הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
22/03/2011

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 89
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ט"ז באדר ב, התשע"א (22 במרץ 2011), שעה 09:00

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, של חה"כ דליה איציק (פ/2651)

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
שלמה מולה

עו"ד דן אורן - ממונה ייעוץ וחקיקה, משר המשפטים
עו"ד מיכל שמואל - רשות התאגידים, משרד המשפטים
עו"ד טלילה שחל-רוזנפלד - מנהלת האגף לקידום נשים, נציבות שירות המדינה
רותי הורניק - מרכזת בכירה קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האישה
דקלה אליהו - הרשות לקידום מעמד האישה
מרים ברגיל - משרד החינוך
נורית צור - מנכ"לית שדולת הנשים בישראל
עו"ד מאירה בסוק - לשכה משפטית, ארגון נעמ"ת
מיכל יודין - יו"ר עמותת כ"ן, כוח נשי לישראל, עמותה לקידום נשים בישראל
עו"ד ענת טהון אשכנזי - איתך, משפטניות למען הצדק החברתי
שרון צ'רקסקי - ארגון ויצ"ו

עו"ד נועה ברודסקי-לוי

דלית אזולאי

אתי אפלבוים


הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011

>
בוקר טוב, אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. על סדר-היום: הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011.

בפתח הדברים ברצוני לומר שאי-אפשר להתעלם מהעובדה שנגזר דינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, לשבת 7 שנים בכלא. חשוב לי לומר כמה דברים על הדבר הזה כי זה עיקר עניינה של הוועדה, דהיינו, לעסוק בהגנה על נשים.

לוועדה הזאת יש תפקיד מאוד חשוב במאבק הציבורי מהסוג של משפט קצב. היום אמר בית המשפט שאנשי ציבור צריכים לשאת במלוא חומרת העונש. העובדה שהם אנשי ציבור לא תשמש להגנתם אלא להיפך, היא תשמש לחובתם. נראה לי שהמסר הזה הוא מסר נכון, זה מסר חשוב.

העובדה שבמשך שנים ארוכות המערכת הפוליטית התעלמה מכל אותן שמועות שהיו בנוגע לקצב, זה כשלעצמו מעיד על נורמות פסולות במערכת הפוליטית. מקפידים עם אנשי ציבור, קלה כחמורה, כשמדובר בהוצאות ובכספים, אבל כשמדובר ביחס של אישי ציבור לנשים, כשמדובר בדברים הנוגעים לאמות מידה מוסריות של אנשי ציבור, יש קשר של שתיקה.

אני חושבת שקשר השתיקה הזה חייב להיות מופר. כאשר אדם מועמד לתפקיד בכיר, חשוב שיבחנו גם את יחסו לנשים. חשוב שיבחנו גם את הרקע שלו בכל הנוגע לחיים המוסריים האישיים שלו. מי שאינו נוהג באופן ראוי כלפי נשים, לא ראוי שיכהן בתפקיד בכיר במדינת ישראל.

ברור היום לכולנו שאף אישה לא יכולה להגיד שיש מישהו שהוא בכיר מידי בכדי להתלונן כלפיו. אף אישה במדינת ישראל לא יכולה לומר שמערכת המשפט במדינת ישראל מוטה כלפי אנשים שיש בידם כוח ושררה. אני חושבת שבהרבה מובנים, היכולת של אישה לעמוד מול כל סוללת עורכי הדין והפרקליטים במערכת הזאת הוכחה כדבר שהוא אפשרי.

ברור לי לחלוטין שהרבה מאוד נשים יאזרו אומץ וכוח להתלונן כנגד כל אדם בעקבות הפרשה הזאת ותוצאות המשפט.

אני חושבת שהיום הזה הוא אבן דרך במאבק של נשים נפגעות תקיפה מינית במדינת ישראל.

אלה דברים שהרגשתי צורך לומר לכם. אני בטוחה שכולכם שותפים לדעה שזה יום היסטורי במדינת ישראל, גם אם התוצאות שלו נובעות ממעשים חמורים ביותר שהיינו מעדיפים שלא יקרו.

צריך להוריד את הפסל ואת כל התמונות.

>
צריך לשקול את זה, בהחלט.

הוא בייש את עם ישראל ואת בית הנשיא.

אני מסכימה איתך.

אנחנו דנים היום בהצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011.

נתחיל עם היועצת המשפטית שתמקד את הדברים.

הנוסח שעבר בקריאה ראשונה מתקן למעשה מספר חוקים. הוא מתקן את חוק הממשלה בנושא הוספת דרישה לייצוג הולם בכל הרכב של ועדת בדיקה ממשלתית. החוק מתקן גם את חוק ועדות חקירה. גם הוא מחייב, למעשה, שבהרכב ועדת חקירה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.

בנוסף לזה תוקן במספר נקודות חוק שיווי זכויות האישה, במקביל לתיקונים שציינתי, של חוק הממשלה וחוק ועדות חקירה, כך שגם נושא הייצוג ההולם יבוא לידי ביטוי הולם בתוך חוק שיווי זכויות האישה ביחס לוועדות חקירה ועדות בדיקה ממשלתיות.

בנוסף לכך מוצע לדון עכשיו ולהוסיף חובה להקים מאגר שיכלול נשים בתחומי מומחיות שונים, שיוקם על-ידי הרשות לקידום מעמד האישה. לגופים הממנים תהיה חובה לפנות לאותו מאגר לפני החלטה למינוי החברים באותן הוועדות.

כמו כן מוצע לקבוע חובת הנמקה כך שלמעשה כל גוף ממנה שלא ימנה אישה יהיה חייב לנמק מדוע הוא החליט שלא לכלול אישה.

חברת הכנסת דליה איציק, יוזמת החוק, לא נמצאת כאן. נמצא כאן היועץ המשפטי שלה. סהר, יש לך מה לומר?

חברת הכנסת איציק ביקשה להתנצל. היא לא הגיעה כי אמא שלה מאושפזת והיא סועדת אותה.

הנוסח כאן הוא בעצם נוסח שהגענו אליו בסיכום עם משרד המשפטים. עורך דין אורן יציג את עמדתו. בדיון להכנה לקריאה הראשונה בעצם עלתה הנקודה, שלא די בעיגון של חובת הייצוג ההולם אלא יש בעיה גם במימוש. גם במקום שהחובה קיימת, הבעיה היא איך מממשים את זה. הדיון סבב סביב הנושא, מהו המנגנון ה נכון לעגן מנגנון שיגביר את מימוש הייצוג ההולם.

בהצעה המקורית דיברנו על שליש. היתה לכך התנגדות הן ממשרד המשפטים והן מצד ארגוני הנשים שאמרו שבעצם מפחיתים את החובה. לכן חיפשו מנגנון אחר. פה נכנסה לתמונה הרשות לקידום מעמד האישה ואותו מאגר שעד היום היה וולונטארי ולא מוסדר, פה בפעם הראשונה מעגנים אותו באופן סטטוטורי בחוק. מצד אחד, בעצם תהיה חובה על הרשות להקים את המאגר. מצד שני, תהיה חובה על המשרדים הממנים, על השרים, לעיין באותו מאגר.

כמובן שתהיה חובת הנמקה במידה ולא מצאו מישהי מתאימה מהמאגר או בכלל. אנחנו סבורים שזה מנגנון שהוא טוב, שהוא מאזן בין הרצונות של הצדדים.

היינו רוצים לקדם את החקיקה ולהביא אותה לקריאה שנייה ושלישית עוד במושב הזה. נשארו לנו שבוע ויום. אנחנו רוצים להכניס גם את החוק הזה לספר החוקים ולקוות שהוא יתרום תרומה אמיתית לייצוגן של נשים.

אין ספק שהחוק הזה הוא חוק חשוב בכל מה שנוגע לשינוי הנחות היסוד לגבי הרכב של ועדות חקירה. ברור לגמרי שלא נעשה מספיק, במסגרת ועדות החקירה האחרונות, לדאוג שנשים יהיו חלק מהמנגנון שמקבל החלטות על עיצוב מדיניות במדינת ישראל.

לכן הצעת החוק היא הצעת חוק חשובה בעיקר כי היא גם מונעת תירוצים. היא מייצרת מנגנון ברור של מועמדות ותהליך איתור שבסופו ברור לגמרי שאם יש החלטה להתעלם מההמלצות האלה, מדובר פשוט בתירוץ. אנחנו לא רוצים שיספקו תירוצים כי יש נשים ראויות בכל תחום ונשים יכולות לאייש כל ועדת חקירה שקמה בכל נושא שהוא. לכן הצעת החוק הזאת מספקת את כל האפשרויות לבנות מראש מנגנון שידאג לשיבוצן של נשים. לכן הצעת החוק הזאת היא חשובה.

רשות הדיבור למשרד המשפטים.

אכן אנחנו שותפים לנוסח שמופיע עכשיו על שולחן הוועדה. בדיון שלפני קריאה ראשונה שמנו את הדגש על הנושא של מנגנונים. המנגנון הנכון יכול מאוד לייעל את היישום של חובת הייצוג ההולם, שעליה כשלעצמה אין חולק.

עברנו תהליך בתוך הממשלה של הפצת ההצעה של הוועדה לקידום מעמד האישה בקרב כל משרדי הממשלה, כיוון שזה נוגע לכל משרדי הממשלה. הפצנו את ההצעה בקרב כל היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. כמובן שבתוך משרד המשפטים הנושא גם נוגע לכמה וכמה תחומים שבהם עוסקים כמעט כל המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, 6 במספר.

כתוצאה מה"input" הזה, והיו דעות לכאן ולכאן, קבענו איזו עמדה שבעיקרון באה לידי ביטוי בנוסח והיא אושרה כלשונה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.

ראשית, תהיה חובה סטאטוטורית על הרשות לקידום מעמד האישה. הדבר גם סוכם עם מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, להקים מאגר של מועמדות פוטנציאליות לוועדה ציבורית, לוועדת בדיקה ולוועדת חקירה.

אני בכוונה מציין את הוועדות וממעיט בעצם את הנושא של צוותים פנים ממשלתיים, כי עמדת הממשלה היא שאין צורך במאגר לגבי הצוותים הפנים ממשלתיים - - -

מה זה צוות פנים ממשלתי?

בחוק שיווי זכויות האישה יש צוות לעיצוב מדיניות לאומי. זה צוות פנים ממשלתי כיוון שזה במובחן מוועדה ציבורית שבה יושבים נציגי ציבור. אז הצוותים מורכבים מעובדי ועובדות מדינה. כיוון שהצוותים האלה מורכבים מעובדי ועובדות מדינה ובכל משרד ממשלתי כאשר הוא ממנה צוות כזה הוא יודע לא רק על עובדות המדינה בתוך המשרד שלו אלא במשרדים אחרים.

לדעת הממשלה אין צורך במאגר לצורך הצוותים. יש צורך במאגר לוועדה ציבורית, לוועדת בדיקת ממשלתית ולוועדת חקירה.

זה איזה פרט בתוך המתווה הכללי שאומר, החובה להקים את המאגר.

הדבר השני העיקרי, החובה על הגוף הממנה לעיין במאגר ולבדוק האם יש התאמה בין המועמדות הפוטנציאליות במאגר לבין אותה ועדה שעכשיו עומדים להקים. זאת חובה לעיין בטרם המינוי. זאת בעצם עמדת הממשלה שבאה לידי ביטוי בנוסח המונח בפניכם.

בגדול אני אומר שיש גם בנוסח כאן כמה דברים שהם לא היו בהחלטה של ועדת השרים לחקיקה ולכן אין לי כאן – בגלל שמדובר בעמדה שגובשה אחרי הרבה התייעצויות והרבה כוונון עדין, במיוחד במקרה הזה, אין לי מנדט להסכים לשום דבר שלא הוסכם בממשלה ולא היה בהחלטה של ועדת השרים.

לכן, בשלב זה לפחות, הממשלה לא מסכימה לדברים נוספים שהוכנסו כמו חובת ההנמקה וכמו תחולה לגבי גופים שהם לא הנושא של סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האישה. למשל, דירקטוריון של חברה ממשלתית וכל מיני גופים אחרים.

מה היתה ההנמקה לא להסכים?

הנושא אפילו לא היה בפני הממשלה. זה לא היה כי זה רק הוכנס עכשיו.

כמו כן, רק עכשיו מדברים, בשלב המאוחר הזה, על דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי סעיף אחר בחוק שיווי זכויות האישה ולפי חוק חברות ממשלתיות. גם זה לא היה בפני הממשלה ולא קוימו שום התייעצויות בעקבות זה עם רשות החברות הממשלתיות או כל גורם שהוא רלוונטי לנושא הזה. לכן, אין הסכמה לדברים הנוספים האלה.

נראה לי שכמו בהרבה מקרים, הכנסת נמצאת בפני איזו צומת שבו אפשר מבחינת הממשלה לאשר לקריאה שנייה ושלישית כמה דברים שהם מאוד משמעותיים, או לחילופין לא לאשר לקריאה שנייה ושלישית ולהרחיב את הדיון, מה שמחייב עוד דיונים בתוך הממשלה.

רשות הדיבור לעו"ד טלילה שחר-רוזנפלד.

אני מברכת על ההצעה. אנחנו נסייע בכל הקשור למאגר. ככל שנצטרך ונידרש נוכל להמציא גם שמות מתוך שירות המדינה.

אמנם הדברים הוחלטו אבל כן צריך לחשוב לפעם הבאה גם על הנושא של צוותים. זה נכון שאולי מכירים ויודעים אבל בפועל לא כל-כך ממנים נשים לצוותים. כנראה שנדרשת חקיקה גם בעניין הזה. צריך לחשוב איך עושים את זה. אולי צריך להתחיל עם הנושא של ועדות חקירה וועדות בדיקה ולראות איך מתקדמים הלאה.

אני רוצה להבהיר שהחובה קיימת גם לגבי צוותים אבל לא לגבי מאגר.

החובה קיימת הרבה שנים אבל, לצערי, היא לא כל-כך ממומשת וגם לא כל-כך נאכפת. לא היו שיניים בשביל לאכוף אותה. לכן אני מאוד מקווה שהמאגר יסייע. קיווינו שהשיניים יהיו קצת יותר חזקות אבל אני מקווה שהמאגר הזה יסייע. אני חושבת שאם זה יוכיח עצמו לגבי ועדות בדיקה יהיה שווה לחשוב על זה גם בנושא של צוותים.

עורכת הדין מאירה בסוק מנעמ"ת.

יש לי כמה הערות. הנושא של מאגר דירקטורים הוא בהחלט מתאים. שלא יחפשו עכשיו ויגידו שצריך להקים מאגר חדש. אני חושבת שהמאגר שקיים היום ברשות מתאים גם למאגר הזה ולא שיחפשו ויגידו שצריך להקים מאגר חדש לאלה שמתאימות לוועדות חקירה, זה אותו דבר.

דבר שני, אני מצטרפת לדבריה של עו"ד טלילה שחר. הכנסת מחוקקת דברים שהם ברורים וחבל שזה צריך להגיע לחקיקה. לכן קל מאוד להתחמק ולהגיד שעל צוותים לא.

מעניינת אותי צורת האכיפה. הממשלה אומרת שלפי החוק המשרד חייב להסתכל במאגר. מה זה להסתכל? מכיוון שיש לו גישה למאגר הוא בודק במאגר ואומר לרשות שהוא לא מצא מישהי מתאימה. השאלה איפה עומדת הרשות? אני חושבת שהרשות צריכה לקבל פה שיניים הרבה יותר חזקות ולעניין את הגורם בממשלה ולהגיד: מה זאת אומרת שאין נשים מתאימות? אנחנו מביאים לכם נשים שהם מתאימות כי אנחנו בדקנו אותם.

גם לגבי דירקטוריון וגם כאן, חשוב להכניס את זה בחוק הזה או בחוק אחר. אני בהחלט מקבלת את זה שצריכים לקדם את החוק ולא לחכות, כי אם נחכה אנחנו יודעים מה יהיה. אבל, אני חושבת שהדבר הבא זה הדירקטוריונים.

אם ניקח את מליאת רשות השידור אז הם מינו נשים אבל אף פעם זה לא חצי חצי, אפילו לא שליש ושני שליש. כשמינו גברים הם מינו אנשים שבכלל לא קשורים. זאת אומרת, אלה דברים פוליטיים לחלוטין. הם מינו את איקס כי הוא מכיר את וואי, אבל הם לא קשורים לתקשורת, הם לא מבינים בתקשורת. זה חייב להיות יותר מקצועי.

אני בהחלט חושבת שרשות יכולה לשמש פה כגורם. הרשות יכולה לקדם את זה בצורה מאוד חזקה וחשובה.

אני מסכימה. בהקשר הזה אני מסכימה שחשוב כרגע לקדם את הצעת החוק ולא להתערב כדי למנוע נורמה חדשה בכל מה שנוגע לוועדות חקירה. ככל שאתה מתקדם בנושאים ה אלה אתה בעצם מרחיב את היכולת של הרשויות להסתכל על כל המערכת כמערכת שוויונית.

צריכים לדאוג שהרשות תהיה מעורבת לא רק בזה שהיא נתנה להסתכל ברשימת הנשים אלא שהיא תהיה מעורבת בבחירה, שתהיה לה אמירה.

הלוואי שהיינו שם. אנחנו לא שם, אנחנו מתקדמים בצעדים מדודים.

גם היום יש מנגנון של דיווח אחרי והרשות יכולה לבוא למשרד ולשאול מדוע הוא לא מינה. מה השינוי הגדול? היום המשרד אומר שהוא בדק. עכשיו, כשהרשות תבוא ותשאל למה הוא לא מינה, המשרד לא יוכל להתנער בטענה שהוא בדק כי יש עליו חובה לבדוק מתוך מאגר. הרשות יכולה להגיד שיש כאן מישהי מתאימה. הוא לא יכול להגיד: בדקתי באמצעים שלי.

הוא חייב לבדוק, אי-אפשר להגיד לו שיש פה מישהי מתאימה.

גם היום יש בחוק שאחרי שמונו ולפני שהצוות - - -

אני רוצה שיהיה שיתוף פעולה תוך כדי.

אולי לא עושים בזה שימוש. אני חושב שעצם קיום המאגר ימנף את המנגנון שכבר קבוע היום בחוק. היום בחוק, אחרי המינוי ולפני שהצוות התחיל לעבוד מדווחים לרשות והרשות יכולה לבוא למשרד ולהביע את עמדתה בפני המשרד.

זה לא לפי החוק, יש חובת דיווח בלבד.

כתוב: "קיבלה הרשות דיווח לפי סעיף זה וסברה כי במינוי לא ניתן ביטוי הולם לנשים, תפנה מייד לגוף הממנה ותפרט את עמדתה בנושא". זה נמצא בחוק היום.

בדקתי באמצעים שלי ולא מצאתי. מחר בבוקר, אחרי שלמשרד תהיה חובה לעיין, הוא לא יוכל לפטור את הרשות בלא כלום. הוא לא יוכל לומר: בדקתי באמצעים שלי, כי תהיה עליו חובה להגיד: בדקתי במאגר שלך ולא מצאתי.

מה זה בדקתי? אפשר להבין את המנגנון של בדקתי?

יעקב נאמן אמר שהוא בדק את ועדת טירקל. אנחנו הגשנו שמות לוועדה והוא התעלם למרות החלטת בג"צ למנות נשים. אנחנו העברנו נשים מאוד ראויות והוא לא קיבל. המילה "בדקתי" היא מילה מכובסת.

גם בבג"צ שהיה לא מזמן לשדולת הנשים, המשרד לביטחון פנים כתב את חוות הדעת שלו בצורה הרבה יותר מתוחכמת. אנחנו לא רוצים שנגיע עוד פעם לחוות דעת מתוחכמות, אנחנו רוצות מנגנון אמיתי, של בדיקה אמיתית, של מינוי אמיתי.

גם לך יהיה הרבה יותר קל לתקוף את זה כאשר תגידי שהיתה במאגר אישה שהיא מתאימה. כמשרד ממשלתי יש לך חובה חוקית לעיין במאגר.

סהר, אנחנו רוצים שהמצב אחרי החוק לא יאפשר התחמקות, זה מה שאנחנו רוצים. השאלה איך מהדקים את העניין הזה?

כמו שמאירה תיארה, מונו ברשות השידור אנשים לא ראויים, אנשים שנבחרו בגלל שהם חברים של משה זוכמיר. אני הייתי מציעה להרחיב את זה. אתה ציינת שיש נשים ראויות ומתאימות. אני עוד לא שמעתי רשימה של גברים ראויים ומתאימים. אם אנחנו נסתכל על הרשימות, אני חושבת שנבדוק את הוועדות, אנשים מאוד לא ראויים יושבים בוועדות האלה. אחד כבר נמצא בגן-עדן, שאלוהים ישמור אותו, אבל אנשים מאוד לא ראויים יושבים בוועדות האלו.

אז בואו נקים מאגר של גברים ראויים ומתאימים.

זאת הצעה מעניינת, אני כבר מגלגל אותה.

תחשבו גם על זה, כי אני חושבת שהרבה פעמים הוועדות מתנהלות בצורה לא מכובדת ולא ראויה. ברגע שיהיה מאגר של נשים וגברים ראויים ומתאימים, אין לי ספק שהוועדות גם יחליטו החלטות יותר ראויות.

זאת באמת הערה מעניינת אבל היא לא מסייעת לנו.

אנחנו חייבים להדק את העניין הזה.

נועה, יש לך רעיון איך אנחנו מעגנים?

אני חושבת שיש משמעות לחובת הנמקה. אני חושבת שהחובה לנמק כן מאלצת את הגוף הממנה לשקול ולחשוב. אני חושבת שיש לה משמעות גם אם היא לא קובעת מנגנון חזק יותר. אני חושבת שכן היא מוסיפה לכך שיקיימו את החוק כי זה מחייב כבר בכתב המינוי להתייחס - - -

כתוב כך: "גוף ממנה ידווח לרשות בכתב על כל מינוי של ועדה או צוות, כאמור בסעיף קטן (ב), מייד לאחר המינוי ובטרם החלו הוועדה או הצוות בפעולתם". למה מייד לאחר המינוי? זה צריך להיות לפני המינוי.

זאת היתה ההצעה המקורית שלנו וזה לא התקבל.

זה פותר את הבעיה.

אפשר לומר שזה ייכנס לתוקף רק לאחר קבלת אישור מהרשות לקידום מעמד האישה.

את הדיון הזה עברנו בהכנה לקריאה ראשונה. זה הנוסח שעלה לוועדת שרים לדיון מחדש וזה הנוסח שלא התקבל.

פה אתה רואה את ההתחמקות.

חשוב לציין שהפנייה למאגר היא כמובן בטרם המינוי, היא כן תאלץ למעשה את המשרדים לקחת את אותם פרטים מהרשות. הרשות כן תהיה מיודעת יותר מהיום על-כך שמונתה ועדה.

זה שהיא תדע זה מאוד יפה, השאלה אם היא תוכל להשפיע?

אני חושבת שמשרד המשפטים צריך לענות על זה כי הנוסח המוצע של הייעוץ המשפטי היה שזה יכלול חובה ליידע את הרשות מראש.

אני חייב להדגיש שהעמדה התקבלה אחרי שנשמעו הרבה עמדות לכאן ולכאן ומנסים לפלס איזו דרך. מצד אחד, בתוך הממשלה הושמעו דעות כמו שאנחנו שומעים עכשיו, שהמנגנון כעת לא עובד כי הוא מנגנון של דיווח אחר מעשה ולכן צריך להחליף אותו במנגנון שהציעה הוועדה לקראת קריאה ראשונה, דהיינו דיווח מוקדם לרשות.

מצד שני, באו משרדי ממשלה וגם גורמים מתוך המשרד שלי ומתוך הפרקטיקה אמרו שמעורבות היתר של הרשות יכולה לסרבל ולעכב את המינוי ובסופו של דבר הוועדות האלה צריכות לעבוד.

גם הרשות לניירות ערך מסרבלת.

זה מעליב אותנו כנשים.

אני לא רוצה להיעלב, אני רוצה להתייחס באופן ישיר. יש עניין ערכי על השולחן, דהיינו. חובת ייצוג לשני המינים. בוועדת טירקל ראינו שכאשר מתעוררים מאוחר מידי, זה מאוחד מידי. אחרי מעשה זה כבר מאוחר מידי.

אני לא מבינה מה הסרבול הגדול. בסך הכול מדובר בדיווח פשוט ובחובת היוועצות. אני לא מבינה כל-כך מה החשש הגדול. נראה לי שכדאי לבוא לקראת השגת מטרת החוק וכן לדאוג שמלכתחילה תהיה התייעצות ולא בדיעבד.

מה שאני יכול להגיד הוא, שאת כל השיקולים שמעלים עכשיו, אני שמרכז את הנושא הזה, העליתי אותם בפני הגורמים השונים בממשלה הן ברמה של הפקידות וגם ברמה של ועדת שרים לענייני חקיקה.

מבחינת השלב שבו אנחנו נמצאים מבחינת הממשלה, אנחנו נמצאים במצב שאני בא לכאן עם מנדט מאוד ברור ולא אוכל להסכים כמעט לשום דבר שלא הופיע בהחלטה של ועדת השרים לחקיקה. אם יש רצון היום לאשר איזה נוסח לקריאה שנייה ושלישית, אין לי מנדט לזוז מהמנדט שקבעה ועדת השרים לענייני חקיקה.

כמובן שאם רוצים לא לאשר לקריאה שנייה ושלישית היום ולהביא שוב את הדברים בפני הממשלה, זה בוודאי סיפור אחר.

אנחנו לא רוצים לחזור לממשלה.

שנייה, אני יודע. אני מצטער, תאמיני לי - - -

למה לא לכתוב "לפני" ולא "לאחר". זאת מילה אחת.

תבינו שאני מייצג פה את הממשלה ואני מייצג פה את ההחלטה שהתקבלה ואין לי מנדט להוסיף או לתקן את ההחלטה שהתקבלה, אחרי שנשקלו שיקולים לכאן ולכאן.

מה שאני יכול להגיד לגבי המתווה שאושר בממשלה, שלדעתי יש פה שיפור כי בעצם גם אם אין חובת דיווח מפורשת מוקדמת לרשות, הרשות חייבת להיות מעורבת. בל נשכח שהרשות לקידום מעמד האישה זה לא ארגון שהוא מחוץ לממשלה. ברגע שהרשות לקידום מעמד האישה שיושבת במשרד ראש הממשלה ומעורבת, היא חייבת לדעת, מתוקף החובה לפנות אליה כדי לעיין במאגר, היא חייבת לדעת שיש החלטה להקים ועדה והיא יודעת את זה בזמן אמת. לכן, למעשה, גם אם החובה היא רק לעיין במאגר, הרשות מעורבת כמעט משלב א' והיא יכולה להתעניין מה בדיוק מתגבש במינויים האלה.

זה כן נותן לה כלים שלא היו לה בעבר. לכן אני חושב שיש פה כן כדי לשפר את היישום.

אנחנו מאוד רוצים לקדם את החוק מתוך אמונה כי אנחנו לא יודעים מה יהיה כשנחזור מהפגרה. היום הממשלה תומכת ומחר לא יודעים מה יהיה. כמובן שהיינו רוצים שיהיה יותר, היינו רוצים שזה יהיה מעוגן בחוק 50%. אין גבול למה שהיינו רוצים. אם נחזור למילים הראשונות של דליה שדיברה בישיבה הקודמת, היינו רוצים שבכלל לא נצטרך את החוק הזה. אני חושב שבמגבלות של מה שאושר בממשלה אנחנו צריכים לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית. זאת בקשתי והצעתי.

אני מתחייב בשם דליה ובשם שאר החברים שאנחנו נמשיך לקדם את הנושא של הקמת מאגר גם לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. אנחנו נגיש הצעת חוק כזאת. אנחנו עושים את זה בצעדים מדודים ואני חושב שיהיה קל יותר לתקוף החלטה על הקמת ועדה שלא תהיה כלולה בה אישה. היום אומרים לנו שבדקו ולא מצאו. לאחר החוק יהיה יותר קשה לומר זאת כאשר יש חובה בתהליך הבדיקה לעיין ברשימה שיש בה אישה מתאימה. לכן אני חושב שיש פה התקדמות מאוד משמעותית.

למה לא להקים את המאגרים האלה בכל משרד ממשלתי? יכול להיות שזה יותר טבעי, ליצור מאגרים של משרד ממשלתי אמון על הנושאים שלו, הוא מכיר את הנשים הרלוונטיות, הוא מכיר את הקריטריונים. אני חושבת שלטווח הארוך, גם מבחינה חינוכית, זה יותר נכון שכל משרד ממשלתי ייצור את ארסנל הנשים שלו וזה לא יהיה משהו חיצוני.

כיום, אפילו להרכב של צוות, ימצאו את הגברים המועמדים לתפקיד ונשים יהיו כמו מיקור חוץ, משהו שהרשות לקידום מעמד האישה אחראית עליו. זה לא נכון. חשוב שתהיה חובת היוועצות עם הרשות ולא רק דיווח.

ברגע שאת עושה את זה בכל משרד ממשלתי, הוא ייקח רק את האנשים שלו. הרשות למעמד האישה תביא נשים מכלל הציבור.

אני חושבת שהמאגר צריך להיות רחב.

אני חוששת מזה שבעצם משרד ממשלתי יוציא את התפקיד של איתור נשים למשהו שהוא רק של הרשות לקידום מעמד האישה. אני גם חוששת מזה שהרשות לקידום מעמד האישה בעצם תהפוך להיות גורם ממיין. זה לא ריאלי גם לחשוב שיהיה לרשות לקידום מעמד האישה את הקריטריונים מה זה אומר - - - -

הרשות פועלת בשיתוף פעולה ובשקיפות מלאה עם כולם. גם הוועדה לקידום מעמד האישה יכולה לקחת חלק בתהליך. כולנו בעצם יכולים להיות שותפים בתהליך הזה כי הוא לא תהליך סגור. אולי באמת צריך לדאוג שהתהליך לא יהיה במעגל סגור.

בסעיף ב1, שיוצר את המאגר, כתוב שהמאגר ייווצר לדעת הרשות. אני קצת חוששת. מאיפה ייווצרו הקריטריונים של אותו מאגר? אני הייתי מבקשת להוסיף, כדי קצת למתן את הקריטריונים, "תקים הרשות מאגר ובו פרטיהן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה".

הייתי רוצה שתהיה החובה גם בתיקוני החקיקה של ועדות חקירה ותיקון חוק הממשלה, אבל בוודאי פה, ליצור על הרשות חובה לאתר נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה.

אני רוצה להתייחס לעניין של משרדי הממשלה שהועלה כאן. אני חושבת שנכון שכדאי שיעלו שמות גם מתוך משרדי הממשלה, אני לא חושבת שזה צריך להיות או או. משרדי הממשלה יכולים לעזור. אמרתי גם שאנחנו יכולות לתמוך, עם הממונות על מעמד האישה, לאתר נשים מתאימות ולהעביר את השמות למאגר של הרשות שיהיה מאגר כולל.

אנחנו מעבירים כל הזמן.

כמו שעשינו בנושא של הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, למשל. זאת פעילות שאני חושבת שמוכיחה את עצמה. אפשר לאתר מועמדות בתוך המשרדים, להעביר את זה למאגר. במאגר אפשר אפילו לפרסם יחד עם השם של המשרד, זה לשיקול דעת של הרשות. כך אנחנו יכולים להרוויח משני העולמות.

הרשות למעמד האישה, בבקשה.

אני מהרשות לקידום מעמד האישה. בהמשך למה שטלילה אמרה, בעצם הרשות הקימה מאגר לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות על-פי הפילוחים שרשומים פה מכל קבוצות האוכלוסייה. אני חייבת להדגיש שהחובה של המשרדים לעיין במאגר לא מונעת מהם למנות נשים מכלל האוכלוסייה. זה גם לא כל-כך ריאלי שכל משרד יתחיל לעסוק בהקמת מאגר ובתפעול מאגר.

במאגר שלנו היום יש 1,400 נשים וזה מאגר שמתעדכן כל יום וכל הזמן. יש עוד הרבה נשים שאנחנו צריכים להוסיף למאגר. זה מאגר שהוא פתוח כל הזמן. פנינו למשרדי ממשלה ובאתר של ה רשות יש "קול קורא" לכל הארגונים.

מעבר לזה, פנינו לכל המשרדים, שכשהם באים למנות, יבקשו מאיתנו נשים מתאימות. זה פורסם בתקשורת ובאמת היו כאלה שפנו אלינו והעברנו.

כמו שמאירה אמרה, אם היה אפשר לשנות את נושא ההנמקה לפני, על-מנת שזה לא יהיה "כסת"ח". זה היה דורש מהם לנמק בצורה יותר אחראית ולא לאחר המינוי, שאז אנחנו צריכים לקבל כל נימוק. אם זה היה לפני עוד אפשר היה לעשות עם זה משהו.

אבל אם צריך להחזיר את זה חזרה לוועדת שרים לחקירה, הם לא יסכימו.

אנחנו נקריא סעיף סעיף ונצביע.

"תיקון חוק הממשלה, התשס"א-2001".

מוצע להוסיף סעיף ב(1) לסעיף 8(א) שיאמר:

"בהרכב ועדת בדיקה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים".

כמו כן מוצע להוסיף לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, בסעיף 4(א) בסופו יבוא:

"בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של שני בני המינים".

בחוק שיווי זכויות האישה מוצע לתקן את סעיף 6ג1. אני אקרא את כותרת הסעיף עם התיקון:

"ייצוג הולם בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדת חקירה, בוועדה ציבורית ובצוות לעיצוב מדיניות לאומית", יתווסף בסעיף קטן א הגדרה של ועדת בדיקה ממשלתית:

"ועדת בדיקה ממשלתית" – ועדת בדיקה ממשלתית לפי חוק הממשלה, התשס"א-2001".

"ועדת חקירה" – ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968. "

"בוועדת בדיקה ממשלתית, בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה, ראש הממשלה, שר, סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (בסעיף זה – גוף ממנה), יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה".

מוצע להוסיף את סעיף ב(1):

"במטרה לסייע לגוף ממנה למלא את הוראות סעיף קטן (ב), תקים הרשות מאגר ובו פרטיהן של נשים היכולות, לדעת הרשות, להתאים על-פי כישוריהן להתמנות לוועדת בדיקה ממשלתית, ועדה ציבורית או ועדת חקירה אשר נתנו הסכמתן להיכלל במאגר לאחר שקיבלו הודעה מהרשות המציינת את האמור בסעיף 11(1) עד (3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (בסעיף זה – המאגר)."

לעניין הסעיף הזה, אני חושבת שצריך לדון בשאלה האם לא כדאי שהמאגר יהיה רחב יותר ויאפשר גם לגופים ממנים נוספים לפנות למאגר, גם אם אנחנו מייחדים את החובה רק לנושא הזה של ועדות בדיקה ממשלתיות, ועדות חקירה וועדות ציבוריות? אולי בכל זאת תהיה אפשרות לפנות למאגר גם לגופים נוספים?

למי את מתכוונת?

אלה יכולים להיות אותם גופים שמנויים בסעיף 6ג', שכוללים לדוגמה את נושא דירקטוריונים. אני מבינה שיש התנגדות לממשלה וכי אנחנו לא יכולים לקדם את הנושא הזה בלי העמדה של רשות החברות וגופים נוספים. אם אנחנו קובעים רק סעיף שמאפשר בעצם גישה למאגר, אז אני חושבת שאפשר לקבוע משהו נרחב יותר.

כבר היום המאגר משמש כמקור מידע בכל מקרה שמבקשים למלא את תכלית החוק. הרי הכוונה היא למנות נשים לעמדות השפעה. כל גוף שמבקש שמות מתוך המאגר, הוא יכול להיעזר במאגר הזה. הכוונה היא למנות נשים ושיהיה ייצוג הולם לנשים בכל מסגרת השפעה.

בעצם מוצע להכניס את זה לחוק בצורה רחבה יותר שתאפשר לאותם גופים גם להשתמש במאגר.

אני אתייחס לנקודה הזאת.

בהמשך לדברי חברתי מהרשות לקידום מעמד האישה, יש הבדל שהוא די משמעותי, בין כל מיני דברים שגוף כמו רשות לקידום מעמד האישה עושה במסגרת כלל תחומי הפעולה שלו על-פי חוק לבין הוראות מפורשות ספציפיות בחקיקה.

ככל שמדובר בהוראה ספציפית שמחייבת את הרשות בחוק, היא נותנת לה תפקיד סטאטוטורי להקים מאגר. מה שעמד בפני הממשלה זה מאגר לצורך הביצוע והיישום של סעיף 6ג1 לחוק שיווי זכויות האישה שעוסק בוועדות ציבוריות בעיקר. לגבי צוותים אמרנו כבר מה עמדת הממשלה.

לגבי כל השאר, עד עכשיו זה לא עלה. גם אם מדובר רק באפשרות לעיין במאגר ולא בחובה, זה עדיין דבר שמטיל איזו חובה על אותם גופים נוספים לשקול את הדבר הזה. מבחינת התקינות של הליכי החקיקה, מדובר פה בהשלכות לגבי גורמים שבכלל – בגלל שזה רק עלה עכשיו הם לא היו מעורבים. לכן אין לנו אפשרות מבחינת ממשלה להסכים לאיזו תחולה מעבר לגופים שהם הנושא של סעיף 6ג1.

אני לא כל-כך מסכים איתך. המטרה היא קידום נשים ושילוב נשים. זאת מטרת העל של החוק. אם כך, למה אתם בכלל מתנגדים?

נניח שהתמניתי לשר ואני רוצה למנות אישה מנכ"לית ואני פונה לאותו גוף. מה זה מפריע לך אם אמצא את האישה מתאימה מתוך המאגר? מה בין זה לבין ועדת חקירה כזאת או אחרת? גם שם יש דרישות של מומחיות מסוימת.

אני לא מבין למה אתם מתנגדים, אתם צריכים לברך. זה לא בא להצר את צעדיה של הממשלה. להיפך, לא הייתי רוצה שתכוון אותנו לפרשנות מצמצמת.

לא מדובר פה בפרשנות. התכלית היא מאוד חשובה אבל התכלית שאתה מדבר עליה, חבר הכנסת מולה, היא תכלית מאוד רחבה. עם התכלית אנחנו לא יכולים למצות את כל מה שכרוך בהליך של חקיקה. חקיקה זה דבר רציני.

סליחה, אנחנו בשלב מאוד מתקדם. אי-אפשר לאחוז בחבל משני הקצוות.

אתם כל הזמן מצרים את החוק בצורה מאוד בירוקרטית במקום להרחיב, כפי שאומר חבר הכנסת מולה.

מה לעשות שאנחנו עובדים בתוך מערכת מסוימת. אם הייתי בא לפה כמו הרבה מהגורמים פה, שבאים עם עמדות של הארגונים שלהם, יכול להיות שהייתי מדבר אחרת . אני עובד שנים רבות עם הארגונים. אני לא חשוד כמי שלא משתף פעולה עם ארגונים חוץ ממשלתיים. מה לעשות והממשלה דנה במסגרת מסוימת ולא יכולה להסכים לקראת קריאה שנייה ושלישית לדברים שבכלל לא היו.

אי-אפשר לאחוז בחבל משני הקצוות. מצד אחד, לרצות תהליך מהיר ומצד שני להכניס כל מיני דברים שלא היו. לא היו דברים שלא קשורים לסעיף 6ג1. הצעת החוק הזאת התחילה עם ועדת חקירה וועדת בדיקה ממשלתית. אמרו: בואו נייעל את היישום של סעיף 6ג1. אם אנחנו מסכימים עם התכלית, של שוויון בין המינים, אז לפי זה, בדיון כזה לקראת קריאה שנייה ושלישית, בואו נתקן שורה של תיקוני חקיקה שמקדמים את התכלית הזאת מבלי שכל מה שנאמר היה קשור.

עורך דין אורן, אני מסכימה לגבי הצעת החוק - - -

אני רוצה להגיב להצעה שבהקמת המאגר יתחשבו במגוון הקבוצות באוכלוסייה. הרי כתוב פה: "במטרה לסייע לגוף ממנה למלא את הוראות סעיף קטן ב'". סעיף קטן ב' מדבר על חובת הייצוג ההולם לנשים ממגוון קבוצות באוכלוסייה. אז לא צריך לחזור על זה. זה בא ליישם את חובת הייצוג ההולם שבסעיף קטן ב'.

למה זה מפריע?

כי אנחנו מתנגדים שהמחוקק ישחית את דבריו לריק.

בדרך-כלל אתה משכנע אותי אבל הפעם לא הצלחת לשכנע אותי. זה עולה לך כסף? כל עוד שזה לא גורע ממך - - -

זה לא לי, יש בעיה עם המנדט. מכיוון שהנושא של דירקטורים של חברה ממשלתית לא עלה עד עכשיו, אז לא התייעצתי.

הנושא של דירקטוריון הוא בנפרד. הצעת החוק הזאת באה לקדם בעיקר את הנושא של ייצוג בוועדות חקירה. מעבר לעובדה שאנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק הזאת במושב הזה, הנושא הזה של הרחבת המאגרים, זאת נקודה משמעותית שחשוב שניתן עליה את הדעת.

בעניין הזה אני לא מבינה למה אתם מתנגדים? מה יש לכם נגד זה?

בסך-הכול אתה מרחיב את המאגר הקיים, אתה נותן לו עוד תנופה נוספת כדי שזה יהיה קל. אני אומר לך, בוועדת החקירה האחרונה שהיו צריכים להקים אמרו שלא מצאו נשים. הם אמרו: פנינו והן לא רוצו.

אני אומר לך שאם פנו ל-1,000, לא יכול להיות שאחת לא תסכים. כדי שאפשר יהיה לקיים את תכלית החוק אתם צריכים להיות אינטרסנטים שיהיה לכם מאגר כזה שהוא מאוד זמין ומאוד יעיל ואיכותי. אתה פשוט מקיים את החוק בצורה הכי קצרה שיכולה להיות. למה?

אני לא אומר שהנושא של ההרחבה לא ראוי לדיון. הנקודה היא שזה ראוי לדיון יחד עם הגורמים הנוגעים בדבר. תיקראו לזה בירוקרטיה, תיראו לזה פרוצדורות, גם את זה צריך.

ישנם דברים שהולכים עם הרציונאל של החוק, שמשרתים אותו. אני חושבת שכאן צריך היגיון בריא שאומר שלא כל דבר צריך להחזיר לממשלה ולנהל סאגות של דיונים. בסך-הכול זה בא לייעל ולשפר את הדרך שבה החוק יפעל. אני חושבת שלא צריך לקיים על זה דיונים. כולנו מסכימים שהדרך שבה החוק הזה ישפיע באופן מעשי על ועדות החקירה, עובר דרך הנקודה עד כמה יהיה מאגר ועד כמה הוא יחייב ועד כמה תהיה חובת התייעצות. הדברים האלה הם בנשמת החוק.

מבחינת ייפוי הכוח שאני קיבלתי, כל מה שאני יכול לעשות כעת זה להגיד שלצערי, גם בגלל שזה לא עלה עד עכשיו, אין לי מנדט מבחינת הממשלה להסכים לזה ולבקש מבחינה פרוצדוראלית לשמור על הזכות להגיש הסתייגות. אם זה מה שהוועדה מחליטה, הוועדה בעניין הזה היא סוברנית. מה הממשלה תעשה עם זה לאחר מכן, נצטרך לבדוק.

מבחינת ייצוג הממשלה אני חייב לשמור על הזכות להגיש הסתייגות בנושא.

אתה רוצה שנאשר את זה כך ונשמור לממשלה את הזכות להסתייג?

אני מתלבט כי אני חושב שזה באמת ראוי ונכון. אני קצת בבעיה כי אכן במקור החוק עסק בוועדות חקירה ובוועדות בדיקה ממשלתיות ובוועדות ציבוריות. לזה נועד החוק, עם זה התמודדנו ולזה באנו לתת מענה ולזה אנחנו רוצים ליצור מנגנון. אני מאמין שכשיהיה מנגנון יהיה הרבה יותר קל ולגיטימי להחיל אותו גם על דברים אחרים.

החשש שלי הוא שהדברים האלה יגרמו לאנטי. האם ההסתייגות תעבור או לא תעבור? האם הממשלה תתקע לנו את זה? בסוף "תפסת מרובה לא תפסת".

זה החשש שלי. העניין של לסיים לפני המושב הוא לא לחץ לא מבוסס. לנו חשוב לעגן את זה. אם הדרך של ההסתייגות זאת דרך שתאפשר כן לקדם את זה ועורך דין אורן יודע שזה יעלה עד שבוע הבא למליאה להביא עמדה - - -

ההסתייגות יכולה לרדת במליאה, למרות עמדת שר המשפטים. אם אנחנו נשכנע את החברים אולי הממשלה – אני מציע שנצביע על החוק.

אני עדיין רוצה לשמור על הזכות להגיש הסתייגות.

אז בואו לא נכניס את זה.

צריך לנסח בעצם סעיף נרחב יותר שהקמת המאגר תהיה רחבה יותר אבל כן צריך לקבוע במפורש לאיזה גופים תהיה אפשרות לקבל מידע. האם אנחנו רוצים שכל גורם ממנה לפי החוק או כל גורם לפי סעיף 6ג או כל גוף מעין ציבורי. צריכה להיות החלטה לאיזה גופים אנחנו רוצים לאפשר גישה למאגר.

אחר-כך הוא יגיד שלא היתה לו גישה למאגר ולכן הוא לא מינה. עדיף שכל גורם ממנה תהיה לו אפשרות להגיע למאגר אחרת מה עשינו?

נראה לי שחשוב לומר כבר בשלב הזה. היועצת המשפטית הביאה נוסח אבל יש פה הוספות. כמו שמקובל לעשות במקרים כאלה, מה שהוועדה תאשר יהיה מבחינת הנוסח אבל הוועדה לא תוכל לאשר את כל הניסוחים ולכן יש צורך להסמיך את היועצת המשפטית, בהתייעצות עם מי שהיא רואה לנכון, לנסח את החלטות הוועדה.

כל עוד שאין שינוי מהותי.

בשלב כזה של החקיקה, זה מה שמקובל לעשות.

בעצם אנחנו קובעים שאותם גופים שמנויים בסעיף 6ג תהיה להם אפשרות לקבל מידע מהמאגר?

אני רוצה להבהיר שתידרש הסכמה של אותן נשים להיכלל במאגר.

לדברי הרשות זאת הליכה לאחור.

המאגר כבר הוקם לפני כמה שנים ועד היום השתמשו בו לכל המטרות שכתובות בחוקים.

זה לא סותר.

יש גופים שלא נכללים ב-6ג1?

למשל, אם רוצים למנות מנכ"ל. למשל אם רוצים למנות ועדת מכרזים.

זה סעיף 6ג. עכשיו היועצת המשפטית דיברה על סעיף 6ג' לחוק שיווי זכויות האישה שמחייב – זה גם המנכ"ל וגם ועדת המכרזים.

הרעיון הוא שזה יאפשר בעצם גישה למאגר לכל מי שנכלל בסעיף 6ג ותהיה חובה לפנות למאגר לכל גוף ממנה לפי סעיף 6ג1.

מה עם גופים פרטיים וחברות?

גופים פרטיים לא נכללים.

אבל לא להצר את זה רק ל-6ג1.

יש לכם בעיה עם חברות פרטיות? האם גופים פרטיים שרוצים למנות דירקטוריון יכולים לפנות למאגר המידע? יש לכם הסתייגות או שזה רק גופים ממשלתיים?

יש פה גם שאלה של סודיות.

נניח שיש חברה שרוצה למנות מנכ"ל. למי הסמכות? האם מי שמנהל את המאגר יכול לסרב להראות את המאגר?

כמובן שאם אלה גופים שלא מנויים במה שנכלול בסעיף, אז כמובן שלא אמורים למסור מידע. בגלל זה חשוב להחליט בדיוק איזה גופים יכולים לקבל מידע, כשצריך לקחת בחשבון את הפרטיות של אותן נשים. כמובן שצריך להיכלל בסעיף דרישה ברורה להסכמתן של אותן נשים להיכלל במאגר ושגם תהיה להן אפשרות להיכלל במאגר לצורך דברים מסוימים ולצורך דברים אחרים לא. יכול להיות שהן רוצות להיכלל במאגר רק לצורך ועדות חקירה או ועדות בדיקה ממשלתיות. צריך להיות ברור שהן מסכימות.

בעולם וגם בישראל בעיקרון חובת הייצוג ההולם חלה בעיקר לגבי המגזר הציבורי הרחב. לא רק משרדי ממשלה אלא גם חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות. זאת שאלה מכובדת האם להרחיב אותה מעבר למגזר הציבורי הרחב. בישראל זה לא נעשה פרט לדוגמה אחת שזה בהקשר של אנשים עם מוגבלויות אצל מעסיקי גדולים.

המאגר הזה אמור לשמש תשתית ליישום חובה שנקבעה בחוק. אני לא חושב שיש מקום להקדים את הסוס לפני עגלה. כלומר, אם בתהליך של חקיקה ודיון ציבורי יוחלט להרחיב את חובת הייצוג ההולם, הרי יש הצעות להרחיב את חובת הייצוג ההולם למגזר הפרטי. אם כך יוחלט, אז צריך גם לדבר על הכלים המתאימים לזה.

מבחינת עמדת הממשלה אמרתי שאין לי מנדט להסכים גם להרחבה של סעיף 6ג, אבל בוודאי מעבר לזה, זה לא יהיה נכון. לגבי המגזר הפרטי אין חובת ייצוג הולם ממילא.

בכל זאת ישנה את הפרטיות של אותן נשים. יש במאגר את כל הפרטים האישיים שלהן. אני חושבת שאי-אפשר לפתוח את זה לכל גוף בלי שיהיה דיון על כך.

סעיף קטן ב(2):

"המאגר יכלול פרטים בדבר שמותיהן של הנשים, פרטי השכלתן, הכשרתן וניסיונן ויסווג על-פי תחומי מומחיות. הודעה בדבר הקמת המאגר תפורסם על-ידי הרשות בדרך הנראית לה ראויה ואשר תאפשר לכל אישה הרואה עצמה ראויה להיכלל במאגר, להגיש מועמדותה תוך ציון השכלתה, הכשרתה וניסיונה.".

סעיף קטן ב(3):

"גוף הממנה ועדה בהתאם לסעיף זה, יעיין, בטרם המינוי במאגר ויבדוק את התאמת המועמדות הנכללות בו, בין היתר בהתחשב בתחום עיסוקן, השכלתן, ניסיונן והכשרתן, למינוי לאותה ועדה.".

סעיף קטן ג', מוצע להוסיף לסעיף הקיים היום חובה לדווח לרשות בכתב. אני אקריא את הסעיף עם התיקונים:

"גוף ממנה ידווח לרשות בכתב על כל מינוי של ועדה או צוות כאמור בסעיף קטן (ב), מייד לאחר המינוי ובטרם החלו הוועדה או הצוות בפעולתם; הדיווח כאמור בסעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) של סעיף 7 לחוק הרשות לקידום מעמיד האישה, בשינויים המחוייבים".

זה הסעיף הקיים בעצם.

כן, בתיקונים קלים.

"לא מינה גוף ממנה אף אישה לוועדה או לצוות כאמור ב סעיף קטן (ב) יצרף לכתב המינוי הנמקה בהתייחס לחובת הייצוג ההולם על-פי סעיף זה. הנמקה זו תיכלל גם בדיווח לרשות על-פי סעיף קטן (ג)".

למעשה, זאת חובת ההנמקה שדיברנו עליה.

"קיבלה ה רשות דיווח לפי סעיף קטן (ג) וסברה כי במינוי לא ניתן ביטוי הולם לנשים, כאמור בסעיף קטן (ב), או שלא נמסרה לה ההנמקה כמתחייב ב סעיף (ג1) תפנה מייד לגוף הממנה ותפרט את עמדתה בנושא. פנתה הרשות לגוף ממנה כאמור, תודיע על-כך מייד לוועדה לקידום מעמד האישה. כן תודיע הרשות לוועדה לקידום מעמד האישה על תוצאות כל פניה כאמור".

סעיף קטן ה', מוצע להוסיף לו דיווח גם לגבי ההנמקה שקיבלה הרשות. אני מקריאה את הסעיף את התיקונים:

"הרשות תמסור לוועדה לקידום מעמד האישה דין וחשבון שנתי ובו יפורטו המינויים שנמסר לה לגביהם דיווח לפי סעיף קטן (ג), הנימוקים שהועברו אליה בהתאם לסעיף קטן (ג1), עמדתה של הרשות בנושא הייצוג ההולם לגבי כל מינוי, ואופן טיפולה בנושא".

"הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על ועדת חקירה שנשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה והוא יהיה רשאי לעיין במאגר בטרם קבלת החלטתו בעניין".

אני רק רוצה להוסיף שהסעיף בנושא המאגר יהיה בתיאום.

אני הייתי מציע שבתהליך כזה של חקיקה, שכל מה שהתווסף בדיון הזה לאחר קריאה ראשונה, היועצת המשפטית תהיה מוסמכת לנסח, כמובן ניסוח שרק משקף את החלטות הוועדה, אבל שתהיה לה אפשרות לנסח, להוסיף ולתקן בהתאם.

מי בעד הנוסח כפי שהוקרא?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים - אין

הצעת החוק אושרה לקריאה ושלישית. אני מברכת את כל מי שלקח חלק בדיון הזה. התקדמנו היום חלק חשוב בכל הזירה הציבורית של קבלת ההחלטות לגבי ייצוג נשים.

תודה רבה.

תודה ליושבת ראש הוועדה.

הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 10:10