הכנסת השמונה-עשרה
PAGE
137
הוועדה לזכויות הילד
15.3.11
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 115
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, ט' באדר ב' התשע"א (15 במרץ 2011), שעה 09:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 15/03/2011
הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התש"ע-2010
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התש"ע-2010
מוזמנים
¶
רן רידניק
- אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד אפרת דון יחיא
- ייעוץ משפטי, משרד הפנים
יובל אביעד
- לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
תמר אלמוג
- מנהלת מעונות יום ומשפחתונים, משרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה
עו"ד אילנה מישר
- ייעוץ משפטי, משרד הבריאות
זאב פיש
- מפקח ארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
זהבה סדן
- משרד הבריאות (סיור האוניברסיטה העברית)
חגית אפרתי
- משרד הבריאות (סיור האוניברסיטה העברית)
טלי פורשטט
- משרד הבריאות (סיור האוניברסיטה העברית)
יעל טישלר
- עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך
אורה גולדהירש
- מדריכה באגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך
עו"ד יעקב פרידברג
- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד אילת סולטן פרנקל
- משפטנית, חטיבת האבטחה, משטרת ישראל
עו"ד חיים אמיגה
- עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
מפקח נירית להב קניזו
- עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
רות דיין מדר
- מינהל חינוך, המרכז לשלטון מקומי
מיטל להבי
- סגנית ראש העיר, עיריית תל אביב-יפו
רן כהן
- ח"כ לשעבר
דר' יעל דיין
- האוניברסיטה העברית
דר' יצחק קדמן
- מנכ"ל, המועצה הלאומית לשלום הילד
עו"ד לאה שכטר הדסי
- יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
עו"ד גלי עציון
- לשכה משפטית, נעמ"ת
עו"ד מיכל אקסלרוד
- ראש מטה יו"ר, נעמ"ת
ליזה ריבקין
- מנהלת רשת הגיל הרך, ארגון נעמ"ת
עו"ד גיל אשכנזי
- יועץ משפטי, ויצ"ו
ליאורה מינקה
- יו"ר אמונה
שולמית ביסמנובסקי
- יו"ר, ארגון גני הילדים הפרטיים
נטע ליפשיץ
- מזכירת הארגון, ארגון גני הילדים הפרטיים
חנן דגן
- מנכ"ל, איחוד גני הילדים
יעל שמרגד
- מנכ"ל העמותה ארגון נשי חירות בישראל
קרן איוס
- יו"ר, חיבה-איגוד הגנים הפרטיים
אשר לוי
- סוכן ביטוח ואחראי בטיחות בגנים, חיבה-איגוד הגנים הפרטיים
דר' רחל זילברמן
- יועצת משפטית, חיבה-איגוד הגנים הפרטיים
שמחה סחר
- נציגה, אגודה ישראלית למען ילדים עולים
אלקה גנוט
- מפקחת ארצית, מעונות בית יעקב
רבקה קנריק
- דוברת הוועדה
היו"ר זבולון אורלב
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו נפתח את הישיבה בנקודות שסיכמנו ביום חמישי, עשינו רשימה של הבעיות שעדיין נותרו פתוחות ונעבור אחת-אחת. לאחר שסיימנו את הקראת החוק ולאחר שנסיים את הנקודות האלה אנחנו נפתח בהנמקה של ההסתייגויות.
גב' אלמוג תגיע? אני רוצה להתחיל בנקודות, הנקודה הראשונה זה כפל פיקוח והיא לא נמצאת פה.
נתחיל עם ועדת ערר.
מירב ישראלי
¶
עוד נושא שאמרתם שתחזרו אלינו זה השלב של עד כתב אישום, אנחנו רצינו שהמנהל הכללי יהיה מעורב גם בעניין הזה. אני רשמתי את הדברים שדובר עליהם, הדברים שביקשנו להעלות את הסמכויות; הנושא של פיטורים או הפסקת העסקה בסעיפים 8 ו-16א, סעיף 17, המשך הפעלה ללא רישיון וצו הגבלה מנהלי, סעיף 33.
היו"ר זבולון אורלב
¶
בסדר גמור. ברגע שצריך אישור מנהל כללי זה פתרון טוב. הסמכויות של פיטורים וכדומה, אנחנו רוצים שיהיה אישור מנהל כללי.
מירב ישראלי
¶
16א, באישור המנהל הכללי. 17, הממונה באישור המנהל הכללי.
אצלי רשום בסעיף 8 הנושא של ביטול בעקבות שימוע, סירוב לתת רישיון בעקבות שימוע.
היו"ר זבולון אורלב
¶
ביקשנו גם שבתיקים פתוחים תהיה סמכות מנהל כללי. בכתב אישום אין שיקול דעת, אבל אמרנו שאם הוא נמצא בהליכים, זה לא באופן אוטומטי, אלא שיהיה שיקול דעת, כדי לדעת מה בדיוק וכדומה. וגם פה אנחנו רוצים שזה יהיה המנהל הכללי.
מירב ישראלי
¶
אנחנו מדברים על הליכים פליליים שיש לנו בכמה סעיפים. יש לנו בסעיף 7, פעם ראשונה, אבל זה אותו עניין, העיקרון של---
יובל אביעד
¶
בעניין של העברות הפליליות, אני לא חושב שיש מקום שהמנהל הכללי יתערב בסוגיה הזאת. דברים שקשורים לקביעת מדיניות, השלכות רוחב, יש מקום. אני חושב שבמקום שמדובר בעברות פליליות ושיקול הדעת של הממונה מפאת מהותן ונסיבותיהן, צריך להשאיר את זה בידי הגורם המקצועי. אני חושב שזה הדבר הראוי שצריך לעשות מבחינה משפטית.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אנחנו עושים פה דבר שמבחינת זכויות הפרט הוא תקדימי, זה חוק ראשון שאדם נמצא בהליכים ואנחנו שוללים ממנו עיסוק, אני לא מכיר אח ורע. כשאתה הולך לעשות פעם ראשונה כזה מהלך, כדי להגן על הילד, זו התכלית הראויה שלשמה אנחנו רוצים לשלול, אני חושב שגם פה צריך מישהו שהראייה שלו היא ראייה יותר רחבה. הממונה הוא ממונה מקצועי, ענייני, שבקי מאוד בתחום, אבל אין לו הכשרה או ניסיון או השכלה או קשר לשיקולים של מה קורה אם אדם בהליכים. בשירות המדינה, למשל, גם לגבי בעל תפקיד מאוד בכיר, שממונה על הרבה מאוד אנשים וכספים, לא משאירים את זה בידי הממונה על העובדים במשרד ואפילו לא בידי המנהל הכללי, אלא בידי נציב שירות המדינה. אז פה אתה בכל זאת הולך לפגוע באדם, אז שזה יהיה באישור המנהל הכללי. אני מניח שאלה המקרים החריגים מאוד, יוצאי הדופן, וגם כלפי חוץ זה...
יובל אביעד
¶
אני אומר לאדוני דבר כזה, אני לא יודע אם הולכות להתקיים הצבעות או לא, אבל בתשובה שאני קיבלתי מהמנהל הכללי של המשרד שלנו, יש התייחסות לסעיפים שאמרתי ואין התייחסות ל---
היו"ר זבולון אורלב
¶
אז תאמר לו שאנחנו הוספנו לחוק גם פה 'באישור המנהל הכללי'. אם יהיה לו משהו מאוד מאוד נגד, שידבר איתי באופן אישי, אני אסביר לו באופן אישי מדוע זה לדעתי... זה חוק פורץ דרך, לכן צריכים להיות עם יד זהירה מאוד על ההדק בסוגיה הזאת, מאוד מאוד זהירים. הולכים לשלול מאדם, וגם משכונה, גן. צריך להעלות את הדרג שהולך לעשות את---
היו"ר זבולון אורלב
¶
כן, את זה סיכמנו, בגלל הנושא של שיקול דעת. אם אתה משאיר שיקול דעת, שזה יהיה באישור המנהל הכללי. אתה הולך לשלול או לסגור או---
היו"ר זבולון אורלב
¶
בכל מקום של הליכים פליליים יש שיקול דעת, זה יהיה באישור המנהל הכללי. עובר כחוט השני בחוק.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא, את לא צריכה. את זה תעשה עורכת דין ישראלי עם הנסחית.
הנקודה הבאה. כפל פיקוח מסגרות מעורבות, איך אנחנו מונעים את כפל הפיקוח?
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני לא מבקש ממך שום עדכון ספציפי, אני מעודכן משני השרים באופן אישי, אבל אני לא הוסמכתי לדווח מישיבת השרים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא סודי, אין שום דבר סודי. אני דיווחתי ביום חמישי ששר התעשייה, המסחר והתעסוקה קיים פגישה נוספת עם שר החינוך לבדוק את האפשרות של העברת הפיקוח ממשרד התעשייה, למשרד החינוך.
היו"ר זבולון אורלב
¶
ומה שאני רק יכול לומר, שאני לא חושב שיש כאן סודות, שהוקמה כרגע ועדה משותפת של שני המשרדים בראשות המנהל הכללי של משרד החינוך.
היו"ר זבולון אורלב
¶
גברת, אני השקעתי בזה הרבה מאוד מאמצים. אני לא השקעתי בחוק אחד מאמצים כמו שהשקעתי בחוק הזה. בחוק השילוב השקעתי יותר מאמץ, אבל זה אותו סדר גודל.
גב' אלמוג, אנחנו ממתינים לך. רבותיי, מניעת כפל פיקוח.
תמר אלמוג
¶
מסגרות מעורבות, יש כמה מצבים. המצב הראשון זה מסגרת שבה אין הפרדה לכיתות לפי גיל, איזה שהוא חלל שבו נמצאת קבוצה רב גילאית. במקרה ויש שם מעל 10 ילדים בגיל 3 ומעלה, אז יחול חוק הפיקוח על בתי ספר וסמכות הרישוי והפיקוח כולה תהיה של משרד החינוך.
תמר אלמוג
¶
אני חוזרת. מסגרת שבה שוהה קבוצת ילדים בגילאים מעורבים, שהם לא מופרדים לפי כיתות. אין לנו כיתת תינוקות עד גיל שנה וכיתת פעוטות עד שנתיים וכול. במקרה הזה, אם בקבוצה המעורבת נמצאים יותר מ-10 ילדים מגיל 3 ומעלה, על הקבוצה הזו יחול חוק הפיקוח על בתי ספר.
מירב ישראלי
¶
קודם כל צריך להגיד שזה המצב היום. כי ברגע שיש מעל 10 ילדים אין לנו חוק אחר, אז החוק הזה חל ולכן אנחנו מקבעים בעצם את המצב שם. רק חשוב להגיד שמשרד החינוך, בישיבה הפנימית שהיתה לנו בעניין הזה, הסיכום כולל גם את העניין שבאחריות משרד החינוך יהיה פיתוח תורה חינוכית ומערך פיקוח גם לגבי הילדים מתחת לגיל 3 השוהים במסגרות. זה חלק חשוב מהסיכום בעניין הזה. זה לגבי מסגרות מעורבות, בלי כיתות, שיש בהם מעל 10 ילדים מעל גיל 3. זה אחד.
היו"ר זבולון אורלב
¶
יש כאן שאלה תלמודית מעניינת. יכול להיות שאותו גן בשנה אחת יש בו 10 ילדים ובשנה הבאה יהיו בו 9 ילדים, אז מה, הוא יעבור מהפיקוח של משרד החינוך למשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה?
מירב ישראלי
¶
אני מפנה לסעיף 65א, 'סייג לתחולה', הוראות חוק זה לא יחולו על מעון יום לפעוטות שמתקיים לגביו אחד מאלה:', פסקה (4) אומרת, 'חל עליו חוק פיקוח על בתי ספר'. זה פותר את העניין הזה.
יצחק קדמן
¶
השאלה שנשאלה פה היא שאלה תקפה והיא לא באה לידי פתרון בחידוש הרישיון כי אם יש עוד 4.5 שנים עד לחידוש הרישיון יהיה מצב שבו לא יהיה שום פיקוח על הגן, לא של הגוף הזה ולא של הגוף הזה וצריך לפתור את זה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הוא צודק. כלומר לכאורה גן קיבל רישיון כי היו 10 ילדים מעל גיל 3, והוא קיבל רישוי ופיקוח של משרד החינוך והוא קיבל רישיון לחמש שנים. שנת הלימודים הבאה פחת מספר הילדים מעל גיל 3 ל-9 ילדים, מה הדין?
היו"ר זבולון אורלב
¶
משרד החינוך ממשיך לפקח למרות שזה ירד ל-9 ילדים? ולפי דעתי זה צריך להיות המצב עד סיום תקופת הרישיון.
היו"ר זבולון אורלב
¶
נכון. משרד החינוך פה? תודיעי לגב' סימה חדד שיש שינוי. כי גם אתם נותנים רישיון לחמש שנים, ככה דיווחתם. מרגע שנתתם רישיון לחמש שנים, עד תום תקופת הרישיון אתם מפקחים.
מירב ישראלי
¶
אז צריך להגיד שהאופציה השלישית שדיברנו עליה, זה מסגרת שיש בה 7 ילדים... אין שם יותר 10 ילדים של חוק פיקוח על בתי ספר, זה ייפול לסיטואציה השלישית שדיברנו עליה, שהיא מסגרת שבה 7 ילדים ופעוטות או יותר שלא נכנסת, לא לחוק פיקוח ולא לחוק המעונות, וזה יכול לקרות.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לחבר הכנסת רן כהן יש זכויות אבהות. והוא לא רק זה, הוא גם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לשעבר. אמנם כשהוא היה במשרד האגף שלה לא היה אצלו, אבל כשהלכה העבודה מהרווחה... אני יכול לכתוב ספר.
מירב ישראלי
¶
אני לא אסבך את העניינים, בעיקרון ברגע שהמצב הזה משתנה, ברגע שהסיטואציה היא שזה יורד מ-10 ילדים, לפי כל הסיטואציות האחרות שניתחנו, ותיכף גב' אלמוג תציג אותן, זה אמור לעבור לפיקוח של משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה. מה שאנחנו אומרים פה זה שאם הוא קיבל רישיון ממשרד החינוך, הרישיון הזה יעמוד בתוקפו לכל התקופה שלגביה הוא ניתן כשגם הפיקוח ימשיך להיות של משרד החינוך למרות שהסיטואציה השתנתה והוא אמור לעבור למשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
נכון. סיכמנו. אני רק מבקש מגב' גולדהירש, אני צריך שתדווחי על זה למשרד כי יש כאן שינוי ביחס למצב הקיים. גב' טישלר פה?
יעל דיין
¶
אני רוצה להעיר לעניין של מספר הילדים. מסגרת חינוכית יכולה להיפתח ללא רישיון וללא פיקוח כרגע אם יהיו לה 6 תינוקות עד גיל 3, ועוד 9 ילדים מעל גיל 3.
היו"ר זבולון אורלב
¶
תמתיני, קצת סבלנות. אנחנו בכמה סיטואציות. אם בסוף הסיטואציות תחשבי שיש סיטואציה שלא התייחסנו אליה, תעירי את הערותייך.
תמר אלמוג
¶
הסיטואציה השנייה זה מקום ובו הילדים שוהים בכיתות נפרדות לפי קבוצות גיל וקיימת שם גם כיתת גן עם ילדים מגיל 3 ומעלה. אז הרישיון והפיקוח יהיו של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה יפנה למשרד החינוך לדווח לו כי קיימת שם כיתת גן, כדי שגם הוא ייתן אישורו לפיקוח הפדגוגי באותה כיתה. המפקח ממשרד החינוך רשאי, כמובן, לפקח ולבקר שם. היה והוא נוכח לדעת שלא מתקיים תנאי מהתנאים של הרישיון, הוא יפנה לממונה במשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, ידווח לו על כך, כדי שיינקטו נגד המפעיל ההליכים הנדרשים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
שאלה, הפיקוח החינוכי השוטף על כיתת הגן הזאת הוא בידי מי, משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה או חינוך?
היו"ר זבולון אורלב
¶
זה מה שרציתי להבהיר. כלומר מי שמוציא את הגננת להשתלמויות ומי שמנהל את התיק האישי שלה וכדומה זה משרד החינוך.
היו"ר זבולון אורלב
¶
משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה לא יפקח פדגוגית על אותה כיתה, הפיקוח הפדגוגי של אותה כיתה זה משרד החינוך.
היו"ר זבולון אורלב
¶
בחוק הזה לא נפרק את המלה פיקוח, אם זה פיקוח רוחני, או פיקוח הלכתי או פיקוח פדגוגי או... יש מפקח והוא מפקח. החידוש כאן, למניעת הכפל של הטיפול, קודם כל הרישוי הוא רישוי אחיד, של משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, וגם שלילת הרישיון, או הדרישות לתיקונים, גם יבואו ממשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, המפקח של החינוך לעניין הזה ידווח למשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה יפעיל את סמכויותיו בעניין הזה. כלומר זה לא רק מניעת כפל בפיקוח אלא גם מניעת כפל בכל הביורוקרטיות והכיתה הזאת עובדת מול גורם אחד ולא מול שני גורמים.
תמר אלמוג
¶
הסיטואציה השלישית זה מצב שבו במסגרת יהיו 7 פעוטות, נניח 7 פעוטות מעל גיל 3, אבל לא חל עליהם חוק הפיקוח על בתי ספר כיוון שלא מתקיים התנאי שיש 10, אז במקרה הזה הרישוי והפיקוח יהיו של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
כלומר כיתה מעורבת, שיש בה פחות מ-10 ילדים מעל גיל 3, הרישוי והפיקוח כולו הוא בידי התעשייה, המסחר ותעסוקה, כי החינוך לא נמצא שם על פי חוק.
רן רידניק
¶
אז כל עוד יש לו רישיון מחינוך, שיישאר הרישיון של חינוך, שלא יצטרך להחליף כל שנה. ואז בהתאם למה שקבוע.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הכלל הוא שמי שנתן רישיון עד תום תקופת הרישוי הוא ממשיך, אין העברות באמצע. אל תשגעו את המערכות. גם פה יכול להיות מצב הפוך, היום יש 7 ילדים והרישוי והפיקוח של משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, מחר יש 10 ילדים---
מירב ישראלי
¶
צריך לשמוע את עמדתם. משרד החינוך עמד על זה שברגע שיש 10 ילדים, הם צריכים להיות בתמונה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני מבקש שבחוק שלנו יירשם שמי שנתן את הרישוי עד תום תקופת הרישיון הוא מפקח גם אם מספר הילדים והנתונים השתנו שם.
מירב ישראלי
¶
כי חמש שנים זה הרבה זמן. צריך לתת את הדעת לזה. ואם אחרי שנה עלה המספר ל-10 ילדים זה אומר שארבע שנים משרד החינוך לא יהיה בתמונה. אני חושבת שזה מקרה חמור, לא צריך להתייחס לזה כך.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לדעתי זה לא מקרה חמור, אני מניח שבאותם מקרים משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה יפנה לחינוך ויגיד לו---
אורית זוארץ
¶
אני חושבת שאפשר להוסיף איזה שהיא הערה שבמידה ובמהלך השלוש שנים, או משהו הרבה יותר קרדינלי ברמה הפדגוגית, אז אפשר להוסיף שיחויב לדווח למשרד החינוך, או---
היו"ר זבולון אורלב
¶
כן, אבל זה לא לחוק. חברת הכנסת זוארץ, החוק צריך לקבוע דברים מאוד מאוד ברורים, לא שטחי הפקר כאלה---
היו"ר זבולון אורלב
¶
השאלה היא עקרונית. האם אנחנו משנים פיקוח בהשתנה נתוני הילדים, או שאנחנו אומרים שמי שנתן את הרישיון, הוא ממשיך לפקח על המסגרת הזאת גם אם השתנו מספרי הילדים. עכשיו אין 10 ילדים, יש 9 ילדים, היו 9 ילדים, עכשיו יש 10 ילדים, הרי ככה אפשר לשגע את המערכת, אי אפשר לעבוד ככה. אם הוא עובר לחוק הפיקוח של בתי ספר אז זה תנאים שונים בכלל של כל הרישיון, עוד הפעם הוצאות של הגן. חברים, זה לא שתי מערכות עוינות, אלה לא שתי מערכות רחוקות אחת מהשנייה.
אורית זוארץ
¶
דווקא מהטעם הזה אני חושבת שבמידה ומספר הילדים עולה ל-10 ילדים או יותר, תהיה חובת דיווח למשרד החינוך ומשרד החינוך יצטרך לתת את המענה הפדגוגי. אנחנו לא נוגעים ברישיון, אנחנו לא נוגעים ב---
אורית זוארץ
¶
סמכות הפיקוח יכולה להמשיך להיות של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, אבל הם מכניסים הדרכה נוספת, כמו שאמרה נציגת הגנים הפרטיים---
מירב ישראלי
¶
הם יכולים לנצל את זה, זה יכול להיות ניצול לרעה, הרי אתה לא מגביל, הוא יכול פתאום להכניס 50 ילדים.
מירב ישראלי
¶
אני מציעה שהוא יחליט מי הוא. אם הוא עובר ל-10 ילדים, הוא יידע שהוא עובר לחינוך. שיחליט מי הוא.
היו"ר זבולון אורלב
¶
חברים, תמר, אני מציע לשקול עוד הצעה אחת של עורכת דין ישראלי. אם הוא קיבל רישיון, היו 9 ילדים בגילאי 3 ואכן הרישוי והפיקוח הוא של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. הוא צריך לדעת, אם הוא מעלה את מספר הילדים ל-10, הפיקוח עובר למשרד החינוך.
מירב ישראלי
¶
אם יהיו 40 ילדים מעל גיל 3, אתם תפקחו על זה? הרי אין להם על מספר הילדים שהם יכולים להכניס למסגרת. הוא יכול גם לנצל את זה לרעה, מבחינה חינוכית.
היו"ר זבולון אורלב
¶
רבותיי, ההצעה כרגע, כי אנחנו לא מדברים רק מ-9 ילדים ל-11, גם יש אפשרות שמ-9 ילדים זה יהפוך להיות ל-40 ילדים מעל גיל 3, זה לא פשוט. משרד החינוך?
אורה גולדהירש
¶
בכל מקרה יהיה צריך לחשוב על זה, כי במהלך שנה הרבה פעמים קורה שבתוך שנת הלימודים יורד המספר ואז---
היו"ר זבולון אורלב
¶
מה עמדתכם? היה גן של 20 ילדים מתחת גיל 3 ו-9 ילדים מעל גיל 3, ולכן הרישיון והפיקוח לחמש שנים כבר ניתן למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כעבור שנה כל הילדים המשיכו ואז פתאום יש לנו 10 ילדים מתחת לגיל 3 ו-20 ילדים מעל גיל 3, מה קורה אז?
יעל טישלר
¶
אני חושבת שאם ניתן רישיון חמש שנים קדימה ובעצם בשנה שנייה המספר משתנה, כמו שתיארת, אני חושבת שהפיקוח צריך לעבור למשרד החינוך. אם זה במהלך השנה---
היו"ר זבולון אורלב
¶
הבנתי אותך. ובשנה השלישית, הם שוב הלכו לגן אחר ושוב המספר ירד ל-20 מתחת לגיל 3, ו-9 ילדים מגיל 3. עוד פעם למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה?
אורית זוארץ
¶
שאלה לי. נכון להיום יש גן פרטי, יש לו 20 ילדים מתחת לגיל 3 ו-10 ילדים מעל, אתם מכניסים מדריכה חיצונית שמפקחת רק על ההיבטים הפדגוגיים, למה זה לא יכול להימשך? הפיקוח---
אורית זוארץ
¶
לא היו, יש פחות. 9. בשנה הבאה נשארים כל הילדים והוא עדיין תחת הפיקוח הפיזי והארגוני של משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, אבל נכנסת מדריכה פדגוגית, כמו שאתם עושים היום בגנים הפרטיים, ומפקחת על הגן מבחינה פדגוגית, ואז זה לא מסרבל את הרישיון וזה---
יעל טישלר
¶
אני חושבת שהעמדה שלנו תהיה שכאמור הפיקוח צריך להישאר ואם מספר התלמידים עולה מעל 10 ילדים אז הפיקוח צריך לעבור למשרד החינוך. ואם רוצים לתקן, צריך לחשוב על כל ההשלכות של זה ואיך מנסחים דבר כזה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
איך מנסחים זאת לא בעיה שלי, זו בעיה שלכם, ותאמיני לי, כל דבר אפשר לנסח, אני קודם כל מדבר על המהות. לפי הסיטואציה שאת מתארת הרישיון עדיין נשאר של משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, אבל כל שנה הפיקוח עובר למשרד אחר? כלומר אותה גננת, אותו צוות, אותו מקום---
אורית זוארץ
¶
גב' אלמוג, מה אתם עושים היום? תגידי לי מה אתם עושים היום, יש לכם הרבה מאוד גנים מעל גיל 3.
תמר אלמוג
¶
מדובר באמת במצב בשטח שלא מאפשר חלוקה חד משמעית לגילאים, אי אפשר, זה לא ייתכן. זה עניין של היצע וביקוש, זה עניין של זמינות המסגרת להורים, זה עניין של להימנע מלפגוע במפעיל, להגיד לו 'לא, עכשיו אתה מוגבל לקבל ילדים רק עד הגיל הזה', או רק עד הגיל ההוא, זה לא נכון לעשות. הנכון הוא ללכת בקו שאדוני ציין בהתחלה, מצב שבו המעון קיבל רישיון נניח ממשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה ומספר הילדים השתנה. אם מספר הילדים השתנה, לאורך כל תקופת הרישיון אותו משרד ממשיך לפקח, המשרד ידווח למשרד החינוך על השינוי, אבל אם השינוי הוא דרמטי לחלוטין, אותו מעון שביקש וקיבל ממשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה רישיון ופתאום בשנה, במשך תקופת הרישיון הוא החליט שעכשיו הוא מטפל בילדים רק מגיל 3 ומעלה, בוודאי ובוודאי שהוא צריך לדווח, להגיד 'אני משנה סיסטם, אצלי רק ילדים שקשורים למשרד החינוך' ויבקש רישיון ממשרד החינוך. זאת אומרת אם כל הילדים התחלפו לגיל 3 ומעלה.
תמר אלמוג
¶
במסגרת התכנית החינוכית שאנחנו צריכים לקבוע עם משרד החינוך, בהתייעצות עם שר החינוך, ייכנסו כל השיקולים האלה, מה יהיה במצב כזה, מי יפקח פדגוגית.
יצחק קדמן
¶
הפתרון הכי טוב זה שמי שנתן את הרישיון עד תום התקופה ממשיך לפקח, אלא אם יחליטו שני המשרדים אחרת.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני אומר בגלוי, באופציה הראשונה אמרנו שאם יש מסגרת מעורבת שבה יש למעלה מ-10 ילדים מעל גיל 3, אז הרישוי הוא של משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה והפיקוח הוא של משרד החינוך וגם אם מספר הילדים בשנה לאחר מכן פוחת זה נשאר בפיקוח של משרד החינוך. אני מציע את הדבר הבא: עכשיו אנחנו מדברים על כך שמספר הילדים היה נמוך מ-10 ילדים והרישוי והפיקוח של משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, ומספר הילדים עלה ל-10, גם תוך תקופת הרישיון הפיקוח עובר למשרד החינוך ונשאר בידי משרד החינוך עד תום תקופת הרישוי, כמו באופציה הראשונה. כלומר יש רק שינוי אחד, שאם מספר הילדים עלה על 10 ילדים ומעלה, הפיקוח עובר למשרד החינוך וגם אם שנה לאחר מכן זה שוב ירד ל-9 או 8 ילדים, זה נשאר בידי משרד החינוך עד תום תקופת הרישיון. זה מה שאני מציע. אנחנו לא יכולים לקבל שנעשה יו-יו, תחליטו. אני חושב שזה הפתרון הנכון לדבר הזה.
אורית זוארץ
¶
ואם שנה לאחר מכן הילדים סיימו ועברו לגן עירוני בגיל 4 וקלטו לעוד שלוש שנים ילדים בני חצי שנה עד שנה וחצי? משרד החינוך יכול לתת מענה לגילאים האלה?
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא. אני מניח שבאותו מקרה תהיה הידברות בין המשרדים להסדיר רישיון חדש ואופי חדש, זה גן אחר לגמרי. אני מעריך ככה.
שולמית ביסמנובסקי
¶
צריך לעשות דיון פדגוגי בין משרדי, שיהיה איזה שהוא ליין אפ אחד שהוא נכון גם למשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה וגם לפיקוח הפדגוגי ולעבוד ביחד בשיתוף פעולה. מה כל כך בעיה? זה בסך הכל לארגן את העבודה בין המשרדים. שתהיה תכנית עבודה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
תבחיני בין חוק, שאי אפשר שיהיו בו אי ודאויות ואי בהירויות, לבין נוהל והסדרים ותכנית עבודה. בנוהל ותכנית עבודה, את צודקת מאה אחוזים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
שיעשו את העבודה ביניהם, אבל החוק צריך להסמיך, יש כאן סמכויות חוקיות, של עיצומים וסגירה וצו הגבלה, השאלה מי הסמכות לדבר הזה, ואני מציע ללכת על הפתרון הזה, אם זה מקובל על משרד החינוך ומשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, שלא יהיה יותר מאשר מעבר אחד, והמעבר יכול להיות רק מעבר למעלה ולא למטה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אי אפשר להכניס בחוק הדרכה פדגוגית. אין כזה מושג. בחוק שלנו אין מושג כמו הדרכה פדגוגית. מה זה הדרכה פדגוגית? עכשיו צריכים להגדיר.
היו"ר זבולון אורלב
¶
בנוהל. זה לא בחקיקה, זה לא בחוק. מפקח צריך סמכות, הדרכה פדגוגית היא לא סמכותית.
גב' להבי, בבקשה.
מיטל להבי
¶
אני רוצה לומר שברגע שאנחנו מעבירים את הרישיון ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה למשרד החינוך בקטעים של הבדלי הגילאים, אנחנו צריכים להבין שאחת הדרישות של החינוך ברישיון זה היתר לשימוש חורג. מה שפתרנו במקרה---
מיטל להבי
¶
אני מבינה שפתרנו. בזה שאמרנו שמבנה ציבורי מקבל היתר תוך ארבעה חודשים ועוד 45 יום, פתרנו את השימוש החורג במשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה.
מיטל להבי
¶
כל מי שהוא לא מבנה ציבורי יכול להגיש בקשה ארבעה חודשים לפני ואחרי 45 יום הממונה ייתן לו רישיון, היתר זמני, וייתן לו אחרי זה את הרישיון הקבוע בתנאי שהוא עומד בתנאים. זה מה שסוכם.
מיטל להבי
¶
אז בכל אופן, כשאת מעבירה את הרישיון ממשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, כשהדרישות שלהם לסטנדרטים הם אחרים, מהחינוך, כשהדרישות שלהם לסטנדרטים הן אחרות, את לא יכולה---
מיטל להבי
¶
---את לא יכולה להעביר את הדבר הזה, שהוא גם נוגע לפיזיקה, את חייבת לעשות איזה שהוא סטנדרט שאנשים יידעו מה המקסימום---
יצחק קדמן
¶
אם משרד החינוך רוצה לפקח פדגוגית על הילדים, שיעשה את זה באמצעות משרד התעשייה, המסחר ותעסוקה. אחרת אי אפשר לעמוד בזה.
תמר אלמוג
¶
ההיבטים של הנוהל, איזה נוהל ייקבע לגבי מה יעשה כל משרד, הנהלים האלה ייקבעו בוועדת שושני.
מירב ישראלי
¶
אז בסדר, תשאירו מצב כזה ואז יש מצב שיכול להיות שארבע שנים תמימות יש שם 40 ילדים בגיל 3 ומשרד החינוך לא נמצא.
שולמית ביסמנובסקי
¶
הרי החוק מחייב אותנו על תנאי מהותי לדווח, ברגע שאתם תחליטו שתנאי מהותי יהיה, נניח, גידול של מעל 20 ילדים מעל גיל 3, אנחנו מדווחים למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הוא מחליט לפנות למשרד החינוך, לשלוח את המפקחת הפדגוגית שתבדוק את מה שהוא רוצה. אנחנו מחויבים לדווח והם יעשו עם הדיווח מה שהם רוצים.
מירב ישראלי
¶
ההסדר הוא שרק כשיש כיתת גן נכנס פיקוח פדגוגי של משרד החינוך, לא כשהמסגרת היא מעורבת, בלי כיתות נפרדות. זו ההחלטה.
שולמית ביסמנובסקי
¶
אז תעשו את זה אחיד כמה שיותר, כי אחרת יהיה פה בלגן ואנדרלמוסיה שאף אחד לא יידע מה רוצים ממנו. חייבים להבין מה רוצים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא, אני ממש מתקומם שבתוך תקופת רישיון עכשיו צריכים להחליף רישיון. אני מקווה מאוד שהממשלה תעמוד על הרגליים האחוריות ולא תעשה את זה, זה הרי טירוף הדעת הדבר הזה, זה הכפלת כח אדם, זה פשוט שיגעון. שיתאמו ביניהם שני המשרדים לגבי הדרישות הפיזיות וכל הדברים האלה.
מירב ישראלי
¶
אז אפשר לעשות אולי לא רק על כיתת גן, אלא במקום על כיתה, על מספר ילדים מסוים. אם זה עולה מעל מספר ילדים מעל גיל 3, נעשה את אותו הסדר לגבי הפיקוח. ההסדר של קבוצת הביניים עם הגן הוא כזה; אם יש מסגרות שיש כיתות לגילאים שונים, אז הבקשה לרישיון היא למשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פונה לחינוך לגבי אישור על כיתת הגן ויש על כיתת הגן פיקוח של משרד החינוך. זה מה שסיכמנו. אז בואו נעשה שזה לא רק עם כיתות נפרדות, אלא לפי כמות ילדים מסוימת.
שולמית ביסמנובסקי
¶
אבל רק הפיקוח הפדגוגי, כי אם יגידו לנו עכשיו אסלות ושירותים ומבנה, שלא יהיה שינוי שם.
היו"ר זבולון אורלב
¶
יש לי בקשה אלייך, הצעה שלך שנדחתה, לא צריך להעלות את זה שלוש פעמים. לא יירשם בחוק פיקוח פדגוגי, זה מונח לא ידוע. הוא לא ידוע בחקיקה החינוכית, הסברנו לך. את רוצה שנסביר לך עוד שלוש פעמים? יש גם גבול לסבלנות שלי, כמה פעמים אפשר להעלות הצעה וכמה פעמים אפשר להסביר? היא מסבירה לך, אני מסביר לך ואת עדיין חוזרת וחוזרת.
מיטל להבי
¶
אז אני אגיד לך, זה הממר"ת הזאת שרוצה חשמל, גז, רישיון מהעירייה, רישיון ממנהלת מינהל החינוך של העירייה, כי הם לא באים לבדוק כלום בעצמם, הם רוצים שמינהל החינוך שלי יעשה ומינהל החינוך שלי אולי לא רוצה---
קרן איוס
¶
אני רוצה לחדד נקודה שאמרה גב' להבי. היום חוק הפיקוח של משרד החינוך, גם על הגנים הפרטיים שיש בהם מעל 10 ילדים, יש לו שני תנאים, אחד, זה שיהיו שם 10 ילדים מעל גיל שנתיים ו-9 חודשים לפי התאריך העברי, והשני זה באמת היתר לשימוש חורג. לא תיכנס מפקחת של משרד החינוך אלא אם היא תקבל הרשאה לא לבדוק את המבנה, כי אחרת היא באה שלא בסמכות. אני יודעת את זה מהגן הפרטי שלי, שהמפקחת של משרד החינוך לא נכנסת מכיוון שאין לי היתר לשימוש חורג. אז אני לא רוצה מצד אחד להפסיד את הפיקוח, אבל מצד שני אתם מחייבים אותי. אם היא תיכנס---
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני מאוד מודה לך על ההערה הנכונה. כידוע לכם, אחת הבעיות שנשארו פתוחות זה באמת הסינכרוניזציה בין הדרישות של חוק הפיקוח על בתי ספר והחוק המוצע כאן לבין חוקי התכנון והבנייה שמחייבים היתר לשימוש חורג. היה לנו דיון ענייני, הבעיה עדיין לא פתורה, היא חלק מהעיכוב של השלמת החוק הזה. אנחנו מצפים מהמשפטנים של הממשלה שיציעו איזה שהוא פתרון לעניין הזה, איך מצד אחד אפשר לתת רישיון למרות שאין היתר לשימוש חורג. או שנוותר על אישור לשימוש חורג, או שנוותר על הרישיון. אלה תרתי דסתרי ופה אנחנו מחכים לפתרון של... את לא צריכה להסתכל עליי, זה לא את. זה המשפטנים של משרד החינוך, משרד הפנים, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, משרד המשפטים, משרד הבריאות. כל המשפטנים האלה צריכים לשבת ולתת תשובה.
אורית זוארץ
¶
השאלה מה נסגר בדיון על חוק התכנון והבנייה, כי הסוגיה הזו עלתה שם. הם רוצים לבטל לגמרי את---
היו"ר זבולון אורלב
¶
אנחנו לא דנים כרגע בשימוש חורג. אני רוצה לחזור למניעת כפל. הפתרון, לא יכול להגיד המיטבי אבל בינתיים הפתרון האפשרי של הרע במיעוטו, ואני מקבל את ההגדרה שלך, הוא שהרישיון נשאר אותו רישיון, על פי הרישיון שניתן ואם ישתנו המספרים אזי?
מירב ישראלי
¶
אז עכשיו צריך להחליט על מספר ילדים מסוים, אם הוא מעל גיל 3, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה צריך לפנות לקבל אישור ממשרד החינוך.
יעל טישלר
¶
אני התייעצתי עם היועצת המשפטית שלנו והיא מבקשת לבדוק את זה במשרד. לאחר שהנושא הזה פעם ראשונה עלה כאן---
היו"ר זבולון אורלב
¶
הוא לא פעם ראשונה, אני מוחה בתוקף על מה שאמרת עכשיו. על מניעת כפל פיקוח אנחנו מדברים לפחות שלוש פעמים וגם כלפיכם אין לי יותר סבלנות.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אין לי יותר סבלנות. דיברנו כמה וכמה פעמים, לפחות שלוש פעמים, והתבקשתם לשבת ביחד, התבקשתם לנסח מסמך. קיבלנו, אגב, ממשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה---
מירב ישראלי
¶
אני אסכם. לדעתי אין לכם כזו בעיה גדולה, אני אסביר לך למה. אני אמקד לך ואז תראי שזה לא כזה שינוי מהותי. בעיקרון, כשזה מעל 10 ילדים מראש זה אצלכם. אנחנו מדברים רק על תקופת ביניים שרישיון של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה הוא בתוקף, שזה יכול להיות עד חמש שנים, שבו יש שינוי במהלך תקופת הרישיון שלפתע עולה מספר הילדים שקשור אליכם. רק לגבי המסגרות האלה, לתקופת הביניים, אנחנו נעשה את אותו ההסדר שדיברנו עליו לגבי הקבוצות של כיתת הגן, זאת אומרת שברגע שמדווחים על השינוי, כמו שנאמר פה, שזה שינוי מהותי, שגילאי ילדים משתנים, תמי מקבלת על זה דיווח, היא פונה אליכם למשרד החינוך, היא אומרת לכם 'אני צריכה את אותו האישור כמו שיש לי על כיתת גן, ואני רוצה שאתם תלכו לשם ותתנו אישור', אולי צריך לקבוע רק מועדים לדברים האלה, ובעצם רק עד תום תקופת הרישיון הזה יהיה את אותו הסדר של כיתת גן. זה רק משהו זמני.
אורית זוארץ
¶
אנחנו מדברים על שני צירים. ציר אחד זה שמלכתחילה יש את הכיתה והציר השני זה שבמהלך השנים פתאום יש איזה שהיא חלוקה אחרת שמחייבת שתי כיתות.
יעל טישלר
¶
לגבי כיתת הגן, זה פיקוח ורישוי ביחד, למעשה כל ההליך אמור לעבור למשרד החינוך ומשרד החינוך נותן אישור.
מירב ישראלי
¶
לא, זה לא הסיכום. הסיכום לגבי כיתת גן היה אחר. הסיכום לגבי כיתת גן היה, וגם דורית הסכימה לו, שברגע שיש כיתת גן כזאת, כל הרישוי הוא במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ולא הגורם שמבקש את הרישוי, כדי לא להעמיס על הגורם שמבקש את הרישוי, מבקש את האישור של משרד החינוך שמתקיימים תנאי חוק הפיקוח על בתי ספר, אלא גב' אלמוג מבקשת את זה. היא מקבלת את האישור ואז הפיקוח השוטף על קיום התנאים של פיקוח על בתי ספר הוא של החינוך לגבי כיתת הגן.
לאה הדסי שכטר
¶
שאלה, עורכת דין ישראלי, מה קורה אם יש חילוקי דעות, אם משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה נתן אישור על ההיבטים הפיזיים בטיחותיים של המבנה, והם חולקים על דעתם.
מירב ישראלי
¶
כן, שאם יש דרישה בחוק הפיקוח על בתי ספר שאין במשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, הוא יצטרך לעמוד בזה, כי הוא מעל 10 ילדים, אין מה לעשות.
קרן איוס
¶
אני רוצה להגיד משהו והצעה. בגלל שהתנאים לרישיון הם די מחמירים והסטנדרטים שלהם מאוד גבוהים, אני לא חושבת שיש פער בין גן שיש בו פעוטות לבין גן שיש בו ילדים בגיל 3 ולכן לא צריך בתנאים הפיזיים להיות הבדל בין ילדים שהם צעירים מגיל 3 ומעל גיל 3.
בקשר לפיקוח החינוכי, מאחר והחוק קבע שזה 10 ילדים מגיל מסוים דרושה גננת ואנחנו מדווחים ברמת ההכשרה על מי נמצא אצלנו והגננות הן אמונות למשרד החינוך ולא למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה, אז אפשר לתת את הדעת בעניין ההכשרה בגן שיש בו 10 ילדים ומעלה מגיל 3, ששם תהיה הגננת. הגננת תקבל את הכשרתה ואת הליווי המקצועי והתמיכה בה במשרד החינוך, אבל הגן יישאר תחת משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
תודה רבה.
אנחנו סיכמנו כפי שעורכת דין ישראלי ניסחה את הנקודה הזאת, ואני מבין שאם משרד החינוך ירצה לפתוח את זה, נשקול אם ניתן לו לפתוח את הדבר הזה, מה עוד שכפי שעורכת דין ישראלי אומרת, אין כאן סטייה מהותית מהסיכום עם גב' דורית מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך.
הנקודה הבאה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
משרדי הממשלה, התבקשתם... אנחנו עושים הבחנה לצורך הרישוי בין מבנה ציבורי שהעירייה מעמידה לבין מבנה פרטי שצריך היתר שימוש חורג וכל הדברים האלה ולוח הזמנים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא, זה מבנה ציבורי. אני לא נכנס לשאלות האלה. אנחנו רק לא ידענו את ההגדרה המשפטית, מה זה מבנה ציבורי. רצינו לעשות הבחנה . יש הגדרה למבנה?
יובל אביעד
¶
אני אקרא את הנוסח ששלחתי. אנחנו נדרשנו לבדוק בחקיקה האם יש הגדרה למבנה ציבור. מצאנו הגדרה למבנה ציבור דווקא בחוקי עזר, שם יש יותר שימוש בצמד מלים 'מבנה ציבור' וההגדרה היא כלהלן: 'מבנה המשמש או המיועד לשמש על פי טיבו וטבעו את הציבור ולמעט מבנה המיועד לשמש בעיקרו למטרות רווח. לעניין זה מבנה המיועד לשמש בעיקרו למטרות רווח הוא מבנה שבו מתקיימת פעילות אשר התכלית היחידה או העיקרית המונחת ביסודה היא הפקת רווח'. קיבלנו הערות ממשרד המשפטים שייתכן שההגדרה הזאת תהווה בעיה כי יהיה ניתן לטעון שהתכלית של הפעלת מעון יום היא הפקת רווחים ואז יהיה צורך להוכיח שיש תכליות נוספות, חינוך וכדומה. משכך אנחנו רוצים להגיע לתוצאה שלא תהיה החרגה גם למעונות הפועלים לטעמנו במבנה ציבור. ואז משרד המשפטים הציע שההגדרה תהיה על פי מספר הפעוטות.
מירב ישראלי
¶
אנחנו רוצים להבחין בין המעונות שיש להם סמל מעון, במרכאות, שפועלים בשטחים חומים, לעומת גנים פרטיים שפועלים בבתים פרטיים, באזורי מגורים.
אפרת דון יחיא
¶
הוא יכול להיות של החברה למתנ"סים, הוא יכול להיות גן פרטי לחלוטין ששוכר שטח חום. שטח חום לא חייב להיות בחינם, אפשר להרוויח עליו כסף, אבל הוא מיועד למטרות חינוך, או דת או תרבות.
מירב ישראלי
¶
לא, זה רק במועדים לרישיון. לגנים הפרטיים רוצים לתת אפשרות לרישיון זמני, כי לוקח להם יותר זמן להשיג את הדברים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
חבר'ה, יושבת פה המומחית, גב' אפרת דון יחיא, עורכת דין, היא ממשרד הפנים וזה תחומה. מה ההגדרה?
אפרת דון יחיא
¶
אז תגידו לי, אני יכולה לשבת ולבחון את ה... כי אני לא שמעתי קודם את הבקשה הזאת להגדרה.
אורית זוארץ
¶
---שטח ציבורי ברשות המקומית, האם כשהגננת באה והיא רוצה לפתוח שם גן, היא צריכה הליך של שימוש חורג מול---
מיטל להבי
¶
אני אגיד לך יותר מזה, שאם כתוב לה על מבנה הציבור שהוא מעון יום ואת רוצה לעשות שם גן ילדים, את לא יכולה, זה שימוש חורג, אפילו זה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
את צריכה להבין, כממשלה, אנחנו נעים פה בין כל מיני צירים, חלק מהצירים זה פחות ביורוקרטיה, לפשט הליכים, לא לשגע את האנשים. לא צריכים שמי שיושב במבנה ציבורי כזה, להטיל עליו, כדי לפנות את הזמן לפרטיים שצריכים לשכור את המבנה, וכל חודש שכירות נוסף, שהוא לא משמש למטרת גן בסוף זה נופל על הורי הילדים כי הם צריכים לשלם יותר, כי העלות עולה... כלומר לנו יש אינטרס להקל על אלה שרוצים לעשות את ההליך של גן פרטי, להגדיל את ההיצע, שיהיה יותר לנשים, שיהיה יותר זול. זו המטרה שלנו.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני מציע להסמיך, על דעת הממשלה, את עורכת דין אפרת דון יחיא לנסח את ההגדרה של מבנה ציבור, שזה לא רק למטרת חינוך, אלא משהו יותר רחב, וביקשת רשות דיבור, בבקשה.
גלי עציון
¶
אני קוראת שוב את הסעיף ואני חושבת שאולי יש מקום בכלל לייתר את כל העניין, כיוון שהמשמעות של הסעיף בעצם זה שהארגונים, שפועלים במבני ציבור, אם משרד התעשייה ,מסחר ותעסוקה לא יעמוד בלוחות הזמנים יהיו חסרי רישיון. אני לא חושבת שזה המצב שרצינו להעביר לה.
יעקב פרידברג
¶
הרעיון שרצינו להציע לכנסת, צריך לפתח אותו כמובן אבל אולי אפשר לשלב אותו במה שכרגע אמרתם שעורכות דין ישראל ודון יחיא תעשינה, להתחשב אולי גם בגודל, לא רק בייעוד של הקרקע, שזה המתווה שהולכים אליו כעת, אלא בגודל המסגרת. אני חושב שהשיקול שעכשיו הזכרת, של הרצון להקל על מסגרות פרטיות, ככל שהמסגרת קטנה יותר מבחינת מספר הילדים, הקושי גדול יותר. אם מדובר במסגרת שהיא מאוד מאוד גדולה, אז יש פחות מקום להקל, וזו אולי אפשרות אחרת לחשוב עליה.
יעקב פרידברג
¶
כי כמו שראיתם, למשל שייעוד קרקע הוא מאוד מורכב. גודל זה משהו שיותר קל לנו לעבוד איתו.
יעקב פרידברג
¶
נכון, אבל אם מדובר בגן, אני סתם נותן דוגמה, בלי שבדקתי אם זה נכון כלכלית, אבל אם מדובר בגן שלומדים בו 40 ילדים, לצורך העניין, בשתי כיתות, והוא פועל בייעוד קרקע של פטור למוסדות חינוך, אני חושב שגן כזה כנראה שהקושי שלו לשכור את המבנה הוא לא כזה גדול, כי ממילא יש לו התארגנות רצינית מאוד כדי להקים את המבנה, כדי להתאים וכן הלאה, ולכן ההיתר לשימוש חורג מבחינתנו הוא דבר הוא יכול לעמוד בו יותר בקלות מאשר מסגרת של 10 ילדים או 12 ילדים ששם כל הקשיים שעלו כאן בישיבות השונות הוא משמעותי.
אורית זוארץ
¶
האינסנטיב שלנו זה לתת מענה לילדים וברגע שאתה מערים קשיים אתה פוגע ביכולת של לתת שירותים לילדים.
יעקב פרידברג
¶
אני חושב שזה בדיוק העניין, שאם מדובר במסגרת קטנה, אנחנו אמורים להקל, ואם מדובר במסגרת גדולה---
אורית זוארץ
¶
למה? להקל על כל מי שרוצה לפתוח מערכת חינוכית. הרי אתם לא נותנים מענה. אם מדינת ישראל היתה נותנת מענה---
היו"ר זבולון אורלב
¶
חברים, סגרנו גם את העניין הזה באופן שאנחנו נסמיך לתת את ההגדרה המשפטית, כשעורכת דין ישראלי מבינה למה אנחנו התכוונו למבנה הציבורי, עם עורכת דין אפרת דון יחיא ממשרד הפנים.
הסוגיה הבאה.
מירב ישראלי
¶
אבל הם אמרו שהם עוד רוצים לחשוב על זה. עשינו נוסח של תקנות של משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה בהתייעצות עם שר הבריאות, וגם בנושא של התזונה אמרתם שתחזרו אלינו.
אילנה מישר
¶
לדעתנו הנושא של תזונה בוודאי חייב התייעצות עם משרד הבריאות, יש למשרד הבריאות מחלקת תזונה, יש להם המומחיות לנושא והנושא הוא מאוד חשוב---
היו"ר זבולון אורלב
¶
ידעתם על הדבר הזה מיום חמישי, לא יכלה להיות התייעצות בין סגן שר הבריאות לבין שר התעשייה, המסחר ותעסוקה להחליט? אתם רוצים מאיתנו שאנחנו נפתור מחלוקות בתוך הממשלה? תקבלו החלטה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אנחנו נקבל החלטה בסוף.
עורך דין אביעד, אני לא מבין מה המניעה שמשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה, גם בקשר לתזונה, יתייעץ עם משרד הבריאות. יש שם מומחיות, מה הבעיה?
רן רידניק
¶
אני מנחש שהוא מתכוון אליי. התקנות עצמן דורשות התייעצות עם עשרה משרדים שונים, וגם לנושא הזה יש השלכות, בשביל מה צריך את זה? אני לא צריך את זה בחוק.
היו"ר זבולון אורלב
¶
תשמע לי, מר רידניק, ברציונל הממשלי המדינה מחזיקה אגף תזונה במשרד הבריאות, מה הבעיה שמדינה מתייעצת עם הדבר הזה?
קריאה
¶
אני לא מבין מה הבעיה, הנחיות מקצועיות צריך לתת בעל מקצוע והאחראית על אגף התזונה במשרד הבריאות---
היו"ר זבולון אורלב
¶
עכשיו השתכנעתי, קודם היה לי ספק. אני לא מבין מה הפחד הזה מההתייעצות לגבי התקנות. הרי זו התייעצות לגבי התקנות.
היו"ר זבולון אורלב
¶
ואבטחה זו התייעצות עם השר לביטחון פנים.
גב' נירית להב חזרה. עם המשטרה יש לנו שתי בעיות. אחת זה סיטואציה שהגן פועל בתוך דירת מגורים ובדירת המגורים מסתובבים עוד אנשים ואנחנו רוצים לוודא את הסמכויות לבדוק את המרשם הפלילי של יתר האנשים שמסתובבים בדירה.
מירב ישראלי
¶
את זוכרת שדיברנו על הניסוח? אז בישיבה הקודמת עלה האם האפשרות לפנות למרשם הפלילי בנושא של מי שמתגורר. תסתכלי בנוסח החדש, ב-7 החדש, (1)(ב).
היו"ר זבולון אורלב
¶
הסוגיה השנייה היא שהאבטחה היא באחריות שר התעשייה, מסחר ותעסוקה, אבל בתקנות תהיה התייעצות עם השר לביטחון פנים.
איילת סולטן
¶
על העיקרון אין בעיה, וזה כבר סוכם, אבל לעניין התקנות. מהניסיון שלי באבטחה אני לא מכירה תקנות שמכילות איזה שהוא מפרט אבטחה, זה לא מתאים למהות העניין. הדרישה היא שמפרט אבטחה יאפשר דינמיות, הוא יאפשר גמישות בהתאם לנסיבות, בהתאם לתקופה.
מירב ישראלי
¶
לא ייתכן שלא יהיו בכלל הוראות לגבי אבטחה. הוא יקבע בתקנות משהו לגבי נוהל ויהיה נוהל. משהו יהיה בתקנות.
מירב ישראלי
¶
אמרנו שתהיה ישיבה בין משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה לנציגי הארגונים, שהם ישמיעו להם את מה שנראה להם נכון מבחינתם, כדי שיהיה סנכרון.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני מציע שתגידו ישר את ההסכמה, כי קיימנו כבר את הדיון. תודיעו לנו מה ההסכמה וגב' דיין תאשר.
יובל אביעד
¶
אני רק אומר שהדיון היה דיון עקרוני, עם מספר רב של משתתפים, כולל נציגי אקדמיה, כולל התייעצות טלפונית של גב' תמר אלמוג עם דר' יעל דן לפני וכולל התייעצות שלי עם מי שאחראי על ההכשרה במשרד התעשייה, המסחר ותעסוקה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לפני שאתה מתחיל אני מזכיר שבשעה 11 אנחנו נצטרף להחלטה של היושב ראש ואנחנו עושים אותה מלכתחילה מרצון כדי שאנחנו נוכל להזדהות עם רצון רחב בעם להביא לשחרורו של גלעד שליט.
יובל אביעד
¶
אנחנו מדברים על סעיף 69(א)(2) לעניין מתן פטור לפי סעיף זה מהתנאים בדבר ניסיון והכשרה מקצועית של ממלאי תפקידים במעון יום לפעוטות שנקבעו לפי סעיף 7א, יחולו ההוראות האלה:
יובל אביעד
¶
לא, אלה תיקונים בסעיף 69. עכשיו אנחנו מדברים על סעיף 69(א)(2(ב), שאלה התנאים לעניין מחנך-מטפל. סעיף קטן (1) נמחק, סעיף קטן (2) תוקן להלן: מי שערב מועד ההחלה מילא תפקיד זה במשך תקופה שאינה עולה על שלוש שנים, יהיה פטור מחלק מן התנאים האלה למשך חמש שנים ממועד ההחלה ובחלק מן התנאים האחרים למשך עשר שנים.
יובל אביעד
¶
לנו יש הכשרות שנקראות סוג 1 וסוג 2. לגבי סוג 1, אנחנו חושבים שזה צריך להיעשות בחמש השנים הראשונות, וסוג 2, שזה לפי ההסברים שניתנו לי יותר תיאורטי, יכול גם להימשך לאחר חמש השנים הראשונות.
מירב ישראלי
¶
זאת אומרת השר יקבע שני מדרגים של תנאים, תנאים שצריך תוך חמש שנים ותנאים שצריך תוך עשר שנים. וכל זה יהיה בתקנות.
יובל אביעד
¶
כן. סעיף (3) נמחק וסעיף קטן (4) תוקן כלהלן: מי שערב מועד ההחלה מילא תפקיד זה במשך תקופה העולה על שלוש שנים, או שערב מועד ההחלה מלאו לו 50 שנה והוא מילא תפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, יהיה פטור מעמיד בתנאים אלה.
עכשיו אנחנו עוברים לתנאים של מנהלת מעון, שזה סעיף קטן (ג). גם סעיף קטן (1) תוקן: מי שערב מועד ההחלה מילא תפקיד זה במשך תקופה שאינה עולה על חמש שנים, יהיה פטור מעמידה בתנאים אלה ובלבד שעבר בתוך חמש שנים ממועד ההחלה הכשרה למנהלים מטעם המשרד, או הכשרה דומה, כפי שיקבע השר.
יובל אביעד
¶
סעיף קטן (2), מי שערב מועד ההחלה מילא במשך תקופה העולה על חמש שנים יהיה פטור מעמידה בתנאים אלה.
יובל אביעד
¶
במעון יום לפעוטות, יהיה פטור מעמידה בתנאים אלה, ואולם רשאי השר לקבוע כי מי שערב המועד האמור מילא תפקיד של מדריך חינוכי או מפקח חינוכי במשך תקופה שאינה עולה על חמש שנים, יידרש לעבור הכשרות שונות אשר ייקבעו בהתאם לניסיון שרכש בהדרכה ובהכשרה במהלך התקופה האמורה.
סעיף קטן (ה) גם הוא ישתנה. מי שערך מועד ההחלה מילא תפקיד של מבשל במעון יום לפעוטות במשך תקופה העולה על שנתיים, או מי שערב יום ההחלה מלאו לו 50 שנים ומילא תפקיד של מבשל במשך תקופה של שנתיים לפחות, יהיה פטור מעמידה בתנאים אלה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
מה הדין של מבנה ציבורי שארבעה חודשים ואחרי ארבעה חודשים אין תשובה. לגבי המשך חידוש רישיון, אמרנו שהרישיון ניתן, לגבי הפרטי אמרנו רישיון זמני, מה קורה עם הציבורי?
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני שואל. אנחנו אמרנו שלגבי הפרטי הסידור הוא שמודיעים ארבעה חודשים על הכוונה מראש, ולאחר ארבעה חודשים מראש תוך 45 יום צריך לתת משהו אפילו זמני, אחרי איזה שהיא בדיקה. באו אליי עכשיו בהפסקה להסביר את ההערה של עורכת דין עציון, שאני חתכתי אותה, כי אמרתי לה שזה לא הנושא ואמרו לי שמה הדין לגבי מבנה ציבורי. כלומר הוקם מבנה חדש למטרת מעון והגישו בלוח הזמנים שקבענו בחוק ועברו ארבעה חודשים והגיע 1 לספטמבר, מה קורה? המעון נפתח? הוא לא יכול להיפתח כי אין רישיון. למה מה שעשינו לגבי הפרטי אנחנו לא יכולים לעשות... אני מדבר רק על חדשים. לגבי ישנים פתרנו את הבעיה, יש המשכיות, השאלה לגבי חדשים. אני אתן לך את הדוגמה של המבנה שלגביהם אמרנו לוח זמנים יותר ארוך, הם לא צריכים להגיש כוונה אלא בקשה ארבעה חודשים מראש, מה הדין? עומד מבנה, נרשמו ילדים, הגיעה שנת הלימודים, מה עושים?
גב' תמר, מה עושים?
היו"ר זבולון אורלב
¶
המעון חייב להיפתח, אומרת גב' אלמוג. תודה. הם לא הולכים לבית משפט, כי גם בית משפט בינתיים---
מירב ישראלי
¶
בסדר, אני אגיד מה עושים. מה שאנחנו עושים זה ככה, אנחנו אומרים ככה, 'החלטה בבקשה לרישיון תינתן בתוך ארבעה חודשים מיום קבלתה'. זה נשאר. אחרי זה אנחנו אומרים 'בעלים של מעון יום לפעוטות', בלי 'שהיה מיועד לפעול במבנה שאינו ציבור', את זה אנחנו מוחקים, אולי 'רשאי להודיע לממונה', ואז אם הוא יודיע, יהיה לו רישיון זמני, לא הודיע, לא יהיה לו רישיון זמני.
מירב ישראלי
¶
יודיע לממונה על כוונתו לבקש רישיון ראשון לכל הפחות ארבעה חודשים לפני הגשת הבקשה. הודיע כאמור, רשאי הממונה בתוך 45 ימים מיום ש---
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא. להם אין את ההסדר של 45 יום. הם צריכים להגיש את הבקשה ארבעה חודשים קודם. לא על כוונה, להגיש את הבקשה ארבעה חודשים קודם.
מירב ישראלי
¶
כן. הם מודיעים ארבעה חודשים קודם על הגשת בקשה ואז הם מגישים את הבקשה ואז יש לממונה ארבעה חודשים, אבל---
מירב ישראלי
¶
עכשיו, מצדם. שיגיש את זה באמצע שנה, יקבל באמצע שנה, לא הגבלנו. הוא יודע שברגע שהוא מגיש, לממונה יש ארבעה חודשים, שהוא יעשה את השיקולים שלו.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אנחנו אמרנו ככה, עוד לא עשינו שום שינוי, לפי המצב כרגע הציבורי צריך להגיש בקשה ולקבל תשובה תוך ארבעה חודשים. עברו ארבעה חודשים---
מירב ישראלי
¶
לא, אבל אז אתה נותן בחוק גושפנקא להפרה של הממונה. אנחנו לא רוצים לעשות את זה. הממונה חייב, חייב לפי החוק, לתת תוך ארבעה חודשים את הרישיון. אם הוא לא עושה את זה, זה אומר שהוא בהפרה ואז הם יכולים לפנות ל---
מירב ישראלי
¶
לא, הוא חייב לתת תשובה תוך ארעה חודשים. אם הוא לא נותן תשובה תוך ארבעה חודשים הממונה בהפרה של החוק.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני רוצה להשאיר לו פתח שהוא לא יפר את החוק, שהוא יכול לתת רישיון זמני אחרי ארבעה חודשים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא, שם את חִייבת אותו לתת תוך 45 יום, פה אני לא רוצה לחייב אותו, תוך 45 יום הוא יכול לתת גם את הרישיון הזמני בשבוע האחרון של הארבעה חודשים.
מירב ישראלי
¶
אבל הם לא יידעו להיערך. כל הרעיון היה שהם יידעו להיערך, לכן עשינו גם שהם יוכלו להיערך---
היו"ר זבולון אורלב
¶
תראי את הסיטואציה, נבנה מבנה או שופץ מבנה, הותאם מבנה, ציבורי לצורך העניין שלנו, לצורך מעון יום והוגשה בקשה כדין ולפי לוח הזמנים ועברו ארבעה חודשים ולא ניתן. עכשיו יש שתי אפשרויות, או שהולכים לבית משפט ובינתיים המבנה סגור והילדים לא מתחילים את שנת הלימודים, או שיש פתח לממונה לתת רישיון זמני לפני תום ארבעה חודשים. בתום ארבעה חודשים רשאי שיהיה רישיון הקבע ורשאי שיהיה גם רישיון זמני.
אפרת דון יחיא
¶
אני אומרת שאיך שזה מנוסח כרגע… אתה לא מבין מה אני מעירה, ההיפך, אני רוצה לעזור לך. אם הכוונה היתה להגביל שהממונה יהיה חייב לתת תוך ארבעה חודשים את הרישיון, אז ההמשך, משהו כאילו לא סביר. הוא חייב לתת---
אפרת דון יחיא
¶
יש בחוק רישוי עסקים מנגנון שאנחנו יצרנו כדי לאפשר מצב שבאמת כשאדם הגיש בזמן ולא נתנו תשובה חלק מהגורמים ואז נכנס הנושא של היתר זמני, הוא מוגבל לשנה, צריך תנאים מסוימים, אבל זה ממש לא כתוב פה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני רוצה לראות את הממונָה שעברו ארבעה חודשים, עומד מבנה, אוה, כמה שאילתות פה וכמה הצעות דחופות, ואוהה מה שיהיה פה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
יש ברוך ה' 120 חברי כנסת שמחכים רק לכאלה דברים, שעומד מבנה חדש ויש חובה בחוק לתת תשובה תוך ארבעה חודשים, הוגשה בקשה כדת וכדין ולא נותנים תשובה, ואין אפשרות בחוק עכשיו לפתוח את זה.
אפרת דון יחיא
¶
אז בחוק רישוי עסקים יש מנגנון שאומר שאם לא אמרו לא, יראו בזה כאישור להיתר זמני לתקופה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני מתנגד לדבר הזה כי אני באמת לא יודע כי גם ב-45 יום אמרנו שיש איזה בדיקה בסיסית, מינימלית, לראות שלא---
אפרת דון יחיא
¶
מה התאריך שבו הם יכולים להגיד את הלא? אם יש סכנה? זאת אומרת לא להגביל את זה אולי לשבועיים, אבל---
היו"ר זבולון אורלב
¶
קודם כל, אם יש סכנה, בכל רגע אפשר לשלול את הרישיון. אנחנו לא מסכנים ילדים בחוק. אחד הדברים שעוברים כחוט השני בחוק, זה שאין מסכנים ילדים.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני מציע לא להסתבך. אני מציע, אני מבקש את הסכמתכם כמובן, שחלפו ארבעה חודשים, או בתוך ארבעה חודשים, רשאי הוא שיינתן רישיון קבוע, או רשאי שיינתן גם רישיון זמני באותם תנאים של הרישיון הזמני של 45 יום.
מירב ישראלי
¶
רישיון הפעלה זמני יעמוד בתוקפו עד לקבלת החלטה בבקשה ולא יאוחר מ-1 בספטמבר של שנת הלימודים שלאחר מכן.
מיטל להבי
¶
אדוני היושב ראש, העירה עורכת הדין דון יחיא הערה נכונה, כל עוד המלה 'רשאי' קיימת, הוא רשאי גם לא לענות להם בכלל.
מירב ישראלי
¶
לא, אמרנו, החלטה בבקשה לרישיון תינתן בתוך ארבעה חודשים, כתוב, לא כתוב שהוא 'רשאי'. תינתן. הוא רשאי לתת רישיון, אבל הוא חייב לתת החלטה אם כן או לא, 5(ב).
היו"ר זבולון אורלב
¶
נכון מאוד. זה הפתח שלו, כשהוא רואה שהוא לא הספיק או משהו כזה, עומד מבנה וצריכה להיפתח שנת הלימודים, אז יש...
מירב ישראלי
¶
כן, אלה תנאים שחלים, אבל מבנה שאינו ציבורי, הפרטיים, האוצר ומשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ביקשו, כדי שהממונה יידע להיערך לכמות הבקשות---
מירב ישראלי
¶
'רשאי הממונה בתוך 45 ימים מיום שקיבל את הבקשה'. רשאי, כי הוא לא חייב, אם הוא לא עומד בתנאים?
מירב ישראלי
¶
לא, זה לא ארבעה חודשים מראש, זה הודעה ארבעה חודשים מראש על כוונה להגיש בקשה. זה הסדר אחר. זה עוד ארבעה חודשים מראש, זה שמונה חודשים.
אורית זוארץ
¶
רשאי 45 יום... זה לא מתאים, צריכים להפריט את כל משרדי הממשלה. בסקטור הפרטי לא הייתם מתנהלים ככה יום אחד.
יובל אביעד
¶
סעיף קטן (ו). מי שערב מועד ההחלה מלאו לו 50 שנים או מילא במעון יום לפעוטות תפקיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (א) עד (ה) במשך חמש שנים לפחות, יהיה פטור מעמידה בתנאים אלה כפי שיקבע השר.
מירב ישראלי
¶
כאן אני ביקשתי בכל זאת לדעת באיזה תפקידים מדובר. כשדיברנו על ממלאי תפקידים והדרישות אמרנו שהתפקידים החינוכיים זה מחנך-מטפל, מנהל ונושא של מדריך חינוכי, שזה מחוץ למעון, ואמרנו שכל השאר הם עובדי שירות. לגבי עובדי שירות, ההתייחסות היחידה שיש פה זה מבשל.
מירב ישראלי
¶
אתם יודעים פחות או יותר בתקנות באיזה תפקידים נוספים מדובר? אני לא יודעת אם ה-50 רלוונטי.
יובל אביעד
¶
גם אתמול אנחנו ניסינו לברר אם יש בעלי תפקידים נוספים שאנחנו לא יודעים עליהם בסקטור הפרטי, לצורך העניין. עלתה הסוגיה של סייעות שסעיף (ו) אמור לחול עליהם. סייעות ויש כל מיני בעלי מקצוע נוספים שנמצאים במסמכים כאלה ואחרים, כמו מסייעות אחרות, מטפלים פרא רפואיים, כל מיני דברים שכרגע אנחנו לא חושבים שהם נכנסים.
מירב ישראלי
¶
אז 'מי שערב מועד ההחלה מלאו לו 50 או מילא...', עדיין, נאמר שעכשיו השר יקבע שהמנקה במעון בכל זאת צריך שיהיה לו משהו, איזה שהוא משהו, המנקה צריך להיות בגיל 50? זה לא הגיוני. אם אתה קובע בחוק סעיף סל כזה הוא יחול לך גם על דברים שאולי זה לא הגיוני שהוא יחול.
יובל אביעד
¶
אני הצעתי בישיבה הפנימית, וזה לא התקבל, שאפשר להוריד את כל התנאים לגבי חמש שנים ופשוט לכתוב 'כפי שייקבע', או 'באישור הממונה', להחיל את האפשרות---
היו"ר זבולון אורלב
¶
הם לא קיבלו את זה. מה התגובה שלכם להערה של עורכת דין ישראלי? מי השתתף בפגישה? מה ההערה שלכם?
מיטל להבי
¶
---משרד החינוך כנגד העבר הפלילי ותעודת היושר וכל הדברים האלה. אנחנו היום מפעילים גנים גם באמצעות גמלאים וגם עם סייעת שנכנסת לחצי שנה---
מיטל להבי
¶
יש כל מיני פרויקטים. אתה מביא פתאום סמינריסטיות, אתה מביא בתחילת שנה הרבה סייעות כי זו תחילת שנה והחודש הראשון מאוד קשה ואתם מתפעלים אותו באמצעות כח אדם זמני.
אורית זוארץ
¶
מה שקרה, למשרד החינוך לא היה תקציב אז הם לקחו ושינו את ההגדרה של התפקיד והמפקחת הפכה להיות מדריכה חינוכית. בעצם כל הסמכויות שהיו לה ברמת הפיקוח נגרעו והיא התעסקה רק בצד הפדגוגי, אז היא הפכה להיות מפקחת חינוכית.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הואיל והייתי יותר מיומן בענייני הנהלת כח אדם בהוראה במשרד החינוך, אז אני קובע שגם אין מושג כזה מדריך חינוכי, אלא יש מורה בתפקיד הדרכה, ככה זה נקרא. זו ההגדרה החוקית של המשרה. אין לי התנגדות שיקראו לזה מדריך חינוכי, אבל לא מפקח חינוכי, כי יש לזה השלכות לכל המערכת. יש מפקח פדגוגי ויש מפקח שהוא לא פדגוגי?
מירב ישראלי
¶
רגע. מדריך חינוכי, לפי מה שהבנתי, זה גורם שהוא לא שייך למערכת. זה מישהו שהמעונות שוכרים אותו---
תמר אלמוג
¶
בדרישות הצוות החינוכי שצריך לעבוד במעון צריכה להיות גם פונקציה של אדם שהוא מתמחה בגילאים---
מירב ישראלי
¶
אני רוצה לקרוא את ההגדרה. אם במעונות הציבוריים צריך להוסיף עוד משהו כדי שזה יענה להם גם על ה---
היו"ר זבולון אורלב
¶
היא קוראת לו מדריך חינוכי. יש דמוקרטיה במדינת ישראל, תקראו לו המנהל הכללי של המעון. מה שאתם רוצים תקראו לו, מה זה משנה. חבר'ה, אתם לא מבינים מה זה חקיקה? תעשו אותה יושבת ראש כבוד של ה… אני לא מבין את העניין הזה. יש הגדרה בחוק, ההגדרה באה לומר שכל מה שכתוב בחוק מדריך חינוכי, הכוונה לתפקיד הזה והזה. תקראו לזה איך שאתם רוצים וגם תשלמו לו איזה משכורת שאתם רוצים. את מי זה מעניין?
מירב ישראלי
¶
אז זה היה (ו). הגדרות של מדריך חינוכי, מחנך-מטפל כבר העברנו את זה לראש החוק. מדריך חינוכי הוספנו בעברות הפליליות באיזה שהוא מקום או בדרישות?
שולמית ביסמנובסקי
¶
כי עכשיו מחקנו סעיף וזה פטר לנו את כל הסייעות מחובת... אני רוצה להציע שבסעיף (ה), מי שערב---
היו"ר זבולון אורלב
¶
נו, אז מה עם הסייעת? יש לי שאלה אלייך, ההגדרה של מסייעת בגן, היא שונה מההגדרה של מטפלת במעון?
יעל טישלר
¶
בתיאור התפקיד שלה, אני לא יודעת להגדיר אותו במדויק, אבל הוא גם על החלק הארגוני וגם על החלק של סיוע חינוכי.
היו"ר זבולון אורלב
¶
בגן של שנתיים-שלוש יש גננת, ליד הגננת יש סייעת. הגננת היא גננת מוסמכת שסיימה מכללה---
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא, היא לא נקראת סייעת פדגוגית.
חברים, יש פה קצת בלבולי מושגים, אני רוצה לעשות סדר. לפי החוק הזה, אין גני ילדים מתחת גיל 3, כי כולם נקראים על פי החוק מעונות, אבל עדיין בטרמינולוגיה שלנו אנחנו יודעים שיש מעונות ויש גנים. המסגרת של 20 ילדים, או 25 ילדים, העם קורא למסגרת הזאת 'גן ילדים', גם אם זה גילאי שנתיים. בגן הזה יש גננת ויש סייעת. היא לא נקראת מטפלת, כי ככה קוראים לה, לזה התכוונת, וצריכים הוראות מעבר לגבי הסייעת הזאת. מה אתם עושים מזה בעיות?
היו"ר זבולון אורלב
¶
אמרתי שבמעונות יש סייעות? אמרתי שאין, דיברתי על הגנים. אתם קוראים לזה מטפלות, הם קוראים לזה סייעת.
מירב ישראלי
¶
השאלה אם זה נכנס להגדרה של מחנך-מטפל שהיא כזו: מי שאחראי במעון יום לפעוטות על ההשגחה על הפעוטות השוהים במעון ועל מילוי הצרכים הפיזיים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים של הפעוטות כא מור.
היו"ר זבולון אורלב
¶
כן. הקשבת, גברת אורה גולדהירש? אני רוצה להקריא לך הגדרה ותגידי לי אם פחות או יותר זה עונה לעניין הסייעת.
מירב ישראלי
¶
'מי שאחראי במעון יום לפעוטות על ההשגחה על הפעוטות השוהים במעון ועל מילוי הצרכים הפיזיים, הרגשיים, החברתיים והחינוכיים של הפעוטות כאמור'. יכול להתאים גם לסייעת?
שולמית ביסמנובסקי
¶
רק שאלה אחת לא ברורה. המבנה ארגוני של מעון יום הוא לא כמו מבנה ארגוני של גן פרטי ולכן ייתכן מצב, ואמרתי את זה אתמול, שמחנכת מטפלת תהיה גם מבשלת, גם מטפלת, גם סייעת וגם מחנכת. איזה הכשרה היא תצטרך לעבור ואיזה הוראות מעבר יחולו עליה? יש לה גן של שבעה ילדים והיא גם מחנכת וגם המטפלת והיא גם מנהלת את הגן. איזה הוראות היא תצטרך לעשות?
היו"ר זבולון אורלב
¶
כשנגיע לתקנות נדבר על העניין הזה.
חברים, אנחנו עכשיו מדברים על ההגדרה של דיני עבודה, ניסוח להפרה---
מירב ישראלי
¶
רצינו להגיד גם שזה רק הפרה חוזרת ובוטה של דיני עבודה וגם להגדיר את דיני העבודה. יש את זה בסעיף 8 בפעם הראשונה ואחר כך בסעיף נוסף, למעשה זה אותו דבר, בסעיף 15.
יובל אביעד
¶
ההגדרה הסופית טרם גובשה אצלנו במשרד, אני חייב לומר. הם טוענים שזו הגדרה רחבה, אנחנו צריכים להחליט איזה הגדרה---
היו"ר זבולון אורלב
¶
שאלתי לארגונים לסוגיהם, מה בתוספת שמוצעת, שהיא תיכלל כולה, אתם סבורים שראוי להשמיט?
היו"ר זבולון אורלב
¶
רק לחברות הכנסת אני רוצה להזכיר את סוגיית ועדת הערר. אנחנו ביקשנו, על מנת לצמצם ביורוקרטיה, לקצר הליכים ולחסוך בהוצאות שלא על כל דבר צריך לרוץ לבית משפט, שזה הליכים ארוכים והוצאות ושיהיה הליך ביניים של ועדת ערר, ולקחנו את הדוגמה, שוב, של משרד החינוך, ועדת ערר פנימית במשרד, שמי שעומד בראשה צריך מי שהוא כשיר להיות שופט ועוד שני חברים שממנה השר וזאת ועדת ערר. על ועדת ערר אפשר ללכת לבית משפט. זה לא היה בחוק הבסיסי, זו אחת התוספות החיוביות שהוספנו לחוק והממשלה הסכימה לזה, רק חיפשנו עכשיו את הנוסח איך בדיוק ועל מה הולכים לוועדת ערר. האם כל דבר הולכים לוועדת ערר, או חלק ועדת ערר, חלק בתי משפט, את זה ביקשנו מהם לנסח. זה, אגב, יפתור הרבה מאוד בעיות.
מירב ישראלי
¶
זה סעיף חדש. נתייחס אליו יחד עם סעיף 64. סעיף 64 בעצם מוסיף לתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים את כל ההחלטות לפי החוק הזה. זה אומר שהפנייה בערעור לגבי כל החלטה לגבי החוק הזה היא כרגע, לפי סעיף 64, לבית משפט לעניינים מנהליים. אנחנו רוצים להוסיף איזה שהיא קטגוריית ביניים כזאת, ערכאת ביניים, שקודם יפנו אליה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
ואגב הוכח במשרד החינוך שזה עובד כראוי. אנחנו קיבלנו דיווח בפעמים הקודמים ממשרד החינוך שוועדת הערר פותרת 95% מהבעיות. כלומר מספר הפניות לבית משפט אחרי שמתקבלת ועדת ערר הוא זניח לחלוטין, ואז אין את כל דיני הראיות ועורכי הדין וכל הסיפורים האלה.
יובל אביעד
¶
יש המלצה של משרד המשפטים להכליל את פרק ועדת הערר בסעיפים (1) ו-(2) בפרק הממונה. זאת הצעה. עכשיו אני אקרא את הסעיפים האופרטיביים.
יובל אביעד
¶
בדיוק, בואו נדבר על המהות. הסעיף הראשון הוא סעיף הערר: "הרואה עצמו נפגע מהחלטה של הממונה לפי פרק ג' ו-ו'," שאני אזכיר, פרק ג' זה הרישיונות, פרק ו' זה הצעדים המנהליים, "רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף" איקס, לצורך העניין.
סעיף (2) זה הקמת ועדת ערר והרכבה: "השר יקים ועדת ערר בת שלושה חברים שתפקידה לדון בעררים על החלטות של הממונה כאמור בסעיף איקס ואלו חבריה: (1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, או שופט בדימוס, שימונה על ידי שר המשפטים והוא יהיה שופט ראש;".
יובל אביעד
¶
סעיף קטן "(2) נציג ציבור שאינו עובד מדינה, בעל מומחיות וניסיון בתחום החינוך שימנה שר התעשייה, המסחר ותעסוקה, מתוך רשימה שתגיש לו המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958".
יובל אביעד
¶
"(3) נציג ציבור, בין שהוא עובד מדינה ובין שאינו עובד מדינה, שימונה על ידי שר התעשייה, המסחר ותעסוקה".
יובל אביעד
¶
יש את חוק בתי הדין המנהליים, הוא חל במקרה הזה, וכל הסמכויות שניתנות לוועדת ערר ניתנות על פי חוק בתי הדין המנהליים ואפשר לבדוק את חוק בתי הדין המנהליים, הוא נותן תשובות.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אנחנו לא ממציאים פה את הגלגל, אנחנו משתמשים במנגנון קיים ואפילו לא חידשנו פה לעומת מערכת החינוך. בדרך כלל חידשנו, פה אנחנו רק מעתיקים.
יובל אביעד
¶
סעיף קטן "(ב) הוראות לפי חוק בתי הדין המנהליים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק בתי דין מנהליים), למעט סעיף 45 לחוק האמור, יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בחוק זה על ערר ועל ועדת ערר".
יובל אביעד
¶
"45. סעיף הערעור. (א) החלטה סופית של בית דין ניתנת לערעור בזכות בפני בית משפט מחוזי ודן יחיד.
"(ב) היה יושב ראש המותב של בית הדין שופט המכהן בבית משפט מחוזי, יוגש ערעור לפי סעיף קטן (א) לבית המשפט העליון וידון בדן יחיד או במספר בלתי זוגי גדול יותר---
יובל אביעד
¶
נכון, "כפי שנשיא בית המשפט העליון קבע.
"(ג) פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע.
"(ד) החלטת ביניים---
היו"ר זבולון אורלב
¶
לא יחול. כלומר לא מחייבים אותנו להוציא הוצאות, ללכת לבג"צ או למחוזי שזה שוב הוצאות וכל זה, אלא לבית משפט מנהלי.
היו"ר זבולון אורלב
¶
במקור היה אסור ללכת למנהלי, עכשיו יש תחנת ביניים ובתחנת הביניים הולך למנהלי. אנחנו מכניסים עוד ערכאה באמצע, הסוף זה מנהלי.
יובל אביעד
¶
"(ג) הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו-(ה) לחוק בתי הדין המנהליים יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מנהליים.
"(ד) (1) החלטה סופית של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים".
יובל אביעד
¶
"(ד) (2) החלטה אחרת של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מנהליים; לעניין זה החלטה אחרת, החלטה לפי סעיף 33 לחוק בתי הדין המנהליים וכן החלטה בעניין חיסיון או בעניין סמכות עניינית".
מירב ישראלי
¶
החלטה אחרת זו בדרך כלל החלטת ביניים ולא החלטה סופית לכן צריך עליה רשות ערעור ואין עליה ערעור בזכות. אז שרק יגיד לנו על איזה החלטות---
יובל אביעד
¶
סעיף 33 זה עיכוב ביצוע. "(א) הוגש ערר, רשאי בית דין להורות על עיכוב ביצוע של החלטה שעליה עוררים לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו אם לדעתו ראוי לעשות כן בנסיבות העניין.
"(ב) משנתכנס בית הדין לדון בערר, מוקנית הסמכות לעכב את ביצוע ההחלטה לבית הדין בלבד".
מדובר בעיכוב ביצוע.
"(3) תיקון חוק בתי הדין המנהליים. בחוק בתי הדין המנהליים, בתוספת אחרי פריט 19 יבוא "20. ועדת ערר לפי סעיף איקס לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התש"ע-2011".
במקום סעיף 64 להצעת החוק, יבוא "תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, 64. בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים התש"ס-2000, יבוא "סעיף קטן (1) בתוספת הראשונה אחרי פריט 7 יבוא "7(א) הסדרת הפעלת עסק, החלטה של רשות לפי הוראות החיקוקים המפורטים בזה, סעיף קטן (1) חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות".
יובל אביעד
¶
" (2) בתוספת השנייה, אחרי פריט 17 יבוא "18. ערעור לפי סעיף איקס (ד) לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התש"ע-2011". ובזה סיימתי.
מירב ישראלי
¶
עתירה זה על הכל? אני רוצה להבין, כי עקרונית עכשיו כל ההחלטות של הממונה, תהיה עליהן ועדת ערר.
היו"ר זבולון אורלב
¶
קודם כל אני מאוד מודה לכם, אני חושב שגם הארגונים וכולם צריכים להודות. עשינו פה צעד, לדעתי, מאוד מאוד חשוב, שוב, לפישוט ההליכים, לזירוזם, לעמוד בלוח הזמנים, להפחית בהוצאות, כי ההצעה הממשלתית המקורית, ללכת לבתי משפט, זה סיפור מההפטרה.
יעקב פרידברג
¶
נפתור את העניין. רק לעניין, חשוב באמת, כדי להוסיף על מה שאמר היושב ראש, מה שמאוד מועיל בסיפור הזה של ועדת ערר זה שאם יש עומס אז השר יכול גם למנות שני מותבים, או שלושה מותבים, או אפילו יותר, ואחר כך כשהעומס מצטמצם, לבטל אותם. זה משהו שהוא גם מאוד גמיש מבחינת ההפעלה הממשלתית.
מירב ישראלי
¶
בסעיף התקנות, אם רוצים לגבות אגרה חייבת להיות הסמכה בחוק לגבות אגרה. כרגע, אם אני מבינה נכון, בסעיף התקנות יש אגרה רק על הגשות של---
אורלי לוי אבקסיס
¶
אני לא מעבירה את זה פה ככה. מצטערת. ועדה זה ועדה, במליאה זה משהו. במליאה יכולים לעמוד לנו עם גרזן, פה לא יכולים לעמוד לנו עם גרזן. לא יהיו אגרות. לא שאני ארים את היד שלי לאגרות. יותר חשוב לי---
יובל אביעד
¶
בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות יש רשימה שמוגשת, של המוסדות המוכרים. זה תחום טכני לחלוטין ויושב שם מישהו מהמועצה להשכלה גבוהה. מה רע בזה?
גלי עציון
¶
רציתי להעיר באותו הקשר, לאו דווקא השלטון המקומי, שבעיניי לא נראה רעיון, אבל כן איזה שהוא גורם מהפרקטיקה יכול בהחלט לעזור.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני חושב שההרכב סביר. כל העניין של ועדת הערר זה לקחת אנשים שהם לא מעורבים, שיש להם את הראייה האובייקטיבית, זה כל העניין. זה כמו בית משפט. זה במקום בית המשפט המנהלי.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הם לא תלויים בממסד, שניהם לפחות לא תלויים בשר. חברים, אין דבר יותר הגון מזה.
גמרנו, סיימנו את הפרשה של ועדת ערר.
יובל אביעד
¶
דבר נוסף שנשאר פתוח, הוא לא כל כך פתוח אבל צריך לעלות אותו שוב פעם, זה העניין של הפטור מארנונה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
ידידים, סליחה, אתם הקראתם בפעם הקודמת מן הכתובים נוסח של משרד הפנים וקיבלנו את זה. חברים, אי אפשר ככה.
אורלי לוי אבקסיס
¶
אנחנו מדברים על ארגונים של האוכלוסיות החלשות שמקבלות הנחות בארנונה, צריך לשמר את זה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אמרו לנו שאתה בבית משפט ונתת נוסח והנוסח הזה נכנס לפרוטוקול. אני לא יודע על מה מדובר.
אורלי לוי אבקסיס
¶
היום בחוק הקיים הם מקבלים הנחות ופטורים מארנונה. יכול להיות שבכניסה לחוק החדש הם יכולים להיפגע ועליהם אנחנו צריכים לשמור. שמצבם לא יורע בעקבות המעבר.
היו"ר זבולון אורלב
¶
המעונות היום כבר פטורים מפני שיש להם סמל מוסד ובחוק הפטורים של הארנונות מוסדות חינוך פטורים מארנונה, בגלל שרואים בהם מוסדות חינוך.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני עכשיו עושה כיתה, היא לא היתה ביום חמישי ואני מסביר לה כרגע מה שמשרד הפנים הסכים לו. מה שאנחנו מסכימים, שכל מוסד שיש לו רישוי הוא כמו המעון, הוא צריך לקבל פטור. היתה בעיה בהוראות הקבע מה הדין של גני ילדים שפועלים בתוך הבתים. אז על זה האיש החכם שלנו ממשרד הפנים מצא את הנוסחה שהקראנו אותה בפעם הקודמת, לוקחים את החלק היחסי וזה רק שני שליש. יש נוסחה שהוקראה בפעם הקודמת.
היו"ר זבולון אורלב
¶
זו פרוצדורה מאוד פשוטה, שמי שפועל שם ועומד בתנאים האלה על החלק היחסי, שני שליש, הוא מקבל שני שליש פטור, נדמה לי.
היו"ר זבולון אורלב
¶
ידידי, היתה לך אפשרות, השתתפת ביום חמישי בדיון, אני לא פותח איתך את הדיון עכשיו.
היו"ר זבולון אורלב
¶
מה הקראת? יש לך את הנוסח שהקראת? אני לא פותח, חברים. יש נוסח שהוקרא, אני אבקש מעורכת דין ישראלי שהיא תלך לפרוטוקול ומה שהוקרא ביום חמישי זה מה שיהיה בחוק. אני לא פותח את זה. מה שהוקרא, כשאתה שמעת ביום חמישי, זה היה מקובל עליך?
היו"ר זבולון אורלב
¶
אז אני קובע, מה שהוקרא זה מה שיהיה בחוק. מה עוד אתה רוצה ממני? יש לך גם על זה טענה?
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני מניח שהוקרא נכון. חברים, אני לא פותח את הדבר הזה. מה הבעיה עם הארנונה בתקופת המעבר?
גיל אשכנזי
¶
היתה הסכמה שלכם. כאשר אנחנו, הארגונים שפועלים עם סמל מוסד, יוצאים מהתחולה של החוק משנות ה-60 אנחנו למעשה מאבדים את הפטור שניתן בפקודת הפיטורים למעונות האלה וישנה תקופת ביניים שבה טרם קיבלנו את הרישיון לפי החוק החדש.
גיל אשכנזי
¶
יפה, אבל אנחנו עוד לא רואים את זה מנוסח. עורכת דין ישראלי אמורה להציע נוסח להוראות המעבר, כי זו הוראה זמנית ולא קבועה.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אתה צודק, זה הוסכם. אנחנו לא נרע את מצבכם, כלומר הפטור ממשיך עד שנכנס ה... מאה אחוז. הוסכם, מאתיים אחוזים. זה הוסכם ואתה אומר שאתה לא רואה את זה בנוסח. עורכת דין ישראלי תיכף תחזור וזה יהיה בסדר.
היו"ר זבולון אורלב
¶
מיטל, את השתתפת בישיבה, את יודעת שבכל דיון אני נותן חופש דיון מלא, אני לא פותח.
היו"ר זבולון אורלב
¶
הנה, עורכת דין ישראלי חזרה. אנחנו הסכמנו לגבי ארנונה שקשורה למעונות. המעונות, מי שיש לו סמל מוסד, פטור מארנונה. עד שהוא יקבל את הרישיון הקבוע יש תקופת מעבר, הסכמנו שגם בתקופת המעבר אנחנו פוטרים אותם. אומר עורך דין אשכנזי שהוא לא רואה את זה בנוסח.
מירב ישראלי
¶
כן, אני כתבתי את זה כהערה ולא הספקתי לנסח את זה עדיין, כי אני צריכה לשבת עם הנסחית. כל מה שכתוב בהערות, ינוסח.
היו"ר זבולון אורלב
¶
אני מודיע לפרוטוקול, אני אמרתי עוד דבר אחד שאני אומר גם לאוזנייך, הנוסח של הפטור מארנונה יהיה כנוסח שהוקרא ביום חמישי. אני מציע שתלכי לפרוטוקול, אני לא רוצה לפתוח את זה.
אורלי לוי אבקסיס
¶
נשאלה פה שאלה שהיא גם מעניינת אותי, גן שעובד בבניין מגורים, אבל בדירה שבו מתקיים הגן אין שם חיים אחרים פרט לניהול של הגן, האם גם שם יש פטור מארנונה מלאה?
מירב ישראלי
¶
עקרונית סעיף 60 פוטר כל מסגרת שמקבלת רישיון לפי הדבר הזה, אלא אם כן זה גם בית מגורים, שאז זה שני שליש.
היו"ר זבולון אורלב
¶
קודם כל כולם פטורים. אם גרים, אז...
אני לא פותח את נושא הארנונה, וגם גמרנו את הארנונה בתקופת המעבר למעונות שיש להם סמל. עכשיו אנחנו עוברים לסעיף הבא. דיני עבודה. היינו בדיני עבודה, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה מציע שכל מה שנמצא בתוספת יהיה בחוק.
גיל אשכנזי
¶
אנחנו מבקשים לצמצם את זה בשים לב לעובדה שביטול או התליה של רישיון זו הסנקציה החמורה ביותר שהחוק הזה מעמיד לממונה, או בכלל. אמר את זה משרד המשפטים. אנחנו מציעים לצמצם את זה לשבעת חוקי העבודה הקוגנטיים, מה שנקראים חוקי המגן, אני אקריא אותם; זה חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק עבודת נשים, חוק הגנת השכר, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק החניכות. אלה הם שבעת חוקי המגן הקוגנטיים, הבסיסיים.
גלי עציון
¶
פקודת תאונות מחלות ומשלח יד. אני רוצה להזכיר, התוספת הזאת זה כל החוקים שעליהם יש סמכות לבית הדין לעבודה. זאת אומרת ברור שזה משהו מאוד רחב.
גלי עציון
¶
כן. פקודת הבטיחות בעבודה, 1946, חוק החיילים המשוחררים, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק איסור אפיית לילה, חוק חומרי נפץ, חוק החניכות, חוק עבודת נוער---
גלי עציון
¶
סימן א' לפרק ז' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, הסדרים כלכליים. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם.
גיל אשכנזי
¶
לא. חוק הסכמים קיבוציים, איך אפשר להפר אותו? הוא לא חוק שעוסק בהפרות, הוא עוסק בסמכות, איפה רושמים הסכם קיבוצי, הוא לא עוסק בהפרות, זה לא רלוונטי.
גלי עציון
¶
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה). חוק הגנה על עובדים בשעת חירום וסעיף 5א לחוק הגנה על עובדים, חשיפת עברות ופגיעה בטוהר המידות ובמינהל התקין.
גיל אשכנזי
¶
חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, עבודת נשים, הגנת השכר, שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק החניכות. הוספנו את חוק עבודת הנוער והוספנו את חוק שירות לאומי, הוספנו את חוק שעות עבודה בשעות חירום, הוספנו את חוק העסקת עובדים של קבלני כח אדם והוספנו לגבי עובדים ע