הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
2
ועדת הכלכלה

8.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי








*








פרוטוקול מס' 2

מישיבת הועדה המשותפת לכלכלה וחינוך

יום שלישי, ב' באדר ב תשע"א (8 במארס 2011), שעה 13:15

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

חברי הוועדה: כרמל שאמה-היו"ר

איתן כבל

חיים אורון

אלכס מילר

ישראל אייכלר

אופיר אקוניס

יוליה שמאלוב-ברקוביץ

עידו אציל



- עו"ד, משרד ראש הממשלה

יהודה סבן



- רכז תקשורת באגף התקציבים, שמרד האוצר

דנה נויפלד



- ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אמיר גילת



- יו"ר רשות השידור

מוטי שקלאר



- מנכ"ל רשות השידור

ערן הורן



- סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

אבי כץ




- סמנכ"ל גביה, רשות השידור

מרסיה צוגמן



- סגנית בכירה ליועמ"ש, רשות שידור

גד בן-יצחק



- יו"ר ועד העיתונאים רדיו י-ם, ועד עובדים רשות השידור

מרדכי שנבל



- היועץ המשפטי, לשכת המבקרים הפנימיים

שוקי פלג



- חבר הנהלה, איגוד האינטרנט הישראלי

נילי בן גיגי



- מנכ"לית, האגודה לזכויות הציבור לדעת

דפנה עין דור



- מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סרן מעין כהן



- היועץ המשפטי פיקוד העורף, משרד הביטחון

סא"ל סיגל תדהר


- פיקוד העורף, ראש ענף הסברה, משרד הביטחון

נועה וינשטוק עסיס


- עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק אורית פרידמן


- דוברת אגף מבצעים, המשרד לביטחון פנים

עפרה אייבר



- איגוד קידום יצירה ישראלית, איגוד הבמאים והתסריטאים

עמית ליאור



- יו"ר איגוד התסריטאים

אמיר רוזנברג



- יועץ משפטי איגוד מפיקי קולנוע וטלוויזיה

ירמיהו קדושי



- מפיק תסריטאי ושחקן, הפקות המזרח

יהודה ביטון



- נציג פורום היוצרים הדוקומנטרים

אורי ענבר



- במאי, איגוד הבאים

חני לוז




- רכזת תדמי"ת, מרכז תדמי"ת

ישראל מובשוביץ


- מנהל אגף השיווק, חברת החשמל

דנה וינקלר



- סמנכ"ל, ארגון אג'נדה

דינה אבקסיס



- מנהלת תחום תקשורת, ארגון אג'נדה

נעמה ברזני



- עוזר יו"ר הסתדרות המח"ר, ההסתדרות הכללית החדשה

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר

הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 25), התשע"א-2010

אנחנו בוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת החינוך בעניין חוק רשות השידור (תיקון מס' 25). בישיבה האחרונה אושר סעיף 1. אנחנו נמשיך בהקראה של סעיף 2. עוד היום נעסוק בסוגיה של אגרת רשות השידור.

תיקון סעיף 2 בסעיף 2 לחוק העיקרי בכל מקום, במקום "ממלכתי" יבוא "ציבורי". החלפת סעיף 3 במקום סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא: תפקידי הרשות הרשות תקיים את השידורים, בין השאר, בתחומי החברה, החינוך, מורשת ישראל, הציונות, הכלכלה, התרבות, האמנות, המדע, הבידור והספורט, במטרה – (1) לשקף את חיי המדינה, מאבק תקומתה, יצירת והישגיה; (2) לטפח אזרחות טובה; (3) לחזק את הקשר עם היהדות ועם המורשת היהודית וערכיה ולהעמיק את הידיעות בתחומים אלה; (4) לשדר מידע אמין; (5) להרחיב את ההשכלה ולהפיץ דעת; (6) לקיים שידורי איכות, בשים לב לתפקידה של הרשות לקיים שידור ציבורי; (7) לקדם את היצירה המקורית הישראלית ואת השפה העברית; (8) לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית, ולקדם את ההבנה והשלום עם מדינות שכנות; (9) לחזק את ערכי הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות; (10) לחזק ולהעמיק את זהותה הציונית של מדינת ישראל; (11) לשקף ולתעד את חייהם ואת תרבותם של אזרחי ישראל ושל העם היהודי בתפוצות, את תרבות העמים ואת היצירה האנושית; (12) לשקף את ההוויה הישראלית בשידור אל מחוץ לישראל ולקיים שידורים וליהודי התפוצות; (13) לקדם את מטרות החינוך הממלכתי כאמור בחוק החינוך הממלכתי, התשי"ג-1953."


בסעיף 2 כתבנו שידור ציבורי במקום שידור ממלכתי. התפישה שיהיה שידור ציבורי נותן ביטוי לכך שהרשות הוא גוף שידור עצמאי, הוא לא תחת גוף ממשלתי. הביטוי "שידור ציבורי", שהוא גם נכון במגמות בעולם, נותן ביטוי לכך.

מי בעד סעיף 2?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

לגבי המטרות ביקשנו לשוות לרשות השידור ולתפקידיה את מכלול הערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תפקידי הרשות כפי שמפורטים בסעיף החדש מביאים לידי ביטוי את אותה מטרה.

גם הנושא של קליטת עלייה צריך להיות חלק בלתי נפרד מהמטרות.

יש ביטוי לעניין שידור בשפות שונות ולעניין העם היהודי בתפוצות.

מיליון וחצי תושבים, שזה קרוב ל-20% מתושבי מדינת ישראל, זו לא שפה שונה. אתה מדבר על המהות של המדינה.

לממשלה לא צריכה להיות לזה התנגדות. צריך לנסח סעיף שמדבר על מדינת ישראל כקולטת עלייה.

לא מספיק ציונות?

לפי מה הסדר הזה?

זה שילוב של הסעיף הישן ביחד עם הדברים החדשים. זה עדכון של הסעיף הקיים. זה דומה בחלקו למה שקיים בסעיף 3 היום. עליו יש תיקונים.

הסעיף הזה לעומת התיקון הישן מביא לידי ביטוי את מכלול הערכים של מדינת ישראל בצורה יותר ברורה.

אני מבקש מכם להתייחס לזה בהיבט של לתת מענה לנושאים שקשורים לעלייה.

אפשר את סעיף (11) לכתוב כסעיף (1), כשבסעיף (10) לכתוב לחזק ולהעמיק את זהותה הציונית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וכמדינה קולטת עלייה.

אני חושב שמדינה יהודית ודמוקרטית צריך להיות לפני (1) כך שייכתב שהרשות תקיים את שידוריה..

הרישה מדברת על התחומים שבהם יש את השידורים. אתה מדבר על המטרות.

תהיה כפילות גם בסעיף הסל וגם בפירוט?

במקום. אני חושב שהמקום הנכון שלו הוא דווקא בסעיף הפותח כך שהרשות תקיים את שידוריה תוך נאמנות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זה הבסיס של כל הסיפור, כאשר אחר כך יש פירוטים. נדמה לי שזאת הלוגיקה. בסעיף (2) צריך שייכתב לטפח אזרחות טובה, ערכים של שוויון וקיום משותף בין כל חלקי ומרכיבי החברה הישראלית.

שוויון בין כל האוכלוסייה זה מפתח לקיפוח, לאפליה ולכל מה שקורה היום ברשות השידור ובחברה הישראלית. אני מאוד מפחד מהמילים היפות האלו. בסעיף (1) כתוב: "לשקף את חיי המדינה". מי זאת מדינת ישראל? זה גוף? זה אנשים? זה שילטון? זאת מערכת? הייתי מוסיף פה לשקף את חיי המדינה על מגוון אוכלוסיותיה.

בסעיף (9) כתוב: "לחזק את ערכי הדמוקרטיה ופלורליזם".

פלורליזם זאת מילה שמאפיינת את המלחמה נגד היהדות, נגד התורה, נגד תלמידי התורה, נגד הישיבות. הכל בשם הפלורליזם.

נדמה לי שהמקום העיקרי שאתם מקבלים ביטוי - אני אומר את זה כצופה טלוויזיה ולזכותה של רשות השידור - זה בערוץ הראשון ובשידורי "קול ישראל". אם תחפש דבר כזה בערוץ השני, בערוץ 10 או בתחנות המסחריות האחרות אתה לא תמצא.

יש לך את רשת רקע, יש לך מגוון דעות.

אני רוצה לציין את הערוץ הראשון יחסית לערוצים האחרים שבעניין תכניות היהדות יש שם יותר מאשר כל ערוץ אחר. כאשר "קול ישראל" מדווח באקטואליה על הציבור החרדי יש אווירה עוינת. כאשר שני חרדים מדליקים פח זבל, אז זה החרדים מאיימים, החרדים נלחמים. כשקבוצה אחרת עושה משהו, בעיקר אם זה פלילי, אז אומרים שמישהו מוגדר עשה את זה ולא ציבור שלם.

זה חל גם על פעילי ימין. כשנוער הגבעות חסם צמתים אמרו פעילי ימין. אני פעיל ימין ולא חלק מנוער הגבעות.

זה חל גם על פעילי שמאל ועל קיבוצניקים

אני רוצה שרשות השידור תדע שזה שידור ציבורי, שזה לא עסק של האנשים שעובדים שם ומקבלים משכורת של מיליארד שקל מאיתנו. הם חייבים להיות הגונים לפחות כמו השידור הציבורי בבריטניה לבריטים. השאלה איך אנחנו מכניסים את זה פה כך שזה ישקף את ערכי המדינה על מגוון אוכלוסיותיה.

זה בדיוק כמו כל מרכיבי החברה הישראלית.

ערכים של שוויון מפחידים אותי.

נדמה לי שהמילה "שוויון" מוזכרת במגילת העצמאות.

אולי אפשר שבסעיף (2) נכתוב לטפח אזרחות טובה וערכים של שוויון, כשבסעיף חדש נכתוב לשקף את כל מרכיבי החברה הישראלית.

מצוין.

אני לא יודע מה זה החינוך הממלכתי שמופיע בסעיף (13). יש עוד מערכות לימוד. למה דווקא החינוך הממלכתי? אם היו כותבים את החינוך היהודי הייתי מבין. חינוך ממלכתי זה זרם שמייצג קבוצה מסוימת, סקטור מסוים.

ממלכתי זה זרם?

כן. זאת מילה שמשקרת. מה זה ממלכתי?

ממלכתי נראה לי משהו רחב.

אדוני היושב-ראש, את הסעיף הזה אני מבקש להשאיר.

יש מטלות שמוטלות על רשות השידור..

אפשר לכתוב חינוך יהודי וחינוך ממלכתי. זה לא שאני נגד החינוך הממלכתי, אבל צריך להיות ברור שמערכות חינוך אחרות לא פחות חשובות.

זה לא הנושא.

אלו המטרות שהם כותבים.

לקדם את מטרות החינוך הממלכתי כאמור בחוק שקיים כבר, שזה חוק החינוך הממלכתי.

בחוק החינוך הממלכתי יש מטלות שמוטלות על רשות השידור, כמו למשל להקים טלוויזיה חינוכית. אין בעיה אם אתה רוצה שהטלוויזיה החינוכית תהיה אצלך.

מה אומר חוק החינוך הממלכתי? אני לא חושב שחוק החינוך הממלכתי מתייחס לשידורי הטלוויזיה החינוכית.

יש מטלות שמוטלות על רשות השידור שהן תוצאה של חוק החינוך הממלכתי. לצערי הרב זה לא חל על הזרם החרדי כי הוא לא בתוך החוק הזה.

אני בטוח שחוק חינוך ממלכתי מנוסח בצורה הכי חיובית שיכול להיות. הפרקטיקה היא שהיום יש מערכות חינוך שאינן נקראות חינוך ממלכתי. יש ממלכתי דתי, יש מוכר שאינו רשמי..

הם לא.

אני לא מסכים..

אתה לא תסכים שישדרו שידורי טלוויזיה בתוך ה..

זה שיא הקונצנזוס.

מה זה נקרא קונצנזוס? זה שאנחנו לא מסכימים נקרא קונצנזוס?

לפי דעתי נפלה ממשלה על חוק החינוך הממלכתי.

איכפת לכם להוסיף את המילים "חינוך יהודי" לפני המילים "חינוך ממלכתי"?

חינוך יהודי לא מוגדר בחוק חינוך ממלכתי.

איפה יש את המטרות של חינוך יהודי? יש דבר כזה בחוק?

למה צריך חוק? אתם רוצים לטפח את החינוך היהודי ואת החינוך הממלכתי?

כתוב כאן לקדם מטרות.

מטרות החינוך הממלכתי כאמור בחוק החינוך הממלכתי.

תוציא את המילה "כאמור". למה זה צריך להיות כאמור?

בסעיף (3) כתוב: "לחזק את הקשר עם היהדות ועם המורשת היהודית וערכיה ולהעמיק את הידיעות בתחומים אלה".

אז למה צריך את הסעיף של החינוך הממלכתי?

זה קיים בחוק היום.

אני צריך לשלם מסים כדי שרשות השידור תסית נגד החינוך החרדי ותגיד שיש סכנה לציבור בכך שרוב הילדים בגנים בירושלים הם ילדי החינוך החרדי?

ככה בנוי העולם.

לא. העולם בנוי כך שאני לא אסית נגדך ואתה לא תסית נגדי.

אני מציע בסעיף (4) שיהיה כתוב לשדר מידע אמין ולא חומרי הסתה.

ההצעה של חבר הכנסת אופיר אקוניס וחבר הכנסת מילר מדברת על כך שפסקה (10) תסומן כפסקה (1) ובסופה יבוא כמדינה יהודית ודמוקרטית וכמדינה קולטת עלייה.

מי בעד התיקון הזה?
ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נמנע – 1

אושר

ההצעה של חבר הכנסת אורון מדברת על כך שבפסקה (2) יתווספו המילים "וערכים של שוויון", כשתתווסף פסקה נוספת שבה ייאמר לשקף את כל מרכיבי החברה הישראלית.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – פה אחד

אושר

בסעיף (13) אני מציע לכתוב לקדם את החינוך היהודי והחינוך הממלכתי.

אני בעד קידום היהדות על כל גווניו.

אני יודע מה מטרתו של חוק ממלכתי כפי שמוגדר בחוק. אני רוצה להבין מה משמעות ההגדרה של חינוך יהודי על כל גווניו מבחינת השידור הציבורי.

מה שאתה שואל מתאים כמעט לכל סעיף.

חינוך ממלכתי מוגדר בחוק. אם מישהו לא מקיים את זה יודעים להצביע על כך. אם יש דבר שהוא רחב, שהוא מעורפל יכולים לבוא בטענות על כל דבר שעולה. אני רוצה לדעת למה אנחנו נותנים מענה, לאיזו סוגיה ואיך בסופו של דבר נראה את זה בשידורים הציבוריים. איזה טענות יכולות להיות לציבור במסגרת השידור על נושא מסוים שלא תואם את מה שכתוב פה? אני יודע שיכולים לבוא בטענות.

אנחנו מצביעים על השינוי שהציע חבר הכנסת אייכלר בפסקה (13). ההצעה היא לכתוב קידום החינוך היהודי על כל גווניו ולקדם את מטרות החינוך הממלכתי. מי בעד הנוסח?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

נמנע – 1

אושר

אני מבקש רוויזיה.

אנחנו מצביעים על כל סעיף 3, לרבות השינויים. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

4. אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: "שידורי חדשות: 4א. הרשות תשדר חדשות ותכניות בענייני היום."

אנחנו מציעים לעגן את החובה של הרשות לכלול בשידורים שלה שידורי חדשות ושידורים בענייני היום.

צריך להוסיף לזה שמירה על אמות מידה עיתונאיות, מקצועיות והקפדה על אתיקה.

אני מציע תוך איזון בין כל מרכיבי השיח הציבורי.

בסעיף המטרות כתוב: "לשדר מידע אמין".

אמין זה בסדר, רק צריך להיות תוך כדי איזון. יש תכניות שלמות שאני שומע בהן דברים מאוד אמינים אבל רק צד אחד.

אתיקה זה הרבה יותר מסתם אמין.

אתיקה זה מצוין, רק שלפעמים האתיקה של העורך כל כך גבוהה שהוא שכח לאזן עם הצד השני.

סעיף 4 לחוק היום, שאותו לא מוצע לתקן, אומר שהרשות תבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור ושתשודר אינפורמציה מהימנה.

אני מציע לכתוב מתאים ומאוזן.

הדרישה למאוזן לא מקצועית כיוון שהסאטירה לא יכולה להיות מאוזנת. גם דיווח אובייקטיבי מהשטח לא יכול להיות מאוזן.

אני חולק עליך. אפילו סאטירה יכולה להיות מאוזנת.

סאטירה אני עוד איכשהו יכול להבין..

איך אתה מאזן את מה שאתה רואה בעיניך ואתה לא רואה מאחוריך? אמת דיברתי יש בכל מקום, אבל אם לא השתדלתי וסילפתי החוק יבוא עלי בכל העונש. לדרוש ממני להיות מאוזן כל הזמן זאת פשוט דרישה שאי אפשר לעמוד בה.

הנוסח כפי שמנוסח בסעיף 4 לא מדבר על כל הבעת עמדה ושלכל מי שמדבר צריך למצוא מענה. הסעיף הוא סעיף כללי. הוא בא להבטיח עיקרון של איזון וביטוי לכל מיני השקפות, לא להשקפה אחת. ההצעה הזאת משקפת את מה שאתם מבקשים להגשים. אני לא שותפה לחשש שהוא מביע כרגע.

בסעיף 4 לחוק העיקרי מוצע לכתוב אחרי המילה "מתאים" את המילה "ומאוזן".

אני בעד.

אני חושב שהבקשה של אגודת העיתונאים בירושלים נכונה. הנושא של אמות מידה עיתונאיות מקצועיות צריך להיות בתוך החוק. צריך לכתוב תוך שמירה על אמות מידה עיתונאיות ומקצועיות והקפדה על אתיקה.

כללי אתיקה לא מעגנים בחקיקה.

חבר הכנסת אקוניס מציע להוסיף אחרי המילה "מתאים" את המילה "ומאוזן". העירו כאן כאילו לא ניתן לשמור על איזון בשידורים. לא מדובר על כך שכל שידור ושידור צריך לשמור על איזון, מדובר על בחינה כללית של כלל השידורים שמשודרים על ידי הרשות.

זה לא אומר שהשידור עצמו לא חייב להיות מאוזן.

מר זקן מציע שבסעיף 4א, שעניינו שידורי חדשות, יוסיפו תוך שמירה על אמות מידה מקצועיות והקפדה על אתיקה. האם בשידורים האחרים לא צריך לשמור על אמות מידה מקצועיות ואתיקה?

חדשות ותכניות.

תכניות בענייני היום הן תכניות אקטואליה. אני חושבת שהמיקום איננו נכון. אתה מציע הקפדה על אתיקה עיתונאית. אני יודעת שעמדת מועצת העיתונות בדיונים שונים שהיו בהקשרים שונים הייתה לא להתייחס בחקיקה לכל הפעילות שלה. הייתה הצעת חוק, שניסה לקדם חבר הכנסת בורג, שרצתה לתת שיניים למועצת העיתונות, זאת אומרת לכתוב שכללי האתיקה של מועצות העיתונות יחייבו את כל מערכת העיתונות בארץ, לרבות הסנקציות שהיא רשאית להטיל. מועצת העיתונות עמדה בנושא הזה על הרגליים האחוריות שלה. אינני יודעת אם מישהו ממועצת העיתונות נמצא כאן, אבל אני חושבת שלא ראוי לתת כרגע בחקיקה הכרה לכללי האתיקה של מועצת העיתונות בלי לשמוע את עמדתה.

אני אשמח אם השמירה על אמות מידה עיתונאיות מקצועיות תהיה במקום אחר שכולל יותר. לגבי ההקפדה על אתיקה אני חבר נשיאות מועצת העיתונות, לכן אני במידה מסוימת מייצג.

זה הובא שם לדיון?

אני בכוונה לא כתבתי הקפדה על כללי האתיקה של מועצת העיתונות. כללי אתיקה זה מונח רחב.

מה הם כללי האתיקה העיתונאית?

יש ברשות השידור פקודת אתיקה מכוח מליאת רשות השידור. היא קובעת את כללי האתיקה של רשות השידור. אפשר לסמוך ולהסתמך על כללי האתיקה של רשות השידור.

דני זקן רוצה להכביד על העיתונאים של רשות השידור? אתה רוצה להגביל אותה?

כן. הוא רוצה לחייב אותם לשמירה על כללי אתיקה.

אפשר להוריד את העניין של האתיקה.

גם כשעורך דין עובר על כלל אתי הוא לא עובר על החוק, הוא עובר על כלל אתי. בן אדם שעובר על כלל אתי עובר על הוראה שקבועה בחוק?

מה שאברום הציע בזמנו היה להכניס את כללי האתיקה הקונקרטיים לתוך החוק.

אנחנו תמיד חשבנו שמקומם של כללי האתיקה במועצת העיתונות או בתדריך.

יש מקום אחר לסיפור של אמות המידה העיתונאיות מקצועיות.

יש גם שאלה מה זה מקצועי.

ההצעה הראשונה היא לתיקון סעיף 4 לחוק העיקרי כך שאחרי המילה "מתאים" תבוא המילה "ומאוזן".

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

סעיף 4 להצעת החוק, שמציע להוסיף את סעיף 4א לחוק העיקרי, עניינו בשידורי חדשות. הציע מר זקן להוסיף כאן את המילים "תוך שמירה על אמות מידה עיתונאיות מקצועיות". אני מבינה שההצעה היא למקם את זה במקום אחר, לא בסעיף הזה. האם להתייחס להקפדה על אתיקה בהקשר הזה?

כן.

השאלה אם זאת האכסניה.

אני חושבת שדי ברור שזה לא בסעיף הזה.

אני לא מציע לשנות את סעיף 4א המוצע, אני רק מציע להוסיף את הצעת דני זקן במקום אחר.

מי בעד 4א?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

יש את ההצעה של חבר הכנסת אורון למצוא את המקום הנכון בחוק כך שייאמר בו שהפעילות של הרשות תהיה תוך שמירה על אמות מידה עיתונאיות מקצועיות והקפדה על אתיקה.

מי בעד השינוי שהציע חבר הכנסת אורון?

ה צ ב ע ה

בעד – 1

נגד – רוב

אושר

אני מגיש הסתייגות בשם חבר הכנסת ניצן הורוביץ וחבר הכנסת אילן גילאון.

5. אחרי סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: "מקום מושבה של הרשות" 5א. מקום מושבם של מוסדות הרשות הוא בירושלים; עיקר שידוריה של הרשות ישודרו מירושלים."

מה כתוב היום בחוק?

יש התייחסות רק לשידורי החדשות לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

מי בעד סעיף 5?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

6. במקום פרק שני לחוק העיקרי יבוא: "פרק שני: ועדת האיתור מינוי ועדת האיתור ותפקידיה 7. (א) הממשלה תמנה ועדת איתור שתפקידה לאתר ולהציע מועמדים ראויים למועצת הרשות כאמור בסעיף 14. (ב) ועדת האיתור תמנה חמישה חברים והם: (1) יושב ראש הוועדה שיבחר השר, בהסכמת שר המשפטים, והוא אחד מאלה: (א) בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בשניים אלה: (1) בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי; (2) בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים; (ב) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי; (2) חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, בעל מומחיות בתחום התקשורת, שיבחר יושב ראש הוועדה בהתייעלות עם ראש המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק האמור; (3) נציג בעל מעמד בתחומי התרבות, החינוך, מדעי הרוח או מדעי החברה, שיבחר יושב ראש הוועדה; (4) נציג בעל מעמד בתחומי מורשת ישראל, ציונות או יהדות, שיבחר יושב ראש הוועדה; (5) נציג בעל מעמד בתחומי הכלכלה והניהול שיבחר יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. (ג) יושב ראש ועדת האיתור רשאי, לצורך בחירת חברי הוועדה כאמור בפסקאות (2) עד (5) של סעיף קטן (ב) – (1) לפרסם הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות רשאי להציע את מועמדותו לכהן בוועדת האיתור, וכי כל גוף בלא מטרות רווח רשאי להציע מועמדים כאמור, והכל בכפוף לתנאים המפורטים בהודעה; (2) לפנות מיוזמתו למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים באותן פסקאות ולהזמינם להגיש מועמדות.

עניינו של הסעיף הזה הוא במינוי ועדת האיתור. התפקיד של ועדת האיתור הוא למצוא מועמדים לכהן כחברי מועצה של רשות השידור. ועדת האיתור תמנה 5 חברים. יושב-ראש הוועדה יכול להיות בעל ניסיון של 5 שנים במצטבר או בעל תפקיד בכיר בתחום הניהולי העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, כלומר מישהו שיש לו ניסיון בתחום העסקי או שכיהן בכהונה ציבורית בכירה.

אני לא מבין למה צריך את כל ההגבלות האלו. כל אזרח שאיננו עבריין ויודע קרוא וכתוב יכול להיות חבר בוועדה הזאת.

אנחנו מנסים למנות כאן אנשים שיש להם קשר והבנה בתחומים שרשות השידור אמונה עליהם. יש להם הבנה וניסיון בתחומים הרלוונטיים. רשות השידור היא תאגיד בעל היקף משמעותי ביותר, לכן אנחנו מנסים לשים שם מישהו שמכיר תאגידים גדולים או חברות גדולות. מישהו מתחום תקשורת ההמונים שיש לו הבנה בתקשורת, אנשים מתחום התרבות, החינוך או מדעי החברה אלה התחומים הרלוונטיים לתאגיד כמו רשות השידור. כנ"ל לגבי מי שיש לו הבנה בתחום של מורשת ישראל. האנשים האלה אמורים להבין בתחומים שרשות השידור אמונה עליהם. ההרכב הזה מגוון, הוא מנסה לשקף את מגוון התחומים הרלוונטיים לתאגיד הספציפי הזה. אותה ועדה תפרסם מודעה. היא קוראת לכל מי שרואה את עצמו כמועמד רלוונטי לכהן כחבר מועצה להגיש מועמדות.

אין הגבלה על חברי מועצה?

יש הגבלות. כל אחד מהציבור שרואה את עצמו רלוונטי ובעל הכשרה מתאימה יוכל להגיש מועמדות לוועדת האיתור שתבחן אם יש לו את הכישורים האלה.

למה צריך ועדת איתור? למה ששר המשפטים או שר התקשורת לא יוכלו לעשות את זה?

אנחנו רוצים להרחיק את המינויים האלה עד כמה שניתן מהשרים.

אני רוצה להעמיד על סדר היום את הפרק הרלוונטי בתיקון 18. עניינו פרק ב' ועדת מינויים. יש פה שני מודלים. אייכלר רוצה ששר המשפטים, אני רוצה לחזור להצעת החוק שעברה פעם אחת בכנסת. למיטב הבנתי ולמיטב ידיעתו של איתן כבל זה המבנה האידיאלי האופטימאלי שמרחיק את המינויים של רשות השידור. הוא נותן מעמד לממשלה, נותן מעמד לשרים, אבל יוצר מנגנון יותר משוכלל מהמנגנון הזה. זאת הסיבה המדויקת למה הממשלה הנוכחית החליפה את החוק הקודם. היא רצתה מנגנון יותר קרוב אליה. לא מספיק להחליף את השם ממלכתי לציבורי. אפשר להחליף את השם ממלכתי לציבורי ולהפוך את זה למחלקה ממשלתית. זה מה שעושים עכשיו. החלפנו את הכותרת ממלכתי לציבורי. אני לא יודע מה יהיה כתוב בדוח מבקר הבא, אבל מההדלפה שהייתה בוואלה נאמר שגם המבקר וגם היועץ המשפטי לממשלה אמרו שיש להרחיק כל שיקול פוליטי מנושא מינוי חברי מליאת השידור כדי להבטיח את קיומה של הרשות כגוף ציבורי ועצמאי המקבל החלטות אך ורק לגבי שיקולים מקצועיים. אפשר להכניס כמה שרוצים סעיפים במטרות ובכללים, אבל אם הניהול של רשות השידור לא יהיה ניהול מרוחק מניהול פוליטי יקרו אחד משני הדברים: או שחלק מהציבור יגיד שזה לא מעניין אותו, הוא יתחיל להצביע ברגליים, או שהסבכים הפוליטיים ייכנסו לתוך רשות השידור, לא יצליחו למנות אף אחד והמליאה לא תהיה מליאה. יש הצדקה בקיומה של אגרה במחיר סביר אם מדובר בשירות ציבורי שמרוחק מהגוף הפוליטי. אם זאת זרוע ארוכה ומפותלת של הגוף הפוליטי, כמו שמוצע כאן.. זאת לא הצעה קודמת שגובשה באיזו שהיא מאפיה שמאלנית באיזה שהוא מקום. תיקון 18 זאת הצעה ממשלתית. אני מציע לוועדה להיצמד להצעה הזאת. זאת הצעה שלמה, עבדו עליה הרבה שנים, הכנסת אישרה אותה בקריאה ראשונה. צריך להחליף את הפרק הזה בפרק הקודם ולעבוד על פיו.

צוות מקצועי עבד על ההצעה הקודמת. הוא טרח לשפר את ההצעה הקודמת.

אני הייתי השר הממונה. החוק הזה נכתב על ידי יחד עם צוות שחלקו נמצא סביב השולחן הזה. ישבו על כל אות ועל כל מילה. אמרתי שיהיו דברים שנביא לוועדה, אם בשאלות נוסח, בשאלות אינטרנט. לא סברנו שיש רק לנו את כל החוכמה. בוועדה באים ותוך כדי דיון משפרים את הדברים. לחוק יש לב. הוא לב הסיפור, הוא לב השינוי, הוא לב החקיקה. בכל פעולה אשר תתבצע בחוק עדיף לחוק לא לצאת לעולם. יש רפורמה שהולכת ומתקדמת אחרי כל אותם קשיים - אני מקווה שהכל יגיע לסיום – אבל היא רק חלק אחד. החקיקה היא החלק המשלים.

החטא הכי גדול היה דווקא של נציג השר הממונה מטעם העבודה שמינה את בראל. אני לא בא ממקום פוליטי. אין עניין פוליטי בהתייחסות לחקיקה הזאת. התפישה הייתה שנעשה מעשה שבו רשות השידור הופכת להיות גוף ציבורי מנותק מהפוליטיקה, אבל לא כעב"ם באוויר. אתה יכול להיות גם גוף פרטי ולהיות מושחת. עברנו את כל אותם דברים שעברה רשות השידור במשך השנים, שבחלקם הגדול הביאו לקריסתה. נוצר מנגנון בתוך החוק שאומר מתי המצב הוא כזה שהממשלה חייבת להתערב כדי להסדיר את המצב. אני לא רוצה להתעכב על השאלה אם זה יהיה שופט בדימוס או לא, אבל כשדיברתי על שופט בדימוס זה היה מעין משל. זה יכול להיות איש אקדמיה מהשורה הראשונה שיש עליו קונצנזוס, זה יכול להיות דיין בדימוס. הכוונה בסופו של דבר הייתה שמי שיעמוד בראש הוועדה יהיה מורם על פי כל דין ועל פי כל מי שעוסק בעניין.


כשאני קורא פה שהוועדה תפנה לציבור אני מקבל צמרמורת בכל הגוף. אנחנו עוד לא סיימנו את אותה טראומה של לפנות אל הציבור עם כל הוועדות, עם כל הגופים. אנחנו פותחים את עצמנו לכל מיני שאלות של למה זה, למה לא ההוא. התפקיד של ועדת האיתור הוא למצוא את האנשים שידעו לעשות את העבודה. אני מבקש שהנושא הזה יידון בתשומת לב מרבית. הפוליטיקה בישראל היא דבר משתנה. היום זה מפלגה כזאת, מחר אחרת. צריך לבנות את המודל הזה כך שהוא לא יהיה עניין מפלגתי פוליטי, אלא נותן כלים אמיתיים. כל אחד מאיתנו שמשתתף בהצבעה מייצר מצב שבסופו של דבר יקבור סופית את השידור הציבורי. אני מציע לקחת את תיקון 18 שמייצר פורמט.

מה שאמרת מופיע בתוך הסעיף.

מה לא טוב בהסדר הקיים?

ההבדל המהותי הוא בין ועדה שממנים את היושב-ראש והוא בוחר את השאר לוועדה שהממשלה ממנה את היושב-ראש וגופים שונים מציעים את חבריה. זה מה שהיה בוועדת האיתור.

על פי הצעת החוק הקודמת הייתה ועדת מינוים בראשות שופט שאצלה היה את כל השכל. התפישה הייתה שאצל השופט יש את כל הידע ואת כל השכל. העבודה של הוועדה הזאת הייתה הרבה יותר מסורבלת מהנוסח הקיים מבחינת פנייה לגופים, היוועצות וכדומה. בהצעה הנוכחית יש ועדת איתור, שזה מנגנון שמקובל לאיתור מועמדים. אנחנו הורדנו את הצורך בכך שזה יהיה דווקא שופט בדימוס.

מי בוחר את החברים?

במקום לפנות ללמעלה מ-100 גופים או לגופים שונים ולעשות תהליך מסורבל..

כל אחד יושב בוועדה עם משקפת של 20 על 120 לכיוון המשרד שבו יושב השר. כל אחד מנסה שהרשימה תהיה ברוח הדברים.

מי אתה רוצה שימנה את הוועדה?

אפילו את המועצה להשכלה גבוהה מאשרת הממשלה.

מה שמוצע זה שבמקום להיוועץ עם למעלה מ-100 גופים יש אופציה לפרסם מודעה לציבור, לשתף את הציבור באופן שקוף על מנת שיוכל להגיש את מועמדותו.

מישהו מתנגד למנגנון שקיים ב- 7(א)?

יש הבדל בין ועדת איתור לוועדת מינויים. לוועדת מינויים יש סמכות למנות, ועדת איתור ממליצה.

למה שניתן לקבוצה בראשות שופט לקבוע ולמנות? מקובל שמינוי בכירים נעשה באמצעות ועדת..

אני מציע שתיקח את המודל של איך שמינו את הנהלות הבנקים מאז המשבר בשנת 1984. זה עבד בכל הבנקים, כולל בבנק הלאומי בפעם האחרונה.

בנק הוא לא גוף ציבורי.

היות ובנק זה לא רשות שידור אני ברשות שידור יוצא פעמיים בנק. אני רוצה להרחיק אתכם משם. אתם רוצים להסביר לי שאתם יודעים יותר משופט.

אם אתה אומר שיש פגם בוועדת האיתור, אז יש גם פגם בוועדות האיתור שיש במדינה לאיתור בעלי תפקידים אחרים.

בחברת החשמל תמנו את הדירקטורים כמו שאתם ממנים, ברשות ציבורית לא. אתה מציע כמו בחברת חשמל, אני רוצה כמו בבנקים.

התפישה היא שיש ועדת איתור מקצועית שהגדרנו את תנאי הכשירות שלה מראש. זה מרחיק מהפוליטיקה.

מי ממנה בסוף?

זה לא הופך את זה למינוי פוליטי. יש סעיף מפורש שאומר שלא ימונה לוועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר. גם לפי ההצעה הקודמת הממשלה תמנה את ועדת המינויים.

מי ימנה את הנציגים? הרשות תמנה?

לא נכון.

ההצעה הקודמת הייתה יותר מצומצמת במובן הזה שהיושב-ראש יכול היה להיות רק שופט. שם נקבע מנגנון של הצעת מועמדים שונה מאשר כאן. שם נקבעה רשימה של 13,15 גופים. גם שם הייתה את האופציה שהציבור יציע מעצמו. כדי לא להתחיל בוויכוח מי הגופים וכל אחד ירצה להוסיף גופים נוספים, הורדנו את האופציה הזאת. השארנו רק את האופציה שיציעו את עצמם כל מי שרוצה להציע את עצמו. יש אופציה נוספת שמדברת על כך שהוועדה יכולה לפנות למועמדים שהיא תמצא לנכון.

זה המנגנון של ועדת איתור.

המהות נותרה כמעט אותו דבר, חוץ מהשינוי לעניין היו"ר והורדת הגופים הממליצים. האופציה של לפתוח את זה ליו"ר אחר זאת ההרחבה. זה כבר לא רק שופט בדימוס. רוב הביקורת ששמענו נסובה על ההרחבה לגבי מי יכול לעמוד בראש הוועדה, כי מי שעומד בראש הוועדה הוא גם זה שממנה את החברים האחרים בוועדה. נתון לו הכוח המשמעותי ביותר לעניין המינויים. אם נסתכל על מי יכול לעמוד בראש הוועדה, אז בראש הוועדה יכול לעמוד מי שיש לו ניסיון של 5 שנים בתפקיד בכיר בתחום ניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או מי שכיהן בכהונה ציבורית בכירה ובתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים.

לעיתונאים לא, כי הרי לא עוסקים בעיתונות.

יש פה את העניין של כהונה ציבורית בכירה. אפשר לבוא ולדון לגבי מי זה יכול להיות.

אני מכיר עיתונאים שלא עסקו בכהונה ציבורית ומבינים משהו בעיתונאות.

רשות השידור זה גם גוף ניהולי.

מדובר פה בתאגיד שמנהל תקציב של כ-800 מיליון שקל. צריך לשים לב שמדובר בגוף שאנחנו רוצים שמי שייבחר אליו יבין בתחום עסקים בגודל הזה. אני לא מפחיתה מהערך של העיתונאים, אבל מדובר בתאגיד שאנחנו רוצים שיתנהל בכלי מידה.

הכוונה לא הייתה שזה יהיה עיתונאי, אלא שיבין גם בעיתונות ולא רק ב-800 מיליון. מדובר במקום שצריך להיות פנוי מלחצים ממשלתיים ועסקיים.

נכון מאוד. כשנגיע לחברי המועצה ונראה מי האנשים שאנחנו רוצים אותם בתור חברי המועצה, שזה הגוף המנהל של רשות שידור, יהיה ביטוי למה שאדוני מדבר עליו. פה אנחנו מדברים על הוועדה שבוחרת את אותם מועמדים.

אני מבקש לשבת איתם על מנת שנמצא פתרון.

הבעיה היא קודם כל בדברי ההסבר לחוק. בדברי ההסבר לתיקון 18 כתוב במפורש שהמינוי בידי הדרג הפוליטי כמו גם אי הבהירות בנוגע לחלוקת הסמכויות הובילו לקשיים בתפקודה של הרשות. את המשפט הזה, שהוא לב החוק, הוציאו בדברי ההסבר. כשבאים במשרד המשפטים ואומרים שהצעת החוק היא שיפור רואים שהצעת החוק היא לא שיפור.

יש הבדל בין דברי הסבר לדברי החוק.

אני אשמח שזה יחזור לדברי ההסבר.

מה שקובע בסוף זה נוסח החוק. בנוסח החוק יש סעיף מפורש שהתווסף לעומת הצעת החוק הקודמת. הוא אוסר על זיקה פוליטית.

האם יש הסכמה שזה יחזור?

פרוצדוראלית לא ניתן לתקן את דברי ההסבר.

אני מציע שנשב יחד איתם על הסעיף הזה כדי לראות אם אנחנו מצליחים להגיע למכנה משותף בינינו.

במשך 50 שנה השידור הציבורי הולך מדחי לדחי. במשך 50 שנה ועדה אחרי ועדה ודוח אחרי דוח קובעים שהבעיה היא ששדרת הניהול לא מכוונת למקום הנכון, היא לא מכילה את הכישורים הנכונים כדי לנהל 850 מיליון שקל, היא לא מכילה את האוריינטציה הנכונה. היא מסתכלת לכיוון הלא נכון. במקום להסתכל לציבור שמממן אותה שנה אחרי שנה מכיסו, היא מסתכלת למי שממנה ומפטר אותה. יש שתי נקודות בכל הצעת החוק הזאת שמתייחסות לעניין הזה – מינוי אותה מועצה ומליאה, ומינוי המנהל. מהצעת החוק הקודמת שהייתה הצעה ממשלתית הלכנו אחורה. יש פה שוב ממשלה שממנה ומפטרת את הדירקטוריון ואת המנהל. אנחנו בדרך לעוד 50 שנה כאלו. עכשיו לבוא שוב ולשים בראש הרשות מינויים פוליטיים, שהמחויבות היחידה שלהם והכישורים היחידים שלהם הם אלה, זה לסגור את השידור הציבורי. בשביל זה לא צריך חוק. יש חוק מצוין לזה.

ועדת האיתור לא חשובה כרגע, משום שמי שממנה את המנהל על פי ההצעה הזאת, בהבדל ממי שממנה את המנהל בהצעה הקודמת שזאת המועצה, זה השר.

זה לא נכון.

בחוק הקודם כתוב: "המועצה תמנה מנהל כללי לרשות שהוא בעל ידע.." בחוק הקיים כתוב: "המועצה תמנה באישור השר מנהל כללי". זה החוק הקיים. כל אחד מאיתנו מבין שהמועצה באישור השר זה בסדר. או שהמועצה תבין מה שהשר רוצה, או שהשר יגיד למועצה מה שהוא רוצה. אם תבואו ותגידו שאתם משאירים את המתכונת הקיימת כך שהמועצה תמנה, משנים רק את ועדת המינויים בוועדת איתור, קניתי. הדגש בעיני הוא לא ועדת המינויים. כולנו היינו בארץ בשנים האחרונות. השר אדלשטיין אמר לי שהוא רוצה ללכת ברפורמה, בתקציבים ובחוק. הוא אמר שברפורמה הוא רוצה אותנו, בתקציבים הוא סומך עלינו ואת החוק הוא משאיר לו. כך נראה החוק. בסוף זה גם לא בחוק הזה, כי אני לא יודע מה קרה בדרך עם ביבי. אל תספרו לנו סיפורים. אנחנו מבינים מה קורה פה. אני לא צריך שופט. אני גם מוכן לוותר על הרכב ועדת המינויים. אם המועצה היא זאת הממנה, אז נדאג שתהיה מועצה טובה שתמנה טוב ותפקח טוב. אם המועצה לא ממנה אלא הממשלה ממנה, אז מה כל התרגיל הזה שעושים פה?

אני חושב שמטעה לומר לציבור פה, שחלקו לא מקצועי בתחום המשפט, שדברי ההסבר לחוק אינם נחשבים. יצא לי לעבוד בבית הזה ולעבוד בבית השופטים. נדרשתי הרבה פעמים להביא את דברי ההסבר לשופט כדי שיבין את כוונת החוק. דברי ההסבר הם טקסט חשוב שיושבים עליו, שרבים עליו.

אני חושב שאתם עומדים בפני שעת כושר. אתם יכולים לתקן עוול של שנים על גבי שנים שמתבצע כאן. מוכח מעל כל ספק שכל פעם שפוליטיקאים ממנים את היו"ר ואת המנגנון מדובר באנשים לא מתאימים. אלה אנשים שלא יודעים לנהל מנגנון של 800 מיליון שקל כי אין להם את הכישורים, כי מי שבחר אותם לא חיפש את זה. תראו כמה ערוצים סביבנו קורסים. מי שצריך לעמוד בראש המערכת הזאת זה האדם המצוין ביותר והישר ביותר. יש אולי 4 אנשים בארץ שמסוגלים לעשות את זה. התקשורת הולכת ונהיית הרבה יותר מסובכת, עם הרבה יותר פלטפורמות. היא אמורה לייצג את הקול שלנו, של הציבור ושל היוצרים. אתם חייבים לתת עתיד לסטודנטים שלי בבצלאל ובמעלה, שיהיה להם מסך אחד שהוא לא מוטה לכסף. אל תחזירו אותו לפוליטיקה. אתם מחזירים אותו 20 שנה אחורה. תבינו מה אתם מחזיקים ביד. ערוץ הטלוויזיה הוא וריד לתוך המוח של אנשים, של הציבור, הוא מייצר תודעה. ערוץ הטלוויזיה משפיע יותר על הילדים שלנו מכל דבר אחר. אתם הולכים להמשיך פשע של 60 שנה. הציבור לא מקבל את התרבות שהוא אמור לקבל מכם. עוד שנתיים יהיה מישהו אחר בפוליטיקה. אנחנו יודעים איך המנגנון הזה עובד. יזרקו עוד 200 איש של אנשי שלומנו פנימה. בעוד 10 שנים נהיה עוד פעם עם רשות של 3200 איש, כי כל פעם שיתחלף שר ידחפו עוד 200 איש של אנשי שלומנו פנימה. אנחנו חוזרים אחורה. תנו עתיד לסטודנטים שלי בבצלאל כך שיהיה להם מסך שהם יכולים להביא. תנו לנו ולציבור עתיד. זה הכסף שלנו.

בסעיף הזה צריך להוסיף נציג לשכונות, לפריפריות, בעל ניסיון בפעילות חברתית. כשאני אומר בעל ניסיון בפעילות חברתית זה לא איש אקדמיה שרואה את השכונות ואת עיירות הפיתוח בצורה אקדמית, אלא בעל ניסיון בפועל בפעילות חברתית, קשוב וחלק מהעם.

אתה מדבר על ועדת האיתור?

אני מדבר על ועדת האיתור.

איך אתה בוחר אדם כזה?

כמו שיש נציג בתחום מורשת ישראל ונציג בתחום של תרבות וחינוך, כך..

יש מנגנונים למורשת, כמו חוק מורשות, חוק משרד תרבות, חוק מועצה להשכלה גבוהה.

גם בערים הגדולות יש נציג לשכונות ועיירות פיתוח. אני חושב שצריך להיות נציג שמייצג את החלק שגם משלם אגרה.

במועצה כתוב: "יהיו שני נציגי ציבור הידועים בפעילותם בתחום החברתי והפועלים שלא למטרת רווח". זה במועצה, לא בוועדת האיתור. ברור שמה שאתה אומר רלוונטי למועצה ולא לוועדת האיתור.

אנחנו ניתן לזה דגש במועצה.

מי שנמצא ביום יום ברשות וקובע את המדיניות שלה זה המועצה, לא ועדת האיתור.

ועדת האיתור מאתרת אנשים.

ניתן לזה ביטוי בהרכב חברי המועצה.

היום המצב הוא כזה שהציבור המזרחי בעיירות הפיתוח ובשכונות לא מיוצג בערוץ הראשון. ההתערבות של הממשלה טובה לאותם אנשים. יש פה דרך דמוקרטית להתערב בעניין. אם יהיו כמה חברי אקדמיה שלא נוכל להחליף אותם זה לא יהיה טוב.

אני חושב שהוועדה צריכה להיות מוטרדת מהעובדה שהרחיבו את האנשים שיכולים להיות יושבי ראש. אם מסתכלים בחוק בנק ישראל, בחוק המועצה לצרכנות רואים שבדרך כלל בראש ועדת האיתור יושב אדם שיש עליו קונצנזוס ציבורי. כשהכנסת ממנה, קובעת ומחליטה שזה יהיה שופט בדימוס יש איזה שהוא סוג של דקלרציה שאומרים שרוצים מישהו שלא תהיה לגביו מחלוקת. החוק הזה מחריג את העניין הזה ויוצר סוג של תקדים שהמחוקק מגיע וקובע שבראש ועדת האיתור יעמוד מישהו שהכנסת עצמה לא מתייחסת לנושא של הקונצנזוס, היא מתייחסת לתכונות שלו. זה משהו שהוועדה צריכה לתת עליו את הדעת. חשוב מאוד להדגיש שצריך להפריד בין היושב-ראש לחברי הוועדה. שומעים פה כל מיני משפטים, כמו שהחוכמה לא אצל השופטים. זה בהחלט נכון. אולי זה צורם מבחינת הסגנון. זה לא בגלל שהחוכמה נמצאת אצל שופט כזה או אחר. כששופט מחוזי או עליון בדימוס ימנה יודעים שהמינוי שלו יהיה טהור, נקי. זאת הנחת היסוד. חשוב שיהיה מישהו שמבין בתאגידים גדולים, בניהול ובכסף. זה לאו דווקא צריך להיות היושב-ראש. זאת לא המטרה. אנא, תעשו את האבחנה כשאתם מצביעים בין היושב-ראש לחברים. בדבר הזה נוצר תקדים מסוכן, כי הכנסת מאבדת את השליטה לגבי מי שנבחר. היא לא נותנת את ההצהרה בכך שהיא רוצה שמי שנבחר יהיה בעל קונצנזוס ציבורי.

אני מציע שבמקום סעיף 7 יהיה את סעיף 7 בחוק המקורי.

בסופו של דבר הוועדה שלך שממנה את היושב-ראש תהיה קשורה לשרים ולממשלה. מה עשינו בזה?

אם יש ממשלה שיש לה כוונה להתערב ולהשתלט אי אפשר לחסום אותה.

בשביל זה יש כנסת. לכן חובתנו להגיד שהם לא יכולים להשתלט על רשות השידור. את המנהל אסור להם למנות, אסור להם לפטר ואסור להם למנות ממלא מקום. זה מה שמופיע בחוק הקיים. אם מסכימים על זה אני מוותר על כל הדברים האחרים.

כל מה שאתה מציע יהיה בסופו של דבר אותו דבר. מצד אחד אתה בא ואומר כמה ועדות אפשר להקים על ידי הממשלה, ומצד שני אתה מוסיף עוד ועדה בשביל להקים ועדה.

מה שאני מציע זאת אותה ועדה.

מי בעד ההצעה של חבר הכנסת חיים אורון?

ה צ ב ע ה

בעד – 0

נגד – פה אחד

לא אושר

אני מבקש הסתייגות.

אני מבקש בסעיף 7(ב) לכתוב שוועדת האיתור תמנה 5 חברים, כאשר 2 מתוכם הן נשים.

2 זה הרבה. זה יכול ליצור בעיה.

אנחנו צריכים לבדוק את זה. יש חקיקה קיימת בנושא.

אני מבקש ייצוג עולים בוועדת איתור.

צריך לקבוע X שנים.

אם בוועדת האיתור אין אדם שיודע ומכיר את אופייה של העלייה, אז יש בעיה להמליץ על האנשים שיוכלו במליאה לייצג את העולים.

בטרם חלפו 10 שנים מיום עלייתו ארצה?

יכול להיות גם אדם שנמצא 20 שנה בישראל.

זה לא עולה.

אפשר לכתוב בן אדם שעלה לישראל לפי חוק השבות.

גם אבא שלי עלה לפי חוק השבות.

אני אביא את הנוסח.

נציג בעל מעמד במורשת ישראל חייב להיות במועצה?

כן.

יכול להיות בעל מעמד בציונות ולא במורשת ישראל.

אני רוצה להוסיף את המילה "ויהדות".

מי בעד התיקון ל-7(ב) כך ש-2 מחברי ועדת האיתור יהיו נשים?

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – 0

אושר

אנחנו מבקשים לשמור על הזכות להסתייג.

אני מבקש שבסעיף 7(ב)(4) יהיה כתוב ציונות ויהדות.

האם אפשר בוודאות להגיד שיש אנשים שהם בתחום מורשת ישראל והם בעלי מעמד גם בציונות וגם ביהדות?

הרבה אנשים. בדרך כלל מי שיודע במורשת ישראל יש לו גם ציונות וגם יהדות.

זה מצמצם את האופציות. צריך שיהיה מישהו שיהיו לו את שלושת התחומים.

אני מכיר 100 אלף אנשים כאלה.

אם יש לו ציונות ומורשת ישראל זה לא טוב?

צריך גם יהדות, כי אחרת למורשת ישראל אין משמעות.

זה יהיה תנאי מצטבר. אותו אדם צריך להיות בעל מעמד ב-3 התחומים האלה.

ההצעה לא מדברת על מייצגים. מדברים פה על אנשים שיש להם יכולות.

אני רוצה שבוועדת האיתור ישב אדם שמייצג לפחות 30%,40% מהאוכלוסייה. אנחנו לא רוצים שהממשלה תשלוט. אנחנו רוצים אנשים בעלי מעמד. לא איכפת לי שתכתבו נציג בעל מעמד בתחומי מורשת ישראל שיבחר יושב-ראש הוועדה. לא צריך ציונות ויהדות. אין לי בעיה עם זה. למה צריך לכתוב ציונות ויהדות?

זה ציונות או יהדות או מורשת ישראל.

תכתבו רק את מורשת ישראל.

זה נועד להכניס מגזרים נוספים.

מורשת ישראל זה מגזרים נוספים.

מורשת ישראל זה לא בהכרח יהדות. האופציה הזאת נועדה כך שיהיה מישהו בעל מעמד בתחום היהדות. הכוונה לפתוח את האופציות. יכול להיות שלנציג יש מעמד רק בתחום יהדות.

את רוצה שלא ציוני יישב בוועדת האיתור?

יש אופציה.

אני לא מסכים. איך אנחנו מבטיחים שיהיה אדם שמכיר את הנושא? למה לא לכתוב מורשת ישראל?

זה מגביל את האפשרויות.

ייפתח פה פתח לאדם שלא מייצג את מורשת ישראל ולא את היהדות, רק את הציונות. צריך לכתוב ציונות ומורשת או ציונות ויהדות.

אפשר לכתוב נציג בעל מעמד בתחומי ציונות ומורשת ישראל או יהדות.

לפי הנוסח היום אפשר לבחור מישהו שהוא ציוני אבל הוא אנטי מורשת ישראל ואנטי יהדות. אנחנו כתבנו שחייב להיות אדם שמייצג את מורשת ישראל, את היהדות או את שניהם ביחד.

אפשר לכתוב בתחומי מורשת ישראל או יהדות, וכן בתחום הציונות.

אין בעיה.

מי בעד ההצעה של אייכלר?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אני מציע נציג בעל מעמד בתחומי התרבות, החינוך ומדעי הרוח והחברה מבין מועמדים שיציעו גופים ציבוריים וארגונים שהם בעלי מעמד בתחומי הרוח, החברה, התרבות, האמנות, התקשורת, או שהם מייצגים אמנים, יוצרים, מורים, עיתונאים ואנשי רוח המנויים בתוספת הראשונה.

במקום פסקה (4) אתה מציע את פסקה (3) מהחוק הקודם.

מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אורון?
ה צ ב ע ה

נגד – פה אחד

לא אושר

אני מבקש הסתייגות בשמי ובשם חברי הכנסת גילאון והורוביץ.

מה עמדת הממשלה לגבי עולה?

אנחנו נתנו בוועדת האיתור מגוון כזה שנותן ביטוי הולם. הוא לא מגביל את שיקול הדעת.

אם תגיד עולה ירצו גם בן מיעוטים. נשים זה כולם. זה גם עולים, גם ערבים. זה לא מוגבל. זה לא משהו שהוא פוליטי.

אי אפשר להתנגד לעולים, אבל אז השאלה מה קורה עם כל מיני מגזרים אחרים.

בסעיף (ג)(1) במקום "והכל בכפוף לתנאים המפורטים בהודעה" אני אכתוב "בהתאם לתנאים המפורטים בהודעה", כדי שיהיה ברור שצוות התיאום לא יוכל להמציא תנאים חדשים.

בסעיף (3) צריך להוסיף נציג בעל מעמד בתחומי תרבות ותקשורת.

תקשורת כלול במדעי החברה.

אני מבקשת להוסיף את העניין של תקשורת.

מי בעד התיקון שמבקש להוסיף את המילים "לרבות תקשורת"?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר


אנחנו מצביעים על סעיף 7, לרבות כל התיקונים שהציעו חברי הכנסת והציעה היועצת המשפטית לוועדה. מי בעד סעיף 7?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

אני מבקש רוויזיה במועד מאוחר על כל הסעיף.

איסור זיקה 8. לא ימונה לוועדת האיתור ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה.

אני מציעה להוסיף אחרי המילים "לשר משרי הממשלה" את המילים "או לקרובו", ולהוסיף הגדרה מצומצמת של קרוב. הקרוב יהיה רק קרוב מדרגה ראשונה, קרי בן זוג, הורה או ילד.

מה זו זיקה פוליטית? אני מבקש לחדד את ההגדרה.

זה מונח שמשתמשים בו בהקשר של בדיקת מנויים.

חבר במפלגה הוא בעל זיקה פוליטית?

כן.

אנשים טובים לא אמורים להתפקד למפלגה כלשהי? יש אנשים טובים שכדאי שיתפקדו ויהיו חלק מההשפעה על הפוליטיקה.

תלוי מה הוא עושה בתוך המפלגה. אני צריכה לבדוק את זה.

אנחנו רוצים חוות דעת לגבי מה זו זיקה פוליטית.

למה רק לשרי הממשלה ולא לאחד מחברי הכנסת?

אם במסגרת ההסברים שלכם יהיה שימוש במונח של גוף בוחר אנחנו נרצה לדעת מה זה בדיוק גוף בוחר.

המונח הזה מופיע באין סוף חקיקות, כמו למשל בנוגע לדירקטוריונים וועדות שונות. אני לא חושב שמפרשים אותו באופן כזה רחב. כן מפרשים אותו בזיקות יותר ישירות. הנוסח הזה מופיע בהרבה מאוד חקיקות, כמו למשל בחוק בנק ישראל החדש.

אני חושב שחמור מאוד מה שקורה פה. אני לא שר בממשלה ואין לנו שרים בממשלה, אבל צריך לדעת שרשות שידור זה לא בנק ישראל. רשות שידור ציבורית צריכה לייצג את הציבור. בינתיים עוד אין מנגנון יותר דמוקרטי שמייצג את הציבור מאשר הממשלה והכנסת. למה לשרי ממשלה אסור להתערב ולחברי הכנסת מהאופוזיציה מותר להתערב? לפי דעתי צריך להוציא את הסעיף הזה כיוון שמדובר ברשות ציבורית.

חברי הכנסת אינם עוסקים בתהליך המינוי.

תכתוב לשר המשפטים שעוסק בוועדה הזאת, לא לשרי הממשלה.

זה קיים בחוק החברות הממשלתיות. יש ועדה שבודקת את זה, שזאת ועדת שפניץ. זה משהו שנמצא בתוך החקיקה.

כל אחד מהחברים פה יצטרך לעבור שפניץ?

כן.

סדרי עבודת ועדת האיתור 9(א) שלושה מחברי ועדת האיתור ובהם יושב ראש הוועדה, יהיו מניין חוקי בישיבותיה. (ב) החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בישיבה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש הוועדה. (ג) ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

מי בעד סעיף 9?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

תקופת כהונה 10. חבר ועדת האיתור ימונה לתקופה של שלוש שנים, ואולם רשאית הממשלה להאריך את תקופת כהונתו של חבר הוועדה עד לסיום הליכי מינויו של חבר ועדה במקומו.

ולא יותר משנה נוספת.

מי צריך את הארכה הזאת? למה שהחבר יהיה נתון לחסדי הממשלה במהלך כהונתו?

הכוונה להאריך למקרה שבו הממשלה לא מינתה בזמן.

זה במקרה ששני שרים לא מסכימים על הממונה הבא. יש להם זמן של שנה. אני בא ומחריף. פה זה פתוח, כי אם הם לא מסכימים ביניהם הוא יישאר. אני מציע שזה לא יהיה יותר משנה.

למה צריך 3 שנים?

הקדנציה של חבר בוועדת האיתור היא ל-3 שנים. הרעיון הוא שאם חבר מועצה עוזב ועדת האיתור יכולה להחליף אותו במישהו אחר.

אני הייתי מנטרל כל אפשרות של הממשלה להאריך לו את הקדנציה.

זה לא להאריך קדנציה, זה להאריך עד למינוי של אדם..

זה חבר ועדת איתור, זה לא מישהו שזקוק לחסדיה של הממשלה. זה בניגוד לחבר מועצה שרוצה אולי להמשיך ולהישאר בתפקיד.

באופן תיאורטי אם שניים מתפטרים אין קוורום, אין ועדה ואין כלום.

צריך לעשות הליך מהיר להאריך את המינוי.

מי בעד השינוי שהציע חבר הכנסת אורון כך שזה לא יהיה יותר משנה?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

מי בעד סעיף 10, לרבות השינוי?

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

סיום כהונה 11. (א) חבר ועדת האיתור, למעט יושב ראש הוועדה, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב-ראש ועדת האיתור; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר, בהסכמת יושב ראש ועדת האיתור, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; (3) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והשר, בהסכמת יושב ראש ועדת האיתור, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב; (4) הוא הורשע בעבירה שבשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו. (ב) יושב ראש ועדת האיתור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והממשלה, על פי הצעת השר, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב; (3) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, והממשלה, על פי הצעת השר, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב; (4) הוא הורשע בעבירה שבשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו. (ג) חדל לכהן חבר ועדת האיתור, יפעל יושב ראש הוועדה למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 7, בהקדם האפשרי, ואם חדל לכהן יושב ראש הוועדה – יפעל השר כאמור למינוי יושב ראש אחר במקומו.

מה פירוש המילים "אינו ממלא את תפקידו כראוי"?

הכוונה היא לאותם מצבים שמקצועית הוא אינו מתנהג כמו שמצופה מאותו חבר ועדת איתור.

יש תקנון לוועדת איתור?

לא.

אם אתם מצפים מאדם להתנהגות מסוימת או למילוי תפקידו בצורה מסוימת צריך להיות תקנון שלפיו הולכים. אם אין תקנון צריך להוריד את הסעיף הזה.

על כל הסעיף הזה אפשר לעתור לבג"ץ ולבית משפט. נניח סילקו מישהו באופן לא סביר והוא הולך לבית משפט. ככל שתפרט פה עכשיו איך עובדים בוועדת איתור..

אני מבקש לקבוע שיהיה תקנון.

אני מציע לעשות פחות תקנונים. ליושב הראש יש סמכות להגיד שהאדם לא ממלא את תפקידו. יש דברים אלמנטריים. אם הוא לא בא ל-10 ישיבות ברציפות, ילך היושב ראש ויפטר אותו. בית המשפט יחליט.

אי אפשר על כל דבר לחשוב איך בית משפט יחליט.

אי אפשר על כל דבר לעשות תקנונים.

אנחנו לא עושים תקנון. הוועדה יכולה לקבוע תקנון מינימאלי.

אני לא מכיר במסגרות אחרות שאי תפקוד של אדם בוועדת איתור מופיע בתקנון. תשאירו את מרחב התמרון הזה.

תפקידיו של האדם מוגדרים. ניתן לבדוק אם הוא ביצע את התפקידים שלו כראוי או לא. יש משהו שאפשר לבדוק אותו, לא צריך להגדיר אותו בנוסף.

לא צריך את הסעיף הזה.

החשש הוא מאותם מצבים, שאנחנו לא יודעים להגדיר אותם, מאותו חבר ועדת איתור שעושה משהו - אוכל מסמרים - וזה פוגע בוועדה ובתפקוד הוועדה. אם נוריד את הסעיף הזה לא תהיה שום אופציה שהוא יסיים את כהונתו לפני המועד.

לא צריכה להיות. את כותבת שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו..

נניח שיושב-ראש הוועדה משתיק את החברים ולא נותן להם לדבר.

נניח שהוא לא מכנס את הוועדה במשך שנה. מה הממשלה תעשה?

אין שום יכולת ציבורית להוציא אותו מהתפקיד.

זה יותר מידי רחב. ברגע שאין הגדרת תפקיד..

יש הגדרה של תפקידים. כתוב בסעיף 7: "לאתר מועמדים". אם הוא לא מכנס את הוועדה או לא מגיע לישיבות..

ברגע שאתה לא מפרט מה זה תפקוד לא ראוי..

אמר חבר הכנסת אורון שהפעלת הסמכות נבחנת מבחינת סבירותה בבג"ץ.

האדם הזה לא ילך לבג"ץ. ברגע שמפטרים אותו יהיה כתוב בעיתון שהוא פוטר על התנהגות בלתי הולמת בוועדת האיתור.

זה מופיע באין סוף חוקים.

הסעיף הזה מופיע באין סוף חוקים?

לא מגדירים בוועדה מהסוג הזה מה הם דפוסי עבודתה, זאת אומרת אם הוא לא בא 3 פעמים זה בסדר אבל בפעם הרביעית מפטרים אותו, אם הוא אוכל פיסטוקים זה בסדר אבל כשהוא אוכל משהו אחר זה לא בסדר. זה לא ניתן . בסוף אתה משאיר מרחב שיקול דעת לאדם שעומד בראש הוועדה. הוא צריך הסכמה של שר. שניהם חשופים לביקורת שיפוטית. אני לא מכיר מנגנון יותר מוצלח מזה.

יש איזו שהיא סיטואציה שאדוני צופה שבגינה כן אפשר להעביר מתפקיד?

ברגע שמגדירים תפקיד אני יודע מה מותר לי ומה לא.

התפקיד של אותם אנשים הוא לבחור מועמדים למועצה. אופציה אחת היא להוריד את הסעיף, אופציה שנייה היא לצמצם.

אני מציע שלצורך הסעיף הזה ועדת האיתור בראשות האדם שייבחר תקבע מנגנון עבודה לתפקוד ועדת האיתור.

אתה רוצה שיפטרו סתם אנשים?

כתוב פה שהיושב-ראש יכול להמליץ כשאתה לא מתנהג כראוי. הוא יכול למצוא אלף ואחת סיבות להמליץ לפטר אותך. אין שום קריטריון לגבי התפקוד שלך, הכל תלוי באדם. אם אתה מוצא חן בעיניו אתה יושב ומצביע. נניח שבאת עם עניבה לא יפה והוא חושב שבאת לבוש לא בצורה נאותה.

אי אפשר להגיד שזה יהיה על דעת כל חברי הוועדה שהוא לא מתפקד כראוי?

צריך לחשוב על זה.

מי שמייצג אינטרס ציבורי וממונה על רשות השידור זה השר הממונה. השר יכול, בהסכמת יושב-ראש ועדת האיתור. זאת לא איזו שהיא סמכות שהוא מפעיל בשרירות לב. היא בסבירות, היא בהסכמת יושב-ראש ועדת האיתור. אם השר רואה שבתוך הוועדה יש דינאמיקה שהיא לא תקינה..

אני מציע שבסעיף (3) יהיה כתוב שהשר, בהסכמת כל שאר חברי הוועדה.

יתר חברי ועדת האיתור.

אנחנו מבקשים לשמור לעצמנו את הזכות להסתייג.

אותו דבר בסעיף (ב)(3).

בתוך הסעיף הזה יש הליך שונה ליו"ר מאשר לחברי הוועדה. במקרה של היו"ר זה רק הממשלה, לא השר. אנחנו מביאים את זה לפורום של ממשלה. הפורום הוא רחב יותר. זה לא השר לבדו, לכן הסיטואציה שונה.

אין צורך לשנות. אנחנו מצביעים על סעיף 11, לרבות השינויים.

ה צ ב ע ה

בעד – פה אחד

אושר

השעיה מכהונה 12. הוגש נגד חבר ועדת האיתור כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 11(א)(4), רשאי השר להשעות את חבר הוועדה מכהונתו, עד למתן פסק דין סופי בעניינו, ואם הוגש כתב אישום נגד יושב ראש הוועדה בעבירה כאמור בסעיף 11(ב)(4) – רשאית הממשלה להשעותו כאמור.

מה קורה בתקופת ההשעיה לגבי מינוי ממלא מקום? זו יכולה להיות תקופה מאוד ארוכה.

אפשר להחיל את 11(ג) גם על סעיף 12.

זה לא 11(ג), כי 11(ג) מדבר על מחליף או ממלא מקום. פה מדובר על מישהו שנועד למינוי לתקופת השעיה. צריך לעשות מנגנון של בחירה של מישהו זמני.

אתם רוצים שהוועדה תאשר את סעיף 12 בכפוף לכך שתציעו סעיף נוסף לגבי מינוי ממלא מקום?

נביא מנגנון.

תביאו הצעה לעניין מינוי ממלא מקום.

אני לא מבין למה הממשלה צריכה אופציה להארכה?

יש קוורום.

אתם רוצים לנתק זיקה פוליטית ואיזו שהיא השפעה.

יש דילמה. יש לנו קוורום שאומר שצריך מינימום של 3. מה קורה במצב שבו במשך 3 שנים 3 מתפטרים?

צריך שהסעיף הקודם יחול כשיש סכנה של קוורום, זאת אומרת רק כאשר הוועדה יורדת למיעוט.

יכול להיות שבמקרה כזה יהיה נוח לממשלה לא למנות חבר אחר ופשוט יישארו עם ועדת איתור בהרכב של 3 חברים.

אנחנו יכולים לקבוע שבוועדת האיתור יהיו 5 חברים.

זאת נקודת המוצא. אם יתפנו 2 מקומות לא יהיה שום תמריץ אם הסעיף יישאר כמות שהוא למנות שני חברים נוספים.

אנחנו יכולים להוסיף סייג של עד לתקופה של חצי שנה.

אני הצעתי ובלבד שיפעלו בשקידה לפי סעיף 11(ג), זאת אומרת למינוי חבר אחר במקומו.

אנחנו מדברים על איזו שהיא תקופה שבה הם צריכים למנות את מליאת רשות השידור. אנחנו לא מדברים על כך שהוועדה הזאת יושבת במשך 3 שנים וכל הזמן עובדת.

יכול להיות שמתפנים מקומות במליאה.

אם הם צריכים למנות, ההרכב למינוי חייב להיות מינימום 3 עד לחצי שנה ורק אז צריך להשלים. אם זה במסגרת שאין צורך במילוי, יכול להיות שלא צריך להתחיל..

אתה צריך תמיד, כי אתה אף פעם לא יודע מתי..

לדעתי צריך חברים קיימים כל הזמן.

זה קורה כל הזמן בהרכבים של ועדות כשמישהו נפטר.

אולי החבר'ה שנבחנו בוועדת האיתור הראשונה יהיו ממלאי מקום.

כתוב שאפשר להאריך בשנה נוספת.

תבחרו 5 ועוד 2 ממלאי מקום. עשיתם את זה גם בדברים אחרים.

תהיה לנו ועדת צללים.

הם לא צללים, כי אין להם שום סמכות כל עוד הוועדה מתפקדת.

אני מציע שנגדיר בחוק כך שלא יהיה מצב שיותר מחצי שנה אין 5 חברים.

זה לא תופס. במועצת הלול לא מאשרים את ההרכב תקופה ארוכה. הם אומרים שהם בודקים את האנשים.

לכן אני מציע לא יותר מחצי שנה.

אתה לא יכול לרדוף אחריהם בסיפור הזה. הם יגידו לך שהם מנסים למנות, רק לוקח זמן, בודקים את האנשים. מה תגיד להם?

גם ככה הם צריכים להרכיב. אני מציע שלא יהיה מצב יותר מחצי שנה שאין מליאה. במידה ותוך חצי שנה לא ממנים אדם..

עד הישיבה הבא תבדקו את זה ותביאו נוסח. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:55