הכנסת השמונה עשרה

PAGE
6
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

2.3.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 444

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"ו באדר א' התשע"א (2 במרץ 2011), שעה 10:30

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 25) (אי-תחולה על זכאים לגמלה העובדים בתעשיות ביטחוניות ממשלתיות) התשע"א – 2011 של חה"כ עתניאל שנלר (פ/2489).

חברי הוועדה: חיים כץ – יו"ר הוועדה

משה (מוץ) מטלון – יו"ר הישיבה

אורלי לוי-אבקסיס

עתניאל שנלר

סרן שי פרבר

פצ"ר – סגן יועץ משפטי פרט, משרד הבטחון

רס"ן חוסיין חוסייסי
אכ"א – רמ"ד תכנון שכר, משרד הבטחון

יעקב ברקאי

רכז תקציבי הבטחון אגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'יה

לשכה משפטית, משרד האוצר

דניאלה פרתם

רפרנטית בטחון באגף התקציבים, משרד האוצר

מיכל אדלר

רכזת בכירה שכר וגמלאות, המשרד לבטחון פנים

נצ"מ עפרה בר טוב
ראש היחידה לתכנון שכר, המשרד לבטחון פנים

שי סומך

משרד המשפטים

נועה בן שבת

וילמה מאור

רות לובין, חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 25) (אי-תחולה על זכאים לגמלה העובדים בתעשיות ביטחוניות ממשלתיות) התשע"א – 2011
של חה"כ עתניאל שנלר (פ/2489).

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע, כ"ו באדר א', 2 במרץ 2011 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 25) (אי-תחולה על זכאים לגמלה העובדים בתעשיות ביטחוניות ממשלתיות) שב"כ, המוסד, הקריות הגרעיניות, קמ"ג, ממ"ג וכן הלאה, של חה"כ עתניאל שנלר. פרוטוקול מספר 444.

מאחר ובישיבה האחרונה ביקשתי רוויזיה אני רוצה להצביע על אישור הרוויזיה.

הצבעה

בעד: רוב

נגד: מיעוט

הרוויזיה נתקבלה

מבקש להעיר לפרוטוקול. אני מחליף את חברת הכנסת רחל אדטו.

אבקש מחה"כ משה (מוץ) מטלון להחליף אותי בתור מנהל הדיון, אתה תנהל את הישיבה.

חילופי יו"ר – היו"ר משה (מוץ) מטלון

בדיון האחרון חבר הכנסת שנלר הבהיר את כוונתו שהפורשים מקבע בצבא הגנה לישראל יוכלו לפנות ללא החלת הסדר של קופה ציבורית לתעשיות הביטחוניות הממשלתיות או ליחידות הסמך הביטחוניות – שב"כ, מוסד או ועדה לאנרגיה אטומית ולמעשה, הנוסח לא ביטא את הדברים האלה אלא ביטא הבנה אחרת שהפורשים הם גם הפורשים משב"כ ומהמוסד ולא זו היתה הכוונה לכן אנחנו עכשיו מביאים את הדברים כפי שנתבקשנו.

האם יש הסתייגויות?

הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 25) התשע"א-2011

תיקון סעיף 33

1. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (נוסח משולב) התשמ"ה – 1985 בסעיף 33 אחרי סעיף קטן ד' יבוא:
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על זכאי לקצבת פרישה שהכנסתו מקופת הציבור משולמת לו בעד עבודתו בתעשייה ביטחונית ממשלתית או ביחידת סמך ביטחונית; בסעיף קטן זה:

"יחידת סמך ביטחוניות" – יחידת סמך של משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שעיקר פעולתה בתחום ביטחון המדינה ותושביה.

"תעשייה ביטחונית ממשלתית" – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה – 1975, שעיסוקה בתחום הביטחון וששר הביטחון נקבע כאחראי לענייניה לפי החוק האמור".

אעיר כאן ששר האוצר הוא ממילא אחד השרים הממונים אבל שר הבטחון נקבע כאחראי לענייניה.

תחילה ותחולה

2. תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (להלן-יום התחילה) והוא יחול לגבי תשלומים המגיעים בעד יום התחילה ואילך."

יש לנו הערה אחת: להבנתנו את הסיכום על מוסד שב"כ ומשרד הבטחון, אני חייב להגיד שזה לא נדון עם לשכת השר, השר נתן את הסכמתו אבל לפחות להבנתנו- - -

נדון עם השר והשר נתן את הסכמתו.

אני לא חולק על העובדות, אנחנו כדרג מקצועי לא חידדנו מספיק את הבנתנו בנושא הזה ולפי הבנתנו מה שכאן הוא מעט שונה. הרעיון היה שחייל קבע יהיה שווה למשרתים האחרים בשב"כ ובמוסד ובמוסדות הסמך וכשהם יצאו לתעשיות הביטחוניות לפנסיה לא תקוזז להם בגין זה קופה ציבורית, זאת אומרת, להשוות את התנאים שלהם לתנאי הפורשים מקבע.

כפי שהחוק מובא עכשיו איש קבע שפורש מקבע ועובר למוסד לא מנוכה לו קופה ציבורית, זה מה שכתוב עכשיו. להבנתנו יש פה איזושהי בעייתיות. המעבר בין יחידות בטחוניות בתוך הממשלה, אם יש איזשהו רציונאל במעבר לתעשייה בטחונית שהרי היא מתחרה על עובדים עם השוק הפרטי, עם חברות פרטיות אחרות, ואז יש העדפה ברורה של גימלאי בטחון שעיקר העיסוק שלו היה בבטחון ללכת לחברה פרטית אל מול חברה ממשלתית, כי יש ניכוי קופה ציבורית אז יש רציונאל ברור- - -

זה אותו רציונאל.

הרציונאל של פורש ממוסד או שב"כ שכל עיסוקו במשך שנותיו כפעיל במוסד או בשב"כ היה בטחון ואם הוא יוצא לתעשייה בטחונית והשאלה היא אם ינכו לו קופה ציבורית אז גם פה יש רציונאל סביר. הרציונאל של אדם שעובר בין יחידות בטחוניות הוא נראה פחות סביר כי לצורך הענין, כדוגמה, יכול בן אדם לפי הצעת החוק הזו לצאת לגימלאות ואחרי שנה לחזור לצבא ולבקש שלא ינכו לו קופה ציבורית. זה די דומה.

אענה לך. דיברנו על זה בעבר- - -

מצד שני שהוא לא יעבור באמת לשוק הפרטי ובאיזשהו אופן נאבד פה גם מוח וגם השימוש בידע שהוא צבר יהפוך להיות בידיים פרטיות.

יש פה איזשהו מנגנון: חייל שעובר לאחד מן השירותים הביטחוניים מצבא קבע ליחידות הביטחוניות האחרות ואני לא יודע לגבי יחידות הסמך, אני יודע לגבי השב"כ והמוסד, יכול להמשיך ולצבור את הזכויות שלו לפנסיה זאת אומרת זה לא נחתך ומקבל גמלה - - -

אז זו לא בעיה של קופה ציבורית. אם הוא מושאל מן הצבא למשרד ראש הממשלה - - -

הוא לא מושאל, הוא עזב את הצבא בשביל לעבוד במוסד או בשב"כ והוא ממשיך לצבור פנסיה תקציבית, מה שנוצר כרגע הוא שגימלאים שעזבו את השירות - - -

מדובר בבודדים.

נכון אבל יש.

זה שולי שבשולים אבל ניתן לג'קי לומר את דברו.

בתיקון הזה, אם אנחנו מתייחסים ליציאה החוצה משירות המדינה או מן השירות הצבאי לתעשיה בטחונית פרטית או ממשלתית יש רציונאל -שאולי אני לא מסכים לו אבל אני יכול להבין אותו, אם אנחנו מדברים על הנושא הזה של מעבר בין שירותי הבטחון, וזה לא רק מהצבא לשב"כ ולמוסד זה יכול להיות גם מהשב"כ למוסד כי אתה לא יכול להגיד שאתה לא מנקה קופה ציבורית לפורש מוסד שעכשיו עובר לשב"כ או להיפך. אי אפשר לעשות אפליה כזו ואז זה פותח את כל שירות המדינה.

הרציונאל שאנחנו מדברים עליו לגבי תעשיה בטחונית בין אם אנחנו מסכימים לרציונאל ובין אם לא בכל זאת מדובר בגוף שהוא לא מתוקצב באופן מלא על ידי המדינה, לא מדובר בעצם באורגן של המדינה ובאדם שעובר מאורגן אחד של המדינה לאורגן אחר. בכל זאת יש כאן מעבר החוצה, ברגע שאנחנו מדברים על שב"כ מוסד וצה"ל אנחנו בעצם מדברים על שני אורגנים מלאים של המדינה שאדם עובר מהם- - -

האם את לא סומכת על שר האוצר שהוא הבין את הענין?

אתם פותחים פה דיון על מה ששר האוצר סיכם.

אנחנו מנסים להבין אם זאת היתה הכוונה.

האם שר האוצר נתן את הסכמתו?

עדיין לא ברור לנו אם הובן הענין הזה כי לדעתנו מה שעלה בפניו הוא חסר.

רשמנו את ההערה שלך.

רק מנסים להעלות פה נקודה ואת ההשלכות שלה.

שיישאר בתוך המערכת בסופו של דבר.

רק עוד קושי שעולה כאן ולא עולה בתעשיות הביטחוניות הוא שמאחר ומדובר באורגן של המדינה יש פה אפליה בעצם די חזיתית ודי בוטה ביחס לעובדי מדינה אחרים, בעוד שאנחנו אומרים שלכלל עובדי המדינה אין קופה ציבורית ורק למיגזר מסוים יש.

ובהמשך להערת חבר הכנסת חיים כץ אני לא יודעת שיש אפשרות להוריד את כל הקופה הציבורית. אבל אם זו ההצעה שעומדת על הפרק אז לא פשוט להצדיק למה שב"כ ומוסד כן וכל עובד מדינה אחר לא.

אני חוזר על מה שאמרתי בפעם שעברה בקצרה. בגלל העובדה שחיילי צה"ל ומשרתי צה"ל יוצאים לפנסיה מוקדמת, ובגלל שאם רוצה אדם כזה להגיע לגוף כלשהו -ממשלתי או לא ממשלתי, עומדת לפניו האופציה ללכת לחברה פרטית שמתעסקת בהייטק או לקחת את הידע שלו שצבר בשירות הבטחון שישקע לו בשירות הבטחון וללכת לעבוד במוסד, בשב"כ. אותם תחומים בדיוק. האלטרנטיבה שלו לעבוד בחוץ ולא שם היא הרבה יותר אטרקטיבית כאדם פרטי וזה מה שבאנו לתקן כאן, לא להסדיר את היחסים בין המערכות בתוך הממשלה אלא את מה שקורה אתו ועל זה העיר מבקר המדינה, ולכן העלינו את החוק, כי מבקר המדינה טען שבסוף כולם באמת מעסיקים אותם, מעסיקים אותם כיועצים חיצוניים, בתנאים מפליגים וקופת המדינה מפסידה ידע כי הם עוזבים או שהיא משלמת פי שלושה בגלל שיקולים מן הסוג הזה ולכן ביקש מבקר המדינה בדוח שלו לתקן את התקנה הזו.

מבקשת לענות לענין הזה.

שמענו את דעתכם. שמענו את הרציונאל, קראנו את החוק ואני מבקש להצביע עליו.

מבקש זכות דיבור, זכות הסתייגות במליאה.

הצבעה

בעד: רוב

נגד: מיעוט

אין

ההצעה נתקבלה

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50