דיווח על פעילות הרשות לקידום מעמד האישה בשנים 2009-2010

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
28.02.2011

הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 83
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, כ"ד באדר א' התשע"א (28 בפברואר 2011), שעה 10:00

1. דיווח על פעילות הרשות לקידום מעמד האישה בשנים 2009-2010
בהשתתפות סגנית השר גילה גמליאל, אחראית על נושא סטודנטים, צעירים ונשים.

2. דיווח על יישם סעיף 16ג' 1 לחוק שווי זכויות האישה.

חברי הוועדה: ציפי חוטובלי - היו"ר
זאב בילסקי

ורד סויד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
רותי הורניק מרכזת בכירה קידום נשים, הרשות לקידום מעמד האישה
בת שבע אפרים מרכזת תחום מוניציפאלי, הרשות לקידום מעמד האישה
דקלה אליהו עוזרת למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
תא"ל גילה כליפי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים
יפעת קריב ראש אגף צעירים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל
חנה מור-יוסף מנהלת לישכה ברשות לקידום מעמד האישה
ראניה פראירה רכזת בכירה, מגזר בדואי, משרד ראש הממשלה
עו"ד שירלי הרמולין לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה
עו"ד מיכל שמואלי רשות התאגידים, הזרוע העסקית, משרד המשפטים
אמירה נחום מנהלת אגף משאבי אנוש, משרד הפנים
עו"ד שירלי בבאי מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל
עו"ד מאירה בסוק לשכה משפטית, נעמ"ת
עו"ד קרן בר יהודה לשכת עורכי הדין
ד"ר ישראלה בן אשר מזכירת הנהלה, עמותת יועצות לקידום מעמד האישה
עו"ד ענת טהון אשכנזי "איתך" – משפטניות למען צדק חברתי
עו"ד ליאת קליין היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
מלכה קוזלוביץ סמנכ"ל משאבי אנוש, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
זוהר נוימן הממונה לקידום מעמד האישה, מינהל מקרקעי ישראל
עדנה סבאג קריבוי יועצת ראש העיר באר שבע לקידום נשים
עו"ד אריאלה רוקח אבן חיים -יועמ"ש להנהלה, הסתדרות העובדים הלאומית
עו"ס אלסנע כותר יועצת למעמד האישה, מועצה מקומית לקיה
מיכל יודין יו"ר עמותת "כן"
אמילי שופן מתמחה בלשכה המשפטית, מועצת ארגוני הנשים
רועי אסף הרשות לפיתוח כלכלי

נועה בן שבת

דלית אזולאי

יעל, חבר המתרגמים בע"מ

1. דיווח על פעילות הרשות לקידום מעמד האישה בשנים 2009-2010
בהשתתפות סגנית השר גילה גמליאל, אחראית על נושא סטודנטים, צעירים ונשים.

2. דיווח על יישם סעיף 16ג' 1 לחוק שווי זכויות האישה

בוקר טוב לכולם. אנחנו נמצאים היום בבוקר קשה ואי אפשר שלא להתייחס לרצח שתי הנשים אתמול. נראה לי שאם יש משהו שהרשות לקידום מעמד האישה יחד עם הוועדה לקידום המעמד האישה צריכות לעסוק בו, ואולי נפתח בו לפני הכל, הוא הנושא של מניעת אלימות. אנחנו עדים ליותר מדי מקרים בהם תלונות של נשים לא מטופלות. הועדה לקידום מעמד האישה עסקה בזה רבות ביום המאבק באלימות נגד נשים אבל נראה לי שחשוב שהדיווח היום יעסוק הרבה בנושא של מניעת ההפקרה של אותן תלונות של נשים שנמצאות בפחד מתמיד מפני בן זוג אלים, אבל באופן מעשי לא יכולות להינצל מפניו. אני חושבת שראוי לדבר על העניין הזה. לוועדה יש רעיונות גם לחקיקה בנושאים האלה ואבקש לשמוע מה עושה הרשות לקידום מעמד האישה. זה הדוח השנתי שלכם לשנת 2009-2010, אני מצטערת שסגנית השר גילה גמליאל לא יכולה להיות כאן. ורד סויד, אולי תתחילי עם הצגת עיקרי הדוח.

תודה ליושבת ראש, חברת הכנסת ציפי חוטובלי. זה באמת יום מזעזע וקשה עבור כולנו. אני אגע בפתח הדברים בנושא של האלימות למרות שבדרך כלל את הסקירה בנושא האלימות אנחנו עושים ביום המאבק באלימות. בשנה האחרונה סגנית השר יזמה יחד עם ראש הממשלה פרויקט שקשור לנושא שיקום נשים מוכות, זה כולל גם הקצאה תקציבית ליוצאות מקלט וגם פיילוט של שיקום תעסוקתי. כרגע סגנית השר בוחנת מול מנכ"ל משרד הרווחה, בעיקר לבדוק ולתת מענה להוצאת גברים אלימים מהבית. הרבה פעמים כשנשים עושות את השיקול הקשה מאוד להתנתק מספר חודשים מסביבת העבודה ולהוציא את הילדים, בלית בררה הן בוחרות להישאר בבית כאשר הגורם האלים, ראינו באחת הרציחות האחרונות שהוא המשיך לשאת נשק. אם תרצי נקיים דיון מיוחד לנושא האלימות, היום ניגע בסקירה כללית על מה נעשה בתחום.

בתכנית העבודה לשנת 2010 נקבעו ארבעה יעדים מרכזיים שבהם התמקדה פעילותה של הרשות. הראשון ביניהם, קידום נשים לעמדות מפתח. הקמנו מאגר שיש בו למעלה מ- 3,000 נשים שמועמדות לדירקטוריונים, לחברות צוותים. פרסמנו את זה בכל כלי העיתונות הארציים, הייתה הענות מאוד גדולה ונשים בעמדות מאוד בכירות החל משופטות לשעבר, פרופסוריות מהאקדמיה וכדומה. פנינו לכל השרים ולמנכ"לי משרדי הממשלה ויידענו אותם על הקמת המאגר. לא כל השרים נעזרים במאגר, זו הפררוגטיבה שלהם מאיפה למנות את הנשים, אבל במשרדים המקצועיים כשהיו להם נשים לוועדות מאוד מקצועיות כמו מהנדסות טלפונים, או הוועדה לבדיקת תעריפי "בזק", כמו מהנדסות חשמל וכדומה, משרד התשתיות פנה אלינו ולקח נשים מהמאגר. הבקשה היא על פי מקצוע, מבקשים מאיתנו פילוח מקצועי ואנחנו מעבירים את השמות. מאוד היינו רוצים שבאיזו צורה בעתיד שתהייה חובה שבכל הקמת וועדה יפנו לרשות ויעזרו במאגרים שלה עוד לפני שמקימים את הוועדות.

איפה אפשר לראות את המאגר הזה?

לא אישרו לנו משפטית לפרסם את השמות, כי לא כל אישה רוצה שיראו את השם שלה, נמצאת כאן דיקלה שהיא ממונה על המאגר, זה באישור משרד המשפטים. המאגר מפולח לפי סקטורים מקצועיים. כל גוף שמעביר אלינו פנייה מקבל מידית רשימה מפולחת. אנחנו גם רוצים שהחברות הציבוריות תתפנה. נמצאות כאן הנציגות, גם היושבת ראש של עמותת "כן, והמייסדת, הגברת מיכל יודין, וגם עורכת הדין שירלי הרמליין בבאי משדולת הנשים שהיו שותפות יחד עם סגנית השר לתיקון שאומר שכל אחד מהדירקטוריונים של החברות הציבוריות תהייה אישה. אנחנו שולחות לחברות הציבוריות ומיידעות אותן על המאגר שקיים.

באותו נושא, יישום של החלטת הממשלה 1362 – ייצוג בחברות הממשלתיות, אנחנו מדברים על חובה של ייצוג שוויוני של 50%. הנתונים עמודים היום על פחות 50% והם 44.5%. אנחנו עוקבים אחרי כל המינויים. יש שיתוף פעולה מאוד טוב עם החברות הממשלתיות, כאשר אין מינוי של נשים לא ממנים גבר חבר דירקטוריון.

פיתוח קורסים להעצמת נשים וסדנאות להעצמה כלכלית - תקצבנו ב- 400,000 שקלים כ- 40 קורסים. ההליך המרכזי הוא מאוד ארוך ורק עכשיו הוא יוצא לדרך. בכל שנה ב- 40 ישובים שונים התקיימו בשיתוף היועצות לקידום מעמד האישה קורס על פי בחירתן, או קורס להעצמת נשים לקבוצה שתבנה את מנהיגות הנשים המקומית וכדי שאותן נשים תהיינה אחר כך שגרירות לקידום הנושאים. או קורס להעצמה כלכלית, הרציונל הוא שאנחנו מאוד רוצים שתגענה חברות מועצה ונשים בתפקידי מפתח ושתקבלנה כלים בנושאי ניהול תקציב מקצועי.

בתחום של פעילות ליישום העיקרון של ייצוג הולם בקרב נבחרות ציבור ברשויות המקומיות – קיימנו כנס משותף עם עמותת "כן" בנושא של מנהיגות נשים, כנס שהתקיים במכללת נתניה. אנחנו בחרנו לעשות את זה שם כי ראש העיר שם היא אישה, הגברת מרים פרברג, יחד עם הסגנית אביטל לאופר. הוצג שם מחקר בתחום בהשתתפות פנלים. זו הפעם השנייה שהרשות מקיימת את זה כמסורת, שנה קודם זה התקיים בכנסת. השתתפנו גם בכנס של נשים יזמיות, גם חרדיות וגם חילוניות, בבית שמש, כנס לעידוד תעסוקה יזמית ועצמאית של נשים.

היעד הבא, העלאת מודעות לתופעת האלימות כלפי נשים - - -

נרחיב את הדיבור על כך, אחד הדברים כשאני עברתי על הדוח מצאתי שהוא לוקה בחסר וזה בנושא של טיפול באלימות.

עמוד 9 מתוך 36. אחת לשנה לקראת יום המאבק באלימות אנחנו מפרסים את הנתונים של קורבנות האלימות באתר האינטרנט שלנו. הקמנו מאגר של מרצים בתחום. תקצבנו השנה סכום של 100,000 הרצאות של מומחים ומומחיות בתחום של מניעת אלימות ונתנו אותם ללא תשלום לכל היועצות בארץ לקידום מעמד האישה שרצו לקיים את הקורסים, וגם לממונות לקידום מעמד האישה במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות. ההרצאות האלה פתוחות לקהל הרחב. המסר שעובר בהם לאורך כל ההרצאה זה קודם כל גילוי נורות ההזהרה שמתחילות הרבה פעמים בחיזור גורלי וקנאי בגיל ההתבגרות, איך לזהות סימנים, איך להתמודד עם התופעה, לעודד דיווח ולא להשאיר ראש קטן ולהגיד "זה לא קורה אצלי בבית זה קורה אצל השכן או השכנה ולכן לא מתערבים". המסר שלנו הוא חד משמעי. השנה אנחנו הולכים להגדיל את התקציב לתחום הזה.

אני רוצה לשאול לגבי פעילות משותפת עם מערכת החינוך. אחד הדברים שהוועדה מדווחת זה עד כמה יש תכניות למניעת אלימות בבתי הספר, נמצאת כאן יועצת הרמטכ"ל, אולי נשמע על פעילות כזאת בצבא. אני רוצה לדעת איפה ההרצאות, הרי ההרצאות האלה הן הרצאות שמן הסתם מכסות מספר קטן של אנשים והן וולונטריות לכל מי שרוצה מגיע.

הכנסנו השנה למערכת החינוך, אחת היועצות שלנו בעיר מודיעין, אורנה מגר, קיימה אותן בארבע בתי ספר תיכון בהיקפים גדולים מאוד של תלמידות, אותו דבר מרים שכטר שנבצר ממנה להגיע לכאן, נציגת משרד החינוך שעושה לאורך כל השנה עבודה בתחום. יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים תת אלוף ציפי כליפי תוכל להחריב על הדברים שנעשים אצלה גם בתחום של מניעת הטרדה מינית, גם זה סוג של אלימות שעליו נרחיב בהמשך.

ראש הממשלה ביקר במקלט נשים מוכות, בויצ"ו בירושלים ובעקבות הביקור הוחלט על תקציב משמעותי גם לשיפוץ המקלטים, ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים הוציא 'קול קורא' בנושא. משרד הרווחה הוא הגוף שאחראי על תפעול המקלטים ועל הטיפול הממשי במרכזי האלימות ובקורבנות אלימות. לדעתי בדיון הבא שנעשה בתחום רצוי להזמין גם את מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ ואת הצוות המקצועי שלו בעניין. במקביל הקמנו וועדה של נציגי משרד הרווחה, נציגה של השרה לימור לבנת, עם נציגי המוסד לביטוח לאומי והכנו תכנית לשיקום תעסוקתי לנשים קורבנות אלימות. בלא מעט מקרים החשש של נשים שנובע מפרידה הוא אחד האספקטים והוא הפגיעה הכלכלית שאישה בהרבה פעמים צריכה לוותר על דברים, לרדת ברמת החיים וכדומה. התכנית לשיקום תעסוקתי אמורה לתת להן איזה אופק תעסוקתי שילווה אותן לאחר היציאה מהמקלטים או מהמרכזים. כרגע זה פיילוט ראשוני שתוקצב.

מהו התקציב לפרויקט הזה?

הסכום שהוסף השנה לתחום האלימות הוא 7.1 שקל, 5 מיליון שקלים כבר ניתנו בהתחייבות למשרד הרווחה על ביצוע שיבוצע.

כמובן שהיו כנסים בכל הארץ, צוינו כאן רק מספר מקומות, במקומות שונים בין אם אלו מקומות עבודה, בין אם זה עם יועצות לקידום מעמד האישה שמאוד פעילות בתחום, זה כלל פנלים בבתי חולים ובמגוון מקומות.

עד כמה אתם מתואמים עם המשרד לבטחון פנים בנושאים הקשורים בתלונות? אחת הבעיות הגדולות, בסופו של יום כשאנחנו מדברים על נשים שכבר נמצאות במעגל האלימות, אבל יש את הבעיה של נשים שלא מטופלות והן חיות תחת אלימות בבית. השאלה מה בעצם הרשות עושה בכל הנוגע להידוק הפיקוח ואכיפה, ביחסים עם המשטרה, ביחסים עם הרשויות הרווחה ובעצם עם המערכות שמתגלות במלוא חולשתן במקרי הרצח שאנחנו עדים.

ברמה הפרטנית כל פניה שמתקבלת אצלנו בתחום האלימות במשפחה אנחנו לא מתייחסים אליה כפניה שיכולה להמתין לקבלת תשובה, אנחנו באופן אישי גם מרימות טלפון, גם כותבות ופונות לכל הגורמים האחראים הן במשרד הרווחה והן במשרד לבטחון פנים, ואנחנו מקבלים שיתוף פעולה. אבל לא כל מקרה לצערי מגיע אלינו למרות שאנחנו מפיצים כל שנה אלפי מידעונים עם כל הכתובות איפה אפשר להתלונן וכדומה, וזה מופץ בכל השפות. אחרי כל מקרה רצח קיימת וועדת בדיקה למקרה רצח שמופעלת על ידי משרד הרווחה, גם ראניה וגם דיקלה השתתפו בוועדות האלה וכל מקרה רצח נבדק לגופו, מתוך הרציונאל, אני מניחה גם ללמוד ולראות וכדי להציל את המקרים הבאים. אנחנו מייחסות חשיבות מאוד רבה וזה נמצא בסדר עדיפות מאוד גבוה אצלנו. מתקיימות גם וועדות שרים בשיתוף פעולה עם שרים בתחום המאבק באלימות.

מיכל רצית להעיר משהו, בבקשה.

כן, אני לפחות כחמש עשרה שנה שומעת את הדברים, פחות או יותר זה נשמע אותו דבר. אני רוצה להציע משהו מהפכני. אני בדרך כלל רוצה להיות מחוץ לקופסה ולהביא חשיבה חדשה.

אנחנו עם מקלטים לנשים מוכות, כשאנחנו מוציאים את האישה ואת הילדים מהבית אנחנו מענישים אותה פעם שנייה. אני רוצה להציע, מאחר שטוענים שאין די מקום בבתי הסוהר, להפוך את הקערה - - -

מקלטים לגברים.

ביום שצריך להרחיק את הבעל, בואו נעשה מה שנעשה בזמנו גם באוסטרליה כשהיו צריכים לשנות את מסלול הנסיעה של המכוניות, הוחלט בינואר 2011 שעוברים לנהוג בצד השני, הוחלט שבשנת 2012 הגברים מוכנסים למקלטים והנשים חוזרות הביתה. אני יודעת שזה נשמע כמו חלום אבל אני חושבת ציפי חוטובלי שעם כל השנים הארוכות צריך להתחיל לחשוב בכיוון הזה. לא יעלה על הדעת שאישה שהיא גם מוכה, הילדים מוכים והם מוצאים מהבית וכשהוא חוזר חזרה הביתה הוא מתחיל עם אישה אחרת ואז האישה מוותרת על התלונה וחוזרת.

אני מציעה בואו נשב ונחשוב לעשות את המהפכה הזאת - - -

אני רוצה לומר שזה הדבר המרכזי שהוועדה עסקה בו ביום המאבק באלימות נגד נשים. בנושא שיקום גברים אלימים, נושא הרחקת גברים אלימים - - -

חד משמעית, ולא 'בית נועם/ אחד אלא להפוך את המקלטים למרכזים לטיפול בגברים אלימים ושהאישה והילדים יחזרו הביתה. אני חושבת שדי לנו לשמוע, ורד סויד אני חושבת שהדיווחים הם מדהימים, אבל שנים שנים על שנים, ואת במערכת, בואו נתחיל לחשוב בצורה יצירתית כולל העברת חוק לעניין הזה או בתהליך.

יש לנו גם חקיקה בנושא הזה.

להוציא את הגברים אל המקלטים ולהחזיר את הנשים ואת הילדים הביתה. תודה.

מיכל התפרצת לדלת פתוחה, סיפרתי שסגנית השר ישבה לפני שבוע עם מנכ"ל משרד הרווחה, אנחנו אמורים לקיים ישיבה נוספת עם אנשי מקצוע בתחום, הכיוון שלנו הוא באמת להפוך למעונות, או איך שיקראו לזה, של הוצאה של הגברים האלימים ולא הוצאה של הנשים. זו התפיסה שלנו. אנחנו חושבות שלא האישה ולא הילדים צריכים להיטלטל.

גם בקשר למקומות עבודה. אם אתם צריכים הסבר למשרד האוצר, במקומות עבודה שהעובדים הסוציאליים שיטפלו בגברים האלימים כך שזה גם עניין כלכלי שיעזור למשרד האוצר.

אני חושבת שמאחר שבאמת מדובר במהפך, המאבקים כאן יהיו לא פשוטים, זה באמת נקודת מפתח והיא מאוד משמעותית. לדעתי גם הנקודה של צווי הרחקה, בעצם עד כמה הרשות לקידום מעמד האישה עוקבת באופן סטטיסטי אחרי כל המקרים בהם נשים הגישו תלונות. האם אתם מנהלים פיקוח על הנושא הזה? אחד הנתונים שזעזעו אותנו אלו התלונות שנסגרות מחוסר עניין לציבור, תלונות בנוגע לאלימות במשפחה. פנינו בעניין הזה גם לשר לבטחון פנים ולצערנו הנתונים קשים. מה הרשות עושה בנוגע לזה?

זה תחום שלא עסקנו בו מספיק השנה.

בזה מתעסקות יותר לשכות הרווחה.

אני מדברת לפני וועדות למקרי רצח. אנחנו יודעים שהרבה פעמים כשיש צו הרחקה לא תמיד הוא נאכף, הכלים שיש לאישה הם לא פשוטים כי אף אחד לא מצמיד לה שוטר שישמור עליה למרות שהיא בסיכון אמיתי ואנחנו סומכים על גבר אלים עם עבר שיכבד את הצו. זה נושא מאוד בעייתי.

אולי נצטרך להכניס את זה גם לפעילות - - -

לפעילות שלנו השנה.

אני רוצה להסביר שהרשות היא גוף פחות מבצע בעניין, הביצוע הוא באמת של משרדי ממשלה אבל נשמח להיכנס גם לנושא הזה מול המשרד לבטחון פנים.

בתחום האלימות עסקנו גם בתחום מניעת הטרדה מינית. הושקה ערכת הדרכה למניעת הטרדה. התחילו לעבוד עליה - - -

סליחה, בנושא של מניעת אלימות לא קיבלתי תשובה בנוגע לפעילות בנושא של חינוך זוגי ומשפחתי, זה משהו שאנחנו מקבלים עליו תמיד דיווח ממשרד החינוך, איפה אתם מול זה? לא הבנתי אם אתם בכלל עוסקים ופועלים בנושא הזה או לא. האם אתם פעילים בהרצאות ברחבי הארץ, האם יש - - -

הרשות לא עוסקת בחינוך זוגי או משפחתי, למשרד הרווחה יש מרכזים למניעת אלימות ועובדות סוציאליות שהוכשרו לעניין עוסקות בתחום הזוגי משפחתי. השנה ביקשנו מול משרד לקליטת העלייה לבחון פיילוט ייחודי בישוב עם יוצאי אתיופיה בנושא של הורות, הורות שוויונית ולא במקום שקיימת בו אלימות, הכוונה להיכנס מראש בנושא של הורות שוויונית ולא בהקשר של אלימות.

אני רוצה לשאול שאלה בנוגע לנקודה שעסקנו בה קודם בנושא של מערכת החינוך, האם יש שיתוף פעולה של משרד החינוך בעניין הזה? האם יש באמת אפשרות לפתח תכניות לכיתות הגבוהות יותר בנושא של מערכת זוגיות תקינה, בנושא היחסים בין המינים? האם זה משהו שפועלים בו או שיש קושי מול משרד החינוך?

במשרד החינוך נמצאת מרים שכטר הממונה שעושה עבודה רצינית גם עם חלק מארגוני הנשים, כמו התכנית של השדולה שעוסקת בדברים האלה. בהרבה פעמים זו בחירה של מנהל בית הספר אם כן להכניס את התכנית או לא להכניס את התכנית מתוך מגוון התכניות שהוא יכול לרכוש. זאת לא עבודה ישירה של הרשות אלא עבודה של משרד החינוך.

אתם נתקלים בנושא הזה בקושי? אולי יש אפשרות לפתח יותר תכניות עם משרד החינוך, לפעול לעידוד פיתוח תכניות כאלה והפעלה יותר משמעותית של התכניות?

אנחנו לא נתקלו בקושי, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד טוב עם מרים שכטר.

תחום ההטרדה מינית שהוא אחד מהנגזרות של תופעת האלימות - עסקנו היום בקצה הקשה של הרצח, הנתונים של הטרדה מינית הם נתונים לא קלים שנמצאים במגמת עלייה. מצד אחד אני אומרת כשיש עלייה זה סימן שיש מודעות ויותר נשים מתלוננות ולא מסתירות את זה מתחת לשולחן והן מאמינות במערכת ומגישות תלונה. קודמתי בתפקיד התחילה בעבודה והשיקה ערכה של מניעת הטרדה מינית, אנחנו הפצנו אותה. מדובר בסרט שכולל סיטואציות של הטרדה מינית, זה נעשה בייעוצה המקצועי של דוקטור אורית קמיר שהיא המומחית בתחום. בסרט הזה רואים גם סיטואציות באוניברסיטה – חלקם מבוססים על מקרי אמת, גם במקומות עבודה, בנוסף לסרט וידאו הצמדנו חוברת הדרכה. ערכנו פרסום אגרסיבי, קמפיין גם בשידורי הרדיו במשך שלושה שבועות. פנינו לכל הממונים והממונות על הטרדה מינית והודענו להם על הערכה. קיימנו ימי עיון לממונות במקומות עבודה. אנחנו פונים באופן קבוע לכל מקומות העבודה בבקשה לדווח לנו מי הממונה שלו על התחום, אנחנו מנהלים רישום בנושא. ההיענות מאוד גדולה, הצורך לידע בעניין הזה הולך וגובר. אנחנו עומדים כעת להזמין כמות מאוד גדולה של ערכות נוספות כי יש לכך ביקוש מאוד גדול.

אתם שומעים מהממונות על הטרדה מינית במשרדים על קשיים מיוחדים, עד כמה הן המצליחות אם מדובר באדם בכיר במשרד?

על המשרדים אחראי עורך דין אסף רוזנברג שממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה, אני חושבת שהוא מגיש לכם דוח אחת לשנה, ועורכת הדין טלילה שחר-רוזנפלד. עקבתי השנה אחר הדיווחים שלהם ושוב ראיתי עלייה. אני חושבת שהעלייה היא עלייה היא ביטוי של יותר מועדות, יש עלייה מאוד גדולה באופן יחסי. אנחנו עוקבים אחרי המקרים כשהם מסתיימים ומגיעים אלינו, ראינו השנה בכל הרמות, החל מנשיא המדינה, שיש טיפול אפקטיבי בתחום. צריך רק לעודד את הנשים להגיש את התלונה, הטיפול הוא טיפול שוויוני בכל רמות התפקידים.

החודש צרפנו לתלושי השכר, יחד עם הנציבות אגף המשמעת הפקנו תקנון שיהיה מותאם בפעם הראשונה לתקנון של עובדי המדינה. בשנה שעברה הפקנו ל- 77,000 עובדים שקיבלו אותו בתלושי השכר שלהם, נעשה את זה אחת לשנה באופן קבוע. כרגע אנחנו יוזמים את זה עם שולה אגמי בשלטון המקומי, לכל גוף יש תקנון משלו. תקנון שירות המדינה הוא אחד התקנונים המחמירים יותר מבחינת התיישנות, וגם של האפשרויות העומדות למתלוננת או המתלונן.

יש לנו מאגר של אחראיות למניעה הטרדה מינית וגם בתחום הזה אנחנו מממנים הרצאות. הרצאה אחת אינה מספיקה ואנחנו מאוד ממליצים לקחת גם קורסים. באתר יש רשימה של גופים שמעבירים קורסים הרבה יותר ארוכים ולאורך זמן.

מבחינת המספרים מהי העלייה שעליה אתם מדברים, כמה תלונות היו בשנה שעברה לעומת השנה?

אנחנו העלנו גרף כדי לראות את מספר העולה של הממונות למניעת הטרדה מינית, כלומר בכמה צמח המאגר אצלנו. בשירות המדינה למיטב ידיעתי, אני לא זוכרת את המספר והוא מופיע באתר שלנו, המקרים עלו בכמה עשרות, אם איני טועה ב- 40 לעומת 90 מקרים שהוגשו. אני אומרת שבנושא הזה צריך להביא את המומחה, את אסף רוזנברג שיש לו יחידה שעובדת בעניין.

מתקיימות הרצאות בנושא, כל הממונות על מניעת הטרדה מינית קיבלו את סרט ההדרכה שלנו, טלילה העבירה להן השתלמות בעניין והן מפיצות אותו במשרדי הממשלה.

בנוגע לשלטון המקומי, נמצאת כאן העובדת הסוציאלית עדנה קריבו סבאג ביחד איתה עשו קורס למניעת הטרדה מינית בדרום, במקום שהעובדות תגענה למרכז, כל הממונות של האזור כולל של הישובים הבדואים, כולל פריפריה קיבלו השתלמות, יפעת הייתה גם - - - -

את מדברת עכשיו על יועצות לקידום מעמד האישה.

ברשויות המקומיות יש ממונות למניעת הטרדה מינית והן עברו השתלמות, בשבוע הבא תפתח השתלמות כזאת באשדוד כי להגיע בשטח, השלטון המקומי מגיע למקום ואנחנו נותנים להן את ערכות ההדרכה.

אני ממונה על מניעת הטרדה מינית כבר עשר שנים, יזמנו וביקשנו ואכן נענו לבקשתנו והגיעו לנגב ועזרו לאסוף את הממונות. זה גרם לי בבאר שבע לעשות מיקוד לנושא. יצאנו עם מסר מראש העיר בתלוש לכל עובדי הרשות על איסור הטרדה מינית. אנחנו מקיימים לכל אגפי העירייה בזמן העבודה, בשנה האחרונה קיימנו תשעה מפגשים, כל אגף התכנס וקיבל הרצאות. בכנס האחרון גם הקרנו את הסרט שדיברת עליו, הוא מדהים, הוא ברמה גבוהה ביותר. זה עושה אצלנו שינויים, אנחנו מדברים שאסור בתכלית האיסור לקיים קשר שיש בו מרות, אתם יודעים מהו ארגון פוליטי בעירייה, זה ממש מנקה אווירה ויוצר אווירה טובה מאוד. אנחנו חוזרים על זה וגם הפקנו דוח השנה, אנחנו חוזרים על הפעילות אחת לשנה, כמו שעושים במפעלים יצרניים. זה לא היה נהוג ברשויות המקומיות וכעת התחלנו, כל זה בעקבות קורס מאוד מעמיק, מאוד רציני שגרם לממונות להתחיל להזיז דברים בצורה מדהימה. תודה על כך שזה הגיע לנגב.

אין ספק שזה אחד הדברים החשובים הוא נושא הפריפריה ובכלל הנקודה של המגזרים השונים. עד כמה הרשות פתוחה לזה, זה חסר לנו קצת בדוח, אולי תתייחסי לנושא המגזרים.

אני לא הייתי קוראת לזה בעייתיים אלא שינוי.

לא בעייתיים, שונים מכלל האוכלוסייה.

כמו שהסברתי כל פרסום שאנחנו עושים, גם אם זה בתחום האלימות או בכל דבר אחר, אנחנו מפרסמים בכל השפות, גם הרשמיות וגם הלא רשמיות. אנחנו מפרסמים בערבית, אמהרית, רוסית, כדי שזה יגיע לכל הקהלים. במאגר המרצים שלנו השתדלנו להתאים, אי אפשר להביא מרצה שמתאימה ליושב חילוני לישוב חרדי בגלל הרבה מאוד חסמים של תרבות, השתדלנו לעשות בדיקה כדי להביא מרצות מהמגזר הערבי, מרצות מהמגזר חרדי, הדתי-לאומי, ולכל מקום לבוא עם הדברים והאפיונים שלו בכדי להגיע עד מה שאפשר בנגיעה אמיתית לשטח.

האם יש תכניות מיוחדות לאוכלוסייה האתיופית, לאוכלוסייה הערבית למשל? האם יש פעילות שהרשות מקדמת, טיפול יעודי באוכלוסיות השונות?

סיפרתי על הפיילוט שאנחנו הולכים לעבוד עם האוכלוסייה האתיופית. לפני שנתיים התקיים קמפיין שהיה מיועד אך ורק לאוכלוסייה האתיופית, הוא התקיים בטלוויזיה בערוץ הקהילתי האתיופי, הוא הועבר בשפה באמהרית. כמובן שזה נעשה בשיתוף פעולה עם המשרדים הרלוונטיים, במשרד לקליטת העלייה עם אידה שטרית, ובכל גופים עם האחראים. אצלנו יש אחראיות למגזר המיעוטים, נמצאים כאן ראניה שיחד עם מטי שמייצגת כרגע את הרשות בשליחות בחוץ לארץ, וגם רועי אסף נציג של הרשות לפיתוח כלכלי ערבי איתם שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק. השנה בפעם הראשונה תקצבנו בתוך תקציב הרשות חצי מיליון שקלים לפעילות אך ורק במגזר הערבי, זה משהו מאוד משמעותי בסדר גודל של התקציב. ציינתי שסגנית השר דאגה להגדיל את התקציב פי שניים וחצי. בתוך התקציב מיועד נתח לפעילות במגזר הערבי.

אני אספר על הסדנאות שעשינו, חיים חקני הוא איש משטרה, אב שכול שהקים סדנאות הנצחה על שם בנו, סדנאות שנקראות "סדנאות אביב", לזכר בנו אביב חקני שנהרג בציר המנהרות, הוא מגיע ליושבים שונים ברחבי הארץ. בסדנאות האלה מצד אחד הוא מלמד נשים הגנה עצמית בקטע המעשי, למידה מאוד פרקטית, מצד שני הן מקבלות הרצאה מגורמים מקצועיים מהמשטרה, מעורכי דין, חוקרים, חוקרות. חלק מהאוכלוסייה שמגיעה לקורסים האלה הן נשים בסיכון שנמצאות סביב מעגל האלימות ולכן זה כל כך חשוב. בהרבה מקרים בעקבות הקורסים נשים אלה פותחות בתהליך מודעות ועוברות את שלב ההכחשה. אנחנו יודעים שתהליך התמודדות בכל דבר, כמו ההתמודדות באבל, בשלב הראשון יש הדחקה והכחשה וחשוב מאוד לעורר מודעות. תמיד יש את התפיסה שיהיה בסדר וזו הפעם האחרונה, ונורא חשוב שלום הבית וזה יעבור. אבל כמו שאנחנו יודעים, ודיברנו על הסימנים ועל נורות ההזהרה, לא רק שהם לא נעלמים הם מחריפים.

זאת בדיוק הבעיה, הנשים שנמצאות במעגל הזה בעצם הן לא מספיק יכולות להיות הגורם שיכריע האם צריך להפסיק או לא להפסיק את הטיפול.

לכן חשובות לנו הסדנאות האלה בשטח, אנחנו מפעילות אותן יחד עם היועצות ויחד עם העובדות הסוציאליות, אנחנו עושים את זה גם במגזר הערבי. השנה עשינו את זה לראשונה במגזר הערבי לנערות , לא פשוט לגייס נערות - - -

תסבירי לי כי זו תכנית מאוד מעניינת, למי זה מגיע?

כל יועצת לקידום מעמד האישה וגם משרד הרווחה כשהם מבקשים מאיתנו את התכנית אנחנו משתדלים לתת, יש לנו רשימת המתנה. אנחנו משתדלים לעשות את זה על פי מדדים גם סוציו-אקונומיים, גם הגיוון התרבותי שדיברנו להגיע לאוכלוסיות שלא היו חשופות למידע הזה, וגם בקורלציה של מקרי אלימות שיש בישוב, ולתכנית שתלווה אותם אחר כך בהמשך. אין טעם לעשות קבוצה חד פעמית ובזה לגמור, לכן חשוב לנו שזה יהיה לנשים שאחר כך מלוות על ידי עובדות סוציאליות של הרווחה ושתהייה להן כתובת להמשיך ולהגיע. יש מקרים שהקבוצות האלה הצליחו להצמיח קבוצת עצמית של נשים שנפגשות אחר כך ומקיימות מעין קבוצת תמיכה. הביקוש מאוד גדול לקבוצות האלה. כל משתתפת מקבלת גם איזו חוברת בסיום. כעת אנחנו עובדים יחד עם המשטרה ויחד עם פקד זהבה מאיר וגם עם חיים חקני על כתיבת חוברת שתהייה מיועדת לנערות, כי הרבה פעמים אלימות מתחילה בגיל ההתבגרות וחשוב מאוד זיהוי הסימנים, זיהוי הידע כדי להבין שזו לא תופעה שהיום הוא העיר לי על זה ומחר זה יעבור ולמחרת זה יהיה אחרת. חשוב מאוד גם לכוון את הראיה ואת המודעות בנושא.

סליחה, אני יכול להעיר מספר דברים.

הוא הנציג של הרשות לפיתוח כלכלי, ביקשתי שהוא ידבר על הפעילות שלהם עם נשים במגזר הערבי, הוא צריך להמשיך לעוד ועדה. הוא יוכל לתת כמה מילים.

אני מתנצל שאני צריך לברוח, אני מוזמן לוועדה אצל חבר הכנסת טלב אלסאנע בנושא חינוך אצל הבדואים. רצינו לסקור את הפעילות הכלכלית כי העצמת האישה מגיעה קודם כל מהמיקום של האישה בביתה, אם היא מכניסה כספים הביתה מן הסתם הבעיות שנגזרות מכאן משתפרות.

התכניות של הרשות לפיתוח כלכלי עם אוכלוסיית המיעוטים, שמי רועי אסף, ראש האגף לפיתוח חברתי. יש לנו תכנית שנקראת 1539, של 800 מיליון שקלים שעיסוקה בפיתוח כלכלי של 13 ישובי מיעוטים, גם רהט בדרום וכל הישובים הגדולים - - - -

זה חלק מהרשות?

לא מהרשות לקידום מעמד האישה, אני מהרשות לפיתוח כלכלי.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הרשות לקידום מעמד האישה ועם ורד סויד באופן מוחלט על כל נושא הנשים. אני נותן לכם כאן דגימות של פרויקטים גדולים שאנחנו עובדים עליהם.

ב- 800 מיליון שקלים יש דגש מיוחד על נשים אקדמאיות ערביות, ונשים ערביות בכלל. זה פוטנציאל תעסוקתי גדול מאוד למדינה, הן לא יכולות לצאת כי אין מעונות יום, אין תחבורה ציבורית. בתכנית שלנו בונים מעונות יום בישובים, וזה מתחיל כבר בשנת התקציב הקרובה.

אפשר לדעת באילו ישובים אתם עובדים?

כן. אפשר לראות את ההחלטה ,1539 עם 13 הישובים, לא אציין את כלום אבל הגדולים, סחנין, ערבה, רהט, כפר קאסם.

את השאר אנחנו נשלים, אמרתי - - -

רציתי לדעת באילו ישובים ואם זה כולל את המגזר הבדואי?

רק רהט.

הפעילות שלכם מתמקדת באוכלוסייה הבדואית?

הפעילות שלנו מתמקדת בכל אוכלוסיית המיעוטים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים.

על איזה מעונות אתם מדברים? בוועדה מדברים על מעונות מזה שנתיים ולא שמענו על שם מעון שהוקם.

זה נכון, ולכן הוקמה החלטה מיוחדת בגלל שהיו קשיים ברמת השטח של הרשות המקומית להקמת מעונות יום ובגלל הבעיות שהיו במשרדים, ובעיית ה- matching הקשה שהייתה במגזר הערבי, בנו כעת מבנה חדש בו matching ירד לאחוזים בודדים כדי שלרשות יהיה קל יותר לעשות את ה- matching ולהפעיל את זה. כאן נכנס כסף ממשלתי רב ולמעשה זה כמעט לא עולה לרשות המקומית להקים מעון.

מתי אתם הולכים להקים את המעונות?

התכנית כבר רצה. כרגע מתכננים שכונות, זאת תכנית גדולה לכל היושבים והיא ולא רק סביב נשים. התכנית הוחלטה בשנה האחרונה וכבר תבוא לידי ביצוע בשנת 2011, יש דיבורים על מעונות יום. אני יכול לומר שבסחנין ובערבה כבר לוקחים יוזמה, אני מניח שייקח זמן של בין שנה לשנתיים עד שיקימו מעון.

סליחה, הוועדה עוקבת באדיקות אחרי נושא של בינוי מעונות יום. לא הבנו, אתם חיצוניים למבחני התמיכה?

לא. יש כרגע בעיה בחלק מהרשויות המקומיות שאין דרישה. אנחנו מרחובות וברחובות יש רשות שעובדת ומושכת. יש בעיה בחלק מערי המיעוטים הגדולים שלא מושכים - - -

אנחנו יכולים לשלוח לוועדה דיווח על כל הפעילות שלנו.

אולי יותר נכון להזמין אתכם לדיון על המעונות. תגלה לנו את הקסם איך עושים את זה.

קודם כל צריך לנסות לפני שמצליחים. אני אמשיך לסקור את הפעילות.

יש פרויקטים הקשורים לנשים שאינן אקדמאיות, כמו "אשת חייל" עם "טבת" וקרן אברהם, פרויקטים שמטרתם להעסיק נשים שהשכלתן אינה גובהה כדי להוציא אותן מהבית. הדגש הוא על השמה נשית לתת להן כלים איך להתמודד עם שוק העבודה, גם שוק העבודה שלא כל כך מתאים לנשים אקדמאיות. אנחנו עושים בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה, יש את קרן "מייקרופיננס" כעת נכנסו 20 מיליון שקלים, 10 מיליון שקלים ממשלתיים- שלנו ביחד, תכנית שעובדת על מודל של חמש נשים שכל אחת מקבלת 10,000 שקלים בערבות הדדית למען ייצור זעיר וחיזוק כלכלי. יש תכנית נוספת של 4 מיליוני שקלים ל- 500 סטודנטיות תלמידות מצטיינות, כולל מהמגזר הבדואי שמהן תהיינה 57 לפי החלטת ההיגוי. זאת החלטת הממשלה 2289 המסומנת ערב-08, של 500 תלמידות אחרי בדיקה מיהן המצטיינות בכל בתי הספר של כל המגזר של המיעוטים, ערבים צפון, צ'רקסים ודרוזים, אותן יחזקו לקראת האוניברסיטה בשל בעיית הנשירה הגבוהה. יש תקציב נוסף שהממשלה אישרה בשנה שעברה, משרד האוצר ומשרד החינוך והשר לשעבר ברוורמן, של 305 מיליון שקלים להשכלה הגבוהה, חלק גדול ממנו יהיה מיועד לנושא של חיזוק הנשים. בשנה שעברה מספר הסטודנטיות והסטודנטים מהמגזר הערבי השתוו, זו השנה הראשונה בה נרשם שיוון בין ערבים לערביות במוסדות האוניברסיטאיים, זה בות"ת – ועדה לתכנון ולתקצוב והמועצה להשכלה גבוהה שעושים את התכנית כגורם מקצועי.

תודה רבה. אני רוצה לומר שיש כמה דברים עליהם הייתי רוצה שנתמקד בהם בדיון הזה. אחד הנושאים הוא פערי השכר. אחד הדברים המדהימים שראינו כאן זה שנשים מרוויחות 63% מהגברים, כלומר הנתון הזה עדיין ממשיך ללוות אותנו.

היום יש כתבה בעיתון שאומרת שיש קצת שינוי, לא שאין עוד פער.

זו עוד נקודה שאולי הוועדה תוכל להיות פעילה בה, יש משהו שנוכל לשמוע מכם על מניעת פערי השכר?

אני רוצה רק להשלים את הנושא של האלימות. קיימנו יום עיון בתחום של נפגעות תקיפה מינית, נמצאת כאן תת אלוף גילה כליפי שהייתה אחת ממשתתפות הפנל. הבאנו אנשי תקשורת מהשורה הראשונה כמו מאיה בן גל וברוך קרא, זה יצא במקביל להתפוצצות של פרשה מאוד ידועה בתקשורת למרות שתכננו את היום לפני, לנו היה חשוב מאוד להביא גם לידיעת התקשורת וגם לידיעת אזרחים ואזרחיות את הקושי של כל מתלוננת על עבירת מין ולגרום לשינוי תודעתי בכלי התקשורת בתחום הזה. זה נושא שאנחנו רוצים להמשיך ללוות אותו הלאה.

לגבי המגזר הערבי אני אמשיך אחר כך, יש לנו פרק נפרד בסקירה.

פערי שכר – התקיימה ועדת שרים מיוחדת בראשותה של השרה לימור לבנת, הוצגו הנתונים. בנתונים של שירות המדינה, אני מניחה שטלילה הציגה כאן את הדיווח שלה, משתדלים לעשות מעקב ולפעול לכך שכמה שיותר נשים תהיינה בתפקידי מפתח ובפריצת דרך. ויצ"ו מפעילה פרויקט, נמצאת כאן שרון שמרכזת את הפרויקט והיא תוכל להרחיב על כך. בשלב הראשון השתתפו סמנ"כליות של משרדי ממשלה, היום משתתף שם דרג הביניים של מנהלות ברמת הביניים, אנחנו מאוד מאוד מעודדים נשים להתמודד במכרזים. במקרים רבים החסם הראשוני הוא התמודדות במכרז.

הדבר המרכזי שעשינו השנה סביב זה, נציג את זה כאן, זה דוח תומך משפחה. הבאתי לכאן - - -

בנקודה של פערי השכר.

פער השכר נובע לא מהשכר היסודי, שכר היסוד נשים וגברים מרוויחים אותו דבר. הפערים באים לידי ביטוי בשעות נוספות, גברים מרשים לעצמם להישאר הרבה פעמים, אני לא אומר בהכללה, חלק מהגברים נשארים עד השעה 9-10 בלילה ועד השעות הקטנות של הלילה בעבודה, כשברוב הבתים חלוקת הנטל החל מהשעה 16:00 כשמתחיל המרוץ להוציא ילדים מהגן ולעבור למשרה השנייה, נופל על נשים, תמיד אומרים לי "אצל הבעל שלי זה אחרת ואצל החתן שלי זה אחרת". ברוב הבתים בישראל המציאות שהנטל המשמעותי הוא על כתפי הנשים. סביב חשבנו איך לייצר מציאות שלא תמדוד את השכר על פי פרמטרים של שעות נוספות, זה פרמטר שמפלה נשים ולא מאפשר להן, בגדול, לתת את אותו מספר השעות - - -

גם הדרגה בצה"ל, הם באים עם דרגה בכירה יותר מצה"ל וזה מיד מעלה להם את תנאי העבודה.

זה בהתאם להגדרות התפקיד. בפועל מה שקורה שיש מזכירה ויש מנהל לשכה. כבר מהתחלה יש פערים בשכר היסוד בגלל הגדרת התפקיד. המזכירה ומנהל הלשכה עושים את אותו דבר אבל הוא יקבל יותר כסף בשכר.

ואז יגידו שזה לא אותם תפקידים, הוא מנהל לשכה והיא מזכירה.

בשנת 2008 הקימו ברשות ועדה לנושא בדיקת מקום עבודה תומך משפחה. אני אגיע מיד לסוף התהליך. סגנית השר וראש הממשלה העבירו לפני כשבועיים הצעת מחליטים בממשלה שעד חודש אוגוסט, נציב שירות המדינה ונציגים של האוצר ונציגי הרשות לקידום מעמד האישה יגיעו עם המלצות איך מטמיעים את זה בתוך שירות המדינה. ששירות המדינה יהיה המקום הראשון שיוביל את הנושא, אנחנו מניחים שמזה זה ייגזר גם לעסקים הפרטיים וגם לשלטון המקומי. יש שם אחת עשרה המלצות - - -

בתקציב חדש?

ממלא מקום נציב שירות המדינה פועל לזה, אורי פרבר עומד בראש הוועדה עם נציגי החשב הכללי ושל הממונה על השכר ונציגה של הרשות. באוגוסט אנחנו אמורים להתחיל לעשות את ההמלצות. הבאתי לכאן את הדיסק, כל מי שתרצה תוכל לקחת אותו, זה הקמפיין שמופיע כעת בטלוויזיה בכל הערוצים, שקורא לכל המעסיקים לעודד תעסוקת הורים ולשלב איזון בין הורים למשפחה. קיבלנו משוב מדהים על הקמפיין ולא רק על המראה החיצוני שלו. קיבלנו הרבה מאוד פניות גם של גברים וגם של נשים צעירים שאמרו שהגיעה הזמן להרים את הכפפה הזאת. פנו אלינו אבות שלא מוצאים מקום עבודה מאחר והם הורים גרושים שיש להם הסדרי ראיית ילדים ושום מקום לא נותן להם פעם-פעמיים בשבוע לסיים בזמן כדי לראות את הילדים. זה נושא שנוגע לכלל החברה ואנחנו מאמינים שדרך הנושא יהיה גם סיוע להורדה וצמצום בפערי השכר, יש בין אחת עשרה ההמלצות ואנחנו מניחים שלא כל משרד יוכל לאמץ את כולן כי במשרדים שיש קבלת קהל בשעות אחר הצהריים לא כולם יוכלו לסיים יום בשבוע בשעה מוקדמת. יצטרכו למצוא פתרון אלטרנטיבי כמו תורנות.

הפתרונות בגדול לאחת עשרה ההמלצות - - -

יש בחירות לנציבות שירות המדינה אולי צריך לפעול כדי שתבחר אישה לתפקיד.

זה רעיון טוב בלי קשר, אבל מה עם הרשויות המקומיות?

אמרנו שזה כדוגמה ראשונה. לפני שנדרוש ממקומות אחרים ליישם אנחנו רוצים להראות שהממשלה מיישמת, נתחיל את זה באוגוסט ואז נפנה לשלטון המקומי לשלמה בוחבוט ולכל ראשי הרשויות. לא יכולנו לבוא לגופים וארגונים ולבקש להתחיל אצלם לפני שהממשלה מתחילה ליישם, זאת הסיבה שסגנית השר חשבה שראוי להתחיל ביישום קודם כל במשרדי ממשלה. כבר השנה עוגנו בתקשי"ר יחד עם טלילה, שתי החלטות מתוך הדוח. ה- 1 בספטמבר יהיה יום בחירה לגברים ונשים. בקשתי לבדוק את הנתונים במשרדי הממשלה ונדהמתי מהאחוזים הגבוהים שניצלו את יום הבחירה כדי להיות ביום הראשון עם הילד או הנכד בבית הספר או הגן.

הוחלט גם על הקמת חדרי אימהות במקומות עבודה, לאימא שרוצה לחזור לעבודה אחרי הלידה ולהניק, אלו דברים שהוטמעו.

מה לגבי משרות אם, האם יש גם משרות אב?

כן, כן. אני יודעת שמאפשרים לאבות שמצהירים כל כך, כי אי אפשר שיקבלו ממקום העבודה שני ההורים, ניתנת האפשרות לאבות לקבל את השעות האלה.

אצלנו בעיריית באר שבע, הגשתי לך את זה גם בדוח, עשינו השוואה ונדהמנו, אחת המכות והרעות היא שנשים שעובדות כסייעות בחינוך המיוחד ומקבלות 20 שקל בשעה, המשרה שם היא שעתית על פי צורך. אני כיועצת בדקתי את זה כי זו הוראה של משרד הפנים שאי אפשר לשנות וזה מאוד מפלה נשים.

בעיה נוספת היא שבמכרזים, אנחנו היועצות משקיפות ולא מצביעות וזה על פי החוק, אני חושב שזה טעון תיקון שהיועצת דווקא במכרזים תהייה בעלת זכות בחירה, כדוגמת הרצליה ששם הובילה את זה אישה שהיא ראש עיר וממנה את ועדת המכרזים, אם היועצת תהייה בעלת זכות בחירה במכרזים, זה מאוד יקדם נשים.

נשאיר את זה לפרק של היועצות, ההערות שלך הן מאוד במקום, אני רוצה רק לסיים את התחום 'תומך משפחה'.

ההמלצות העיקריות אומרות שקודם כל הדבר הראשון, יום בשבוע תהייה יציאה מוקדמת לכל העובדים, גם לאבות, גם לאימהות שיהיה להם יום שהם יוכלו להתפנות לצרכי משפחה, לתרבות פנאי ולכל דבר. אנחנו רוצים שמעבר ליום הזה לא תהיינה ישיבות משרדים ממשלתיים אחרי השעה 16:00. אם קובעים ישיבה אחרי השעה 16:00 צריך להודיע עליה 72 שעות מראש לצורך התארגנות. אנחנו יודעים שמשרד הבינוי והשיכון המליצו על כך כבר והצוות שלהם בתחום סביבת עבודה, תומך שלא יתקיימו ישיבות אחרי השעה 16:00.

ההמלצה השנייה היא שעות גמישות, לאפשר גם להתחיל וגם לסיים את יום העבודה באופן גמיש. היום זה מיושם בחלק ממשרדי הממשלה אבל לא באופן רשמי. אנחנו רוצים להגיע למתכונת שיהיה נוהג של שעון קשיח, למשל בגבולות השעות בין 09:00 לשעה 15:00, ומעבר לזה שעות גמישות. אנחנו רוצים שהגמישות לא תהייה על בסיס שבועי אלא על בסיס חודשי כדי שהעובד או העובדת יוכלו ליהנות מזה בצורה מרבית. מחקרים הראו ששעות גמישות זה דבר המשמעותי ביותר שתורם ביותר לשילוב אימהות בשוק העבודה. נמצאת לידנו רותי הורניק שעסקה הרבה מאוד בכתיבת הדוח יחד עם מיכל סלומון.

התחום הבא שהוא חשוב מאוד בעינינו, דיברנו על פערי שכר סביב שעות הנוספות. השעות נוספות מגיעות לפעמים ל- 150% לשעה, עם תשללום לכלכלה, ולעוד הרבה מאוד הטבות. דיברנו על כך שבמקום שעות נוספות אנחנו רוצים לעבור לתפוקות ולמדידת איכות עבודה, שתהייה הערכה הוגנת של ביצוע עבודה במקום למדוד שעות למדוד מטלות ביצועיות.

מי מיישם את זה?

אנחנו רוצים ליישם את זה במשרדי הממשלה בחודש אוגוסט, כך שכל משרד יגדיר לעצמו על פי המנהל המקומי מהן המטלות שמוטלות על העובדים ולמדוד את התפוקה. כפי שעדנה ציינה מדידת השעות על בסיס יומי מעוררת כעס בקרב העובדים כי יש ימים ארוכים שמצד אחד הם לא מקבלים עליהם שעה נוספת, אבל אם ביום אחד חסרה שעה מורידים להם את השעה, לכן אנחנו רוצים לשנות את השיטה. אנחנו רוצים גם למדוד מוטיבציה ויחסי אנוש מתוך אמונה שהמדדים האלה משפיעים על מידת הפרודוקטיביות בעבודה יותר מאשר מספר השעות במטרה להגבירן.

יש בעיה עם העניין של התפוקות, סליחה שאני אומרת אבל זה מאוד בעייתי. ניקח למשל את אחיות בריאות הציבור שהיום הן במסגרת ההפרטה והן בחברה פרטית, אחיות בריאות הציבור עובדות לפי תפוקות והן צריכות להוכיח כמה זריקות חיסון הן צריכות לעשות. אני אתן סתם דוגמה, 20 זריקות חיסון ביום שזה דבר שהוא מאוד בעייתי.

אנחנו לא מתכוונים לתפוקות מהסוג הזה. העבודה הרי כוללת קבלת קהל, מניעה, הסברה. המטרה שלנו באה להקל ולהראות שאפשר לעשות יום עבודה ב- 7-8 שעות עבודה או 7.5 שעות עבודה כמו שנהוג בעולם המערבי, בטח לא להרע.

לשים לב איפה עושים את זה.

אני מקבלת את ההערה שלך.

אנחנו רוצים להוביל לבנק שעות שנתי שיאפשר גמישות מרבית לאורך כל השנה, זה משהו שמקובל בחלק ממדינות אירופה. לדוגמה אם לאחד מבני הזוג יש חופשה והוא יכול להיות בתקופה הזאת יותר עם הילד ובכך לשחרר את בן הזוג השני לעבודה, בן הזוג השני בימים האלה עובד יותר וזה עומד לזכותו גם בחודש אחר, שתהייה איזו חלוקה שמאפשרת גמישות.

הנושא המרכזי שעליו יש לנו ויכוחים עם האוצר, כאן אנחנו רואות את המהפכה, אני לא יודעת אם נצליח ליישם אותו כבר מהשנה כי יש עליו התנגדות מאוד גדולה, זה עבודה חלקית מהבית. אנחנו ראינו שהחסם לצאת מהבית לשוק העבודה הוא של אימהות למספר ילדים מסוים בגילאים מסוימים, להשתלב בעבודה ולהתקדם לתפקידים אחרים. אנחנו מאמינים שהאפשרות להשלים עבודה מהבית מהווה פתרון לאותו חסם. בעולם המודרני האפשרות קיימת, בבריטניה האפשרות הזאת קיימת. יש מחקרים בטלקום שהראו על חסכון עצום למקום העבודה, החל מחשמל, טלפונים, ודברים אחרים. אנחנו רוצים לתגמל על עבודה שמתבצעת מהבית כי אנחנו יודעים שעובדים ועובדות מסורים, גם אצלי בתוך הצוות שיושב כאן לידי, וכל הצוות הנוסף שלנו, נמצאות כאן בת שבע, חנה מור יוסף, עורכת הדין שירלי הרמולין, עובד שעות מהבית ואף אחד לא מתגמל אותו. הבוס צריך עזרה או מישהו צריך עזרה ובלי קשר, כמו למשל הם צריכים להיות מוכנים לישיבת ממשלה ביום ראשון והם עובדים מהבית ואף אחד לא מתגמל על השעות האלה, חשוב שיהיה לכך תגמול. כמובן שאנחנו רוצים שיהיה לזה מדדים של פיקוח, שזאת תהייה עבודה מדידה דרך מחשב או דרך כל דבר שאפשר למדוד.

יש משרדי ממשלה שאישרו לצוותים מיוחדים בתפקידים מוגדרים מראש על פי קריטריונים ובאישור פרטני כן לעשות את זה. ההערכה היא שהיום מתוך 70,000 פלוס עובדי מדינה רק אלפים ספורים יכולים היום לבצע את העבודה מהבית כי אי אפשר להגיד למורה תלמד מהבית וגם לא למי שעוסק בקבלת קהל. חשוב לנו להטמיע את זה ולהתחיל בתהליך.

העלנו בפנינו את האפשרות של ניצול לרעה של העבודה מהבית, שקיימים קשיים ביישום עקב שאלת חישוב השכר והביטוח של העובד, האם יש לו ביטוח בבית, אם אין לו ביטוח מבנה וכדומה. יש טענה מאוד מרכזית שעבודה מהבית יוצרת מתח בבית עקב טשטוש הגבולות בין עולם העבודה לעולם הבית. בכל מקרה עבודה מהבית מצריכה הערכות שונה מזו המקובלת לאורך שנים רבות, היא חייבת להיות מתואמת מול הגורמים המוסמכים.

השאלה בכמה מקומות עבודה מנצלים את זה? איפה זה כן עובד?

היום אנחנו יודעים שיש אישור לזה בפרקליטות, לא מדובר על כל שעות העבודה אלא על מספר שעות שהעובד מכין דברים, נדמה לי שגם באוצר היה משהו נקודתי.

הכוננויות – היום זה הסדר שכבר קיים ואנחנו ממליצים שינצלו אותו בצורה הראויה, שיהיו קריטריונים ברורים למתן כוננויות, אם עובדים צריכים לעשות מטלה מהבית שהם יקבלו עבור המטלות האלה את שעות הכונניות. אנחנו ממליצים שהמושג כוננות יחזור למשמעות המדויקת שלו. כמו כן אנחנו ממליצים שתהייה הגדרת תחומים וציפיות בין הצרכים המשפחתיים לבין הצרכים בעבודה. אנחנו רואים בזה כלי ניהולי, שבראיון התקופתי של עובד ומעביד ידברו ושיעלה הנושא של התאמה אינדיבידואלית והתחשבות בצרכים הייחודיים של המשפחה.

שכר עידוד – אמרנו שזו תוספת שכר למי שהתפוקה שלו תעבור את המכסה שנקבעה. אנחנו מאמינים שזה תמריץ לעבודה ביעילות. יש ביקורת שזה יכול ליצור עבודה שטחית ושלעיתים קשה למדוד תפוקות בצורה מהימנה ושמישהו יכול לתייק מספר רב של פניות בדואר אלקטרוני כי סופרים לו כמה תפוקות. אנחנו אומרים שיש למדוד תפוקות חכמות ואמיתיות של עבודה משמעותית. הצענו גם את הדגם של עבודה דחוסה, כלומר לדחוס לעובד שאומר שהוא יכול לעשות יותר שעות בשבוע עבודה מקצור תמורת סוף שבוע ארוך יותר, כן לאפשר לו את זה. דיברנו על משרה שמתחלק בין שני עובדים או יותר, אם יש שני עובדים שמעוניינים לעבוד באופן חלקי או באופן גמיש לאפשר את זה כהסדר זמני עד שמתאפשר להורה לחזור למשרה מלאה. בהרבה מקרים אחרי לידה או מקרים אחרים מציבים אולטימאטום ונשים לא יכולות לחזור ל- 7.5 שעות עבודה כי בפועל זמן הנסיעה לגנים ולמעונות וכדומה לא מתאים. לכן אם אישה מבקשת לעבור למשרה חלקית לאפשר לה לשנה-שנתיים, לתקופה, ולאחר מכן לאפשר לה לחזור למשרה מלאה ולא לפגוע לה במשרה.

הוועדה ביקרה במפעל אינטל ויש לנו כמה המלצות.

אנחנו הזמנו אותם ולמדו מהם.

בנושא של גנים ומעונות בארגון – הצפייה שלנו שיהיו גנים ומעונות בסביבת העבודה, היום בקריית הממשלה אין מעון, וגם לא בכנסת. תחשבו על עובדי הכנסת, על חברות הכנסת האימהות שבימים שהמליאה מתחילה בשעה 16:00 או 17:00 וגן הילדים נסגר בשעה הזאת. אנחנו היינו מאוד רוצים שיהיו מעונות שגם יתאימו את שעות עבודה להורים וגם שיהיו בקרבה לצהרונים ולמקומות העבודה. התשובות שקיבלנו הן שהיו ניסיונות בעבר והתברר שהורים מעדיפים לא לרשום ליד סביבת העבודה. למרות זאת אנחנו טוענים שכן צריכים את האפשרות כי הזמן של הורים והלחץ שהם כן או לא יצליחו לקחת את הילד, המרחק שהילד נמצא בחמש עשר דקות מהם מוריד לחץ משמעותי.

יש דוגמאות של מפעלים פרטיים שעושים את זה וההורים מאוד מרוצים.

נכון ראינו את המקרה של אינטל - - -

אינטל, רפא"ל מכון ויצמן.

כדאי שנזכור ששעות הפעילות של המעונות שם הן משעה 06:00 עד 19:00, ואנחנו לא ממליצים לאף אחד לנצל את כל השעות.

קודם כל שהאפשרות תהייה קיימת, אבל ממשלת ישראל לא רואה ולא נותנת מענה לצרכים האלה - - -

זה פרויקט שהממשלה הולכת ליישם. דיברנו שיש החלטת ממשלה שבחודש אוגוסט מביאים לממשלה את מה מיישמים מהדוח. ראש הממשלה וסגנית השר הולכים להיות ידידותיים למקומות עבודה.

הנושא לפני האחרון, קייטנות קיץ לילדי עובדים – בשבועיים האחרונים של חופשת הקיץ אין קייטנות ואנחנו מכירים את המציאות שמגיעים במקרים רבים עם הילד למקום העבודה, לא תמיד המעסיק מאפשר את זה. אנחנו רוצים שמקומות העבודה יקיימו בשבועיים האלה מסגרת אלטרנטיבית של קייטנות או סבסוד של קייטנות חיצוניות בתקופה הזאת.

ההמלצה האחרונה היא ליישם מחויבות אקטיבית של ייצוג נשים בהנהלת ארגון. אנחנו רוצות שיהיו באחוזים כמה מנהלות בכל משרד, בכל מקום, כדי לקיים יחס שוויוני בין אחוז הנשים בכלל בארגון לבין אחוז הנשים בעמדות הבכירות.

יש כאן דברים שהרגשנו שאנחנו צריכים לקבל הדגשים, מיד נדבר על היועצות, אבל בנושא חוות דעת מגדריות בחקיקה. יש דרישה בחוק שכל הצעת חוק שיש לה השלכות מגדריות תקבל את חוות הדעת שלכם לגבי המשמעויות, ועד כמה מדובר בהצעת חוק טובה, עד כמה אפשר לשפר אותה. עד כמה אתם מרגישים שאתם יכולים באופן מעשי לעמוד בדרישת החוק? הרי לפחות ממה שאנחנו ראינו מספר הצעות החוק שבסופו של דבר קיבלו חוות דעת מגדריות הוא מספר קטן, 77 חוות דעת מגדריות שניתנו על ידכם. מה בעצם נדרש מכם כדי שתוכלו לעמוד בדרישה הזאת? יש יועצת משפטית לדרישה הזאת?

המספר לא קטן. נמצאת איתנו כאן היועצת המשפטית עורכת הדין שירלי הרמולין, ומי שעוסקת בפועל בבחינה המגדרית של דברי החקיקה היא רותי הורניק שהיא משפטנית. בימים אלה עבר מכרז, אני לא יודעת אם מותר להגיד את השם כי לא ברור אם זה פורסם או לא, עורך דין מהמגזר הערבי שיצטרף לצוות שלנו לעיסוק בחוות דעת מגדריות.

כמה אנשים מונה הצוות שלכם לחוות דעת מגדריות?

כרגע עסקה בנושא בעיקר רותי הורניק, ומצטרף אלינו בזמן הקרוב עורך דין נוסף. אנחנו רואים בזה תפקיד מרכזי ביותר של הרשות. חוות הדעת המגדריות ניתנות לגבי חוקים שיש להם זיקה גם אם היא ישירה וגם אם היא עקיפה, אנחנו משתדלים שתהייה זיקה כלשהי לנושא המגדרי. אמרתי שאנחנו רואים בזה תפקיד מאוד משמעותי. רותי הורניק מכינה את החוות הדעת בצורה מאוד מקצועית ואני מקבלת משוב - - - -

איזה הצעת חוק מקבלת חוות דעת כזאת?

אנחנו עוברים עליה ביחד ומנסים למצוא האם יש לה זיקה מגדרית, אנחנו פונים ומתייעצים גם עם נשים מבחוץ, גם עם חברות הוועדה המייעצת שלנו שיש בה פרופסוריות מובילות מהאקדמיה מתחומי המגדר. המטרה שלנו להרחיב ולהגיע לכמה שיותר תחומים. אני מניחה שתת אלוף גילה כליפי תספר גם על הדברים שהיא עושה בצה"ל בתחום, הם באמת פורצי דרך. אנחנו רואים בזה משהו מאוד משמעותי ואנחנו יכולים לספר, אני לא יודעת אם זה מאחורי או לפני הקלעים, שהרבה פעמים פונים אלינו גם כשיש תמיכה בהצעות חוק פרטיות, או של הממשלה, אנחנו הרבה פעמים רואים תוצאה של העבודה היסודית שלנו בחוות הדעת המגדרית ששכנעה למה צריך להצביע בנושא הזה. אנחנו לא מסתפקים רק בחוות דעת כתובה אלא אנחנו פונים באופן אישי גם לחברי כנסת, גם לשרים ועושים מעין עבודת לובינג ושכנוע והסברה בדברים האלה. חוות הדעת מתפרסמות אצלנו באתר, אני בכלל ממליצה שתכנסו לאתר האינטרנט שלנו לדעתי הוא אתר מאוד מקיף ומעניין - - -

בנוגע לחוות הדעת המגדריות, האם אתם מגישים את חוות דעת לוועדות, האם אתם מגיעים לוועדה הרלוונטית לעניין ואיך מתייחסים אליה?

מניסיוני, יש כאן דיווח שלכם שיש חוות דעת מגדרית, אני לא ראיתי אותן.

למשל האם כשיש בעיה של תחבורה, אתם מגיעים אחרי המעבר של הצעת החוק, השאלה היא טכנית איך הם מגיעים לוועדה? למשל של בינוי, תחבורה, האם זה מגיע לפני העברת החוק לוועדה לקריאה שנייה ושלישית או אחרי? איך כל הסיפור הזה מתנהל? אנחנו לא ראינו את זה.

יותר מכך. אני חושבת שהתפקיד של החוק הוא לא בהכרח לדברים שהם בהגדרה, זאת אומרת למשל הצעת חוק לייצוג הולם של נשים בוועדה, אני חושבת שדווקא בנושא הזה חוות הדעת המגדרית היא פחות חשובה מחוק שכר מינימום, זאת החשיבות הגדולה של החוק.

בגלל אמרתי שאנחנו מנסים להרחיב ושאנחנו מתייעצות בכל הפנלים, בכל וועדת שרים שמתקיימת לענייני חקיקה מועלות חוות הדעת המגדריות שלנו. אנחנו משתתפות, ומשתתף גם נציג המחלקה המשפטית - - -

אתם אמורים להיות בשלב שבו היא עוברת וועדת שרים. בשלב שהצעת חוק עוברת וועדת שרים והיא מתחילה להתגלגל בוועדות, אז בעצם נדרשת חוות הדעת - - -

או להגיש את זה לוועדה הרלוונטית.

גם לוועדות המטפלות אנחנו מגישים. בהצעת חוק של הפרסום של שירותי לווי, את ראית. את כל הדברים האלה אנחנו מעבירים גם לוועדות וגם לוועדת שרים. אם רותי הורניק תרצה להרחיב עליהן - - -

אתם פונים לחברי הכנסת או שחברי הכנסת פונים אליכם?

אנחנו מקבלים פניות של חברי כנסת, קיבלתי פניה של חברי כנסת עוד לפני ההליך שמחוקקים. פנה אלי אחד מחברי הכנסת ביוזמה שקשורה למילואים וביקש לדעת מהם ההשלכות המגדריות, הוא ישב איתנו בנושא. אנחנו מקבלים פניות מחברי כנסת עוד לפני שזה מגיע להצעה.

עד כמה אתם מרגישים שיש לכם מספיק כוח אדם כדי לטפל בהצעות החוק? אני אומרת שוב שלדעתי יש פער מאוד גדול בין הצעות החוק שמוגשות שהן מאות, לבין חוות הדעת - - -

עם כניסתו של עורך הדין החדש אנחנו נבחן את הדברים, אני חושבת שזה ייתן לנו מענה הולם. הרי תמיד יש אין סוף ותמיד אפשר, אבל מאחר וזה נושא חדש של השנים האחרונות אנחנו מתייחסים אליו מאוד ברצינות ואני רואה בו את אחד התפקידים המרכזיים של הרשות להשפיע.

יש כאן דוגמה של מספר חוקים שהבאנו, דיברנו גם על ההשתתפות הפעילה בהליכי חקיקה שניתן לראות את זה בתיקונים בנושא אינוס קטין על ידי אישה - -

אני רק רוצה לתקן לגבי אינוס קטין על ידי אישה, הצעת החוק לא לא עברה, היא עדיין נמצאת בדיונים בוועדת חוקה.

בסדר, אנחנו ממתינים ואנחנו יודעים שהיא נעצרה ויש לה התנגדות.

בנושא של פילוח מגדרי, על פי התיקון בפקודת הסטטיסטיקה והתיקון ב'חוק שיווי זכויות האישה' נקבע כי גופים ציבוריים המפרסמים נתונים על יחידים יפרסמו את הנתונים לפי פילוח מגדרי. הוראת החוק הזאת אמורה לעזור לרשות לבצע את תפקידה. אנחנו פונים כמעט לכל הגופים, הארגונים ומשרדי הממשלה ומיידעים על הוראות החוק החדשה ואיפה שצריך להעיר אנחנו מעירים ומתקנים.

השאיפה שלנו מעבר לחוות דעת על הצעות חוק, אנחנו רוצים לפעול לטובת חוות דעת על נושאים מהותיים כגון: רפורמות, אם למשל יש רפורמה בבריאות הנפש לבדוק מהן ההשלכות המגדריות שלה, לתת התייחסות מגדרית. לא ציינתי, יש לנו שתי סטודנטיות ברשות שמסייעות גם בשנה הזאת וגם בשנה הקודמת באיסוף החומר והנתונים.

היום בעצם כל הצעת חוק שעולה לאחת הוועדות עוברת איזו בדיקה שלכם? השאלה היא אם אתם מצליחים לעבור על כל הצעות החוק כדי להחליט על מה להגיש חוות דעת?

כן.

בנושא של רפורמות זה משהו שאתם נכנסים אליו או משהו שכבר - - -

זה משהו שהשנה ניכנס, חיכנו שיכנס כוח אדם נוסף. אנחנו מאמינים שלכל רפורמה משמעותית יש השלכה מגדרית ואנחנו מאוד רוצים להיות שם. ברור שאי אפשר יהיה לכסות את הכל, אבל זה תהליך. הרעיון שלנו להטמיע שכל משרד ממשלתי אחר כך ילמד ויעשה את הבחינה אצלו, שזה יהיה משהו שיוטמע הלאה ושאנחנו נהייה הזרז והקטליזאטור.

קשר עם גופים בין לאומיים – בשנת 2010 סגנית השר גילה גמליאל עמדה בראש משלחת לאו"ם. יש אחת לחמש שנים את הכינוס המרכזי של ביי'גין בעקבות בייג'ין 1975.

אני רוצה להחזיר אותך אחורה לנושא היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות. בגלל שהזמן שלנו מוגבל אנחנו רוצים להתמקד בדברים מסוימים. השאלה הראשונה מה ההכשרה שמקבלות היועצות האלה? האם יש רשויות בהן אין עדיין יועצות?

יצאנו במכרז לקורס יועצות והשבוע הייתה פתיחת תיבת המכרז, אני מניחה שתוך שלושה שבועות יהיה לנו גוף שזוכה. כל הוצאה כספית שהיא מעל 50,000 שקל מחייבת חובת מכרז. אני לא צריכה לספר כמה זמן זה הליך מכרז. אנחנו מאוד רוצים להשקיע בזה את מיטב המשאבים, אנחנו מאוד מאמינים בהכשרה הזאת. הקורס יתקיים כנאה בשני מסלולים, גם ליועצות לקידום מעמד האישה וגם לממונות בחברות הממשלתיות בעקבות החלטת ממשלה שקיבלנו השנה. זו תהייה סוג של הכשרה ראשונית, בהמשך נעשה קורס המשך ליועצות שעברו את הקורס. השאיפה שלנו, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרבה מאוד גופים, השלטון המקומי הוא פרטנר קבוע שלנו בימי עיון ושל הכשרה, אנחנו מאוד רוצים לשקף את כל הגורמים המעורבים כמו האקדמיה וכדומה. הזוכה במכרז יבחר דרך וועדת המכרזים שתקבע, יש פרמטרים מאוד מדויקים של עלות וכדומה. עם כל גוף שיזכה העשייה שלנו בפועל היא משותפת עם השלטון המקומי שאנחנו רואים בו גם גוף אחראי ושותף איתנו בנושא של היועצות. השנה מונו יועצות בישובים נוספים. הליך מינוי יועצות הוא לא פשוט. מאז שנת 2008 יש חובת מרכז ואחד התנאים שהיועצת תהייה אקדמאית, לפחות בישובים עליהם מדובר משנת 2008. כיום מכהנות יועצות ב- 224 רשויות שזה 88% מהרשויות.

ברשויות שעדיין אין - - -

אנחנו פועלים מאוד חזק מול משרד הפנים, יש לנו שיתוף פעולה מאוד משמעותי איתם. פנינו לשר למנות בישובים האלה יועצת מטעמו, כמובן שאחרי שפנינו לרשות וכדומה, האחריות כאן היא של משרד הפנים. אנחנו מידעים אותם ועורכים בדיקה, חלק מהיועצות - - -

מה היו ההחלטות?

משרד הפנים הוציא חוזר מפורט לכל ראשי הרשויות, שדורש גם את נושא השכר .ב/חוק היועצות/ מדובר שהיועצות תקבלנה קידום בדרגה, חלקן עושות עבודה נוספת והן עובדות במגוון נוסף של תפקידים.

רובן עושות את זה עם תוספת לתפקיד ועל זה אנחנו לא מקבלות שום דבר למרות שהחוק מחייב. גם בנוגע לדרגה, אנחנו אמורות להיות בדרוג של מנהל מחלקה, גם על זה מתווכחים איתנו, אני באופן אישי לא קיבלתי את הדרגה הזאת למרות שאני מטפלת גם בנושא הטרדה מינית, גם יועצת לקידום מעמד האישה וזה מעבר לתפקיד שלי כעובדת סוציאלית בתוך המחלקה.

כל פניה שמגיעה אלינו מיועצת בנוגע לדרגה, אנחנו מעבירים אותה לישראל שפיצר שהוא ממונה על כוח אדם. יש מקצועות בהם הוא לא יכול לתת את השיפוי של הדרגה, כמו בהוראה ונדמה לי שגם לעבודה סוציאלית, חוזים אישים. כל מקרה שהובא אלינו והיה דרוש תיקון העניין תוקן. שוב העבודה בעניין, ותכף דוקטור ישראלה בן אשר תוסיף לנו.

אם זה היה גבר הוא היה מקבל דרגה של מנהל מחלקה, גם לא היה עושה עוד עבודה אבל מאחר ומדובר באישה - - -

אם תשאלי על השאיפה שלי, לא אני כתבתי את החוק בתקופה שלי, השאיפה שלי שזו תהייה משרה מלאה ובתקציב.

הבעיה העיקרית היא לא כל כך הדרגה, גם היא בעיה איומה ונוראה, הבעיה העיקרית שעל פי החוק צריך לתקצב את פעילות היועצת והיא אמורה להיות כפופה לראש הרשות. כולנו יודעים כמה קשה להניע משהו מחדש, הוא איננו, מה שקורה שלרוב היועצות אין פגישות עבודה עם ראש הרשות, ולרוב היועצות אין סעיף תקציבי. פשוט מזלזלים בחוק. מי שיזמה את החוק היא אחת שישבה לפנייך חברתנו, עוד בזמן יעל דיין, אני הייתי בישיבה החגיגית הזאת, ממרומי גילי אני מלווה בהמון רשויות, ברשות שלי זה לא קיים אבל בהרבה רשויות אין להם אפילו סעיף תקציבי. אני שואלת מי אמור לאכוף ואיך אנחנו נסייע שב- 255 רשויות לדאוג שאכן תהייה אכיפה, שיהיה סעיף תקציבי. זה לא שכל אחת צריכה לפנות אישית אליך ולבקש לעזור לה עם הדרגה. זו בדיחה. צריך שיהיה מערך שיאכוף את כל הנושא. אי אפשר לחוקק חוק ולא לדאוג לקיים אותו למרות שיוצאים חוזרי מנכ"ל.

הבעיה מתחילה עם זה שאין סעיף תקציבי.

על פי חוק אמור להיות סעיף תקציבי.

יש, אבל לא נותנים.

אני מבקשת להתייחס כי אנחנו הובלנו את השינויים של החוק. ראשית היה כאן מאבק מאוד גדול, אנחנו דרשנו בגלל הנושא של כפל תפקידים, דרשנו שיועצות תוגדרנה על פי גודל הרשות – זה מקובל בהרבה מאוד תחומים אחרים, כדי שברשויות גדולות יועצת לא תעשה כפל תפקידים כי זה פשוט אבסורד, היועצת של תל אביב, היועצת של ירושלים בזמנו. אני באתי מראשון לציון כשהייתי בין הבודדות והיחידות עם משרה יחידה ומלאה, אני זוכרת שעדנה התקשרה אלי ורצתה עידוד בנושא - - -

ואז היא שלחה לי מכתב, בזמנו היה יעקב טרנר ראש העיר שנתן לי משרה מלאה.

אבל זה ממש לספור באצבעות כף יד אחת יועצות שמכהנות בתפקיד יחיד ומלא. אני חושבת שזה תפקיד שדורש את זה. אני חושבת שאחת הבעיות שהיו לנו בשינוי החוק היה שמשרד האוצר התנגד לתחום של הגדרת יועצת על פי גודל הרשות שתקבל תפקיד יחיד. הבעיה השנייה, כן ישנו שינוי בחוק פקודת העיריות ו/או המועצות המקומיות שחייב להיות סעיף נפרד ליועצת, כמובן שהחוק לא מגדיר סכום כספי - -

זאת בדיוק הבעיה וזה המקום שנשאר - - -

זה בדיוק מה שאני אומרת, זה היה מאבק עם האוצר להגדיר איזה סכום. כרגע ישנו השינוי רק שהשינוי הזה לא מוכר כי הוא לא מופיע ליד 'חוק היועצות' הוא מופיע בפקודת העיריות והרבה מתעלמים ממנו וזה בורח החוצה למרות שהוא צריך להיות חוק.

הדבר הנוסף זה הדרגה, גם כאן היה מאבק מאוד רציני והאוצר החזיר אותנו חזרה לוועדה, דרשנו שהדרגה של היועצת, כי בחוק הבסיסי היה כתוב "אחת מארבע הדרגות הבכירות הנהוגות". כאן האוצר התנגד ודרש, ובסוף הייתה פשרה על מינימום מנהלת מחלקה. מינימום. גם כאן מאוד משמעותית הגדרת התפקיד, זה פונקציה של שכר, פונקציה של תפקיד, ופונקציה של עוד הרבה דברים. דרך אגב היום הממונה על השכר ברגע שהוא מאיים על כל הרשויות הם בכלל לא רוצים לגעת. כמו שאתן שומעות נמצאות כאן יועצות שא' לא נתנו להן את הדרגה הנוספת למרות שהחוק מאפשר שאם מדובר בכפל תפקידים לקבל דרגה נוספת על הדרגה הקיימת. במקומות אחרים מסרבים או שיש מאבקים מקומיים על ההגדרה כמנהלת מחלקה למרות שזה נמצא בחוק. כמובן הנושא של ריבוי תפקידים שלא מאפשר הקצאות תקציבים כמו שצריך, זמן כמו שצריך, ועוד הרבה דברים אחרים, וזה למרות התיקון ב-2008. זה דבר שהוועדה כאן צריכה לזכור ויתכן שצריך ליזום תיקוני חקיקה נוספים כדי לנסות לתקן את מה שאז לא הצלחנו להעביר.

זאת באמת הנקודה שצריך לבטל את כפל התפקידים.

אנחנו מאוד נשמח ולכן אנחנו פה.

לפחות בערים הגדולות עם 200,000 תושבים, לא יכול להיות שמישהי שיש לה עוד תפקיד תהייה גם היועצת. ממנים אותה והיא לא עושה שום דבר. קחו למשל את הדוחות שעל פי חוק הם צריכים להגיע אליך ולורד סויד. השנה הגיעו 41 דוחות מתוך 250 רשויות.

וזה יותר מכל שנה.

את פנית ובת שבע פנתה, אבל עדיין זו זילות של החוק. לא מקיימים את החוק.

בבקשה חבר הכנסת זאב בילסקי שהגיע לכבד אותנו בנוכחותו.

תודה היושבת ראש, אני פשוט אאלץ לעזוב עוד מעט. ראשית אני רוצה להודות לך על המעורבות שלך בנושאים החשובים האלה ולורד סויד שאני מכיר אותה שנים, פשוט להסתכל ולראות מה עושים כאן שנה אחר שנה - - -

רוצים שיהיה פחות ושיקרה יותר.

נכון, אבל צריך לראות גם את החצי הכוס המלאה. אגב, גבירותיי ואדוני, הכניסו אותך לכאן.

בכל אופן אני חושב שהעבודה שנעשית כאן היא נפלאה, באמת כשאתה מסתכל ורואה את כל הנקודות שהרשות מקיפה ונוגעת בהן ומקדמת, זה דבר חשוב.

אני באתי לכאן כדי להתנדב לעזור לכם בנושא של הרשויות המקומיות ולכן חושב שאנחנו נוכל לעזור.ראשית אני אקח את הרשימה של כל אותן שלושים רשויות מקומיות ששכחו למנות, כמובן הם רצו ולא יצא להם, כדי לדבר איתם ולנסות לשכנע אותם שכדאי להם למנות. אני גם חושב שכדאי לעשות, גברתי היושבת ראש, איזה כנס כאן בכנסת של כל אותן נשים ולעלות את זה לרמה כזאת שראשי הערים יבינו שלמעשה היועצת הזאת היא לא איזו סתם אחת ושצריך להיפתר מזה ולתת לה כמה שעות ואיך שהוא להעביר את העניין רק כדי לצאת ידי חובה עם החוק, אלא שהוא יראה פתאום שהיא מוזמנת לכנס ושבכנס יבואו שרים, ניתן להם את התחושה שהן חשובות. נעשה את זה יחד עם השלטון המקומי, אני כמובן אתרום את חלקי לעניין הזה.

לגבי ההצעה שלך הנכונה, לא צריך ללכת על הכל כי באמת יש ערים קטנות שאין הצדקה להגיד שדבר ראשון תעשה, תקן את זה. צריך באמת ללכת על הגדולות. יש 15 רשויות שאנחנו קוראים להם 'פורום החמש עשרה'. מי שרוצה להשתייך למועדון המכובד של 'פורום החמש עשרה' לפי דעתי אחד התנאים הוא שיש לו משרה מלאה ולא גם וגם, ולא פה ופה. אלה אנשים שגם יכולים להרשות לעצמם את זה וזה גם נכון בגלל הגודל.

אני רוצה לברך אותך ורד, אני חושב שאת עושה עבודה נפלאה ואני אשמח מאוד לסייע. אחד היתרונות של האופוזיציה הוא שאתה לא עסוק כל כך, כל מה שתצטרכי ממני אעשה בשמחה. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת זאב בילסקי. תרמת מאוד.

אני מציע שהיועצות שיושבות כאן, עדנה וישראלה, ישראלה אני פונה אליך כדי להגיד בהזדמנות הזאת, אתן מכירות בעצם את הצרכים של התפקיד, אתן מכירות את החסרים, אני מציעה שתגישו לנו רעיון עם הצעה מסודרת איפה אנחנו יכולים לתקן, אם זה בחקיקה אם זה בפניה לשר הפנים.

ברשותך אני רוצה להוסיף לגבי משרה רק ברשויות הגדולות. ההרגשה היא, אני מרשות קטנה אבל בפועל העשייה של אותם דברים הם באותו מאמץ ובאותן שעות.

הקטע הוא הסיכוי, אין סיכוי שרשות קטנה תיתן משרה מלאה לעובדת. אם אנחנו לפחות נשיג שברשויות מעל 150,00 תהיינה עובדות משרה מלאה אז השגנו. זה נקרא 'שיטת הסלמי'. אם נלך על העניין שכל היועצות תהיינה במשרה מלאה יפילו אותנו ונגמר הסיכוי. אני לא רוצה שיפילו אותנו.

לא ללכת רק על גודל הישוב. לא ללכת מההתחלה על זה. חצי משרה?

בהקשר של היועצות, ראשית בפועל למה מקודש רוב התפקיד? ממקצת הקשיים שאנחנו שומעים כאן, החלק המוקדש לתפקיד הנוסף של היועצות, למה מוקדש עיקר התפקיד, מהם בפועל הקשיים מעבר לקשיים הפרוצדוראליים ?

ניסינו להגדיר בשינוי החקיקה, דווקא לראשונה יש הגדרה ברורה יותר של היועצת. אם אנחנו רוצות לתאר את זה פלסטית, למעשה יועצת צריכה לעשות את הכל מכל כי היא אדם אחד בתפקיד או בחצי תפקיד שיש לה, אין לה כוח עזר. למרבית היועצות אין אפילו מזכירה ואין מישהי נוספת שתעזור לה והיא אמורה לעבוד גם על הפן של שינוי מדיניות ועבודה פנים ארגונית, וגם על הפן של כלל היושב או כלל הגברים והנשים בישוב שזה בעצם הרבה פעמים גם עשייה בפועל כמו קצינת חינוך וקצינת בידור, קורסים ועוד כמה תפקידים. זה משהו מאוד מורכב, מאוד רחב. לכן אנחנו אומרות שזה תפקיד מקצועי שמצד אחד לא מתייחסים אליו כאל תפקיד מקצועי, ולא נותנים לו את הכלים הנכונים בתוך הרשויות המקומיות. בגדול ובהכללה, לא שרשות מסוימת לא מקצה או לא נותנת, באופן כללי זה מאוד מאוד קשה. כמו שאמרתי במיוחד כשהיועצת עובדת לבד ויחידה. למשל בנושא של חוות דעת מגדריות גם אנחנו על פי חוק צריכות לעשות את זה, זה על פי השינוי. אנחנו כמעט לא מגיעות לזה וגם לכל מיני שינויים אחרים שהם שינויים מבנים ומדיניות בתוך הרשויות, זה משהו שלא פשוט לעשות אותו. לכן הזמן שאנחנו צריכות להקדיש לכל הדברים האלה הוא מאוד גדול. בין היתר אנחנו יושבות בוועדות של מכרזי כוח אדם, שמעתם את הבעיה שבחלק מהרשויות היועצת היא חלק אינטגראלי של הוועדה, יש רשויות שהיא פשוט רק משקיפה. למעשה אנחנו צריכות להיות מוזמנות לכל הוועדות שמתקיימות – ברור שזה בלתי אפשרי. אנחנו צריכות להיות מוזמנות לישיבות ההנהלה והמועצה -גם זה דבר בפני עצמו.

אם תיקחו את הזמן שצריך להקדיש לכל הדברים האלה תמצאו שהוא מאוד מאוד רחב, הוא מאוד מאוד גדול ללא הכלים המעשיים בשטח.

חברת הכנסת ציפי חוטובלי אני רוצה להסביר. תעייני בחוק, הוא מדהים, באמת מדהים ישבנו בזמנו עם נדיה חילו שהייתה הממונה עלינו בשלטון המקומי, הוא מנוסח נהדר. העניין שאין אכיפה שלו. אם היא מנהלת מחלקה – בכל רשות מקומית למנהל מחלקה יש מזכירה – ליועצת אין מזכירה, בחלק כן, לי יש בת שירות ויש חלק שיש להן שתיים, לרוב היועצות לצערי אין להן. העניין הוא שצריך שמישהו יבדוק שהחוק הנהדר הזה אכן מיושם. זאת הנקודה, לבדוק שהוא אכן מיושם בכל הרשויות. מכאן תצא תורה, מכאן יהיה אפשר לצאת לעבוד, לא צריך כרגע לרוץ ולתקן את החוק אלא לבדוק שהוא אכן מיושם.

זה תפקידה של הרשות.

צריך יותר נשים ברשויות ערים. נשים נותנות תקציבים, ראו מקרה יעל גרמן – מינהל נשים, תקציב הוגן, המועצה האזורית בערד - - -

גם ראש הרשות שלי שהוא גבר, הוא צעיר, הוא חריג, הוא נותן תקציבים. אני דואגת לאחיותיי שלידי שאין להן תקציב. בנגב לכל היועצות אין תקציב מלבדי. אני יושבת כאן ומייצגת את חברותיי האחרות.

בת שבע מרכזת אצלנו את הטיפול, אולי כדאי שתוסיף קצת.

תודה. אני רוצה לומר שבשנים האחרונות אני עובדת הרשות, ברמה האישית הייתי שותפה מתקופת יעל דיין ועד לשינוי החוק, ומסביב לשולחן הזה ישבתי בישיבות רבות. כפי שנאמר יש חקיקה, אין אכיפה, בכל רשות מתנהלת באופן שונה וזה תלוי בראש הרשות וזה תלוי במגוון הפוליטי, בלשון המעטה איך מתנהלים הדברים ואיך ממנים יועצת. גם אם היא עוברת מכרז ויש אישורים, היא עברה מכרז אבל יש כאלה שמשמיטים את המשפט הזה ואז אנחנו צריכים להתעמת ולשאול שאלות. יש מקומות שמקציבים תקציב מאוד יפה. בדוח שהכנתי בדוח היועצות ממש רואים שחור על גבי לבן שאין הלימה בין התקציב למספר הנפשות החיות בישוב, בין התקציב לבין המשתמשות.

תציגי את שמך לפרוטוקול בבקשה.

שמי בת שבע אפרים ואני עובדת כמרכזת את התחום המוניציפאלי ברשות לקידום מעמד האישה, הייתי סגנית ראש מועצה בני שמעון, ולפני היותי עובדת ברשות עבדתי אצל המשנה לראש הממשלה לענייני נגב-גליל כיועצת שלו בנושא נגב ונשים בארץ. לכן נושא נשים צמח איתי מאז הולדתי.

בת שבע אולי תספרי לנו איזה אכיפה את עושה בנושא.

בנושא הזה באופן אובססיבי אני בקשר עם ראשי רשויות, עם מזכירי רשויות, עם סגנים ועם כל בעל תפקיד ברשות. שוב, עצם מהיותי בתפקידים האלה יש לי את ההכרות האישית, הגיאוגרפית והכרות עם הפונקציות שעומדות מאחורי תארי התפקידים האלה, קל לי יותר לגשת להם ולומר, ולעיתים גם לנסוע לראותם באירוע מסוים שהם נמצאים, אני חושב שיש את הקשר הישיר. לדוגמה אברהם קאלצ'י ראש הרשות שקורא לי בתי, בתי, בתי, קל לי יותר לדבר אליו ולבקש שיעזור - - -

הוא נותן כסף?

הוא רוצה כסף כדי למנות ואני אומרת שאני לא יכולה.

אני רוצה לעצור כאן כי באמת הנושא של היועצות דורש התייחסות מיוחדת.

אני רוצה להוסיף, פנינו למשרד הפנים ואנחנו מקבלים את העזרה של הגורמים הבכירים ביותר, שפיצר מטפל בתחום של הדרגות וכל פנייה שלא מטופלת אני מבקשת שהיא תעבור גם דרכנו, היא נבדקת לעומק. אותו דבר בנושא של המינוי, משרד הפנים עזר לנו בחריש עמוק למנות בכמה שיותר מקומות. עבורי זו השנה הראשונה ברשות, אני מרגישה כן התקדמות מאוד גדולה בנושא היועצות גם בקבלת מספר דוחות וגם בתכנים, גם בהקמתו של איגוד היועצות בראשותה של אורנה מגר. אני כן רואה שיש שינוי. אני טוענת שאם אנחנו הולכים ודורשים דברים, אני לא הייתי מחלקת את הבקשה לישוב קטן ולישוב גדול כי יש ישובים קטנים, אני מאוד מחוברת לשטח ואני כל ערב בישוב אחר, יש ישובים קטנים מועצות אזוריות, חוף אשקלון וכל מיני מקומות שיש שבהם עשייה מדהימה ולא נוכל להגיד לאותה אישה שהיא לא תקבל תקן או תקציב. זה צריך להיות משהו אחיד אם אנחנו מאמינים שכל בעל מקצוע בעירייה או ברשות צריך לייצג את הפרופסיה בפני עצמה –גם כאן, גם ללקיה יש אותן זכויות שמגיע לישוב גדול יותר. חשוב לי שנלך כאן על המכלול.

הבעיה שבדברים האלה תפסת מרובה לא תפסת.

זאת הייתה הבעיה שהתפשרו והפשרה הזאת הולידה את המצב הזה. השנה הזאת אני נלחמת ואומרים לי "זה החוק" הוא לא מחייב.

ורד אנחנו עשינו את הטנגו הזה פעמיים בוועדה וזרקו אותנו החוצה מהכנסת, הגענו למליאה - - -

אותנו אי אפשר לזרוק, אני לא מכירה עוד הרבה, לא יזרקו אותנו, אנחנו ביחד ואנחנו נעשה את זה.

אני מלווה את היועצות בנגב ומרכזת אותן ויוזמת עבורן את קורס היועצות החדש שביקשתי ממך להוריד לנגב והבעת הסכמה, אני מודה לך מראש.

לא הבעתי הסכמה, אמרתי שיכולים להתמודד בכל הארץ, רשמתי את זה כתנאי שניתן להתמודד בכל הארץ ולא במרכז. זו החלטה של הגוף שיזכה, נפנה אליו כשהוא יזכה.

אני רוצה לומר שלא יתכן שאני אראה לידי יועצת שאין לה תקציב ואין לה דרגה, חברתי כאן לה אין תקציב ולא קיבלה דרגה. העניין שלפנות אליך ואז לשפיצר הוא קטע מצוין וטוב שאמרת לנו עכשיו.

הפנייה לשפיצר היא כשאני עוקבת אחריה ואני מחויבת. כל פניה שקיבלתי השנה מלבד מקצועות כמו הוראה ונדמה לי שגם עבודה סוציאלית וכמה מקצועות נוספים שזה בלתי אפשרי מאחר והם בדירוג אחר. כל פניה שהייתה טופלה, אלא אם מישהי שהיא בחוזה אישי, ויש יועצות שהן עם תעודת הוראה ודירוג ההוראה שונה, אלו מקרים פרטניים.

אמרתי שאין בעיה, קודם ליישם את החוק הנהדר שקיים.

אנחנו מתקרבים לקראת סוף הדיון. את הדוח בדבר יישום סעיף 6ג' 1 חוק שיוון ובעצם כל הנושא של ייצוג הולם, זה נושא שהייתי רוצה שנדבר עליו והנושא הנוסף זה התקציב. יש כמה תכניות שהועדה כאן קיבלה תקציב באופן חגיגי, לנושא המאבק בזנות ואלימות ובנושא של אלימות מינית. הייתי רוצה לשמוע אם יש מיצוי של התקציב הזה.

אני רוצה לומר מילה, לפני שסיימנו את הדוח על פרויקט ייחודי שעשינו דווקא בעיר שלך ברחובות. אחד הדברים שמצאנו לנכון זה שאת הנשים מנסים למחוק מההיסטוריה. ההיסטוריה נכתבת על ידי מנצחים ואם תסתכלו על שמות הרחובות בארץ תמצאו שאין כמעט שמות על שם נשים. הוצאנו פנייה לראשי רשויות לוועדה שמות להכניס את הנושא של נשים. בפסטיבל סרטי נשים שמתקיים ברחובות ביחד עם הנשים שמובילות אותו קיימנו לראשונה פרויקט של נשים מייסדות. יש שני רחובות בעיר רחובות שקרויים על שם נשים שהקימו את העיר, נשים משתי עדות שונות, עם סיפור חיים פמיניסטי מדהים. היוצרות יצרו עליהן סרטים שהוקרנו במרכז העיר. נערך פסטיבל עם צפייה של קהל גדול. מאוד חשוב לנו בנושא הזה לקחת את זה לסדר היום כי העשייה של נשים ענקית ועצומה. למשל אם תשאלו על שמות חברות הכנסת בכנסת הראשונה תגלו שהציבור לא זוכר, לוחמות לשחרור הגטו ובכל מקום לא זוכרים. יחד עם המאבקים שלנו של הווה דרשנו גם מהשירות הבולאי לעשות אחת לשנה בול בנושא נשים. קיבלנו את זה ותיערך תחרות או קבלת הצעות. אנחנו מאוד רוצות ללכת על הכיוון כי זה המודלים שיהיו לדורות הבאים.

אני רק רוצה לציין שבשנת 2002 יזמתי בראשון לציון, יש לנו שכונה שנקראת בנות חייל עם שבעה עשר רחובות עם שמות נשים שעשו למען מדינת ישראל. זאת הייתה ירית פתיחה. כאן אני פונה ליועצות לפנות לוועדות שמות, יש להם קריטריונים כמו רמטכ"ל לשעבר, ראש ממשלה לשעבר. אמרתי שיש לנו ראש ממשלה אחת שהיא אישה והשאר גברים כך שבחיים לא נגיע לזה. אפשר לעשות את זה ואנחנו עשינו את זה כבר בשנת 2002. דווקא משרד החינוך מציין את זה שיש רחובות ושכונה שלמה.

רוביק דנילוביץ אישר לנו בוועדת שמות חמש ככרות על שמות תנועות נשים ושכונה שלמה רק עם שמות של נשים, זה היה בעקבות מה שישראלה עשתה.

זה חלק מרכזי בתפקיד. הרבה פעמים אנחנו רואות רק תקציב, אבל המהפכה קורת בשיח הציבורי ובהרבה מאוד פרויקטים.

בנוגע לתקציב, התקציב של הרשות נוצל ב- 2010 במלואו מה שלא קרה בשנת 2009 וחזרו תקציבים לאוצר.

מה תקציב הרשות?

בשנה הקודמת בשנת 2010 התקציב של פעילות הרשות עמד על 1,765 מיליון שקל, לאחר תוספת תקציבית שקיבלנו בסכום של 250,000 שקלים. הוא נוצל עד תום. אני רוצה שתבינו שנצל תקציב בכל הליכי מכרזים וכל האישורים זה דבר מאוד לא פשוט, סיפרתי לכם ששנה קודם החזירו חלק מאוד משמעותי מהתקציב.

בנוגע התכניות הבין משרדיות, גם שם השנה לראשונה ב- 2010 נוצל כל התקציב של התכניות הבין משרדיות, גם במשרד הרווחה, גם במשרד החינוך וגם במשרד הבריאות. השנה זה יעשה כך. השנה גדל התקציב שלנו פי שתיים וחצי. אנחנו נהייה חייבות לנצל אותו כי אנחנו רוצות להמשיך להגדיל תקציבים.

שאלת אותי על כוח אדם, תמיד אשמח שהאוצר יקצה עוד תקנים, אם להגיד לך את האמת, הזירה הקשה ביותר בתחום כוח האדם זה לעבוד מול המכרזים ומול הבירוקרטיה וכל הדברים האחרים. התקנה למיזם משותף עד לפני שבוע הייתה מוקפאת, בכל הדברים שעובדים עליהם העבודה הבירוקרטית היא מאוד לא פשוטה. הרשות היא לא רשות סטטוטורית ועצמאית אלא אנחנו כופפים לוועדות מכרזים, אנחנו יחידת סמך במשרד ראש הממשלה. אנחנו עושים את הכל, יש לנו צוות מצוין שעושה ממש ללילות כימים, הוא עובד הרבה מאוד שעות ושותף מלא ואחראי להצלחה, אני גאה בו.

אני ארצה שנשמע על ייצוג הולם.

את הנושא הזה תציג לנו רותי הורניק, סעיף 6ג'.

אני עובדת ברשות ומופקדת על ייצוג הולם לנשים בדרך כלל. הוראת החוק סעיף ג' 1 ל'חוק שווי זכויות האישה', קובע שלא רק שחייב להיות ייצוג הולם אלא גם שהרשות צריכה לקבל דיווחים מכל הגורמים הממנים בנוגע להקמת גופים חדשים, מועצות, וועדות, צוותים לעיצוב מדיניות לאומית, שמתמנים על ידי שר, סגן שר או המנכ"ל או הממשלה. כל אלה חייבים בדיווח מראש לרשות לקידום מעמד האישה לפני שהגוף המוקם מתחיל לפעול וזאת כדי שהרשות תוכל להביע דעתה לגבי אחוז ייצוג המגדרי.

עד מרץ 2010 לא היו דיווחים למרות שפעמיים בשנה ואפילו שלוש אנחנו מתזכרים את כל הגופים הממנים, זה לא הצליח למרות שגם היועץ המשפטי לממשלה התגייס לעזרתנו וגם נציב שירות המדינה, כולם הוציאו מכתבים, לבקשתנו, אל הגורמים הממנים. רק במרץ 2010 בפעם הראשונה התחלנו לקבל את הדיווחים שהיו צריכים להגיע. רק במרץ 2010 בפעם הראשונה הגיע דיווח לפני שהצוות התחיל לפעול, זאת הייתה המועצה הלאומית המייעצת להשבת רכוש יהודי, זה היה במשרד ראש הממשלה כי הם רואים אותנו כל הזמן, וורד סויד מנדנדת להם כל הזמן כשמקימים גוף צריך להודיע לפני שהוא מתחיל לפעול.

במהלך 2010 דווחו עוד חמישה גופים בסך הכל, נציין לטובה את משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, משרד התרבות והספורט ואת המשרד לבטחון פנים. אלו המשרדים שדיווחו כדין על הקמת גופים חדשים בטרם התחילו לפעול. כמובן שבגופים האלה היו נשים ולא היה צורך שנתערב למרות שלא תמיד מספר הנשים היה בייצוג מספק.

כמובן שאנחנו עוקבים לא רק אחר אלה שמדווחים לנו אלא גם מחפשים את אלה שלא דווחו, כל הזמן בודקים גם בילקוט הפרסומים, גם בסדר היום לישיבת הממשלה, גם בהחלטות הממשלה שמתפרסמות, בהודעות לעיתונות וגם פונות כשנודע לנו בדרכים אחרות, פונות לגורם הממנה כדי שידווח לנו על הרכב הגוף. כך מצאנו עוד כעשרה גופים שקמו במהלך 2010, היו כאלה שהיו בהם אפס נשים ופנינו אליהם.

מה עושים במצב שבו הגוף לא ממנה? למשל משרד המשפטים, הוועדה המייעצת לעניין מינוי מנהל בית הדין רבני, אישה אחת - -

בפעם הראשונה.

זה משמעותי מאוד כי פעם ראשונה בהיסטוריה מונתה אישה בוועדה כזאת, ראינו בזה כחלק מההישג.

היו לנו פניות יחד עם המחלקה המשפטית.

למשל וועדת טירקל שלא דיווחה.

גם שם אנחנו התרנו והעלנו את הדברים והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה כתבה חוות דעת מאוד ברורה שמתנגדת לנושא של אי מינוי אישה.

בדוח שמונח לפניכם יש פירוט של וועדת טירקל שנעשו מאמצים אדירים להביא למינוי נשים או אישה, גם עמותת "איתך" עשתה הרבה אבל גם זה לא עזר וגם כשבית המשפט פסק שחייבת להיות אישה. הוועדה סיימה את עבודתה מבלי שמונתה אישה. אבל בכל זאת ארבעת הבג"צים שהיו בשנים האחרונות כנראה כן השפיעו ואנחנו רואים גידול באחוז הנשים המתמנות לוועדות ולצוותים לייצוג מדיניות לאומית.

בדוח שלפניכם את יכולים לראות את הטיפול שלנו בכל וועדה שהוקמה בהתאם לכמה נשים מונו בה. כשאין נשים בוועדה אנחנו מיד פונים לגורם הממנה ומתחילה התכתבות. הבאנו גם את התכתובות של הפניות שמבקשות להזכיר שיש חובה לייצוג הולם לנשים בכל מסגרת. לפעמים אנחנו מקבלים התנצלויות שזה לא התאפשר, למשל בוועדה הבדיקה לאסון הרכבת מ- 5 באוגוסט שהתמתנה למחרת ועדיין עם אפס נשים וחמישה גברים. קיבלנו תשובה לאחר שפנינו בעניין הייצוג הלא הולם, קיבלנו תשובה שהיה צורך בכוחות מקצועיים ושזה היה מאוד מאוד דחוף להגיש מיד.

וזה בדיוק המקום של המאגר. המאגר אמור לשרת את הצורך הזה וכדי שלא יהיה תרוץ.

לכן אנחנו עושים שיווק מאוד אגרסיבי. הופענו גם לפני פורום המנכ"לים באופן כולל ובפני כל מנכ"ל באופן אישי. לפעמים חלק מהוועדות מתמנות על ידי בעלי מקצוע, ראש רשות המיסים, נציב זה וזה - - -

כל גורם ממנה שפונה לרשות לקידום מעמד האישה כדי לקבל המלצות מקבל?

זה מה שאנחנו מנסים לעשות, אנחנו פונים בעקבות מינויים כאלה לגורם הממנה ומתזכרים אותו שיש לנו מאגר של מועמדות.

יש סנקציות?

אני רוצה לומר כהשלמה, הוועדה הזאת יושבת בנושא של וועדות חקירה, ייצוג הולם בוועדות חקירה, אחד הנושאים שעלה היה באמת הנושא של שיניים, אכיפה וכלים כדי שלא יצטרכו לרדוף, זה אבסורד, זה מקומם וזה פשוט לא לעניין. מה שצריך לעשות כשגוף שלא הודיע, פשוט שהמינוי יבוטל, זה מה שצריך לעשות וכך הם לא יצטרכו לרדוף וזה יהיה כמו שצריך. אני חושבת שזה כלי שחייב להיכנס.

יש עכשיו הצעת חוק של חברת הכנסת דליה איציק שמדברת על כך שגוף שלא ימנה אישה יבוטל.

בטל, יבוטל ושיהיה חסר תוקף. זה מה שצריך לעשות.

רק בוועדות חקירה?

כחלק מהדיונים לקריאה קריאה שנייה ושלישית ידונו גם על הנושא של 'חוק שיווי זכויות האישה' בנושא הזה. עדיין לא ברור אם זה תוקן ברמה של ביטול המינוי או ברמה שתהייה חובה לפנות לרשות מראש ושאי אפשר יהיה למנות. הנושא עוד ידון בוועדה.

ענת טהון אשכנזי בבקשה.

בקצרה. בהמשך לדוח שהגשנו. ראשית אני חושבת וכפי שנאמר אחרי ארבעה בג"צים ובג"צ טירקל בשיאו שנפרץ איזה סכר, כפי שאנחנו רואות יש בהחלט שינוי במגמה וממונות נשים, כמעט בכל ועדה ממונה אישה. זה פרץ איזה סכר אבל צריך להתחיל להמשיך את המגמה הזאת בכמה כיוונים. האחד, קודם כל להגדיל את הייצוג כדי שיהיה ייצוג הולם. הנושא של מגוון למעשה בכלל לא הועלה, כלומר אם הסכר הוא רק לגבי ייצוג נשים מסוג מאוד מסוים - - -

אבל זה לא במנדט של הרשות.

סעיף 6(ג)1 קובע ייצוג הולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה. אני חושבת שהדבר הראשון שצריך לעשות כאשר יש פילוח של ייצוג נשים, צריך לראות אילו נשים ממונות. כבר בדוחות שלנו לבדוק, מאחר ואנחנו יודעות שזה כמעט ולא מיושם, בכל זאת לבדוק ולהוכיח שזה לא מיושם. כאשר מדובר על דיווח, שוב, מדווחים לכם על מינוי של נשים גם כשיש כבר נשים, לדווח איזה נשים, באיזה אופן עולה נושא של מגוון בשיפוט של הוועדות.

דבר נוסף שאני מבקשת כן לציין, זה נספח לדוח שלנו, בעקבות הבג"צ שלנו כנגד הוועדה לאיכות בנושא המוניציפאלי, הוועדה לאיחוד רמלה-לוד, עלתה החובה על ידי פסק דין של בג"צ שעל משרד הפנים לערוך נוהל למינוי נשים ולבדוק איך הם מיישמים את החוק. הנוהל הזה כפי שתראו הוא נוהל רזה ביותר שלמעשה מצומצם ולא עולה בקנה אחד עם פסק הדין עצמו. אני מבקשת גם מהרשות וגם מהוועדה לקידום מעמד האישה לקרוא גם למשרד הפנים להרחיב את הנוהל הזה וגם לפנות למשרדים נוספים.

אני רוצה לציין שהנוהל שוב מתנגש עם העובדה, הנוהל קובע "וועדות חקירה אינן גוף מייצג אלא גוף מקצועי". צריך לפעול כדי לומר - - -

זה נושא שיוסדר בקרוב בחקיקה בנוגע לוועדות חקירה.

זאת וועדת חקירה מסוג אחר, אבל אני לא בטוחה בכלל שתעלה בקנה אחד, בכלל לגבי וועדות וזה גם מה שעלה בוועדת טירקל, אין נשים מקצועיות מספיק כדי למנות לוועדה. צריך לפרוץ את הסכר הזה ולומר שייצוג הולם איננו מנוגד למקצועיות. זה משהו שאנחנו מבקשות מהוועדה להרים.

בנושא של וועדות איתור, משום שדווקא היום לא עושים מכרזים אלא עושים וועדות איתור, צריך שהרשות תדאג שגם בוועדות איתור תשבנה נשים ולא רק אישה אחת לקישוט אלא יותר. אנחנו רואים - - -

זו נקודה חשובה.

אני רק רוצה להודיע לכם בעניין הזה ולהודות ליועץ המשפטי לממשלה, לעורך הדין יהודה וינשטיין שפנה כבר פעמיים בתקופה האחרונה לכל המנכ"לים בנושא הזה גם של ייצוג הולם של נשים בכל הגופים והחובה והאחריות שלהם לתת לכל היועצים המשפטיים במשרדים. אני כן מרגישה שיש התקדמות בשנה האחרונה בתהליך הזה. יש גם נוהל שהיום לפני כל ישיבת ממשלה שמחליטים על וועדה בין-משרדית של משרדי הממשלה השונים, הרי המשרד השני לא יודע אם מינו גבר או אישה, מראש כל משרד מביא שניים גבר ואישה ואז אפשר לתכלל ולא לומר שמונו רק בעלי מקצוע הגברים, ומקפידים על כך.

תודה. ורד סויד, אני רוצה קודם כל להודות מאוד על הסקירה, אני רוצה להודות לך על כל הפעילות שהרשות עושה.

מבחינתי כיושבת ראש הוועדה הדבר החשוב ביותר הוא שיתוף הפעולה בין הוועדה לרשות, הדיווח הזה, מבחינתי הוא רק רגע אחד קטן בתוך שיתוף הפעולה בינינו. נראה לי שהנושא של היועצות ברשויות המקומיות זה נושא שאנחנו נהייה חייבים לבדוק איך משלימים ומעצמים אותו ומנצלים אותו.

אני מבקשת לסגור את המעגל עם מה שהתחלנו בו, הנושא החשוב ביותר לדעתי, לא בגלל שאנחנו אחרי יום של רצח שתי נשים, איך אנחנו שומרים על חייהן של נשים. לפני שאנחנו מדברים על הייצוג וכדומה, נזכור שקודם כל זה מתחיל מהחיים ושמירת החיים. לדעתי בנושא הזה ראוי שיהיה שיתוף פעולה הדוק יותר גם מבחינת המלצות וגם מבחינת תכניות בין הוועדה לבין הרשות בכל הנושא של מניעת אלימות במשפחה.

אני מודה מאוד לכל המשתתפים.

גם אני מודה ליושבת ראש, לכל הצוות של המשתתפות ושל העובדות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:10