הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט
7.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 384
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, א' באדר ב'' התשע"א, (7 במרץ 2011), שעה 09:30

הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א-2011

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

זבולון אורלב

יעקב כץ

שר החינוך גדעון סער

יבינה זכאי בראונר – עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

איתן טימן – מנהל האגף לחינוך חברתי תלמידים ונוער, משרד החינוך

יוסי לוי – מנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

דורית מורג – יועצת משפטית, משרד החינוך

הדרה רוזנבלום – מנהלת יחידת מועצת תלמידים ונוער, משרד החינוך

אתי אלוני – ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

אייל צייג – מנהל האיגוד, מרכז השלטון המקומי

ישראל נדיבי – סמנכ"ל, מרכז המועצות האזוריות

אבי קמינצקי – יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך

חיים ביטון – מנהל המרכז הרב תחומי, עיריית אריאל

ליאת מוסרי – מנהלת אגף הנוער, עיריית ראש העין

יוסי נשרי – ראש העיר קריית אונו

רון נחמן – ראש העיר אריאל

גדעון בן דרור – יועץ הוועדה

אשר אבישי אלון – יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

שי ששון – יו"ר פורום הערים הגדולות

יהודה סקר –ועד ההורים ארצי ונציגה בכנסת

נמרוד גלנטה – חבר אגודה, מנהל מחלקת נוער

יהודית גידלי

מירב ישראלי

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הרשויות המקומיות
(מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער), התשע"א-2011

בוקר טוב לכולם, אנחנו פותחים ישיבת ועדת החינוך. הנושא על סדר היום, הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת התלמידים ונוער), התשע"א-2011. רבותיי, בגלל שאנחנו התעכבנו בפתיחת הישיבה, אני אבקש מכולם לקצר בהערות כלליות. אני רוצה להתחיל היום בקריאה של החוק. אני אתן לשר החינוך גדעון סער להתייחס כראשון הדוברים לנושא החוק, וכמובן את כל ההערות שהוא יראה לנכון להעלות. באופן כללי אני רק רוצה להגיד מעצמי, שהסאגה של ההגדרה של חינוך בלתי פורמלי בישראל לפחות לזיכרוני, התחיל עוד מהכנסת הקודמת. היו הצעות חוק פרטיות, היו לנו כנסים, והכול היה טוב ויפה. צר לי על כך שהשרה הקודמת, חברת הכנסת יולי תמיר לא ראתה לנכון לקדם את הנושא הזה ולגמור עם הסאגה. אני מברך על כך שבממשלה הנוכחית הנושא הזה נלקח בצורה הרבה יותר רצינית. אני גם מקווה מאוד שהחוק יקודם בצורה מהירה, ללא יותר מדי ויכוחים, ובכך אנחנו באמת נעשה שינוי מהותי בכל מה שקשור לחינוך בלתי פורמלי, ובאמת ניתן מענה משמעותי לילדי ישראל, לאחר שעות הלימודים. זה מבחינתי בינתיים. בקשה, אדוני השר.

תודה אדוני היו"ר. אני מבקש להודות לך על כינוס הישיבה, בסך הכול גם בתכוף למועד אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה על ידי מליאת הכנסת. לא בכדי, נדמה לי שמרבית הנוכחים בחדר ברגע זה הם בני נוער. מכיוון שההצעה באה לתת מענה בשני מימדים, א', לפעילות, מה שנקרא חינוך לא פורמלי, אבל כל אותה פעילות שהיא בוודאי חלק מהמעשה החינוכי במובן הרחב, המלאה והשלם שלו, אבל היא לא בגדר הלימודים הפורמליים בבית הספר. ב', מכיוון שהחוק גם, ואחד ממרכיביו, ממסד את מועצות הנוער הרשותיות שהן בוודאי כלי חשוב לביטוי, ודמוקרטי גם, לבני הנוער ברשויות המקומיות.


מה עושה הצעת החוק ומה התפיסה שמאחוריה? קודם כל התפיסה שמאחוריה נותנת משקל לחינוך הבלתי פורמלי. חלק מרכזי מהפעילות שלי מאז שנכנסתי לתפקיד, היא להציב את פעילות, מה שנקראת חינוך בלתי פורמלי, אני קורא לזה פעילות פנאי אלטרנטיבית. אנחנו פועלים לחזק את תנועות הנוער. אנחנו פועלים לחזק פעילות של מתנ"סים. הגורם שאמור, אדוני היו"ר, ברשות המקומית לרכז ולתכלל את הפעילות הזאת, הם אותם מנהלי יחידות נוער ברשויות המקומיות. זה בוודאי באותן רשויות מקומיות שהתפקיד הזה קיים. זה תפקיד חשוב. הם באים במגע יום יומי עם בני נוער במסגרות קהילתיות, במתנ"סים, בתנועות נוער, בארגוני נוער. הם מסייעים להם באמצעות הכלים של הרשות המקומית, ארגוניים, מנהליים, מקצועיים ותקציביים, והם מאפשרים לכל המעגלים האלה להתפתח ולהתקדם.


עד היום התפקיד הזה של מנהלי יחידות הנוער, לא עוגן בחקיקה. אני נפגשתי פעמיים עם אותה קבוצה. יש לנו מנהלי יחידות נוער שאני רואה חשיבות רבה בתפקידם, ואני חושב שמן הראוי לעגן עיגון סטטוטורי את התפקיד הזה, ולחייב רשויות מקומיות שלא מעסיקות מנהלי יחידות נוער, להעסיק מנהל כזה, כי בסופו של דבר, כאשר התפקיד הזה לא קיים, בהחלט יתכן, סביר, לא בהכרח אבל בסבירות גבוהה, בקורלציה גבוהה שגם הנושא עצמו פחות מקבל מענה.


אנחנו לכן מציעים שבכל רשות מקומית שבה יש למעלה מ1,000 ילדים ובני נוער, ומתקיימת בה פעילות חינוכית והפעלת מוסדות חינוך וכדומה, ימונה מנהל יחידת נוער שיעסוק בחינוך הבלתי פורמלי כפעילות שהיא פעילות המשך לפעילות החינוכית בשעות אחר הצהריים, בשעות הפנאי של הילדים והנוער, בחופשות וכדומה.


אנחנו גם בעניין הזה בעצם משיתים על עצמנו חובה שלא קיימת היום, לסייע בתקנון הזה, אם כי בהיקף משתנה. אנחנו נגדיר את זה, אני מניח בתקנות, שרשויות שהן יותר חזקות מבחינה סוציו-אקונומיות, אני חושב שההשתתפות צריכה להיות סמלית בלבד. רשויות שהן יותר חלשות, אז צריכה להיות השתתפות מוגברת כדי באמת לוודא את הקיום של העניין הזה, ואני חושב שהצעת החוק היא קודם כל בשורה לאותן רשויות חלשות שלא מקיימות היום את התפקיד הזה.


כפי שאמרתי, הצעת החוק גם מבקשת לתת מעמד סטטוטורי למועצת התלמידים והנוער בכל רשות חינוך מקומית. אותם חברי מועצה ייבחרו על ידי התלמידים והנוער בכל רשות מקומית בבחירות דמוקרטיות אחת לשנה, והמועצה תעסוק במתן ייעוץ, וראש הרשות המקומית בעניינים שנוגעים לתלמידים, לבני נוער וכדומה.


במהלך ישיבות ההכנה שהתקיימו במשרדי, בישיבת הוועדה הזאת, אדוני היו"ר, עלתה הצעה שלי נראית, להבטיח שהסכום שמועבר על ידנו בתקציב הזה, ישוריין כמו שאנחנו עשינו לגבי תקציבי חינוך, ככה שברשויות שהן רשויות חלשות, הוא לא יבלע או ישתמשו בו לצרכים חדשים. אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב. אני רוצה להדגיש שברגע שהחוק ייכנס, מנהלי יחידות מאו"ר יחויבו למתווה של המשרד לגבי תנאי סף והתפקיד עם מרכז הערכה, עם תואר, עם קורס, אוריינטציה לתפקיד וכדומה, והדבר הזה בוודאי יבטיח את הכשירות והמיומנות המקצועית.


אני חושב שאלה עיקרי הדברים. אולי אני רק אבקש בסיום הפתיח להודות למרכז שלטון מקומי בראש ובראשונה, לראש העיר אריאל שזה עתה נכנס, שהיה לו בוודאי תפקיד חשוב. הצעת החוק הזאת מתגלגלת הרבה מאוד שנים, והיו הצעות חוק פרטיות והיו ניסיונות ממשלתיים, ותמיד הדבר הזה נתקע, כי כל דבר שעולה כסף במדינה הזאת, אפילו אם לא כסף כל כך גדול, כמה מיליוני שקלים כמו הצעת החוק הזאת, אז נתקלה בחסימה. אני חושב שרון נחמן, ויושב פה גם יוסי נשרי שהוא בכלל פעיל בנושאי חינוך בשלטון המקומי, היה להם תפקיד חשוב בהנעת המערך הזה יחד עם הפורום של מנהלי יחידות הנוער, ואני רוצה להודות להם על החשיבות שהם מייחסים לנושא הזה. אני יודע שגם מועצת התלמידים הארצית, ונמצא פה היו"ר, מצדדת בחוק הזה ורוצה בקידומו.


אני חושב אדוני היו"ר, שזה דבר חשוב מאוד. החוק הוא בסך הכול לא חוק מסובך. אם נוכל להשלים אותו היום, ולהביא באופן הזה לידי כך שנשלים את החקיקה עכשיו, בכנס החורף, זה יאפשר לנו כבר להתקין תקנות במהירות ולתקצב, ככה שאנחנו נוכל גם ליישם אותו, ואני חושב שזה האינטרס של כולם.

מצוין. תודה כבוד השר. רבותיי, הערות כלליות. מי רוצה להתייחס? אם אין, אז אנחנו יכולים להתחיל. טוב, אנחנו נתחיל עם סמנכ"ל מרכז המועצות האזורית, ישראל נדיבי.

כן. שלוש הערות קטנות שבאות לחזק ולא לגרוע. אני חושב שהחוק הזה הוא טוב, הוא ראוי. במועצות האזוריות, כמעט בכולם, המעמד הזה של מנהל יחידת נוער קיים כבר היום. יש לנו בעיה עקרונית שצריך לקחת אותה בחשבון, שהמועצות האזוריות, יש המועצות שפרוסות על מרחב גדול עם יישובים קטנים ופעילות הנוער שעושים אחרי שעות הלימודים זה עלויות גדולות מאוד, כי אתה צריך להביא את הילדים ולרכז אותם כדי שתיצור איזה שהוא סדר גודל שאפשר לעשות.

תודה. יו"ר איגוד מנהלי יחידות הנוער בארץ. אייל.

אני רק רוצה לברך את השר ואת הוועדה על חיקוק החוק. אני חושב שראוי אחרי שנים של גלגולי החוק בוועדות שונות ושרים שונים, שהשר גדעון סער לקח את זה על עצמו ומריץ אותו בצורה משמעותית ומהירה. תודה.

רבותיי, ברכות אחרי שאנחנו מסבירים על החוק, רק אני מבקש. ראש עיריית קריית אונו.

רק הערה אחת יש לי, כי בטח גם רון ירצה לומר כמה משפטים. אני אבקש אם אפשר למחוק מספר החוקים את הנושא של חינוך בלתי פורמלי, ולכתוב במקום זה חינוך משלים. ה"בלתי" מפריע לי באוזן בצלצול. אנחנו עושים חינוך משלים ולא חינוך "בלתי". לכן אם אפשר יהיה לשנות את זה, אני אשמח.

אוקיי, תודה. ראש עיריית אריאל.

אני פונה ומבקש גם כמי שישב בבית הזה 4 שנים, לאשר את החוק הזה. אני חושב שכל מילה מיותרת, החל מה שאמר השר, וכבר עברנו איתו את החוק הזה עם כמה שרים, כמה קדנציות, וזה יום גדול שצריך להיות פה, וטובת כל ה-30% של הנוער היום במדינת ישראל, שהם ה-100% של העתיד.

מצוין. עוד מישהו רבותיי? מירב, אנחנו מתחילים.

אני רוצה לשאול את אנשי משרדי, האם יש חשיבות לשימוש במושג חינוך בלתי פורמלי?

יוסי לוי, ראש מנהל חברה ונוער. המשמעות של כל השמות היא אותה משמעות. מבחינת השם, חינוך משלים זה היה שם שהיה טבוע כבר הרבה הרבה שנים, והצלחנו להוציא אותו, שהוא חילק את הילד לשעות אחר הצהריים ולשעות הבוקר וכל מיני דברים. נכון, אולי המילה "בלתי" היא מילה שצריכים למצוא לה משהו אחר. אפשר לקרוא לזה א-פורמלי ולמצוא לא לברוח מהמילה "בלתי", אבל הנושא הלא פורמלי הוא לוח הרצף. אנחנו מובילים את הראיה של הילד מבוקר עד ערב. אני חושב שההפרדה הזאת של משלים, שהוא בא רק לדבר על אחר הצהריים, היא גם מתוך כל האחריות המלאה של הפעילות הזאת, שאנחנו רואים את הילד שהוא קם בבוקר עד שהוא הולך אחר הצהריים. לדעתי זה מושג שטבוע בתוך החברה הישראלית, הוא מקובל, יודעים כולם למה הוא מתכוון. המילה "לא" היא פחות קריטית, כך תחושתי בתור מי שכבר עובד במערכת הזאת 35 שנה, ולא מרגיש לא, אלא כן.

טוב, אז אנחנו נחשוב על זה. בואו נתחיל מהתחלה, מהשם של החוק.

רק יש שתי הצעות שאני לא יודע איך לעגן אותן, אחת מהן זה השריון והשנייה הציעו אנשי מנהל חברה ונוער ממשרדי לגבי הסעיף שעוסק במועצת תלמידים והנוער רשותית, לכתוב שהנהלים שיקבעו, מדובר שם על נהלים, לא יעמדו בסתירה להוראות שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם מועצת התלמידים והנוער הארצית.

זאת שאלה שאני העליתי, מה היחס של הנהלים האלה לתקנות שהשר באמת יקבע.

אז לכן אנחנו כותבים שלא תהיה סתירה.

כן, ברור, אבל השאלה האם אנחנו רוצים בסעיף התקנות לעגן באופן מפורש את סמכות השר ואז יהיה יחס בנושא הזה, ואז יהיה יחס בין שני הסעיפים. זאת אומרת, להוסיף בסעיף התקנות את הסמכות של השר.

כן, אבל תקציב התקנות, זה סעיף 10, לא?

כן, אנחנו ברקע כללי.

יש משהו שקשור לסעיף 1 שאתם מדברים עליו כרגע?

לא.

אז תודה רבה. בואו נתחיל סעיף סעיף. אנחנו מתחילים מההגדרות.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידים ונוער)

הגדרות 1. בחוק זה –



"חוק לימוד חובה" – חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

"חינוך בלתי פורמלי" – חינוך לילדים ובני נוער ברשות חינוך מקומית, מחוץ לשעות הפעילות של מוסד חינוך, הכולל חינוך חברתי, ערכי וקהילתי, ומיועד להשגת המטרות האמורות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי.

"יחידת נוער ברשות חינוך מקומית" – מינהל, אגף, מחלקה או כל גוף אחר ברשות חינוך מקומית המופקדים על ענייני החינוך הבלתי פורמלי ברשות החינוך המקומית.



"ילד", "נער", ו"מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק לימוד חובה:

"מנהל יחידת הנוער" – מי שמונה למנהל יחידת נוער ברשות חינוך מקומית כאמור בסעיף 2:

"רשות חינוך מקומית" – כהגדרתה בחוק לימוד חובה, ובלבד שבתחום שיפוטה יש 1,000 ילדים ובני נוער, לפחות:

"השר" – שר החינוך.

יופי, זה סעיף 1. הערות, רבותיי לסעיף 1.

רק רציתי להסביר בבקשה. העניין של תוכניות לימודים משלימות וחינוך משלים בכלל, הוא מונח שמופיע בחוק חינוך ממלכתי ובכלל בנהלים של המשרד, ולא רצינו שיהיה בלבול מונחים.

אני רוצה שתי הערות להעיר, אחת לגבי ה-1,000, ופשוט לפרט. אני אתן דוגמא. מועצה אזורית מגילות שנמצאת לאורך ים המלח. העלויות של מועצה כזאת הן גדולות. לא מבקשים את הכסף, אבל 1,000 תלמידים לא יכולים להגיע. הלוואי ויגיעו, כולל בערבה. 1,000 ילדים, בני נוער שיש מועצות אזוריות במיוחד בפריפריה, ששם זה מסובך, לא יגיעו. יחידות הנוער קיימות גם היום.

אנחנו לא שוללים. זה עדיין יכול להתקיים באופן וולונטרי. ההבדל הוא האם קיימת חובה חוקית על הרשות או לא, ובהתחשב ברשויות שהן מאוד קטנות, שיש כאן עלויות, אנחנו לא רצינו לחייב.

יש לך נתונים על מועצות אזוריות, כמה מועצות אזוריות זה לא יחול עליהן נגיד?

בין 5 ל-10.

זאת אומרת, בכל הרשות האזורית אין 1,000?

אני מעריך. אני רוצה לדאוג לאותן רשויות ששם באמת ההוצאות גדולות, ואם כבר המדינה משתתפת, שתשתתף.


הערה שנייה שהיא משפטית, אבל צריך לבדוק אותה. מוגדר כאן "רשות חינוך מקומית כהגדרה". יש דבר שהיה קיים במושבים ובקיבוצים מאז ימות עולם, והיום אני לא יודע עד כמה המשמעות שלו, שמושבים וקיבוצים מוגדרים כרשות חינוך. אני מעיר את ההערה הזאת כהערת אגב, שאולי לא קשורה ישירות ליישום החוק, אבל יכולה בעתיד ליצור בעיה וצריך לראות איך פותרים אותה.

לא, קודם כל רשות חינוך מקומית, יש לה הגדרה מאוד ברורה בחוק. בדרך כלל מדובר, אם מדובר על מועצות אזוריות, המועצה האזורית היא רשות החינוך המקומית ולא הוועדים שנמצאים בתחומה, אלא אם כן יש איזה פעולה שהיא לא נוגעת לעניינו, כמו גן ילדים שמשרת רק את היישוב הבודד. לכן ההגדרה היא נכונה. אין צורך מבחינתנו להבהיר יותר.

אוקיי.

מבחינת אותם היישובים שאתה מצביע עליהם, הריכוז של כמה יישובים למול המנהל חינוך אחד במסגרת של מה שאנחנו קובעים כבר, הנוער. האם זה אפשרי בכלל לרכז בצורה כזאת שביישוב אחד יהיה אחד אחראי על כמה יישובים?

במועצה האזורית יש 5 יישובים לצורך העניין. בכל היישובים ביחד אין 100 ילדים בשנתון. יש מנהל יחידת נוער גם היום, שאחראי על הכול. העלויות של זה הן גבוהות.

כבוד השר, אני מציע שאני אתן לך את האפשרות לחשיבה בנושא הזה, בתקנות שאתה תתקין.

בסדר גמור.

חשיבה במשרד, שאתם צריכים ללכת על ריכוזיות של כמה מקומות, תוכל להתקין את זה בתקנות.

האם אפשר להטיל על השר את האפשרות להכיל את החוק על רשויות יותר קטנות מאלה שהחוק מחייב, התקנה בחקיקת משנה?

אפשר לקבוע בצו.

תראו, אני מציע שאנחנו נעשה את זה בצורה הרבה יותר פשוטה בשביל לא להתעסק בחקיקת משנה, או כמו שאתם עושים עם הנושא של פיילוט של החוק חינוך חובה, שאתם מגיעים לוועדת חינוך ומאשרים את זה בתקנות. אתם גם עם הנושא הזה יכולים להגיע אלינו.

אני רוצה שנייה רק להסביר מה היה ההיגיון.

תגידי גם כמה רשויות מקומיות נכנסות לקטגוריה הזאת, כדי שנבין על כמה אנחנו מדברים.

אולי שווה פשוט להוריד את ה-1,000?

אוקיי, אז זאת הייתה השאלה שגם אנחנו שאלנו את עצמנו כשכתבנו את זה כמו שכתבנו. במסגרת הדיונים מול השלטון המקומי, הסתבר לנו שנכון שבשטח יש את הפונקציה הזאת של מנהל מחלקת נוער כמעט בכל מקום, אבל במקומות הקטנים, בגלל שבאמת מדובר כמו שהחבר פה אמר, ב-100 ילדים, שזה באמת יחסית מספר זעום, אז אותו אדם שמתעסק בחינוך, מתעסק גם בחינוך הלא פורמלי, או אותו אדם שהוא עוזר לראש הרשות, עושה עוד תפקידים ועל הדרך הוא מנהל מה שנקרא, את מחלקת הנוער. לא מצאנו שיש צורך אמיתי לתקנן משרה בהיקף משרה מלא, עם תקנון, עם תקצוב, אדם שעושה רק את זה, כאשר מדובר בכל כך מעט ילדים, ולכן הגבלנו. אמרנו גם שאותה פונקציה תשב לא ברשות מקומית אלא ברשות חינוך מקומית שיש לה גם סמכויות לפי תקנות הרישום, לשבץ, לרשום, להשים, להסיע וכו', ולכן יש פה בעצם מגבלה כפולה. אם אנחנו פותחים את זה לכל המערכת, משפטית אפשר לעשות את זה מאוד בפשטות. מוחקים את ה-1,000 ילדים, מוחקים את החינוך, כלומר משאירים רשות מקומית.

לא, אז את יכולה להשאיר רשות חינוך מקומית ולהוריד את ה-1,000.

אני לא הבנתי מה הבעיה. נשאיר את ה-1,000 וניתן אפשרות למשרד החינוך להתקין תקנות במקום חקיקת משנה.

כמה רשויות?

בודדות.

הבעיה ביישובים הקטנים וגם חשבנו לעצמנו כשבדקנו בשטח עובדתית, שבגלל שהרבה פעמים ביישובים הקטנים, כל יישוב מארגן לעצמו את הפעילות הבלתי פורמלית אחר הצהריים, כמו שהוא אמר נכון, כל מושב, כל קיבוץ, לא נכון להטיל שם חובה חוקית על תקנון משרה, שזה בכל זאת משרה על פי דין, עם סמכויות שלטוניות וכו', עם תקצוב של המדינה.

כן, אבל כמו שאת יודעת, כאשר אצלנו באים ועושים דבר כזה, ברגע שאת מורידה את החובה, אז הוא כבר לא עושה. אז אני מאמין שבצורה כזאת זה לא יהיה. זה לא יהיה בצורה כזאת. הפתרון שאני מציע הוא פתרון פשוט מאוד. אחרי שאנחנו נחוקק חוק והחוק ייכנס לעבודה, אתם תעשו הערכת מצב איפה עובד, איפה לא עובד, מי עושה בהתנדבות ומי לא עושה. ברגע שאתם רואים שיש לכם ריכוזיות של כמה מקומות סביב מקום אחד שהוא הגדול ביותר ואפשר להטיל חובה עליו, שהוא גם יהיה אחראי על הפעילות של השכנים, ואז תביאו את התקנות, נאשר לכם אותם ותמשיכו הלאה. אין שום בעיה. אני לא רוצה עכשיו לצייר כאן מפות, רבותיי. זה לא המטרה.

השאלה אם רוצים לתת הסמכה בחוק, לשר, לקבוע איזה חובה.

כן. אני נותן הסמכה בחוק לשר. אם יש רצון במשרד החינוך להרחיב את החוק ולחייב יישובים נוספים שעומדים מתחת ל-1,000, יביא השר תקנות לוועדת חינוך, ואנחנו נאשר. לא צריך חקיקת משנה ולא צריך שום דבר.

מעולה.

אתם תחשבו בינתיים על הנוסח.

אני רציתי לומר, בשלטון המקומי עשינו מיפוי של כל הארץ. המועצות האזוריות, מה שנדיבי ישראל דיבר, זה לעומת כל המאסה הגדולה, זה בטל בשישים. אז מה שצריך לעשות, אני חושב שההצעה שלך היא טובה מאוד, לתת לשר את הסמכות בקטע הזה של התקנות, שאנחנו פותרים את הבעיה של כל המאסה הגדולה, גם של הרשויות המקומיות, גם של המועצות האזוריות הגדולות, ואם יש 2,3,4 רשויות, אני לא יודע אם יש 3 או 4 מועצות אזוריות שיש להן את הבעיה הזאת, זה יהיה טיפול ספציפי בניתוח מקומי בעניין הזה, בתקנות.

אז מירב, אני מציע להוסיף בסעיף הזה, השר ראשי להתקין תקנות.

כתבתי ככה: השר רשאי בצו, באישור הוועדה להכיל את החוק גם על רשויות חינוך שיש בהן פחות מ-1,000 ילדים.

אני הייתי אומרת, על מספר רשויות חינוך במשותף.

למה? הרי יכול להיות שיהיה לך רשויות שהן רחוקות אחת מהשנייה.

חוץ מזה לסעיף 1, יש הערות נוספות?

אני רק אומר שמבחינת ניסוח, אנחנו צריכים לעשות פה אישור לגבי בני נוער, ילדים, נערים. זה רק עניין של ניסוח. אני לא אלאה אתכם בזה.

טוב, רבותיי. אני מצביע לסעיף 1. מי בעד? אני בעד.

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

הסעיף אושר.

2. (א) בכל רשות חינוך מקומית ימונה מנהל יחידת נוער.

(ב) מנהל יחידת הנוער יהיה אחראי על החינוך הבלתי פורמלי ברשות החינוך המקומית ועל קידומו.

רבותיי, הערות לסעיף 2? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

פה אחד.

3. מנהל יחידת הנוער יהיה עובד רשות מקומית, ויחולו על מינויו ותנאי העסקתו ההוראות החלות על עובדי אותה רשות מקומית, אלא אם כן נקבעה בדין הוראה אחרת לעניין זה.

אתם עושים פה איזה היקף משרה או משהו? איך זה בעצם צריך להיות? אני לא רוצה שזה יהיה איזה שהוא שורה ברשות מקומית שבן אדם, יתנו לו שעה וחצי בשבוע, ובזה סיימנו. יש משרה חלקית, משרה מלאה, חצי משרה. בואו תגדירו את זה כאן ועכשיו.

משרה מלאה.

איך אנחנו מתייחסים במידה והוא מועסק באמצעות המתנ"ס?

לא, הוא צריך להיות עובד רשות מקומית. זה הרעיון של החוק.

מה זה משנה?

כי אז חלות עליו כל החובות.

עובד מתנ"ס הוא לא עובד רשות מקומית.

קודם כל, מבחינתנו זה יחידה אחת.

אבל יש חוקים.

אם אתה מעמיס עלי עכשיו בהוצאות- - -

סליחה יוסי, אנחנו, את הדיונים האלה עשינו בוועדת הנוער. אני מדבר בתור יו"ר הוועדה ולא ספציפית לכל רשות ורשות, איך היא מנהלת את העסק. החוק אומר שבכל רשות צריך להיות מנהל מחלקת נוער. בא החוק הזה במתכונת שלו ואומר, ישנה פה גמישות. אף אחד לא אומר לי איך לנהל או להפעיל את המבנה של העירייה. אותו דבר גם בקריית אונו וגם במקום אחר. יש את הקטע הזה. החוק אומר, מי שהוא מנהל ברשות המקומית, יקבל את הדברים האלה והאלה. מי שיש לו סידור אחר, צריך למצוא את זה.

החוק אומר שהוא חייב להיות עובד רשות מקומית.

נכון, זה מה שאני אומר. המנהל של חברת המתנ"סים, הוא משלם את הכסף. חברת המתנ"סים תשלם את המחיר של מנהל המתנ"ס. המתנ"ס, זה עמותה. היא משלמת את המשכורות של העובדים שלה. המתנ"ס היא זרוע ארוכה של הרשות המקומית.

מה שאנחנו מחפשים, שבסופו של דבר החוק הזה יעבוד. החוק הזה לא יעבוד אם לא יהיו הגדרות מסודרות, מי בעצם אותו מנהל יחידת נוער? כי סביב כל הסיפור הזה, החוק הזה צריך להיות. תגדירו לי דברים מאוד פשוטים. מי מעסיק, מה היקף המשרה ומה הגמישות של הרשות המקומית, פלוס איפה אתם נכנסים כמשרד החינוך בכל הסיפור הזה? זה הדברים שצריכים להיות מוגדרים בחוק.

הוא צריך להיות מועסק על ידי הרשות החינוך המקומית, כי אם זה אדם חיצוני, אז מקומו לא כאן בחוק.

מתנ"ס נחשב?

לא מטילים תפקידים על אנשים חיצוניים, אחרת זה לא יהיה תפקיד ברשות.

מתנ"ס לא נחשב?

אתה חייב לקשר אותו. אתה לא יכול לנתק אותו. זה חלק מהעשייה המוניציפלית העירונית שלנו.

אבל הוא עמותה, הוא גוף משפטי נפרד.

אני אסביר. בדיונים שקדמו יחד עם האנשים שלכם, אנחנו הבנו שיש איזה חוסר אחידות בשטח, באופן שמנהלי מחלקות נוער, חלקם עובדי רשויות בעלי סמכויות שלטוניות, מה שנקרא, ומצליחים להעביר החלטות מאוד יפה במליאת המועצה, לקבל תקציב וכו', בעיקר בערים הגדולות, וחלקם מועסקים על ידי מתנ"סים, על ידי תאגידים עירוניים, על ידי חברות בת וכו', ואז נורא קשה למנהל מחלקת הנוער לעבוד. הוא צריך לגשת למישהו ברשות שיבקש בשבילו את התקציב. הוא צריך להעביר באמצעות אנשים אחרים את כל ההחלטות שהוא צריך ממליאת הרשות ומראש העיר. אין לו סמכויות שלטוניות, כי הוא לא עובד העירייה. ולכן באנו ואמרנו, תעשה פה האחדה, נעשה סטנדרטיזציה של התפקיד של הפונקציה, נהפוך אותו לעובד מן המניין של הרשות המקומית, שהוא בעל סמכויות שלטוניות. הוא בעצמו רשאי לגשת. יהיה לו תקציב מוגדר. הוא רשאי להעביר החלטות כמו מנהל אגף במשרד החינוך לצורך העניין. הוא יכול לפרסם נהלים, ומה שהשלטון המקומי אמר, אמר לנו חבר'ה בסדר, אבל, ובשביל זה אנחנו נגיע לזה בסוף, תנו לנו שנה מהרגע שהחוק מתפרסם ועד המועד שבו הוא נכנס לתוקף, ותנו לנו גם לפחות לעניין הכשירות, עוד 4 שנים. נדמה לי שלא רק לעניין הכשירות. גם הסעיף הזה שאתה מדבר עליו, בעצם ייכנס לתוקפו רק בעוד 5 שנים, משום הבעיה הזאת.

רגע, מה את רוצה שאני אתחיל לתקצב עכשיו, וזה יתחיל עוד 5 שנים? אני חייב להבין את הנקודה הזאת שבטוח חשבתם עליה מראש. אתם אומרים תוך שנה החוק נכנס, למרות שאני הבנתי שהתכולה היא מיידית. אתם אומרים, אתה תתקצב ממחר בבוקר. הוא יהיה עובד רשות המקומית עוד 5 שנים. אז את מי אני מתקצב?

אנחנו צריכים ליצור חטיבה, זאת אומרת, מועצת ילדים ונוער תיכנס תוך שנה. זה כל ההוראות לגבי מועצת תלמידים ונוער, נכון? זה מה שהתכוונתם. אני אומרת, 11, תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו. כל החוק, כולל מועצת תלמידים ונוער, כולל זה, שנה. אתם אומרים, רק 3 ו-4 נכנסים בעצם עוד 4 שנים. זאת אומרת שבעצם יש סעיפים לגבי מנהל מחלקת נוער שנכנסים תוך שנה, ויש סעיפים שנכנסים תוך 4 שנים. מה שהשר אומר בצדק זה, בעצם כל החטיבה של המנהל מחלקת נוער, אולי צריך לחשוב על זה, איך זה ייכנס, כי לא הגיוני לתקצב משהו שעוד לא נכנס לתוקף.

טוב רבותיי, התחילה של סעיפים 3 ו-4 זה בעצם עיקרם של החוק. התחילה שבעוד 4 שנים, של סעיפים 3 ו-4, זה החוק. סעיף 3 זה המינוי של מנהל יחידת נוער, וסעיף 4 זה התנאים על פיהם הוא מתמנה.

לא, סעיף 3 מדבר על תנאי העבודה ועל הפיכתם לעובדי רשויות מקומיות.

אולי תבהירי לי פעם אחת, איך את רוצה שאדם יקבל תקצוב ממשרד החינוך, שתועבר לרשות המקומית והאיש לא יהיה עובד הרשות המקומית. איך זה מסתדר ביחד? איך ראיתם שזה חי ביחד?

קודם כל, יכול להיות מאוד שבמקומות שהוא עדיין עובד מתנ"ס או עובד איזה שהוא תאגיד בת, הוא לא יקבל תקציב בתקופת הביניים הזאת. הנחת העבודה, שייקח להם 4 שנים ליישר קו. יכול להיות שהם יגידו מראש, אני מוותר על התקציב ואני לא רוצה להעביר אותו כרגע להיות עובד רשות מקומית. היועצת המשפטית של מרכז שלטון מקומי שדיברנו איתה, אמרה לנו חבר'ה תקשיבו, יכולים להיות פה אספקטים של דיני עבודה. הרבגוניות בשטח היא מאוד גדולה ויש מצבים שבהם מנהל מתנ"ס שהוא גם על תקן מנהל מחלקת הנוער של הרשות, חתום על חוזה. אל תגרמו לי לשבור הסכמי עבודה באמצע התקופה. תנו לנו זמן התארגנות. אנחנו בטוחים אם זה שנה או שנתיים. 4 שנים היה נשמע לנו המון זמן, אגב. אבל זה מה שהם ביקשו במפורש. זה מה שהשלטון המקומי ביקש. אתם רוצים שנקטין את פרק הזמן? נקטין אותו.

רבותיי, אני רוצה לקבל כמה תשובות על השאלות שאני שואל. קודם כל, עכשיו אנחנו באמת באים וקובעים איזה שהוא פרק זמן שלרשות מקומית יש גמישות מבחינת מינוי של התפקיד. כרגע חלק מהם יכולים לבוא ולהגדיר תפקיד למישהו שהוא נגיד נמצא במתנ"ס, מקבל שכר מעמותה, מחברת מתנ"סים, לא יודע ממי, וכרגע אחרי שאנחנו מחוקקים את החוק, בא אליו ראש העיר ואומר, עכשיו אתה אחראי אצלי על יחידת הנוער. אתה המנהל, אתה בעצם זה שמקבל כל הפניות, את כל הדברים האלו. אני עכשיו שואל אתכם: מה החוזה הכי ארוך שבן אדם חתום על כך שהוא בעצם כרגע נמצא בראש של המערכת הזאת כעובד מתנ"ס, ואחר כך הוא צריך לעבור להיות עובד רשות מקומית.

אני מבקש לומר כאן אדוני היו"ר, הטיפול בנוער מתחלק בשלטון המקומי לשניים. יש יישובים או מועצות או רשויות מקומיות ואזוריות, שמופעלות על ידי מתנ"ס. מתנ"ס זה עמותה, חברת המתנ"סים. הם עובדים שם. יש עובדים קבועים, יש עובדים שהם אינם קבועים, על פי חוזים ודברים כאלה. יש רשויות שמפעילות דרך הרשות המקומית את הדברים. מטרת החוק זה לעשות סטנדרטיזציה בכל הדברים האלה, ורוצים במטרת החוק לעודד שתהיה הפונקציה הזאת כדי לטפל בנוער. מה שמעלה חברי כאן, יוסי נשרי, זה דבר שהוא טכני איך לעשות את העניין הכספי. אם נניח המשרד יכול לתקצב אך ורק את הרשות המקומית וכך זה על פי החוק, אז כראש רשות נצטרך לשבת ולראות. כל אחד במנהל שלו יצטרך לטפל בדבר הזה. הוא מדבר כאן על תפקיד תקן.

אתה צריך להבין, ההבדל הוא למי כפוף הבן אדם. ברגע שהוא כפוף לעמותה שמשלמת לו משכורת, הוא כפוף לעמותה. ברגע שהוא הופך להיות עובד שלך, הוא כפוף לך. ברגע שהוא כפוף לעמותה, אתה בא אליו, אתה אומר לו, א', ב', ג' ד'. הוא אומר לי תשמע, תסגור עם האחראי עלי.

זה נכון, אבל אף אחד לא מכריח אותו, כי עכשיו מה יש פה? גזר והשוט. הגזר אומר, תקבל את השכר של אותו מנהל מחלקת נוער. מעבר לזה, אין שום דבר מעבר לזה. אני מפעיל מתנ"ס. אז אם אני בחברת המתנ"סים, אז אני מקבל חצי מיליון שקל של חברת המתנ"סים. ואני קיבלתי החלטה, אני לא הולך עם חברת המתנ"סים משום שהעלות תועלת שיש, היא שלה. לכן כל ראש עיר מפעיל את הפונקציות שלו כמו החינוך שהוא לא החינוך הרגיל בבתי הספר. ליוסי נשרי מקריית אונו יש דרך ניהול מסוימת שאולי הוא קיבל אותה קודם, אבל זה במשך שנים ככה. לכן החוק הזה מאפשר את הגמישות, והוא אומר שאם אתה תיכנס לאותה הנקודה הזאת שעלתה פה, לא תוכל להעביר חוק. לא תוכל להעביר חוק, כי זה כל כך שונה מ-265 רשויות. אתה לא תצא מזה.

איך אני עכשיו בחוק הזה מוסיף את העניין של האחריות, גם אם הוא לא במשך 3-4 שנים עובד רשות מקומית? הוא מקבל הגדרה כרגע, מקבל תפקיד פורמלי, מנהל יחידת נוער ברשות מקומית. כרגע קיבל תפקיד. בא אליו עכשיו ראש העיר ואומר לו, עכשיו אתה מנהל יחידת נוער אצלי. אתה משתתף בישיבות, אתה הולך לשם. הוא מנהל אותו, תכל'ס, נכון? מי מנהל את הבן אדם הזה תוך 4 שנים האלו?

הוא פונקציונר של הרשות המקומית, עם הסמכויות, עם האחריות.

אנחנו לקחנו את ההוראות שרלוונטיות למנהל מחלקת חינוך בחוק הרשויות המקומיות, מנהל מחלקת חינוך. יצרנו חוק שהוא בעצם חוק תאום, וכששאלנו גם והתייעצנו עם משרד המשפטים האם המשמעויות של אופן הניסוח כרגע, של המינוי, תנאי העבודה, אופן העסקה וכו', אם כמו שזה כתוב ככה, זה אומר שהוא יהיה עובד עירייה בתום תקופת המעבר, שאפשר אגב לקצר אותה. אני גם חושבת שצריכים לקצר אותה. זו פשוט הייתה בקשה שלהם. הוא יהיה עובד עירייה מן המניין, עם סמכויות שלטוניות, עם היקף משרה מלא, כפוף לראש רשות. כל דיני העיריות, פקודת העיריות, נוסח חדש וכו', יחולו עליו. את זה כמובן לא צריך לומר. התשובה הייתה, כן. ההוראות האלה כמו שהן כתובות גם בחוק הרשויות המקומיות, מנהל מחלקת חינוך, שזה אגב חוק בן 10 שנים והוא עובד יפה בשטח, תכתבו את אותו הדבר. זאת הייתה ההנחיה.

לא, אבל שם ההוראות שהוחלו באופן מאוחר יותר, זה רק ההוראות של הכשירות ושל הפיטורין. זה לא ההוראה של המינוי. לכן כאן זה קצת בעיה. זה שאת מעכבת את המינוי,

לא, אז אפשר למחוק בסעיף 12 את הוראת המעבר רק לגבי ההפניה לסעיף 3, ואז את אומרת בעצם, המשמעות המעשית שבתוך שנה כולם יצטרכו להיות עובדי רשות, ואז גם אותה בעיה שמדבר עליה כבוד השר, עם סוגיית התקציב.

אני, לא אכפת לי ללכת בכלל שקבוע בסעיף 12, אבל אז צריכה לכלול כלל נוסף, והוא יצירת הזיקה בין התקצוב לבין המעמד של עובד רשות מקומית. רוצים לחכות 4 שנים ולא לקבל תקצוב? אין לי בעיה.

טוב רבותיי, אני רוצה לצמצם את תקופת המעבר מ-4 שנים ל-3 שנים, כי 4 שנים זה יותר מדי.

למה לך? אבל ליצור מצב שלגבי סעיף 4, יהיה תקופת מעבר אחת. לגבי סעיף 3, תקופת מעבר שנייה.

אני אתי, ואני מהשלטון המקומי, ראש מנהל חינוך. אני רוצה לומר שבמקומות שאנחנו לצורך העניין כן מכילים ורוצים להכיל את זה במיידית ולא לחכות 3 שנים, אז שזה יחול מייד. גם הכשירות האקדמית וגם זה. אנחנו יודעים שברוב המקומות, בסטנדרט שהוא אקדמי פלוס.

רבותיי, העניין הוא פשוט מאוד. אני צריך שעד שאנחנו מגיעים לסעיף תחילה, תנסחו לי בקשה את הסעיף זיקה והיקף המשרה.

המשרה צריכה להיות משרה מלאה.

בסעיף 3 אנחנו מוסיפים-בהיקף משרה מלאה, ואני רוצה להצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

הסעיף אושר. הלאה, סעיף 4.

רק הייתה לי שאלה יותר טכנית. כאן העובד הוא עובד הרשות המקומית, ובעצם החובה היא על רשות חינוך מקומית. יש הבדלים במקרים מסוימים, ואז לא ידעו של איזה רשות הוא. יש מצבים שיש הבדל בין רשות חינוך מקומית לרשות מקומית, ואז יווצר איזה שהוא חוסר הבנה מי בדיוק אמור להעסיק אותו.

במועצות אזוריות, יכול להיות שיש כמה מועצות אזוריות, בעיקר במקומות שבהם יש ישובים קטנים, אבל מועצה אזורית אחת, היא בדרך כלל תהיה רשות החינוך המקומית.

לא, אני שואלת אם יש מקרים שבהם אין חפיפה בין רשות מקומית לרשות חינוך מקומית?

אין. סעיף 4, בואו נתחיל.

כשירות 4. לא ימונה ולא יכהן אדם כמנהל יחידת נוער, אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה:

(1) הוא בגיר.

(2) הוא אזרח או תושב ישראל.
(3) הוא לא הורשע בישראל או מחוץ לישראל בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להתמנות כמנהל יחידת נוער ברשות חינוך מקומית, ולא הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה של עבירה כאמור שטרם ניתן בהם פסק דין סופי: לעניין זה, הורשע- לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה אף שלא הרשיעו, ונאשם שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.
(4) הוא בעל השכלה אקדמית, הכשרה מקצועית, וניסיון מקצועי, כפי שקבע השר בתקנות, ועמד בבחינות כפי שקבע השר.

טוב. סעיף 4 על הנושא של ההרשעה. לפי חוק זה, רשות מקומית יכולה לדרוש ר.ש (רישום פלילי). כל פעם אנחנו מגיעים לסעיף מסוג זה, ואז פתאום מסתבר שעל פי החוק אסור לדרוש רישום פלילי. בדקתם את זה?

יש הסמכות איך ניתן לקבל רישום פלילי בחוק המרשם הפלילי. יש שתי אפשרויות, או שהאדם עצמו נדרש לגשת ולקבל אישור כזה.

היום על פי החוק יש רק כמה וכמה מקומות שיכולים לדרוש לפי החוק רישום פלילי.

זה כדי לתקן את הסמכויות של הרשות המקומית, צריך לתקן בחוק המרשם הפלילי. צריך לבדוק בדיוק.

לא, לא, אז אני אגיד. אנחנו בדיוק בדקנו את זה במעונות. סעיף 6 לחוק המרשם הפלילי אמור לתת פתרון בדיוק לדברים האלה. זאת אומרת, נושאים של רישוי ושל העסקה.

אני רוצה לשאול רק שאלה אחת. האם אנחנו לא מחמירים מדי, כאשר אנחנו כוללים הרשעה בעבירת משמעת כשוללת זכות מבן אדם להתפרנס? לדעתי אנחנו מחמירים מדי. ב', האם אנחנו לא מחמירים מדי, ופה יש לי יותר ספק, האם אנחנו כוללים הרשעה אדם שלא הורשע, אלא ביצע עבירה ללא הרשעה, שזה כולל לפעמים זוטי דברים. לדעתי צריך להוריד עבירת משמעת. אני לא חושב שתנאי סף לתפקיד במדינת ישראל, צריכה להיות הרשעה משמעתית. אם זה חמור מבחינת נסיבות וכו' וכו' וכו', שיגישו כתב אישום פלילי.

רבותיי, הערות נוספות? מישהו רוצה להתייחס? הלאה, סעיף 5.

5.
(א) בכל רשות חינוך מקומית תוקם מועצת תלמידים ונוער (להלן-המועצה).

(ב) במועצה יהיו בין 21 ל-61 חברים, בהתאם לשיקול דעתו של מנהל יחידת

הנוער באותה רשות חינוך מקומית.

(ג) המועצה תכלול נציגים ממוסדות חינוך, ממרכזים קהילתיים, מתנועות נוער, מארגוני נוער, וכיוצא באלה, ובלבד שהם תלמידים הלומדים בכיתות ז' עד י"ב במוסדות חינוך בשטחה של אותה רשות חינוך מקומית ומתגוררים בשטחה של אותה רשות חינוך מקומית.

(ד) נציגי המועצה ייבחרו בידי התלמידים והנוער ברשות החינוך המקומית, אחת לשנה.

אני שואל שאלה. אם אדם מסוים, יש פה תנאי מצטבר, שהוא גם לומד והוא גם תושב באותה רשות. מה קורה אם הוא לומד, אם הוא באזור, הוא לומד בתיכון בחולון, כי אין לו תיכון. יש פה משהו לא סביר, כי התנאי המצטבר ברשויות קטנות, שאין להן חטיבה עליונה בכלל, ולפעמים אין להם בכלל תיכון, שולל את זה בכלל שתהיה לך מועצת תלמידים, נכון? ואת לא רוצה שיהיה לך מועצת נוער שם?

מאוד רוצה.

יפה. אז הם פעילים בתנועת הנוער ביישוב, והם נוסעים לבית ספר אחר. צריך להיות "זה" "או".

אין בעיה. בסעיף ג' אנחנו נגיד שהמתמודדים יכולים להיות או תלמידים בכיתה ז' עד י"ב במוסדות חינוך בשטחה של הרשות המקומית, או נערים. הם לא חייבים להיות תלמידים. או נערים המתגוררים בשטחה של אותה רשות מקומית. ו-ד' אנחנו אומרים שנציגי המועצה ייבחרו בידי תלמידי ז' עד י"ב במוסדות חינוך ביישוב, ונוער שמתגורר ביישוב.

הערות?

הערה לגבי סעיף 5. שוב פעם, בהמשך למה שאמרתי מקודם, ההגבלה מינימום 21, אני לא בטוח שהיא תמיד מתאימה לכל המועצות האזוריות.

אני מציע דבר כזה, במידה והשר מעדכן תקנות בכל מה שקשור ליישובים שהם יישובים קטנים מ-1,000, יהיה לו גם אפשרות להיות גמיש ולהגיע שם עד 15. סעיף 5 רבותיי, אנחנו קבענו שהמגורים חובה, מוסד לימודים לא חובה. קבענו מ-15 עד 61, וזה השינוי שעשינו. תודה רבה. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

הלאה. סעיף 6.

תפקידי המועצה 6. (א) המועצה רשאית לייעץ לגורמים שונים ברשות המקומית בעניינים

הקשורים במישרין או בעקיפין בילדים ונוער, ובכלל זה לראש הרשות המקומית, לסגנו, לוועדת החינוך של הרשות, לוועדה לזכויות הילד של הרשות, למנהל מחלקת החינוך ברשות, ולמנהל יחידת הנוער ברשות.

(ב) המועצה תייצג את בקשותיהם של ילדים ובני נוער לפי הרשות המקומית, ותפעל להעברת הבקשות לגורמים הנוגעים בדבר ברשויות המקומיות וברשויות המדינה, למערב אחר קבלת תשובות לבקשות, להופעה לפני אותם גורמים, ולהעברת התשובות למבקשים.

יש הערות, רבותיי, לסעיף הזה? סעיף 6 אושר. הלאה, סעיף 7.

סדרי עבודת המועצה 7. (א) המועצה תתכנס אחת לחודש, לפחות.

(ב) מנהל יחידת הנוער ייפגש עם המועצה אחת לחודשיים, לפחות.


נהלים בדבר בחירת


המועצה ודרכי

עבודה 8. מנהל יחידת נוער יסדיר בנהלים, שיפרסם באתר האינטרנט של

רשות החינוך המקומית, את העניינים האלה: סדרי בחירתה של המועצה, פרסום שמות חברי המועצה, מועדי הכינוס של המועצה ומקום הכינוס, סדרי הכינוס של המועצה וארגון פעילותה של המועצה.


מה שאני מציעה להוסיף בסעיף 7, שהשר, יש לו גם סמכות להתקין תקנות לגבי פעילות המועצה, ואז 8 – מנהל יחידת הנוער יסדר בנהלים, ככל שהדברים לא הוסדרו לפי חוק זה. זה מה שצריך להיות.

ההצעה שהייתה לאנשי משרדי, זה שהנהלים שיקבע, לא יעמדו בסתירה להוראות שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם מועצת התלמידים והנוער הארצית.

בדיוק.

אז צריך קודם כל לתת לשר סמכות להתקין את זה.

יש לי סמכות כללית.

השאלה, אם זה גורם מצב שיכול להיתקע איפה שהוא במשרד החינוך, הנושא של התקנות?

השאלה אם יש כללים כלליים שצריך להתקין אותם בתקנות, שיהיה משהו מנחה. האם צריך או לא צריך?

אנחנו רצינו שכולם פחות או יותר ידברו באותה שפה, ולכן אנחנו אמרנו שתהיה איזה שהיא מסגרת אחידה. כמו שבחוק זכויות התלמיד כתוב שהם צריכים ללכת או לפי תקנון העל או בהתייעצות עם מועצת תלמידים ונוער ארצית, אמרנו שגם פה. לפי מה שכתוב היום, מנהל יחידת הנוער, שאני מכבדת אותו מאוד, הוא יכול להחליט, אני בכלל הולך לכיוון של..

טוב, בסעיף 7 הוספנו את "השר רשאי לפחות להתקין תקנות באישור ועדת חינוך", ובסעיף 8 מכניסים את הסעיף שנתן השר.

ב-7 גם "לפחות", "חודשיים לפחות".

כן, כן, בסדר. טוב, סעיף 7, אני בעד.

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

.סעיף 8 עם התיקון שהביא השר. אני בעד.

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

סעיף 9.

תקציב 9. (א) תקציב שנתי להשתתפות חלקית של משרד החינוך בעלות שכר של מנהלי

יחידות הנוער ברשויות המקומיות, ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציבי נפרד, במסגרת תקציב משרד החינוך.

(ב) השתתפות משרד החינוך בעלות שכר של מנהל יחידת נוער ברשות מקומית כאמור בסעיף קטן (א) תהיה חלקית, על פי מצבה החברתי והכלכלי של הרשות המקומית, ובהתאם להחלטת השר.

רק אני כאן מבקש בסעיף 9, מה שדיברנו, שתכינו לי את העניין שכל עוד הוא לא מועסק על ידי רשות מקומית ומועסק על ידי עמותה, המשרד לא יתקצב.

למעשה זה חוזר להגדרה שמנהלי יחידות נוער ברשות מקומית, שזה רק מי שמונה לפי סעיף 2. לכן לכאורה השר לא חייב להשתתף למי שהוא לא מנהל רשות מקומית, אבל אתם יכולים לעשות לזה הבהרה, אין בעיה.

כן, אבל ברגע שעושים לו הגדרת תפקיד ברשות מקומית, תפקיד נוסף..

לא, לא, זה רק מי שמונה לפי סעיף 2.

לא. הוא יכול להיות ממונה לפי סעיף 2, ועדיין הוא לא עומד בתנאי סעיף 3 ו-4. השאלה אם לא נכון להוסיף פה בסעיף 9, סעיף קטן ג', שאומר שכל עוד מנהל יחידת הנוער לא עומד בתנאי חוק אלה.. אפשר גם להגיד שמנהל יחידת נוער, זה מי שמונה למנהל יחידת נוער כאמור בסעיף 2 ו-3. אז את פותרת את הבעיה.

מה שאני מבקש פה, להוסיף סעיף, לשריין את התקציב.

אז כאן ככה, חוק יעוד כספי הקצבות והגנת נכסים, יש לו הרבה הוראות. זה החובה לחשבון בנק נפרד. השאלה מבחינה מהותית, אחר כך ננסח את זה..

לא הייתי עושה על זה חשבון בנק נפרד. אבל אולי הייתי מעביר את זה לאותו חשבון.

מה שחשבתי לעשות, למרות שחוק הרשויות המקומיות הוא בעצם מיועד למוסדות חינוך, יכול להיות שמה שאנחנו צריכים לעשות, זה לעשות תיקון עקיף לחוק הזה ובעצם להכניס לתוספת גם את העניין הזה. זה יהיה הכי נכון, נראה לי.

למה לסבך את זה?

זה לא לסבך, להיפך, זה לפשט.

לא, זה לא נכון.

אז איזה שריון תעשה?

תראי, אנחנו בתור ראשי רשויות כל הזמן מקבלים את הצביעה של התקציבים האלה. אז כולם חושבים שאנחנו, ראשי הרשויות לוקחים את הכסף וגונבים אותו. זה לא הולך ככה.

אז אתה מתנגד לעצם השריון.

אני לא חושב שבחקיקה ראשית, חקיקה כזאת, צריך להיכנס לדבר הזה.

זה חייב להיות ייעודי. נעשה תיקון עקיף לחוק הרשויות המקומיות, יעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך. מה שצריך, זה להוסיף את ההקצבה הזאת לתוספת לחוק, שבעצם מגדירה את כל הדברים, וגם מכיוון שכרגע החוק, בעצם ההגדרות אומרות, הקצבות, כל התשלומים המועברים על ידי המדינה לרשויות חינוך מקומיות לשם מימונם של מוסדות החינוך בלבד, צריך לשנות גם את ההגדרה של הקצבות, להוסיף לזה גם את החינוך הבלתי פורמלי לכל אורך החוק. בכל מקום שצריך יהיה לתקן, צריך לתקן, אבל המהות של התיקון היא ברורה. ואז כל הסעיפים המהותיים של יעוד ואיסור להשתמש למטרה אחרת, העברה לחשבון בנק נפרד, איחוד החשבון ואי אפשרות לעכל את החשבון, הכול יחול. לא צריך להגיד את זה מחדש.

סעיף 9 עם התיקונים שסיכמנו עליהם, שהקריאה אותם מירב בהיבט הכללי, שאנחנו נוסיף אותם בנוסח לסעיף 9.

אני רק אגיד שהנוסח של סעיף 9 הוא לא הנוסח המקובל בחקיקה. אנחנו בהתייעצות עם האוצר גם.

אני מצביע בעד. אני בעד.

הצבעה

בעד – פה אחד
הסעיף אושר

הסעיף אושר.

בתוספת פרסום החלטת השר לפי סעיף קטן ב'.

אוקיי, סעיף 10.

10. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע באישור ועדת


חינוך.


11. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. זה התחלה כללית.

12. מי שכיהן כמנהל יחידת נוער ברשות חינוך מקומית ערב יום התחילה, יראו אותו

כמנהל יחידת נוער שמונה לפי סעיף 2, ואולם לא יחולו עליו הוראות סעיפים 3 ו-4

אלא בתום 3 שנים מיום התחילה.


זאת אומרת, יש מצב ביניים. עכשיו אנחנו צריכים להתייחס למצב ביניים שבו בעצם אין עדיין מנהל יחידת נוער שמונה לפי החוק, אבל יש את העניין של התקצוב.

בעוד שנה, ב-8 במרץ מגיע ראש רשות ואומר, אני סיימתי תפקיד. בא למשרד החינוך, כמה כסף אני מקבל? בעוד שנה, האם הוא יכול לתת לו כסף?

כן. לפי ההגדרה, מי שמונה לפי החוק, הוא יכול לקבל כסף.

אבל זה לא יותר מדי זמן?

התקנה כבר קיימת, התקציב כבר יש.

אני הייתי עושה 3 חודשים מיום פרסומו, ולא מוקדם יותר מפרסום התקנות.

רק בצד החיוב לתקצב, כמובן יש את החיוב של הרשויות להעמיד מנהל יחידת נוער.

אני רוצה להעיר משהו. אותם מנהלי יחידות נוער שעובדים היום ויקבלו מיידית, הם אמורים גם להתחייב לזה שקיימת מועצת תלמידים ונוער ברשות.

החוק לא אומר את זה.

א', בחוק אין קשר. ב', מה המשמעות היא שהם יתחייבו לך? אם אתה רוצה לעכב את התקצוב באופן שכורך זיקה לקיום המועצה, אתה צריך באמת לדחות את התכולה לשנה לגבי כל זה. אם אתה רוצה לחייב במועד יותר מאוחר את התקצוב בקיום של מועצת הנוער הרשותית, אתה יכול גם את זה לכתוב. יוסי לוי אומר, אני לא רוצה, ברגע שיש לי מועצת נוער רשותית, להעביר כסף לרשות שלא מקפידה על הדבר המינימלי הזה.

ההוראות של מועצת תלמידים, יש שם תפקידים שצריך למלא מנהל מחלקת הנוער. אנחנו גם צריכים גם איזה שהיא הוראת מעבר לגבי מועצת ילדים ונוער. מה קורה בינתיים? תוך שנה זה נכנס. לעומת זאת, תוך 3 שנים רק צריך למנות אדם לפי החוק.

לא, אבל אם הוא הכניס תוך שנה..

אבל אם לא הכניס? איך את מקיימת את ההוראות לגבי מועצת תלמידים שהוא צריך לקבוע נהלים? איך את מקיימת את זה?

בשביל זה אמרנו שנה, שבה השטח יתיישר.

אבל איך? עדיין אין מנהל מחלקת נוער.

מה תפקידו של ראש העיר כאן בכל הדבר הזה? הוא אומר משהו? אני לא מבין. אני בתור ראש עיר צריך להפעיל את הכול. גם המנהל הזה כפוף לראש העיר ולרשות. מה קורה פה? אני יושב פה בדיון, אין ראש עיר, אין ראש רשות, אין כלום, והדבר הזה הוא אבסורדי לחלוטין. מה זאת אומרת כל הואקום הזה? אין פה דבר שהוא ואקום בכלל. יש כאן דבר שעובד היום במתכונת א' או במתכונת ב'. בודדות הרשויות שאין בהן שום דבר. אני לא מבין את זה. הדברים האלה צריכים גם לתאום את המציאות. יש בכל הרשויות המקומיות והאזוריות בארץ את הפונקציות האלה, בין אם במתכונת כזאת או במתכונת אחרת. אז עכשיו פה מחפשים פה כל מיני דברים בפנים? אני לא מבין את הדבר הזה בכלל. אנחנו צריכים לפעול. בספטמבר מתחילה שנת פעילות.

רון, תקשיב, תבין, יש פה איזה שהוא מצב שנוצר, שבתקופת המעבר יכולים להיווצר בעיות לפי הגדרת החוק. מה שאנחנו מנסים לפתור כאן, זה שלא תהיה שום בעיה מבחינת העבר. כרגע רבותיי, אם הוא לא חלק מרשות המקומית, אז יש לנו את האדם שהוא תחת המתנ"ס או כל עמותה אחרת שמוגדר. תוך 3 חודשים ראש העיר יהיה חייב להגדיר מי הבן אדם שאחראי על הנושא הזה. אז 3 חודשים אתם מקבלים את הכותרת מי אחראי על מנהל החינוך של הנוער ביישוב ככה וככה.

אין מעמד לפי החוק הזה למישהו שהוא לא עובד רשות מקומית. אם יש להם היום מישהו של מתנ"ס, אין לו מעמד לפי החוק. לכן לכאורה אין הוראות שנוגעות לרשויות שבהן 3 שנים ייקח למנות את האדם הזה. זאת הבעיה. מה יחול בזמן הזה לגבי מועצת ילדים ונוער? זאת השאלה.

טוב, אז אנחנו יכולים רק לקבוע שמעבר יהיה בהתאם..

אז גם מועצת ילדים ונוער יהיה 3 תוך שנים.

רבותיי, המציאות היא הרבה יותר פשוטה ממה שאנחנו מנסים לקבוע כאן. במידה ואין כרגע מינוי, אז מי שיהיה אחראי על הנושא של מועצות הנוער, זה יהיה מישהו אחר ברשות מקומית.

מה אתם רוצים, אני לא מבין. אתם רוצים עכשיו לחוקק חוק חדש?

לא.

מה העניין? מה ההמצאה שעכשיו ממציאים פה? מה החידוש שצריך לחדש? הממשלה מתקצבת מקום שמתקיימים התנאים שהוא עובד רשות מקומית.

רבותיי, אני חושב שהנושא הוא ברור. אם אנחנו קובעים פה דבר, כמובן שאסור להתעלם מהסיפור הזה. מה שחשוב לציין, שגם הנושא הזה לדעתי יהיה חלק לעידוד של הרשויות המקומיות, לעבור למנגנון שהוא מנגנון של מינוי של מנהל יחידת הנוער. הנושא הוא פשוט מאוד. מאוד חשוב לנו את המנגנון שקיים כיום, אבל חשוב לנו גם לעודד שבעצם החוק יפעל כמו שהוא כתוב. אנחנו נתנו זמן מרחב לראשי רשויות, 3 שנים לעבור למנגנון הזה. אנחנו רוצים להגיד שתוך 3 חודשים אפשר כבר להתחיל להיכנס לזה, וכך אנחנו קובעים שגם כל מה שקשור לכל המנגנון הזה, יהיה כפוף אך ורק למנהל יחידת הנוער.

מה זה אומר לגבי התחילה?

לגבי התחילה זה בדיוק אותו דבר. תוך 3 חודשים מתחיל החוק למי שרוצה להתחיל אותו. יש להם תקופת מעבר של 3 שנים.

זה יוצר מצב שאתה גם לא מכניס לתוקף את המועצה של ילדים ונוער.

כן.

אבל לא. הסברתי לך את זה. אם יש מנהל יחידת נוער, יכולה להיות מועצת נוער תוך שנה. אם אין מנהל יחידת נוער כעובד רשות, תבואו תוך 3 שנים. יש לך שלושה מצבי צבירה. אפשר לנסח את זה. אפשר לנסח שלושה מצבי צבירה.

רבותיי, אני רוצה לאשר את סעיפים 11 ו-12 עם כל התוספות, עם כל התיקונים שעשינו. מי בעד? תודה.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה
אני רוצה לברך. החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה לברך את השר ואת כל השלטון המקומי על שיתוף הפעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40