ישיבה חגיגית לציון יום האישה הבינלאומי - חברות כנסת לדורותיהן

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
8.3.2011


הכנסת השמונה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 85
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ב' באדר ב' תשע"א (8 במרץ 2011), שעה 11:00

ישיבה חגיגית לציון יום האישה הבינלאומי – חברות כנסת לדורותיהן

חברי הועדה: ציפי חוטובלי – היו"ר
אורלי לוי אבקסיס – מ"מ היו"ר
נסים זאב

שרת התרבות והספורט לימור לבנת
השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר
יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין
סגנית שר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל
ח"כ מוחמד ברכה
ח"כ עינת וילף
ח"כ ג'מאל זחאלקה
ח"כ מרינה סולודקין
ח"כ ליה שמטוב
נאוה ארד – חכ"ל
יעל דיין - חכ"ל
גאולה כהן – חכ"ל
מלי פולישוק חכ"ל
ירדנה מלר-הורוביץ, מזכירת הכנסת
ורד פאר-סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
דיקלה פאר, עוזרת למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
מרים שכטר, משרד החינוך
כהן קטלין, יו"ר תנועת "ניל"י", נשים לאומיות יהודיות
סנדרה רג'ואן, סגנית יו"ר תנועת ניל"י, נשים לאומיות יהודיות.
נועה וילשטיין, מזכירת מטה "ניל"י", נשים לאומיות יהודיות
ברכה רוקח, תנועת "ניל"י" נשים לאומיות יהודיות
שביט בן אריה, מחבר הספר "חברות הכנסת"
מיכל יודין, יו"ר עמותה "כ"ן", כח נשי לישראל
מיכל רוזין, מנכ”לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית
ליאת קליין, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית
נעימי טליה, מזכירה רפואית, בית החולים "אסף הרופא"
אליס גולדמן, משפטנית, תנועת "אומץ"
היידי מוזס
בן שטג, יו"ר ארגון אני לב ישראל

דלית אזולאי

רות לובין – חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה חגיגית לציון יום האישה הבינלאומי – חברות כנסת לדורותיהן

בוקר טוב לכולן. יום האשה שמח לכל הנשים שהתכנסו ובאו לכאן. אני שמחה לפתוח ישיבה חגיגית זו של הועדה לקידום מעמד האשה בדברי ברכה מפי יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת ראובן ריבלין.

גבירתי היושבת ראש, גבירתי השרה, גבירתי סגנית השר, גבירתי מזכירת הכנסת, חברת הכנסת אורלי לוי, חבר הכנסת נסים זאב, מן הבכירים בוועדה לקידום מעמד האשה ואחד מנאמני המליאה והבית, חברת הכנסת עינת וילף, השרה לשעבר גאולה כהן, לכבוד הוא לנו.

אני מאד שמח להשתתף בישיבה מיוחדת זו לציון יום האישה הבינלאומי ואני מבקש לפתוח את דברי, לפני שאקרא את הדברים החשובים שניסחנו יחד בלשכתי לרגל יום זה וגם נאדיר דברים בישיבה מיוחדת שתתקיים הערב במליאת הכנסת, לפתוח את דברי בנושא שהוא שייך לכנסת ושייך גם לשולחן הזה; כעת חיה היום לפני שנה, נבחרה לכנסת המזכירה הראשונה של הכנסת ואני לתומי חשבתי, כאשר הנשיאות המליצה בפני ועדת הכנסת לאשר את מינויה, חשבתי שכדי לא להפלות בין אישה לגבר, וכדי שלא נאמר שנבחרה לתפקיד מזכיר הכנסת אישה, אז נקרא לתפקיד מזכירת הכנסת. והיא מזכירתנו הגברת ירדנה מהלב-הורוביץ, שהיא ראויה, ונבחרה לא בגלל היותה אישה ולא בגלל שבאותו הערב היה יום האישה הבינלאומי, אלא שהיא נבחרה בהיותה מעולה ומצויינת ולתפארת הכנסת. ואז באו ואמרו לי: האם אתה לא חושב שכאשר אתה מבקש לקרוא לירדנה מהלב-הורוביץ מזכיר הכנסת אתה לא מזלזל בשוויונות המלאה? שכן כאשר נבחר גבר קוראים לו מזכיר הכנסת ואילו כאשר נבחרת אישה קוראים לה מזכירת הכנסת. ואני חששתי -ואני מוכרח לומר, שיכול להיות שזה גם כן בגלל איזשהם רגשי עליונות בלתי ברורים ובלתי מוצדקים בעליל, שאנחנו, הגברים, חושבים שאולי אנחנו כן טובים, אני חשבתי שאני עושה דבר טוב משום שאם אני אומר 'מזכירת הכנסת' כאילו אפחית במעמדו של התפקיד של מה שחשבתי שהוא מזכיר הכנסת. אני לא יודע אם לאחר סיום תקופת כהונתה של מזכירת הכנסת, ירדנה מהלב-הורוביץ, לא יקראו –אם ייבחר בפעם הבאה גבר, לא יקראו לחבר שייבחר מזכירת הכנסת, כדי שלא יפְגְעו, חלילה, בעוצמת המינוי שלו לתפקידו, מה עוד שתפקיד זה קיבל גוון של מי שיודעת לעשות בענין כאשה.

הרבה שנים היתה פרקליטת המדינה וכשנבחר פרקליט המדינה היה קשה להתרגל לתואר.

אני בהחלט חושב שאנחנו צריכים להתרגל לכך שמה שנאמר בלשון זכר הוא לא בגלל פקודת הפרשנות אלא שהוא שייך גם לאישה. הכל נאמר בלשון זכר כי היו ימים שבהם לא התייחסו ליכולות של הנשים ולא בחרו בהן. כן, שׂרים ושׂרות, השׂרות לא סרות למשמעת השרים אלא שאלה השרים שסרים למשמעת השרות.

אני מתכבד כמובן לקחת חלק מישיבה חגיגית זו לציון יום האישה הבינלאומי אותו אנחנו מציינים בכנסת יחד עם מדינות העולם כולו. יום האישה יוצא דופן במהותו בהשוואה לימים אחרים שמטרתם להסב את תשומת הלב לקבוצות אוכלוסיה שאינן נהנות מכך דיין משוויון בשאר ימות השנה.

עד לפני שני עשורים, רבים מקרבנו ראו בחתירה לשוויון הנשים ענין של מה בכך אבל ההתעקשות וההתמדה עשו את שלהם והיום אנחנו נמצאים במקום אחר וכמובן לטובה. נושאות הדגל, דגל המאבק באפליית הנשים לצורותיה התמידו בהצגת הבעיות באופן מנומק שעורר למחשבה ולשינוי מדורג. תרומתה הבולטת של הכנסת התנקזה לכאן, לוועדה הזו, שהעלתה סוגיות לדיון וקידמה תיקוני חקיקה חשובים. אני מוכרח להודות ולציין, שלמרות שאני תומך עקבי בצמצום ועדות הכנסת, למרות שעלה בדעתי -כאשר נבחרתי לראשונה לשמש על פי מצוות חבריי וגיבויים כיושב ראש הכנסת השש עשרה, חשבתי שצריך להחזיר את הכנסת לרמת הועדות שהיתה ונקבעה על ידי דור המייסדים ואז פנתה אלי שרת החינוך ואמרה לי: "אדוני יושב ראש הכנסת, אני יודעת שכוונותיך טובות אבל, הרף לך לביטול הועדה לקידום מעמד האישה! אמנם צלחנו בכנסת להאיר הארה על אותה אפליה של דורות ושל דורי דורות אבל עדיין לא הגענו לחוף מבטחים. תבטל את כל הועדות של הכנסת ובוועדה למעמד האישה אל תגע!" כפי שהסברתי לךָ, חבר הכנסת זאב, אמרתי לך: "כל אשר תאמר לי השרה ליבנת אני אשמור". ולכן, למרות שהועדה הזאת גם היא נמנית על הועדות הצעירות או הועדות החדשות או המחודשות, אני רואה ערך מיוחד בפעילות הועדה לקידום מעמד האישה ועל כן אני סבור שיש להותירה על כנה, בוודאי כל עוד מפנה יסודי בסוגיית המיגדר נראה עדיין רחוק.

מסתבר כי למרות המהפיכה הפמיניסטית מקומן של הנשים עדיין איננו מובנה גם בחברה דמוקרטית כשלנו. בישראל 2011 סובלות הנשים בכלל, לא רק מיחס מפלה אלא חמור מכך, עדיין אנחנו מתבשרים כמעט מדי חודש בחודשו על אלימות קשה כלפי נשים ועל מעשי רצח -כמו שנתבשרנו בבוקר הזה, של נשים בידי בני זוגן, חלקם ממש בימים האחרונים. זו תזכורת פועמת לשוב ולהעלות לסדר היום הציבורי את סבלן של נשים ואת המחיר הקשה והטרגי שהן משלמות בהיותן כאלה. ועיקר המאבק עוד לפנינו והוא אינו רק בחקיקה אלא חייב להיות מגובה באכיפה יעילה, בחינוך ובתודעה. גבירותי, מורותי, מורי ורבותי, אנחנו עדים לפער בלתי נתפס בין המהפך התודעתי שהתחולל ברבות השנים ביחס למעמדן של הנשים לבין תופעות של אפליה והדרה שעדיין מצויות במקומותינו.

מצד אחד ישראל היא חלק בלתי נפרד מן השינוי שהתחולל בחברה המערבית בסוגיות המגדר. השיח הציבורי והמשפטי הניב חקיקה ענפה לקידום השוויון לצד שינוי במקומן הנכבד של נשים לעמדות מפתח, בניהול ובהנהגה ציבורית. גם כאן במשכן במרוצת השנים הכפילו הנשים את נוכחותן; כחמישית, כעשרים אחוז מן המושבים הכנסת מאויישים על ידי נשים כשבכנסת הראשונה כיהנו מחצית מזה, שתים עשרה נשים בלבד. זהו שינוי עמוק שאין לזלזל בו הגם שעדיין שיעור הייצוג נמוך מאד משיעורן של נשים באוכלוסיה, ומן הראוי, שהקול הנשי יישמע ביתר שאת במיוחד כאן בכנסת כבבואה נאמנה של החברה כולה. אך למרות התמורות הארוכות הללו ישנו עדיין פער מדאיג בין גברים לנשים בייצוגן בתנאי שכרן ובמכלול של תחומים.

היום הזה הוא בראש ובראשונה קריאת עידוד לכן, הנשים, למנף את ההשכלה, את הכישורים בהם נתברכתן ולהביא אותם לידי ביטוי בכל תפקיד ובוודאי בהנהגת הציבור הזקוק לכן. בתיאום עם ארגוני הנשים עושה הוועדה עבודה מבורכת בעמידה על משמר זכויות האמהות והנשים במקומות העבודה ומחוצה להם. גם הכנסת תרמה את חלקה למאמץ זה ורק אתמול חנכנו במשכן חדר הנקה המנציח את אחות הכנסת שהיתה אחות ממש ברמה המשפחתית ואחות רחמניה ברמת המקצוע, חנה ירושלמי זכרונה לברכה שהלכה לעולמה.

בכנסת הזאת גם חברות כנסת יכולות להשתמש בחדר הנקה.

בוודאי, יש לנו שלש נשים יולדות-אמהות בכנסת וחברת הכנסת עינת וילף נמצאת אתנו כאן, זה חלק מן התפיסה שלנו הרואה את הרצף המלווה את האשה כעובדת וכאם כמכלול אחד. האישה זכאית להשתלב כאם וכעובדת, ואני לא מבין למה אומרים כאם וכעובדת, למה לא אומרים כאב וכעובדת? זה דבר שכנראה סיגלתי לעצמי ובשנה הבאה כבר לא אומר את זה. האישה זכאית להשתלב במעגל העבודה מבלי שמחויבויות אחרות יפגעו בה או ישמשו אמתלה כדי שלא להעסיקה. אני מקווה שהפעילות הממושכת שלכן, גבירתי יושבת הראש, תוסיף לתרום להשמעת הקול הנשי בחברה שלנו ולהעצמת הנשים כראוי למקומן החשוב והראוי והיו כולכן ברוכות. תודה רבה.

תודה רבה.

בעוד מספר דקות איאלץ לצאת.

אני חושבת שאתה תיזכר לדורות כל ימי הכנסת כמי שמינה את מזכירת הכנסת הראשונה וגם את תרומתך לנשים. אני מודה לך מאד.

גבירתי שרת התרבות והספורט, חברת הכנסת לימור לבנת, במשך שנים היית חלק מן המאבקים למען קידומן של נשים. פעלת לאורך כל השנים, במקביל לתחומי החינוך שבהם בלטת ובמקביל לתחומים המדיניים, פעלת גם לקידום מעמדן של נשים, כחברה במפלגתי. אני חושבת שיש בזה דבר מאד משמח לראות נשים מכל הקשת הפוליטית שותפות למאבק הזה למען זכויות נשים ואשמח אם תפתחי בדברי ברכה.

תודה רבה לך, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, כבוד יושב ראש הכנסת, חברי, חבר הכנסת ראובן ריבלין, מכובדותי, סגנית השר גילה גמליאל, חברות הכנסת, מרינה סולודקין, אורלי לוי, ענת וילף, חבר הכנסת ג'מאל זח'אלקה, חבר הכנסת נסים זאב, חברת הכנסת ושׂרה לשעבר גאולה כהן, שכל תואר שאתן לה ועוד הרבה מעבר לכך לא יספיק, מזכירת הכנסת ירדנה מהלב-הורוביץ, וחברת הכנסת ליה שמטוב, לשעבר גם יושבת ראש הועדה לקידום מעמד האשה.
אני רוצה להתווכח אתכם לרגע, שאלתי את ירדנה מהלר, חברתי, אם מותר לי לומר, שנכנסתי לכאן: למה 'מזכירת הכנסת'? למה לא 'מזכיר הכנסת'? משום שמזכירה יש לה כמובן קונוטציה נוספת, מעבר לפרקליט או פרקליטת המדינה או שופט או שופטת, אלא מזכירת המדינה כן אבל, בעברית, אתם יודעים, יש לה קונוטציה נוספת אבל זה רצונכם, שיהיה, אני הייתי בוחרת אולי במשהו אחר אבל זה בסדר, העיקר שמיניתָ אישה לתפקיד הכל כך מרכזי וחשוב הזה, ובאמת תבוא על הברכה - - -

אני מיניתי את המזכירה, את המזכיר הכי טוב לכנסת.

זה נכון, מיניתָ את האדם הטוב ביותר לתפקיד החשוב הזה וזה מה שחשוב כאן. וכמובן כל ראשי הארגונים ומי שעובדות בארגונים השונים, הארגונים החוץ-פרלמנטריים וממשלתיים שנמצאות כאן, ועושות עבודה מצויינת והאורחות המכובדות.

אני חושבת השנה הזאת היא אולי השנה הראשונה שבה אני חשה שיום האישה הבינלאומי קיבל נפח משמעותי ומהותי יותר מכל שנה אחרת שאני יכולה לזכור. אולי זה בגלל השנה המאה אבל אולי לא, אולי בגלל שבאמת מתרחשים דברים יותר מאי פעם. פעם היה לנו את יום האם שהוא היה יום החגיגה כביכול של הנשים אבל, יום האישה הבינלאומי נחשב אז ליום לפמיניסטיות שהוא היה כמעט גנאי, מן משהו כזה לקיצוניוֹת, למשהו אחר, והיום אנחנו חשים ואני חשה, לראשונה, שמדובר במשהו אחר למי שלא בדיוק אולי, מי ששומע אותנו, אנחנו בשידור, אז פמיניזם זו לא מילת גנאי, פמיניזם משמעו כפי שאני מגדירה אותו, שוויון הזדמנויות בין המינים, ולכן, להתייחס לזה כאל מילת גנאי זו תהיה טעות חמורה ביותר והנה, היום אנחנו רואים, אנחנו מוצפים בנתונים, אין עתון, כבר שבוע שלם, אין אמצעי תקשורת, אין כלי תקשורת שלא מציף אותנו בנתונים, ממש אינסוף נתונים, ראיונות, ועוד ועוד, ויש לנו יותר ייצוג בפרלמנטים, גם שלנו, כפי שאמר קודם יושב ראש הכנסת, ויש יותר נשים מנהלות ויש יותר דירקטוריות ויש יותר חקיקה שוויונית, יותר שופטות, יותר פרקליטות ויותר ראשי רשויות (ממש המון, אגב, חמש) ושיעור ההשתתפות של נשים בעבודה הולך וגדל ויש צמצום מסוים בפערי השכר ועדיין, השכר הממוצע של גבר בשנת 2009 הוא 9,526 ₪ והשכר המוצע של אשה הוא 6,280 ₪. שיעור ההכנסה של אישה הוא היום 66% משיעור ההכנסה של גבר ו 68% מן העשירון התחתון הם נשים, ורק 26% מן העשירון העליון הם נשים, ועיקר הפערים הם, צריך לומר את זה ולזכור את זה, הם כמובן, איך לא, בפריפריה.

אין ספק שהיתה התקדמות אדירה ביותר במאה האחרונה, בעיקר בשני העשורים האחרונים ואני גאה להיות שותפה לה ואני גאה מאד להיות שותפה לשינוי הזה, שהתחיל לחול כאן, בכנסת, בשנת 1992, כשנבחרה קבוצה של חברות כנסת שהתחילו את הפעולה שלהן עוד בשדולת הנשים, חלק ניכר מהן כבר לא מכהנות בכנסת. לצערי, אבל עד עתה, הפעם הראשונה -והזכרת את זה קודם, חברת הכנסת חוטובלי, כשאמרת אישה מ"הליכוד", מן המפלגה שלך, זה היה מאד לא מקובל, כי זו היתה נחלת ה"שמאל" בעצם ואנחנו פרצנו את הדרך כאן והיו הרבה מאד נשים ב"שמאל" שלא היו מוכנות לקבל אותי. אמרו: לא לא לא, אם היא לא בעד הפלשתינאים אז היא לא יכולה להיות גם בעד זכויות נשים אבל זה נפרץ ואני חושבת שבאמת היתה כאן פריצת דרך אדירה שהובילה להתקדמות מאד מאד משמעותית ואני - - -

לימור, זה נשות מרכז עשו, שאת מקובלת, גם ימין וגם שמאל כפמיניסטים.

כן כן אבל בשעתו היתה –אני חייבת להזכיר את זה- היתה חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, שאני מאחלת לה בריאות טובה, שהיא היתה זאת שהתנגדה לאותן נשים בשמאל שאמרו את הדברים האלה והיא איפשרה את זה, בעצם, את הרשת הזאת המשותפת לנשים מכל המקומות, שמכל הדעות הפוליטיות שיכלו ללכת ביחד - - -

אנחנו רוצים יותר מחמש או מעשרים ושבע.

ואני מאד גאה להיות שותפה לפריצת הדרך הזאת ותמיד שמחה לקבל לשירותנו עוד ועוד נשים ועוד מצטרפות חדשות, גם אם הן רק עכשיו מכירות בצורך הזה, במאבק הזה, לשוויון הזדמנויות לנשים. וגם אם זה מטעמים אחרים וזה קורה באיחור, אתם יודעים מה, גם זה בסדר, העיקר שזה קורה. וגם אם במליאה, פמיניזם הוא פחות פופולארי. והדרך עוד ארוכה ארוכה ארוכה ארוכה מאד אבל יש מקום לאופטימיות.

יום האישה -בניגוד ליום האם- הוא לא יום לחגיגות, לא יום לחגיגות שבהן מביאים לאמא מתנה עם סרט ורוד, עם איזה פתק "אמא יקרה שלי, כמה אנחנו אוהבים אותך" זה לא זה, המהפכה "הוורודה", אם תרצו, דורשת מאתנו המשך האתגרים, היא דורשת מאתנו להנגיש את ההכרה הפמיניסטית הזו גם לנשים בפריפרייה החברתית, החברתית והגיאוגרפית. להעצים גם את הנשים בשכבות המוחלשות, אלה שעובדות "בכפל תפקידים", מה שכולנו או רובנו לפחות עושות ועובדות גם בבית וגם בחוץ, אבל, אלו בשכבות המוחלשות לא זוכות לשום סיוע מבן זוגן ולעתים הן גם מפרנסות לא רק את עצמן אלא את משפחתן וגם את בן זוגן. אנחנו חייבים להנגיש להן את ההכרה הזו, הפמיניסטית, את ההכרה בזכויות שלהן, בשוויון שלהן ובכח שלהן.

החובה שלנו היא להמשיך ולהילחם כדי שיותר נשים יהיו בכל מוקדי קבלת ההחלטות כי שם הן באמת יכולות להשפיע על סדר היום החברתי והכלכלי. כן, יש יותר נשים מנהלות אבל עדיין כל כך מעט.

יום האישה הבינלאומי דורש מאתנו להפנות דרכו לא רק לייצוג נשים ולא רק לנשים בפריפרייה כפי שאמרתי, ולא רק להטרדה מינית ואונס -מאבק שקיבל חיזוק עם הרשעתו של משה קצב, אלא הוא דורש מאתנו להפנות זרקור לצעירות, לחינוך, ושרת החינוך נמצאת פה, מרים שכטר, שמיניתי בשעתו כמי שאחראית לכל הנושא הזה ואז אנחנו הרצנו תכנית שעדיין קיימת, של נערות מובילות שינוי יחד עם שדולת הנשים בישראל אבל והתכנית הזאת לא יכולה לתת מענה לכל כי אצל הצעירות גיבורות התרבות של היום הן לא אנחנו, בואו לא נטעה, גיבורות התרבות של היום הן דוקא אלו של תכניות הריאליטי, של האח הגדול, אלו שמקבלות בשוויון נפש או כמשהו מובן מאליו ביטויים גסים, בוטים, משפילים, של ה"אח" של הבמאי ושל במאי התכנית. הן גיבורות התרבות של היום, אלו שנחשפות בסצינות פורנו, בערוץ "האח הגדול" לא פחות מזה, אני לא יודעת אם אתם מכירים את זה או לא מכירים את זה אבל כדאי שתדעו, יש ---

הועדה לקידום מעמד האישה מקיימת מחר דיון על הנושא הזה לרגל יום האישה הבינלאומי, אני חושבת שזה אחד הנושאים המשמעותיים ביותר, כי כל הדיבורים על חינוך מתמוססים ברגע שפריים טיים מציג את האישה בצורה בזויה ובצורה - - -

יופי, בדיוק, אני מודה לך שאתם מקיימים את הדיון הזה, דבר חשוב מאין כמוהו, זה לא רק פריים טיים, זה ערוץ האח הגדול שמשדר 24 שעות ביממה ב vod שכל אחד יכול להיכנס אליו, כל ילד וכל ילדה יכולים להיכנס אליו, ונכנסים אליו והם יושבים והם צופים שם בפורנוגרפיה פשוטה כמשמעה ולא פחות מזה, לא פחות מזה, - - -

הערוץ השני מזהיר שילד למטה מגיל שמונה - - -

אוי, זה ממש משפיע, זה ממש משפיע. האם הוא מזהיר שגם בגיל תשע אסור? וכאילו שילדים בני שמונה ויום, זה מאד בריא להם.

אבל פה יש את אחריות ההורים, אנחנו לא נסיר אותה מהכתפיים של ההורים ולכן, מן הראוי שיקחו אחריות וגם לא יקנו להם - - -

חברת הכנסת לוי את צודקת ועדיין אנחנו צריכים לזכור שלא אנחנו גיבורי התרבות אלא אלה גיבורי התרבות של הילדות ושל הילדים וכשמדברים על מעמד האישה אז צריכים לזכור שכל מה שאנחנו עושים כאן, וגם החקיקה, וגם כשאי אפשר לשנות מיד, אבל גם כשנעשה כל מה שנעשה, אנחנו צריכים לזכור שאלה הדברים ואותן ילדות לומדות לראות את עצמן מלכתחילה כנחותות, ככלי לשימוש הגברים כי כך הן מחונכות ואנחנו - - -

אני חושבת שאת כאן קוראת קריאה משמעותית ואפשר לשתף פעולה כשרת התרבות כמי שאחראית על תכני התרבות - - -

נכון אבל לא על תכני טלוויזיה ואת צודקת.

האמירה שלך היא משמעותית כשרת חינוך לשעבר ושרת תרבות בהווה. אני חושבת שזאת אמירה שאנחנו צריכים כאן לקדם אותה כי בדרך כלל חוסמים אותנו ואומרים: את זה אי אפשר לשנות אבל זה לא נכון.

ולכן אני אומרת את הדברים, לכן גבירתי יושבת ראש הוועדה אני אומרת את הדברים ואנחנו עדיין לא שם, אנחנו עדין לא השגנו את זה ולכן אני אומרת שלפנינו עוד אתגרים רבים נוספים.

אנחנו היום רואים ביום האישה הבינלאומי גם את חצי הכוס המלאה אבל חובתנו לראות גם את חצי הכוס הריקה. אמרתי, זה לא יום לחגיגות, אנחנו צריכים לראות את המשימות שמחכות לנו. תודה רבה.

מבקש להתנצל, עליי לפגוש את סגנית הסנאט הצרפתי. רציתי רק להעיר, כאיש ליכוד, ולא רק כיושב ראש הכנסת, איש ליכוד היה חבר מן המנין הראשון בוועדה לקידום מעמד האישה בראשותה של יעל דיין, וזה היה מהליכוד, במקרה אני יכול לתת עדות אישית, לאחר מכן זחאלקה, חבר הכנסת נסים זאב, דב חנין והליכוד העמיד בראש ועדה לקידום מעמד האישה יושב ראש גבר.

זה בזכות הבטחון העצמי שיש לך, אתה לא חושש מנשים חזקות.

משווע להן. תודה רבה לכולכן, מאד מודה לכן.

אני מודה לכל האנשים שהגיעו לכאן. אומר מספר דברים. היום מציינים ברחבי העולם מאה שנים ליום האישה הבינלאומי, היום הזה הוא יום שהחל כמהפכה של עובדות, כמהפכה של נשים שיצאו להפגין על תנאי העסקה מחפירים במתפרה בניו יורק אבל, היום הזה במובנים רבים גם אחרי מאה שנים שבהן נשים נאבקות על תנאי שכר ונשים נאבקות על זכויות פוליטיות, גבירתי השרה לקליטה ועלייה חברת הכנסת סופה לנדבר, על השתתפותך בישיבה החשובה הזאת, היום הזה במובנים רבים מציין את העובדה שעדיין לא השלמנו את מהפיכת השכר כאשר השבוע הזה כולו הוא על רקע שביתה של העובדות הסוציאליות. אני בכוונה אומרת העובדות הסוציאליות ולא העובדים הסוציאליים כי 90% מן המועסקים בתחום הזה הם נשים. ואם יש פער אחד משמעותי שאנחנו לא הצלחנו עדיין לגשר עליו זה הפער בין תחומי העסקה נשיים לתחומי העסקה גבריים, העובדה שמטפלות במעונות, העובדה שעובדות סוציאליות, העובדה שמורות, מי שאחראיות על חינוך הדור הבא במדינת ישראל, משתכרות מחצית מאיש הייטק, משתכרות מחצית מעורך דין או רואה חשבון, העובדה הזו צריכה לעמוד מולנו כאות אזהרה לכך שהמהפיכה לא הושלמה.

אפשר לומר הרבה מאד דברים והועדה לקידום מעמד האישה עוסקת בשלל תחומים אבל אני רוצה כאן לדבר גם על הנושא הזה שאת העלית, שרת התרבות. אנחנו חושבים שאי אפשר לחיות בחברה שמשדרת מסר כפול לנשים, אי אפשר לחיות בחברה שמצד אחד אומרת: נשים יכולות להיות שׂרות, נשים יכולות להיות ראש ממשלה, נשים יכולות להיות טייסות אבל כשמדובר בייצוג נשים בעולם התרבותי שלנו, נשים מוצגות עדיין כגוף, נשים מוצגות עדיין כמי שבאות למכור מוצרים שונים, כמי שבאות למכור רייטינג. העובדה הזאת לא יכולה לדור בכפיפה אחת עם המסר השני, אנחנו לא יכולים לחיות בעולם שבו המסרים שנשים ונערות צעירות מקבלות הם מסרים כפולים ויש לי תחושה שעם כל הכבוד לדברים שאנחנו עושים כאן בבית הזה, המסר התרבותי שעובר דרך אמצעי התקשורת הרבה פעמים חזק מכל הדיבורים הגבוהים סביב השולחן הזה ולכן, המאבק שלנו חייב להיות בכל החזיתות, גם מאבק לתנאי שכר, גם מאבק למעמד נשי אבל גם מאבק על התרבות שבתוכה נשים חיות, גם המאבק על הדמויות שנשים רואות כ role models, כמודלים לחיקוי, וזה דבר שהוועדה הזאת לקחה על עצמה כמשימה, גם במאבק בפרסום פוגעני בנשים וגם במאבק בתכנים בתכניות שונות והשבוע הזה כמו שאמרתי אנחנו נעסוק גם בנושא הזה של תכניות הריאליטי שמשפילות ומבזות נשים.

אני רוצה לומר מספר מלים על הישיבה החגיגית של היום. הישיבה החגיגית של היום באה לעסוק בהצדעה לחברות הכנסת בעבר ובהווה. אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת לרגל צאתו של ספר חדש, ספר שהמחבר שלו נמצא כאן אתנו, שביט בן אריה, ספר שמתעד את פועלן של חברות הכנסת לדורותיה בכנסת ישראל החל מן הכנסת הראשונה ועד הכנסת השמונה עשרה. זה הספר.

אז אני רוצה לומר, מר שביט: זה מעניין שהספר הזה נכתב על ידי גבר. אנחנו בעד שגברים ייקחו חלק במאבק הזה למען חברה צודקת יותר, שזה לא קשור דוקא לנשים כי ככל שמעמדן של נשים יהיה טוב יותר, כך גם מעמדם של גברים יהיה טוב יותר, כי אנחנו כולנו ביחד עם אותה המטרה.

יש כאן תשעים ושלש חברות כנסת, כן תרבינה.

אבל רגע, זה נתון שאת אומרת אותו כאילו הוא הישג אבל אלו תשעים ושלש חברות כנסת מאז קום המדינה מתוך 1,000 חברי כנסת שכיהנו בכנסות ישראל לדורותיה. בכנסת הראשונה כיהנו אחת עשרה חברות כנסת, בכנסת הזאת מכהנות עשרים ושלש חברות כנסת ולאורך ההיסטוריה במדינת ישראל כיהנו שלוש עשרה שׂרות בלבד, מתוך כל ממשלות ישראל ויש כאן שתי שׂרות אתנו. אני רוצה לומר שאני רוצה לראות יותר נשים סביב שולחן הממשלה. אנחנו רוצות שיהיו יותר נשים שייצגו אותנו בכנסת, אנחנו עדיין לא הגענו אפילו ל 50% ייצוג, בפרלמנטים באירופה כבר יש כבר למעלה מ 50%.

ואנחנו היום נרחיב גם את קבוצת הנשים שארגון "כן" הביא לכאן למקום הזה כדי לקבל השראה להמשך הפעילות החשובה הזאת של הדרכת נשים לקראת פעילות, פרחי ח"כיות שנמצאות כאן, אני מקווה מאד שהקורס הזה יצליח להצמיח לנו את המנהיגות הבאה בתוך חברות כנסת ישראל ואחרי שנתתי והבאתי בפניכם את הנתונים האלה של התקדמות - - -

דרך אגב זו כלל לא השתפרות במצב כי בן גוריון, כשהוא החליט על הקמת המדינה עם המועצה הראשונה, היו אתו עשרים ושלש נשים, כמספר חברות הכנסת כיום, בעצם לאורך השנים עלינו ירדנו ועלינו.

התהליך הזה שבו כנסת ישראל עדיין לא הגיעה לייצוג המלא שלה, אני חושבת שעל זה אנחנו נדבר היום, כדי לזכור גם את תרומתן של חברות כנסת וגם בעיקר כדי לראות איך אנחנו מגבירים את הייצוג והתרומה של חברות כנסת בכנסת ישראל. יש לי ולחברת הכנסת עינת וילף הצעת חוק שעברה בועדת שרים לענייני חקיקה שמדברת על תיגמול עודף למפלגות שיהיה בהן למעלה משליש ייצוג של חברות כנסת, לצערי הרב יש התנגדות של מפלגת ש"ס לחקיקה הזאת. אנחנו רוצים לקדם - -

קיבלתי טלפון משר החוץ אביגדור ליברמן והוא ברך על החג הזה כי זה עדיין תרבות מה שאנחנו קיבלנו.

בטח, ממש שכינת קודש ירדה עלינו.

המטרה שלנו בסופו של יום היא לראות יותר ויותר נשים מגיעות כאן אל הבית הזה כדי להשפיע ולכן אמרתי שהספר הזה הוא חשוב, שהוא מתעד את פועלן של חברות הכנסת וחלקן נמצא כאן.

אני רוצה לברך את חברותיי, את חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן ואת חברת הכנסת יעל דיין שהגיעו, תיכף נתכנס לפאנל שייתן דיון משמעותי על פועלן של חברות הכנסת בעבר ובהווה אבל רק מספר משפטי סיום על הענין החשוב הזה. יום האישה הבינלאומי מצוין בחודש אדר ואנחנו הרבה פעמים חושבים שההשראה שלנו היא מהעולם הגדול, כאילו העולם הגדול התחיל את יום האישה הבינלאומי אבל נזכור שחודש אדר הוא החודש שבו עומדת במרכז דמות אחת, דמות של אסתר המלכה. והדמות הזאת היא הדמות שמצליחה להשפיע על גורלה של אומה שלמה מתוך ארמון המלוכה, מצליחה להשפיע על גורלה של אומה שלמה מתוך החיים הפוליטיים של אותם ימים בפרס. והדמות הזאת היא דמות אחת מני רבות בתוך העולם היהודי, שתמיד כשהוא ציין את אבות האומה היו לצידן אמהות האומה, אברהם יצחק ויעקב - היו לצידן שרה רבקה רחל ולאה, הנביאים הגדולים שהיו לנו היו לצידם נביאות גדולות, והיו לצידם שופטות והדמויות שהתנ"ך מלא בהן הן דמויות נשיות לצד דמויות גבריות, שכולן ביחד מהוות את המודל היהודי לכך שנשים צריכות להיות תמיד חלק בלתי נפרד מההנהגה, כי בתפיסה היהודית אישה היא חלק בלתי נפרד מהזכות שלנו להיות חלק מההנהגה היהודית במדינת ישראל והדבר הזה צריך לעמוד לנגד עינינו ביום האישה הבינלאומי שחל בחודש אדר.

אני רוצה להפנות את זכות הדיבור לסגנית השר גילה גמליאל, סגנית השר במשרד ראש הממשלה, סגנית השר לקידום צעירים סטודנטים ונשים ואת כאן כדי לדבר בכובע שלך.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם, אני שמחה להיות כאן אתכם היום. לציין את יום האישה הבינלאומי, חג שמח לכולנו! ואני ארצה לברך את כל חברותיי שנמצאות כאן אבל אני מציעה שלא נחזור על סדר הברכות כי זה פשוט אורך וגוזל זמן וכולנו נרצה גם להגיע לדיונים המשמעותיים.

ואני בכל אופן בחרתי היום להתמקד בשאלה במה התקדמנו בשנתיים האחרונות, אני חושבת שזו בעצם צריכה להיות הבשורה: מה נעשָה בממשלה? ובשעה טובה אכן התקדמנו קצת בהיבט של מספר חברות הכנסת והוא אכן עלה, מספר השׂרות נותר בעינו ועדיין אין עלייה אבל בכל זאת יש התקדמות בזה שבפעם הראשונה יש התייחסות במיניסטריון לקידום נשים ואמנם מדובר בצעירים סטודנטים ונשים וכל אחת מהנישות מצריכה מיניסטריון בפני עצמה אבל אין ספק שזו באמת התקדמות, שכן עכשיו אנחנו כבר יכולות להתחיל להראות וליצוק את התכנים למיניסטריונים המדוברים.

אתמול התבשרנו בשעה טובה לאחר תקופה כל כך ארוכה, ביחד עם חברותיי שנמצאות כאן מעמותת "כן" ומשדולת הנשים, ועם רואת חשבון איריס שטרק, שקידמנו את החוק, חוק שלפיו יהיו יותר נשים חברות בדירקטוריונים הציבוריים של החברות הציבוריות ובאמת, בשעה טובה ורק לאחר חקיקה התקדמנו בכל ההיבטים של ייצוג של נשים בחברות הממשלתיות, שהיום האחוז -עם הנתונים שפרסמנו כאן היום בדוח שהגיע לוועדה, הוא 44% ויחד עם זאת, כפי שגם נחשפנו לזה קודם, ישנן רק 17% נשים בחברות הציבוריות והחוק שהעברנו אותו אתמול בכנסת יפתח את הדלת עבור נשים רבות להשתלב בדירקטוריונים של החברות הציבוריות. מאד מקוה באמת שתהיה עוד, שבשנה הבאה, כשנגיע לכאן, נראה התקדמות בעקבות החוק. באותה הזדמנות אני קוראת לכל הנשים להעביר כמה שיותר את קורות החיים שלהן לרשות לקידום מעמד האישה, יש כאן את ורד, מנכ”לית הרשות, להעביר לרשות לקידום מעמד האישה דרך האתר של הרשות, שכמה שיותר נשים תהיינה שם, כי כיום כל בעלי ובעלות השליטה יצטרכו נשים מה"מיליה" היותר רחבה מלבד מה שהיה עד היום, שרובן היו מן המשפחה, מעובדות החברות וזה יפתח את הדלת עבור נשים, אז זו בשורה באמת טובה מאד חדשה מאתמול, זה הישג טוב ובלי מחיאות כפים בכנסת. זה דבר אחד.

דבר שני, שהוא לא פחות חשוב, שהצלחנו לקדם בהחלטת ממשלה את ההיבט של מקום עבודה תומך משפחה. זו תהיה מהפכה, מהפכה בקרב הזוגות הצעירים, מהפכה בשילובן של נשם במקומות העבודה, שבהם יהיה ניתן לשלב גם קריירה, וגם הורות ולהחזיר את השפיות למקומות העבודה. וההיבט הזה, שאם בעבר הרחוק -אולי חלק מכאן זוכרות, אני בכל אופן זוכרת את זה, שבתור ילדה, בימי שלישי היתה מעין הדממה אחר הצהרים, כולם היו יכולים להגיע הביתה, ליהנות מהאוירה המשפחתית, אפילו כל החנויות היו סגורות בימי שלישי ובשנים האחרונות, הפכה להיות איזושהי אובססיה לא מוסברת לגבי שעות עבודה ושעות עבודה אינסופיות, וחלק מן ההיבטים האלה ימדדו על בסיס זה שהשכר של העובדים והעובדות -התחל במיגזר הציבורי תוך כדי שאיפה שזה יתעצם גם למיגזר הפרטי בהמשך, ימדד על בסיס תפוקות עבודה, תפוקות עבודה אישיות, מדדים שיובנו על מנת שיהיה ניתן להתאים את מקום העבודה לעידן החדש, שבו נשים וגברים כאחד הם חלק מן המערכת של שוק העבודה. אני חושבת שגם זו בשורה מאד טובה בהיבט הזה.

לגבי ממונות בחברות הממשלתיות, הנושא של הצטרפות ישראל בקרוב לועידת העל של האו"ם, ל u.n. women נותן לנו להציג את היופי שבהתקדמות הנשים, גם כמודל לחיקוי למדינות העולם. בסך הכלל בחקיקה, אנחנו אחת המדינות היותר מתקדמות בעולם, יש יותר היבטים שעליהם אנחנו צריכות לשים הדגשים בפן של האכיפה אבל גם על כך אנחנו עמלות.

רוצה לברך גם על דברים נוספים שהתקדמנו כממשלה ובהם יש גם חלק מאד מאד מכובד שחברתי ציפי חוטובלי לקחה בהם וקידמה, ביחד עם הרבה מן החברות, את הסיבסוד של מעונות יום שיפתח את הדלת עבור - - -

צר לי לקלקל את החגיגה ואני רוצה לבקש את עזרתך. חוק הפיקוח על מעונות עומד להחזיר נשים הביתה. הוא עולה למעלה מחצי מיליארד שכולו יפול על צבור האמהות במדינת ישראל מה שאומר שבפריפריה אם אמא צריכה להרוויח 4,000 שקל ועלות המעון עבור הילד שלה היא באותו הסכום היא לא תצא וכמובן מדובר ביותר. הפיקוח על מעונות ילך וירד, הסיבסוד יישאר אותו הדבר רק יתחלק על עוגה הרבה יותר גדולה כי גם הפרטיים ייכנסו, והאמהות יחזרו הביתה, וזה משהו שבו אנחנו צריכים את העזרה שלך ואני יודעת שיש לך כחח בממשלה, לכן אני פונה אלייך. כדי שלא נעשה רגרסיה ונחזור אחורה.

כל דבר בעתו, עוד מעט אסיים למנות את הדברים הנפלאים שהתקדמו. צריך לברך באמת את חברת הכנסת חוטובלי שהובילה את המהלך הזה והגיעה להישגים ניכרים.

צריך לציין את תוספת השכר לאמהות עובדות שיש להן ילדים עד גיל חמש.

מס הכנסה שלילי יסייע בעיקר לנשים כי לצערינו מרביתן הן אלה שמשתכרות בשכר הזה אבל זה ייתן להן עלייה משמעותית שתוכל לעודד אותן לצאת לעבודה.

וכמובן הבשורה שהיא מאד משמחת והיא העלאת שכר המינימום שגם כן יסייע לנשים רבות להשתלב במקומות התעסוקה.

בפן של הבריאות, בפעם הראשונה כעבור שנים יש בישראל הקפאת ביציות עבור נשים וגם תרומת ביציות לנשים והנשים יכולות לעשות זאת בישראל.

מה שנעשה בשנתיים האחרונות - אין ספק שמדובר בפריצת דרך מאד מאד משמעותית וכבר מחר בוועדת שרים לענייני חקיקה, יתקדם החוק שייתן את הזכויות לנשים סטודנטיות שהן בהריון, בטיפולי פוריות ובהריון בסיכון.

ואנחנו בכיוון הנכון אז להיות אופטימיות ולשם זה נועד היום הזה. תודה לכם.

אחרונת המברכים שהיא בשבילי ראשונה בין העומדות בעמדה הזו, של מזכירת הכנסת, ירדנה, את יקרה לנו מאד, ואני רוצה לומר שדמותה של מזכירת הכנסת היא דמות מאד מרכזית בחיים של חבר כנסת, אני לא יודעת עד כמה אנשים מבינים את העוצמה והכח שעומדים מאחורי התפקיד החשוב הזה, תפקיד שלראשונה בכנסת הזאת, מונתה לו אישה, אישה ראויה מאד שאנחנו כולנו מאד מעריכים ואני אשמח אם תאמרי מספר דברי ברכה ביום החשוב הזה.

תודה. גבירותיי המכובדות, אדונים נכבדים, ברוכות הבאות, ברוכים הבאים. הזמנתה של יושבת ראש הועדה חברת הכנסת ציפי חוטובלי לברך אתכם היום היא סמלית עבורי וכפי שכבר ציין יושב ראש הכנסת, כעת חיה לפני שנה הודיע לי יושב ראש הכנסת על החלטתו למנות אותי לתפקיד מזכיר הכנסת. כך, לאחר שש כהונות של גברים שכיהנו בתפקיד הפכתי לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד זה.

בשלושים וארבע השנים שאני עובדת בכנסת למדתי להכיר את הבית הזה על קולותיו ועל גווניו השונים, ובעיניי, והזכירה זאת השרה ליבנת, נקודת הציון המשמעותית בכל הנוגע לקידום מעמד האישה היא שנת 1992, כמעט לפני שני עשורים, אז הוחלט על הקמת הועדה לקידום מעמד האישה.

מתוך היותי בעבר מנהלת ועדה, הועדה לענייני ביקורת המדינה, ברור לי שסוד הצלחתה של הועדה לקידום מעמד האישה היה טמון בעובדה שעם הקמתה הוחלט -ואני מפנה מבטי אלייך, חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, שעם הקמת הועדה הוחלט ליישם בראישה מודל של רוטציה בין "ימין" ל"שמאל".

זכור לי גם שרוב חברות הכנסת ב 1992 הגיעו עם כלים לשיתוף פעולה ביניהן בכל הקשור לעבודת הועדה, מראה שלא היה נפוץ עד אז בכנסת. רובן היו קודם לכן, או בה בעת, חברות בשדולת הנשים בישראל והעתיקו את דפוס שיתוף הפעולה ביניהן למליאת הכנסת ולוועדה.

בשנים אלה נעשתה כאן בבית חקיקה רחבה ואתן הרוח החיה לעשייה מבורכת זו, מי בחזית ומי מאחורי הקלעים ואני מניחה שהיד עוד נטויה. יש עוד לעשות ובעיקר באכיפה ועל כך יש לתת את הדעת וכולנו נתגייס, אם אני גם כמזכירה, כדי לשמור על העלאת החוקים ועל ייצוג של הדוברות והדוברים כדי לשפר ולתקן את הנדרש.

כשכיהנתי כממונה על מעמד האישה בכנסת למדתי להכיר מקרוב בעיות שונות שלא תמיד אנחנו ערים להן. אני מאד גאה לציין שבכנסת, אם נבחן את הכנסת כארגון ציבורי, שעובדים בו, רוב המשרות הניהוליות הבכירות מאויישות על ידי נשים. אני רוצה לאחל ולקוות שבעתיד מינוי של אישה נוספת לתפקיד מזכירת הכנסת לא ייתפס כמינוי שיעסקו בו בהיבט המגדרי. אני מבקשת להגיד מילות תודה ברשותך, גבירתי יושבת הראש, למנהלת הועדה, הגברת דלית אזולאי, שאירגנה את היום הזה ונבצר ממנה להשתתף בו בשל מחלתה ואנחנו נשלח לה החלמה מהירה וליד ימינה, אריאלה אהרון, שתפסה את הפיקוד. יום פורה ומוצלח ועוד הרבה ימים טובים של עשייה למען קידום מעמד האישה בישראל. תודה רבה.

אנחנו נעשה עכשיו שינוי במקומות.

אנחנו מתחילים כרגע פאנל. שבו במקומות, חברות הפאנל.

אני שמחה להתחיל את החלק השני של הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה. החלק השני יעסוק בתרומתן של חברות הכנסת בעבר ובמבט לעתיד לגבי האתגרים של הועדה הזו, הועדה לקידום מעמד האישה. האירוע הזה כולו הוא בהשראת ספר שמונח כאן, ספר על חברות הכנסת, נמצא אתנו מחבר הספר ונמצא כאן מיגוון מאד מעניין של חברות כנסת מן העבר ומן ההווה, שכיהנו במיגוון רחב של מפלגות.

אני רוצה להציג את חברות הכנסת שהגיעו לכאן. לימיני יושבת גאולה כהן, גאולה באמת הפכה להיות אולי סמל, סמל של לוחמת, ממש כמו הספר שלך, סמל של מי שנאבקה במשך שנים על ארץ ישראל, נאבקה במשך שנים למען עולים חדשים וקליטת עלייה, היתה בעצם מעמודי- התווך של המנהיגות הנשית במדינת ישראל לאורך השנים וכיהנה מן הכנסת השמינית עד לכנסת השתים-עשרה.

לימינה יושבת חברת הכנסת לשעבר יעל דיין, יעל דיין היתה אולי במובן הזה דמות שמאד מזכירה לי את המפעל החשוב הזה של פעילות ציבורית בתחומי עשייה מדיניים לצד פעילות בנושאים של זכויות נשים ויעל היום הגיעה אלינו מתל אביב, שהיא חברה במועצת העיר וגם את, יעל, היית סמל למאבק למען זכויות נשים לאורך השנים.

נמצאת אתנו מלי פולישוק, מלי כיהנה במפלגת "שינוי" בין השנים 2003-2006 וגם תרומתה לענייני נשים היא מאד משמעותית וגם על זה נדבר ונמצאות אתי גם חברות כנסת שמכהנות בכנסת הנוכחית, לשמאלי השרה לקליטת עלייה, חברת הכנסת סופה לנדבר, מ"ישראל ביתנו", חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חברת כנסת יהירה, נמרצת עם אג'נדה פוליטית מאד ברורה שהגיעה כדי לפעול בעיקר למען נושאים של נוער בסיכון וחברת הכנסת עינת וילף ממפלגת "עצמאות", גם היא פעילה פוליטית הרבה מאד שנים, נבחרה למפלגת העבודה, היום מפלגת "עצמאות" וגם את הגעת עם תפיסה פוליטית מאד מעוצבת כשהגעת לכנסת.

אני רוצה להתחיל דוקא מצד ימין שלי ולשאול שאלה אחת בסיסית שהיא נוגעת, כך נראה לי, לכל אישה שמגיעה למקום הזה: כשאישה מגיעה למקום הזה היא לא מגיעה כאישה, היא מגיעה כדמות פוליטית שיש לה תפיסת עולם מגובשת בהרבה מאד תחומים, ועד כמה באמת נראה לכן שנשים בהגדרה חייבות להתעסק בסוגיות נשיות, אולי יותר נכון שנשים יעצבו וישפיעו, יעצבו את סדר היום במדינת ישראל, בלי שהנושא המגדרי יעמוד לנגד עיניהן, השאלה אמנם פרובוקטיבית אבל אני רוצה לשמוע מכן, דווקא כמי שפעלו בשני התחומים, איך אתן רואות את האיזון הזה בין תפיסת עולם שמנסים לקדם לבין העובדה שאישה במקום הזה נתפסת כאישה שצריכה לקדם ענייני נשים.

קודם כל שלום, ותודה על ההזמנה. שלום לכן, שמחתי לראות כל כך הרבה נשים, שאת חלקן אני מכירה וחלקן לא ולשאלה שלך:

לא, אני חושבת שאני באתי לפעילות בכנסת והתחלתי לפעול במישור הפוליטי לא כאישה ולא לבעיות מגדריות בכלל ואני חושבת שזה חשוב, צריך לעשות את זה, וגם גבר לפעמים צריך לעשות את זה, ונדמה לי שגדעון סער הוא אחד האנשים שכן עושים את זה, וזה חשוב, כמובן, בתוך המכלול אבל, קודם כל היא בן אדם, קודם כל היא גם יצור פוליטי ולא במקרה בחרנו את שרה כפוליטיקאית הראשונה, "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה" אמר אלהים לאברהם ומאז ועד היום, בעיניי, היא הפוליטיקאית הראשונה, עם התכונות שדרושות לפוליטיקאי. למה שאלתי אם אוכל לומר דברים נוספים, כי אני היום בת שמונים וחמש וזאת הזדמנות אולי בין האחרונות או האחרונה שאני יכולה להיפגש עם נשים שיכולות - - -

עד מאה ועשרים.

שאני יכולה להיפגש גם אולי להרוויח משהו מהענין, לא רק לתת אלא לבקש מספר דברים כי אני חושבת שנשים שהיום יכולות להשפיע על החקיקה, יכולות לעשות את זה אז כמובן, הדברים שלי לא יהיו אלא מתוך מצבור השנים והדברים שעשיתי. אני "אזרוק" כל מיני תובנות וכל מיני רעיונות ואתן תוכלו לקבל, לא לקבל, זה עניינכן, אבל ככה אני ארגיש שאני אמרתי את שלי. הנשים היום חשובות בעיניי מאד וחשובות בעיניי מאד בזכות תפקידן בכנסת.

ראשית, אני לא אוהבת את השם הזה, יום האישה הבינלאומי, אני לא יודעת מה זה אישה בינלאומית, ונכון שהיום הוא הבינלאומי אבל רק לאחרונה עסקתי באישה שהיתה למעשה הכי לאומית בהיותה בינלאומית, וזאת דונה גרציה, אם שמעתן עליה ואם לא אז מאד מאד כדאי לכל אחת מכן, ללמוד עליה. גם על שקנתה אדמה בטבריה, כמו שאת אומרת, וגם ללמוד את הצד הציוני שלה, מנהיגה בחסד עליון, שאתן יכולות ללמוד את תולדותיה וללמוד ממנה המון המון המון, גם על עשייה של נשים וגם על עשייה מנהיגותית וכו'.

נתבקשתי פה לדבר על השאלה באיזו מידה אישה השפיע על סדר היום הלאומי אז אני יכולה לשבת ולמנות כל אחת, יעל, לצדי, ואם היו פה אורה נמיר ושולמית אלוני ולכל אחת מהן יש רשימה מה היא עשתה והן עשו אז אני רק אמנה ולא אכנס לפרטים: הקמתי את הלובי הראשון למען שחרור פולארד ואמנם, זה לא מוזכר אבל זה לא חשוב, פעלנו יחד עם עדנה סולודר מן "המערך", עסקתי הרבה מאד בעליית יהדות מברית המועצות, עסקתי בהעלאת יהודי אתיופיה ושיניתי כמה דברים בַּסדר והייתי באתיופיה לפני "מבצע שלמה" ואני חושבת שהשפעתי קצת גם על הנושא של "מבצע שלמה" וכמובן, "גוש אמונים" וכל ההתנחלויות וכל הנושא הזה של ישוב הארץ וכמובן לחמתי ככל שיכולתי נגד הסכמי קמפ דייויד, לא הצלחתי לצערי הרב ואנחנו "אוכלים אותה" אבל זה לא הנושא. עשיתי כל מיני דברים כאלה אבל אין אף חוק בנושא הנשי על שמי.

האם היית עושה את הדברים אחרת היום?

לא. בגלל הסכמי קמפ דייויד? הייתי עושה יותר. אני חושבת שהם הולידו את המדינה הפלשתינאית ואני לא רוצה להיכנס היום לנושא הזה. אמרתי את זה מפני שאין אף חוק או הצעה לסדר אחת בנושא הנשי על שמי ולא מפני שלא רציתי אלא מפני שתמיד חשבתי שיש משהו יותר חשוב אני חושבת שלצורך קידום, אם קוראים לזה "ועדה לקידום מעמד האישה" אז יש לקרוא לזה "האישה בוועדה לקידום העם שלה", כי כל הנושא של 'בינו לבינה', בשבילי, ואני יודעת שיש עוד נשים כאלו, הוא היה הרבה יותר רחב, זה לא רק 'בינו לבינה' אלא זה בינה לבין העם שלה, בינה לבין החברה, בינה לבין אלוהיה, בינה לבין העם שלה, העם שבארץ, והאחים שלה בחו"ל, זה ה"בינה לבין" ובמידה שזה מוגבל, רק ל'בינו לבינה' לדעתי זה גם לא 'בינו לבינה'. ואני לא רוצה להרחיב על זה.

מאד מאד הייתי רוצה לדבר על כך שבתחילת הציונות והחלוציות הנשים היו הראשונות שעמדו בשורה הראשונה של המסה החלוצית, כמו שהיום גם ב"גוש אמונים". בלי הנשים אני לא רואה שום התנחלויות, שום התנחלות אחת אפילו. האישה, עם הילדים שלה ועם הכל, היא זו שעומדת בשורה הראשונה ולכן, אנחנו צריכים לראות את זה גם בחזית המלחמה של הנשים וזה גם זכויות האישה כי לדעתי הייחוד של האישה לאורך כל תולדות העם היהודי, עד היום, משרה אמנו שהזכרתי אותה ועד אסתר, שהיום אנחנו חוגגים את החג שעל שמה, ודונה גרציה ואחרות, זה לא שהן היו רק לוחמות אלא שהן היו רק דיפלומטיות, פוליטיקאיות בכישורים שלהן וכו' וכו' אלא שהן, ברגעי הכרעה היסטוריים ידעו לאן לפנות, בצמתים של הכרעה היסטורית הן תמיד ידעו לאן ובצמתים של משברים לכאן או לכאן, הן ידעו במה לבחור, לאורך כל הדרך.

מספרים שכשהוקמה "גוש אמונים" היה כינוס של גברים ונשים ובמסגרתו נשא דברים הרב צבי יהודה קוק זצ"ל והוא הסתכל ואמר: איפה הנשים? אז אמרו לו: הנשים כאן, הנשים יושבות מאחור, זה המקום שהוקצה להן בחלוקה אז הוא אמר שוב, איפה הנשים? וחזר על השאלה הזאת מספר פעמים עד שהם הבינו שהמיקום של הנשים הוא כנראה לא נכון, שינו את הסדר והנשים עברו לחזית והוא אמר: אין מהפכה שמתחילה ללא נשים אז זאת הנקודה.

האמת היא שאם אתן תלכו להיסטוריה ותחפשו, אז תמצאו שרואים את האישה. אגב, אני למשל מחפשת, אחרי שעסקתי הרבה בדונה גרציה והבאתי אותה לבית הנשיא ואת היית וזה היה ממש חגיגה לאוזן, לעיניים, ללב ולמוח אז, אני למשל, מחפשת עכשיו את הסיפור על דהייא אל כהינה, שהיתה במאה ה-17, במאה השביעית, בתקופה של מוחמד באלג'יריה והיתה ראש של שבט יהודי ברברי, שאז כולם היו ברברים, גם יהודים והיא היתה ראש המפקדה או ראש הצבא ונלחמה נגד הצבא שמוחמד שלח אז, והיא נפלה בקרב. היא היתה "טיפוס", אין הרבה פרטים עליה אבל זה ממש ממש חלום שלי, למצוא עוד פרט ועוד פרט על האישה הזאת, אל כהינה, כהינה זו כוהנת.

היום את גואלת דמויות נשיות מההיסטוריה שלא קיבלו את המקום המגיע להן.

ותמצאו אותן, תמצאו אותן אם תחפשו. מה שהייתי רוצה לבקש ולראות שאולי אולי אני אזיז משהו, הייתי נורא מבקשת אם מדברים על נשים, להפוך את היום של רחל אמנו ליום האם בישראל, רחל אמנו, מה יש לנו יותר מזה?

אישה יפה ואהובה ועקרה שכרגיל ילדה בסוף, שהפכה להיות זו שעד היום ברגע זה כשאנחנו יושבות פה, יושבת למרגלות כסאו של הקב"ה ובוכה ומבקשת על עמה וכו' וכו'. רחל אמנו זו דמות אדירה גם בספרות וגם באמנות, בואו נהפוך אותה ליום האם היהודיה, מתאים לה, מתאים לנו.

דבר שני, דבר שהוא באמת יכול לעורר הרבה מאד התנגדויות פה ושם ונדמה לי שאת הזכרת את זה, ידידתי, אני חושבת שאת, מדברים הרבה על כבוד האישה וכבוד האישה אבל לדעתי כבוד האישה הוא מאד מאד מושפל בטלויזיה ובתכניות רדיו למיניהן ואסור לנו להרשות את זה. ואת יכולה להיות מתקדמת כמה שאת רוצה אבל כשאת חשופה כל כך אז, אומר כך, בעצם, מתי נולד הילד הראשון? רק כשכיסו את הערווה, רק כשהיה עלה התאנה, או אז נולד הילד הראשון. לפני כן הם הלכו 'ככה' ולא התחשק להם אבל כשהכל היה מכוסה אז נולד הילד הראשון ואני אומרת את זה בצורה מאד סמלית כדי לומר כמה זה חשוב שהעשייה, היצירה של האישה תהיה הרבה יותר מלאה ויותר משמעותית כשהדברים האלה לא יהיו. מה זה חשוף? מילה גסה כזאת בטלויזיה? היא לבשה תלבושת כזאת, היא היתה חשופה עם כל החזה שלה בחוץ. כל הדברים האלה, כל כך חשובים גם למתקדמות ביותר, אין לזה שום שייכות לדת כזאת או דת אחרת, סתם לתרבות, וכמו שאני אומרת התרבות התחילה דווקא בכיסוי ולא בגילוי אז לדעתי אם אתן יכולות לעשות, ליזום, נכון, עוד, עוד כמה גרושים למשכורת זה חשוב ועוד כמה תפקידים יותר למעלה וכו', הכל זה חשוב אבל אם האישה, אם מה שעושה את הנשיות שלה ייפגע, אז כל הדברים האלה הם פחות חשובים ורציתי עוד הרבה דברים להגיד אבל אני רוצה להגיד לכן תודה ותודה לך על ההזדמנות וסליחה שגזלתי קצת יותר מדי זמן.

לא, תודה רבה.

אנחנו מוקירות כל כך את הפעילות שלכן לאורך השנים שבשבילנו כל מילה שאתן אומרות כאן היא חשובה ומשמעותית. לפני שאעביר את רשות הדיבור ליעל דיין אני אולי אעשה איזון מן הצד הזה של המפה, מן הצד הנוכחי, השרה סופה לנדבר, טוב שבאת. גם לך יש פעילות ארוכת שנים, גם בנושא של קליטת עלייה, התחלת במפלגת "העבודה", ב"ישראל ביתנו" - - -

היום אני במקום הנכון.

אמרי לנו כמה מלים בהקשר האתגרים שאת רואה לקידום מעמד האישה.

אני קודם כל רוצה להגיד לכל אישה, זאת שנמצאת כאן וזאת שלא נמצאת כאן, לכל אישה במדינת ישראל, חג שמח! זה יום חג ולא ציון של דרך, זה קודם כל חג של אישה. אמנם אני לא חושבת שצריך לציין יום הזה במיוחד רק ביום אחד של שנה, בגלל שמגיע לכל אחת מאתנו הרבה יותר, מגיע לכל אחת מאתנו, בכל יום בלוח של השנה, להיות אישה ולהרגיש שאנחנו שייכות למין היפה הזה.

קודם כל אנחנו כל יום שותפות לפעילות. בדרך כלל שלחו אותנו למטבח וגם את זה אנחנו יכולות לעשות מהר מאד וטוב מאד, כל אחת מאתנו נמצאת בחינוך ילדים, כמעט כל אחת מאתנו, בכל יום של שנה אנחנו גם בנקיון וגם בטיפולים וגם בכל דבר שהיה מתמיד בעולמה של אישה אבל, בטוחה אני שלנו יש זכות לחגוג את היום הזה כמעט כל יום בשנה וזה מגיע לכל אישה, גם פרחים, כמו ששם, במקום בו נולדנו, כן, מרינה? נולדתי בלנינגרד ואני רוצה להגיד שאצלנו ברוסיה היו חוגגים את היום הזה עם המון אהבה, עם המון הערכה, עם המון פרחים ופינוקים ולכל אישה מגיע את זה.

אני לא פמיניסטית אבל אני אוהבת לעשות מזה פראפרזה ולומר אני שוביניסטית, מן המילה "שווה", ואני חושבת שיש שוויון וחייב להיות שוויון בין גבר ואישה, המשרד לקליטת עליה אימץ את הפראפרזה וכתבו כך על חוברת שהוצאנו ליום הזה, להיות שווה זה שווה לכולנו, ביום הזה אני מאחלת לכולנו ברכות. אני נזכרת בימים שהיו ואני צריכה להגיד לחברות הכנסת ולשׂרות בממשלות שלפנינו, תודה רבה! גם את, גאולה, גם את, נאוה, גם יעל דיין וכל אחת, יש לה פינה בפוליטיקה הישראלית, יש לה פינה בלב. לגאולה ולנאוה אני רוצה להגיד שלי יש פינה עבורכן על המאבק שהובלתם למען עולים ממדינות חבר העמים ואני היום, בתור שרה לקליטת עלייה, רוצה להגיד תודה מקרב לב. בגלל שמה שאתן עשיתן, אתן הייתן אור שהרים את מסך הברזל ומאחורי המסך הזה היו מליון איש שהגיעו למדינת ישראל, המליון ששינו את מדינת ישראל והפכו להיות מנוף לכלכלה, לפיתוח של המדינה ותודה על כך. אתן פשוט נשארתן בלב, גם את יעל, אצל כל אחד שהיה לפנינו, היתה איזושהי פינה, היתה משמעות, היה משהו בדרך שהובלתן ואתן הייתן שותפות למאבק שבעצם פתח דרך גם עבורנו ויכול להיות שהיום בכנסת ישראל, נמצאות כל כך הרבה חברות כנסת, אמנם לא מספיק, אבל יותר מכל הכנסות שהיו לפנינו, גם בזכותן. אני רוצה להגיד שאתן עשיתן את זה ותודה רבה מקרב לב.

ועוד אני נזכרת, שבטרם הייתי חברת כנסת, דגלתי בשוויון ומניעת אפליה ואני שמחה במהלכים שקרו במשך השנים, שכנסת ישראל תיקנה חוקים נגד אפליה של נשים. נשים בכנסת ישראל - יש לנו פריבילגיה שרוב חברות הכנסת לקחו על עצמן חקיקות שגברים לא לקחו בידיים ואלו חקיקות חברתיות, חקיקה למען החברה, לשינויים שבעצם קרו במשך שנים לפחות מאז שאני עליתי ארצה וזה קרה בשנת שבעים ותשע. אנחנו כולנו תמכנו וממשיכים לתמוך בשוויון זכויות, בשיפור תנאים בעבודה, בהגנה על אישה במקום העבודה, מתן מעמד, ייצוג בדירקטוריונים, בכל החוקים שעברו ובכל החוקים שנשארו בגדר של יוזמות.

אבל אני רוצה להגיד שגברים במדינת ישראל תמיד היו מאמינים ויכול להיות שחלק עדיין מאמינים שהמקום של אישה הוא במטבח, ואני רוצה להגיד שהחברות הכנסת לפניי ואחריי הוכיחו, וכל הנשים שנמצאות כאן, שהמקום של האישה לא רק במטבח אבל, במטבח אנחנו טובות מאד.
ביום הזה אני רוצה להגיד, נכון הדרך שהיתה לפנינו ותהיה אחרינו היא דרך לא פשוטה ובעצם לכולנו יש זכות להמשיך במאבק לגיטימי למען האישה אבל ביום הזה אנחנו כולנו צריכים לזכור שקודם כל אישה זאת אישה ולאישה במדינת ישראל מגיע הכל, מגיע חיבוק, מגיעה הערצה, מגיעה התקדמות ואנחנו נמשיך במאבקים.

אני אמשיך במאבקים שלי, בקליטת עלייה, כי מכל התפקידים שהייתי בהם קליטת עלייה זו הדרך שלי. אני נלחמתי עבור עולים שהגיעו למדינת ישראל, אני ממשיכה ואתם יודעים מה, אני רוצה להגיד שאישה בקליטת עליה, מצליחה הרבה יותר מגבר ואתם יודעים למה? אחת מהעולות אמרה לי: את יודעת, סופה, למה אני הצלחתי? אמרתי: למה הצלחת? היא אמרה: אני הסתכלתי על אלו שהצליחו והיתה לי דוגמה טובה שגם אני חייבת". וכאשר אני הגעתי בעלי היה צריך להתפנק, היה צריך להיזכר במה שהיה במדינה לפני העלייה, על התפקיד שלו, על מה שהיה לו בחיים, על השאלה לאן הוא הגיע ואני? לא היה לי זמן להתפנק, אני הייתי צריכה להיכנס למאבק בעד ילדים, בעד התקדמות של משפחה ואני תפסתי את המקום בחברה הישראלית.

אני ביום הזה רוצה לאחל לכל אישה להיות חזקה, להיות מיוחדת, בגלל שכל אישה היא מיוחדת, להמשיך להיות מיוחדת ולכל אישה אני רוצה לאחל משהו נשי פרטי, כדי שביום הזה כל אישה, שיהיה לה משהו כזה, חם, חיבוק חם, משהו שיהפוך עבורה לסימן בדרך, ומשהו אישי מאד, ביום הזה מגיע לכל אישה המשך של חיבוקים, הערכה ואהבה, לכל אישה מגיע את זה. תודה רבה.

אני רוצה לומר שיש כאן הרבה מאד רצון להתרפק על החגיגיות אבל אני באמת רוצה לשמוע לגבי הועדה הזאת, שהיא ועדה שאמורה לקדם דברים באופן מעשי ונמצאות אתנו כאן חברות הכנסת שרוצות לקדם דברים באופן מעשי, אז הייתי רוצה מאד לשמוע מחברת הכנסת לשעבר יעל דיין, איפה את רואה את האתגרים הבאים של הועדה לקידום מעמד האישה, מתוך ההיכרות שלך עם התחום הזה של המאבק למען זכויות נשים?

קודם כל תודה, תודה על הנוכחות, תודה על ההזמנה.

תודה שהגעת. מאד מעריכים ואני יודעת שאת בין הרבה מאד דברים.

אנחנו מלאי אירועים בעיריה בתל אביב לרגל היום הזה ואני יודעת שכבר הפכנו אותו לשבוע ואתמול היו אירועים ומחר יהיו אבל, מנסים איכשהו להתכנס גם הנה. בחיבוקים אני הייתי רוצה קודם כל לחבק את ההפגנה עם גברים ונשים שבחוץ, העובדים ובעיקר העובדות הסוציאליות, מדברים על מלחמות צודקות, אני לא יודעת אם יש מלחמות צודקות אבל יש האמא של האמא של השביתות הצודקות והיא השביתה של העובדות והעובדים הסוציאליים, והיא מתרחשת ברגע זה ואני חושבת שביום האישה, כמו שאנחנו חייבים לזכור את הגברים ואת הנשים ואת כל המקצועות ואת כל המינים, אז זה מדליק מולנו אור אדום, וגם אור ירוק של תקוה מסויימת שהשביתה הזאת תשיג את מטרותיה וגם זרקור על המושג שאולי נשכח, שהוא המושג הפשוט של צדק והשאלה היא למי לא נעשה צדק בחברה הישראלית?

הועדה, במונחים אולי אבסטרקטיים, כי אני יכולה להגיש רשימה של חוקים ורשימה של דברים שצריך לעשות אבל ב"גדול", יש חוסר צדק, אני לא קוראת לזה אפליה אלא חוסר צדק, במעמדה של האישה באי- השוויון, באפליה, האישה היהודיה והאישה הערביה והאישה הדרוזית והאישה הבדואית עוד יותר, ביחס לכל מקופחת יש מישהי שמקופחת יותר, והחד הורית והאישה החולה והאישה הנכה, בכל התחומים ובראש ובראשונה האישה העובדת, זאת אומרת, הקיפוח ואי השוויון זה האתגר שלנו. אנחנו מדברים על שוויון, אנחנו כל כך רחוקים, אנחנו לא מתקדמים בעולם, זו טעות לחשוב שאנחנו בין הארצות המפותחות בנושאי מעמד האישה - ממש לא, אפילו כשמדובר על העולם השלישי במובן הכללי, בדרום אמריקה ובאסיה וכן הלאה, בבקשה תבדקו וכאן יש לנו מחקר של מרכז המידע, אבל בהקשה קלה על המקלדת אנחנו מקבלים נתונים שגורמים לנו להשפיל מבט, ולהשפיל מבט זה לא להימנע מלהסתכל קדימה אלא להתבייש במידה מסויימת במה שיש.

אני לא מדלגת על ההישגים, לא מדלגת על ההישגים, זה לא משנה לי אם זה מתנחלות או שזה סבתא שלי מנהלל שסללה את כביש נצרת-חיפה, או אמא שלי, את ילדה לידה, גאולה, אמא שלי היתה אתמול בת תשעים וארבע אז יש לך עוד דרך ארוכה והיא פעילה, היא מופיעה היום בנושא מעמד האישה, תחת הכותרת "אני לא פמיניסטית", היא ככה משתעשעת באמירה הזו. ברשפון או במקום אחר שהיא נוהגת אליו, אז אני מציעה ביום הזה, מלבד החיבוקים והפרחים, לא קיבלתי פרח, קיבלתי באיחור, באמת להסתכל קדימה.

ואני רוצה דוקא לענות על שאלה המקורית שלך. אני נכנסתי לפוליטיקה ב 92', היו אז פריימריס ב"עבודה" והיו נשים שבפירוש הצהירו לבוחרים: "אני לא רוצה להיכנס על ticket פמיניסטי", מן הצהרה כזו שהיא מאד צדקנית, היא אומרת: "אני אסדר לכם את הכלכלה ואת הצבא ואת כל הדברים, אל תחשבו שאני אעסוק רק בענייני נשים", כאשר ענייני נשים נתפס בערך כמשהו בין וסת לחיתולים חד פעמיים זאת אומרת, ענייני נשים. אני רוצה לומר שביודעין, אני רצתי לכנסת וכל אחת עשרה השנים שאני בכנסת ה ticket שלי היה ticket של זכויות אדם שבתוכו, אולי במעמד הראשון, לפני מיעוטים, לפני גזע והשאר, עומד הענין של זכויות הנשים, שהן יותר ממחצית האוכלוסיה, שהן יותר מקופחות ויש עלינו אזיקים שעד היום הם על ידינו, חלקם אפשר לפרק בחקיקה וחלקם צריך לפרק בחינוך, ובכל הארגונים ומהשטח ומכל הכיוונים. אבל מעולם לא חשבתי שניתן להפריד בין היותי אישה לבין היותי לוחמת לזכויות אדם או לשלום. אני הולכת רחוק, אני רוצה לומר שתפיסה של סוציאל-דמוקרטיה ושל פלורליזם ושל דמוקרטיה, לא יכולה להיות חסרה את מה שנקרא ה ticketהנשי, אני לא יכולה להיאבק על שום דבר שהוא בתחום האנושי של זכויות אדם, זה לא משנה אם זה עולים חדשים או אם זה מיעוטים או אם זה אנשים עם מוגבלות, מבלי להיות באותו הזמן פלורליסטית ודמוקרטית. ב 92' חצינו קוים פוליטיים אבל הקווים האלה לא נחצו עד הסוף כי הלויאליות של אישה חברת כנסת לשולחיה, לבוחריה, למפלגתה, למוסדות של מפלגתה ולדין התנועה, תמיד גברו על מה שנקרא ה ticket הנשי וככה הגענו לשינויים שלא היו מופלגים.

והיום חשוב להזכיר את ההבדל בין תפיסת האישה כקרבן, זה נושא, ציפי, ליום המאבק באלימות כלפי נשים, ותפיסת האישה - - -

אנחנו נמצאים ביום שבו נרצחה אישה והדבר הזה לצערי מלווה אותנו - - -

נרצחה אישה בתל אביב, בתחנה המרכזית הישנה

שתי נשים נרצחו על ידי בני זוגן בשבוע שעבר והיום הרצח הזה, וכל הזמן נעים במעגלים שבין - -

נכון אבל הפרדה אני עשיתי, ועשיתי את זה גם בפועל בכנסת, שכן היתה לי הסכמה עם יושב הראש, לצערי הסכמה מצערת, שביום שבו נרצחת אישה -ואם זה סוף שבוע אז ביום שני, אני מקבלת דקה או שתי דקות במליאה כדי לציין את זה, לא משנה מה היה על סדר היום, קודם לדברים אחרים ובשתי מלים לתעד את הנסיבות. אני חושבת שההפרדה הזו בין האישה כקרבן והאישה כשווה, כזכאית לשוויון, כזכאית לסגור את פערי השכר האיומים שנמצאים כאן, לא רק אצל העובדים הסוציאליים, כזכאית לכל התנאים הטובים ביותר בעבודה, גם כאם אבל גם בתקופה שהיא לא בתקופת הפריון, ההפרדה הזו היא חשובה. ואוסיף בהקשר של תקופת הפריון, אנחנו הרבה שנים הסתכלנו על האישה כעל רחם, השנים שבהן היא היתה פוריה זיכו אותה במיטב הזכויות, אפילו נשים חד הוריות, לא רק בתא המשפחתי, חופשות למשל וכל החוקים שנוגעים להקלות בזמן הריון ואחרי ההריון והנקה, זאת אומרת האישה כמייצרת דור ומקיימת "פרו ורבו" היתה במרכז, היינו צריכים להעלות על פני השטח - - -

יש לזה מקום בוועדה הזאת, הועדה הזאת כן רואה את הנושא הזה של משפחה כנושא מרכזי מאד בהוויה שלה, כי בסופו של דבר אי אפשר לנתק את העובדה שנשים מתחילות לייצר את הפער הזה בינן לבין הגברים בתקופה שבה הן הופכות להיות בעלות משפחה. השאלה אם החברה שלנו רואה את הנושא של המשפחה כנושא נשי או כנושא חברתי?

אני לא רואה את זה כנושא שהוא שונה מנושא חברתיים אחרים אבל הנקודה שאישה זכאית לכל גם בלי שהיא תהיה חלק מתא משפחתי. היא יכולה להיות אישה לסבית ויכולה להיות אישה שהיא בוחרת באמהות ואישה שהיא הרה עם הפריית מבחנה ותורמת זה בכלל לא משנה לי, מוכרחה להיות הפרדה, אנחנו לא אוונגליסטים והענין הזה של המשפחה וערכי המשפחה זה חשוב וזה נלמד וזה חשוב במערכת החינוך אבל, זה לא קודם לפרט, זה לא קודם לאישה כשווה, היא צריכה להיות קודם כל שווה ושוות הזדמנויות ואחר כך נטפל בכל המסגרות, במסגרת העבודה ובמסגרת המשפחה ובהיותה קשישה או גימלאית, עם המחלות הנילוות לזה, הרי לא הכירו לא באנורקסיה ולא באוסתיאופורוזיס, שהם שני קצוות של גילאים, לא הכירו בהן כמחלות, אז אני אומרת, הענין הזה של להסתכל על האישה כבן אדם וכאל רוב, ולהבטיח את השוויון שלה הוא לא נגמר והוא בקידום וברכותי לכל מי שקדמו לי.

אני מציעה שלא תהיה לעולם חברת כנסת שתשמוט או שתגיד בתפקיד, שהיא לא עוסקת בענייני נשים. הבוחרות שלנו – אני רוצה שהן תהיינה נשים, אני רוצה שנשים לא תבחורנה ברשימה שאין בה נשים, זה דבר קשה ואולי לא נגיע אליו אבל, כשאני רצה במסגרת מפלגה אני פונה לבוחרות ונוסף לזה שאני פונה לבוחריי.

בנושא הפוליטי ללא ספק אני לא יכולה להפריד, אני לא יכולה לתפוס את האישה כשווה ולא את העם הפלשתיני כשווה. אישה יהודיה לא שווה יותר מאישה ערביה או מאישה פלשתינית. אנחנו נמצאים במסגרת עולמית שבה הנושא הזה של קידום ושל שוויון הוא מובן מאליו מבחינת זכויות העמים.

האם את רואה את הנושא המדיני חלק מ - - -

כחלק, אני לא יכולה לקדם נשים ולהגיד: בסדר, אלו שתחת כיבוש יש להן פחות זכויות כי אנחנו עליונות עליהן או עליונים עליהם.

אני רוצה לסיים כי אני יודעת שכולנו גזלנו יותר זמן בסבב הזה ואני רוצה לומר שב 92', הכנסנו את המהפיכה הפמיניסטית -גם אם אמא שלי אומרת בהתחנחנות "אני לא פמיניסטית", הכנסנו אותה אל הבמה, כשם שעוד נושאים כמו הקהילה ההומולסבית נכנסו, אבל הכנסנו אותה על הבמה.

אני רוצה להוסיף ולומר שכשנכנסנו ב 92' היו כבר שולה אלוני, היתה תמר גוז'נסקי, נכנסתי אני מ"העבודה" כפמיניסטית מוצהרת, בוגרת השדולה וכן הלאה, ובוגרת הככרות בנושאים הפוליטיים, ובאותו הזמן נכנסו גם נעמי בלומנטל ולימור מ"הליכוד" מתוך ידיעה שהמספר בליכוד –אם לא יהיה שריוּן, הוא חייב לעלות והגיע והיה בקו עלייה, ויצרנו לא רק את הוועדה לקידום מעמד האישה, אלא היינו גם בעוד ועדות, אני הייתי כל השנים בועדת חוץ ובטחון, הייתי כל השנים בוועדת חוקה חוק ומשפט, דאגתי להעביר לוועדה שלי, לקידום מעמד האישה, חקיקה ראשית, נכבדת, בשיתוף לפעמים עם ועדת חוץ ובטחון בנושאי נשים בצה"ל אבל, הקבוצה הזו שינתה את המפה, שינתה את המפה כי אמרנו: מה שהיה לא יהיה.

את בעצם מדברת על שיתוף פעולה בין חברות כנסת, מכל גווני הקשת הפוליטית.

אני רוצה להגיד איפה זה נשבר, זה נשבר בשני מקומות: זה נשבר כמובן בנושא הפוליטי, שזה טרור- - -

אבל זה הגיוני שזה יישבר שם.

אני מצפה לזה, זה גוף פוליטי, המפלגות יש להן 'אני מאמין' פוליטי. ניסינו לשבור את זה בדברים שקשורים באישה כקרבן והצלחנו. כל מה שקשור למרות שעלה חבר כנסת ואמר: אז מה אם היא חוטפת סטירה מדי פעם, מגיע לה, והיה חבר כנסת אחר על חוק איסור הטרדה מינית שעלה ואמר: יעל דיין רוצחת את הפוליטיקה, את הרומנטיקה ואת החיזור והצביע נגד, היו שני גברים שהצביעו נגד.

באמת רצחת במידה מסויימת.

רצחתי במידה מסויימת, אני נושאת באשמה, אני מוכנה להתחרות בבית משפט, אני לא רוצה כאן להיכנס לתחום של האלימות אבל, אם נבדוק, מי הולך לבית משפט עבור כל מיני דברים, ואולי רצחתי משהו אבל לא עמדתי לדין אלא כנתקפת בענין של התה בחברון.

אני רוצה לומר שכל הדברים האלה נתקלים בקיר אחד, הקיר הראשי היה ענין של שמירת דינים. ולא משנה אם מדובר על נישואין אזרחיים או על הפלות בבחירה, ביטול סעיף 5 לחוק ההפלות, או על פונדקאות או על כל נושא של דיני אישות, לא משנה מה היה שם החוק, בשביל חוק שוויון זכויות האישה הייתי חייבת ובחרתי, בחרתי לוותר בהרבה מקומות כדי להשיג את המירב אבל, הכניסו בו סעיף שמירת דינים וכל החקיקה, לא משנה, גם איסור מניעת הטרדה מינית, מניעת הטרדה מאיימת, חוק שמשנה את הגדרת האינוס, חוקים בפלילי, כל דבר באיזושהי צורה הייתי חייבת לקבל שתהיה שמירת דינים כלומר, הקטע הזה של האישה כנתונה לשלטון ההלכה לא יצלח, רבותי, חייבים לעקוף את זה, כי לא יהיה שוויון, לא יהיה שוויון, אני מוכרחה להדגיש את זה - - -

לא יצלח אם הולכים הרבה אחורנית

לא יהיה שוויון בין נשים וגברים במדינת ישראל כי האישה לא נתפסת כשווה. אין שוויון באף דת, הדת בהגדרה היא מפלה בין נשים וגברים, זה לא משנה אם זה האיסלאם או הקתוליות או היהדות.

אני חולקת- - -

אני חושבת שהפרשנות הגברית, כסוג של מונופול על הפרשנות של המקורות שלנו, זה מה שהופך אותנו למה שאמרת, כי הדת כדת, הרי אנחנו יש לנו את החלוצה הראשונה בתחום המשפט והמנהיגות, דווקא אצלנו בדת, אם אנחנו לוקחים את דבורה הנביאה, עזבי מה שגם דיברו קודם על שרה, אבל דבורה הנביאה ואמנם היום אנחנו כל כך הרבה שנים אחרי, אבל דבורה הנביאה היתה לא רק מנהיגה ושופטת בישראל אלא היתה גם מצביאה ולכן, אני חושבת שהיא הדוגמה הטובה ביותר ואגב שוויון זכויות, אפשר להזכיר את הענין של בנות צלפחד וההלכה שנקבעה על ידי משה, שנשים יירשו את אביהן ולכן, אנחנו אולי מובילות במקורות שלנו, אבל הפרשנות היא לדעתי הפוגעת והמחבלת במסורת שלנו.

אני מסכימה אתך. אני רוצה עכשיו להעביר את רשות הדיבור חברות הכנסת הצעירות שנמצאות אתנו, גם צעירות וגם מייצגות את הכנסת הזאת, כמי שמגיעה מעולם דתי, אני רק רוצה לומר משהו על מקומה של האישה בעיניי, בחברה המערבית יש הרבה מאד צביעות ביחס לנשים, מצד אחד יש רוממות של זכויות אדם ורוממות של שוויון אבל מצד שני, בנושא של כבוד האישה יש ניצול ציני של נשים בכל מה שנוגע לפרסום ובכל מה שנוגע להצגת נשים בעולם הטלויזיוני ואני חושבת שזו צביעות מערבית לומר שיש כבוד לאישה ובהרבה מובנים אני חושבת שאם היינו חוזרים לעולם הערכים הישן והטוב שלנו, לעולם ערכים שבאמת שׂם את האישה במקום שראוי לה, במקום שבו היא שׂמה ונותנת לחברה את הכישורים שלה, כאישה, כאדם, זה המקום שהייתי רוצה לראות את רוב הנשים ולכן האמירות האלה, בעיני, חוטאות לעובדה שהיהדות הביאה איתה את הקידמה בנושא נשים ומנהיגות נשים, קידמה שנמצאת תמיד בחזית של התפיסה היהודית שלנו. זה דבר שחשוב שייאמר כאן כי בעיניי יום האישה הבינלאומי הוא גם יום שמשקף את המקום של האישה כאן במדינת ישראל כמדינה יהודית ולא רק משהו בינלאומי.

חברות כנסת צעירות, הגעתן לכאן רצופות במוטיבציה והרבה מאד רצון טוב להשפיע, אני רוצה לשאול אתכן, מה הדברים המרכזיים שאתן מוצאות לנכון לעשות כאן ביחד, אנחנו כאן חברות כנסת, אנחנו צריכות לפעול בשיתוף כדי לקדם את מעמד האישה. באיזה נושאים אתן חושבות שהועדה שלנו צריכה לעשות כאתגרים לשנים הבאות בקידום מעמד האישה?

אני חייבת לומר משהו ביחס באמת לדברים שנאמרו פה על ידי חברות הכנסת הוותיקות. ראשית, באמת תודה, אתן החלוצות בתחום ובזכות הדברים שעשיתן, שאנחנו יודעים שהיו במאבק קשה והרבה פעמים גם לא מתגמל, אנחנו יכולים לשבת היום ובאמת, יעל, להגיד, ואני תיכף אגיד חוויה אישית שיכול להיות שלא תתקבל פה באהדה אבל אני מעדיפה להיות אמיתית עם הזכרונות שלי, שזה היה לא מזמן, אז אנחנו יכולות להגיד שאנחנו לא צריכות להיות בוועדה הזאת, לא חייבות להיות.

כאשר שאלו אותי איזה ועדות מן הועדות הן מעניינות בעיניי אז כמובן שמיד הציעו לי את מעמד האישה, נפגעתי "בקטנה", אני אגיד לכן למה, לא מפגיעות אלא מהענין שאנחנו עדיין שבויות, או, החברה שלנו עדיין שבויה בענין של להכניס אותנו לתוך משבצות. אבל, זו פריבילגיה שיש לנו, שאולי בלעדיכן לא היינו יכולות להרשות את זה לעצמנו.

בכל צעד ובכל שעל שאני עושה, אם זה בענין הפוליטי, אם זה בענין האישי, אם זה בענין של דוגמה לילדים שלי, אם זה בענין החברתי שבו אני עוסקת, אני חושבת שאני מייצגת נשים, אפילו כמעסיקה, כיוון שחרטתי על דגלי, לא בגלל היותן נשים אבל העובדות שלי הן שתיהן עובדות ואמהות ואמרתי שלרגע, כאשר אני אעשה ראיון עבודה, אני לא אקח את היותן אמהות כגורם מכשיל.

הקידמה גם נתנה לנו את האפשרות להרשות לעצמנו לעשות דברים נוספים ועדיין להיות גם קצת יותר עם הילדים אז באמת, בחלק מהמקרים כן אבל בחלק מהמקרים לא. אם צריך להשלים משהו, אני יכולה להבין שיש את האפשרות היום, עם הטכנולוגיה והמחשבים והאינטרנט וכד' ואפשר להשלים דברים נוספים.

יחד עם זאת, עצם הנסיון לקבע אותנו למשבצות ואני חושבת ומייחלת לעצמי, כפורצת מסגרות, כי איך שלא נהפוך את זה, לעולם סירבתי להיות באותה תדמית שרצו שאני אהיה בה, לא מוכנה לראות את עצמי במראה או בעיניים שמישהו אחר רואה אותי וזה החסם העיקרי, אנחנו צריכות לראות את עצמנו, לשים את החסמים בפני עצמנו, אז אני מגלמת בתוכי לא רק את היותי אישה אלא גם את היותי באה מהפריפרייה, בת למשפחה מרובת ילדים, מזרחית, אמא לילדים בעצמי אז גם כשנכנסתי לפוליטיקה לא אמרו: המשפטנית, או, לא אמרו: מגישת הרדיו או הטלוויזיה אלא אמרו: הדוגמנית. נכון, הייתי דוגמנית. חברים, זו היתה הכנסה לסטודנטית שצריכה ללמוד לא מעט שעות ובין היתר גם להביא ילדים בזמן הלימודים, תאמינו לי זה לא כזה קל אבל אתן בטח יודעות את זה, הענין הוא שאנחנו לא צריכות לבחור, בזכות אותן חלוצות, כי היום אנחנו יכולות להיות גם נשים וגם - - -

היום אף אחד לא יגיד עלייך שאת דוגמנית.

אני חולקת עלייך כי תמיד ימצאו אלה שיחפשו וזה בסדר, אני גם אין לי בעיה עם זה, חברים, אבל תבינו, הענין הוא שאנחנו, ואני באמת חייבת להעלות פה איזשהו נתון, דיברנו פה הרבה על מעמד האישה ועל הנתונים ועל השכר ועל משרות בכירים במשק, ישנו נתון שבהיותי מתעסקת בתחום, ובאמת בחרתי את ועדת העבודה והרווחה והבריאות והוועדה לזכויות הילד, שזה הדברים שאני חושבת שבהם היכולת ואלה באמת מעגלים במכפלות של מעגלים כי זה מגלם בתוכו גם את העתיד של המדינה שלנו, ובאמת כשאנחנו מדברים על הזדמנויות אז באמת חשוב לתת לאותם ילדים שיצאו מבתים הרוסים, או שהגיעו מבתים שאתם יודעים מה, ההורים שלהם באמת טובים אבל אין להם את היכולות לתת להם את כל ההזדמנויות שלהם ולנצל את הפוטנציאל שלהם בצורה כזו, שתניב רוח לא רק לילד מבחינה אישית אלא למדינה, אז שוויון ההזדמנויות שדובר פה קודם הוא לא רק שוויון הזדמנויות בין גברים ונשים אלא באמת בין אוכלוסיות שנקודת הפתיחה שלהן היא שונה בגלל אירועים כאלה ואחרים בחיים שלהם, או שאפילו קדמו לעצם הגיעם לעולם, אז אני רוצה לתת לכם נתון שהוא בעיניי כמסמן ביום הזה את דמות האישה כמובילה חברתית, כמובילה, כאחראית ורגישה. ואם אנחנו מסתכלים על זה אז יש מחקר חדש, באמת יצא לכבוד יום האישה כי היום, מי שלא יודע, זה יום שהוחלט בו להתרמה ארצית בכל מה שנוגע לילדים ובני נוער בסיכון, עמותת "ילדים בסיכוי", "על"ם", "על"י", "יד ביד" ו"אל סם" אז כל זה מתואם עם משרד החינוך וילדים בני נוער מתרימים למען אותם ילדים, בתי הספר יוצאים, אנחנו מבקשים גם לפתוח את הכיס ואת הלב, ואני יודעת שזה נותן הזדמנויות לאותם ילדים שהם למעלה משלוש מאות אלף ילדים אבל, הנתון לאותם ילדים מגיעים לאותם ילדים - - -

לפנימיות?

אז "ילדים בסיכוי" זה פנימיות, "יד ביד" זה ילדים שנמצאים במסגרות חוץ ביתיות, ואני חייבת להגיד משהו בתשובה, ילדים שמגיעים לפתרון של השמה חוץ ביתית אלה ילדים שהם בדרך כלל הוחלט בעניינם על ידי בית משפט או על ידי ועדת החלטה, כשבועדת החלטה ההורים מסכימים להוצאת הילדים.

אורלי, אורלי, אורלי, יש לשים את מרכז הכובד של הדיון כאן למקום הנכון. אורלי, יש לי הרבה מאד הערכה לפעילות הפרלמנטרית שלך בנושא של נוער בסיכון, אני פשוט רוצה, בגלל שישנן חברות כנסת מן העבר שטרם דיברו ואני רוצה גם לאפשר - - -

אז רק הנתון האחרון, והייתי שמחה אם היית אומרת את הדברים גם למי שהתפרצו פה אבל, אחד הדברים, כשמדובר בילדים שאנחנו גוזלים מהם את העתיד שלהם, הוא חלק מהיותי אישה, אמא, בת למשפחה מרובת ילדים אבל אחד מהנתונים הוא ש 77% מכלל המתנדבים בכל העמותות שמתעסקות בנושאים הכל כך חשובים האלה הם מתנדבות, והמתנדבות האלו מכניסות את זה לסדר היום שלהן גם בהיותן נשים עובדות, בהיותן אמהות ובהיותן עוסקות בעוד דברים של החיים, הן מוצאות באופן שיטתי את הזמן לתת מעצמן כי זה משהו מבורך ועל כן אני גאה ביום הזה להגיד שאני שייכת אליהן ושאני חלק מהן ולהצדיע לאותן נשים. הן כח חזק בחברה שלנו.

אעביר את רשות הדיבור לחברת הכנסת מֶלי פולישוק, מֶלי, את בעצם הגעת לכאן כשהכנסת עוד טריה בעינייך, את לא שייכת לעבר של הבית וכאן, באמת חשוב לי לשמוע ממך מה האתגרים שאת רואה לנגד עיניך שהועדה הזו צריכה לקדם.

הכנתי רשימה. אגיד לכם מה לעשות אבל הייתי רוצה לתת לזה כותרת "לעשור הבא". "מקרבנות למנהיגות", כך הייתי קוראת לזה, שלא נצטרך לדבר יותר מדי על הדברים שעדיין מלווים אותנו, כמו הטרדות מיניות, כמו רצח נשים או כמו אלימות נגד נשים אלא שיותר נדבר על מנהיגות של נשים והובלה של נשים כפי שכבר שמענו פה.

אני חושבת שזו המשימה לעשור הבא, בלי לזלזל בשום נושא אחר שהוזכר פה, שהכל חשוב. אני מחלקת את זה לארבעה נושאים ואתייחס אליהם תוך כדי תזכור דברים שעשיתי, חוץ מלזכות בתכנית טלויזיה על שמי.

ובכן, יש לנו כאן ארבעה נושאים: הראשון, שוויון ייצוגי בתהליכי קבלת ההחלטות, שאנחנו מאד מאד רחוקים עדיין משוויון ייצוגי. חברת הכנסת לשעבר יעל דיין הזכירה את זה, הנושא שאין לנו את המילה שוויון בחוק יסוד והכל נובע מזה כידוע לנו אבל, אני מדברת על הכנסת, מתלהבים מעשרים ושלש חברות כנסת וזה בהחלט יפה, יותר טוב משש עשרה אבל, אני היום חברת מועצה ברעננה ואני עומדת בראש איגוד של חברות מועצה בכל הארץ, איגוד נבחרות הצבור בישראל ויש לנו ברשויות מקומיות בערך עשרה אחוז נשים בלבד. דוקא ברשויות מקומיות אתן מצפות שתהיינה יותר נשים, קרוב לבית, עוסק בענייני חינוך, ברווחה, בנשים פעילות בהקהילה שלהן כמו שאמרת 77% מתנדבות, אז הכי מתאים היה שתהיינה לפחות כמספרן באוכלוסיה אם לא יותר אפילו, ברשויות המקומיות. התוצאה העגומה זה בערך עשרה אחוז. אחד החוקים שחוקקתי בכנסת ומופיע פה בדוח שיש לכן על השולחן זה ייצוג הולם בוועדות ציבוריות, זה חוק שאני גאה לעמוד מאחוריו, שאני חוקקתי אותו - - -

בכנסת הזאת אנחנו דנים בהצעת חוק של חברת הכנסת דליה איציק בנושא של ייצוג נשים בוועדות חקירה ובוועדות פרלמנטריות.

בסדר, ויש עוד הצעת חוק שכראש האיגוד אני מסרתי לחברת הכנסת זוארץ ואני יודעת שאני הניחה את זה על שולחן הכנסת, ואני מצטערת שלא עשיתי את זה כחברת כנסת, פשוט לא הייתי עדיין מודעת לזה שגם ברשויות מקומיות החוק הזה יחול, כי יש לנו הרבה מאד ועדות מקומיות כמו תכנון ובניה, ועדות מכרזים, ועדות כספים שאין בכלל נשים שם, אז אם אין חברות מועצה - אז אין אבל, אם יש – אז אנחנו רוצים לראות אותן גם בוועדות האלו ולא רק בוועדת הרווחה, עם כל הכבוד שיש לי לאלו שמפגינות בחוץ ואני בהחלט תומכת בהן. מה שאני מנסה לומר זה ולכן גם חוקקתי את החוק הזה, זה היה נוכח מקרה שקרה ב 2005 או ב 2006, הוקמה ועדת שטייניץ לבדיקת כל הנושא של תאונות דרכים ותחבורה בישראל, זה אחד הנושאים שהיו שם והוא נוגע לכולנו. היו ארבעה עשר או שבעה עשר חברי ועדה ואף לא אישה אחת אז מה, האם אנחנו לא נפצעות בתאונות דרכים? האם אנחנו לא נוהגות בדרכים? האם אנחנו לא נמצאות שם? האם אין לנו מה להגיד? האם לא נמצאה אף אישה מקצועית שיכולה להיות בוועדה הזאת? אז חוקקתי את החוק הזה. לימים אתם יודעים, ועדת טירקל, בג"ץ יכול היה לדון בזה ולהחליט שחייבים לצרף אישה -אם כי באיחור אבל, החליט שצריך לצרף אישה רק בגלל שהיה את החוק והעיקר שלכן, חברות הכנסת הנוכחיות, חברת הכנסת חוטובלי, זה לגרום לכך שתוסף סנקציה לחוק הזה כי בלי סנקציה זה לא שווה הרבה ולכן, אנא הוסיפו סנקציה, תרחיבו את החוק הזה כדי שבכל ועדה שהממשלה, שרשות מקומית, שאיזושהי רשות שלטונית קובעת, תהיינה שם נשים, ככל שזה ניתן, הרי לא יכולים להכריח וזה נושא אחד - שוויון יצוגי בתהליכי קבלת החלטות.

הנושא השני הוא שאתן צריכות לעזור לנו, לחברות המועצה ברשויות המקומיות לכהן. גם להיבחר - כמו שעמותת "כן" מקדמת מאד את הנושא שתהיינה יותר נשים מועמדות ונבחרות אבל אחרי שנבחרנו, ובזה האיגוד שלנו עוסק, אתם יודעים שאנחנו, לא רק עובדות בהתנדבות אלא גם את הטלפון אנחנו צריכות לממן ואת הנסיעות שלנו אנחנו צריכות לממן ואת החניה ואת המקצועיות, אתם יודעים למה נשים כל כך מצליחות כשהן מגיעות? כי הן מאד מקצועיות. הן לא אומרות בכל מקום שהן באות: כן אני יודעת את הכל, הן לומדות את הנושא והן רוצות הכשרה מקצועית והן רוצות ללכת לעוד קורס וללמוד כדי לקבל החלטה נכונה וטובה ומקצועית כי יש להן אחריות ויש להן אמפתיה ויש להן רצון טוב לעשות הרבה יותר טוב ממה שאפשר- - -

אבל חקיקה כזאת חייבת לחול גם על גברים וגם על נשים.

כן, כן ודאי, חלילה לי מלהגיד 'רק נשים'. אנחנו כנשים רוצות להוביל את זה אבל זה לכלל האוכלוסיה בודאי ולכן, אתן חייבות להרחיב את הדמוקרטיה גם מהותית, גם מעשית וגם ברשויות המקומיות. זה חלק מהדמוקרטיה. לא יכול להיות שאנחנו צריכות לממן את ההשתתפות שלנו בהתנדבות זה פשוט לא דמוקרטיה אז מי יהיה שם? גברים שיכולים להרשות לעצמם, כאלה שרוצים להרוויח מהקופה הציבורית וזה מביא לשחיתות או כאלו שהבעל יממן אותן, האם זו עצמאות של הנבחרת? בודאי שלא. אז זו נקודה מאד מאד חשובה והגשנו הצעת חוק, חברת הכנסת וילף הגישה את הצעת החוק שלנו עם עוד חברות כנסת ואנא, תדאגו לכך שהצעת החוק שנקראת "גמול של חברי וחברות מועצה" תעבור בכנסת הזאת.

דבר נוסף, זה בעצם עדיין בסעיף שוויון יצוגי, שוויון מהותי ומעשי במקומות העבודה בשכר, בקידום, בקבלה לעבודה, בגמישות, כמו שאמרה גילה גמליאל, גמישות בשעות העבודה, אתם יודעים שבכנסת שאני הייתי, לא יודעת מה המצב עכשיו, כמעט בכל ועדות הכנסת היו מנהלות למעט שני גברים שהיו מנהלים, ועדת הכספים וועדת חוץ ובטחון. היחידים שקיבלו רכב צמוד היו שני הגברים, כאן בבית המחוקים שלנו אז אנחנו משוויון רחוקים.

הנושא השלישי זה הפחתה משמעותית בהטרדות מיניות ובאלימות נגד נשים, אין צורך להרחיב זה ברור.

והדבר הרביעי, לא פחות חשוב בעיני ואולי המהותי, שמירה על זכות האישה על גופה ומעמדה. הזכירו כאן את בוטות ואת התקשורת ואת האח הגדול, אני מנסה להוביל בבית הספר של הבן שלי מהלך שקורא להורים ולתלמידים לא לצפות באח הגדול, מתוך בחירה, אנחנו נדע מה התרבות שאנחנו רוצים ולא שיקבעו לנו אז גם את זה אפשר להוביל מהועדה הזו, שיש לה אחריות גם על התרבות הישראלית ולכן, אני אומרת, שכשאני רואה הפרדה ברחוב, הפרדה באוטובוסים, הפרדה אפילו בהיכל התרבות ובכל מקום, עכשיו האישה כבר מאחורנית מרוב כבודה וצניעותה היא כבר "סלקו אותה מהעיניים שלנו שמא לא נוכל לעמוד ביצר שלנו", אני רואה בזה פגיעה נוראית ולכן אני גם רואה בזה פגיעה באישה החרדית, - - -

אבל השאלה אם האישה החרדית רואה בזה פגיעה? את רוצה - - -

אין לי ספק שכן.

סליחה זה משליך על כלל האוכלוסיה, אי אפשר לעשות הפרדה.

לא זו לא השאלה, זו תחבורה ציבורית, אין פה שאלה.

אחרי פסיקת בג"ץ בנושא הזה זה מאד ברור.

זה ענין של דרך חיים.

המדינה לא צריכה לממן כל דרך חיים של כל אדם. ולמדינה יש ערכים והמדינה מאמינה בשוויון.

בהיכל התרבות בירושלים הנשים היו ביציע והגברים ליד הבמה, זאת לא הפרדה שוויונית. בהפרדה שוויונית תשימי וילון באמצע- - -

קוראת אתכן לסדר. חברים, אנחנו לא נוכל להתקדם בדיון הזה אם יהיו כאן הפרעות וקריאות ביניים.

אני שמחה מאד שהנושא מעורר כי רצוי שהוא יעורר אותנו ורצוי שנעשה משהו בהקדם וגבירתי הנכבדת ממולי, מתוך שיחות עם נשים חרדיות שנמצאות בסד של נורמות ולחץ חברתי בלתי נסבל, לא כל תשובה שאת מקבלת היא תשובה אמיתית.

כל הערות הביניים שנאמרות בצעקה לא ברורות ואף אחד לא מבין אותם. חשוב שאנחנו ננהל את הדיון הזה בדרך שבה כל מי שקיבל זכות דיבור יממש אותה.

זה היה הנושא הרביעי שצריך להיות על סדר יומה של הועדה הזאת לעשור הנוכחי ואני רוצה לסיים בדבר אחד: היתה לי זכות להיות ראשונה כאישה, הייתי האישה הראשונה בכנסת כיושבת ראש ועדת ביקורת המדינה והייתי מאד גאה על כך ועשיתי עבודה שהיתה בסדר לכל הדעות של האחרים אבל התפקיד הראשון שלי בכנסת היה יושבת ראש ועדת מדע וטכנולוגיה ואני מאד שמחה, ואני מחפשת כאן את ענת מנהלת הועדה, כי יום האישה הבינלאומי שחל היום הוקדש השנה לקידום נשים במדע, כך לפני אתר ynet, זה בינלאומי וב 2003, כשהתחלתי את תפקידי, הנושא הראשון ששמתי על סדר היום ביום האישה הבינלאומי היה נשים במדע ולשאלתך לחברות הכנסת, אישה מנהיגה פוליטיקאית היא תמיד נושאת בשני תפקידים, תמיד, היא פוליטיקאית שעוסקת בכל הנושאים שעל סדר היום החברתי בישראל, והיא אישה מנהיגה וככזאת, היא נושאת בשני התפקידים כל הזמן, כשהיא עוסקת בנושאים כלכליים היא מרגישה אישה והיא חושבת על הנשים, כשהיא עוסקת בנושאים של בטחון, כנ"ל וכשהיא עוסקת במדע, כפי שאני עשיתי, קידמתי את המדע של כולם אבל שמתי דגש מיוחד, נוסף, ערך מוסף על נשים מדעניות ואני חושבת שזה התפקיד של כל אישה מנהיגה. תודה רבה.

חברת הכנסת עינת וילף, כמי שמסומנת כאחת המנהיגות הבולטות כאן בכנסת, אשמח אם תוכלי לומר מה לדעתך מה האתגרים המשמעותיים של הועדה לקידום האישה.

תודה רבה, תודה ליושבת הראש, אני מאד שמחה, יש לנו הרבה יוזמות ביחד בתחומים של מעמד האישה ואני מאד מקוה ששיתוף הפעולה הזה גם יביא בסופו של דבר לכך שנצליח להעביר חוקים, זה לא טרביאלי.


חילופי יו"ר – היו"ר אורלי לוי אבקסיס.


אני נמצאת כאן בעיקר תודות לשתי מהפיכות מאד מוצלחות, המהפיכה הציונית והמהפיכה הפמיניסטית. המהפיכה הציונית איפשרה בכלל לבית הזה להתקיים והמהפיכה הפמיניסטית איפשרה יותר ויותר לנשים להיבחר ולמצוא את מקומן במקום הזה. אני פמיניסטית אפילו נלהבת, צר לי שיש אפילו בבית הנבחרים מי שלא רוצות להגיד את המשפט הזה. אני נלהבת בין השאר כי אני באמת רואה בה את המהפיכה המוצלחת ביותר מכל המהפיכות שהתחילו אי שם במאה התשע-עשרה, אפילו כשאנחנו מסתכלים היום בעולם סביבנו, בעולם המערבי, זה הכח המניע; לא רק השאיפה לחירות, לא רק השאיפה לדמוקרטיה, אלא גם השאיפה של הנשים המערביות לשוויון מובילה חלק מן המהפיכות כאן ואני חושבת שזה הדבר המְרָכֵּז ביותר שאנחנו רואים סביבנו, ואולי נותן גם סוף סוף תקוה, כשאנחנו מסתכלים על האיזור שבו מדינת ישראל נמצאת, שיהיו כאן ערכים שאנחנו נוכל להיות שותפים להם ולכבד אותם.

מבחינת העדיפויות והדברים שאני חושבת שחשוב לעשות היום בבית המחוקקים:
אני מסכימה לחלוטין עם הנושא של ההנהגה. יש נשים עדיין היום בחברה הישראלית שנאלצות לנהל מאבקים של המאה החמש עשרה, חיות בחברות פוליגמיות, חיות בחברות שמשעבדות אותן, ונאלצות עדיין בכלל להיאבק על דברים מהמאה השבע-עשרה והשמונה-עשרה ולפני כן. יש נשים שצריכות להיאבק עוד מאבקים של המאה העשרים, על הזכות לצאת לעבודה, ולהרוויח שכר הוגן ואת הזכויות השוות האלו. ויש נשים, בין השאר, אנחנו פה נמצאות כאן בזכות זה שאנחנו בחוץ, אנחנו עובדות, השכר שלנו שווה לגברים שנמצאים בכנסת, הדבר מובן מאליו ולכן, יש לנו גם את היכולת -לא רק להיאבק את המאבקים של המאות הקודמות אלא לשים דגש על המאבק של המאה העשרים ואחת, שהוא בהחלט מאבק להנהגה, ושצריך לבוא לידי ביטוי גם בייצוג גבוה יותר של נשים במפלגות הפוליטיות וברשויות המקומיות.

בין השאר אני חושבת שחשוב כן להפנות את הזרקור למפלגות החרדיות, שכענין של אידיאולוגיה לא מאפשרות לנשים להיות מיוצגות אני מקוה שיבוא היום -ושהוא לא רחוק, שהם יתביישו בכך. וחבל היה לי שחברת הכנסת אמסלם עזב כי קיויתי שאולי הוא ינצל את הפורום הזה כדי לתת לנו "סקופ" ולספר לנו שאצלו במפלגה - - -

אני שאלתי אותו והוא אמר לחכות.

כן, הוא אמר לחכות אני מקוה שהוא יוביל שינוי מבורך בכך שהוא שבמפלגות חרדיות יהיו נשים. עם חברי הכנסת החרדים מסוגלים לעבוד אתנו אז אין שום סיבה שלא יהיו במפלגות שלהם.

הדבר הנוסף, הוא כמובן בתחום הבטחון. מאד חשוב לשבור את התפיסה שבטחון הוא ענין גברי, שהוא נתון רק לאנשים שמילאו תפקידים מסויימים בצה"ל, אתמול גם כתבתי מכתב לראש הממשלה בו ביקשתי שישקול מועמדות של אישה לתפקיד היועצת לבטחון לאומי, אני חושבת שחשוב לשבור את התפיסה הזאת שבטחון זה רק טנקים ומטוסים, ובמיוחד עכשיו בעידן שהבטחון הלאומי של ישראל מורכב ממעמדה הבינלאומי והצבורי, יש מקום ליותר נשים בתפקיד הזה.

ובסופו של דבר אני חושבת שחשוב להשלים את המהפיכה הציונית מבחינתן של נשים. המהפיכה הציונית דיברה על חזרה לריבונות, זה אומר שאנחנו לא היינו אמורים להמשיך ולהחפיף נושאים -כמו שייכות לעם היהודי, גיור, נישואין, גירושין, למבנים שנועדו לחיים בגלות, אנחנו באנו כאן לחיים ריבוניים וזה אומר למשל, שבעיניי כנסת ישראל -לא פחות מכל רב, יש לה את הזכות להחליט מי יהיה שייך לעם היהודי, לקבוע חוקים לגבי נישואין וגירושין, רשאים מי שרוצים להמשיך בדרכם ולשמר מסורות ישנות, אבל בעיניי הגדולה של הצינות ושל החזרה לריבונות -ולא השלמנו את המהפיכה הזאת, זה שאנחנו יכולים עכשיו לקבוע את החוקים שלנו, בין השאר, באופן שמשפיע על נשים. תודה רבה.

אני חייבת להגיד ולהדגיש שכמובן שזו היתה דעתה של חברת הכנסת עינת וילף, ואף אחד לא אומר שכנסת ישראל הולכת להכניס את רגליה לתוך הנעליים של ההלכה או להיות פוסק, כי אנחנו יודעים שגם באיזשהו אופן ישנם זרמים, והיופי שלנו שלאורך השנים שמרנו גם על איזשהו צביון שללא אותה שמירה יכול להיות שגם לא היתה כאן כי כולנו יודעים את הקוד שעבר מאב לבן, או מהורה לילד או ילדה, או מאם לבת והוא "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" ואני מאמינה שגם החילוניים וגם הדתיים, בסופו של דבר, אמרו את זה כתקווה וזה איפה שהוא הכשיר את הדרך לְחלום שללא אותו קוד יכול להיות שגם לא היה מתממש. ולא משנה מיהו החלוץ שעמד בסופו של דבר אבל, זה היה גם - - -

אבל זו מהפיכה שלא השלמנו, ויש את הרשות, לא רק לרבנים, גם לכנסת ישראל, זה הרעיון, הלכה ציונית חדשה.

אנחנו מנסים להכניס את הענין הדתי לענין של שוויון ובזה אנחנו נופלים ובזה אנחנו מפסידים. אני חושבת שצריך להגיד - -

תגידי את זה למאתיים אלף נשים שלא יכולות- - -

יש פתרונות. אני ממאמינה שאנחנו יכולים להכשיר פתרונות מסויימים בלי להוריד לגמרי את הראש של הדת היהודית ותאמינו לי אני לא מייצגת את הדת אבל, באיזשהו אופן מצליחה לשלב, גם בתחומים האלה, בין היותי אישה משכילה וגם - - -

ומה עם נישואין אזרחיים? - - -

חילופי יו"ר – היו"ר ציפי חוטובלי

את יודעת באיזו מפלגה אני. אני חושבת שצריך לאפשר את זה גם ועינת דיברה פה על נושאים נוספים אבל לא נוכל לסיים את הדיון הזה בלי לתת את רשות הדיבור למי שהיתה מזכירת איגוד העובדים הסוציאליים משנת 64' עד 69', היתה יושבת ראש נעמ"ת, יועצת ראש הממשלה למעמד האישה, חברה בכנסות העשירית עד לשלוש עשרה, באה ממפלגת "העבודה", מייסדת מפלגת הגימלאים ב 1996, בבקשה, חברת הכנסת לשעבר נאוה ארד.

תודה רבה. אני מוכרחה להגיד שזאת הרגשה נהדרת, גם לראות את חברות הכנסת החדשות וגם לחשוב שבעצם אני התחלתי כאן ב 81', היינו מעט מאד נשים, לא היה לנו קל במאבקים שלנו אבל תמיד יצאנו מתוך נקודת הנחה שהדבר הראשון חייב להיות צירוף של גברים למאבקים שלנו. לא להכניס את הנושאים שנוגעים למעמד האישה אך ורק לאיזה מקום מסויים שקוראים לו ועדה לקידום מעמד האישה או קוראים לו ועדה לעבודה ורווחה, היתה נטיה לשים את החוקים שנוגעים למעמד הנשים כאילו היו איזה דבר שלפעמים צריך לשים אליו לב.

דבר שני, שאלו אותי היום ואמרתי: חייבים להמשיך לציין את יום האישה הבינלאומי. יש הרבה מאד גורמים שהיו מאד מאושרים אלמלא היה היום הזה. פתאום כותבים על האישה בעיתונות, פתאום רואים מה באמת קורה לנשים במדינת ישראל. פתאום מבינים פערי שכר, פתאום מבינים הטרדות במקומות עבודה. בסדר, חוקקנו חוקים, אני זכיתי -בתור יועצת ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בתפקיד היועצת למעמד האישה, להכניס בפעם הראשונה לנציבות שירות המדינה תקנה שתצא לכל המשרדים ותיאכף על ידי הממונות על מעמד האישה בנושא הטרדה מינית. כשאני בתוקף תפקידי מצאתי מטריד מיני במשרד ראש הממשלה ופניתי באופן מיידי לנציב קיבלתי קללות, אני אגיד אפילו את זה בצחוק אבל זה אמת. הם ניסו להוריד אותי מכל המלחמה הזו אז אחרי שהצלחתי אמרו לי: את יודעת מה, נאוה, יש לך ביצים" אמרתי: אתם יודעים מה? יש לי יותר ביציות מאשר לכם יש ביצים". ובסך הכל אני באמת מאמינה שבפוליטיקה, בפעילות הציבורית, בהתנדבות צריך המון אורך רוח, אי אפשר לחשוב שמהיום למחר אפשר לשנות את כל החוקים וגם כשאנחנו מחוקקות עדיין אנחנו יודעות שלא תמיד החקיקה נאכפת בשטח.

והיום, אין ספק שאנחנו רואות, אני זוכרת איך תיארו עובד סוציאלי שזה בעצם היתה עובדת סוציאלית, כשהיו מאבקי השכר ב 1964. התפקיד שלה בערך היה לבדוק את מצב הנקיון בבית. שום דבר מקצועי, שום הכרה בתואר כתואר אקדמי, שום נטיה להכניס את הנשים כמובילות בשירותי המבחן ובשירותי בריאות הנפש, בסיעוד, בכל הנושאים האלה לא כל כך שמחו לענין הזה, לגמרי לא.

וכמו שיעל אמרה, ושירתנו ביחד, וזה נכון, אני מוכרחה להגיד שבסך הכל היה "בגדול" שיתוף פעולה בין חברות הכנסת. אמנם אי אפשר לעשות שיתוף פעולה בנושאים שבהם לכל אחת מאתנו, כמו לכל אחד, יש דעות ואי אפשר פתאום להכפיף את הדיעה המדינית שלי או את הדיעה שלי לגבי מצב ישראל בין אומות העולם למחשבה של מפלגה כזאת או אחרת, אבל, זה לא אומר שאני לא יכולה לאחד כוחות עם חברות שאולי הן כאילו יריבות פוליטיות במסגרת הכנסת, ולקדם את נושא מעמד האישה.

ואני רוצה להניח היום בפניכם אתגר, שמעסיק אותי כבר הרבה זמן. יש באמת בארץ עידוד של קידום הילודה, יש היום התפתחות גדולה מאד בנושא של ההפריות ושל פוריות, אתן יודעות, אבל אתם יודעים מה אין? אין היום טיפול בפוריות הגבר. אני נתקלתי בזוגות שבסופו של דבר הגבר הסכים ללכת לבדיקה. הסתבר שיש לו איזו יבלת או משהו שבניתוח כירורגי קל אפשר היה להוציא אותה והאישה נכנסה להריון ואני אומרת, אם אני הייתי היום בכנסת הייתי עושה את זה, כל מי שפונה היום לתכנון המשפחה והפריה חייב למלא תנאי שגם הגבר ייבדק, ובמידה ואפשר לעזור לגבר בנושא הזה, נשמח את בני הזוג אבל בטח נביא לזה שהאישה לא תסבול כל כך וזה אתגר שמצטרף לנושא בריאות האישה.

עד היום הנושא של הבריאות שלנו בקושי קיים. נושא מחלות של נשים אחרי גיל המעבר, של נשים גימלאיות, של נשים נכות, חולות כרוניות עם מחלות שיש להן השפעה אחרת על גברים ונשים, עדיין זה רחוק מהרפואה בכלל, ולמי שאין כסף לפעמים גם לא יכול להגיע אל מישהו שמומחה.

ובסוף, אנחנו כולנו יודעות, וזאת הבעיה לדעתי היום, לצערי הרב נכנסה שיטה בבחירת חברי כנסת, של הפריימריס למינים, ולא יכול להיות מצב שבעצם הרבה נשים שרוצות להתקדם קידום פוליטי לא יגיעו לזה לעולם כי אין להן אמצעים כספיים, בנושא הזה חייבים - - -

לבטל את הפריימריס.

לא. אני לא אומרת לבטל את הפריימריס. אני נבחרתי בבחירות ראשונות שהיו במפלגת העבודה במרכז המפלגה, בארבע עשיריות, ששריינו שני מקומות לאישה בשתי עשיריות אבל לא נבחרו שתי חברות כנסת בכל עשירייה. אני רק אומרת, אפשר לשבת על זה, שחייבים לקבוע מדדים חדשים לאפשרות להיבחר לכנסת. כולל שינוי בשיטת הבחירות.

אני רוצה לומר שדוקא מפלגות שיש בהן פריימריס, הן יחסית מפלגות שיש בהן שיריון מקומות לנשים, ולכן הן מפלגות שבאופן מעשי מקדמות יותר נשים ויש בהחלט בעיה עם הרעיון הזה של ועדה מסודרת כי בהרבה מאד מפלגות - - -

לא צריך ועדה מסודרת אבל אני אומרת לך, ציפי, הייתי יושבת ראש אגף החברות במפלגת העבודה וניהלתי את המאבק לשריון של 20% לנשים, רצו להרוג אותי, אחרי זה תיכף "תפסו על טרמפ": צעירים 25%, עדות מזרח 33%, לא היה אכפת לנו, הגיע מצב שכתוצאה מהשריון יכולנו לפסול רשימות של מועמדים למועצות מקומיות אם לא היו בהן נשים. אני אומרת כל הנושא הזה הוא בכל זאת דבר של נשים צריכות הרבה לחשוב עליו ולקדם לתת חיזוק לאותם ארגוני נשים ותנועות. וזה לא חשוב אם זה מסורתיות, חרדיות, חופשיות, חילוניות, זה לא חשוב, בכל קהילה יש מנהיגות נשית, וצריך לעודד אותה וצריך לעודד את היזמות הנשית וזה, מה לעשות, עדיין תלוי בנו.

תודה רבה. אני רוצה להגיע לסיכום היום החשוב הזה, שהגיעו אליו נשים באמת מאד נכבדות מהעבר הפוליטי של מדינת ישראל, מהווה ואני יכולה לומר מהעתיד הפוליטי של מדינת ישראל, ויש לי את הרצון לתת לשביט בן-אריה, שהוא מחבר הספר, לומר, ממש בשתי דקות אם אפשר, לומר את התובנות המרכזיות שלך מן התהליך הזה של כתיבת הספר ואז נוכל כולנו לצאת לחגוג את יום האישה הבינלאומי בשלל האירועים בחוץ ובמליאה.

תודה רבה. תודה רבה על היום הזה. אני יודע שיושבת הראש והצוות של הועדה עמלו עליו רבות. אני בחרתי את הספר שלי, יצא השבוע בהוצאת "מדיה 10" ונמצאים כאן נציגים, בחרתי לתת לסיפורים לדבר בעד עצמם ולא להתעסק בניתוחים, עם כל הכבוד, לא התיימרתי לעסוק בעניינים האלה. אני חושב שקודם כל החשיבות כאן היא בלמידה ההיסטורית ויושבת ראש הועדה, ציפי חוטובלי, עם כניסתה לתפקיד עסקה בענין נקודות הזיכוי במס הכנסה וזה משהו שהעלו אותו בשנת 49' לראשונה. הציעו פתרון ואמרו: בואו נאשר עקרונית שאנחנו מטפלים בזה וניתן לאוצר למצוא את הפתרון, אנחנו ככנסת מאשרים. אז אולי זה הדבר הכי מרכזי לחברות הכנסת בהווה ובעתיד, ללמוד מן העבר להשקיע בעשייה הצבורית ולהמשיך עם העשייה של תשעים ושלש נשים שעשו היסטוריה.

תודה רבה. רוצה רק לומר משפט סיכום. מה שראינו כאן בעצם זה רק תחילת הדרך של הפוליטיקה הישראלית עם כל מה שנוגע לייצוג נשים, אני בטוחה שעוד דרך ארוכה לפנינו לראות נשים בעמדות מפתח בהנהגה הישראלית והכנסת הזאת מסמנת את פריצת הדרך הראשונה בדבר אחד: שיש בה נשים צעירות, יש בה נשים שהגיעו לפוליטיקה בשלב שבו הן מקימות משפחה, נמצאת כאן חברת הכנסת עינת וילף שהיא אחת מהאמהות הצעירות שלנו בכנסת הזאת ונראה לי שזה כשלעצמו הוא בשורה לכך שנשים יכולות להשתלב בחיים הציבוריים ככל אחד משלבי החיים שלהם, לאו דוקא בשלב היותר מבוגר או בשלב יותר צעיר, יכולות להשתלב בכל חלקי הבית הזה בכל גיל ובכל מצב משפחתי ונראה לי שעם הבשורה הזאת נוכל לסיים. אנחנו עוברים ליום בריאות האישה אז אני מאחלת לכולנו יום אישה מוצלח וטוב .




הישיבה ננעלה בשעה 13:00.