הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
20
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

6.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, ל' אדר א' התשע"א (6 במרץ 2011), שעה 10:00

סיור בעיר כפר סבא לבחינת קליטת העלייה

חברי הוועדה: דני דנון - היו"ר
אברהם מיכאלי

אסתר שוורץ

- מפקחת תלמידים עולים, מחוז מרכז, משרד החינוך

יוסי בר נוי בוכריץ

- מפקח ארצי, מנהל מחוז ת"א, משרד החינוך

מלכה רוזנבלום-יערי
- ראש תחום אכלוס, משרד השיכון

דלי אלי

- מנהלת מרחב נתניה והשרון, משרד הקליטה

נאוה דרזנר סחרי

- רכזת בבית ביחד, אזור השרון, הסוכנות היהודית

דוד מוספיר

- מנהל שירותי הקליטה, אזור י-ם והמרכז, הסוכנות היהודית

אורי של

- רכז קליטה/חירום, עיריית כפר סבא

חזי ברזני

- ע. ראש העיר, עיריית כפר סבא

שירה דקל כץ

- מ"מ מנהלת המחלקה לנוער צעירים וקהילה, עיריית כפר סבא

מרטה לוי

- מח' גני ילדים, אגף החינוך, ריכוז עולי דרום אמריקה,עיריית כפר סבא

מרינה גרודנסקי

- עיתון 'כפר סבא שלנו' וקו פתוח ברוסית, עיריית כפר סבא

עדי דרי דרור

- נציגת אגף החינוך, עיריית כפר סבא

אברהם ממה שיינפיין
- חבר מועצת העיר, יו"ר ועדת הרווחה, עיריית כפר סבא

אורן כהן

- משנה לראש העיר ויו"ר ועדת השכונות, עיריית כפר סבא

יונה מייקלר

- יו"ר ועדת קליטה עירונית, עיריית כפר סבא

דבי אשכנזי

- פרויקטורית עלייה קהילתית, אמל"ט

מאוריסיו אסנמיל

- גזבר התאחדות דרום אמריקה

רחל קליימן

- מזכירה

אריאנה חדקל

- נשיאה, התאחדות דרום אמריקה

פרופ' ארנסטו קהאן
- אונ' תל אביב

יגאל אמיתי

- דובר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

דנה גורדון

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור בעיר כפר סבא לבחינת קליטת עלייה

--- לקחה על עצמה בהתנדבות לתקצב את נושא קליטת העלייה האמריקאית בצד של אגף החינוך; מרינה, שביוזמה של התקופה האחרונה, עשינו קבלת קהל טלפוני לקהל דוברי הרוסית; נמצאת פה דבי, שמרכזת את נושא קליטת העלייה מדרום אמריקה ויש מה לומר בנושאים הללו; ושירה, שהיא מנהלת מחלקת הנוער. במסגרת הפעילות של נוער, יש לנו מועדון של נוער עולה גם לקהילה האתיופית, גם לחבר העמים. ישנה פעילות רחבה מאוד שמתבצעת בתחום קליטת העלייה.

אני אומר עוד כמה משפטים, לאחר מכן מר אורי של יציג את המצגת שלנו, עם כל הנתונים. אחד הדברים שהייתי מבקש ממך, כיושב ראש הוועדה, לנסות ולטפל ולקדם לנו; למעשה היתה התנהלות מול משרד הקליטה ויש דיאלוג די טוב עם משרד הקליטה, בפגישה שהיתה לי עם המנהל הכללי לפני כמספר חודשים, כאן במשרדי, דובר על מרכז הקליטה שלצערי נסגר, דבר שמעיב מאוד על האווירה של הקליטה פה, כי בעיר כפר סבא, בגדול, אם מסתכלים עליה, יש פה קליטה מכל הזרמים ומכל העמים. לא היתה פה קליטה סלקטיבית.

היה לך סניף קליטה עירוני פה?

היה מרכז קליטה פה. מר דוד מוספיר, שיושב פה, ניהל את המרכז והוא יוכל לתת הרבה יותר נתונים ממני, אבל בהחלט קיבלנו בצער רב את ההחלטה של הסוכנות לסגור אותו, אבל גם לאחר שסגרו אותו היתה לי פגישה עם המנהל הכללי של המשרד והוא פירוש אמר לי שהוא יקדם את הנושא, שהוא יהפוך את המרכז הזה לדירות קלט קטנות. אתה שואל מה יכול לסייע לעולים חדשים להיקלט? מרכז כזה שאתה הופך אותו למרכז מגורים זמני של שנתיים-שלוש למשפחות נקלטות. אני חושב שהוא יכול בהחלט לסייע. הובטח שבינואר 2011 השיפוץ---

המתקן בבעלות הסוכנות?

בבעלות הסוכנות, אבל המשרד אמר שייקחו את זה.

אבל משרד הקליטה לא קשור לזה, התפעול הוא של הסוכנות.

כן, אבל המנהל הכללי של משרד הקליטה בפירוש אמר שהם פועלים על מנת לקחת את המרכז הזה מהסוכנות ולהכשיר אותו. לכן כשאתם שואלים מה יכול לסייע בקליטת העלייה ובמיוחד למשפחות שידן אינה משגת לרכוש פה בית, זה דבר שכן יכול לסייע.

יחד עם זאת אני יכול להעיד, ויעידו פה גם הגורמים המקצועיים, על קליטה של לא מעט משפחות שמגיעות גם מדרום אמריקה, גם מחבר העמים. כפר סבא קלטה עוד בטרם זמני, לא אכתור לי כתרים, אבל קודמי בתפקיד בהחלט לקח על עצמו שכפר סבא נשאה בעול של קליטת עלייה מכל העמים ובניגוד ליישובים, יישובים סמוכים גם, שהיתה קליטה סלקטיבית, קלטו רק מדרום אמריקה, מצפון אמריקה, בהחלט בכפר סבא יש יותר מ-12% או 13% עולים מכל השכבות.

למעשה זה הדבר העיקרי והמרכזי שהיינו רוצים בו את העזרה שלכם, הנושא של מרכז הקליטה שחדל מלפעול כמרכז. הוא לא עושה רושם שהוא הולך להתקיים כדירות קלט לזוגות צעירים או למשפחות חדשות, ואם נוכל לקדם את הסיוע בנושא הזה אני בהחלט אשמח.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לכאן היום, במיוחד לגורמים המקצועיים שלנו, שבהתראה כל כך קצרה הגעתם. נמצאת כאן גם נציגה שלכם, הוועדה, שלשמחתי עוזרת לנו היום בתחום הדיור, באופן כללי, לא רק בקליטת עלייה, ובהחלט משרד השיכון שעובד איתנו בשיתוף פעולה בדרג המקצועי בצורה יוצאת מגדר הרגיל, וכל הגורמים שהצגתי אותם. תודה לכם.

מי אכלס את מרכז הקליטה לפני שהוא נסגר? קבוצת עולים מאתיופיה? קבוצת עולים מדרום אמריקה?

הדגש היה יותר על חבר העמים ואתיופיה, אבל בבקשה, דוד.

מרכז הקליטה התקיים במשך 30 שנה ויותר, כאשר באמת הוא התחיל את הפעילות שלו כמרכז קליטה שקלט גם משפחות אתיופיות, ועם הזמן, בתהליך של שנים, הוא הפך להיות למרכז צעירים, שקולט צעירים מתכניות צעירים מכל העולם. לי היתה הזכות לנהל אותו בשש השנים האחרונות לפני הסגירה, בשיתוף פעולה מלא---

מתי הוא נסגר?

לפני שנתיים.

ועד היום מה קורה שם?

מה שקורה עד היום, היות וזה נכס של הסוכנות, אני יודע שנעשו פעולות כדי למצוא איזה שהיא תבנית חדשה להפעיל אותו לטובת הציבור, אני יודע שנכון להיום יש מחשבות... אגב, גם בזמנו נעשה מאמץ לא קטן אל מול ראש העיר, של המנהל הכללי של הסוכנות היהודית, כדי שהוא יהיה מרכז לצעירים, מרכז שנותן שירותים לצעירים בעיר, צעירים עולים וצעירים ישראליים, קהילות צעירות וכן הלאה, וזה לא צלח לצערי. היום אני יודע שהכיוון הוא יותר ללכת לכיוון של מתן פתרונות לגיל השלישי. אני שמעתי משהו על גמלאי משרד ראש הממשלה, שמעתי על משפחות חד הוריות וכל זה.

המרכז עומד שומם שנתיים?

הוא לא שומם כיוון ש---

אם עכשיו היינו עושים את הישיבה שם, מה היינו רואים שם?

היינו רואים דירות ריקות.

המגמה היא להשכיר את זה למגזר הפרטי. היום משכירים את זה גם לחדר כושר גדול וגם למרכז לכירותרפיה. הסוכנות רוצה למקסם רווחים על המבנה וזה לא מה שנאמר לנו בהתחלה. נאמר לנו שבפירוש המבנה הזה יילך לייעוד ציבורי וכרגע, בלית בררה, אני---

אני יותר מתעניין בעתיד של המרכז, לא העבר.

לגבי העתיד? אני לא יכול להגיד לך כרגע דברים מוחלטים, אלה הכיוונים שאמרתי, גם הגיל השלישי---

אז בוא נשאל את גב' דלי אלי לגבי העתיד.

מרכז הקליטה כרגע עובר שיפוץ על ידי משרד הקליטה, הוא יהפוך להיות מרכז של 88 יחידות דיור, כאשר בקומה הראשונה והשנייה הוא מיועד למגורי קשישים עולים. יש בעיה מאוד גדולה בכפר סבא, יש הרבה מאוד קשישים עולים שממתינים לדיור ציבורי בעיר ואין לנו פתרונות בעיר ולכן הקומות הראשונה והשנייה מיועדות לאכלוס קשישים והשלישית והרביעית לחד הוריות. ייתכן שגם לנשים עם מוגבלות מסוימת. זה מה שהולך להיות, וחברת עמיגור תנהל את זה.

כשאת אומרת כרגע בשיפוץ, כרגע אין שיפוץ.

כבר התחילו שיפוץ. השיפוץ התעכב בגלל שצצה שם בעיה של מתח חשמל, בגלל שצריך להסב את היחידות שהיו יותר גדולות ליחידות יותר קטנות, לכן היה צריך להגדיל את מתח החשמל ולכן השיפוץ התעכב. כרגע התהליך של השיפוץ בעיצומו.

ומתי אתם צופים שייכנסו לשם דיירים?

בערך אחרי חצי שנה מהיום.

עוד שישה חודשים?

בערך.

חשוב לזכור שבמקור יש שם 140 יחידות דיור, שדירות חדר---

זה מקובל על ראש העיר?

כן.

חד הוריות או---

מה יהיו הקריטריונים לקבלה למקום?

לחד הוריות זה עד עשר שנים בארץ, עם ילד אחד.

ומה קורה כשיש ילד שני?

לא, היא תמשיך לגור. היא תהיה שוב חד הורית, כשיהיה עוד ילד, כמובן. אבל הקשישים, זה קשישים שעלו מ-89'. יש לנו כאן עולים שעלו ב-96', 97', 98', שנה הם מחכים לדיור ציבורי.

כמה ברשימה בעיר יש? את יודעת להגיד לנו?

יש לנו כ-90 זוגות קשישים שממתינים וכ-160 בודדים, וחד הוריות יש לנו בערך 50 שממתינות.

קודם כל תודה על המידע, חבל שאנחנו לא מקבלים אותו בזמן. דבר שני, אנחנו נתעקש על כך שזה יהיה תושבי העיר ולא יבוּא מבחוץ.

בשני הממדים, גם הקשישים וגם החד הוריות.

כן.

יפה. לפחות משהו חדש אנחנו יודעים.

אני אגיד רק כמה מלים. אני יושב ראש ועדת הקליטה, מי שלא מכיר אותי. קודם כל אני מברך את כולם ואותך בפרט, וחבר הכנסת מיכאלי, תודה שהגעתם לכאן.

כעיקרון נעשית פה עבודה מאוד מאוד ברוכה, בכוחותינו הדלים יחסית, בנושא של עלייה וקליטה. אני רציתי להגיד, לגבי הדיור קצת נטרפו פה הקלפים כי אנחנו עוד לא ידענו את המידע שכרגע קיבלנו. ישנם פה עולים משנת---

קודם כל אני מוכן שכל פעם שיש בעיה, תכינו שיעורי בית ותפתרו אותה.

כן, נהדר. מה שקורה, ישנם כאן עולים, צריך לקחת בחשבון שמדובר באנשים... כשאנחנו מדברים על גיל שלישי, אני לא יודע מאיזה גיל זה מתחיל, אבל מדובר פה באנשים בני 75 ומעלה. כלומר קחו בחשבון שאנשים מחכים, זו בעיה מאוד רצינית כאן, משנת 92' ו-93', אנשים בגיל כזה, אנחנו אמנם יודעים שהחיים נהיו ארוכים יותר, אבל יש גבול לכל דבר. ישנו ניסיון מסוים לנייד אנשים כאלה, אנשים שחיו פה מספר שנים בדירות שכורות, מכאן לכיוון חדרה, צפון, דרום, איפה שיש מקומות פנויים, זה לא עובד. זה לא עובד לא רק מכיוון שהם לא רוצים לזוז מכאן, כי הם בנו את החיים שלהם כאן, ונורא קשה לנייד אנשים בגיל כזה. צריך לקחת את זה בחשבון, זה קופת חולים, זה רופא שהוא חצי אלוהים עבורם, ישנם פה צעירים, ילדים, שחיים כאן, הם לא יכולים לעזוב את הכל ולקום לצאת מכאן צפונה או דרומה.

לגבי עולים, אני רק רציתי לחזק את מה שאמר ראש העיר. יש לנו פה פילוח של עולים מכל הסוגים. יש לנו סך הכל, אדוני ראש העיר יתקן אותי אם אני טועה, 93,000 תושבים, מתוכם 8,417 דוברי רוסית, 1,556 דרום אמריקאים, דוברי ספרדית---

הם עושים יותר רעש מדוברי הרוסית.

אני חייב פה להגיד מלה אחת. אני לא יודע אם היית בפארק של כפר סבא---

כן, עם המזרקות.

גם מזרקות, בנינו פארק יפה. עכשיו רעננה בנו, הוד השרון בנו וכפר סבא לא. התחלנו את הקדנציה הקודמת, בנינו פארק, פארק שאנחנו זוכים רק לתשבחות. מגיע הכנס של הדרום אמריקאים, 'ערב טוב', אני כמו חתן מסתובב, הפארק פתוח, אני מגיע לכנס של הדרום אמריקאים, 'קומוסטס, קומוסטס', מדברים פה שם, 'הכל בסדר?', 'אֶה, הפארק...', 'מה לא בסדר בפארק?' 'הפָּרישה לא בסדר'. מה זה פרישה? הגובה של המנגל נמוך.

חשבתי שתדבר על האנדרטה.

זה אני נותן לך.

עולי אתיופיה, 1,200.

לגבי עולי אתיופיה, היא נחשבת עיר סגורה מבחינת עולי אתיופיה?

מה זאת אומרת סגורה?

שהם לא יכולים לבוא עם המענק. הם הרי מקבלים מענק כשהם יוצאים ממרכז קליטה, אז הם יכולים להשתמש---

הם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות כאן, זה מאוד יקר.

הם יכולים לקנות מחסן בכפר סבא בכסף הזה.

זאת אומרת היא עיר פתוחה, אבל---

הם לא יכולים להרשות לעצמם.

יש הרבה מאוד עולי אתיופיה פה.

דוברי צרפתית ואנגלית, יש לנו 269, אלא אם כן יש משהו שאני לא יודע, דוברי צרפתית, ו-359 אנגלוסקסים.

עוד מעט אורי, שהוא רכז הקליטה בעיר, יציג לכם מצגת בה תוכלו להבין הרבה יותר מה אנחנו עושים פה ואיך מתבצעת כאן הקליטה באופן כללי. יש פה המון המון פעילות שנעשית, המון צריכת תרבות. אנחנו עובדים יפה מאוד, לדעתי, עם כל המחלקות, כל המחלקות משתפות פעולה ועל זה מגיעה להן תודה. משרד הקליטה עובד איתנו בצורה מאוד יפה, חוץ מכמובן הבעיה שהוזכרה כאן, וזו בעיה מאוד רצינית, שצריך איכשהו לפתור אותה. זה לא רק על פי החוק, כי יש פה עניין של נשמה. כך אני עובד. אני עובד מהלב, כך זה נעשה, והאנשים האלה זקוקים למנוחה, הגיע הזמן שיאכלסו אותם ושהם יזכו למנוחה ונחלה.

כמה דירות עמידר ועמיגור יש לכם?

יש לנו מידע כזה?

בשנה האחרונה קיבלנו רק שתי דירות עמידר.

לא, כמה סך הכל.

אז העולים החדשים שהגיעו לעיר, חוץ מרכישה, לא הלכו לדיור ציבורי.

דירה אחת קיבל נכה, דירה אחת קיבלה חד הורית.

יונה, עוד משהו?

כרגע זהו, אם יהיה משהו תוך כדי...

תודה, אז בואו נראה את המצגת ואז ניגע בנושאים.

לפני המצגת, הצטרפו אלינו החברים שפעילים במועדון העולה, העולה מדרום אמריקה. בבקשה.

אז אנחנו מדברים על נתונים של העיר, מדברים על 14.5 קילומטרים רבועים, 93,031 תושבים, מעל 30,000 בתי אב. בעיר כ-200 מוסדות חינוכיים, עירוניים, פורמליים, בלתי פורמליים ופרטיים, ויש שני קניונים גדולים, קניון ערים וקניון גיל, שני אזורי תעשייה מרכזיים ועתירי ידע, במרכז העיר ואזור תעשייה נוסף.

איפה הוא יהיה?

במזרח העיר, 600 דונם נוספים.

מנתוני התושבים: מספר העולים הם 12,190, מבחינת אחוזים 13.09% אחוזים. אנחנו מדברים על 359 עולים דוברי אנגלית; 1,556 דוברי ספרדית; דוברי רוסית, אנחנו רואים את העלייה הגדולה של שנות האלפיים, 8,417; דוברי צרפתית 263; יש לנו בין 125 ל-130 משפחות מהקהילה האתיופית, 650 איש, ואחרים - 945.

אנחנו הספרדים הקבוצה השנייה.

נכון, הקהילה מדרום אמריקה היא הקבוצה השנייה.

אנחנו יכולים גם לראות את הפילוח של העולים, כשאנחנו מסתכלים ורואים משנת 2004 עד 2009, אני יכול להגיד שהתוצאה של העשור האחרון שמתחילת העשור עלו יותר. שוב אנחנו רואים את ההתפלגות ואם אנחנו מסכמים בין 2009 עד ספטמבר 2010 אנחנו רואים שעלו 182 איש, מתוכם 50 עולים דוברי ספרדית ואחר כך נדבר גם על הנושא של הקליטה הקהילתית מדרום אמריקה. בשנה הזאת עלו 17 משפחות. מספר העולים שעלו בעשור כולו, 3,367 שהם 2,186 בתי אב.

מבחינת התקציב של הרשות לקליטה ב-2010, הם תוקצבו ב-3 מיליון שקלים ולדעתי יותר. אני עובד להקמת מרכז קהילתי אתיופי, בשיתוף של קרן היסוד.

איפה המרכז?

בשיכון אדלסון, בשכונות המזרחיות.

אירועים לעולים, הנצחה, פעולות קליטה. השתתפות של משרד הקליטה בפעולות קליטה, 166,400 שקלים. משרד הקליטה מממן את העלות של הפרויקטורית, דדי אשכנזי, לקליטה הקהילתית מדרום אמריקה, ומימון של משכורת בחצי משרה של רכז נוער שנמצא במועדון נוער של הקהילה האתיופית.

כאן אנחנו רואים את המרכז הנוסף. זה המרכז הקהילתי.

הוא משמש לפעילות של בני העדה האתיופית, אבל לא רק, אנחנו ממזגים פעילויות של מחלקת הנוער יחד עם הקהילה, אבל למשפחות מעוטות יכולת אנחנו מאפשרים, עם ועדה שמאוד מקפידה, קיום אירועים פרטיים. זה המקום היחידי שאפשר לקיים בו אירועים פרטיים, כמו בת מצווה לילדה שאין לה, ברית, בריתה, אירועים צנועים של בני הקהילה. זה נמצא בשכונות המזרחיות, ליד בתי הספר העציון ורמז, לא רחוק מטבע.

סך הכל חנכנו את המבנה הזה לפני חודשיים או שלושה, יחד עם הקהילה היהודית של פעילי קרן היסוד בשבדיה, משפחה שגרה בכפר סבא וגרה שם, הם יצרו את הקשר. עשינו מאטצ'ינג הם נתנו בסביבות 500,000 דולר ואנחנו נתנו אפילו קצת יותר, עם הפיתוח וההפעלה עלינו.

ברשותכם כמה מלים על הקהילה האתיופית. סך הכל בכפר סבא יש כ-135 משפחות אתיופיות. יחד עם זאת, אני חושב שאם נסתכל על סדר הגודל של כח האדם שעוסק בקהילה האתיופית, אני חושב שזה המפתח לכך ששומעים אותם פחות אצלנו. מה הכוונה? יש הרבה מאוד עובדים מקרב המחלקה לנוער, מקרב אגף הרווחה, אגף החינוך, ובהחלט יחסית הם מעט אבל מטופלים בצורה מאוד מאוד ישירה.

מבני הקהילה?

חלק מהעובדים הם בני הקהילה. יש עובד סוציאלי מטעם הקהילה, יש מדריכי נוער מטעם הקהילה.

ברשותכם, במלה אחת, גם על הצד הפוליטי. למרות שאין להם פה משקל משמעותי, יש להם חבר מועצה שהוא פעיל והוא מרכז את הפעילות, לא רק של הקהילה האתיופית---

הם גרים ביוספטל?

מרביתם ביוספטל, 90 משפחות בערך ביוספטל, כ-40-45 משפחות במרכז העיר. אנחנו עדים היום לשני פרחי טיס מבני הקהילה, חלקם משתלב במערכת החינוך של בתי הספר העיוניים. ישנם מספר קצינים בצה"ל, הם משתלבים בצורה מאוד טובה בעיר.

כמובן שאנחנו חוגגים את חג הסיגד, את יום הזיכרון.

הייתי מבקש, ברשותך, אם אפשר לקדם גם, שהחגים ייכנסו לתוך יומנים, לתוך---

אנחנו חוקקנו את חוק הסיגד לפני כשנה וזה הפך להיות חג לאומי, לא רק ליומנים, זה ייכנס לתכנית הלימודים של כל בתי הספר וזה אחד החוקים החיוביים שחוקקנו.

אנחנו גם מעבירים ב-15, בלי נדר, דנה, את החוק של השילוב של יוצאי אתיופיה? זה החוק של שיעור יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי. אנחנו מעבירים חוק שיחייב גם אתכם, יהודה, לשלב יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי, זה בכל רשות עירונית, בכל---

קיבלתי את הצעת החוק, ענינו לכם כבר, שאצלנו עברנו את המכסה. הם מאוד מאוד משתלבים, באמת.

כמה תיקים ברווחה של יהודים מקהילת אתיופיה יש לכם בעירייה? כי אתה מציין מצב מצוין של חבר'ה שנקלטו והכל בסדר, עדיין הם נשארו בגדר הרווחה?

חלקם, אפילו המשמעותי, כן.

אחוזים, תן לי נתון.

אין לי נתון פה, נציגת הרווחה לא הגיעה היום לישיבה כאן, אני אספק לך את הנתונים.

גם בנושא של ההנצחה אנחנו יכולים לדבר על האנדרטה, של העולה.

ההתאחדות שלנו בונים את האנדרטה לזיכרון לאנשים שמתו בקהילה היהודית שלנו בבואנוס איירס וגם לפיגוע בשגרירות הישראלית בארגנטינה.

אנחנו רואים כאן את האבן. האבן הזאת היא אבן מהשגרירות.

האבן מקורית מהבניין.

איפה זה עומד כרגע?

פה, ברחוב הבונים.

אנחנו קיבלנו את השטח מהעירייה ברחוב הבונים ועשינו את זה והיה שם טקס ב-15 ביולי, ביום הפיגוע של הקהילה בארגנטינה. אנחנו נקווה שבכל שנה יהיה טקס שראש העיר שלנו---

אני רוצה לומר פה מלה בנושא הזה. קודם ראינו את הכיתובית שהיתה על האנדרטה, זו יוזמה ברוכה של בני הקהילה כאן. כפי שצוין פה קודם, יש פה קהילה מאוד מאוד ענפה של דוברי ספרדית, קהילה שבהחלט תורמת רבות להלכי הרוח לא רק בתוך הקהילה שלהם אלא בכלל, משפיעים בצורה יוצאת מגדר הרגיל. כשאני נכנסתי לעירייה, לפני שבע שנים, מצאתי פה תשתית מאוד טובה, אין אגף שאין בו דוברי ספרדית בכל התפקידים, בכל הרמות, מנהלי בתי ספר, מנהלי מחלקות, מנהלי מדורים, ובהחלט קהילה שמשפיעה פה. לקחנו על עצמנו, כפי שנאמר פה... לצערי, לתדהמתי, נודע לי שאנחנו העיר השנייה סך הכל שהקמנו אנדרטה לזכר הנספים ב'אמיה' ואני חושב שיהיה זה נכון אם תהיה התייחסות ממשלתית לפיגוע הזה, כי חשתי בקרב הקהילה פגיעה מאוד מאוד משמעותית שאין התייחסות ממלכתית לפיגוע הזה. הם נהרגו רק בגלל שהם יהודים ואנחנו החלטנו שב-18 ליולי אנחנו מקיימים פה יום אזכרה לנספים ב'אמיה'. אתם לא יודעים כמה תגובות הגיעו אלינו מכל הארץ, לא מכפר סבא, הגיעו תגובות מכל הארץ שרוצים להיות חלק מהעניין, רוצים להשתתף, אנחנו הופכים את זה לטקס עירוני, אני לא יכול לקרוא לזה טקס ממלכתי, אבל אם תרצו שנעשה את הטקס הממלכתי פה, לא תהיה לי שום בעיה.

ה-18 ביולי ביום של ה'אמיה', או של השגרירות?

ה'אמיה'.

אבל אתם מציינים את שני האירועים ב-18.

את שניהם באותו יום.

פה באנדרטה יש 18 תמונות כאלה, לזכר השגרירות, וזאת הראשונה באזור השרון.

איפה יש עוד אנדרטה כזאת?

יש בשבי שומרון לזכר חנה זהבי, בעלה היה תושב המקום.

יש באשדוד ובכפר סבא. יש עוד?

יש אחת בצפון עכשיו, אבל באזור השרון אנחנו רצינו שיהיה זכר למקרה הזה.

כאן יש הנצחה נוספת שהיתה לווטרנים. זה היה ממש ביום חמישי האחרון בשעה 17:00, זה ממש קרוב למקום. אנחנו רואים כאן את הווטרנים, את המקהלה של הווטרנים, כאן את הסרת הלוט.

ייחדנו כיכר מאוד מרכזית בעיר ונתנו אותה להנצחה.

יש לווטרנים מועדון פה?

יש להם מועדון, פעילות, תיכף אתה תראה גם ספר שהוצאנו עליהם.

הוצאנו ספר. כל 9 למאי אנחנו חוגגים את הניצחון על גרמניה הנאצית. זה חשוב להם מאוד ואני חושב שזה חשוב גם לנו וגם לדורות הבאים לא פחות, מה שהיה זה חלק מההיסטוריה שלנו. מה עוד שאני אמרתי גם בטקס, אני נמצא פה די הרבה שנים, 40 שנה בערך, ובעשרות השנים הראשונות כמעט לא ציינו את החג הזה כיוון שהיתה מן סברה כזו שהיהודים בעצם לא נטלו חלק פעיל בלחימה, בניצחון, ומה שמסתבר בעשרות השנים האחרונות שזה לגמרי לא נכון ויש מידע בהחלט עדכני וחדש שיהודים השתתפו בצורה פעילה ויש מאות גיבורי ברית המועצות ואלפי בעלי מדליות ואני מדבר רק על הצבא האדום, וברור שבכל העולם בצבאות אחרים נלחמו גם יהודים. זה חשוב מאוד ואנחנו מציינים את זה כל שנה בטקס די רשמי של העירייה.

המדינה מציינת את זה באופן רשמי, תוכלו דווקא בקטע הזה להתחלק בתקציבים כי יש שם די הרבה כסף.

תודה.

אפשר רק לציין שהיו 500,000 ווטרנים בברית המועצות, 250 נהרגו במלחמה, 157 קיבלו את האות הכי גבוה בברית המועצות ויש לנו 120 חברים שלצערי...

ניכנס למערך של הקליטה. הקהילה אצלנו בקליטה הקהילתית מדרום אמריקה. שוב, יש את המערך הגיאוגרפי של השליחים בחוץ לארץ, הקשר עם העולים. בקליטה הישירה אנחנו רואים את תרשים הזרימה של מנהלי שירותי הקליטה האזוריים, מנהלי הקליטה של העולים, מנהל תיק העולים, הקשר עם העולה, עמית קליטה. אנחנו רואים את ההיזונים החוזרים ובעצם הם מכינים את התיק לעולה שמגיע בסופו של דבר אלינו. גב' דבי אשכנזי נמצאת בקשר עם השליחים גם בדרום אמריקה, לגבי הקליטה שלנו. וכאן אנחנו רואים את התהליך של הקליטה של משרד הקליטה, מקבלת מידע מוקדם, העלייה לארץ, הבדיקות בשדה התעופה.

איפה היוזמה שלכם פה? איפה עידוד העלייה שלכם?

יש לנו קשר מיילים רציף של דבי אשכנזי.

מה שאני רואה פה זה עולה מגיע לשליח בארגנטינה, בבואנוס איירס, הוא אומר לו 'אני רוצה לעלות לכפר סבא', ואז נוצר הקשר והכל רץ. השאלה שלי איפה העידוד שלכם?

יש לנו תיק של כפר סבא. בעצם כל הרעיון לקליטה התחיל מוונצואלה, אחרי שצ'אבז עלה שם לשלטון, או שהתחיל את המהלכים השליליים שלו. הפרויקט התחיל במאי 2006, ראש העיר גם נסע לשם עם רכזת קודמת שהיתה לנו והוצגה שם כפר סבא, אנחנו בקשר איתם, אנחנו בקשר עם השליחים בדרום אמריקה, יש לנו חומר שהעברנו בכפר סבא. כלומר אנחנו עושים הרבה שם, או מוסרים אינפורמציה על כפר סבא במקומות המרכזיים לטובת עידוד העלייה. דבי בקשר רציף.

אני רוצה להתייחס לנושא הזה. לפני חמש שנים, כפי שנאמר פה, נסעתי מטעם משרד הקליטה והסוכנות לוונצואלה. מה שראיתי שם, ראיתי שם יהודים די מפוחדים, אבל יחד עם זאת הכמיהה למיאמי היא יותר מאשר אלינו. בגלל הקרבה לוונצואלה, הם ממשיכים לנהל את העסקים והם מנהלים חיים בין מיאמי לקראקאס. היה שם פעיל, מצוין אפילו, של הסוכנות, אילן. לאחריו היתה תקופה שלא היה שליח, לא היתה להם כתובת, המתיחויות שצ'אבז יצר גרמה להם הרבה מאוד חוסר ודאות והם לא ידעו מה הם עושים. יחד עם זאת החלק המשמעותי עדיין נמצא שם. הגיעו לכאן הרבה יותר משפחות ממה שנאמר. המטרה היתה, וזו המטרה שהוצבה על ידי משרד הקליטה והסוכנות והגדירו לי אותה, זה לנסות להביא יהודים לארץ. אמרתי, קודם כל שיגיעו ללוד, בלוד נתחיל לנסות למשוך אותם לכפר סבא, אבל המטרה היתה להביא אותם לארץ. הגיעו לפחות פי שתיים אם לא יותר מהמספר שנקוב פה, חלק הגיעו לכפר סבא, חלק לא, או הגיעו לתקופה קצרה גם בגלל עלויות הדירות פה, בני משפחה שגרים בערים אחרות, אבל ראינו בזה גם הצלחה---

מבחינת עתודות בנייה שלכם, יש לכם עתודות בנייה לזוגות צעירים?

כל עתודות הבנייה שלנו זה בנייה פרטית. כל אדמות המדינה שאפשר, לצערי... אם אנחנו נצליח לשכנע את משרד השיכון ומשרד האוצר לתת לנו את קרקעות המינהל, לא את כולן, חלק מהן, שנייעד אותן לטובת זוגות צעירים, עם אוריינטציה מסוימת אפילו לקליטת עלייה, שאחוז מסוים מהפרויקט ניתן לקליטת עלייה, אנחנו יודעים לעשות את זה. גם כשבנינו עכשיו 272 יחידות דיור, אכלסנו אותן רק על ידי זוגות צעירים, ליד הקאונטרי קלאב, בצד המזרחי של העיר. אנחנו מתעתדים לבנות עוד 200 יחידות. אנחנו יודעים לייעד אותם לטובת זוגות צעירים.

איך? לפי גודל הדירה?

לא.

אלא מה? בקרקע אתה לא יכול להתנהל כי משרד הפנים מגביל אותך, אומר לך עלות שמאי. בעלות הבנייה אנחנו יודעים לתת להם את ההנחה של 25%, זה משמעותי, אבל עדיין לא מספיק לכולם. אם ייתנו לנו לבנות על אדמת מינהל, אנחנו נדע לעשות כמו שעשו פה פרויקטים בעבר, ש-51% מעלות הקרקע משלם הזכאי והבנייה היא בנייה, ואז הוא מקבל הנחה משמעותית. רק בקונסטלציה הזו אפשר ליצור בנייה לזוגות צעירים, לעולים ולאוכלוסייה שידה אינה משגת והיא תוכל להשתלב פה.

לא הבנתי, יש לך קרקעות מינהל שהן לא מתוכננות?

בטח.

אז מה הבעיה?

שהמינהל יגיד לי כן.

אתה לא מקבל הרשאה לתכנן את הקרקעות?

לא נותנים.

תב"עות יש לך?

אני יכול להכין תב"ע בפרק זמן קצר מאוד.

אני רוצה שתחזור על זה שוב, זה מעניין אותנו, כי זה חוזר בכל מקום בארץ. אם אני מביא את יושב ראש המינהל ואת השר האמון עליו, מה אתה מבקש ממנו לקדם מבחינת בנייה לזוגות צעירים ועולים?

שייתן לי את הקרקע, אני אתכנן אותה לבנייה לזוגות צעירים. אנחנו יודעים לתכנן.

איך אתה מבטיח את המחיר?

עשינו כבר פרויקטים כאלה פה.

מתי?

עשר שנים. באה המדינה ואומרת לי 'הקרקע תהיה במקסימום 51% עלות', זה לאזרח הממוצע. לעולה החדש, לאוכלוסייה שמדורגת בניקוד גבוה, מקבלים 11% מעלות הקרקע, ואז בעלות הקרקע אתה יכול לתת הנחה משמעותית. הבנייה היא בנייה. אני, מהרווח מהקרקע הפרטית, נותן להם את ההנחה, אבל זה עדיין לא משפיע כמו עלות הקרקע, ואם המינהל יהיה מעוניין...

אני אגיד משהו שיישמע לא אובייקטיבי, כי אני עומד פה בראש הארגון, יש הזדמנות לשלב פה זוגות צעירים שבהחלט יכולים להיות חלק מההצלחה של העיר הזו, בכך שאנחנו ניתן להם את ההזדמנות להיכנס לדירה, אנחנו קוראים לזה דירה צומחת. בנינו פה פרויקט של דירות של שלושה חדרים, אבל עם הזמן כשהמשפחה גדלה, גם הדירה גדלה. מראש תכננו את זה בצורה כזו שהדירה צמחה יחד עם המשפחה. יש היום דירות שהיו שלושה חדרים והיום הם כבר חמישה חדרים, בהתאם לגודל המשפחה ככה היא צמחה, וזה היה פרויקט שנעשה יחד עם המינהל במשרד השיכון.

איך נקרא הפרויקט? יש שם לדבר הזה?

פעם זה היה 'בנה דירתך' והיום זה---

בנווה רבין, יש 400 יחידות דיור.

כן, 'בנה דירתך'.

יש לי שאלה. אני לא יודעת אם זה בדיוק במקום, אבל רציתי לדעת לפי מה ואיך מגיעים עולים חדשים לכפר סבא, כי באים מעט מעט מעט. אפילו מוונצואלה, מדרום אמריקה. מוונצואלה באים יותר, אני מקבלת את הנתונים, אבל לכפר סבא ממש כמעט שאין עולים.

נאמר פה קודם שהיום שהקושי של העולים להשתלב בעיר כי המחירים של הדירות הם מאוד מאוד יקרים והעולים מגיעים לארץ ומשתלבים או בקרבת מגורים של בני המשפחה שלהם, או במקומות שהם יכולים להשיג דירה, או במקומות שמשרד הקליטה יכול לתת דירות, אני יודע שבבאר שבע יש דירות... אבל זו הסיבה המשמעותית.

אנחנו רואים את התכניות של הקליטה, חברה ותרבות, ויש לנו את הקליטה הקהילתית. יש מועדונים למבוגרים, נוער, חברה ותרבות לווטרנים, הדיור המוגן, 'אני חדש בארץ', זו תכנית של אגף החינוך עם מורות ניידות לילדי העולים שרק מגיעים, מקהלות של עולים, פעילויות משולבות לעולים וותיקים, כמו למשל יום העולה, לימודי מחשב למבוגרים, כיתות לימוד מבוגרים, השלמה של 12 שנות לימוד, לקהילה האתיופית, וגם השפה. חגגנו את אירועי הניצחון, הפעלה של מוקד עולים, הוצאה של עיתון, הנצחה לווטרנים, חברה טכנולוגית למדענים, ואנחנו משלבים את הפעילות של הקהילה בעיר ירוקה עם הרצאות שמקבלים העולים הנמצאים בהוסטל. כאן אנחנו רואים את אחד האירועים, 65 שנה לניצחון.

הפרויקט של הקליטה הקהילתית. כמו שאמרתי, הוא התחיל במאי 2006. בתחילת הפרויקט נקלטו 41 משפחות בכפר סבא, 124 נפשות. לצורך מימוש הפרויקט הוקצבה פרויקטורית על ידי משרד הקליטה. הפרויקטורית, אפשר להוסיף, כמו שאמרתי, היא בקשר גם עם השליחים וגם עם העולים עוד בחוץ לארץ, לאחר מכן היא קולטת את המשפחה בכל מה שקשור לצעדיה הראשונים והיא מלווה אותם במשך שנה שלמה.

יש לנו כאן לצורך הקליטה דירת קלט, ביחד עם הסוכנות היהודית שמשתתפת גם בעלות של הדירה וזה מסייע מאוד לאותם עולים שלא מגיעים בקליטה ישירה אלא צריכים דירת קלט.

כמה דירות קלט יש בעיר?

יש לנו אחת.

כאן אנחנו רואים את יום העולה.

יש לנו קבוצות תמיכה של עולים מחבר העמים, שמבצעת פעילויות. עוד קבוצה נוספת במרכז הקהילתי אלי כהן, אחת בגלר. שוב, טיולים, הכרת הארץ.

מועדון נוער. שוב, לפני כשנתיים ישבנו בישיבה עם ראש העיר, יחד עם מחלקת הנוער במועדון, וראש העיר אמר 'זהו, אנחנו רוצים ותיקים ולא רק לעולים מברית המועצות', ואכן היום המועדון הזה הוא לוותיקים ועולים מברית המועצות. זה קורה גם במועדון הנוער של הקהילה האתיופית וגם שם אנחנו רואים בני נוער ותיקים.

האולפן, בו לומדים העולים. אנחנו רואים את הפעילות ביום העולה, אנחנו רואים עוד מועדון מדרום אמריקה, שעושה פעילות 'אני חדש בארץ', דיברתי על זה, עם המורות הניידות ללימודי השפה העברית לילדי העולים.

מה זה מורות ניידות?

המורה מגיעה לבית התלמיד, אחרי שעות הלימודים בבתי הספר. זה רק לילדים.

כאן אנחנו רואים מקהלות בהוסטלים השונים. שוב, הפעילות בווטרנים והכיתות שדיברתי עליהן, כיתות הלימוד לקהילה האתיופית.

יפה.

תשובה אחת ברשותך, חבר הכנסת דנון. לגבי שאלתך, חבר הכנסת מיכאלי, מתוך 139 משפחות שקיימות בעיר, נוספו 4 משפחות לאחרונה, יש כ-80 פניות לרווחה. הפניות הן מבעיות קשות מאוד מאוד מאוד עד לבעיות למשל של אם ניקח משפחה, ששני בני הזוג עובדים, אבל הם מטופלים נגיד לצורך עזרה ללימודים, לטיפול שיניים, לדברים שהקהילה יכולה לאפשר ולתת להם.

אנחנו מדברים פה בעולים שכמה שנים הם בארץ?

הרבה מאוד שנים. ותיקים מאוד.

האם אתה, אדוני ראש העיר, באמת נערך לקליטה החדשה שיכולה להיות בתקופה הקרובה, כולל הפלשמורה?

לא בטוח שהם יגיעו לפה.

בגלל הדיור.

כן, 1,300,000, 1,400,000 מחיר דירה.

אני רוצה לשאול אותך שאלה לגבי השאלה שאתה שואל. אני ראיתי הצגה לא מזמן של הקהילה האתיופית, שמראה את בעיות הקליטה הקשות שלהם בארץ, הבעל והאישה, מה קורה ביניהם כשהם נפתחים לקהילה, שם המצב הוא שהנשים חסרות ערך ופתאום פה הן נהיות חזקות מאוד. אחרי ההצגה יש דיון של שעה עם המשפחות וראית איך הנשים נפתחו ודיברו על מה שקורה אצלם בבית. יש רציחות, יש כל מיני דברים, השאלה אם היום אתם עושים שם, אם שם יתחילו לטפל בבעיה, שלא יגיע מצב שזה יקרה פה וזה יקרה פה.

אני יכול להגיד לך שבביקור שלי במקום, אתה לא יכול להעלות על דעתך באיזה תנאים הם חיים שם. לדבר איתם על הדברים האלה, זה באמת רחוק מהמציאות. אבל למה שאלתי את ראש העיר? אני דווקא שמח על הנתון שאתה נותן לי, כי הרבה מאוד ערים עדיין מחזיקים את הרוב המוחלט שלהם במסגרת הרווחה. לא שהם מתנדבים להיות ברווחה, אלא הם נאלצים להיות שם, בשל בעיות כאלה ואחרות. יש בעיות, הבעיות ששמענו פה הן בעיות שבכל עיר שאנחנו מבקרים שם---

אני יכול להגיד לך שלמעט מקרים של בעיות רפואיות, אין מצב שלא מוצאים פה עבודה. גם הקהילה האתיופית. למעט מקרים של בעיות רפואיות, של 100% נכות, או דברים כאלה, רובם הגדול מאוד משולב במסגרת העבודה וגם בקהילה. רואים את זה גם בקהילות העירוניות.

דרום אמריקה, דווקא הם---

מאיזה מדינות?

גם מקסיקו וונצואלה, דווקא הם שוכרים דירה במקומות הכי טובים בעיר והביקוש לכפר סבא הוא אדיר.

אבל יש להם הון משלהם, עם אמצעים משלהם. זה לא כסף שהמדינה נותנת להם.

הם לא באים מאותם---

דווקא מארגנטינה הגיעה משפחה אחת.

הם הפסיקו לבוא בגלל ש...

במסגרת הפרויקט משרד הקליטה כן עוזר. במסגרת של העלייה הקהילתית, אז כל משפחה מקבלת סל סיוע בדיור, כמו סיוע בחינוך, וסל של תרבות. משרד הקליטה כן מסייע.

את כפר סבא אנחנו מכירים ואני מכיר, וזה לא הביקור הראשון שלי פה בעיר. לדעתי אנחנו לא צריכים להתבייש לפנות לראשי ערים מן הסוג של יהודה ולהגיד לו שהם כן יתגייסו לקליטת עלייה, כי יש להם גם ניסיון וגם יכולת. זאת לא רשות שקשה לבקש מהם שייקחו על עצמם דברים, זה לא כמו אותן רשויות שאנחנו באים והם אומרים 'תשמע, אם המדינה לא מעבירה לי שקל, אני לא יכול לקלוט'. אני חושב שאנחנו עדיין נמצאים בקליטת עלייה בקנה מידה גדול, נכון שאין הרבה עולים בשנים האחרונות, אבל אותם עולים שיעלו, במיוחד אותן קבוצות בעייתיות, הקליטה שלהם נמשכת. יש פה קבוצה גדולה של יהודי ברית המועצות שכבר נמצאים בארץ משנות ה-90, אבל חוויית הקליטה שלהם עדיין בעייתית, יש להם עדיין בעיות. אצלך יש בעיר יחסית לא הרבה, 8,500 זה לא קבוצה גדולה של עולים מברית המועצה, יש מקומות שיש להם עשרות אלפים. לכן מצד אחד אנחנו שמחים שראש העיר לא בא לבקש מאיתנו היום 'תעזרו לי בתקציבים של משרד הקליטה', מצד שני הוא כן מבקש דברים שאני חושב שזה לגיטימי שנתגייס עבורו, הנושא של משרד השיכון, מינהל מקרקעי ישראל וכל הסוגיה הזאת, ואתה בוועדה תמשיך להוביל את זה גם בערים אחרות שזה עלה.

תודה על ההזמנה.

ארנסטו לא יודע, אבל אני אגיד מלה בנושא של עידוד נושא התרבות של עולים חדשים, גם בקרב דרום אמריקה. ארנסטו יזם כתיבת ספר שאנחנו נעניק לכם אותו היום כתשורה, וגם בכלל הפעילות הספרותית, התרבותית, מעת לעת להיפגש עם חוג היוצרים, אני קורא לזה, של הדרום אמריקאים, זו חוויה מרנינה. גם הווטרנים כתבו ספר על עצמם, הם כתבו ספר, יזמו, על כפר סבא, והפעילות הזו באה לידי ביטוי. האמן האתיופי, שעוד מעט אנחנו מגיעים איתו להסדר שהוא יעשה את האנדרטה לזכר הנופלים שעלו מאתיופיה. אנחנו מנסים לקחת את הכח האדיר הזה של העולים ולהשתמש בו למען הקהילה ולמעשה ארנסטו יזם, עם עוד חבר או שניים, כתיבת ספר על העיר כפר סבא, אני מקווה מאוד שתקראו אותו, אני אתן לכם אותו, וגם בגלל זה אתה פה.

'כפר סבא - אהבה חדשה'. זאת התודה שלנו לעיר ולראש העיר.

אני רציתי להגיד מלה על ונצואלה. אני רופא, פרופ' באוניברסיטת תל אביב, הייתי הרבה שנים גם מנהל בית החולים בילינסון ואני גם יושב ראש נשיא של איגוד הסופרים בארץ בשפה הספרדית וגם באיגוד הסופרים הכללי. אני הוזמנתי לוונצואלה, על ידי הקהילה ועל ידי האקדמיה, הם שילמו לי את הכרטיס, הייתי שם, נפגשתי וגם התקבלתי על ידי הממשלה, ראש העיר קראקאס, והיה ביקור קשה. כשיצאתי משם טלפנתי לאשתי ואמרתי לה 'זהו, יצאתי'. אז שם אני קיבלתי הזמנה נוספת מיהודי. אני אמרתי שלא, בגלל שאני צריך לעשות כל מיני דברים, באמת. אפשר להגיד שאני ידיד של כל האנשים בקהילה שם. המשפחות במיאמי והם נשארים בקראקאס לנהל את העסקים. אם אתם רוצים, אני יכול להגיד שכן ולנסוע עוד פעם, אין בעיה, אם רוצים שאני אדבר איתם שוב, אני לא עושה את זה בכיף, אבל אם אני יכול לתרום משהו, אני אתרום.

אני אגיד לכם, אני בטוח שאני יכול לעזור במשהו, אבל מה זה קליטה? קליטה, אני כאיש תרבות, יכול להגיד לכם, זה נכון, זה עבודה וזה בית וזה גם תרבות, ואני יכול להגיד את זה במטפורה, זה חום, איך אתה התקבלת. כשאני הגעתי לארץ, לפני הרבה שנים, קרה לי משהו שבחיים לא היה בבואנוס איירס, נכנסתי לגור בבית בקרית אונו, באותו יום שאני מגיע לשם, דופקים על הדלת, מי זה? פותח את הדלת, ילד כזה, בגיל 8, בא עם עוגה, 'ברוכים הבאים למדינת ישראל'. אתם לא יודעים מה זה עשה לי. לבחור הזה, בגיל 8, קוראים לו ירון דקל. יש המון סיפורים שאני לא יודע למה הוזמנתי לפה, אבל אני יכול לתרום.

אני רוצה להוסיף משהו לגבי מה שהוא אמר על ונצואלה. לצורך העניין עשיתי ואני בקשר הדוק עם הקהילה. מיאמי היום מלאה, הרבה אנשים שנסעו למיאמי ... כי העלויות שם לחיים ולרמת החיים הם פי שתיים ואפילו פי שלוש מקראקאס. ביקוש העלייה לארץ הוא אדיר, הגיעו 150 עולים רק מוונצואלה, שלא היה שנים רבות... אני בקשר עם אותו שליח. אז אני חושבת שהדברים קצת השתנו.

אני רוצה לקרוא את הסיכום, ברשותכם.

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות מברכת את ראש העיר כפר סבא, מר יהודה בן חמו, המשנה מר אורן כהן ומשנה מר יונה מייקלר, האחראי על הקליטה בעיר, על העשייה המבורכת בעיר.

הוועדה קוראת לראש העיר לפעול להגדיל את מספר העולים בעיר כפר סבא.

הוועדה מברכת את משרד הקליטה על הודעתו על אכלוס מרכז הקליטה בעולים זכאי דיור ציבורי ואמהות חד הוריות תושבי העיר כפר סבא. הוועדה מבקשת לקבל דיווח על מועד מדויק של פתיחת המרכז.

הוועדה תפנה לוועדת שרים לענייני טקסים לשקול ציון יום הפיגועים בבניין ה'אמיה' בשגרירות בארגנטינה.

הוועדה תבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להכין דוח מפורט לגבי יוזמות לבנייה לזוגות צעירים ועולים כדוגמת 'בנה דירתך' ודוגמאות אחרות.

אנחנו רוצים להודות לכל הנציגים שהגיעו, לפרופ' ארנסטו קאהן, לנציגים של העולים שנמצאים פה היום ואנחנו באמת אומרים, יש לכם עיר נפלאה, אנחנו רוצים שיותר עולים ייהנו מהעיר הזאת

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00