמצום עבודות חצרנות, צמצום תקנים במוסד החינוכי – בכל זאת נוגעים במוסד החינוכי. קיצוץ בהוצאות תפעוליות שוטפות, אנרגיה, מזון וכלי רכב. ואז, מכל ה-9 סעיפים יש עוד שניים אחרונים שמביאים אותנו לקצת מעל 10% מסך הקיצוץ. זה אומר קיצוץ 5% בשכר ברוטו מנהלים וחוזים אישיים, וקיצוץ בתקני הנהלה.

אני חושבת שזה קצת אולי לא פרופורציוני, אבל אני אומרת את זה בזהירות רבה, כי אני באמת לא מצויה עדיין ---
יגאל צחור
לא, כי זה מעורב. זה לא חד ממדי בסעיפים שאת אומרת, וזה רק עובדים ולא חוזים אישיים או דברים כאלה.
היו”ר רונית תירוש
אוקי, אני לא נכנסת לזה.
דני שטרית
וזה נייר שההנהלה הציגה בפניך.
היו”ר רונית תירוש
אני רואה מה שאדם מן היישוב יכול להבין מתוך הרשימה הזאת, אבל אני רוצה לסכם ברוח הדברים הזאת.

ראשית, אנחנו מבקשים ששתי הוועדות כפי שהצעת מר צחור, תדווחנה לוועדה הזאת, לוועדת החינוך, לגבי ההחלטות שלהן. גם הוועדה של משרד החינוך והאוצר, וגם הוועדה לגישור שהוקמה בעקבות פסיקת בית המשפט.

הדבר השני, אנחנו מבקשים משתי הוועדות, וזה דבר שצריך להעביר אליהן, להימנע ככל הניתן מפיטורי עובדים כחלק מתוכנית ההבראה. אנחנו אומרים את זה גם תחת המעטה של מורשת בן גוריון. אנחנו מביאים אנשים לנגב ורוצים ---
אילן גילאון
כשאת אומרת ככל הניתן בדרך כלל התשובה זה – לא ניתן. צריך להגיד דברים ---
היו”ר רונית תירוש
לא, אמר איתן כבל, יש פה פרוטוקול והם בוודאי יקראו אותו. אם יש מצב של אדם שבא ולא עושה כלום כל היום, באמת אי אפשר להמשיך תחת חסות חוקי העבודה להשאיר אותו. אבל כשהם מדברים על סגירות מוחלטות, אני חוששת, חבר הכנסת גילאון, כשמדברים על סגירה מוחלטת של יחידות מסוימות, אז אני קצת חושבת ששופכים תינוק עם המים, וצריך בדיוק לבדוק אם יש מקום לחיסול גורף של יחידות. אבל אני לא נכנסת לזה.
אילן גילאון
כי זה בסופו של דבר, זה המיצוי, זה הפתרון היחיד שבסופו של דבר נמצא.
היו”ר רונית תירוש
הקל.
אילן גילאון
חבל.
היו”ר רונית תירוש
אתה רוצה שאני אציע שבכלל לא יהיו פיטורי עובדים?
אילן גילאון
כן.
היו”ר רונית תירוש
שהמילה ככל שניתן תצא?
דני שטרית
כן, כי כבר 20% מהעובדים, ואני סיפרתי לך חברת הכנסת תירוש, 20% מהעובדים כבר שילמו את המחיר והיום נמצאים כמובטלים בנגב.
היו”ר רונית תירוש
דני, אתה לא עוזר לי. אני נענית לקריאתם של שני חברי הכנסת, אני חושבת, וגם ליושב הראש.

הוועדה מבקשת למנוע פיטורי עובדים בתוכנית ההבראה.

אנחנו מבקשים שתתקבל הודעה על פתיחה של שנת הלימודים הבאה ללא שינוי באופי וצביון בית הספר.

אנחנו מבקשים מעצמנו לבדוק אפשרות להוסיף את בית הספר לחוק בן גוריון, שנעשה תיקון לחוק.
משה שליט
אגב, פעם היה מוסכם על ידי השרה הקודמת, יולי תמיר, אבל היה נוסח של תיקון החוק וגם בסיכום שהיה אצל ד"ר שושני, גם כן הייתה הצעה לתקן את חוק בן גוריון.
היו”ר רונית תירוש
טוב. אני לסיום מבקשת ברשותכם שייווצר, ואני פונה למר דקלו, כי נציג האוצר יצא. אבל הוועדה מבקשת שיהיה קשר ישיר ומתמיד בין תוכניות המדרשה ובין משרד החינוך, כדי להימנע מהגדלת הגירעון הקיים.

ואני אומרת שוב, אני מבינה את הלך הרוח במשרד החינוך כשמשיתים עליו קיצוצים. אני אומרת, יש מצב במשרד שאנחנו, אני אומרת אנחנו לפחות בתקופה שלי, מפסיקים להיות בקשר רלבנטי להשלכות של הקיצוצים בשטח. יש מקומות שמנקודה מסוימת, על אף שמושת על המשרד קיצוץ פלט, יש מקום במקרים מסוימים מלהשית אותו כשרשור ליחידות מסוימות במשרד, כי בנקודה מסוימת אנחנו מחסלים את הייחודיות שלהם ואת עצם היכולת שלהם להתקיים.

לכן אני מבקשת את הקשר הקבוע הזה, כדי שיראו. אם יש פה יותר מדי תוכניות – לגיטימי. אבל כשאנחנו מגיעים למצב שחיסלנו את הייחודיות, צריך להפסיק להשתית עליהם גם את הפלטים, מה גם שמשרד החינוך היום זוכה לעדנה והקיצוצים מזמני כבר נפסקו. המשרד היום מקבל תוספות, ויש מקום להחיות דברים שאנחנו קצת הרסנו, לא במודע ולא במזיד, אבל כבדרך טבע של שרשור של קיצוצי פלט.

אז אני חושבת שבזה נסכם ברוח טובה.
אילן גילאון
אולי כדאי לחייב את כל התלמידים לבקר במדרשה, כמו בחברון.
היו”ר רונית תירוש
כמו בחברון. אני מציעה לך להגיש הצעת חוק בנושא.
אילן גילאון
חוק, כמו בחברון לבוא לבקר.
היו”ר רונית תירוש
אני מודה לכם על הישיבה, ואנחנו נצפה להמשך לא רק מעקב, גם דיווח. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים