הכנסת השמונה עשרה

PAGE
27
ועדת הכספים

28.2.2011


הכנסת השמונה עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ד באדר א' התשע"א (28 בפברואר 2011), שעה 10:00

1.

העברת מפעל איתוראן לקריית שמונה

הצעתה של חברת הכנסת מירי רגב

2.

כוונה להעברת מפעל איתוראן לקריית שמונה

הצעתו של חבר הכנסת יקב אדרי

3.
העברת מפעל איתוראן לקריית שמונה

הצעתו של חבר הכנסת ציון פיניאן

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

יעקב אדרי

זבולון אורלב

אמנון כהן

מרינה סולודקין

ציון פיניאן

מירי רגב

ליה שמטוב

חזי צאיג, מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אשר שטרית, סגן מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

אלי גרשנקרוין, עוזר מנהל מרכז ההשקעות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

סיגל שאלתיאל, ראש אגף בכיר לפיתוח הגליל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

שני גרינר, עוזר מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל

מוטי רוחאם, ראש מטה השר לפיתוח הנגב והגליל

נסים מלכה, ראש העיר קריית שמונה

עמרם שחר, ממלא מקום ראש העיר קריית שמונה

יגאל בוזגלו, סגן ראש העיר קריית שמונה

עופר אדר, חבר מועצת העיר קריית שמונה

אשר פיניאן, חבר מועצת העיר קריית שמונה

אלי כהן, מנכ"ל עיריית קריית שמונה

כפיר מעוז, עיריית קריית שמונה

צבי סוויסה, עיריית קריית שמונה

איזי שרצקי, יו"ר חברת איתוראן

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים

עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמ"ת

עו"ד אלי יריב, ההסתדרות הכללית החדשה

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
1.

העברת מפעל איתוראן לקריית שמונה

הצעתה של חברת הכנסת מירי רגב

2.

כוונה להעברת מפעל איתוראן לקריית שמונה

הצעתו של חבר הכנסת יקב אדרי

3.
העברת מפעל איתוראן לקריית שמונה

הצעתו של חבר הכנסת ציון פיניאן

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

לפני שאני מתחיל בסדר היום אני מבקש להודיע לחברי הוועדה. באוקטובר התקיים דיון לגבי הנושא של המקצועות השוחקים ואנחנו נתנו להם אורכה של חודש. ביום חמישי התקשר אלי מנכ"ל משרד התעשייה, שרון קדמי, והבוקר וידאתי אתו שוב ואמרתי לו שאני גם אודיע את זה לוועדה ושזה מחייב.


למעשה ביום רביעי – או כבר שלישי – סוכם על הנושא של המקצועות השוחקים, על הקמת הוועדה הפריטטית והם עומדים להוציא פטור ממכרז, לבקש מהחשב הכללי פטור ממכרז על עמותה שתסווג את האנשים. לדבריו הנושא סגור, סוכם על דעת כל הגורמים הנוגעים בדבר גם ההסתדרות, גם התעשיינים וגם הממשלה.


בכל מקרה אני אמשיך לעקוב כדי שלא יהיו תקלות באמצע, אבל אם אכן זה כפי ששרון קדמי אומר, התקדמנו צעד אחד גדול קדימה בעניין המקצועות השוחקים.


עכשיו אנחנו עוברים לסדר היום שהוא העברת מפעל איתוראן לקריית שמונה, פנייתו של חבר הכנסת ציון פיניאן, דיון מהיר בנושא של חברת הכנסת מירי רגב ושל חבר הכנסת יעקב אדרי.


ציון, תציג את הנושא. אחריך מירי רגב ולאחר מכן יעקב אדרי.

בוקר טוב ותודה ליושב ראש על שהביא את זה לסדר היום בצורה די מהירה.


מדובר במפעל איתוראן שנמצא באזור תעשייה באזור והוא מעוניין לעבור לקריית שמונה ולהעסיק 300-400 עובדים. המפעל צריך לקבל את ההכרה כמפעל עוגן ואם יעסיק כ-300 עד 400 עובדים, קריית שמונה תהיה נקייה מאבטלה וגם תוכל לספק עבודה מחוץ לקריית שמונה.


המדינה מסרבת להכיר בו כמפעל עוגן. התנאים במפעל עוגן הם שהשכר יהיה כ-12,500 שקלים ובעל הבית, הבעלים, מוכן לשלם לכל עובד 8,500 שקלים שזה כשלעצמו 2,000 שקלים יותר מהשכר הממוצע בצפון.

בממוצע. יש כאלה שמשתכרים יותר.

כן, ממוצע. היום השכר הממוצע באזור הצפון נע סביב 6,00-6,500 שקלים. נמצא כאן גם חזי צאיג שיאמת או לא יאמת זאת.


העסקה של 300 עד 400 אנשים, כפי שאמרתי, מהווה יציאה ממעגל האבטלה. יתרה מזאת, לקריית שמונה מחכים עוד שני מפעלים ושני יזמים שבמידה שיקבלו את התנאים של מפעל עוגן, גם הם יבואו לקריית שמונה, דבר שיכול לספק עבודה גם לתושבי טבריה כי המרחק בכבישים החדשים שנפתחו הוא נסיעה של כארבעים דקות ולא שעה ומשהו כפי שהיה קודם לכן.


ההתנגדות היא של האוצר ואני יודע שמשרד התעשייה אמר שבמקרים מיוחדים הוא יכול להתגמש בנושא התנאים לקבלת מפעל עוגן.


נמצא כאן גם נציג האוצר?

לא. זה לא חשוב לו ולכן הוא לא הגיע.

אנחנו כאן נלחמים כל הזמן על מקום עבודה, על שני מקומות, על עשר מקומות ועל מאה מקומות. היום יש לנו הזדמנות ל-300-400 מקומות עבודה ומחכה לנו עוד מספר דומה ואולי כפול בכמה מפעלים. היום בצפון יש בעיה ואחוז האבטלה בצפון הוא הגבוה ביותר במדינה, יותר מאשר בדרום. בדרום יש מפעלי עוגן כמו כימיקלים וכולי, אבל בצפון אין דבר כזה. בצפון, המפעלים הכבדים, המפעלים שמעסיקים הכי הרבה עובדים, אלה העיריות אבל חוץ מהעיריות, אין דבר.


אני אתן דוגמה עליה אני חוזר שוב ושוב. בטבריה, גלטרוניקס העביר את קו הייצור שלו לסין, אתו ביחד הלכו הביתה 600 עובדים וזה היה מפעל העוגן היחידי בטבריה. היום עיריית טבריה מעסיקה 700 עובדים והיא המפעל היחיד שקיים בטבריה וכך גם בקריית שמונה. מי שמעסיק היום את המספר הגדול ביותר של העובדים, זאת העירייה בקריית שמונה.


אני חושב שצריך כאן לבוא לקראתם. אולי מצפון תיפתח הטובה. יתחילו בקריית שמונה ואולי זה ימשיך הלאה לחלק הדרומי של הצפון כמו בית שאן וכולי.


אני חושב שצריך לבקש את משרד התעשייה ואת משרד האוצר להגמיש את התנאים, לתת למפעל להגיע למקום ואחריו יבואו עוד מפעלים אחרים. תודה רבה.

תודה רבה. מירי רגב, בבקשה.

תודה לך כבוד היושב ראש על קיום הדיון בלוח זמנים כל כך מהיר.

לומר את האמת, האוצר אמר שהוא לא יכול לבוא היום כי יש לו יום עיון ואני ביקשתי לא לדחות את הדיון.

האבסורד הוא שאנחנו מקיימים כאן בוועדת הכספים כל כך הרבה דיונים בסוגיית מפעלי עוגן ותעסוקה בנגב ובגליל ואנחנו מתקשים למצוא מעסיקים שיבואו לנגב ולגליל. סוף כל סוף יש מעסיק שרוצה לעבור לקריית שמונה, מוכן לתת שכר יותר גבוה ממה שהממשלה משלמת לעובדי קבלן שאלו משכורות פחות ממינימום, ללא תנאים וללא שום כלום. המדינה שמתנגדת להעביר את איתוראן לקריית שמונה וזה בשעה שאיתוראן מוכן לשלם כ-8,500 שקלים לחודש, ויש הרבה אנשים במדינה שהיו מוכנים לקבל משכורת כזאת, היא זאת שמתנגדת להעברה הזאת וזה לא עושה שכל. אני שואלת את עצמי איך יכול להיות שאני כאן פעם ראשונה מוצאת את עצמי בעניין הזה מגינה כאן על איזי.

לא. איזי לא צריך את זה.

פעם ראשונה אני רואה אותו.

איזי כנראה בא עם רושם רע מהתקשורת. כאן כל אחד מדבר בתורו ובאופן מסודר.

בעיקר בוועדה הזאת.


פעם ראשונה אני רואה אותו ואני אומרת איזו נחישות. איזו נחישות להעביר מפעל – כל כך הרבה שנים – לצפון כדי להעסיק 300-400 עובדים. מי הציוני האמיתי כאן? אנחנו כממשלה או אותו מעסיק שרוצה למצוא מקומות עבודה ל-300-400 עובדים בקריית שמונה?


אני חושבת שזה אבסורד, זה לא הגיוני, זה שלומיאלי ולא יכול להיות שמשרד התעשייה שיודע שיש כאן הזדמנות נהדרת לסיים את האבטלה בקריית שמונה לא מאשר את העברת המפעל הזה.


אני רוצה לשמוע כאן היום תשובות ברורות ולא תשובות מסתובבות ועם דלת מסתובבת. אני רוצה לשמוע מדוע הם לא מאשרים את זה, ואם יש סיבה טובה, שיסבירו לנו, ואם לא, שפשוט יעשו את הצעד הזה כבר מחר בבוקר.

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אדרי.

אדוני היושב ראש, קריית שמונה נמצאת במשבר וצריך לומר את האמת. זה לא רק נושא העבודה אלא יש מתנ"ס שנסגר ואנחנו התרענו על העניין הזה וראש העיר מתריע על העניין הזה, הספרייה נסגרה ואני לא יודע מה עוד אפשר לסגור.

מגן דוד אדום.

מגן דוד אדום. אני לא מבין את הממשלה. מותר לי לומר שהייתי גם שר הנגב והגליל ורצינו כל הזמן לעודד ולעודד ופעמיים הגעתי לעירייה שם וניסיתי כמיטב יכולתי. היום יש הזדמנות לקריית שמונה לקבל דחיפה. גם אם ייקלטו 200 עובדים, זה מאוד חשוב לעיר וזה אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה.


חזי, אני מכיר אותך כבר כמה שנים ואני יודע כמה הנושא הזה חשוב לך. אפשר למצוא פתרון נקודתי לקריית שמונה. יש כאן הזדמנות מצוינת. לא כולם רצים לקריית שמונה ואתה יודע את זה טוב ממני. לא רצים לשם. יש לנו כאן הזדמנות לתת לה דחיפה.


אדוני ראש העיר, לסיום אני רוצה להגיד לך שאם לא יהיה המפעל, אתה אשם. הנה, אני אומר לך את זה. אנחנו נעשה את העבודה אבל אתה ראש עיר, כשרציתי להביא מפעלים לאור עקיבא, עשיתי רעש ואינתיפאדה גם. לא נעים לי לדבר כך, אבל אתה תעשה את הבלגן, תעשה את מה שצריך. אני מפנה את זה אליך. אנחנו ניתן לך חיזוקים, נעזור לך, אבל אם אתה לא תצא בראש חוצות ותעשה מה שצריך, העסק נדון לכישלון.

תודה רבה. איזי שרצקי. מה השיגעון הזה לעבור לקריית שמונה? אתה יכול לתת לוועדה פרטים על המפעל?

אני קודם כל אתן פרטים. אני אימצתי את העיר קריית שמונה.

לפני קריית שמונה. קודם כל על המפעל. מה זה מפעל איתוראן.

זה לא מפעל איתוראן וזה לא אני. בשבילי זה המהלך הכי קשה שעשיתי בחיים שלי בשביל העובדים שלי. תבינו. אני אימצתי את העיר הזאת בשנת 1999 כאשר נפלו הקטיושות. מ-1999 הבאתי לקריית שמונה, איתוראן ואני, 130 מיליון שקלים לספורט, לבתי תמחוי, למרפאות, לכל. אין דבר שם שאני לא טיפלתי בשקט בקריית שמונה. אלף ימים ביקרתי בקריית שמונה, נסעתי עם הרכב שלי לשם וחזרתי, ישנתי שם ואכלתי שם. אין לי שום דבר בקריית שמונה שמכניס לי אגורה ולא יהיה לי. מעולם לא הייתי מעורב שם בעסקים. אני לא רוצה שמישהו יחשוב שבאתי לטובת הכיס שלי.


יושב כאן מר צאיג אותו פגשתי לפני חמש וחצי שנים פעם ראשונה. כשבאתי לעיר, היה שם מפעל גיבור שספיר בזמנו הקים אותו כמפעל עוגן עם רוזוב אבל המפעל הזה נסגר. דרך אגב, באותה תקופה נולד גם אדם בשם מנחם הורוביץ שהיה סמל של העיר וגם הוא חזר לתל אביב. היכן התרבות נסגר. המתנ"ס היחידי שעובד היום בקריית שמונה הוא מתנ"ס שלי עם 450 ילדים בכדורגל. העיר הזו נעלמת. לי זה מהלך הכי קשה בחיים שלי. אני לא צריך את הגרושים האלה. החברה שלי מרוויחה מעל 20 מיליון דולר נטו בשנה. אם הייתי חברה פרטית, לא הייתי יושב כאן בכלל. הייתי עושה את המהלך ולא צריך כאן אף אחד, אבל אני חברה שנסחרת בנסדא"ק ויש לי משקיעים אמריקאיים. אני עם השיגעון שלי לא יכול לפגוע בהם ובאף אחד אחר. אסור לי לעבור לשם כדי להפסיד כסף. במקרה שיהיה לי גרוש אחד פלוס, הוא לא יהיה בסופו של דבר במענקים אלא הוא ילך לעיר הזאת. אני מביא 13 מיליון שקלים כל שנה לעיר ועכשיו זה גדל כי לקחתי גם את התיאטרון שפשט את הרגל. מי שיודע, כל דבר שזז שם, אנחנו מטפלים בו.


הרעיון שלי הוא לא קריית שמונה. יכול להיות שאני משוגע. אני עושה את זה עם המפעל שלי כי את העיר הזאת לא הצלחתי לשכנע. עם כל הכבוד לראש העיר ולכל ראשי הערים שהיו שם, אין שום סיכוי לאף אחד לשנות את העיר. אני מכיר את המספרים - בזמנו ישבתי הרבה עם שרי ממשלה – כמה קריית שמונה קיבלה לפני שיצאו מלבנון. אני טוען שברגע שיצאו מלבנון, החזירו גם את קריית שמונה ללבנון. אני יודע מה המספרים שירדו. עיריית קריית שמונה ואף אחד לא מסוגל לנהל את העיר הזו בלי תקציבים ובלי עזרה.


בנינו אצטדיון, לעירייה לא הייתה אגורה לתת. אנחנו בונים עכשיו אצטדיון נוסף. אין להם כסף. זה לא שהם לא רוצים, אבל לא ניתן לבנות את העיר הזה עם האנשים שבקושי משלמים שם את הארנונה.


דרך אגב, קריית שמונה היא לא הדוגמה. מפעל עוגן, תסלחו לי, הוא מפעל בלוף. הוא רשום שם, יש שם תקציב, אבל אני לא מכיר אף מפעל שעבר. אמרו לי שמפעל טרה עבר לשם, אבל אני לא יודע איך לטרה יש 12,500 שקלים לשלם. לא בתקנה הזאת. אני מודיע לכם שלא יכול להיות שמפעל טרה עבר כך, כי ממוצע השכר של העובדים שלו הוא 5,000-6,000 שקלים.

מה זה מפעל עוגן?

יש תקנה. יש כאן נייר שאומר מה זה מפעל עוגן. מסלול סיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל העובדים לאזורי הפריפריה. הוראת מנכ"ל 14.18. יש כאן חמישים מיליון שקלים תקציב, אבל אגורה אחת לא יצאה ממנו. אני לא מייצג כאן לא את קריית שמונה ולא אותי אלא אני מייצג את מדינת ישראל.


חברים, אני אומר לכם בשקט, למרות שלא נעים לי לומר לכם, שעוד מעט מה שקרה במצרים יהיה אפס לעומת מה שיקרה שם. אתם לא חיים שם. אני חי שם פעמיים בשבוע.

אל תבהיל אותנו.

אני מצטער אני מתלהב כך. טוב לי בחיים, אני גר בתל אביב ליד הים עם המשפחה שלי וטוב לי. אני אדם עשיר. אין לי בעיה אבל תבינו.

אני הבנתי שאתה ציוני, הבנתי שאתה גר ליד הים, הבנתי שאתה נוסע הרבה למצרים, אבל לא הבנתי מה הבעיה שלך עם המדינה, עם העברת מפעל איתוראן.

הבעיה שלי היא פשוטה.

זה הדבר הכי חשוב לי. אני נורא שמח שאתה גר ליד הים בתל אביב. גם אני גר ליד הים בתל אביב ואני מתגעגע לזה.

אתה יודע, זה ההבדל אולי. אתה צוחק מזה אבל אני רציני. לי זה איכפת.

מר איזי שרצקי, אל תרוץ אתי רחוק מדיי. מה שאני צוחק או לא צוחק, אם אני הייתי את כל הדברים שאתה אומר, הייתי בוכה עכשיו אבל עדיף שאני אצחק ואטפל בזה כמו שצריך. אנחנו עומדים בינך לבין הממשלה. זה התפקיד שלנו.

לא ביני. אני רוצה שתבין, זה לא אני. זה המהלך הכי קשה שאני עושה בחיים שלי. אל תאשרו לי, זה יהיה יותר טוב.

אתה מעמיד אותנו במצב קצת בעייתי. באנו לעזור לקריית שמונה, לא לך.

אתה חסר סבלנות יותר ממני. אני רוצה לדעת מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו מעוניינים שמפעל איתוראן יעבור לקריית שמונה. מה אנחנו צריכים לעשות? איפה הבעיות?

בעיה אחת. לשנות את תקנת העוגן הזאת שאומרת שמפעל שממוצע השכר הוא 12,500 שקלים. אין מפעלים כאלה חוץ מחברת חשמל, ואת זה ראיתי היום ברשות המסים. לשנות את התקנה הזאת מ-12,500 ל-8,500.

שכר.

שכר. ממוצע.

ממשכורת של 12,500 שקלים לחודש ל-8,500 שקלים.

כן. אני מבטיח לך שאני לקריית שמונה אביא עוד שלושה-ארבעה מפעלים. אמרתי לך שלי זה לא כיף גדול אלא זה מהלך קשה, הכי קשה בחיים שלי, לעובדים שלי, למנהלים שלי אבל אני עושה את זה כדי לשנות דברים במדינה. אחרי כן גם לירוחם, גם לשלומי וגם לדימונה יגיעו הרבה מפעלים. זה המהלך. מה שיש היום בעוגן, זה סתם שיהיה רשום ואף אחד לא יכול לעמוד בקריטריונים האלה.

ב-12,500 אלף שקלים.

כן.

זאת הנקודה העיקרית.

היחידה.

הם שמו קריטריון שהוא בלתי אפשרי שם. הוא בעייתי.

אני מצטער על ההתלהבות שלי.

לא, ההתלהבות היא בסדר גמור. דרך אגב, אני בעד התלהבות. הבעיה היא שאני לא מבין מהר וצריך להסביר לי לאט, אבל בסוף הבנתי.


מר מלכה, ראש עיריית קריית שמונה, בבקשה. למה אתה לא בונה אצטדיון?

אני בונה. למה הוא צריך לבנות?

הוא בונה ישיבות.

הבנתי. אני אתחיל לשלם לך גם מסים, כי למה אני צריך לשלם לו?

אני רוצה להודות ליושב הראש הוועדה, הרב גפני, ולחברי הוועדה שבתוך כמה ימים התכנסה הוועדה. זה רק מוכיח ומעיד על החשיבות ועל הרצון שלכם. אני מלווה את ועדת הכספים הרבה זמן וזאת אחת הוועדות החברתיות שקיימת בכנסת.


אני יושב כאן בוועדה ושמעתי בשבוע שעבר את מה שאמר נסראללה. הוא הכריז הכרזה ואמר שהתוכנית שלו היא לכבוש את הגליל. הוא התכוון לכבוש גם את קריית שמונה. אני יושב ושואל מי יותר רציני, האם נסראללה רציני בזה שהוא רוצה לכבוש את הגליל או ממשלת ישראל רוצה להרוס את הגליל. מי כאן באמת רציני ביותר? יכול להיות שבמצב הזה שלנו, אם אני צריך לבוא לוועדה ולדבר ולשכנע להביא מפעל לקריית שמונה, וזה כאשר תושבי קריית שמונה, וזה לא סוד, היו המגן החי של מדינת ישראל במשך 35 שנים. היום העיר הזאת יכולה קצת להתרומם למעלה והיא מצליחה להביא מפעל לקריית שמונה, מערימים עליה את הקשיים, ולשם מה? האם זאת לא בגידה? חד משמעית זאת בגידה בתושבים האלה ובגידה בציונות.


אני רוצה לומר שאם היום לא תתקבל החלטה בצורה חד משמעית, מבחינתי מהיום הספירה לאחור ולא מעשר אלא משמונה. מתחילים לספור לאחור. אנחנו נצא ונעשה את כל הרעש שאפשר. אני לא רוצה להגיע לזה ואני מעדיף שהיום תצא החלטה שמפעל איתוראן הוא בקריית שמונה ואין שום דרך אחרת כי העיר הזאת מתמודדת עם כל כך הרבה קשיים. שמעתם שמאיימים על ממשלת ישראל לסגור את חדר המיון הקדמי בקריית שמונה, הספרייה נסגרה בגלל תקציבים שהמדינה לא מעבירה וכן הלאה. רואים שסוף סוף התושבים האלה יכולים להמשיך לחיות במקום הזה, שם הם היו המגן החי של מדינת ישראל, אבל אומרים להם שלא צריך אותם והם יכולים לעזוב את העיר. מבחינת תעסוקה, אין מה לחפש בקריית שמונה. אנשים יתחילו לנדוד למרכז הארץ ולמקומות אחרים וזה יעשו קודם כל הצעירים שלנו. היום אנחנו רוצים להחזיר את הצעירים למקום.


כל הכבוד לאיזי שרוצה והוא תורם לעיר הזאת ועושה המון בשביל קריית שמונה, והוא הסכים להעביר את המפעל שלו, וכמו שאמר אמר כאן אין לו שום רווח מזה אבל עצם העובדה שהוא מוכן כי איכפת לו כי הוא רואה, כי הוא חי את קריית שמונה, חי את התושבים ורואה את הצרכים של העיר.


אני מזמין בהזדמנות הזאת את כל חברי הוועדה לבוא לביקור בקריית שמונה כדי לחיות ולראות את הצרכים של העיר ועם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו מתמודדים בנושאים שלא צריכים בכלל להתמודד אתם. אני לא צריך להתמודד עם בעיה של מתנ"ס. אני צריך להתמודד אתה? אני צריך להתמודד עם בעיה של חדר מיון קדמי? אני צריך להתמודד עם זה? אלה דברים שצריכים להיות א'-ב', הם צריכים להיות בסדר עדיפות ראשונה. קריית שמונה כעיר קצה שצריכה לחיות, שיש לה את הזכות, כמו שיש לכל תושבי מדינת ישראל, אבל לא נותנים לה. לא נותנים לה את החיים.


אני מבקש שהיום נצא מכאן עם בשורה, שנוכל לבוא לבשר לתושבי קריית שמונה, גם אלה שעזבו. אתם יודעים שיש היום הגירה שלילית מהעיר וכל שנה יוצאים 260 מהתושבים ועוזבים את קריית שמונה. עוד חמש-שש שנים נבוא לקריית שמונה ונמצא רק אנשים עם עגלות כשסוחבים את הזקנים. זאת שעת כושר ושעת רצון.


אני מבקש כבוד היושב ראש וחברי הוועדה, זו השעה שאתם יכולים להירתם ולעזור לקריית שמונה.


אני מודה לכם מאוד.

תודה רבה. חזי, מנהל מרכז ההשקעות.

קצת סבלנות כמה דקות, אבל תשמעו הכול ואני חושב שבסוף כולנו נהיה מרוצים.


קודם כל, אנחנו בעד. אנחנו לא נגד אלא אנחנו בעד שאיתוראן תעבור לקריית שמונה. אני גם בעד לשנות את הוראות המנכ"ל ולהוריד את הסף של פי אחד וחצי משכר המינימום לשכר ממוצע במשק. אנחנו בעד. אנחנו עובדים ביחד עם האוצר לשנות את הנוהל הזה ואני מוכרח לומר לכם שגם האוצר לא עומד על הרגליים האחוריות אבל צריך קצת סבלנות.

זה מ-2003.

לא. זה לא מ-2003. מפעל עוגן הוא בשנתיים האחרונות ולא מ-2003. ב-2003 היה רק קול-סנטרים והממשלה החליטה.

אני רואה מכתב אליכם, כולל לראש הממשלה, מ-2003.

אבל הכלים שהיו קיימים ב-2003 במסלול תעסוקה קיימים גם היום. כלומר, איתוראן יכולה לגשת למסלול תעסוקה ולקבל תמיכה.


אני רוצה שתבינו שבמסלול עוגן התמיכה היא בממוצע של 27 אחוזים מהשכר. יש לנו היום מסלול תעסוקה שיכול להעמיד לרשותם 15 אחוזים.

גם את זה ניסיתי לפני שנים ולא הצלחתי.

תגיש היום. אתה יכול לקבל.

ניסיתי אתך ולא הצלחתי.

תגיש היום. אני אומר לך שתגיש.

אנחנו לא הולכים לשום מקום עד שנברר את הדברים עד תום.

יש לנו מסלול תעסוקה. כנראה זה לא עושה להם היגיון כלכלי והם רוצים לגשת למסלול עוגן, שם התמיכה היא 27 אחוזים ואני מבין אותם. מה לעשות שמסלול עוגן הוא תנאי של פי אחד וחצי מהשכר הממוצע והם לא עומדים בזה. אנחנו עובדים להקטין את זה על מנת שכן תוכלו לגשת.

אגב, יש מקרים בהם עשיתם מפעל עוגן?

קודם כל, אנחנו מאוד יצירתיים כדי לייצר דברים ולעשות דברים.

אני שואל אם עשיתם.

לגבי הטענה שעומד תקציב למסלול עוגן ולא ניצלנו אותו, צר לי לאכזב אתכם אבל כל תקציב 2010 במסלול עוגן כבר מנוצל. יש חברה שקיבלה 150 מהנדסים ברמות שכר של שלושים אלף שקלים למהנדס והיא מקימה את המפעל בבאר-שבע, היא כבר שכרה את המקום והיא מגייסת את המהנדסים. אני מקווה שאני לא מאכזב אתכם. זאת לא קריית שמונה, אבל זאת באר-שבע.

אני שמח לשמוע.

כל התקציב הלך למפעל אחד.

לא. יש עוד חברה והיא דווקא לידך, בתל חי, בקריית שמונה, מלנוקס.

כמה עובדים יש שם?

תן לי להגיד לך.

עשרים עובדים.

אבל מה זה משנה? גם היא מהתקציב.

מפעל עם עשרים עובדים, זה עוגן?

מלנוקס מקבלת סיוע על עשרים עובדים כרגע בשכר גבוה, היא משלמת 25 אלף שקלים. אתם שואלים אותי לאן הלך התקציב ואני אומר שהתקציב הולך לחברות האלה.


יתרה מזו, ראש העיר, אני רוצה שתדע שגם מלנוקס מנהלת אתנו משא ומתן - ואנחנו כרגע מדברים אתה – להעסיק לפחות עוד מאה מהנדסים, עוד 150 מהנדסים בתל חי.

אבל זה לא ייתן את הפתרון לקריית שמונה.

אני מגיע לקריית שמונה. גם כאן אני רוצה לאכזב אתכם. אנחנו מנהלים משא ומתן עם עוד שתי חברות ושתי החברות משלמות שכר של 25 אלף שקלים לעובד ושתיהן בקריית שמונה.

אולי תגיע לנו מי החברות. שוב יהיו עשרה מהנדסים אבל כאן יש לך הזדמנות ל-200-300 עובדים.

לא. אני מדבר אתך על עשרות עובדים, אם לא על מאה ו-150 עובדים בקריית שמונה.

ראש העיר, אתה יודע על זה?

מפעל עוגן?

כן, מפעל עוגן.

אף מפעל עוגן, בדקתי, לא הוקם בחודשים האחרונים.

אני לא יכול כך לנהל את הדיון. אם אתם רוצים לנהל את זה כמו שמנהלים לא חשוב מה, אנחנו נפסיק את הדיון. אני מבקש לא להפריע אלא לאפשר למר צאיג להגיד את הדברים ברצף. אני מתנצל ששאלתי שאלה כי זה הזמין עוד צעקות. אני מבקש שתאמר את הדברים ברצף. אני רק מבקש נתונים. קח בחשבון שאני לפחות לא מכיר את הנתונים שאתה אומר. תאמר אותם ברצף אבל שלמים. כשאתה אומר שיש מפעל עוגן בקריית שמונה, תאמר את השם, תאמר כמה עובדים יש היום, כמה אתה מתכנן לעתיד. תאמר את הנתונים. אני לא יודע.

קודם כל, אני אחזור ואומר שכל הסכום של 2010 שהקצבנו למסלול עוגן נוצל. אישרנו חברה, 150 מהנדסים וזה נוצל. יחד עם זאת אנחנו יודעים לייצר עוד תקציב, אם יהיו מפעלים ויש כאלה שהם בדרך. אני מאמין שאנחנו נאשר לפחות לעוד מפעל אחד בקריית שמונה, ברמות שכר גבוהות, לפחות 20-25 אלף שקלים שכר בקריית שמונה בתחום הפרמצבטיקה, ואתם יכולים לנחש מי זאת החברה שאני לא רוצה לציין את שמה, אבל אין הרבה חברות באזור קריית שמונה שהן בתחום הפרמצבטיקה ואנחנו במשא ומתן אתה. אני מאמין שהם יגישו בקשה בשבועות הקרובים.


לגבי איתוראן. אנחנו בעד. אנחנו נשנה, אנחנו עובדים על שינוי הנוהל אבל זה ייקח כמה שבועות. אני לא יכול להבטיח שזה יהיה היום או מחר. כפי שאמרתי לכם, מאחר שנוצל כבר התקציב, נצטרך גם להביא מקורות תקציביים לזה אבל אנחנו יודעים גם לעשות את זה.

מה שאבסורד זה שפעם ראשונה שאני רואה שהאוצר עם הזרועות שלו, כולל אותך, מתעקשים על שכר גבוה. הם עושים מלחמת עולם לא להעלות שכר מינימום . כשהייתי באור עקיבא שאלו אותי אם להביא היי-טק לשם, ואני אמרתי תודה רבה, יש לי הרבה אנשים פשוטים והם צריכים עבודה ופרנסה. לא כולם היי-טק. בקריית שמונה האוכלוסייה היא מגוונת, היא עממית, יש גם מהנדסים, יש גם רופאים, אבל אתם רוצים לתת את רוב הסכום לתעשייה של היי-טק וזה אומר מעט אנשים.

לא, זה לא נכון.

זאת טעות קשה מאוד.

זה לא נכון.

חזי, אני שומע אותך.

מה אתה שומע? 150 מהנדסים לבאר-שבע.

לבאר-שבע, זה בסדר. אני מדבר על קריית שמונה ספציפית. אין להם 150 מהנדסים בעיר. אין. אין 150 מהנדסים בעיר. יש לך כאן מפעל שיכול לתת תעסוקה גם לחלק הבכיר וגם לחלק הנמוך. זאת הזדמנות. אלה איזונים נכונים. אני לא מבין את ההתעקשות. מדובר בקריית שמונה. ריבונו של עולם, זאת קריית שמונה.

חזי, האם קיימת מגמה או רצון של משרד התעשייה להגמיש את התנאים כדי להכריז על איתוראן כמפעל עוגן בקריית שמונה?

אמרתי שכן.

אם כן, כמה זמן?

ב-2016.

רגע, חזי, אתה לא משיב. יש שאלות. יש עוד שאלות?

מה קורה אם - אתה אומר שמדובר ב-150 מהנדסים - שבסוף לא יבואו 150 המהנדסים אלא יבואו פחות? מה אתם עושים?

בבאר-שבע יהיו.

זאת קריית שמונה.

הוא מדבר על 150 מהנדסים בבאר-שבע.

לא, הוא דיבר על קריית שמונה.

עשרה מהנדסים.

אלה לא חייבים להיות מהנדסים אלא יכולים להיות גם עובדים שהם לא מהנדסים אבל השכר צריך להיות פי שתיים.

מה ההגדרה של מפעל עוגן?

מבחינתנו מעל מאה עובדים.

אני מקשיב לך כל הזמן ולא שם לב להפרעות. שאלו אותך על מפעל עוגן. איך קראת למפעל בתל חי?

מלנוקס.

שאלו אותך כמה עובדים יש במפעל הזה ואמרת שיש עשרים עובדים.

כרגע.

כרגע, לא משנה. מה ההגדרה של מפעל עוגן? תגיד לנו מה ההגדרה של מפעל עוגן. מפעל עוגן זה מישהו שיש לו השפעה במשרד האוצר, במשרד התעשייה? מה זה מפעל עוגן? זה איש שיש לו יכולות? מפעל עוגן זה הגדרה של מספר עובדים? של שכר? ישוב? זאת אומרת, אין מפעל עוגן בתל אביב. נכון? אם כן, איפה יש מפעל עוגן? מה ההגדרה של הישוב? מה ההגדרה של המפעל? כמה עובדים ומה השכר? מה ההגדרה של מפעל עוגן?

מפעל עוגן מבחינתנו הוא מפעל שמעסיק מעל מאה עובדים ומשלם פי אחד וחצי מהשכר הממוצע במשק.

באיזו עיר?

בפריפריה.


מסלול העוגן אצלנו בהוראה שלנו מתוקצב ביחד עם מסלול שכר גבוה. יש לנו עוד מסלול שנקרא מסלול שכר גבוה.

שזה לא מפעל עוגן.

זה לא חייב להיות מפעל עוגן. הוא יכול להעסיק גם 15 עובדים.

מה זה אומר?

הוא יכול להעסיק מעל 15 עובדים אבל רמות השכר צריכות להיות פי שתיים וחצי מהשכר הממוצע. שני המפעלים האלה מתוקצבים באותה תקנה מבחינתנו ועליהם אנחנו מייעדים את הכסף לחברות.

זה קצת מוזר מה שאתה אומר. אם כך, צודק חבר הכנסת אדרי. עכשיו תירצת לי את הקושיה והכל בסדר. המדינה קצת נראית כאן לא לעניין. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים להביא לפריפריה מפעל גדול שמעסיק הרבה עובדים ומשלם שכר גבוה, בתקנה השנייה של אותה הגדרה אתה בעצם טרפדת את זה מכיוון שאתה לא צריך 150 עובדים אלא מספיקים לך עשרים עובדים. לא פתרת את הבעיה של התעסוקה בישוב אלא הבאת כמה אנשים שמשתכרים שכר גבוה.

לא.

או שאני לא מבין ואני מתנצל.

או שתפרו את זה במיוחד לאיזה כיוון.

אסור להגיד דבר כזה.

אני לא יודע. אני אומר את הדברים ואת חזי אני מכיר הרבה שנים.

מה זה תפרו? מישהו כאן חייט?

התקציב קיים. זה לא מסלול תחרותי. זה מסלול שאם הוא עומד באחד מהתנאים האלה, הוא בא ומגיש לנו בקשה. אם הוא מגיש בקשה ועומד בקריטריונים, אחד משני אלה, הוא מאושר. כפי שאמרתי לכם, לפני שבועיים אישרנו לחברה, ל-150 מהנדסים, שלושים אלף שקלים שכר, מפעל עוגן.

זה טוב וזה בסדר. אנחנו שמחים על כך. אנחנו מדברים על קריית שמונה.

באיזה עיר אישרתם? בתל אביב אולי.

לא. בבאר-שבע.

איזה מפעל זה?

EMC, חברה רב לאומית.

מצוין.

אנחנו בעד. אנחנו לא נגד.

אז מה הבעיה? אם אתה בעד, למה אנחנו כאן?

כי צריך להוריד את התנאים.

במי זה תלוי?

אני רוצה שתבינו שהיום יש מסלול שנקרא מסלול תעסוקה שכל חברה יכולה להגיש ולקבל סיוע.

עם שכר של 25 אלף שקלים.

לא. גם עם 5,000 שקלים היא יכולה לקבל.

הוא מקבל פחות.

הוא יקבל פחות אבל שם הוא יקבל קרוב ל-15 אחוזים סיוע, בין 15 ל-20 אחוזי סיוע.

אתה יודע איזה יופי זה שפתאום הממשלה נלחמת על שכר? חבל שלא נלחמים על שכר כזה של עובדי קבלן שמנקים לכולם את המשרדים. זה מה שחבל, אבל על זה בטח נקיים דיון אחר.

חבל שאנחנו נאבקים להביא מפעל לקריית שמונה. זה חבל.

מדובר בשכר של 8,000 שקלים לחודש והלוואי עלינו שכולם יקבלו שכר כזה.

אני מבין שמהאוצר אין אף אחד.

לא במקרה הם לא כאן.

אדוני היושב ראש, השאלה היא האם יקום איתוראן בקריית שמונה או לא יקום.

ומתי. ציון ידידי, זאת לא השאלה. השאלה היא מתי יקום מפעל איתוראן בקריית שמונה. יכולים לומר לי מה שרוצים, אבל לי יש תכתובות מ-2003. תנאים השתנו, תנאים לא השתנו, אבל אני יודעת שהתנאים רק הוחמרו ואנשים מקריית שמונה עוזבים למרכז הארץ. אנחנו לא רוצים לאבד לא את הנגב ולא את הגליל. לכן צריך להעביר את המפעלים לשם.

צאו למאבק. מה אתם יושבים? צאו למאבק ותעשו מה שצריך.

לא, אני לא אומר לכם לצאת למאבק.

אני אומר להם. למה לא? מאבק לגיטימי. תעשו את זה בכל הכלים.

אני לא קורא לצאת למאבק.

אני קורא לצאת למאבק.

בסדר. אני לא.

למה לא?

אני הולך להגיד. אני סבור שאנשים שלחו אותנו לכנסת כדי שאנחנו נעשה את המאבק כאן. אנחנו לא צריכים לקרוא לאנשים כי אנחנו לא מיצינו את ההליך. יכול להיות שהמצב יהיה שלא תהיה ברירה ובסופו של דבר יהיה גם מאבק ציבורי מאוד קשה על העניין הזה כי איך שהוא נראה על פניו, המדינה עומדת מהצד וקריית שמונה מתמוטטת. אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו.


אני אבקש לקיים ישיבה נוספת אליה יוזמן השר סילבן שלום, שר הנגב והגליל.

לא הוא הכתובת.

שר התעשייה.

אני אגיד לתושבי קריית שמונה שיפסיקו להצביע לליכוד.

צריך לאשר את זה. מה זה קשור עכשיו לליכוד?

עכשיו, זאת ההזדמנות שלכם.

מ-2003 היה צריך לאשר את זה.

אם זה יאושר, אני אגיד להם שכן יצביעו לליכוד.

וגם ייבנו הרבה ישיבות בקריית שמונה.

על ישיבות עוד לא דיברנו היום.

חזי יכול למצוא את הפתרון.

הוא ימצא.


אדוני ראש העיר, מר מלכה, בבקשה. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לעניין? בבקשה להירשם.

אני מקדם בברכה את חבר הכנסת זבולון אורלב שהוא מכיר את קריית שמונה ומכיר אותה טוב גם מהעבר ויודע בדיוק מה הצרכים של העיר יחד עם כל חברי הוועדה. אני רוצה קודם כל להודות למשרד התעשייה על כך שאנחנו כבר שומעים מעין בשורה של גמישות.

ניצנים נראו בארץ.

כן. אני מקווה שנשמע היום משהו לגבי לוח הזמנים.


אני רוצה לתקן כמה דברים. כאשר מדברים על מפעל בקריית שמונה, מפעל כמו מלנוקס שנמצא בקריית שמונה, יש לו עשרים עובדים. אלביט למשל נמצא ליד קריית שמונה ועד היום הוא לא מצליח למצוא מהנדסים שיעבדו אצלו אלא הוא מסיע מהנדסים מכרמיאל לקריית שמונה. זאת אומרת, זאת לא הבעיה שלנו להביא מהנדסים למפעלים בקריית שמונה. אני צריך למצוא עבודה לתושבים של העיר והם לא מהנדסים. אם תהיה עבודה, גם המהנדסים יבואו. הילדים יחזרו בחזרה לקריית שמונה, אותם ילדים של מהנדסים שנמצאים בתל אביב ובירושלים ובמקומות אחרים. הם יחזרו בחזרה לקריית שמונה עם ההורים שלהם, אבל שקודם כל שלהורים תהיה עבודה כי להם אין היום תעסוקה. את זה אני צריך יותר מאשר מאה מהנדסים. מה יעזרו לי מאה מהנדסים? אני לא מצליח למצוא עשרה מהנדסים כדי לספק לאלביט.

תודה.

אני מברך על קיום הישיבה. אני ממלא מקום ראש העיר קריית שמונה.

איך זה להיות ממלא מקום של מלכה?

יוצא מן הכלל. הוא מלך.


אני מברך על קיום הישיבה. היהודי הקדוש הזה שיושב מולנו כרגע, שמוכן לבוא לקריית שמונה, הצניעות שלו כבר גובלת ואני לא יודע במה. אדם שקט, רוצה להשקיע בקריית שמונה ואין הרבה כמוהו.

אם אתה מדבר על מישהו קדוש, תגיד למי התכוונת כי אחרת בפרוטוקול יחשבו שהתכוונת לאורלב.

אני מתכוון לאיזי שרצקי. רבותיי, הוא תורם על מנת לא לקבל פרס והוא החליט לבוא ולהקים בקריית שמונה מפעל. כמו שאמר ראש העיר, תעסוקה. אנחנו לא מצליחים להשיג מקומות עבודה ואם יש כבר מפעל שיכול לבוא ולתת תעסוקה, צריך למצוא לו את הפתרון הכי מהיר. כמו שאמרתם, מיד צריך להקים את המפעל הזה. זה התפקיד שלכם, למצוא את הנוסחה כדי לקדם ולהביא את המפעל לקריית שמונה.

דרך אגב, לחברה שלנו אין שום הטבת מס בקריית שמונה. שלא יהיו אי הבנות.

ראש מטה השר סילבן שלום. נמצאת כאן גם ראש אגף גליל. אנחנו מרכזים את החומרים והנושא הזה הוא בין משרד התעשייה לבין משרד האוצר.

נכון. ללא ספק.

זה לא שייך למשרד לפיתוח הנגב והגליל. החזון של השר הוא 300 אלף תושבים.

הם יכולים לעודד, לעזור, אבל זה לא שלהם.

איך יבואו 300 אלף אנשים אם אין עבודה?

מדובר כאן בלוחות זמנים. מתי משרד התעשייה בא ואומר ששונו התקנות?

אל תפנו את זה למשרד לפיתוח הנגב והגליל.

זה צריך להיות עוד במושב הזה. כמו שאנחנו דוחפים דברים אחרים שיהיו עוד במושב הזה, גם זה צריך להיות.

יש משרד ממשלתי שהשר שלו הוא ממלא מקום ראש הממשלה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ואני לא נותן למשרד הזה לחמוק מאחריות. אנחנו יודעים שזה משרד התעשייה מול משרד האוצר, אבל גם לכם יש מה לומר.

לאחרונה נכנסנו לנושא הזה. אמורה להיות לנו פגישה עם מר שרצקי ואנחנו אכן רוצים להוביל את זה, לקחת את זה קדימה, ובהחלט זה מתחבר לחזון שלנו.

דיברתם עם משרד התעשייה?

יש לי פגישה ביום חמישי הקרוב עם אבי פלדמן שהוא בעצם ראש מטה נגב וגליל במשרד התעשייה והוא הרפרנט שעובד מולנו, מול נגב-גליל, בכל נושא משרד התעשייה.

במשרד התעשייה או במרכז ההשקעות?

זה שייך למרכז ההשקעות.

אבל אבי פלדמן הוא מרכז את העבודה בנגב-גליל מטעם משרד התעשייה. אבי פלדמן הוא הפונקציה שמרכזת את כל נושא נגב-גליל מבחינת משרד התעשייה.

ממתי אתם יודעים על הבעיה הזאת של איתוראן?

לפני כשבוע וחצי.

ממש לאחרונה.

מתי התעוררה הבעיה, מר שרצקי?

לפני חמש שנים התחלתי במהלך עם מר צאיג להעביר את המוקדנים שלי - לא את כל המפעל כי זה קשה להעביר את כל המפעל – אבל לא הצלחתי. זה היה 15 אחוזים וזה לא מכסה את ההוצאות. לא הצלחתי. לפני חצי שנה בערך, יותר מחצי שנה, שבעה חודשים, התחלתי את המהלך הזה. אמרו לי שהולכים לקראתי, יהיה בסדר, אבל לא קרה דבר. לפני שבעה חודשים התחלתי מהלך במשרד התעשייה ואמרו לי שהולכים לקראתי ויהיה בסדר.

אתה היית בקשר עם חזי?

היינו בקשר עם אשר.

הייתי אצלו כמה פעמים. רואה החשבון שלי היה אצלי וניסינו לעשות את המהלך הזה. אז ביקשנו לשנות את הממוצע ל-8,500 שקלים אבל זה לא הצליח. בסוף, אחרי כמה חודשים, הודיעו לנו שחבל על הזמן שלנו ושנעזוב את זה.


אני רוצה שתבינו. היה לי קל מאוד לעזוב את זה.

את זה הבנו אבל אנחנו לא רוצים שתעזוב את זה.

זה מהלך קשה, הכי קשה שעשיתי לעובדים שלי.

קח אותי בתור יועץ שלך ואני לא לוקח ממך שכר כי אני מקבל משכורת מהכנסת. יש לך חלק מהעובדים שאתה רוצה להעביר לקריית שמונה והם משתכרים 12,500 שקלים.

יותר. חלק משתכרים 20 אלף שקלים וחלק משתכרים 6,000 שקלים.

חלק מהעובדים שלך שאתה רוצה להעביר לקריית שמונה משתכרים 12,500 שקלים ויותר.

ויותר.

אלה יכולים להיכנס למסלול הזה.

לא. הם לא מאה עובדים.

בתוך ה-300 עובדים אין מאה עובדים שמשתכרים 12,500 שקלים.

כמה יש לך?

זה לא משנה.

זה משנה.

זה לא רלוונטי. חברים, זאת חברה. אני חייב להשאיר בתל אביב 20-30 אנשים שעוסקים בשיווק. אני לא אפרק את החברה. אני עושה מהלך שגם כך הוא מהפכה. תסלחו לי, אבל בסופו של דבר אם אני לא אעבור, יהיה לי יותר קל.

לא, אתה תעבור בעזרת השם. לשם כך אנחנו כאן.

אם אני אקבל את המענק הזה, אני מביא כל שנה לקריית שמונה פי שלוש מכל המענק. המענק הוא לשלוש שנים ואני הולך לשם לא לשלוש שנים אלא לחיות שם עשר שנים. העובדים שלי יהיו שם. צריך להבין, אבל זה לא אני. תשנו את התקנון לכל המדינה. תסלחו לי שאני אומר, אבל כל התקנה הזאת היא בלוף. כל מה שאמרו כאן, זה לא באותה תקנה עליה אני מדבר. אף מפעל עוגן לא הוקם במדינת ישראל בשנים האלה.

בוא נתקן קודם את העניין של קריית שמונה עם מפעל איתוראן ואחרי כן נתקן את כל המדינה. לאט לאט. לא נתקן את הכול יחד.

חבר מועצת קריית שמונה. אני אהבתי את ההצהרה של יושב ראש הוועדה שאתם נבחרתם כדי לנהל את המאבק של עיירות הפיתוח ושל כל המדינה.

נכון.

אבל יש לי הרגשה שאתם מנותקים לחלוטין ממה שנעשה. אתם צריכים לדעת שכל הפריפריה הולכת ומזדקנת. אתם לא יודעים מה קורה שם. אנחנו קיבלנו מפעל, קיבלנו פרס יצוא. אנחנו מלמדים תלמידים, החינוך ברמה, הולכים להיות מהנדסים, רואי חשבון, בכל המקצועות, אבל הם לא חוזרים הביתה וזאת הבעיה שלנו. מערכת החינוך הולכת ומצטמצמת ואנחנו נשארים בעיר עם זקנים. לכן צריך תעסוקה רגילה. כל הדרך חשבתי על הנוסחה הזאת של 12,500 שקלים לחודש, אבל ריבונו של עולם, מי המציא את המספרים האלה? אנחנו צריכים תעסוקה כדי להחזיק את העיר ולפתח אותה. כשנגיע לכמות מסוימת של ארבעים אלף תושבים, לא נצטרך גם את משרד האוצר ולא את משרד התעשייה.


כפי שאמר ראש העיר, אנחנו צריכים לתת תעסוקה לתושבים רגילים כדי שיצליחו להחזיק את עצמם, לשלם ארנונה כמו שצריך, כך שיהיה לנו תקציב אמיתי שנוכל להוציא אותו ולא שרושמים שלושים מיליון שקלים הכנסות ובסוף יש עשרים מיליון שקלים כי הכול הולך על הנחות מאחר שמדובר בחוסר הכנסה.

תודה. דברים כדורבנות.

אני רוצה שתבינו. לא מדובר על שכר ברוטו של 12,500 שקלים אלא על עלות השכר. עלות שכר היא בערך שלושים אחוזים מהשכר.

זה 11,000 שקלים ברוטו.

היינו מאוד רוצים שכולם יקבלו 12,500 שקלים, אתה חושב שיש מישהו שלא רוצה את זה?

זה 8,000 שקלים שכר.

זה בכל זאת יותר מ-3,000 שקלים שמקבל עובד קבלן.

אני מודיע לך ש-12,500 שקלים עלות, ברוטו זה 10,500 שקלים.

כמה המזכירה שלך מקבלת?

לא, איך הגעת למזכירה שלו?

אם היא תקבל 12,500 שקלים, הוא ייתן. היא מקבלת שכר מינימום ואתה רוצה 12,500 שקלים בקריית שמונה.

הממשלה היא המעסיק הגדול של עובדי קבלן שמקבלים 3,000 שקלים בחודש. על מה מדברים כאן?

הוא עובד מדינה והוא עושה את מלאכתו נאמנה. עם כל הכבוד, הוא עשה הרבה דברים טובים למדינה ואני אגן עליו, במיוחד שהיום הוא חיובי.

אני רוצה לשבח את חזי צאיג.

הוא עושה עבודה מצוינת.

אז מה אם הוא מקדימה? אסור לתת לאדרי לדבר?

לא יעזור לך כלום, לא תצליח לסכסך ביני לבין אדרי.

אני רוצה לומר משהו. את חזי אני מכיר כמעט שלושים שנים ומותר לי לומר את זה. הוא עזר להרבה מאוד עיירות פיתוח, כולל אור עקיבא. חזי, הפתרון אצלך. בנושא קריית שמונה, תעקוף את כל הבירוקרטיה ותן להם את זה כי זה חשוב להם.

בשבוע שעבר אישרנו כאן 150 מיליון שקלים לטאוור במגדל העמק עבור 400 עובדים.

נכון, וזה חשוב.

צאיג, אי אפשר לעשות משהו נקודתי בעניין הזה?

אני מכיר את התסמונת הידועה שהניתוח הצליח והחולה מת. אני גם מכיר את התסמונת הזאת כמי שהיה עובד מדינה, נדמה לי לא פחות שנים ממך, שנוח להסתתר מאחורי תקנות שכאשר קבעו אותן לא עמדה מציאות שעומדת היום בפני מקבל ההחלטה. הרי לו לא היו תקנות ועכשיו היו צריכים לתקן את התקנה, היו אומרים שאי אפשר לתקן תקנה כזאת, כי אם נתקן את התקנה הזאת, המשמעות היא שמפעל איתוראן לא יכול לעבור לקריית שמונה.


אם מישהו יגיד שאין צורך, אין טעם, אין עניין, אין תכלית בהעברת המפעל לקריית שמונה, זה בסדר שמסתתרים מאחורי תקנה, אבל אין אחד כזה במדינה שאומר שאפשר לוותר אלא כולם אומרים שיש חשיבות רבה שהמפעל יעבור לשם. אז בבקשה, תתאימו את התקנות לצורך. זה מה שצריכה לעשות מדינה. ממשל תקין מתאים את התקנות למציאות ולצורך, ואם הוא צורך לאומי – בוודאי. לא עושים הפוך, לא אומרים לקריית שמונה שתתיישר על פי התקנות. אם קריית שמונה תצטרך להתיישר על פי התקנות, הניתוח יצליח והחולה ימות.


לכן אני חושב אדוני היושב ראש שהגישה של הוועדה צריכה להיות שתקנה היא לא הלכה למשה מסיני אלא היא נעשתה בידי בני אדם כאשר המציאות לא הייתה ידועה, ולכן צריך לבקש שמשרד התעשייה יעשה שיעורי בית יחד עם האוצר. אני מניח שהוא לא חופשי להתקין תקנות בעצמו, תקנות שיש להן משמעויות תקציביות. שיבוא אלינו בפרק זמן סביר – שבוע, עשרה ימים – כפי שהיושב ראש יקבע, עם הפתרון. הוועדה צריכה לתבוע חד משמעית שיהיה פתרון שיאפשר שהעברת המפעל הזה תתבצע, ואם יש צורך לשנות תקנות, שישנו את התקנות.

תודה רבה. רבותיי, אני מבקש לסכם את הדיון. ועדת הכספים מחליטה שיש צורך חיוני ממדרגה ראשונה בהעברת מפעל איתוראן לקריית שמונה. גם אם התקנות מדברות על כך שכדי להיות מפעל עוגן צריך שהשכר יהיה 12,500 שקלים לחודש, שכר עלות, אנחנו סבורים שהשכר יכול להיות נמוך יותר, כפי שדובר כאן על 8,500 שקלים. הסיבות לכך הן מאוד ברורות. קריית שמונה היא עיר שנמצאת בהגירה שלילית, היא עיר שכל תושבי מדינת ישראל חייבים לה את המשך קיומה ופיתוחה של המדינה. תושבי קריית שמונה עומדים בחזית, עמדו במשך כל השנים ועומדים גם היום, ויש צורך, לפני שמביאים לשם מהנדסים ואנשים שמשתכרים שכר גבוה, שגם זה חיוני וחשוב – ובמפעל איתוראן יש גם כאלה – צריך גם לספק עבודה מכובדת ונורמאלית לתושבי העיר על מנת שלא יעזבו כי אחרת גם התושבים הצעירים, שהיום הם תושבים שמשתכרים במרכז הארץ שכר גבוה, לא יחזרו.


לכן אנחנו רואים צורך לאומי ממדרגה ראשונה – אנחנו, ועדת הכספים – להעביר את מפעל איתוראן לקריית שמונה.


ועדת הכספים שמחה על כך שמנהל מרכז ההשקעות וסגן מנהל מרכז ההשקעות, ומשרד התעשייה בכלל, סבורים שיש לשנות במקרה הספציפי הזה – אני לא מדבר על כל המדינה אבל יכול להיות שאז יהיה צריך לקיים דיון יותר מקיף – את התקנות, לגבי הנושא של מפעל עוגן בקריית שמונה, במקרה של חברת איתוראן.


אנחנו נותנים לכם שבועיים ובשבועיים האלה אנחנו מבקשים שתחזרו אלינו, ואם אכן זה יסתדר, זה בסדר גמור וכל אחד נתחיל לריב על הקרדיט, מי הביא את מפעל איתוראן לקריית שמונה, אבל המפעל יעבור.


במידה וחס וחלילה לא יהיה פתרון בתוך שבועיים, אני רוצה שתודיעו לי מה הסיבה שהנושא הזה לא הסתדר. אם יהיה צורך, אם זה לא יסתדר עם השרים, אני חושב שצריך ללכת לראש הממשלה.

יש לי פגישה עם השרים.

אני יכול לקבל את לוח הזמנים שלך?

כן.

עם איזה שר יש לך פגישה?

שר התעשייה. הם יזמו את זה, לא אני.

מרינה, אמרתי בתחילת הישיבה, את הגשת הצעה לסדר על המקצועות השוחקים.

כן.

הודעתי בשם מנכ"ל משרד התעשייה שהנושא סגור ואני מקווה שזה עומד להסתיים. כמעט כל שבוע אני מדבר אתם על זה. יש לי הרבה טלפונים כל הזמן. היא חושבת שאני מדבר על הישיבות, אבל אני מדבר על המקצועות השוחקים והיא זאת שמדברת על הישיבות.


חזי, אני מבקש שבועיים. שבועיים זה מספיק?

נעדכן אתכם, אבל אני לא יודע לגבי שבועיים. אם זה עוד שבוע, אני אומר לך. אני אעדכן אתכם תוך שבועיים.

הוא יכול להתייאש. בוא נתקדם עם העניין הזה.

אני אעדכן אתכם.

אתם תשמרו עליו שהוא לא יתייאש. אני אשמור עליהם.

אנחנו נשמור עליו.

שבועיים.

שבועיים. תנסו לקדם את זה. אם יש צורך, אני מוכן לדבר גם עם שר האוצר ואם יש צורך, גם עם שר התעשייה.

בסדר.

אני רוצה לקדם את העניין הזה כי זה נראה דבר נורא ואיום אם אחרי שזה עלה כאן לדיון והנושא הזה לא מסתדר, אנחנו הולכים להיות בבעיה ציבורית קשה מאוד כי זה יעד לאומי ונראה משונה לחלוטין מה שקורה. יושב כאן בן אדם ואומר שהוא רוצה להעביר את המפעל שלו לקריית שמונה עם מאות עובדים.

ציונות.

בסדר. זה הסיכום. אני מבקש בתוך שבועיים להיות בקשר כדי לראות מה אנחנו עושים.


תודה רבה. אנחנו עובדים לדיון הבא.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00