הכנסת השמונה עשרה

PAGE
60
ועדה משותפת לדיון בהצעת חוק רשות השידור

6.2.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 1

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך, התרבות והספורט

לדיון בהצעת חוק רשות השידור

יום ראשון, ב' באדר א' התשע"א (6 בפברואר 2011), שעה 11:00

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

חברי הוועדה: כרמל שאמה – יו"ר ועדת הכלכלה

אלכס מילר – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט

אופיר אקוניס

אחמד טיבי

רוברט טיבייב

יעקב כץ

יוליה שמאלוב ברקוביץ'

אמיר ברקן, ראש האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

אבי כהן, האגף הכלכלי, משרד ראש הממשלה

עו"ד עידו אציל, משרד ראש הממשלה

ערן פולק, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

ברק שטרוזברג, סגן הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

יובל רז, רכז משרדים חברתיים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

יהונתן רזניק, רפרנט תקשורת וחקלאות, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

עופר מרגלית, רפרנט תקשורת ותיירות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אפי מלכין, ראש ענף באגף השכר, משרד האוצר

עו"ד מוהנד נאסר, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

עו"ד דנה נויפלד, משרד המשפטים

אמיר גילת, יו"ר רשות השידור

מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור

איתנה גריגור, מבקרת פנים, רשות השידור

לינדה בר, דוברת רשות השידור

עו"ד מרסיה צוגמן, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, רשות השידור

עו"ד תומר קרני, סגן היועץ המשפטי, רשות השידור

דני זקן, יו"ר אגודת העיתונאים

גדי בן יצחק, חבר ועד אגודת העיתונאים

רן אפרתי, יו"ר ועד טכנאים, הרדיו

צביקה גרזון, ועד הטכנאים

שלמה קלדרון, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים

שלומית גלר, סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים

עו"ד מרדכי שנבל, היועץ המשפטי, לשכת המבקרים הפנימיים

נעמי ברזני, נציגת ההסתדרות האקדמאים, לשכת המבקרים הפנימיים

חני לוז, רכזת תדמי"ת, מרכז תדמי"ת

נילי בן גיגי, מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

עידן אור, מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה

בנימין מסיקה, במאי, מפיק ועורך, הפקות המזרח

ירמיהו קדושי, מפיק, תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

אסף כרמל, אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד במאי קולנוע וטלוויזיה

עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים

רננה סייג, איגוד התסריטאים

יהודה ביטון, נציג פורום היוצרים הדוקומנטריים

אריק בורשטיין, כתב אתר קולנוען

ליאור אברבך, עיתונאי, גלובס

צבי גרסון, ועד הנדסה, קול ישראל

עמי צדיק, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אודי תמר, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אתי בנדלר

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך שהוקמה לצורך חקיקת חוק, הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010 שאושרה בקריאה ראשונה ב-25 באוקטובר 2010, הידועה יותר כרפורמה ברשות השידור.


אנחנו נקיים ישיבות מאומצות וארוכות כדי לסיים את החקיקה בהקדם. יש תמימות דעים בקרב חברי הוועדה על הצורך ברפורמה מהירה, בשמירה על השידור הציבורי כשידור עצמאי, אבל יחד עם זאת גם יעיל, זמין ומבוקש על ידי הציבור.


יחד עם זאת, יש בעיה לא פשוטה של מקורות המימון של הרפורמה. המקור המוצע כרגע – ואין לגביו הסכמה בקרב חברי הוועדה, ולדעתי זה המוקש הראשון אותו נצטרך לפתור כדי להתקדם כי ללא מקור מימון, אני לא רואה טעם לבזבז את זמן חברי שתי הוועדות שזמנם יקר – ולכן לאחר הצגה כללית של עיקרי הרפורמה, אני אבקש ראשית לדון במקור המימון לרפורמה ועוד לפני הפרטים. על הפרטים, על מבנה הרפורמה והוראות הרפורמה, אפשר לגשר בקלות ולהתקדם במהירות.


אני אתן את רשות הדיבור לחברי, חבר הכנסת אלכס מילר, יושב ראש ועדת החינוך שיאמר כמה מלים בנושא.

אני רוצה להודות לך אדוני היושב ראש על כך שאתה מקיים את הישיבה ומתחיל בדיונים על הנושא הזה. אנחנו אישרנו חוק שהוא חוק ממשלתי בקריאה ראשונה - אם אני לא טועה לפני כמה חודשים במליאת הכנסת - וזה היה במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים כאשר מלכתחילה החלטנו להפריד אותו והממשלה החליטה ללכת בנפרד וזאת מאחר שאין ספק שבנושא הזה יש צורך בדיונים משמעותיים. אני לא חושב שהיינו משיגים את המטרה במסגרת חוק ההסדרים. מצד אחד אנחנו רוצים לחזק את השידור הציבורי ומצד שני אנחנו רוצים לתת מענה לכל הצרכים כך שכל מי שלוקח חלק – ואני יודע שיש רבים ששותפים לנושא הזה, אם אלה ועדי העובדים, אם זאת המדינה ואם זה הציבור – ייקח חלק בקביעת המדיניות שתוציא את רשות השידור מאותן בעיות להן אנחנו עדים במשך שנים ארוכות.


אני מאוד מקווה שזאת הרפורמה האחרונה שנעשה בעניין הזה וכי מכאן והלאה זה ילך וישתפר. אני אמנם חבר כנסת צעיר, אבל משנת 2006 אני כבר חבר כנסת וחבר ועדת החינוך ועל נושא רשות השידור אנחנו מדברים זמן רב, ואכן הגיע הזמן לבשורות ולשינוי מהותי בכל מה שקשור לעניין הזה.


אני מקווה שנגיע להסכמות בנושאים ואני מצטרף לדבריך שהנושאים הרציניים ביותר שהעלית אותם הם יהיו הנושאים שבאמת נצטרך לקבל בהם הכרעה במהרה. כמובן צריך גם לשמוע מהאנשים, מהעובדים, על אותם סיכומים אליהם הם הגיעו ברפורמה. אם לא נראה שיש שינוי גם בנושא הזה, אנחנו שוב נתעכב.


תודה רבה.

תודה רבה.

אדוני היושב ראש, אני מאוד מודה לך. אני חושב שזאת ישיבה חשובה ביותר בנושא שדנו בו, כפי שאמר גם יושב ראש ועדת החינוך, גם בכנסות קודמות וגם בכנסת הזאת דנו בוועדת הכלכלה רבות ברשות השידור.


אין ספק שנדרש שידוד מערכות ברשות השידור. כולם יודעים את זה, כולם מבינים את זה וכולם רוצים בשידוד מערכות ברשות השידור. שינוי החוק, כפי שמופיע כאן, הוא בוודאי צעד נכון בכיוון הנכון והגיע הזמן אדוני שחוק שמוכר לנו מאמצע שנות ה-60, לעדכן אותו לשנת 2011. זה בהחלט דבר נבון וחשוב.


כמובן חשוב לקיים לא רק רפורמה ברשות השידור לשם רפורמה, אלא רפורמה כזאת שתחזק את השידור הציבורי במדינת ישראל שהוא בעיניי חשוב ביותר, ואמרתי זאת מספר פעמים, לצד השידור המסחרי שגם הוא חשוב. אגב, מחר בלילה יתקיים במליאה דיון בשינויים גם בשידור המסחרי. בכלל, הכנסת הזאת עומדת בסימן הרבה מאוד רפורמות. חשוב שיהיה שידור ציבורי שמשקף ובעיניי הוא משקף היטב בימים האלה את כל הפלגים ואת השיח הציבורי בחברה הישראלית.


אדוני, הערה אחת חשובה וזאת כדי שלא יהיו אי הבנות לא בוועדה הזאת, לא בבית הזה ולא בשיח הציבורי. יש ניסיון, בעיניי חמור ביותר, של משרד האוצר – שוב משרד האוצר – ושל הפקידות המדופלמת בו לקשור את הרפורמה ברשות השידור בהעלאת האגרה ושוב לדחוף את ידה של המדינה בדמות העלאת מס עקיף לכיסו של האזרח. זה דבר שכבר בעצם הכרענו בו, גם בהשתתפותך, ואני מקווה שגם חבר הכנסת מילר יסכים ביחד עם חבריו בוועדה, שהדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. כלומר, זה ברור כשמש שנדרשת רפורמה, אבל מנסים לבוא ולומר שהציבור יממן את הרפורמה. זה דבר שבתפיסה הוא מעוות, הוא מסוכן, הוא מזכיר לי את הרפורמה בשירותי הכבאות. לא תהיה רפורמה בשירותי הכבאות עד אשר בעצם כל דרישת משרד האוצר יתמלאו. עם כל הרצון הטוב, משרד האוצר צריך לתת את האמירות הכלכליות שלו ולא להתחיל בכל מצב בו הוא נתקל – ואני לא רוצה לדבר על נושאים אחרים שבוודאי יעלו כאן בהמשך היום ובהמשך השבוע, וגם במליאת לגבי דברים אחרים – כאשר האוצר רואה את כיסו של האוצר כמקום שאפשר לשלוח את היד ולהוציא משם כסף.


ובכן, התקבלה החלטה בעניין הזה אדוני ואני מקווה שנעמוד בה. אני יודע על מה אני מבסס את דבריי. גם דיון בממשלה כעת שמתקיים בנושא הרחבת מערך השידורים הדיגיטלי, אני שומע, ואני מקווה שהדבר יוכחש, מר פולק, אני מקווה שאתם לא קושרים את הרחבת המערך הדיגיטלי של ה-DDT בהעלאת האגרה, כפי ששמעתי בסוף השבוע. שמעתי, אבל יכול להיות שאתם תאמרו שלא ואני אשמח אם תאמרו לא. ובכן, נדרשת רפורמה ברשות השידור במהירות האפשרית וטוב שאתה מקיים את הישיבה הזאת היום ואני מקווה שהחוק הזה יתקדם במהירות. שוב, לא יעלה על הדעת שהאוצר יתנה את קיומה של הרפורמה בהעלאת מס חדש על הציבור או מס חדש-ישן, כלומר, העלאת אגרת רשות השידור. תודה.

תודה חבר הכנסת אקוניס. חבר הכנסת כץ.

תודה לך. אני לא חבר ועדת הכלכלה אבל מצאתי לנכון להופיע בפני הוועדה ולהאיר כמה דברים.


אנחנו יודעים שבלי עין הרע העולם סביבתנו רוחש פעילות דמוקרטית ויש תחושה של ציבורים רבים אפילו במדינות ערב שאת הדיקטטורה צריך להפיל, או אם יש דיקטטורים ששולטים במדינות סביבנו, הציבור התעורר עקב הפייסבוק, הטוויטר, האינטרנט. גם במדינות ערב החליטו שאם יש דיקטטור במצרים שיושב שלושים שנים, הגיע הזמן להחליף אותו. אם יש דיקטטור שיושב בתוניסיה, צריך להחליף אותו.


לדעתי אף פעם לא עשו משאל דעת קהל ואולי עשו וקיבלו תשובות, אבל כמו שידידי, החייל שלי, מוטי שקלאר שכבר כמה שנים מנכ"ל רשות השידור, מחליפים אותו על סמך בחירה של מישהו חדש או כמו שבממשלת ישראל ובכנסת ישראל, אפילו את נשיאת בית המשפט העליון מחליפים מפעם לפעם, אבל יש אנשים שיושבים בתקשורת הישראלית כבר שלושים שנים ויש תחושה שלפעמים זאת דיקטטורה בפני עצמה.


אני רוצה להביא דוגמה למה אני מתכוון. השבוע ביום חמישי הופיע היועץ המשפטי של רשות השידור, העלו אותו לשידור בין 5:30 ל-6:00 בערב, ואני מדבר על התבטאות שלו כלפי היועץ המשפטי לממשלה, מר וינשטיין.

הפרשן המשפטי. לא היועץ המשפטי.

הפרשן המשפטי, היועץ המשפטי.

זה לא אותו הדבר.

פרשת משפטי. כשאני פותח את הרדיו, אני שומע אותו בבוקר, בצהרים ובערב, אז בוא נ אמר שהוא בעל הבית המשפטי של רשות השידור. כך אני מרגיש.

לא, הוא לא היועץ המשפטי.

אני מדבר כאזרח ישראלי ואני אומר מה אני מרגיש. קוראים לו משה נגבי נדמה לי וכבר שלושים-ארבעים שנים שומעים אותו ברדיו. על כל פנים, הוא אומר כך: וינשטיין – תקשיב טוב היועץ המשפטי לממשלה – עד עכשיו אתה הגנת על השרצים, תפקידך לבער את השרצים, כדאי שתתעשת – אני ממש חוזר על מילה במילה כי אני כל הזמן שונה משניות ולומד גמרא, ואני מנסה לחזור על הדברים כדי לא לשכוח –

אבל עורך דין הנגבי לא נמצא כאן.

לא, תסלחי לי, אני חבר כנסת ואני רוצה לומר את הדברים. מותר לי לומר את הדברים כיוון שאני רואה שגם האגודה לזכויות הציבור לדעת מעירה שכהונת בכירים צריכה להסתיים. אתה, כרמל שאמה, יושב ראש ועדת הכלכלה, תצטרך לעמוד לבחירות, לפריימריס ואני בכלל לא בטוח שתיכנס לכנסת אבל אולי תיכנס. גם ידידי שיושב מימין, ליברמן יצטרך להחליט לגביו. לגבי ידידי שיושב בשמאל, נתניהו יצטרך להחליט. מישהו יצטרך להחליט. כאן יש אנשים שתקועים במערכת שלושים שנים.


רק אחרי שאותו בן אדם יושב שלושים שנים בתפקיד הוא יכול לדבר בסגנון כזה ואני בטוח שלא רק אני מרגיש את זה אלא ציבורים שלמים במדינה שהם לא פוסט ציוניים, שהם אוהבים את המדינה ואוהבים את צה"ל ואוהבים את מדינת ישראל, לא יכולים לשמוע את ההערות האלה . עד עכשיו הגנת על השרצים, אבל מרגע זה, מר שקלאר, תפקידך לבער את השרצים. הלכתי להסתכל במילון מה זה נקרא לבער, המילה ביעור, זאת שריפה, זה איבוד לדעת, זה הרג, זה חנק, זה רצח. מה זה לבער? מה זה שרצים? אתם יודעים מה זה שרצים? מי נקרא שרצים במדינת ישראל? מי נקרא שרץ במדינת ישראל? למי הוא התכוון כשהוא אמר הגנת על השרצים? נניח אותו שרץ יצא זכאי במשפט אבל הוא שרץ. הגנת על השרצים. תפקידך לבער את השרצים. מי הם השרצים במדינת ישראל? אני שואל ולא אומר. דתיים? חרדים? מתנחלים? ציונים? קצינים בצה"ל? מי הם השרצים? שנייה אחרי כן הוא דיבר על ענת קם באיזו אהבה, באיזו חיבה, באיזו הערכה. הוא אפילו בא בטענות ליאיר נווה שהוא זה שצריך לעמוד לדין על כך שהיא גנבה לו את המסמכים.


בקיצור, אנחנו במדינה בה יש דיקטטורים ואני מקווה שגם מדינת ישראל תתעשת וכתוצאה מהחוק החדש אנחנו ניפטר מהדיקטטורים ששולטים במדינת ישראל.

תודה רבה. נא להציג בבקשה את עיקרי הרפורמה.

אפשר למחוק מהפרוטוקול את המילה דיקטטור? בבקשה.

אם המילה שרץ מותרת על ידי משה נגבי או לוינשטיין תתעשת ותתחיל לדאוג, זאת אומרת , תעבוד לפי הסגנון.

חברים, מה שתשיגו בהערות האלה זה שהוא יגיד את הדברים עוד פעם.

שיאמרו שאנחנו שרצים?

אני לא חושב שהוא יכול להתבטא כך.

אדוני, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

הוא יכול לקרוא לנו שרצים? למי הוא קרא שרצים? הוא התכוון אליך כשהוא אמר שרצים?

אולי.

אולי. לא רק אנחנו שרצים.

אדוני היושב ראש, ככל שמר הנגבי ישמע על הדברים שנאמרו כאן ויבקש להגיב, מובן מאליו שהוועדה תאפשר לו להגיב.

ברור.

אני לפחות מצרה על כך שמותקף אדם שאיננו כאן ואיננו יכול להגיב על הטענות.

האחריות הם בשם האומר. חבר הכנסת כץ יודע והניח שמר הנגבי לא נמצא כאן ובכל זאת בחר לומר את הדברים.

לא ידעתי שהוא לא נמצא. זה בכלל לא מעניין אם הוא נמצא. מחזיקים בן אדם שלושים שנים והוא אומר לעם ישראל איך להתנהג, אומר ליועץ המשפטי איך להתנהג ולראש הממשלה איך להתנהג. הוא מנהל את המדינה בפועל.

אני לא חושב שזאת האמת שהוא מנהל את המדינה.

כץ אני חושב.

אתה נותן לו יותר כוח ממה שיש לו.

מותר לי לחשוב. לפחות לחשוב מותר לי. אנחנו שרצים, אבל לחשוב מותר. גם לשרץ מותר לחשוב. הוא אמר את המילה שרצים ולא אני אמרתי. וינשטיין, תתעשת, תתחיל לבער את השרצים. וינשטיין, תתחיל לעבוד לפי הקצב של נגבי.

חבר הכנסת כץ, אולי תגיש נגדו תלונה.

לא רוצה להגיש תלונה.

מנכ"ל רשות השידור רוצה להגיב.

אם הוא אמר את הדבר הזה ---

תאמין לי שהוא אמר מילה במילה.

אנחנו נבדוק את העניין, אבל לבוא ולפסול באופן טוטאלי וגורף אנשים ברשות השידור שנמצאים עשרים ושלושים שנים משום שהם נמצאים עשרים שנים ---

ארבעים שנים.

נראה לי שהדבר גורף לחלוטין. יש אדם שהוא מצוין, טוב שהוא עשרים שנים ושלושים שנים. אני לא רואה סיבה שהוא לא יהיה.


שנית, אפרופו תפיסת העולם של משה הנגבי. לצדו מביאים גם פרשנים משפטיים אחרים.


שלישית, אני מצטרף למה שנאמר. הוא לא נמצא כאן. אני לא יודע בדיוק מה הוא אמר ואיך אמר. אם הוא אמר דברים כאלה ואחרים, יש אצלנו ברשות השידור את המנגנון הקבוע שניתן להתלונן, ואם הוא עבר עבירה אתית, זה יטופל בהתאם.


חבר הכנסת כץ, צריך לשים את הדברים האלה בפרופורציה הנכונה ולא להשתמש במשה הנגבי כדי לתקוף את רשות השידור. הוא בהחלט פרשן ולפעמים אומר גם את דעתו, וזאת זכותו המלאה. ברגע שהוא אומר את דעתו, אנחנו מביאים אחרים שאומרים את העמדה האחרת.

הוא מקבל משכורת מרשות השידור. הוא היחיד שמקבל משכורת והדעות שלו הן קיצוניות.

גבירתי לא מדברת בלי רשות.


מיצינו את הסיפור של הנגבי. נא להציג את עיקרי הרפורמה.

אני אומר כמה מלים על הרפורמה בכללותה ואחרי כן עורך דין עידו אציל ממשרד ראש הממשלה יציג את עיקרי החוק.


הרפורמה היא רפורמה מאוד מורכבת ובאמת אנחנו הגענו לכאן לטפל באחד הפרקים המרכזיים שלה שהוא שינוי החוק. רפורמה שמתעסקים בה כבר כמה שנים בהנהלת רשות השידור, הממונה על השכר, הוועדים השונים וגם אנחנו כאשר הרכיבים העיקריים שאני חושב שאפשר כמעט לברך על המוגמר בהם זה כל מה שקשור להסכם הפרישה של עובדים והתייעלות, הסכמי שכר של העובדים שנשארים ברשות והסכמי השכר העתידיים. עקרונות כמעט סופיים של הסכם מימון שיאפשר השקעה די מסיבית בתשתיות, בטכנולוגיות ובתוכן של שידורים, יאפשר להנהלת רשות השידור לקחת את הגוף הזה קדימה ולהשתלב במערכת הטלוויזיה הכללית ותיקון מהותי ויסודי של חוק רשות השידור שמבחינתנו זה הדיון היום. אני אוכל להתייחס לנושא של המימון כמובן, אבל אני חושב שקודם נציג את עקרונות החוק.

כאמור, הצעת החוק הזאת במסגרת המאמץ הממשלתי במסגרת הרפורמה היא בעצם שיפור ונכתבה לאחר הפקת לקחים מהצעת חוק קודמת שהייתה, שפורסמה בינואר 2008 על ידי הממשלה ונדונה בכנסת הקודמת, כאשר היא נכתבה באמצעות צוות מקצועי במשרד ראש הממשלה שמינה אייל גבאי בשיתוף משרד המשפטים ומשרד האוצר.


המטרות המרכזיות של התיקון המוצע הן שינוי מבני ברשות השידור, הגברת עצמאות הרשות וצמצום התלות בדרג הפוליטי, הליכי מינוי יעילים ומקצועיים תוך שיתוף כלל הציבור, הבטחת ניהולה התקין של הרשות, הגברת השקיפות של פעילות הרשות בפני הציבור והתאמת החוק לשינויים שחלים בתחום התקשורת.


על פי הצעת החוק תוקם ועדת איתור, מועצה, וסמכויות המנכ"ל מפורטות בצורה יותר מפורטת, וקיימים מנהלי שידור שניתן להם מעמד בחוק, וזאת לעומת המצב על פי החוק הקיים כאשר יש מליאה שהיא מוסד גדול שבו מכהנים 31 חברים ונדרש הליך היוועצות ארוך ומסורבל כדי למנותו.

בוועדת שפניץ יש מליאה, האם זה חל על המליאה הזאת והוועד המנהל הבא?

יש הוראת מעבר לגבי המליאה הנוכחית.

כמה זמן?

כרגע המליאה הנוכחית, לפי נוסח הצעת החוק, במשך שנתיים היא תמשיך לכהן כמועצה. זה כרגע הנוסח למרות שבמידה שנצטרך לעשות איזה שהם שינויים, כמובן הממשלה תביא אותם.

אבל בהרכב הנוכחי? 31 חברי מליאה ושבעה חברי ועד מנהל שנמצאים עכשיו באישור.

כן. ההליך הזה כמובן הוא הליך של מינוי המליאה.

חסרים.

המליאה הבאה. אני יודע על מה אני מדבר.

לוקח שנתיים למנות אותה, כך שאולי לא עדיף שמשך הכהונה שלה יהיה שנתיים.

אני מבין שהיא בסוף ההליכים.

כן. אנחנו בסוף ההליכים.

מתי זה יהיה?

אנחנו צופים שזה יהיה בקרוב מאוד.

פרוזאי ביותר.

כידוע, הליך המינוי של המליאה הוא הליך מאוד מסורבל. השר צריך להיוועץ עם גורמים רבים. מתוך המליאה ממנים גוף נוסף של שבעה חברים שהם הוועד המנהל. הגוף הזה ממונה על ידי הממשלה מתוך חברי המליאה. המליאה ממונית על ידי הנשיא לאחר הליך שמעורב בו השר ובהמלצת הממשלה. מתוך המליאה ממנים יושב ראש ומשנה ליושב ראש, אותם הממשלה ממנה, כאשר קיים חוסר בהירות בין כל הסמכויות של כל הגופים, ועד מנהל ומליאה. יש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה לגבי הסמכות של מי, של המנכ"ל והיושב ראש, אין הליך מינוי רצוף אלא קודם ממנים את המליאה, מתוך המליאה אחר כך ממנים ועד מנהל, ומתוך המליאה גם ממנים יושב ראש ומשנה ליושב ראש וכל מינוי המליאה צריך להיות כמקשה אחת. זאת אומרת, חייבים בבת אחת למנות את כל 31 החברים, דבר שגם יוצר סרבול כי לגבש את רשימת המועמדים למליאה לאחר היוועצות עם כל כך הרבה גורמים, כמובן שזה דבר שלוקח זמן.


על פי התיקון המוצע תהיה מועצה שהיא גוף בו יהיו חברים 13 חברים והוא ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור ויהיו לו מאפיינים של דירקטוריון. המועמדים למועצה יאותרו על ידי ועדת איתור שחברים בה בעלי כישורים ומעמד מתאימים לעניין זה ומי שיקבל בסוף את ההחלטה, זאת הממשלה בהמלצת השר הממונה וזה כאמור מתוך החברים שאיתרה ועדת האיתור.


הן חברי ועדת האיתור והן חברי המועצה נדרשים להיות בעלי כישורים, מעמד ורקע מתאימים שנקבעו בחוק. היום בחוק הקיים אין דרישות מיוחדות. כמו כן, קיים איסור מפורש על זיקה אישית או עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה וקיימת הוראה שניתן יהיה לשתף את הציבור בהליכי המינוי, גם לוועדת האיתור וגם למועצה, במקום להיוועץ עם גופים שייבחרו על ידי גורם ממשלתי זה או אחר. יושב ראש ועדת האיתור או ועדת האיתור לעניין המועצה יוכלו לפרסם הודעה לציבור בה כל מי שרואה את עצמו מתאים ועומד בקריטריונים שקבועים בחוק, יוכל להגיש מועמדות לאחד מהגופים. גם גופים ללא כוונת רווח יוכלו להציע מועמדותו של אדם כלשהו וניתן יהיה לפנות לגורמים שיימצאו רלוונטיים.


אני אומר בקצרה לגבי הרכב החברים בוועדת האיתור. מדובר ביושב ראש שהוא צריך להיות בעל תואר אקדמי לדוגמה, בעל מעמד בתחום התקשורת, בעל ניסיון של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום ניהולי עסקי, בתפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת, ויש גם דרישה לניסיון מצטבר עם דגש על ניהול ועל מעמד בתחום הרלוונטי לרשות.


יש עוד ארבעה חברים בוועדת האיתור שהם בעצם נבחרים על ידי היושב ראש ובמידת הצורך גם בהתייעצות עם גוף כזה או אחר. בסוף הכל מובא לאישור הממשלה כאשר אני רק אומר על היושב ראש שהוא יכול להיות גם שופט מחוזי בדימוס והוא צריך להיבחר על ידי השר, בהסכמת שר המשפטים.

יכול להיות. לא חייב.

לא חייב.

אדוני היושב ראש, הנוסח הקודם של הממשלה הקודמת דיבר על ועדה בראשות שופט. עם כל הכבוד, יש באמת גבול למשפטיזציה שנעשית בחברה הישראלית. איך אפשר למצוא כל כך הרבה שופטים בדימוס לכל כך הרבה ועדות? אני חושב שהשינוי הזה שמציג עורך דין אציל הוא שינוי חשוב. בלתי מתקבל על הדעת, עם כל ההערכה וזאת הערכה אדירה למערכת המשפט בישראל שהיא מהטובות בעולם, אבל היא לא יכולה לעסוק בכל דבר. היא צריכה לעסוק בתחום שהיא מופקדת עליו שהוא המשפט ולא למשל למצוא מנכ"ל לרשות השידור, ואפילו לא יושב ראש.

הרציונאל היה שזה איזשהו מנגנון לשמור על העצמאות.

זה שינוי מבורך.

לא כל מי שהוא שופט דווקא יש לו את הכישורים המתאימים.

בהחלט.

אפשר למצוא מנגנונים אחרים כדי לשמור על עצמאות, כפי שהוספנו בחוק הזה.

יפה.

כאמור, הצעת החוק היא מגבירה את עצמאות הרשות, גם מהדרג הפוליטי וגם מבחינת גורמים מסחריים.

אגב, ניהול חייב להיות ניהול תקשורתי או יכול להיות גם ניהול חינוכי?

שוב, אנחנו ניכנס בדיוק לכישורים והמעמד בהמשך, כאשר נגיע לסעיפים הרלוונטיים.


אני אתן דוגמאות להגברת העצמאות של הרשות. כאמור, מועצת הרשות נבחרת מבין מועמדים שהוצעו על ידי ועדת איתור שהיא בעצם ועדה רצינית ומקצועית. גם הליכי המינוי שלה מבטיחים עצמאות לוועדה. הן חברי ועדת האיתור והן המועצה נדרשים להיות בעלי כישורים ומעמד ורקע מתאימים. קיים איסור לכהן בוועדת האיתור ובמועצה למי שיש זיקה אישית, עסקית ופוליטית לשר משרי הממשלה. קיימת הוראה המסדירה מניעת ניגוד עניינים של חברי המועצה בדיוניה. קיימת הטלת חובת נאמנות על חברי המועצה, יש חובה לנהוג בהגינות, נאמנות וללא משוא פנים. קיימות הגבלות על השתתפות בשידורים של חברי המועצה והמנכ"ל. מוחל הדין החל לעניין קבלת מתנות על עובדי הרשות, שזה חוק שירות הציבור (מתנות). בנוסף, בפן ההצהרתי, בחוק הקיים היום נאמר בסעיף 2 לחוק שהשידורים של רשות השידור הם כשירות ממלכתי ובעצם הכנסנו תחת שירות ממלכתי, שירות ציבורי. זה לא משהו שקשור לממלכה, זה לא משהו שנעשה במסגרת ממשלתית אלא משהו שנעשה במסגרת ציבורית.

איפה בא לידי ביטוי ייצוג ציבורים גדולים?

במהלך הדיון.

חרדים, ערבים, רוסים.

חבר הכנסת כץ, זאת הצגה כללית. אנחנו נדון אחר כך בנקודה נקודה.

יש הוראה מפורשת לעניין המועצה שהיא תייצג את מגוון הדעות הרווחות בציבור וגם זה בהרכב המועצה, נושא אליו נגיע ונפרט.


בנוסף יש עוד אלמנט שמגביר את עצמאות הרשות הוא מינוי המנכ"ל שהוא נעשה על ידי המועצה. יש ועדת איתור מיוחדת שממונה על ידי המועצה. המועצה בסופו של דבר היא זו שממנה את המנכ"ל באישור השר כאשר כיום על פי החוק הקיים יש הליך שמעורב בו השר, שמביאים את המינוי לממשלה. כמובן שעורך ראשי, מי שנחשב עורך ראשי של רשות השידור, צריך להגביר את עצמאות המינוי של אותו גורם.


לגבי המנכ"ל. כאמור, הוא יהיה יותר עצמאי . הסמכויות שלו יהיו הרבה יותר מפורטות. על פי החוק הקיים אפילו הסמכות הראשית שלו, הסמכות כעורך ראשי, קבועה בהחלטת ממשלה ולא קבועה בחוק וכמובן יש התנגשות של סמכויות בין מנכ"ל ליושב ראש. החוק הזה מגדיר בצורה מפורשת את כל הסמכויות של המנכ"ל. כאמור, הוא מאותר על ידי ועדת איתור שחבריה הוא יושב ראש המועצה, שני חברי מועצה שתבחר המועצה ועוד שני חברי ועדת איתור, זאת שמאתרת את המועמדים למועצה.


המנכ"ל נדרש להיות בעל ידע בתחום התקשורת ובעל תואר אקדמי, וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחומים שקשורים גם לתקשורת וגם לניהול. זאת אומרת, יבוא בן אדם גם עם רקע ניהולי מתאים, גם עם רקע תקשורתי מקצועי מתאים. כאמור, על פי החוק הקיים, אין שום דרישה מיוחדת לגבי הרקע של המנכ"ל ויכול לבוא כל אחד מבלי שיהיה לו הרקע הנדרש והכישורים המתאימים ולהתמנות למנכ"ל.


תחת המנכ"ל פועלים על פי הצעת החוק מנהלי שידור שהם יפעלו כעורכי שידורים בתחומם. יכול להיות מנהל רדיו, מנהל טלוויזיה. למועצה כמובן תהיה הסמכות לשנות את תחומי אחריותם של מנהלי השידור. אם תהיה מדיה עתידית, מדיה שתהיה אינטרנט צופים, דווקא המדיה של הרדיו והטלוויזיה יכולה ביום מן הימים להיעלם מן העולם, אז יש כמובן גמישות בעניין. כמובן הטלת אחריות על כל מנהל שידור מבחינת התכנים שהוא אחראי להם.


בהצעת החוק יש מנגנונים להבטחת ניהולה התקין של הרשות. נקבע במפורש שהמועצה תמנה לה ועדת ביקורת שבין תפקידיה לעמוד על ליקוים בניהול הרשות ולהציע למועצה דרכים לתיקונם. קיימת הוראה שלרשות יהיה רואה חשבון ומבקר חיצוני שימונה על ידי המועצה, שיבקר את פעילותה הכספית של הרשות על בסיס המתכונת הקבועה בחוק החברות. כיום על פי החוק הקיים אין שום חובה כזאת למנות רואה חשבון כזה לרשות. וכן ההצעה מעגנת את מעמדם של היועץ המשפטי ושל המבקר הפנימי כעובדי הרשות וכשומרי הסף שלה.


הצעת החוק מגבירה את השקיפות של פעילות הרשות. היא מטילה אחת לשנה חובה על המועצה להגיש לשר דוחות כספיים ודוחות על פעילות הרשות כאשר תמצית של אותם דוחות יפורסמו לציבור. היא מטילה חובה על המועצה לערוך פרוטוקולים. היא מטילה חובה להעמיד את החלטות המועצה לעיון הציבור.


לסיום אני רק אומר שהצעת החוק מתאימה את החוק לשינויים שחלים בתחום התקשורת. החוק הקיים הוא משנת 1995 וההצעה הופכת את החקיקה בעניין רשות השידור לרלוונטית. היא מתאימה את הגדרת השידורים לחקיקה קיימת ורלוונטית. היא מאפשרת העברת תכנים באמצעות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו אינטרנט וטלפון סלולארי. יש ציפיות בוועדת הכלכלה ונדונו תסריטים שבעוד שנים מרבית הצפייה תהיה באמצעות האינטרנט ולאו דווקא בטלוויזיה.


הצעת החוק קובעת במפורש את הסמכות של הרשות לשדר הודעות חסות ותשדירי שירות לציבור, כאשר היום זאת איזושהי פרשנות שנתן בג"ץ על פיה משדרת הרשות את אותם תשדירים והודעות. כן היא מאפשרת לשלב הודעות פרסומת באתר האינטרנט שלה כאשר הן מופרדות מיתר התוכן שיועבר על ידה שם.


הצעת החוק משנה הוראות נוקשות, מסורבלות ולא ישימות בנוגע למכירת נכסים והתקשרויות עם גורמים בחוץ לארץ. לדוגמה, היום אם הרשות רוצה לתרום ריהוט ישן או למכור מכוניות, כל דבר כזה מגיע לאישור השר, על פי החוק הקיים, דבר שהוא אבסורדי. התקשרויות עם גורמים מחוץ לארץ, שכל גוף שידור בעצם צריך להתקשר עם מפיקים, להיות רשות חברה ב-EBU, וזה מצריך את אישור הממשלה, דבר שהוא לא ישים וגם לא נעשה בפועל. הצעת החוק קובעת מנגנון שרק לגבי קשרים עם מדינות שאין לנו קשרים דיפלומטיים אתן, רק אז יובא הדבר לאישור הממשלה.


לבסוף, הצעת החוק קובעת מנגנון פומבי ולאחר דיון מעמיק בנושא לקביעת אגרה בעד האפשרות לצפות בשידורי טלוויזיה שלא באמצעות מקלט טלוויזיה. כאמור, יש שיבוש בתקשורת לגבי ההוראה הזאת. לא מדובר בהטלת אגרה על האינטרנט. השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להטיל בתקנות.

ועדת הכספים זה לא כאן.

אני יודע, אבל אני אומר שזה המנגנון. זה מנגנון שגם צריך דיון.

זה לא המנגנון המוצע.

השר צריך להיווכח ששינויים בהרגלי הצפייה מצדיקים את גביית האגרה. שוב, יש יותר מתסריט אחד שבעצם מרבית השידורים לא יצפו בהם בטלוויזיה, בעוד 15-20 שנים.

זה שינוי מהותי ביותר בחוק רשות השידור שמטיל אגרה על מחזיק מקלט טלוויזיה. אתם מציעים להטיל אגרה על מחזיק מחשבים.

לא. לא זה מה שמוצע בהצעת החוק.

זה גם לא יעבור בוועדת כספים.

לא זה מה שמוצע בהצעת החוק. הסעיף אומר שאם בעוד עשרים שנים מקלט טלוויזיה לא יהיה ---

אז בעוד עשרים שנים תביאו את הצעת החוק. בעוד עשרים שנים כולנו נשב כאן ונעביר לכם את הסעיף הזה.

בכל אופן, החוק לא קובע הטלת אגרה באופן מפורש על אינטרנט כפי שפורסם וכפי שנאמר.


הצעת החוק גם קובעת שיוקם ארכיון של הרשות והוא יועמד לעיון הציבור. יש חומרים שמתכלים וחומר בעל חשיבות לאומית שהולך לאיבוד וחשוב להסדיר את הנושא הזה.

תודה רבה.

אני לא קיבלתי תשובה.

גם אני לא.

גם אני לא.

אני רוצה לשמוע את נציג האוצר. מר פולק, מה הצרכים המימוניים של הרפורמה?

תקציב רשות השידור היום הוא בסדר גודל של 800 מיליון שקלים. אגב, נמצאים כאן נציגי רשות השידור ויכול להיות שהם מעודכנים בפרטים הרבה יותר טוב ממני כך שביחס למצבה התקציבי של הרשות היום, אולי כדאי לשאול אותם.


הרפורמה היא רפורמה שבעיקרה שני הגורמים שמהווים מרכיבי עלות ברפורמה אלה עלויות פרישה של עובדים, פרישה משמעותית מאוד של עובדים בעלויות גבוהות, והשקעה בטכנולוגיות, בעיקר בטכנולוגיות שיאפשרו לרשות השידור להשקיע בתוכן בשידורים.

כמה כסף חסר?

מצד אחד משקיעים כסף במימון פרישה וטכנולוגיות, ומהצד השני נוצרת התייעלות בתקציב הרשות כתוצאה מפרישה וירידה בעלויות שכר. הסך הכל של זה יוצר גירעון בשנים הקרובות של כ-650 מיליון שקלים.

זה גירעון מצטבר. זה לא כל שנה.

מצטבר. סך הגירעון למימון. זאת אומרת, למימון שהוא לא מתוך התקציב השוטף.

אולי כדאי להפריט את רשות השידור.

אנחנו חושבים שיש חשיבות גדולה להישארות רשות השידור כגורם ציבורי.

זה ברור. בוא נדבר על מספרים.

עניתי לשאלה.

כן. ברור שאנחנו לא רוצים להפריט את רשות השידור.

אבל הגירעון מצטבר, עד מתי? ה-650 מיליון שקלים, עד מתי? מה זאת אומרת גירעון מצטבר? עד איזה זמן?

סדר גודל של בערך ארבע שנים עד לאיזון.

בערך ארבע שנים עד לאיזון תקציב הרשות כתוצאה מההתייעלויות שבדרך.

מהיכן לגישתכם מגיע הסכום של 650 מיליון?

מהמכשירים.

מהלוואות.

רשות השידור היום ממומנת לפי חוק בשוטף, אני חושב שזה מימון נכון, באמצעות אגרה, על מנת לבצע שני דברים: האחד, לייצר איזשהו קשר בין מי שצופה ומשתמש בשירותי רשות השידור לבין המימון, ושנית, לנתק את זה מתקציב המדינה ומהממשלה על מנת לוודא את עצמאותה של רשות השידור. זה המימון שקיים היום.

מה זה אומר במלים?

זה אומר שהיום רשות השידור ממומנת בסדר גודל של קצת פחות מ-700 מיליון שקלים באמצעות אגרה שמוטלת על מקלטי טלוויזיה ועל רכב.

אני מדבר על ה-650 מיליון שקלים.

מה שהממשלה החליטה – אגב, לא פקידי האוצר אלא החלטת ממשלה – שהרפורמה הזאת תמומן באמצעות שלושה מרכיבים, שהממשלה תיכנס ותסייע במימון: האחד, מענקים מתקציב המדינה.

כמה?

תשעים מיליון שקלים. השני, הלוואות מתקציב המדינה שמבחינה תקציבית זה שווה לתקציב ברמה של שנה נתונה.

הלוואות הם צריכים להחזיר.

באיזו ריבית?

בריבית החשב הכללי. כפולה מהריבית במשק. הם יכולים לקחת כמו הריבית שהבימה קיבלה שזה 15 אחוזים.

מבחינת המגבלות הפיסקאליות שחלות על הממשלה ועל ניהול תקציב המדינה, בשנה נתונה, הלוואה תקציבית ---

אני רוצה להבהיר. תשעים מיליון שקלים, מעכשיו כל שנה תיתנו תוספת או פעם אחת?

סך כל הגירעון למימון הוא כ-650 מיליון שקלים. בין 630 ל-650 מיליון שקלים.

תשעים מיליון שקלים אתם מכניסים מתקציב המדינה.

תשעים מיליון שקלים מהווים מענק מתקציב המדינה. 240 מיליון מהווים הלוואה מתקציב המדינה. אני רוצה להבהיר שהלוואה מתקציב המדינה לפי המגבלות הפיסקאליות שחלות על ממשלת ישראל, שקולה באותה שנה להוצאה תקציבית, למענק לצורך העניין. זה נרשם, זה באותה מגבלה.

240 פלוס תשעים.

על פני כמה זמן פרוסה ההלוואה?

ההחזר?

כן.

אני לא זוכר.

לטווח ארוך.

אני חושב 15 שנים. לגבי ההחזר, אני לא זוכר אלא אני צריך לבדוק.


היתרה אמורה להיות ממומנת מהעלאת האגרה.

כמה זה?

העלאת האגרה נרשמה בשני הסעיפים של האגרה. היום לפי החלטת הממשלה האגרה תעלה ב-2011 וב-2012 בחמישה אחוזים בטלוויזיה.

כל שנה חמישה אחוזים?

חמישה אחוזים ביחס להיום.

כל שנה חמישה אחוזים?

כן. אחר כך תופחת, בשנים לאחר מכן.

חמישה אחוזים ב-2011 ו-10,5 אחוזים ב-2012?

לא. חמישה אחוזים.

ההעלאה תהיה זהה ב-2011 וב-2012?

נכון.

היא תהיה זהה?

זה מה שאני יודע.

לא. מה פתאום?

אני רוצה לשמוע ממנו. אני מבין שלא, אבל אני רוצה לשמוע.

זה מה שאני מכיר.

מר אציל הביא לפני חודשיים גרף לוועדה והוא יכול להציג אותו.

לא זכור לי שהבאתי גרף לוועדה.

הבאת טבלה שמראה מה יהיה ב-2011 וב-2012.

מר פולק, נדבר במונחים שיותר מעניינים אותנו ואת הציבור. הציבור לא משלם אחוזים אלא הוא משלם שקלים.

זה עולה בעוד חמישה אחוזים.

חמישה ו-10.5 אחוזים.

נכון. חמישה ו-10 אחוזים ב-2012.

כמה זה אומר בכסף?

אחר כך זה יורד, בשנים שלאחר מכן. סך הגידול ביחס להיום הוא בעשרים שקלים. זאת אומרת, ב-2011 עשרים שקלים ביחס ל-2010 ובשנת 2012 עשרים שקלים ביחס ל-2011.

ארבעים שקלים. בסך הכל מדובר ב-310 מיליון שקלים?

כ-300 מיליון שקלים, שני הרכיבים, גם הטלוויזיה וגם הרדיו. שוב, טלוויזיה חמישה אחוזים, רדיו עשרים אחוזים ומופחת לאחר מכן.


אני אציין עוד נקודה אחת. בזמנו דובר על מימון הרפורמה באמצעות חמישים אחוזים מכספי תקציב המדינה, כמו שציינתי קודם, וחמישים אחוזים באמצעות המערכת הבנקאית, בהלוואה מהמערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית שהגיעו אליה לבקש את אותה הלוואה לא ששה להעניק הלוואות לרשות השידור. התנאי של הבנקים למתן הלוואות כאלה היה ערבות מלאה ונקייה לצורך העניין של הממשלה, מה שבעצם שווה ערך לתקציב מבחינת המשמעות הכלכלית. לכן הלכנו לחלופה הזאת שאומרת חמישים אחוזים במימון הממשלה, שוב, לגוף שבאופן כללי לא ממומן על ידי הממשלה ולא נתמך אפילו מתקציב המדינה אלא מתנהל לפי מקורות שלו. כמו כן סיוע של חמישים אחוזים מתקציב המדינה וחמישים אחוזים ממקורות רשות השידור באמצעות האגרה.

אילו חלופות נבדקו ונבחנו לפני שאנחנו פונים לאזרחים בהעלאת האגרה?

כמו שאמרתי, החלופה שהייתה במקור הייתה הלוואה מהבנקים.

הלוואה מהבנקים, אבל הבנתי שהבנקים לא רוצים לתת.

הלוואה מהבנקים, זאת הייתה החלופה האחת. חלופה שנייה היא כמובן להקטין את עלויות הרפורמה, לפגוע בהשקעה בטכנולוגיות.

לא. בהנחה שאתה לא משנה את עקרונות הרפורמה, איזה חלופות נבדקו למעט הבנקים?

תשדירים בדקתם? כמו שברדיו.

מה, הגדלת רכיב החסויות והפרסומות? לא. לא בדקנו את זה.

תשדירים.

לא, לא בדקנו.

אבל ברדיו זה קיים. למה לא בטלוויזיה?

כל הרעיון של שידור ציבורי שאין פרסומות בטלוויזיה כי אחרת יש לה תלות בגורמים מסחריים.

לרשת ב' יש תלות בגורמים עסקיים? לגלי צה"ל יש תלות בגורמים עסקיים? לא אמרתי פרסומות אלא אמרתי תשדירים.

זה קיים.

יש תשדירי שירות והודעות חסות.

חשבתי שזה יכול להיות חלק מהסיוע.

אז זה פוגע באיכות השידור. ברגע שאתה מוסיף עוד ועוד פרסומות וחסויות, זה פוגע באיכות השידור.

השאלה אם זה נבדק, באיזה היקפים, מה יכול להיות, והאם בכלל הנושא הזה עלה.

יכול להיות שזה עוזר, אבל אז יש לזה מחיר באיכות של השידור ואנשים פשוט יעבירו תחנה.

תמיד יש מחיר. מישהו משלם את המחיר הזה. זה או הציבור משלם את המחיר הזה או המדינה משלמת מהקופה של האוצר.

צריך להפריט את רשות השידור. להפריט אותה. לתת אותה לאנשים עסקים שיריצו אותה.

מר פולק, מה עומק הגבייה היום ברשות השידור?

אני מציע שנשאל את הנהלת רשות השידור.

65 אחוזים. הרדיו הוא 100 אחוזים והטלוויזיה 65 אחוזים.

ה-300 מיליון שקלים שתביא עליית המחירים, אתם לוקחים בחשבון שהגבייה תהיה 65 אחוזים?

לא. אנחנו מקווים שנצליח להעמיק את הגבייה. חלק מהמנגנון – ויושבים כאן אנשי החשב הכללי והם מכירים את זה היטב ויכולים להסביר – מחייב אותנו להגדיל את היקף הגבייה כי אם לא כן, אנחנו מקבלים קנס מהאוצר על כך. אנחנו צריכים לעשות את המקסימום במסגרת התמרוץ וגם במסגרת הקנסות שיוטלו עלינו אם לא נגיע לשיעור גבייה של לפחות שבעים אחוזים.

אם עכשיו למשל אתם מעלים את שיעור הגבייה, לפני הצעת החוק החדשה, האם לא הייתם צריכים לבקש פחות מ-650 מיליון? דרך אגב, אני לא מבינה למה זה צריך להיות שבעים אחוזים. גבייה צריכה להיות מאה אחוזים. אני לא מבינה למה לא גובים שלושים אחוזים.

במגזר הערבי רק רבע משלם. המגזר הערבי הוא 24 אחוזים. המגזר היהודי, אם אינני טועה, 76 אחוזים או משהו כזה. זה מביא אותך ל-65 אחוזים.

רע מאוד. למה זה?

איפה חסרים 35 אחוזים?

אנחנו קיימנו מספר דיונים בוועדות הכלכלה.

אבל לא בוועדה המשותפת. איפה חסרים ה-35 אחוזים?

אני מוכן לדיון הבא להביא בדיוק את היקף הגבייה.

אתה יכול לומר לנו בערך איפה חסרים ה-35 אחוזים שלא משלמים?

לצערי האוכלוסייה הערבית לא משלמת.

באיזה שיעור?

75 אחוזים.

האוכלוסייה הערבית משלמת פחות.

כמה פחות? באיזה שיעור?

האדרנלין של הפשיסטים עולה כל הזמן.

חבר הכנסת טיבי.

למה אתה חושב שמותר לך לדבר כך? מה זאת המילה הזאת?

אתה בעד אזרחים ערבים שלא משלמים אגרה?

תפסיק עם השטויות שלך.

איך מכאן הגעת לפשיסטים?

איך אפשר להאמין שהערבים לא משלמים?

אני מאמין שחבר הכנסת טיבי משלם אגרה והוא נמנה על האוכלוסייה הערבית.

אתה יודע על מה הדיון?

כן.

הדיון הוא לא על הקרן החדשה אלא על רשות השידור.

הצורך שהממשלה תמשיך להיות המקור היחידי של סבסוד רשות השידור. יש בעיה של היעדר אמון בין הציבור הערבי לבין רשות השידור והם מרגישים שלא מייעדים את השידור להם.

זה סוג של מרי אזרחי?

גם במס הכנסה אין להם המון. גם שם הם לא משלמים. גם בביטוח הלאומי הם לא משלמים. חוסר אמון מוחלט.

אם יש לכם בעיה באמון בגוף כזה או אחר, אל תשלמו מסים.

זה עדיין לא הגיע. זה לגיטימי אבל עוד לא החלטנו על זה.

גם אנחנו נחליט אחרי זה.

יש קריאה בבית הזה למרד אזרחי על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי. האם אתה קורא למרד אזרחי?

לא, הוא לא קורא.

הוא קרא, הוא אמר.

אני אומר שזה לגיטימי.

חבר הכנסת טיבי, אתה בעד מדינה מסודרת שאזרחיה משלמים את חובותיהם כסדרם, נכון?

תשלום מסים, אני בעד שיהיה תשלום מסים בתנאי ש הממשלה תסבסד את הציבור ותעזור לכל המגזרים.

איך הוא מסתבך. כרגיל הוא מסתבך.

שלא תפגע בציבור מסוים.

הבנתי.

האפשרות של אי תשלום מסים היא לגיטימית במאבקים גם של מיעוטים וגם של עמים.

אדוני המנכ"ל, אני מבין שיש לנו תמונה כאן שיש לנו קבוצה אחת, וחבר הכנסת טיבי לא מכחיש, שלא משלמת.

אגב, אני הגעתי לכאן במקרה.

כפי שאני מבין מנציג האוכלוסייה שבאופן אידיאולוגי הם לא רוצים לשלם את אגרת רשות השידור.

לא, אינסטרומנטלי. לא אידיאולוגי. אמרתי שאידיאולוגית אני בעד שתהיה תמיכה של הממשלה בשידור הציבורי.

אידיאולוגית אתה בעד משחקי מלים.

לא. למה אתה אומר?

לא רוצים לשלם כי לא מאמינים ברשות השידור.

כן.

זה מה שאמרת.

יש היעדר אמון.

לדעתי, ויאמרו חברי הוועדה, שלפני שאנחנו פונים לאוכלוסייה שאין לה בעיה עם רשות השידור ואומרים לה לשלם יותר כדי לעשות רשות שידור טובה יותר, אנחנו צריכים לשבור את הראש איך אנחנו גורמים לאנשים שלא משלמים שיתחילו לשלם. אני חושב שזה הבסיס של ההתחלה.

אפשר לשים מחסומים בכניסה לישובים הערבים.

לא, יש דברים הרבה יותר יעילים.

לא, עשו את זה. שמו בימי חג מחסומים בכניסה לישובים הערביים.

אחמד, חשמל הם משלמים?

כן.

לא. למה אתה אומר כן? רשויות מקומיות בבעיה קשה. רשויות מקומיות לא מקבלות כסף. על מה אתה מדבר?

שעת שאלות לחבר הכנסת טיבי הן ביום שני בשעה 4:00.

נורא מצחיק, אבל עוד לא עשית שום דבר רציני.

יש איזו חברת כנסת שכל הזמן רוצה שאני אענה לה.

אל תענה לה.

אל תשלם מס.

כל טיפשה שמגיעה לכנסת, היא חברת כנסת.

סליחה, מה זה? מה זה הדבר הזה? מה זה טיפשה? מה זה הדבר הזה?

אתה היחידי שבאת עם קפה ואתה הכי עצבני. אני לא מבין. למה אתה אומר לה טיפשה ולנו פשיסטים?

לא לקחת גם היום בבוקר תרופות הרגעה? הצעתי לך.

האישה הזאת הפסיקה לקבל טיפול מאז היא נכנסה לכנסת וזאת בעיה.

אדוני היושב ראש, זה כבר מוגזם.

מוגזם. אתם לא שמעתם את ההערות שלך.

מה היא אמרה עכשיו?

לא חשוב.

מה אמרתי? שאין להם מימון במס, אין להם מימון ברשויות מקומיות, אין להם מימון בביטוח לאומי. אין מימון והם לא משלמים. יש הרבה ישראלים יהודים שגם להם אין מימון וגם הם לא משלמים. יופי. כך נחיה.


דרך אגב, אני דורשת ממך התנצלות על הטיפשה.

יש גם את ועדת האתיקה.

יש עובדות שאני לא מתנצל עליהן.

זה לא יפה אדוני.

מי אתה?

אני כל הזמן מכבד אותך.

אנשים רגילים לא מעירים לחברי הכנסת.

מה זה אנשים רגילים? אתה לא בן אדם רגיל? מי אתה? הוא רגיל ואתה לא? מי אתה?

חבר כנסת.

בוגד שנוסע לכל מקום.

את יכולה להשתולל כמה שאת רוצה.

בינתיים אתה משתולל.

חבר הכנסת טיבי, סעיף 3(8) – בואו נרד מההשמצות האישיות – לרפורמה אומר שהמטרה היא לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית ולקדם את ההבנה.

למשל, הטיעון שלך על הטרדות מיניות. למה אני אמרתי שהיא טיפשה? למשל בגלל הדבר הזה.

סליחה, אדוני היושב ראש, זה לא מקובל עלי.

הנאום שלך.

לא מקובל עלי שהבן אדם קורא לי טיפשה כבר פעם שנייה.

אמרנו שזה לא מקובל ודחינו את זה.

אבל זה לא עוזר.

אני יכול לקרוא לו לסדר על מינוחים?

לא יודעת. אולי כן. אלה לא מינוחים? מה זה מינוחים?

תקרא אותי לסדר. מה קרה?

באת לכאן כדי לצאת?

בטעות הוא בא כדי לצאת.

מאז שהורדתי את חבר הכנסת טיבי מדוכן הנואמים בכנסת, אני לא ממהר להרחיק אותו כי הוא נפגע מאוד אז. נכון?

לא נדבר על זה.

בדיוק. אני אשלים את הסעיף: לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה דוברת ערבית ולקדם את ההבנה והשלום עם המדינות השכנות.


ברקע המטרות שאתם מאמינים בהם, ואתה מאמין באופן אישי, נחקקות בחוק.

למה צריך להזכיר את המדינות השכנות? אתה יכול לומר לי? למה? צריך שהשידור יהיה כאן.

הבנה והשלום עם המדינות השכנות.

אתה לא בעד שלום עם המדינות השכנות? מה קרה?

זה עוד מופיע לפני חיזוק המדינה הציונית.

חבר הכנסת כץ, אתה מסכים שאנחנו צריכים לשבור את הראש איך אנחנו יוצרים עכשיו שיטת גבייה שבא אפשר שהאגרה לא תתייקר אלא פשוט להעמיק את הגבייה ובכלל זה גם את הגבייה באוכלוסייה הערבית כך שתהיה שותפה.

להפריט את רשות השידור.

אדוני, הוא כל הזמן כאן עם ההפרטה של רשות השידור.

אין הפרטה.

זאת לא כוונת הממשלה להפריט את רשות השידור. נהפוך הוא, המטרה היא לחזק את רשות השידור.

כשאנחנו נהיה בפנים, זה יהיה התנאי שלנו.

אם מותר לי הערה קטנה. במסגרת השינויים בשוק התקשורת לטוב ולרע, ועדת הכלכלה הובילה את החוק לאפשר רישיונות. כלומר, ב-2012 ו-ב-2013 יהיו ערוצים שיוצאו למכרזים ברישיונות.

אני לא חושב שזאת רשות השידור של הציבור הישראלי אלא של אחוז אחד באוכלוסייה והוא יכול להיות מרוצה ממנה.

חבר הכנסת כץ, לא מדובר בהפרטה.


יש שתי אפשרויות שאני מוכן להניח על השולחן ולדון בהן, ומי שיש לו הצעות אחרות, יציג אותן. אפשרות אחת חולקה כאן והיא מפורטת על גבי נייר של האגודה לזכות הציבור לדעת והיא אומרת שהגבייה תיעשה דרך הזיקה למכשיר רדיו ברכב. כלומר, כל רכב ישלם במקום אגרה של 116 שקלים לפי שנת 2007, האגרה תעלה וכאן אי אפשר להתחמק כי כל מי שרוצה לנסוע ברכב, צריך לשלם את האגרה. זאת שיטה אחת אבל בעצם יש כאן רק זיקה לבעלות על רכב ויש פחות זיקה לשימוש במכשיר טלוויזיה.


הצעה שנייה שאני מוכן להניח על השולחן ולשמוע את דעתם של החברים היא גבייה דרך הפלטפורמות של הוט ו-YES. מי שמחובר ל-הוט ו-YES, מחובר באופן ודאי לטלוויזיה, צורך שידורי טלוויזיה והגבייה שם היא ודאית של מאה אחוזים, לרבות גם אוכלוסיות שכרגע מתחמקות מתשלום.


להצעות האלה הייתי רוצה לשמוע התייחסויות של חברי הכנסת. כלומר, אנחנו נשמע רק הערות כלליות. הצעה אחת אומרת העלאת אגרת הרדיו ברכב.

אדוני היושב ראש, אני רק מבקש ממך לקחת בחשבון שבמקביל – אמנם אני יושב ראש ועדת החינוך אבל אני יודע קצת מה קורה בוועדת הכלכלה ואני יודע שאתם עכשיו במנגנון של ה-DTT – קח בחשבון שברגע שאתה מחייב ללכת דרך המנגנון של הוט ו-YES, אותו ציבור שלא משתמש בשירותים שלהם אלא משתמש ב-DTT – ולדעתי המספר ילך ויגדל והוא כבר גדל משנה לשנה - כביכול המנגנון הזה לא מתאים כאן.

לא הצעתי שרק מי שמחובר ל-הוט ו-YES ישלם. מי שמחובר ל-הוט ו-YES, ישלם בוודאות. לגבי מי שמחזיק את מכשיר ה-DTT, הוא ימשיך לשלם דרך הגבייה המסורתית. יישלחו לו חשבונות, כמו שהיום שולחים לי, ומבחינתו לא ישתנה דבר, אבל בכל זאת 1,600 מיליון משקי בית שמחוברים באופן ודאי ל-הוט או ל-YES, ישלמו את רכיב אגרת רשות השידור דרך החשבון.

דרך החשבון של הכבלים והלוויין. גברתי היועצת המשפטית, האם זה דבר מקובל לשלם לממשלה דרך חברה פרטית?

לא. התשובה היא לא. אולי אני אבהיר את הדברים כדי שגם מסגרת הדיון תהיה ברורה. אם אדוני רוצה להציע שינוי של מערך הגבייה באמצעות הצעת החוק הזאת, צריך להשתמש בפלטפורמה של הצעת החוק.

הצעת החוק הזאת לא יכולה להתקדם ללא מקור מימון. מקור המימון המוצע כפי שהוצג על ידי האוצר, נראה לי שהוא בלתי מקובל בעליל על רוב חברי הוועדה. אני לא רוצה להזכיר את נושא הדלק והדברים האחרים. זה עוד איזה סוג של מס עקיף לציבור. אנחנו ממש בעיתוי הכי גרוע מהבחינה הזאת. ועוד יותר כאשר אני שומע שיש אוכלוסיות שלמות שלא משלמות. כלומר, יש חצי עם פרייר שמשלם את האגרה ומשלם יותר כי קרוב לחצי אחר משתמט מהתשלום, והנה אנחנו רוצים לבוא ולהעלות לאותו חצי שמשלם, להעמיס עליו עוד יותר, כדי לממן לכולם. יש כאן משהו פסול.

למה לא משלמים? למה לא אוכפים את זה? מה הבעיה לאכוף?

למה צריך לשבור את הראש?

ציינו מגזר אחד שהוא מאוד בעייתי בנושא של תשלום אגרת רשות השידור, מגזר האוכלוסייה הערבית. אנחנו יודעים שיש בעיה של גבייה שם ולא רק לרשות השידור אלא להרבה גופים אחרים וכנראה שרשות השידור מתקשה שבעתיים.

אבל למה? למה יש בעיה?

עזוב, זה לא הדיון כרגע.

אני רוצה לדעת.

אני יודע למה אתה רוצה להגיע, אבל כרגע זה לא הדיון.

אולי שקלאר יכול להסביר.

לא, לא נסיט את זה. אנחנו לא בדיון כזה.

למה מפחדים להיכנס לשם? מה יקרה?

זה דיון אחר. חבר הכנסת כץ, אני לא רוצה לברוח מהעניין. אין לי בעיה. אני לא בורח מהנושא שאתה מנסה לכוון אליו.

אנחנו מפחדים?

תיזום דיון בנושא ונדון בו. אנחנו רוצים להיות תכליתיים ולהתקדם.

צריך לעשות דיון רק לגבי זה.

הכיוון שלנו צריך להיות העמקת הגבייה ולא ייקור האגרה. אנחנו מוכנים לתת לכם את כל הכלים האפשריים ולנסות לחשוב איך לבנות את הקונסטרוקציה המשפטית החוקית שתתאפשר.

אני רוצה להעיר לגבי הדברים הלכאוריים על קצה המזלג. ראשית, שתי החברות באמצעותן אדוני מציע לגבות את אגרת רשות השידור, אינן נוכחות כאן. הן לא הוזמנו לדיון מטבע הדברים כי הצעת חוק רשות השידור כפי שהיא מונחת בפני הוועדה איננה נוגעת להן. לכן מובן מאליו שצריכים לשמוע גם אותם.

אני יכול לעדכן אותך ולומר לך שהן יודעות על ההצעה. נכון שהן לא כאן, אבל רק לעדכן. הן יודעות על ההצעה מאחר שאני התחלתי לגלגל את הרעיון. אני יכול לומר שהן לא פוסלות אותו על הסף.

בדרך כלל, ככל שמדובר בתשלום חובה, לא מקובל להטיל את גבייתו על גופים ציבוריים אלא אם כן הם קשורים, אותם סכומים, באופן ישיר לשירות שהם נותנים. כך למשל כל נותן שירות או כל עוסק, גובה מע"מ על סחורה שהוא מוכר ומעביר לרשויות המס אבל הוא לא גובה דברים שאינם קשורים בשירות שהוא נותן.

דרך הטסט.

דרך הטסט היום גובים את אגרת רשות השידור. הייתה על זה בזמנו עתירה שהוגשה וצורת הגבייה הזאת במקרה הספציפי הזה אושרה. אגב, בזמנו בעת תשלום הטסט היו משלמים גם את אגרת הרדיו והסתבר שאנשים היו מוציאים את הרדיו לפני שהלכו לעשות את הטסט וכך פוטרים את עצמם מהתשלום. אז החליטו להטיל תשלום אחיד על כולם, תוספת אגרה, סכום נוסף על סכום האגרה המשולמת עבור רישיון הרכב וזה תשלום רוחבי בלי שנשאלת השאלה האם מי שמשלם את זה באמת מחזיק רדיו ברכבו, מתוך הנחה שרוב מחזיקי הרכב, אכן יש להם רדיו ברכבם. העתירה שהוגשה בעניין הזה נדחתה.

ואם יש כמה רכבים בבית?

לכאורה משלמים מספר פעמים.

זה מה שקיים היום.

כן.

אנחנו מדברים על המנגנון.

המנגנון לגביו שאל היושב ראש הוא לגבי אפשרות שמי שיגבה את תשלום אגרת רשות השידור יהיו חברות הוט ו-YES.

לא, ההצעה הראשונה הייתה דרך הטסט וההצעה השנייה הייתה דרך הוט ו-YES.

גם זאת הצעה מקובלת עלי. לדעתי גם היא טובה. אני לא פוסל אותה.

יכול להיות. אני לא בדקתי את זה ולא התייחסתי לזה. ראיתי את זה עכשיו פעם ראשונה.


בקשר ל-הוט ו-YES, מעבר לשאלה – וזאת הנקודה שרציתי להזכיר – הוועדה תצטרך לתת את הדעת על הנושא הזה מעבר לשאלה האם ראוי שחברות פרטיות תשמשנה כצינור גובה עבור גוף אחר, ואני מזכירה לכם שמדובר אמנם בגוף ציבורי אבל לא מדובר כאן בממשלה ממש. יש עוד שאלה והיא האם לא עלולה להיות בכך משום פגיעה בפרטיות. זאת אומרת, על ידי כך בעצם ייחשפו בפני רשות השידור כל הפרטים של לקוחות כל אחת מהחברות האלה והוועדה תצטרך לתת את הדעת לשאלה הזאת.


אני רוצה להזכיר שבכנסת הקודמת הייתה הצעת חוק של חבר הכנסת איתן כבל. הוא הציע ששתי החברות האלה יעבירו את הפרטים של לקוחותיהם לרשות השידור כדי שבידיה יהיה מאגר של כל אלה שיש להם מקלטי טלוויזיה כדי שרשות השידור תוכל לבחון מי מביניהם אינו משלם את אגרת רשות השידור. במהלך הדיונים הוועדה גיבשה הצעה שנדמה לי שאפילו התפרסמה לקריאה ראשונה, ואינני זוכרת אם הוחל עליה דין רציפות ואולי גברת לאה ורון זוכרת, לפיה הפרטים של הלקוחות יועברו לגוף שלישי, ואותו דבר פרטיהם של משלמי אגרת רשות השידור, ומה שתקבל רשות השידור, בעצם תהיה א' פלוס ב', לקוחות הוט, לקוחות YES, שזה א' פלוס ב', פחות ג', והתוצאה, ד', תועבר לרשות השידור ואלה יהיו בעצם אנשים שידוע שיש להם מקלטי טלוויזיה שהם לקוחות או של הוט או של YES ואינם משלמים אגרה. זאת אומרת, יש עוד כל מיני פתרונות שאפשר לחשוב עליהם כיצד להגיע לפוטנציאל של מחזיקי מקלטי טלוויזיה.

זה לא פותר את הבעיה שחלק גדול באוכלוסייה לא משלם והתשלום מושת על חלק אחר באוכלוסייה בגלל שחלק גדול לא משלם אם בצורת אגרה או בצורת תקציב מדינה.


אני שואל עוד שאלה. כיוון שהממשלה היא כל כך גמישה, וראינו את זה בנושא הרמטכ"לים כי היו ארבעה רמטכ"לים, היא יכולה גם לשנות את דעתה בקשר להפרטה. אם היא רואה שזה לא טוב לציבור, הציבור לא מסוגל לעמוד בזה ואי אפשר להטיל מסים, שיקבלו החלטה להפריט כמו בכל מדינה נורמלית, כמו באמריקה וברוסיה. באמריקה אין שידור ציבורי לאמריקאים.

חבר הכנסת כץ, מיצינו את הנושא הזה. לא נראה לי שהצלחת לגבש כאן רוב לעניין ההפרטה.

אני לא הבנתי בקשר ל-הוט ו-YES ובקשר לטסט, היועצת המשפטית האם ניתן לבנות תיאורטית מנגנון שלא גובה בצורה אוטומטית מכל מי שמגיע לטסט אלא ללקוחות אלו שסירבו לשלם בצורה רגילה. זאת אומרת, היום יש מנגנון של עיקולים, כל מיני מערכות שרשות השידור יודעת להשתמש בהם ברגע שבן אדם לא משלם, והשאלה היא ה אם אנחנו נותנים להם אפשרות תיאורטית להשתמש במנגנון של גבייה של סכום שלקוח לא שילם דרך מנגנון הטסט של הרכב, ברגע שהוא הולך לעשות את הטסט.

זאת אומרת שרשות השידור תעביר נתונים למשרד התחבורה וכאשר נהג מגיע לעשות טסט, הם יצטרכו לבדוק האם הוא שילם את אגרת רשות השידור או לא?

כן, אבל משרד התחבורה לא מעביר את האגרה לרדיו בחזרה לרשות השידור כאשר משלמים לו עבור הרדיו?

מעביר. בטח. בלי פרטים.

אם כן, יש מנגנון בין שני המשרדים.

אבל אין הצלבה.

זה דבר טכני. אנחנו חיים בעידן של מחשבים. לבנות מערכת הצלבה בין שני משרדים, זאת לא בעיה. השאלה אם זה יעיל. השאלה היא אם אני נותן לך עכשיו מנגנון, האם אתה יכול לעשות בדיקה במערכת שלך.

אני מזכירה לאדוני שכאשר מגיעים לטסט ובודקים את הרכב, היום עושים זאת מכונים פרטיים. הם הופרטו.

אבל מי ששולח ללקוח דרישה לתשלום זה משרד התחבורה. ברגע שהוא מקבל את הדף שכתוב בו שהוא צריך לשלם עבור הטסט, יהיה כתוב לו שבעקבות זה שהוא לא שילם אגרת טלוויזיה, מוסיפים לו שורה נוספת ושם יהיה כתוב שהוא צריך לשלם את האגרה.

רק כדי להבין את הצעתך, חבר הכנסת מילר. הכוונה היא שאתה נותן לאזרח שתי אפשרויות לשלם?

לא.

או בדרך המקובלת, ואם לא, במעמד הטסט?

אם הוא לא ישלם, לא יהיה לו טסט.

אתה מאפשר לו לשלם.

אז גם לערבים לא תהיה ברירה כי כדי לקבל טסט, הם יצטרכו לשלם את האגרה.

הערבים נוסעים בלי טסט גם היום. רבים. זאת עובדה.

אני מציע שלישיבה הבאה או מתי שיהיה לך נוח, אדוני היושב ראש, נבדוק את שתי האופציות.

מי בודק אותן?

צריך מחקר. קודם כל, לראות אם קיים מנגנון גבייה של השירות הציבורי על ידי חברות פרטיות. צריך לראות אם קיים מנגנון כזה בעולם.

זה דומה מאוד לחברות הדלק שגובות את הבלו.

אני מדבר על שידורים.

גם הבלו על הדלק הוא מס ממשלתי.

דבר שני, האם ניתן לעשות מנגנון שייתן אפשרות לשיתוף פעולה בין רשות השידור לבין משרד התחבורה.

מרכיב של אגרה או של מס הוא תשלום בלי קשר לשירות.

ערוץ 1 משודר בשתי הפלטפורמות באופן ודאי בכל חבילה. יש זיקה אחד לאחד.

אין בעיה. השאלה אם המנגנון הזה או מנגנון אחר, צריך לראות כלכלית אם אנחנו יכולים במנגנון כזה או במנגנון אחר להתגבר על התשלום שבעצם היום צריך להיות על האזרח. אנחנו מדברים כרגע על אופציה. החוק שנחקק בכנסת ב-1996 – ותקנו אותי אם אני טועה – כל שנה יש הפחתה של חמישה אחוזים.

לא. ב-2004.

אנחנו מדברים לא רק על ההפחתה אלא אנחנו מדברים על כך שההפחתה נעצרת ואנחנו מדברים על עלייה נוספת.

נכון. זה הרעיון שלהם.

מדובר כאן על סכום לא מבוטל שאיכשהו צריך להגיע לרשות השידור. השאלה אם האופציות שהצעת, אדוני היושב ראש, הן ישימות.

צודק.

דני, מה צודק? יושב ראש אגודת העיתונאים שאני מאוד מעריך אותו כעיתונאי, מאוד מעריך אותו גם כיושב ראש אגודת העיתונאים, מה צודק בהעלאת האגרה? למה הציבור צריך להשתמש בזה?

אני מדבר על מה שהיה קודם.

זה ויכוח אחר. זה החטא הקדמון.

יושב ראש הרשות רוצה להתייחס. בבקשה.

אני רוצה באופן כללי להתייחס למנגנון עצמו, למתודה ואחר כך ניכנס לפרטים כמו שכבר התחילו.


קודם כל, אנחנו צריכים להפריד בין מה לשלם, מי משלם ואיך משלם. הזכיר את זה עורך דין אציל בהתחלה, כאשר קפצו עליו בנוגע לאינטרנט. אני חושב שצריך כן לחתור היום, חבר הכנסת אקוניס הזכיר שהחוק הוא משנת 1965, אז האינטרנט עוד לא היה קיים, הטלוויזיה בישראל עוד לא הייתה קיימת. חוק רשות השידור מ-1965, אני שוב מזכיר, חתום עליו ישראל גלילי. באמת הגיע הזמן לשנות אותו. לכן ברגע שאנחנו נכיר ונצא מנקודת הנחה שכל בית אב היום צורך את השידור הציבורי וצורך אותו או במקלט הרדיו או במקלט הטלוויזיה או במחשב האישי שלו או בסלולר, והעולם הולך לשם, אז אנחנו כבר יכולים לקבוע מנגנון אחיד על מה משלמים ומשלמים על שידור ציבורי בכל אחד מהאמצעים האלה.


אז צריך להיכנס למנגנון של איך. איך מממנים את זה, איך משלמים את זה, ואז אפשר לפי ההצעות שהועלו כאן, בין אם זה הטסט שהוא מגביר את האכיפה. ואגב, בלי קשר אנחנו נעשה בדיקה לגבי האכיפה וגם לגבי ההצעה הספציפית שלך, חבר הכנסת מילר. אני אומר שנחליט קודם כל על מה משלמים. שידור ציבורי. אם אנחנו מגיעים להנחת עבודה שכל בית אב בישראל יכול גם לצרוך את השידור הציבורי, המנגנון הוא אחר לגמרי ואז אתה יכול באמת לנתק את הזיקה מהרכב או מאמצעים אחרים. בעולם משלמים לפי חשמל, יחד עם חשבון החשמל, משלמים בארנונה ויש שיטות שונות בעולם.

מי שלא משלם לא ארנונה, לא חשמל ולא מים, לא משלם אגרה.

מר גילת, בקשר להערה ה אחרונה שלך. יש מקום בעולם שזה נגבה דרך הפלטפורמות שמשדרות?

אנחנו יכולים לבדוק את זה. אני חושב שלא כך, לא במתכונת הזאת. צריך לבדוק את זה. אפשר לחשוב גם על שיטות נוספות, כמו ביטוח לאומי.

איפה זה נעשה דרך חשבון החשמל והארנונה?

דרך החשמל, בגרמניה ובמקומות נוספים.

כלומר, גם רשות השידור בגרמניה משולמת דרך חשבון החשמל.

כן. יש גם מקומות שזה דרך הארנונה. אפשר להביא את זה לישיבה הבאה, את הנתונים ואת אמצעי הגבייה.

אנחנו נשמח לקבל סקירה של שיטות הגבייה במדינות דומות לנו, ולבחון את ההתייחסות.

אגב, ערן, אם זה דרך חשבון החשמל, אתה לא צריך להעלות את המחיר.

אפשר להפחית.

בוודאי. אז תהיה מאה אחוזים גבייה.


היום אנחנו מחלקים את האגרה לשניים: אגרת טלוויזיה והתוספת שהיא אגרת הרדיו. בואו נדבר אם אנחנו הולכים על ההנחה הזאת של אגרת שידור ציבורי שכוללת את שני המרכיבים, אם אנחנו הולכים לשיטת הגבייה המאוחדת של שניהם.

תחזור על הדברים.

אם הנחת העבודה היא שאנחנו גובים עבור שידור ציבורי שצורך כל בית אב לפי הנחת העבודה, לפי מה שקורה במציאות הטכנולוגית של היום, אפשר כבר לחשוב על איחוד בין אגרת הרדיו ואגרת הטלוויזיה ולקרוא לזה אגרת רשות השידור ולגבות אותה באחד מהאמצעים עליהם התחלנו לדבר.

אני בעד.

גם החוק שלהם, במידה שהולכים על מהלכים כאלה או אחרים, גם הציבור צריך לדעת מה התקציב של כל דבר ודבר בתוך רשות השידור, כך שזה לא יהיה איזשהו בור שכתוב רשות השידור וכל מה שנכנס לשם, צריך להתפזר בפנים. שתהיה שורה לכל דבר.

הציבור, מה שהכי מעניין אותו זה כמה הוא משלם. הוא ירצה לדעת שהוא לא משלם יותר משנה הבאה והוא ישמח לדעת שהוא משלם פחות. המרכיבים הפנימיים מה הולך להפקות אינטרנט ומה הולך להפקות רדיו או הפקות טלוויזיה, פחות מעניין אותו. מעניין אותו איזה מוצר הוא מקבל בסוף, לאורך זמן, וכמה הוא משלם.

הוא כבר משלם פחות.

סיכמנו שאנחנו מקבלים מכם סקירה לגבי דרכי הגבייה בעולם והתייחסות לשתי ההצעות שהעליתי כאן: האחת, לגבי גבייה דרך הפלטפורמות, והשנייה, גבייה דרך אגרת הרכב בלבד.

מה הפתרון ל-DTT? אם אנחנו הולכים על שתי הפלטפורמות, צריך להכניס גם את הנושא הזה.

ברור. אף אחד לא יהיה פטור.

אם כן, שלוש פלטפורמות.

ברור. ב-DTT אין לך תשלום שוטף ואתה עדיין צריך ללכת בגישה המסורתית. יכול להיות שרכישת מכשיר DTT תלווה ברישום כלשהו, בהצהרה לרשות השידור.

הנושא של האגרה הוא לא מהתענוגות הגדולים של רשות השידור.

כמה עובדים יש לך במחלקת הגבייה?

117.

המעבר לשיטות האלה גם ייעל מאוד את מחלקת הגבייה.

חלק מההצעות מייעלות את זה.

מה אתם עושים כאשר במגזר היהודי מישהו לא משלם? באיזו דרך אתם אוכפים את זה?

אין כאן הפרדה לגבי הטיפול במגזר היהודי לבין מגזר אחר.

מעקלים.

מה אתם עושים?

עיקולים.

מה אתם עושים למי שלא משלם?

יש שורה של פעולות, כולל התראות, כולל הוצאה לפועל.

למה אתם לא עושים את זה במגזר הערבי?

מי אמר שלא עושים את זה?

אני הבנתי שלא עושים.

אולי זה לא יעיל, אבל עושים.

מנסים אבל לא מצליחים.

אנחנו מנסים לבנות כאן נוסחה שבסופו של דבר תאפשר לנו לא להעלות את האגרה לכלל הציבור.

אנחנו רוצים להוריד את האגרה.

יפה. צריך לראות נוסחה מתמטית. אני מצטרף לכל הבקשות שהועלו כאן מרשות השידור ואני מבקש גם לדעת האם אפשר לראות את המטריצה של הזיקה בין האחוזים של הגבייה לבין המעטפת שקשורה לכמה צריכה לעלות הרפורמה. אדוני יושב ראש הרשות, אני מבקש לבנות לנו, אם אפשר, את המטריצה. זאת אומרת, היום אתה עומד בכך וכך אחוזי גבייה, ברגע שאתה עולה מבחינת אחוזי גבייה - ואנחנו משתמשים באחת השיטות שהוצעה כאן – כמה כסף אתה מקבל לכלל הרפורמה.

נשאר לך עודף.

אין לי בעיה אבל אני רוצה לראות מספרים. יכול להיות שאנחנו נזהה שעדיף לנו ללכת על המנגנון שהוא בסך הכל מנגנון שנותן לך כלים לגבייה וזה מפחית מאזרחים את עשרת האחוזים שהם צריכים עכשיו איכשהו לשלם.

אתה מדבר על תוספת שרוצים להוסיף.

לא. יש את החמישה אחוזים שהיו צריכים לרדת אבל הם לא יורדים ואז עוד חמישה אחוזים בשנה הבאה. זה עשרה אחוזים.

15 אחוזים. אין ספק שאם עוברים לשיטה של חברת חשמל לדוגמה, שהיא השיטה של מבנה אחוזי גבייה ואולי אפילו יותר ממספר הטלוויזיות שקיימות, זה אומר שאפילו אפשר להפחית את האגרה באחוזים ניכרים. נגיע לישיבה הבאה ונקבל נתונים יותר מסודרים.

עדיף לתת פטורים לאוכלוסיות או לאזרחים שזקוקים לכך מאשר להתעלם מהאוכלוסייה שבצורה שיטתית לא משלמת.

עוד שאלה. בעיית האגרה נובעת מכך שאנשים באים ואומרים שאין להם מקלט?

היא נובעת משתי סיבות ובואו נקרא לילד בשמו. יש אנשים שמסתכלים על האגרה כתשלום עבור צפייה בטלוויזיה ולשיטתם – רוב האוכלוסייה, כמו בכל המדינות – לא צופים בערוץ הציבורי ואז אין להם את המוטיבציה לשלם. הם באים ואומרים שהיות שהם צופים רק ב-הוט או רק ב-YES או רק בערוץ 2 או רק בערוץ 10 – וזאת המציאות, כי כאשר אנחנו משדרים תוכנית מצוינת על משפטי נירנברג ביום השואה הבין לאומי, צפו בזה ארבעה אחוזים. האח הגדול ששודר באותה שעה, צפו בו קרוב לשלושים אחוזים, שזה מיליון צופים מול מ אה אלף.

ארבעה אחוזים צפו במשדר הזה?

כן.

רמת הוולגריזציה שוברת שיאים. רמת הוולגריזציה באח הגדול השנה שברה את כל השיאים.

אני לא יודע מה זה האח הגדול. תגיד לי מה זה האח הגדול.

אחרי כן אני אומר לך. זה מתחיל מזה שגם מחזיקי מקלטי הטלוויזיה, מבחינתו הוא מחזיק מקלט טלוויזיה, הוא צופה בערוץ 2 ובערוץ 10, ואם הוא לא צופה בערוץ 1, אין לו עניין לשלם. זאת הסיבה העיקרית השורשית שבשיטת הגבייה הקיימת.

ברור שהם לא רוצים לשלם, אבל יש חוק.

בסדר, יש חוק. אז מגיע השלב הבא והוא הניסיון לגבות מהאנשים הללו באמצעים. יש לנו משרדי עורכי דין שיושבים מולם וגובים וקונסים אותם. יש לנו גובים שעוברים בסיורים. אגב, גם במגזר המתנחלים, לצערי, לא בדיוק יש שם מוסר גבוה לתשלום אגרה.

לא יכול להיות.

כן. קח את זה בחשבון.

גם להם אין אמון.

צריך להגיד בגילוי נאות שגם אתה מתנחל.

נכון. גם שם יש בעיה. יש בעיה באוכלוסייה הישראלית במוסר תשלום האגרה.

השאלה כמה אחוזים מתוך אותם אנשים שלא משלמים אומרים לך שאין להם בכלל טלוויזיה. מה האחוז הזה? השאלה אם הם משקרים או לא משקרים

אין לי נתונים לגבי מי משקר ומי לא.

שר האוצר למשל, אין לו טלוויזיה והוא לא משלם אגרה.

אם כן, מה אחוז אלה שטוענים שאין להם טלוויזיה?

אני לא יודע לומר. אין לי כאן את הנתונים. יש עוד נקודה נוספת שמשום מה דילגו עליה ולא קיבלו את ההנחה. אם תעשי סקר בקרב הצעירים, תראי שיותר ויותר צעירים מפסיקים להחזיק מקלט טלוויזיה וצופים בטלוויזיה באמצעות האינטרנט. גם זה נתון שמתחיל להשתנות ואין לנו בדיוק את המספרים. הדברים האלה הם במציאות משתנה וקצת קשה להביא את הנתונים המדויקים.


אני מציע, כמו שהציע היושב ראש, שבדיון הבא נקיים דיון בנושא האגרה וכל מה שמשתמע מכך ונביא את כל הנתונים ואת כל האופציות האפשריות.

אנחנו רוצים להתקדם.

אני רוצה להגיד למה אני שואלת את השאלה.

הבנתי למה את שואלת. הוא אמר שהוא יענה לך. אדוני המנכ"ל או היושב ראש, מי מביניכם שירצה לענות, אחת הבעיות העיקריות שעיכבה את התקדמות הרפורמה הייתה יחסי העבודה ברשות ופתרונות ההתייעלות וההסכמים עם העובדים. איפה הדברים עומדים במישור הזה נכון להיום?

המנכ"ל ירחיב, אבל אני אומר שאנחנו צועדים צעד גדול קדימה. רוב עובדי רשות השידור כבר חתומים על הסכמי השכר.

מה זה אומר רוב?

רוב הארגונים. המנכ"ל יפרט.

אחת הבעיות בתהליך הממושך שלקח כמעט ארבע שנים בהסכם הקיבוצי, הרשות מחולקת בראש ובראשונה לשתי קבוצות: האחת, אגודת העיתונאים, השנייה, ועדים שונים שנמצאים תחת אחריות ההסתדרות. לקח קצת זמן. נכון להיום, למעט שלושת-רבעי ועד שנקרא ועד המשולב, כל השאר חתמו, אגודת העיתונאים, טכנאי הרדיו, טכנאי הטלוויזיה, איגוד המח"ר של האקדמאים של רשות השידור. כולם חתומים. נשאר כרגע קושי מסוים שאני מקווה שאולי היום אחר הצהרים בפגישה עם הוועד המשולב ייפתר, וגם חלקו בדרך לחתימה.

גם העיתונאים לא חתומים.

יושב כאן דני זקן והוא יאמר בדיוק.

חברים, את הוויכוחים ביניכם תעשו בחוץ.

יושב כאן ברק שטרוזברג, הממונה על השכר והוא יכול להרחיב בעניין. מנקודת הראות שלנו, למעט הוועד המסוים שלא נמצא בלופ של החתימה, כל זה מאחורינו. יכול להיות שיש שפצור פה ושפצור שם, אבל זה מסודר. כל מה שרשות השידור לקחה על עצמה עם האוצר בכל מה שנוגע להסכם הקיבוצי החדש, אמור לסדר את כל הנושא של השכר, של גמישות ניהולית, של התייעלות, זה פחות או יותר מאחורינו.

אכן אדוני היושב ראש, אנחנו באמת מאמינים שהשעה היא שעה היסטורית, שעה של חלון הזדמנויות נדיר. חלון ההזדמנויות כאן הוא נדיר. התחנה הזאת של הרפורמה של החתימה על הסכם השכר כבר כמעט מאחורינו, כמו שאמר המנכ"ל. התחנה השנייה היא באמת החוק. התחנה השלישית שבעצם תניע את מתג ההפעלה של הרפורמה הוא הסכם המימון ולכן אנחנו מודים לך על מה שאמרת כבר בהתחלה, על הקצב המהיר שאתה רוצה לנהל את הישיבות כי באמת חשוב שנגמור את זה כמה שיותר מהר ונוכל להוציא את הרפורמה סוף סוף לדרך.

עוד שאלה. היכן עומדים נכסי הנדל"ן של הרשות?

אחד הנדבכים של הרפורמה הוא הנושא הנדל"ני. הוא סבוך מכדי לפרט אותו עכשיו. אחד העקרונות של הרפורמה הוא איחוד פעילות רשות השידור בשלושה מתחמים גיאוגרפיים בלבד.

ומה קורה עם הנכסים שאתם מפנים?

יש הסדרים גם לגבי רוממה.

זה עולה הרבה כסף.

למה הכוונה?

הכוונה היא לבנות את קריית רשות השידור בשערי צדק בתמורה לנכסים האלה.

לא נשארת תמורה עודפת?

אדוני היושב ראש, יושב ראש ועדת החינוך שהוא אחראי על הטלוויזיה החינוכית אומר דבר נבון ביותר. יש מקום ענק ברמת אביב שבו יושבת הטלוויזיה החינוכית. כל השטחים שלכם בלב העיר יכולים לעבור לשם. גם אולפני טלוויזיה, גם אולפני רדיו. למה אתה צוחק?

החוק אומר ירושלים.

לא, אני מדבר על השלוחה התל אביבית. לא ביטלנו את ירושלים. המרכז הוא בירושלים.

יש כאן מנגנון שממומן על ידי המדינה.

יש מקום לחשוב על איחוד הטלוויזיה החינוכית ורשות השידור במובנים הפיזיים.

הכוונה שלי היא שלא נוצר שום ערך מפינוי הנדל"ן שאתם מפנים.

חלק גדול מנכסי הנדל"ן לא שייכים לנו, חלקם בכל מיני ורסיות שהאוצר והחשב אומרים שלי זה.

וזה בטוח שזה שלהם? יכול להיות שזה הרבה כסף. יכול להיות שאולי האוצר לא עוזר בשורה התחתונה כמו שהוא אומר שהוא עוזר.

זה בטוח הרבה כסף והשאלה היא של מי הכסף.

על איזה סדר גודל של סכומים מדובר?

רק הטלוויזיה תשעים מיליון.

יש נייר מסודר בעניין של הנכסים? אני מבקש להציג אותו לוועדה כדי שנבחן מה מידת הסיוע. אולי האוצר נהנה כספית מהרפורמה.

ברשותך אדוני היושב ראש, בקשר לנתונים או הסקירה שהוועדה רוצה לקבל מרשות השידור ביחס לאפשרויות השונות לגביית אגרת רשות השידור. אני חושבת שנאמרה כאן על ידי מר גילת איזושהי הערה שלא זכתה למספיק תשומת לב ואני חושבת שהוועדה צריכה להגיב לגביה.


מר גילת אמר שככל שמדובר בגבייה למשל דרך חשבון החשמל או בצורה כזאת, מדובר בגבייה מכל בית אב. זאת אומרת שקוטעים את הזיקה בין השאלה אם כל בית אב מחזיק במקלט טלוויזיה או מכשיר אחר לבין עצם גביית האגרה. דהיינו, במילים אחרים, מה שמוצע כאן אגב הדברים הוא להטיל על כל בית אב בישראל בארץ תשלום אגרת טלוויזיה, בין אם יש מקלט טלוויזיה ובין אם אין, בין אם הוא צופה, זאת אומרת, אם נאמרה כאן בתחילת הישיבה איזושהי אמירה נגד האפשרות של גביית אגרה ממי שצופה בטלוויזיה באמצעות מחשב או ודאי באמצעות מכשיר סלולר, הרי שהיום זה יהיה עוד יותר רחב מזה כי יכול להיות בית אב שאין לו לא סלולר, לא מקלט טלוויזיה ולא מחשב ובכל זאת הוא יחויב בתשלום האגרה.


חברי הוועדה צריכים להיות מודעים לכך.

הוא יכול להצהיר שאין ברשותו מקלט טלוויזיה.

מציעים כאן איזשהו מס כללי. זאת כבר לא אגרת רשות השידור אלא זה מס רשות השידור.

לדעתי זה היה אמור להיות חלק מהמס הכללי ולא היה צריך לעשות אגרה משודרת של רשות השידור.

חלק מהרציונאל הוא שהאגרה היא נפרדת והיא לא תלויה בתקציב המדינה.

שידור ציבורי בסופו של דבר משדר גם למי שלא רואה, כי למה אתה רוצה שידור ציבורי? הוא מעביר תכנים מסוימים, מסרים מסוימים, הוא משרת את האינטרס הכללי לכאורה ולא רק את מי שצופה, אבל כרגע אנחנו לא מחדדים את זה עד לפינות האלה.

ההנחה היא שבמצב הנוכחי, במצב הטכנולוגי של היום, להבדיל מ-65, כל בית אב מסוגל לקלוט את השידור הציבורי באחד מהאמצעים שאמרתי: רדיו, טלוויזיה, מחשב.

היום גם בהרבה רכבים יש טלוויזיות. היום זה מתפשט להמון דברים. היום אין משרד או כל מקום עסקי שאין טלוויזיה. הטלוויזיות כל כך זולות, כך שבכל מקום אתה רואה את המסך.

אני אומר דבר הפוך. אם החוק לא יתוקן, אנחנו נמצא את עצמנו בעתיד הקרוב במצב שאנחנו לא יכולים לגבות אגרה כי אנשים כבר משליכים את מקלטי הטלוויזיה ומשתמשים במסכים אחרים כדי לראות ולשמוע את השידור הציבורי.

כמה כאלה יש?

יותר ויותר.

בשנת 2000 קראתי בעיתון אמריקאי שבשנת 2010 לא תהיה עיתונות מודפסת בעולם ו נדמה לי שהעיתונות המודפסת גם הלכה והתחזקה.

תראה מה קרה ל"ידיעות אחרונות".

אתמול השיקו עיתון היי-טק.

גם הספידו את הטלוויזיה.

לא, אני לא מספיד את הטלוויזיה אלא את מקלט הטלוויזיה.

עדיין אדוני היושב ראש, בזכותך וגם בזכות הערוצים המסחריים שקיימים כאן ולא רק הנציג של הוט ו-YES בו ידובר בשעה הבאה, עדיין מדורת השבט היא מכשיר הטלוויזיה בכל סלון כמעט, לבד מהסלון של שר האוצר.

והסלון שלי.

כבוד היושב ראש, ההצעה שלך מבחינה כלכלית וציבורית היא הכי נראית, יש לה נראות ויש לה חסכון.

מה ההצעה?

ההצעה היא לא לבטל את צורת הגבייה הזאת.

נעמי ברזני, נציגת הסתדרות האקדמאים, לשכת המבקרים. ידבר רק מי שנרשם לדבר ומי שלא נרשם ומעוניין לדבר, שיעביר פתק.

הסתדרות האקדמאים מתנגדת לסעיף ספציפי בחוק וזאת בעצם התנגדות להגבלת תקופת הכהונה של המבקר הפנימי.

גברת ברזני, הוועדה שומעת כרגע הערות כלליות להצעת החוק.

תמתיני בסבלנות לסעיף הרלוונטי. עורך דין מוטי שנבל, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים. גם אתה בעניין סעיף 8?

בנושא של סעיף 23 ועניין של מבקר פנימי, אבל הערה כללית. ההצעה שלנו היא למחוק את הסעיף הזה לחלוטין מהצעת החוק. יש חוק ביקורת פנימית.

זאת הערה מאוד כללית.

יש חוק ביקורת פנימית שמסדיר ביקורת פנימית במוסדות ואין היגיון שיהיו הוראות למבקר פנימי ברשות שדות התעופה.

יהיו כאן עוד כמה סעיפים שיימחקו ויהיו כאלה שיתווספו.

תודה רבה. דני זקן, יושב ראש אגודת העיתונאים.

חבר הכנסת כץ, אני שמח שמיתנת את הדברים בצורה שאתה מדבר כאן. בשבוע שעבר בוועדה אחרת אמרת דברים חריפים הרבה יותר והתרת את דמם, ואני עדיין מצפה להתנצלות.

אני מבקש ממך התנצלות משום שאני לא חזרתי בי ואתה אל תגיד לי. אני לא עומד בפניך למשפט. כשאתה מדבר, אני אפילו לא יכול להגיב ואתם מדברים עשרים שנים, 365 ימים בשנה, חוץ מיום כיפור ולאף אחד אין אפשרות להגיב. כשאומרים עליכם פעם אחת מילה, אתם קופצים. אתם כל כך רגישים ואסור להגיד לכם מילה. הם מדברים כל השנה וכשמישהו אומר להם מילה, הם קופצים. אי אפשר להעיר להם הערות.

אדוני היושב ראש, חבר הכנסת כץ פעם אחת יוזמן לתוכנית ויוכל להתייחס.

לא. אני מעדיף לא להופיע אצלם.

יש לו ערוץ שלו.

אני רוצה להזמין אותך למועצת העיתונות.

זקן, אלה לא הערות כלליות לחוק.

אם מותר לי הערה. חבר הכנסת כץ, שאני מכיר אותו הרבה שנים, לא רק שאין לו טלוויזיה אלא אני חושב שגם אין לו רדיו.

דני זקן ברשות הדיבור. אולי תאפשר לו לומר את הדברים? תודה.

הייתה הערה בנושא חתימת ההסכמים. אגודת העיתונאים בשם עיתונאי רשות השידור חתמה על ההסכם עם הרפורמה. יש כמה השלמות ונספחים שצריך להשלים. אנחנו חתומים והכל תקף, למי שהיו ספקות.


לגבי הנושא של האגרה. ההפחתה הייתה החטא הקדמון והיא הביאה לגירעון של מיליארד ו-300 מיליון שקלים בשנים האחרונות. היא זו שהביאה בעיקר – לא רק היא אלא יש עוד הרבה דברים אבל היא אחד הדברים העיקריים – למשבר והצריכה את הרפורמה. שילמנו בזה ב-700 אנשים שהולכים הביתה, בשינויים גדולים מאוד בתוך משכורות ודברים אחרים ברשות השידור. צריך לממן את זה. אחד הפתרונות הוא העלאת האגרה כי זה פתרון של החטא הקדמון. אם זה לא יבוא בגלל שתהיה צורת גבייה אחרת שתביא יותר אחוזים, בסדר, אנחנו נתמוך בעניין הזה. יורדים על ערוץ 1 ואומרים שהם לא משדרים טוב והם לא מספיק טובים, אבל לשם כך צריך את הכסף. לשם כך צריך את המימון וחלק מהמימון צריך לבוא מהציבור כמו בכל מדינה מתוקנת, חבר הכנסת כץ, שיש בה שידור ציבורי, כולל בארצות הברית ואחר כך אני אפרט לך.

אנחנו נסייע ליושב ראש ולמנכ"ל להציג את הנתונים, אבל נתון אחד רק לסבר את האוזן. מדינת ישראל היא המדינה שבה משלמים הכי פחות אגרה בהשוואה לכל העולם המערבי והזכרתי את זה בדיון קודם, למעט אלבניה, ואנחנו נביא את הנתונים הללו.


הערותינו הכלליות לחוק רשות השידור, הפרטניות, יימסרו בהמשך כאשר חלקן נוגעות בעיקר לקשר הדוק מדיי בין הדרג הפוליטי לבין בחירה של אנשי מקצוע בתוך רשות השידור. לגבי זה אנחנו נעיר את הערותינו בצורה פרטנית. תודה.

תודה. חני לוז, רכזת תדמי"ת.

הערה לגבי הנושא של גבייה דרך הרכב. היום כבר מצב הגבייה, אין זיקה בין קשר למי שמשלם לבין צריכה של שידורי רשות השידור, בין אם זאת טלוויזיה כשיש וידאו ו-DVD וכל מיני מכשירים לבין זה שברכב יש MP שמתחבר ויש את הדיסקים וכולי. אם אתה תמשיך לגבות דרך הרדיו, אתה תגרום עוד עוול חברתי כי השכבות הגבוהות לא יוציאו את זה מהכיס שלהן כי יש להן רכב ליסינג והמעסיק משלם את זה. מי שישלם את זה, יהיו השכבות הבינוניות ומטה.

אנחנו התכוונו לומר שמי שלא משלם את האגרה דרך הבקשה הרגילה, תהיה אפשרות לגבות דרך הטסט.

שוב, אתה לא נוגע בשכבות מסוימות חזקות כלכליות.

אני רוצה לגעת בזה שצריך לשלם אבל מישהו לא רוצה לשלם. רק אליו אני מתכוון. אני לא מוכן שחלק מהמדינה ישמור על החוקים אבל מנגד יש חלק שמצפצף.

במיוחד אלה שעושים את זה על רקע אידיאולוגי.

הטענה שלך נכונה אבל הפתרון הוא דרך מנגנון אחר ולא דרך הרכב. הכסף לא בא מכיסו של האזרח ושוב אתה תיצור אי צדק חברתי באגרה.


כדי לעשות מנגנון גבייה יותר רוחבי שכולם ישלמו אותו, אם זה דרך חשמל, ארנונה או ביטוח לאומי או משהו אחר, צריך באמת להבטיח תמורה לכל הציבור שמקבל את התמורה שלו מהאגרה הזאת, ויש בהחלט ציבורים שלמים שמרגישים שהם לא מקבלים את התמורה שלהם, ואני אשתמש במה שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי, אם זה לגיטימי לא לשלם מס, אז יש גם את אוכלוסיית המתנחלים ואוכלוסיית חרדים שלא מקבלים את השירות מרשת ב' ואפשר לומר בצורה יותר חריפה, שהם אפילו נלחמים באותם ציבורים. לכן, אם זה לגיטימי שהם לא ישלמו, גם אנחנו נהיה לגיטימיים. אני מציעה שהחוק יכלול מנגנון של פיקוח שהשידורים מייצגים את מגוון הציבורים ואפשר יהיה לפקח על זה. היום החוק לא כולל את זה. ההצעה הזאת לא כוללת את זה.

יש כברת דרך ענקית כדי לאזן את השיח הציבורי במדינת ישראל. ענקית. גם אנשים מהמחנה שלי, חלקם מרגישים שהם לא מיוצגים. לא אני חלילה, לא באופן אישי וגם לא באופן תפיסתי, אבל כלי התקשורת – ואת זה אני אומר באחריות מלאה – המאוזן ביותר שמשקף את השיח הציבורי בצורה הכי טובה במדינת ישראל, זאת רשות השידור, גם ברדיו וגם בטלוויזיה. גם בתוכניות מסורת, גם בתוכנית דת, גם בתוכניות היסטוריה.

אני עוקבת אחרי השידורים האלה.

גם אני.

תודה. נילי בן גיגי, מנכ"ל זכות הציבור לדעת.

כמי שעומדים מאחורי הרעיון של גביית אגרת השידור על ידי אגרת הרכב בלבד, אני רוצה לנסות לנמק את הלוגיקה שעומדת מאחורי זה כי אני מכירה את ההתנגדות הראשונית לכך.

בדיון הבא אנחנו נדון בכל השיטות האלה. הערות לרפורמה.

קודם כל, לגבי עניין הזיקה שהזכירה היועצת המשפטית. כיום גם מי שמחזיק טלוויזיה , גם אם הוא מקולקל, גם אם אין לו בכלל קליטה באזור מגוריו, עדיין הוא משלם. כלומר, היום בפועל אין זיקה.


ההצעה דרך הרכב, להבדיל מחשמל או ארנונה כמו שעלה כאן, הרעיון שעומד מאחורי זה הוא סוציאלי. כיום אדם, בין אם יש לו מקלט טלוויזיה אחד או עשרה פלזמות בווילה של שלוש קומות, שניהם משלמים אותו דבר. החוק הוא לא סוציאלי וגובה הגבייה זהה אצל כולם. הרעיון בהצמדה לרכב הוא שאדם שאין לו רכב, מן הסתם זה מעיד על רמת הכנסה נמוכה יותר, להבדיל מאדם שיש לו נניח שלושה רכבים ולכן ייגבה ממנו סכום גבוה יותר. הרעיון הוא סוציאלי, יותר הגינות חברתית בתשלום הזה.


רווח נוסף שיש כאן, וזה לא עלה ואני רוצה לציין אותו.

ביקשתי לא להתייחס לשיטת התשלום אלא לרפורמה. אני אוהב את מה שאת אומרת, אבל עכשיו זה לא הזמן. בעוד רבע שעה יש לנו דיון אחר ואני רוצה לפחות להקריא סעיף אחד מהחוק.

באופן כללי אנחנו מאוד מברכים על הצעת החוק הזאת. אין ספק שהיא טובה יותר מקודמותיה. אנחנו מאוד שמחים לראות אותה. יש בה מספר דברים שיצטרכו לשנות אבל אתייחס אליהם כאשר נגיע לסעיפים כאשר אחד מהם הוא עניין הפרסומות. אם אנחנו מדברים בגוף שידור ציבורי, הוא צריך להיות נקי עד כמה שאפשר מהדבר הזה ושיטת הגבייה כפי שהוצעה כאן תסייע בכך. תודה.

תודה. ירמי קדושי, הפקות המזרח.

רשות השידור באמת היום לא פונה לרבים באוכלוסייה בישראל וזה דבר הדורש תיקון. הסלוגן הזה האומר שיש תמורה בעד האגרה, הוא רק סלוגן ואמירה אבל זה לא באמת מתבצע בשטח.


יש ציבור שלם גם בפריפריות, בעיירות הפיתוח ובמקומות אחרים, שהשירות הציבורי לא פונה אליו וחבל מאוד שזה כך, כי אז הבן אדם שמשלם את האגרה, אותו ציבור שכן משלם אגרה, לא מרגיש את העניין הזה של אמנם צריך לשלם את האגרה בגדר החוק, אבל הוא לא מרגיש את התמורה בעד האגרה. חבל מאוד שזה כך.


היום מדברים יותר על הטכנולוגיה, על טלוויזיה רב ערוצית ועל איך לגבות את הכסף כאשר יש אינטרנט וחבל מאוד שאף אחד לא מדבר על איך לפנות לציבורים האלה. יש היום טלוויזיה רב ערוצית ויש יותר תדרים. אני חושב שכדאי שיפתחו כאן עוד אפיקים לציבורים נוספים במדינה, אם זה ציבור מזרחי ואם זה ציבור ולתת חיזוק לרשות השידור הציבורי לפנות לכל חלקי האוכלוסייה באפיקים נוספים ובערוצים נוספים בטלוויזיה, ולחזק את זה בחסויות ובפרסומות שקיימות באינטרנט ולא מפריעים למהלך השידור עצמו. אני לא מדבר על עצירת סרטים באמצע, אלא לתת חסויות ופרסומות כמו שיש היום באינטרנט ובמקומות אחרים.

מה זה שידור מזרחי?

כמו במדינות אחרות בעולם, יש מספר ערוצים שפונים לאוכלוסיות. אם מדובר בערוץ ציבורי שפונה לשידור לפריפריות, לשכונות, לעיירות הפיתוח, למזרחים, לרוסים, לאתיופים, יכול להיות לנוער והנוער בכלל לא מחובר לשידור הציבורי. זה צריך לבוא לידי ביטוי בערוצים נוספים שיוקצו לכך ואפשר בלי הרבה כסף לתת תכנים שיכולים לקנות בחוץ. לחזק את זה לא על ידי תשלום האגרה ולהטיל עול על הציבור לשלם עוד אגרה אלא לתת יותר פרסומות וחסויות שלא באים במהלך השידורים אלא בין השידורים.


בקטע של החוק יש את הקטע של נציגויות שיש בוועדה ברשות ולא ראיתי שם אף נציג מהשכונות ומהעיירות הפיתוח, נציג שמדבר על הפריפריות וזה מאוד חשוב שהוא יהיה שם, ובנוסף לכך נציג שמדבר אל הנוער הישראלי שגם הוא חלק מהעם.

נגיע להרכב הוועדה ואז תוכל להעיר את ההערה הזאת. תודה רבה.


עידו אור, מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה.

שתי הערות קצרות. מבחינת איגודי היוצרים אנחנו עוד נגיש את ההתייחסות שלנו לחוק בצורה יותר מפורטת.


הערה אחת כללית. הדיון כאן, אני שמח שהוא בוועדת החינוך, כי יש התייחסות לחוק הזה כאילו הוא חוק כלכלי לחלוטין.

זאת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולועדת החינוך.

אני יודע ואני שמח. הדיון שהיה כאן היום עסק רק בענייני כספים.

כי זה תנאי מקדמי. בלי הכסף לא יהיה שום דבר.

בסדר, אבל השאלה גם מה עושים עם הכסף.

קודם כל שיהיה כסף. לא הבנת אבל אין לך את הכסף.

השאלה איך הכסף הזה מתחלק ולאן הוא הולך אחר כך בסופו של דבר.

קודם כל שיהיה.

הערה אחת נוספת. דובר כאן על רשות ציבורית או על רשות ממלכתית. נכון להיום, ברגע שוועדת האיתור ממונה על ידי גוף פוליטי, כל העניין הציבורי הופך חזרה לממלכתי ואין כאן שום עניין ציבורי. זה מייתר את כל המסלול בדרך של מי ממנה את מועצת המנהלים או לא. ברגע שהממשלה ממנה את ועדת האיתור, בזה מוססתם לחלוטין את הנושא.

מי לדעתך צריך למנות?

בנק לאומי. בנק הפועלים.

למה ראש ממשלה כשיר ושופט לא? למה ראש ממשלה כשיר למנות מועצה של גוף ציבורי ושופט לא? יש מספיק אנשי מקצוע מהאקדמיה. לא חייב להיות שופט. יש אנשים שזה תחום עיסוקם.

אותם אנשים יאתרו אנשים למועצה.

אבל כרגע ועדת האיתור שתאתר את המועצה, ממנה אותה הממשלה. כך כתוב בחוק.

זה לא ויכוח פנימי ואני מקווה ששמעת את הערת היושב ראש. תציעו הצעות.

תודה. גדי בן יצחק, חבר ועד אגודת העיתונאים.

אני רוצה להודות ליושב ראש על המהירות בה מביא את הנושא לדיון וכמו כן אני רוצה להודות ליושב ראש ועדת החינוך. אמנם זאת פעם שנייה או שלישית שמתקיימת ועדה משותפת, ואני שמח שהפעם זה היה מהיר ולעניין. הכסף הוא תנאי מקדמי. כאשר דיברו על הרפורמה ברשות השידור, יש לפחות שני דברים מקדמיים שקודמים להסכמים עם העובדים והעובדים הם כאלה שבינתיים התקדמו. היחידים שהתקדמו. מדובר במבנה רשות השידור שקשור בחוק רשות השידור ואני רואה שממש לא התקדמנו אלא אנחנו בשאלה הראשונית, מה מידת המעורבות של הממשלה בעניין ואיך. קטונתי כפרט להביע את דעתי. כאיש מקצוע אני נשאל ואני מודה לוועדה על שהגענו לכך ואכן נביע את דעתנו, כמו שאמר דני, במסגרת נייר מסודר.


לעניין המימון. לא התקדמנו. ארבע שנים, מהרגע הראשון בו דיברו אתי כוועד, אמרתי שזה מאוד נחמד שאנחנו מדברים על צמצום כוח אדם ושינוי סדרי בראשית שלא היו טובים בצורת שכר והסכמי עבודה ברשות השידור, אבל איפה הכסף? עוד לא ראינו את הכסף. אין. לכן התעכבנו. זאת אומרת, בנינו בית אבל הוא הפוך. אין מבנה לרשות השידור. אני לא יודע כעובד ברשות השידור מה נשאר. כמעט חצי מהעיתונאים הולכים. 33 אחוזים בערך הולכים הביתה. בסדר. מי שיישאר בפנים, מה הוא ישדר? לא יודעים. אין חוק. באיזו צורה? לא יודעים. מי ישלם? לא יודעים. אני נשאלתי מה מצב יחסי העבודה ברשות השידור, וזה עדיין בסדר, אנחנו משדרים באי ודאות מוחלטת ארבע שנים. יותר משנתיים, כל עובד ברשות השידור יודע שאו הוא או החבר שלידו הולך הביתה והשידור ממשיך.


אני פונה למי שעשה טוב בכינוס הישיבה הזאת ומבקש שיעשה את זה שעה אחת קודם. זה לא נאה למדינה מתקדמת כמו ישראל שאין רשות שידור ראויה לשמה. שידור צריך להיות באמת ציבורי. עברנו את השלב של הממלכתיות.


אני מתנצל בפני חבר הכנסת כץ על שהתפרצתי לדבריו, אבל נפגעתי אישית כאחד שעובד יותר משלושים שנים ברשות השידור על כך שכינית חלק מחבריי ממש עובדים נגד צה"ל ונגד המדינה. אני יכול להבין שאתה חושב שהם לא בדעתך, למרות שתמכו בך עת היית על הגבעות ולא תקפו אותך אישית כי היית על גבול החוק, אבל בבקשה, תחזור בך מהדברים האישיים שאמרת עליהם. אפשר לדבר על דעות אבל לא אישית.

תודה רבה. רן אפרתי, יושב ראש ועד טכנאי הרדיו.

אני חושב שיש אפשרות כן לצמצם את העלויות של הרפורמה. אפשר להקטין את המספר של ה-700 עובדים. המספר הוא מספר שנקבע לא קביעה של צורכי הרשות אחרי הרפורמה. היום למעשה אנחנו יושבים, רואים את עצמנו יושבים, על מבנה שלמעשה רואים שחסרים עובדים במקומות מסוימים ואי אפשר יהיה לקיים את השידור הציבורי בצורה נאותה. אני מדבר כרגע על הרדיו ולא על הטלוויזיה. אני מאמין שגם בטלוויזיה יש את זה. אפשר להקטין את העלויות, אם מקטינים את המספר 700. לא יקרה שום דבר. לא יהיו 700 אלא יהיו 400 ולא יקרה כלום. הרשות תמשיך לשדר.

אולי זה יגדיל את התוצאות העתידיות.

זה לא יגדיל את ההוצאות העתידיות. ההפך. המבנה הנוכחי שהציעו, יש מאות מנהלים, מה שלא היה לפני כן. מספר המנהלים גדלה במבנה החדש.

אנחנו נבחן את המבנה.

מאז שנכנס היושב ראש לתפקידו, הוא לקח על עצמו את הנושא הזה ומזל שהוא הגיע, אני קורא לזה בזמן פציעות, וכן התחיל לטפל בנושא של המבנה. מספרי העובדים בהם מדובר, עשו חיתוך לרוחב. כאשר עושים רפורמה, רפורמה צריכה להתבצע לפי צרכים ולא לעשות 42 אחוזים קיצוצים לרוחב. יש מקומות מסוימים שנפגעו יותר, ולמעשה אחרי הרפורמה צריכים אותם כדי לקיים שידור ציבורי נאות, ויש מקומות שלא צריכים, אז מקצצים יותר.

איפה לדעתך לא צריכים?

בואי לא ניכנס לזה. זה דיון לא בפורום הזה.

אני מבקש ממך להתקדם. יש לך עוד דקה.

אני חושב שהאוצר צריך לתת כסף ולא לעשות את זה בהטלת מסים נוספים על הציבור. הוא צריך לתת כסף צבוע לרפורמה. רפורמה עולה כסף. בכל מקום שעשו רפורמה, היא עולה כסף.

והכסף באוצר, של מי זה? הוא לא של שר האוצר אלא הוא של הציבור.

אבל יש הבדל בין זה שיבואו האזרחים אליך כחבר כנסת, כיושב ראש ועדה, ויאמרו לך שאתה מטיל מסים על דלק, אתה מעלה את מסי המים ואת מסי החשמל, בוא תן כסף צבוע, אתה רוצה לעשות רפורמה, ואל תמשכן את עתיד השידור הציבורי והעובדים על סמך הלוואות בריבית של שוק אפור. כך לא עושים רפורמה. רשות השידור במצב הזה, ואפשר יהיה לבדוק את זה, תוך שנה-שנתיים לא תהיה.

מי מקריא את החוק?

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

1.
תיקון סעיף 1


בחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 –

(1)

""המועצה" – מועצת הרשות שמונתה לפי סעיף 14".


(2)

""השידורים" – שידורי רדיו ושידורי טלוויזיה הניתנים לציבור לפי חוק זה, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו כיוניים והידודיים".


(3)
אחרי ההגדרה "הפקה מקומית קנויה" יבוא -



""ועדת האיתור" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 7".


(4)
אחרי ההגדרה "זמן שידורים" יבוא -



""מנהלי השידור" – כמשמעותם בסעיף 23ז".

נא להסביר את סעיף 1.

הסעיף הראשון הוא הסעיף שמתקן את ההגדרות. אלה הגדרות שנדרשות בהמשך להצעה כולה וגם הרחבה של ההגדרה שידורים כדי להתאים אותה. עכשיו היא מושווית להגדרה בחוק התקשורת ונוכח השינויים הטכנולוגיים שחלו, היא מחילה גם את האופציה של העברת שידורים דו-כיווניים.

יש למישהו הערות להגדרות?

כן. דיברנו כל הזמן על המועצה, אחת הבעיות בחוק הזה היא מי ממנה את המועצה.

כן, אבל זאת הגדרה.

יש כאן הפניה למועצה ואחר כך מפורט איך היא קמה.

לגבי מי ימנה, יהיה דיון ותהיה כאן חגיגה. כאן זאת רק הגדרה.

כשנגיע לסעיף הרלוונטי, לסעיף 14, שם זה המקום לטענות האלה.

אני כבר רושם שאת תהיי הדוברת הראשונה בסעיף 14.

תודה רבה.

חבר הכנסת טיבייב, אתה העברת הצעה שאם היא לא תתקבל, היא אמורה להפוך להסתייגות להגדרה של שידורים. אתה רוצה שאני אקרא את מה שאתה כתבת? בסדר.

מציע חבר הכנסת טיבייב כדלקמן: בחוק רשות השידור, בסעיף 1 פסקה (2) בהגדרה שידורים, אחרי המלים שידורים, יימחקו המלים שידורי רדיו. כמו כן, לאחר המלים שידורי טלוויזיה לציבור לפי חוק זה, יימחק המשפט: וכן שירותים נלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים.

לא יתכן המצב בו אזרח יחויב לשלם אגרת רשות השידור כאשר אין בבעלותו מקלט טלוויזיה אלא רק מחשב נייד או רדיו. אין לחייב את האזרח עבור משהו שאין בבעלותו. תיקון חוק זה, כפי שמוצע על ידי הממשלה, יפגע קשות בציבור הסטודנטים שבבעלותם מחשבים המשמשים להם לצורכי הלימודים.


מהות ההסתייגות חדה וחלקה. אם אין לאזרח מקלט טלוויזיה, לא תחול עליו אגרת רשות השידור.


אני מציעה לך חבר הכנסת טיבייב את ההצעה הזאת למקם בסעיף שמדבר על החובה לשלם אגרה ולא להגדרה עצמה. זאת אומרת, נדחה את הדיון בהסתייגות הזאת או בהצעה הזאת לסעיף שמתייחס לחובה.

בסדר.

איך בעברית מפרשים שידורים דו-כיווניים והידודיים? מהי המילה הזאת הידודיים?

אינטרנט.

הכוונה לשידורים אינטר-אקטיביים. אני לא יודעת מי המציא את המילה, אבל היא קיימת כבר בחוק התקשורת. זאת הגדרה בחוק התקשורת.

המילה הזאת היא בסמכות האקדמיה? באישור היועצת הלשונית של רשות השידור?

ואם אני רוצה להפריד את הרדיו מהטלוויזיה, אני צריכה חוק אחר?

זה לא בהגדרה של שידורים.

אם אני רוצה להפריד את הרדיו מהטלוויזיה, טלוויזיה היא טלוויזיה ורדיו הוא רדיו.

שתי רשויות?

מרכז רווח עצמאי. אני צריכה את זה בחוק הזה? אני למשל מסכימה עם רוברט, לא בגלל מה שהוא אמר.

החל מההגדרה שידורים למשל.

יש לי כאן בעיה. למה רדיו צריך להיות עם טלוויזיה?

הגדרה שידורים מכילה כל מיני חובות כמו לדוגמה המטרות של השידור וכל מיני דברים שלא קשורים להפרדה פיזית בין רדיו לטלוויזיה.

אם חברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ’ לא מעוניינת שחוק רשות השידור יתייחס לשידורי הרדיו אלא אך ורק לשידורי הטלוויזיה, כל ההתייחסות כאן לשידורי רדיו צריכה להימחק.

את רוצה למחוק את שידורי הרדיו?

אני חושבת שמאחר שהרדיו מאוד מצליח ואין לו כשל שוק והוא זה שסוחב על הגב שלו את הטלוויזיה, הגיע הזמן לעשות סדר פעם אחת ולתמיד ולהפריד את הרדיו מהטלוויזיה.

מה זה להפריד?

זה יכול להיות תחת רשות שידור אחת.

לעשות חברת רדיו וחברת טלוויזיה.

כן.

מה הצעתך לגבי סעיף 1?

להוריד מכאן את הרדיו.

למחוק את המלים שידורי רדיו.

הגיע הזמן שנעשה שידור אמיתי. אני בטוחה שכולם חושבים שאני צודקת. טלוויזיה היא טלוויזיה ורדיו הוא רדיו. הרדיו עושה עבודה יוצאת מן הכלל למרות שגם שם יש לי כמה תיקונים.

לא יהיה קול ישראל?

לא, חס וחלילה. לא אמרתי את זה.

זאת המשמעות של ההצעה.

חוק רשות השידור, החוק היום וגם בנוסחו המוצע, הוא חוק שמתייחס הן לשידורי הטלוויזיה והן לשידורי הרדיו. השאלה היא האם את רוצה להציע איזה שהן הצעות שבמסגרת רשות השידור תהיה הפרדה בהתנהלות בין שידורי הרדיו לבין שידורי הטלוויזיה?

כן.

או למחוק לחלוטין את ההתייחסות לשידורי הרדיו מהחוק הזה? אלה שני דברים שונים.

מה שאמרת קודם.

אז אנחנו לא צריכים למחוק. אם את מעוניינת שתהיה התייחסות בחוק לשידורי הרדיו אלא שההתייחסות תהיה שונה מההתייחסות היום, אין מקום למחוק את ההתייחסות לשידורי הרדיו מההגדרה שידורים אלא צריכים לאחר מכן לחשוב איך לעשות את ההפרדה.

אני אסביר לך. אני לא יודעת אם אנחנו צריכים להוריד את זה כרגע מכאן, ואולי באמת צריך לתת את הזמן להציע הצעות. אני חושבת שצריך לעשות הפרדה מוחלטת בין רדיו לבין טלוויזיה. יש גוף שמצליח וסוחב את הגוף שהוא לא מצליח. בגלל הגוף הלא מצליח, הגוף המצליח עכשיו נפגע. יכול להיות שצריך שם, כמו שאמר חברנו, יותר שדרנים ואי אפשר כי יש רוחבית 42. יש כאן בעיה ואני לא יודעת איך תקראי לזה. או שלא נקריא את הסעיף הזה. תני לי זמן להציע לכם הצעה אחרת. אני מאוד אודה לך אדוני היושב ראש אם לא נקריא היום את החוק.

החוק לא עולה למליאה בחודש הקרוב, כך נראה לי, ולכן יש לך זמן. אם תרצי לשנות את הסעיף הזה בחוק, את יכולה להגיש בקשה לדיון מחדש.

אני מציעה שתשמרי על זכותך להגיש הסתייגות להגדרה שידורים. אני רושמת כאן ואת תודיעי לי בהמשך אם את מעוניינת שאני ארשום לך את ההסתייגות.

אין בעיה.

בסדר.

למה המדיה החדשה לא מופיעה כאן בסעיף הזה? למה כתוב רק רדיו ושידורי טלוויזיה? אנחנו הרי משדרים כבר אינטרנט.

כתוב.

יש לזה התייחסות יותר מאוחר. זה לא נכלל במסגרת של שידורים אלא בסעיף נפרד.

אנחנו מצביעים על סעיף 1. חבר הכנסת אקוניס, אתה מצביע במקום דני דנון.

גם אני מצביעה במקום.

את מצביעה במקום נחמן שי או רונית תירוש. תבחרי את מי את רוצה לייצג. לך אין זכות להצביע, אבל דבריך השפיעו על מהלך הדיון.


אנחנו מצביעים על אישור סעיף 1.

ה צ ב ע ה

סעיף 1 – אושר פה אחד

אני בעד, עם הסתייגות.

סעיף 1 אושר פה אחד.

אני נועל את הדיון ואני מקווה שהמסר העיקרי ברור והוא שללא כסף, לא תהיה רפורמה. הצעת האוצר לייקור האגרה לא מקובלת על חברי הוועדה ואנחנו מבקשים לבחון לעומק – גם במשרד האוצר וגם במשרד המשפטים – את החלופות שהוצגו כאן.


תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00