הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
28
ועדת הכלכלה

28.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 473

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ד באדר א התשע"א (28 בפברואר 2011), שעה 13:15

הצעה לסדר היום (דיון מהיר): מצב אזור התעשייה בטייבה

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר



רוברט טיבייב



חנא סוויד – מ"מ

חה"כ עפו אגבאריה



חה"כ ג'מאל זחאלקה



חה"כ אחמד טיבי



נתי ביאליסטוק

- עוזר בכיר למנכ"ל משרד התקשורת



מימון שמילה

- סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה, משרד התקשורת



יואל יוסף

- מינהל אזורי פיתוח, משרד התמ"ת



נעמי רייש

- הסוכנות לעסקים קטנים, משרד התמ"ת



ליאת זק

- מנהלת אג, רגולציה, בזק

חאלד ג'באלי

- מהנדס עיריית טייבה



יוסף ג'ומעה

- מהנדס הוועדה לתכנון ובניה, עיריית טייבה



זאב אורפז

- מנכ"ל עיריית טייבה



ג'לאל מנסור

- מהנדס



חוסני חאג יחיא

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



עאזם סנאן

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



עבד חג יחיא

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



עבד אלמלק חג יחיא
- נציגי בעלי עסקים, טייבה



נהאד מסארווה

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



עבד אלגבאר גמעה
- נציגי בעלי עסקים, טייבה



מוחמד גלאג שייך עלי
- נציגי בעלי עסקים, טייבה



מוחמד חג יחיא

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



עבד אלגבאר אבו ראס
- נציגי בעלי עסקים, טייבה



סאלח מסארווה

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



מוחמד סאלח עאזם
- נציגי בעלי עסקים, טייבה



מאזן נסיראת

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



גמאל גמעה

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



עבד אללה בלעום
- נציגי בעלי עסקים, טייבה



אחמד עטא גבארה
- נציגי בעלי עסקים, טייבה



תמים חג יחיא

- נציגי בעלי עסקים, טייבה



תחסין מרעי

- נציגי בעלי עסקים, טייבה

לאה ורון

רויטל יפרח

מצב אזור התעשייה בטייבה

חברים, צהרים טובים. אנחנו פותחים ישיבה שלישית היום של ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעה לסדר היום (דיון מהיר), של חבר הכנסת אחמד טיבי, בעני מצב אזור התעשייה בטייבה. זו הצעה שאושרה בנשיאות הכנסת בשבוע שעבר. אנחנו, על פי תקנון הכנסת, מחויבים לדון בה באופן מהיר בשבוע שלאחר מכן. אני רוצה לשבח את חבר הכנסת טיבי על המאמץ ועל הנחישות והעיקשות להעלות את הנושא על סדר היום

פעם שלישית עד שאושר.

אני מבקש לשמור על תרבות דיון. חבר הכנסת טיבי, אתה, כיוזם, מגיע לך הכבוד להציג את הענין. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. ההתעקשות היא כי זו הפעם השלישית שאני מעלה את זה אבל הפעם זה אושר בנשיאות. לא בכדי, אתה רואה אדוני, נוכחות כזאת של אנשים בעלי ענין, שנוגעים ישירות במה שמכונה בטעות "אזור התעשייה בטייבה". איזה אזור תעשייה? התיאור לא מתאים בכלל. אנחנו מכירים אזורי תעשייה בכפר סבא, באזור הצפון. שם מדובר על אזורי תעשייה מודרניים, עם תשתיות - -.

אבל אתה כתבת "אזור תעשייה".

נכון. ככה קוראים לזה אבל עכשיו אני מבהיר למה הנושא מציק לאנשים רבים: צריך רק להיכנס אל האזור הזה ברגל, ברכב, כדי לדעת שאתה נכנס לאזור שהבדל התשתיות בינו לבין היישוב השכן, כוכב- יאיר הוא 40,50 שנים. הבדל של פאזות, של עולם ומלואו. תשתיות – דרכים הן לא דרכים, אתה צריך להיאבק ברחוב, בכביש, כדי להגיע אל היעד. מהמורות, דרכים לא נאותות. הגישה אל המקומות והמפעלים שהאנשים המכובדים כאן נמצאים בהם, היא משימה כמעט בלתי אפשרית. יש אנשים שחושבים פעמיים אם להגיע לאזור למרות שהנגישות היא הדבר העיקרי. למשל, גם הדרך אל הנגישות. כמה פעמים אני ב-2006, ואפילו יש תמונה, הגעתי עם נציגי העירייה ועם נציגים אחרים לאזור כדי לדבר ולפתח את התמרורים והרמזורים וכולי. מאז ועד היום שמענו ושמעתי הבטחות אין ספור, אדוני היושב ראש - -

של מי?

- - של משרד התחבורה, של נציגי המשרדים השונים כדי לשדרג את המקום ולהציב גם תמרורים ולפתח את תשתיות הכבישים, ועדין ההבטחות האלה נשארו תלויות באוויר.

נושא שני שמציק לאחרונה, דווקא, הוא נושא תשתית בזק. מזה 6 חודשים, ויתקנו אותי החברים, אין קווי בזק למרות שהלקוחות מחויבים - -

שנה.

זה הוכפל... מקבלים מהם נדמה לי דמי שירות, אינטרנט, דמי קווים וכדומה. אנשים משלמים אבל אין שירות. איך אפשר להפעיל אזור תעשייה ללא טלפוניה, ללא התקשרויות בין אנשים, בין ספקים, בין לקוחות? הרי השם הוא אזור תעשייה.

לגבי הארנונה, אדוני היושב ראש, לדעתי משלמים שם ארנונה יותר מאשר בכפר סבא, והשירות הוא כמו קונגו ברזוויל בעולם שלישי באפריקה. התשלום הוא רמה א' והשירות הוא רמה ח', ט', ת' אפילו.

לגבי איכות הסביבה, פקחי איכות הסביבה באים ונותנים דוחות אבל אין תשתיות לזרימת ביוב. אז יש בערבית פתגם: "זרקו אותו לים ואמרו לו אל תתרטב". איך אפשר, אדוני היושב ראש? אמרתי לגבי תשתיות כבישים. השאלה היא איפה יש בישובים הערבים אזורי תעשייה? בואו נסקור את המדינה מהצפון עד הדרום. אין. יש באזור כפר קאסם-ראש העין, על האדמות במקור של כפר קאסם מפעלים שהם מחוץ ליישוב אבל בטייבה אתה רואה הבדל פאזות, הבדל של המאה הקודמת. עיר וישוב של כמעט 37,38 אלף איש. אנשי המקצוע האלה, יותר מאשר פעם אחת הלכתי לשתות קפה אצל האנשים האלה רק כדי לשמוע את הטענות. אני אומר לך שהגישה שלי, כאזרח המקום, טכנית, היא בלתי אפשרית. אז איך אנשים שצריכים לבוא לכל אחד מהם כדי לקבל את השירות?

מה לגבי תכנון, מתן שירותים, תשתיות. מה, טייבה היא לא במקום הזה? הבעיה היא לא רק של הממשלה. יש רשות מקומית שכבר כמה שנים מנוהלת על ידי ועדה ממונה ונאמן, ויש כאן נציגים של העירייה הממונה. האם הוועדה הממונה מקיימת את חובתה כלפי האזרחים, כלפי אזור התעשייה? ויש מצוקות שונות בטייבה, אלא כלפי אזור התעשייה, כלפי האנשים האלה? אני קובע באופן קטגורי שלא. זה גם מה שאומרים האנשים. העירייה צריכה לעשות הרבה יותר דברים אלמנטאריים, יסודיים, שהזכרתי אותם. השאלה למה האחריות הזאת, שהיא אחריות של הוועדה הממונה של העירייה, היא כושלת בה ולא מקיימת את חובה כלפי האזרח, שבשבילו היא קיימת. נכון, לא בחרנו בכם, נכפיתם עלינו אבל בכל זאת, אתם ועדה ממונה. צריכים לספק שירות, והשירות הזה לא ניתן. נראה לכם שבאזור רעננה, אדוני היושב ראש, יהודים יכולים לחיות במצב הזה שבוע? נראה לך שזה סביר? נראה לך שתושבי הסביבה יסכימו שיש מצב כזה? הזמנתי את השר שמחון ואני מזמין אותך, אתה, יושב ראש ועדת הכלכלה, בשם התושבים, לבוא לבקר אתי במקום. אני מזמין אבל אני דורש ממך.

בשמחה.

בסדר, אנחנו נתאם את זה. חשוב להגיע עם נציגים נוספים של משרדי ממשלה. השר שמחון אמר לי שהוא נענה להזמנתי ועכשיו זו הזמנה נפרדת. אתה, יושב ראש ועדת הכלכלה, אני רוצה שתבוא ותבקר את האנשים האלה, תבקר בשטח ותשב אתם ליד מקומות העבודה שלהם ותראה אם זה נקרא אזור תעשייה בטעות או סתם סמנטיקה לקויה. לתושבי טייבה, אדוני, מגיע שיתייחסו אליהם כמו כל אזור במדינה ולא כמו אל תושבי העולם השלישי.

לכל תושב בישראל.

בדיוק. לרבות תושבי טייבה. אני אומר לך שמישהו החליט לעשות מטייבה שדה ניסויים. אגב, אין מקום במדינה שיש גם ועדה ממונה וגם נאמן כמו בטייבה. איפה שיש עסקן יהודי כושל, מציעים לו את טייבה. כל מפלגה שיש לה עסקן כועס, אומרים לו: מה דעתך, ניתן לך את טייבה? מה זה הדבר הזה? מה, אנחנו שדה ניסויים?

חבר הכנסת טיבי, נא לסכם.

אני אסכם: יש כישלון מערכתי במדינת ישראל, הממשלה ומשרדיה השונים, במקביל לשלטון המקומי והוועדה הממונה בטיפול בבעיותיה של טייבה, באופן כללי, שזקוקה לבחירות בהמשך כדי לשלוט בעצמה ולנהל את עצמה באופן נורמאלי אבל את בעיות היומיום שהזכרתי, תשתיות ביוב, תשתיות בזק, איכות סביבה, ארנונה, תשתיות כבישים, רמזור, דרכים, גישה, תמיכות באנשים האלה. מה, הם נחתו מהירח אנשי העסקים בטייבה?

אדוני היושב ראש, אני מבקש גם לשמוע את נציגיהם. הם הסכימו ביניהם מי ידבר כדי להציג את המצוקה הכואבת ואחר כך, נתחיל להציג חלופות של פתרונות. יש לנו אנשי מקצוע שהגיעו, מהנדסים וכדומה לצד עמיתיי, כדי להביא מזור מהר ככל האפשר. יש דברים שמחייבים פתרון מיידי, כמו שאני הצגתי.

תודה רבה. חבר הכסנת סוויד, בבקשה.

ראשית, אני שמח על קיום הדיון הזה ביוזמת חבר הכנסת אחמד טיבי. אני רוצה לציין שבמקביל אני וחברי לסיעה, דב חנין, בעקבות ביקור של סיעת חדש באזור התעשייה בשבוע שעבר, פנינו לוועדת הפנים על מנת לדון שם בהיבטים הסביבתיים של אזור התעשייה ולבקש גם ביקור של ועדת הפנים, סיור באזור התעשייה, על מנת לעמוד מקרוב על הכשלים התכנוניים הקיימים שם.

בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת טיבי, אני רוצה לציין שבאמת שזו פעם ראשונה שנכנסתי לטייבה וביקרתי בה, ועומד מקרוב על המצב והתנאים באזור התעשייה בטייבה. זה לא אזור תעשייה, זה שרידי אזור תעשייה. זה כאילו היה שם משהו והיתה איזו מערכה, היתה מלחמה שם וזה מן שדה מערכה שכולם נסוגים והלכים הביתה, אתה רואה מה היה פה. זה המצב שישנו שם. אנחנו מדברים על שרידי אזור התעשייה של טייבה, לצערי הרב.

לתדהמתי, גם מכיוון שמשרד התעשייה והמסחר לא פעם אחת ולא פעמיים מתפאר בכך שכל ישובי התעשייה בישובים הערביים הם באזור עדיפות א', במעמד אזור עדיפות א' מטעם משרד התעשייה והמסחר, אמרתי לעצמי: מה זה? זאת תעשייה בישוב ערבי וזה אזור תעשייה או שרידי אזור תעשייה, וזה לא אזור עדיפות א' ולא ב' ולא ג' ולא ת'. כלומר, אתה לא יכול לקיים או לצפות שאזור תעשייה יתפקד וישרת את המטרה שלשמה הוא הוקם. הרי מקימים אזור תעשייה על מנת להגביר את הפעילות הכלכלית, ליצור מקומות עבודה לעובדים. היום מדברים בכלל על פארקי תעשייה, שאתה נכנס ואתה נהנה מהפיתוח הסביבתי, מהמדרכות ומהשטחים הפתוחים. כמובן שאת כל זה אתה לא מוצא שם אבל אם אתה מקים אזור תעשייה או אם אזור תעשייה קיים ואתה לא מאפשר לו לקיים את המטרה שלשמה הוא הוקם, זה לא אפקטיבי וחבל על הכסף של היזמים, שרוב הכסף שהושקע שם לפתח את התשתיות, זה בא מהאנשים עצמם ולא מהמדינה, שלא תהיה כאן טעות. זה לא אזור תעשייה שהמדינה באה והשקיעה ובנתה תשתיות. התושבים הם שהשקיעו, בעלי העסקים הם שהשקיעו לבנות את התשתיות.

לכן, אני אומר שההזנחה הזאת של אזור התעשייה מסכלת את המטרה. כאילו שאין אזור תעשייה שם.

אני רוצה לקחת רק תחום אחד - -

נא לסכם כדי שאחרים גם יספיקו לדבר כי כולכם נרשמתם לדיבור ואני מניח שאתם רוצים לשמוע גם את האורחים.

בהחלט. על מנת לשמור על תרבות הדיון, יפה ניסחת את זה... בזק, תקשורת, איך יכול להיות אזור תעשייה היום? כולנו יודעים שנגיד לא צריך אינטרנט, צריך פקס, לא צריך פקס, לפחות צריך טלפון. את כולם אין שם, באזור התעשייה. כל פעם שמעלים את הענין של שירותי בזק גם באזור התעשייה הזה אבל גם במקומות אחרים בארץ, בישובים הערביים, יש איזה סגירה של אסירים, של עצורים, שנעשית על ידי בזק וזה יוצר פיתיון לאנשים לשרוף את התשתית של בזק. אז מה הפתרון? אולי בשבילך, לא לתת לבזק אם זה משמש פיתיון לעבריינים שישרפו ויחבלו בתשתית של בזק, אז לא לתת לבזק לתת את השירות הזה אם זה גורם לכך שאתה בסופו של דבר תחבל בכל התשתית התקשורתית, גם באזורי תעשייה אבל גם בישובים.

לכן, אדוני היושב ראש, לסיכום דברי, אני חושב שהמצב באזור התעשייה בטייבה הוא בכי רע. הוא ממש מחייב התייחסות יסודית לבניה כמעט מחדש. לרה-תכנון, לרה-בניה ורה-סלילה של כל התשתיות, ואנחנו בהחלט צריכים לשמוע הצעות, את הראיה של בעלי העסקים שם ולטכס עצה באיזו דרך צריך לפעול על מנת לשפר את המצב שם.

אדוני, הערת ביניים למה שאמר חבר הכנסת סוויד לגבי האזיקים: לפני 3 ימים השר כחלון, בנוכחותי, התקשר למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, מר גנות, ואמר לו: אם זה מה שגורם לשריפה, תבטלו את הקשר הזה בין בזק לאזיקים, תחפשו שיטות אחרות כי אי אפשר לתת את השירות הזה ואנשים ישרפו את הארונות.

או לא להשאיר שם אזיקים.

זה מה ששמים על האסירים... את הדבר הזה פתרו בנתניה ולא פתרו בטייבה. בנתניה היה אותו דבר, שריפות של מרכזיות כאלה ולא דרשו מהתושבים ולא מבעלי העסקים ולא מהעירייה לתת מקום מוגן. גם פה אפשר היה.

גם בנתניה פתרו את בעיות הדואר ובטייבה, בגלל שזה נשרף לא פתרו וכל הזמן מדברים על דברים זמניים. אגב, אתה יודע שבטייבה אין כרגע סניף דואר? 40 אלף איש... נשרף הדואר. אנשים זדוניים, כנראה מקומיים, שרפו את סניף הדואר. אבל אי אפשר להעניש קולקטיב שלם ולהשאיר אותנו בלי שירות דואר. אנשים נוסעים לטירה או לכפר סבא, מטילים עומס על תושבי טירה וכפר סבא. מי צריך לנסוע? אנשים קשישים, זקנים, נשים. עכשיו אני מבין שהשר נתן הוראה ויש ישיבה בקרוב בין בזק לבין זאב. דיברו אתך, מנכ"ל העירייה, ובין נציגים שלנו, כדי למצוא משהו זמני בדרך למשהו הקבוע גם בנושא הדואר. תודה אדוני.

כבוד היושב ראש, בעלי העסקים שנמצאים כאן ותושבי טייבה סובלים שנים רבות מהמצב שם. אני הייתי שם מספר פעמים ועקבתי אחרי הנושא ויש התכתבויות ביני לבין מר פואד בן אליעזר, שר המסחר והתעשייה לשעבר. אז בוא נעמיד עובדות חשובות מאוד לדיון: יש לך מצב טוב, יש כסף לענין הזה. לא חסר כסף לנושא. מעולם לא היתה טענה ואפילו הוקצו כספים שלא מומשו. היו תקציבים של 5 מיליון, כל פעם הקציבו ספציפית לאזור התעשייה הזה, וזה חזר לקופה. יש כל שנה הקצבה כספית לאזור התעשייה במגזר הערבי ורוב הכסף חוזר לאוצר. איך קורה שיש כסף, לא חסר כסף? בדרך כל בוועדות אומרים שאין כסף. אני אומר לך שלנושא הזה יש כסף. התמ"ת לא יכול להגיד שאין כסף. לא רק היום יש כסף, היה בעבר מספר פעמים כסף וכל פעם היה חוזר לתקציב. אני מכיר את זה כי ראיתי מסמכים בנושא הזה.

מה אומר משרד המסחר והתעשייה בנושא הזה? מה התירוץ שלהם? ופה צוואר הבקבוק, פה הבעיה, את זה אנחנו צריכים לפתור כוועדת כלכלה, אדוני היושב ראש. התירוץ שלהם הוא מוזר מאוד. הוא אומר שצריך להעניש את תושבי טייבה פעמיים: פעם אחת לא מקצים להם קרקע לאזור תעשייה, ופעם שנייה, כשהם עושים אזור תעשייה על קרקע פרטית, אנחנו לא יכולים לפתח את זה כי זה על קרקע פרטית. איך יכול להיות? הרי יש גבול לכל תעלול. איך אומרים? הבירוקרטיה של התמ"ת מתחבאת מאחורי הטענה הזאת, ויש סחבת של שנים רבות. אז הבעיות של אזור התעשייה ידועות ומתועדות. התמ"ת מכיר אותן ולא צריך להסביר לו הרבה. מצב התחבורה בכי רע. גם דברים שאפשר לפתור ללא התירוץ הזה לא נפתרו. כלומר, התירוץ הזה עומד על כנו אבל מה זה קשור לפיתוח כבישים באזור? מה זה קשור לפיתוח הגישה לאזור התעשייה? חוץ מזה, זה אזור תעשייה יבש, אין בו ביוב. כלומר, רק תעשיות מסוימות יכולות להיות בו והתוצאה שהמים זורמים בכביש. המצב בכי רע.

אני חושב שאנחנו עומדים בפני בעיה שניתנת לפתרון אם רק יתגלה רצון טוב. אם המתכנן והמחליט, יהיה לו מינימום של לויאליות ועמידה מאחורי היעדים שהממשלה אמרה: עידוד תעסוקה במגזר הערבי. איך תעודד תעסוקה אם אתה מזניח אזור תעשייה כזה של עזובה, של הזנחה, שבתי המלאכה עוזבים את המקום וזה לא אטרקטיבי לאף אחד מאף בחינה שהיא, למרות שלא צריך להיות כלכלן כדי להבין שזה אזור תעשייה עם פוטנציאל אדיר בגלל המיקום שלו. יש לו מיקום של זהב. הוא קרוב לחוצה ישראל, קרוב למרכז, יש אנשים שמוכנים להשקיע ולבנות בו, יש כוח אדם מיומן שיכול לעבוד. יש הכל שם, רק חסר הפיתוח. את זה צריך לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים לשמוע כאן היום, ואני לא רוצה להיכנס לבעיות אחת לאחת. יש פה בעיה גדולה מאוד וצריך להקציב לה ולבנות תכנית ואפשר לעשות את זה בתקופה קצרה מאוד ולעשות מהפכה בישוב שסובל מהזנחה בכל תחום שהוא, והעירייה לא שואלת, לא מענין אותה ולא עשתה שום דבר בשנים האחרונות לפיתוח האזור. איך הוא אומר? תגיד לראש העיר שיכנס אלי, אתה יודע איך פואד מדבר... אמרתי לו: אין ראש עיר שם. אף אחד לא שאל אותו על זה. התחילו לשלוח מכתבים, לא חשוב, הפרוצדורה לא חשובה כאן. אבל מה שיש כאן, יכול להיות פה סיכוי גדול או פספוס גדול. אנחנו צריכים להחליט בוועדה אם אנחנו בוחרים בפספוס או בסיכוי. זאת ההחלטה.

אדוני היושב ראש, אתמול היינו בסיור השדולה למען השלטון המקומי בעיר צפת, שמונה כ-30 אלף תושבים ובטייבה יש 40 אלף תושבים. כשאתה נכנס לעיר אתה רואה את העיר העתיקה ויש איזה שהוא דמיון. גם שם יש בתים ישנים ואולי האוכלוסייה גם קצת דומה אבל תסתכל איזה אזור תעשייה, איזה מפעלים, תסתכל איזה תשתיות יש בעיר הזאת. וכשאתה בא לטייבה, כשאתה נכנס מאזור בארותיים, אתה רואה את ההבדל בכביש שבין בארותיים ועד צור נתן וצור יגאל. כשאתה נכנס לטייבה אתה חושב שאתה נכנס לכפר ולא לעיר. זה לא הוגן לתת למקום הזה שם של עיר כאשר התשתית ומה שמתרחש שם זה כפר ולא עיר. גם התקציבים שמוקצים לעיר הזאת הם כאלה דלים, שאי אפשר לפתח את התשתיות ולא עת אזור התעשייה.

עירייה שנשרפה לפני שנה, עד היום עומדת כחורבות וזה מקום לפשיעה ולנרקומנים. אותו דבר הדואר. עד היום אין דואר והזקנים, שצריכים לקבל את קצבת הזקנה והנכות וכל הדברים האלה. אתה נכנס לאזור התעשייה, שזה באמת שם בדוי לאזור תעשייה, ולא תמצא שם מפעלים של תנובה ושל תלמה ולא של שטראוס וכמובן לא של תעשייה אווירית ולא של סולתם ולא דברים כאלה. זו תעשייה שהיא מפעלים קטנים, שהם בתי מלאכה פרטיים והם ידידותיים לסביבה. למה אני מדגיש את זה שהם ידידותיים לסביבה? כי אני שמעתי מאנשים מסוימים כמו השכנים שחושבים ואומרים שכנראה שיהיה שם אזור תעשייה, ואז הם משפיעים לא לפתח את אזור התעשייה הזה.

אזור התעשייה הזה סובל מהרבה דברים, וכל הדברים כבר נאמרו, גם מבחינת בזק וגם מבחינת החשמל והביוב והניקוז. אז איך אפשר שאנשים שמפעילים מפעלים כאלה קטנים, בתי מלאכה, שכל אחד מפרנס כמה משפחות. 5,6,10,20 משפחות, שמהמפעלים האלה הם מתפרנסים. אם לא נותנים להם את האפשרות להתפתח, אתה גם יכול לגרום לאבטלה. כשאתה מונע מהאנשים האלה להתפתח, יש אוכלוסייה שהולכת להיות ענייה ואז הולכת להיות גם פשיעה.

הדברים האלה, לדעתי, צריכים לקחת אותם בחשבון גם משרד הפנים וגם משרד התשתיות ואני מקווה שהם מיוצגים פה, ויתנו לנו את התשובות. למה מצור נתן או צור יגאל עד טייבה, הקטע הזה של הכניסה לאזור התעשייה גם לא מפותח. זה בשיפוט מע"צ ולא רק העירייה. אתם יודעים שכסף יש במע"צ וכולם יודעים את זה. לכן, אני חושב שהמצב הזה הוא בלתי סביר ובלתי אפשרי. לכל אחד מאתנו יש את החברים שלו והוא מבקר שם ורוב חברי הכנסת מבקרים שם ואפילו אני יודע שפואד בן אליעזר ביקר שם והיה בחתונה רק לפני כמה חודשים, ודיברו אתו על הדברים האלה - -

פואד גמר...

בסדר, הוא גמר אבל יש המשך. זאת אומרת, הבעיה ידועה. לכן, יש מקום שתצא החלטה מהוועדה הזאת, להצטרף לענין הביקור אבל חוץ מהביקור צריך המלצות לחייב את הגורמים הנוגעים לדבר לעשות תכנית כדי לשפר את המצב ולתת תכנית פיתוח לאזור התעשייה. תודה.

ראשית, הנושא, כפי שהולך ומתברר פה, הוא הרבה יותר רחב מאשר דיון מהיר. דיון מהיר זו אולי הדרך להעלות את הנושא על סדר היום אבל זו לא הדרך למצות אותו.

לפני שיחליף אותי חבר הכנסת טיבייב בניהול הישיבה כי לא חשבתי שזה יימשך כל כך הרבה זמן, אני מקבל את ההזמנה מבחינתי, כבר ביום חמישי זה בשעות הבוקר, אם תוכלו לארגן, אני אגיע. אם אתם לא מצליחים במשך זמן, אני לא מדבר על מתקן של בזק או משהו נקודתי אחר אלא בכלל, בתשתית של אזור התעשייה, בתפישה שלו, בשיקום שלו, לקדם הצעת חקיקה לגבי אזור התעשייה טייבה, שדרוגו או איך שלא נקרא לזה, עם מנגנונים הוגנים. אני יכול להגיד לכם שזו הדרך להפעיל מנוף על משרדי הממשלה, כי אין משרד שיכול להתנגד, כך נראה לי, להפוך אזור תעשייה ולהשאיר אותו 100 שנה אחורה ולא לקדם אותו. לגבי בזק, אני מניח שהם יציגו טענות לגבי חוסר האונים שהם ניצבים בו אל מול התופעות של הפגיעות המכוונות שנעשות במתקנים שלהם, וצריך לבחון מה הפתרונות הנקודתיים לדברים האלה. נושא מעניין. חבר הכנסת טיבי יתאם אתי בסביבות השעה 10:00,11:00, ואני אשמח להגיע כדי לראות את הדברים בעיניים.

אדוני היושב ראש, אפשר כמה משפטים בענין של טייבה?

אגב, לפני שיגאל ידבר, אני נפגשתי עם השר בן אליעזר לפני שפרש, והסיכום היה שמר יגאל יוסף יבקר במקום. אז תצטרף לביקור גם.

אני מנהל מינהל אזורי פיתוח בתמ"ת ומטפל בפיתוח אזורי תעשייה. ואכן, אזורי תעשייה של כל המגזר הוא א', רק בשונה. הוא התקבל לא מזמן וזה לא שיש לו אופק גדול מאוד של זמן מבחינת א' ולכן אין את ההשפעה. היתה החלטת ממשלה שנתנה בהתחלה כ-2 מיליון שקל לשקם את הכביש המרכזי. התחלנו לעבוד שם ולצערי הרב, חלק מהכסף הלך רק על התייקרויות על עיכובים שהיו בגלל פלישות וכל מיני בעיות. הייתי בשטח כדי לנסות למצוא פתרונות. אחר כך הוספנו עוד מיליון וחצי כדי להמשיך את הכביש. צריך הרבה מאוד כסף כדי לקדם את כל אזור התעשייה. ההיקף הכספי המוערך על ידינו הוא כ-45 מיליון שקל כדי לשקם את כל התשתיות. המשרד שלנו, היחידה שלי, מטפלת בשוטף רק איפה שמשווקים ולא בקרקע פרטית אבל היו החלטות ממשלה שהתייחסו לקרקע פרטית ולשדרוג. זה נקרא שדרוג האזור הזה, זה לא אזור חדש. לכן, צריכה להיות החלטת ממשלה או תקציב מיוחד בענין הזה, ואז אין שום סיבה כי הכסף לא חזר מעולם לאוצר. זה עבר דרכנו ועבדנו, בדרך כלל, בהתאם לכספים שהיו לנו.

· - -

הכסף עד היום קיים?

לא, אנחנו ביצענו ואנחנו מבצעים שם בכ-3.5 מיליון שקל וזה לא מספיק, זה טיפה בים.

כלומר, על פי הגדרה האזור תעשייה הוא - -

ההקצבה היתה 5 וניצלתם פחות מ-3. טוב, לא חשוב, לא אתווכח איתך אבל כסף לענין הזה לא חסר, יש תקציב.

ברשותכם, הפתרון היחיד, כמו שבעבר התקבלו החלטות ספציפיות לנושא קרקעות פרטיות ונושא של שדרוג צריך לבוא. היתה תכנית חומש שהתקבלה רק לא מזמן וטייבה - -

אבל יש תכנית מאושרת של אזור התעשייה.

רגע. החלטת ממשלה שהתקבלה לא מזמן על 13 ישובים, וטייבה לא נכנסה לזה.

כי יש ועדה ממונה.

אני אומר עובדות, אני לא בצד הפוליטי אלא בצד המקצועי. המתכונת של טיפול זה באותה החלטת ממשלה או דומה לה, כדי לקדם את הענין של טייבה, ואני מסכים שיש שם הזנחה נוראית, יש גם בעיות בשטח שצריך לטפל בפלישות של אנשים שחדרו לשטחים הציבוריים, לכבישים, וגם זו בעיה שצריך להתמודד אתה. זה הכיוון לפתרון.

אתה מדגיש שהאזור הוא אזור עדיפות א', שבעלי העסקים ידעו שהם יושבים באזור תעשייה בעדיפות א'.

ההגדרה התקבלה בזמנו, נדמה לי ב-2006 בהחלטת ממשלה, שכל - -

כן, אני יודע. טוב שהם ידעו שהם נמצאים באזור תעשייה בעדיפות לאומית א'. זה נותן להם הרגשה טובה.

אדוני חבר הכנסת, זה צריך להיות עם תקציב מיוחד לאדמה פרטית. הבעיה שזה קרקע פרטית וצריך להיות תקציב מיוחד לאדמה פרטית.

יגאל, חשוב שתצטרף לסיור ביום חמישי. זה חשוב.

אני אבוא.

חבר הכנסת טיבייב, אני מבקש ממך להחליף אותי כי אני חייב לזוז.

מי אתה רוצה שידבר, חבר הכנסת טיבי?

אני מבקש שהמהנדס ג'לאל מנסור יצטרף לשולחן. הוא מטירה אבל כמעט מטייבה. יש לו אינטרס במקום, הוא בעל עניין.

כרקע כללי, אזור התעשייה של טייבה, השטח שלו כ-300 דונם. האזור הזה אושר כבר בשנות ה-70 של המאה שעברה. זאת אומרת, אנחנו מדברים כמעט על לפני 40 שנה. ההפקדה היתה בשנות ה-70 ואולי מתן תוקף היה לגבי חלק. לפני 83 בטוח. מהאזור הזה יש מערכת דרכים של שטח של כמעט 80 דונם, 80 אלף מטרים רבועים. ההבטחות לשיפור אזור התעשייה הזה התחילו לפני 20 שנה בערך, ואני הייתי בתמונה כי ליוויתי את התכנון של הדבר הזה. משרד המסחר והתעשייה לפני 20 או 22 שנים החליט לתכנן את האזור הזה תכנון מפורט. משום מה, אני התחלתי לתכנן את האזור הזה וכמובן היו גם יועצים אחרים של ביוב ומים, אבל אני מתכנן כבישים במקצועי. לאחר שהתחלנו לתכנן, הוקצב לתכנון הזה בזמנו 600 אלף שקל כאשר התכנון הראשוני, של כמעט 15% מסך כל התכנון.

ה-600 אלף זה 15%?

התכנון המוקדם הוא 15%. זאת אומרת, לאחר שביצענו את התכנון המוקדם, עצרו את ההמשך.

מה זאת אומרת עצרו? הפסיקו.

לא המשיכו בטיפול.

משרד התמ"ת או משרד האוצר?

משרד המסחר והתעשייה. מאז אנחנו כמעט כל שנה אנשים מגיעים אליהם, אנשים פוליטיים, ומשתנה התדירות - -

ישנו פה יושב ראש הוועדה הממונה של טייבה?

המנכ"ל. אין יושב ראש. היה. המצב בטייבה זה אנדרוגינוס, אדוני. אפשר לכתוב על זה ספר.

אני ביקרתי כמה פעמים בטייבה ויש לי גם חבר בטייבה.

אל תגיד את שמו... האמת היא, שאין כרגע יושב ראש ועדה ממונה. האמת שאין קופצים על התפקיד, זה לא תפקיד קל.

יש מישהו שמנהל את העיר היום?

ברשותך, יש היום יושב ראש ועדה ממונה שהוא פקיד של משרד הפנים, שמגיע פעם בחודש לעירייה או משהו כזה. עיריית טייבה היא עירייה בהקפאת הליכים והיא מנוהלת על ידי בית המשפט באמצעות נאמן. למעשה, הניהול השוטף, הכללי, מבוצע על ידי הנאמן ועל ידינו, הצוות המנהל של העירייה. אנחנו נמצאים בעיר כל הזמן ומנהלים את העירייה. אם כבר התחלתי לדבר, אולי אני אמשיך...

שהמהנדס ימשיך בדברו.

אני אתן לך עדיפות. אני רוצה להבין, היו"ר הממונה הוזמן לוועדה?

אנחנו קיבלנו הזמנה וביקשו לשלוח שלושה נציגים. שלחנו שלושה נציגים ונמצא פה מהנדס העיר, נמצא פה מהנדס הוועדה לתכנון ובניה ואני נמצא פה, אני מנכ"ל העירייה. אנחנו חושבים שאלה הגורמים שיכולים לתת תשובה.

הבנתי, אתה דיפלומט.

הוא אמר לך שראש העיר מגיע פעם בחודש. שמעת דבר כזה בחיים?

הוא לא ראש עיר. אני לא אמרתי את זה בביקורת, אל תשים דברים בפי. הוא פקיד של משרד הפנים. מכיוון שהמשרד לא מצליח למצוא ממונה, יושב ראש ועדה קבוע, ועל זה יש לי ביקורת - -

אם ההגדרה היא שהוא פקיד, אני מקבל את זה כי גם באופקים, אצלי, זה אותו סיפור.

מאחר ואני מלווה את הענין הזה כבר כמעט 30 שנה, היו הרבה הבטחות. אני רוצה שתדעו שהישיבה הזאת לא באה לגלות דבר חדש אלא היא מגלה כמה שהענין חמור וכל מי שהיה מעורב בענין הזה, כמה אכזבות היו לו במשך כל השנים כי כל שר שהגיע, התושבים הזמינו אותי והייתי נוכח והיו הבטחות מכאן ועד כמה שאתה רוצה. הובטחו הרבה מיליונים אבל לצערנו, דבר מזה לא יצא עד היום.
עובדתית, מה שאני רוצה להגיד כאן בתור מי שמלווה את אזור התעשייה הזה מבחינה תכנונית, עד היום האזור הזה לא תוכנן. אין שם תכנון של מערכת ביוב, אין מים - -

אין תכנון אפילו?

אין תכנון. יש תכנית מתאר בתוקף. זאת אומרת, סטטוטורית יש לנו תכנית טאבה - -

שאלה קטנה: אתה נפגשת אתי באזור התעשייה עצמו?

כן. באזור התעשייה בכללותו, אין שם תכנון של כל המערכות האלה. יש שם קטע של כביש הגישה הראשי, ששם אכן תוכן הכביש והוא באורך של 800 מטר, ברוחב 20 מטר. בוצע תכנון לכביש הזה, תכנון חלקי כמובן, לא לכולו אלא עד קטע מסוים. בשנה שעברה הוקצו לכביש הזה כספים. אני רוצה לוודא, אין לי את האינפורמציה המדויקת אם הכסף הזה שהוקצה - -

על ידי משרד התחבורה?

משרד המסחר והתעשייה.

אני רוצה להבין: לכבישים זה דרך התמ"ת?

באזורי תעשייה כן.

הגישה למקום זה משרד התחבורה, בתוך המקום זה תמ"ת.

החלק הפנימי של אזור התעשייה זה תמ"ת.

בשביל לפתח רק את הכביש הראשי של אזור התעשייה נדרשים בין 8 ל-12 מיליון שקל. בשביל לפתח את הביוב, את המים, הניקוז והסלילה והמדרכות. הוקצה לזה בשנה שעברה או לפני כן, אני לא יודע לאיזה שנה לייעד את זה, סכום מסוים שידוע לי על הענין זה. אפילו המעט הזה שבא לבצע חלק מהכביש, לא כל הכסף הזה נוצל, עד כמה שידוע לי. אם למישהו יש אינפורמציה אחרת, שיתקן אותי.

אני יכול לעדכן אתכם שהכסף הזה, בשלב הראשון זה ה-2 מיליון שקל. הבעיה היא שחלק נכבד מהכסף הזה הלך בגלל העיכובים של טענות הפלישה שם של בעלי העסקים. ב. אי התנועה שבוצע, היית אתי בשטח, בעלי העסקים פרצו את זה כדי שיוכלו להיכנס לעסקים שלהם ואז ביקשתי ממך לעשות תכנית שתתאים לכולם, שלא ישברו את זה. אז חלק מזה הלך להתייקרויות של הקבלן על זה שהוא לא עבד. כמו כן, הוספתי עוד מיליון וחצי שקל כדי להמשיך את הקטע של הכביש ולסגור אותו לכיוון הכניסה.

אדוני, אני מעריך מאוד את המאמץ ואת מה שאתה עושה שם. היינו בשטח, ועצם זה שהגעת אני הרגשתי שאתה באמת מעוניין לתת יד ולקדם את הענין הזה. אבל כל מה שמסביב, שהקבלן קיבל התייקרויות על דברים שלא ביצע בגלל עיכובים, זה דברים שאני בתור מתכנן וגם בתור אזרח רגיל שהממשלה מקציבה כספים והכסף הזה לא הולך ליעד האמיתי שלו, זה קצת מקומם. הכסף הזה אמור להגיע לרווחת התושבים ובסוף, הוא הולך בגלל התייקרויות קבלן ועיכובים, וזו סוגיה אחרת. תכלס, בשביל לעשות את הענין הזה, אם נלך לגישה של עוד מיליון ועוד חצי מיליון , זו לא השיטה.

כסף ליד לא הגיע.

מה שנעשה כל יום, אני נמצא שם, נהיה יותר גרוע בגלל שזה לא הושלם. המדרכות שעשו שם באופן חלקי מתקלפות. ההפרדה באמצע, כל אחד אדון לעצמו. אז אם הענין הזה לא יטופל בצורה רצינית - -

על ידי מי?

על ידי התמ"ת. הם צריכים לתפוס את הענין הזה. היום במגזר הערבי הגיעו למסקנה מלפני 20 שנה, וכל חברי הנסת יודעים את זה. משרד התחבורה, בשביל לממש פרויקטים בסקטור הערבי, הוא לא עושה את זה דרך העיריות. הכסף מועבר ישירות לחברות מנהלות וזה מקיף ונתיבי הגליל, כל המושגים מוכרים היום. בשביל לבצע את העבודה כמו שצריך אסור שהדבר הזה יעבור דרך העיריות. לצערנו, העיריות בסקטור הערבי הן במצב לא טוב - -

לא בטייבה...

אגב, לא מזמן ביקרתי בכפר של חבר הכנסת, עילבון. מקום יפה.

זה ישוב שאני בניתי או תרמתי להקמתו.

ההערכות שלי, אני לא יודע עד כמה הן מעודכנות אבל בשביל לפתח את האזור הזה שישתווה לפחות למה שאנחנו מכירים בסביבה. טייבה היא במרכז והיא מרוחקת מכפר סבא אולי 10 ק"מ. זה לא מקום נידח. ליד אזור התעשייה הזה נבנית עיר שאולי תהיה הכי יפות בישראל, צור יצחק, ששם בונים הכי מפואר שיכול להיות. אדבר בשני משפטים לא כמהנדס אלא מה שאני מרגיש בתור אזרח ערבי שם: טייבה, אם הממשלה ואתם לא תתנו יד לקידום האזור תעשייה, שהוא יכול להעמיד את העיר על הרגלים, טייבה תהיה מעמסה על כל מדינת ישראל. הנזק שהחברה הזאת יכולה לייצר למדינה הזאת בכלל פי מאה יותר גדול מאשר ה-40 או 50 מיליון שתשקיעו באזור התעשייה הזה, שיכול לספק מקומות עבודה לאלפי אנשים.

כמה מועסקים שם נכון להיום, באזור התעשייה?

כ-1000, 1200 עובדים. אבל אם יתפתח האזור, אפשר אפילו להגיע ל-6000.

אני מעריך שאפילו ליותר. אם תיקח את השטח הזה ותשווה אותו למשהו ברעננה או בכפר סבא, אני חושב שאתה יכול להגיע אפילו ליותר.

אדוני היושב ראש, אולי לפני שזאב ידבר, ידבר סינאן ואחר כך סאג'י.

כבוד היושב ראש, אני בעל מפעל באזור התעשייה טייבה. אני נמצא שם 15 שנה. למעשה, סובלים 15 שנה. אנחנו הקמנו, ויש לי פה נציגים של כמה עסקים מטייבה, זה חלק קטן מהקיימים, אנחנו נציגות.

במה אתה מתעסק?

יש לי בית חרושת לייצור מצמדים של משאיות ואנחנו גם מייבאים. אנחנו מעסיקים 22 עובדים וכנ"ל גם כל העסקים, חלק מעסיקים 10,15,20. זה מגיע ל-1000,1200 עובדים שמועסקים באזור הזה. התנאים הם באמת בלתי אפשריים להקים עסק. זה כמו לשתול שתיל ולא לתת לו מים, לא להשקות אותו. בכל זאת, שורדים תקופה ארוכה. במקום שהדברים ילכו קדימה, אנחנו הולכים אחורה. מה שנהרס, לא מתקנים. אני גם לא פוטר את העירייה שאיננה. פשוט אין עירייה.

אבל יש לכם נכס, אחמד טיבי.

פעם היתה עירייה שלא היתה קיימת אבל גם לא היתה גובה. מי ששילם, שילם ומי שלא, לא. היום העירייה גובה אבל היא לא אחראית על שום דבר אחר. אפילו אשפה, אפילו מים לא מגיעים באופן סדיר. אין ביוב, אין ניקוז. גם שולחים את הפקח של איכות הסביבה לתת דוחות כשאין שום אלמנט כדי ליישם את הדרישות של איכות הסביבה.

יש פינוי אשפה?

אין. לא מקבלים שום דבר ואין גם פינוי אשפה. אנחנו פנינו הרבה פעמים למשרד התמ"ת וביקרו אצלנו הרבה שרים. אפילו רן כהן ביקר אצלנו כשהיה שר התמ"ת ואלי ישי ופואד. כולם הבטיחו ושום דבר לא התקיים.

האזור מאושר ואני שמח שהמהנדס ג'לאל דיבר ונתן סקירה על המצב הפורמאלי של האזור. האזור מאושר, כל המבנים מאושרים, כל העסקים מאושרים כדת וכדין אבל לא מקבלים שום דבר.

אני רוצה להגיד גם בקשר לענין של בזק: איך אפשר לנהל עסק בימים אלה, בלי תקשורת?

- - -

הרי היום כל דבר קיים על תקשורת. בלי אימייל, בלי פקסים, בלי טלפון? טלפונים כדי ליצור קשר עם הספקים ועם הלקוחות. איך אפשר? זה כמעט בלתי אפשרי. הנגישות, אני לא רוצה לחזור על כל הדברים, הם אמרו כמעט הכל. הנגישות היא גם כן בלתי אפשרית.

אני רוצה לספר סיפור: היה לי אורח מהודו, והודו זה לא שוויץ. הבאתי אותו מבית המלון בהרצליה אלי לעסק. כשעברנו את כוכב יאיר והתקרבנו לטייבה, ראיתי אותו ככה נבהל. אחר כך הוא שאל אותי: תגיד לי, אנחנו עדין בגבולות ישראל? הוא לא שאל בציניות אלא באמת. הוא חשב שעברנו מדינה למדינה אחרת. לכן, אני באמת רוצה לשמוע ואני שמח שיש הרבה נציגים פה גם של העירייה וגם של בזק. בזק בקשו שנשמור על ארון הטלפונים. אני לא יודע איך אנחנו יכולים לשמור. למצוא פתרון זה לא בעיה איך לשמור. הם גם מקבלים תמורה לכל השירותים שהם נותנים והם יכולים למצוא את הפתרון. הם יכולים להתייעץ אתנו אולי איך לשמור אבל שאנחנו נשמור? זה בטח שלא. אפשר לשים קווים של ... וזה עולה 10,000 שקל. שמים את זה על הארון הזה. מה, מישהו יפרוץ בטון בשביל לשרוף ארון? אבל אם זה ככה, מתחת ליד, זורקים גפרור וזה מתקלח. מה הבעיה?

הרי בנתניה היתה אותה בעיה ומצאו פתרון.

אני מנהלת אגף רגולציה בבזק. לא רק בנתניה, גם באום אל פאחם. אני אעשה את זה קצת יותר מסודר. קודם כל, - -

אנחנו יכולים לשנות טקטיקה ולהגיד שאפשר להסתדר בלי בזק. בזק זה לא חובה.

אתה צודק. אגב, אני מתפלאת שאנחנו החברה היחידה שיושבת פה. חבר הכנסת צודק, יש לנו חברה מתחרה בשם הוט שיש לה חובת פריסה אוניברסאלית. אני מתפלאת שאנחנו החברה הפרטית היחידה שנמצאת פה.

נכון שאתם היחידים פה כי אתם היחידים שנמצאים אצלנו כי התשתיות כל כך ישנות. אגב, התשתית באזר התעשייה בטייבה היא מ-1960.

בזק ממלאת אחר חובת השירות האוניברסאלית ומגיעה לכל מקום ואז, באים בטענות רק לבזק. אני אמנם אשיב לטענות אבל כדאי שתדעו שיש עוד חברות תקשורת שמחויבות להגיע למקום והן סובלות, כנראה, מאותם דברים שאנחנו סובלים.

גם אתם חייבים.

גם אנחנו חייבים וגם הוט. אנחנו חייבים ונמצאים. אני רוצה להגיד ששמעתי פה גם את כל הבעיות, שחלקן לא נוגעות דווקא לתקשורת וברור לנו גם מההיכרות שלנו מצד התקשורת, שמדובר בבעיה שצריכה להיות מוטלת לפתחם של גורמי הממשלה הרלוונטיים וגם לפתחם של חברי הכנסת, ותכף אגיד למה אני מתכוונת. אתם צריכים להבין שהאינטרס שלנו, לנו יש שם תשתיות. האינטרס שלנו הוא לתת שירות לתושבים בלי הפרעות באיכות טובה. אנחנו נהנים מזה באותה מידה. הענין הוא, שכמו שאתם יודעים, האזור הזה סובל מפגיעות וונדליזם וחבלות חוזרות ונשנות. הצתות, גניבות כבלים, חיתוכים, הצתות של ארונות סעף וכולי וכולי. אתם מכירים את הנושא, מן הסתם, יותר טוב ממני. אנחנו משפצים ארונות ושורפים אותם עוד פעם. עובדים שלנו, אחרי שהארון נשרף, מקבלים איומים שאם הם ישפצו את הארון הוא יוצת שוב פעם. שמו ליד אחד הארונות שלנו בקבוק תבערה - -

מאיזו סיבה?

· - -

אם אתה שורף את הארון, אתה יכול לצאת ממעצר הבית בלי בעיה...

את מדברת הרבה שטויות אבל שם, באזור התעשייה, רק מקום אחד שיש בו תשתיות.

אני מדברת רק על תקשורת, על בזק.

אי אפשר להתחבר לשום חברה אחרת חוץ מבזק.

לא, לא להפריע.

אנחנו נשמח לתת שם שירות אבל אתם צריכים להבין שהפתרון לא בידינו. אנחנו משפצים ארונות ושורפים אותם יום אחרי יום. יש לי תיעוד של ארונות ששיפצנו ושרפו, שיפצנו ושרפו. זה לא פתרון לבוא אלינו ולהגיד - -

אבל למה אתם זורקים את הארון ברחוב, הוא חשוף - -

מה היה הפתרון בנתניה ובישובים אחרים כדי למנוע שריפות?

אני אתייחס לזה. זה לא הפתרון. אני חושבת שהפתרון הוא ברמה הרבה יותר גבוהה ולאומית ותכף אגיד גם את זה. אנחנו, כיוזמה שלנו, כמו שעשינו באום אל פאחם בשיתוף עם העירייה, לחפש ארון חלופי ולשים ארון במקום שהוא יותר סגור, יותר מוגן כדי שהוא לא יישרף יום למחרת ולתת את השירות הטוב ביותר אבל זו יוזמה פרטית שלנו. אנחנו נפגשנו גם עם העירייה ואנחנו נשמח למצוא פתרון כזה, אבל זו יוזמה פרטית שלנו.

סליחה, אני מתנצל. אני רוצה את ההתייחסות של מנכ"ל העירייה.

אני את ההצעה הזאת שומע פעם ראשונה. המהנדס פה ואני לא בטוח שהוא שמע את ההצעה הזאת.

יש לי פה תיעוד של פגישה אתכם.

תראו, באופן עקרוני, אם יש הצעה כזאת לפתרון, ברור שניישם אותה. הרי אין שום בעיה למצוא מקום, לשים ארון ולעשות כל מה שצריך כדי לאבטח אותו אבל אני רק לא בטוח שזה יעזור כי אני רוצה להזכיר לך שגם אין בניין עירייה.

שרפו שם את העירייה.

זה עצוב מאוד.

אני רוצה להזכיר לכם שאין דואר - -

אין תשתיות - - -

סליחה רבותי. עכשיו זכות הדיבור למנכ"ל העירייה.

אני אתחיל מהסוף ותכף אני ארחיב טיפה. אני מזכיר לכם שגם בנק לאומי עוזב את טייבה ואני מניח שאתם יודעים את זה. זאת אומרת שעיר של 40 אלף תושבים תישאר עם בנק אחד, בנק הפועלים ואני מקווה שהם יישארו. אני אומר את זה פה, כי אני חושב שזה הפורום פה, בכנסת, אולי תצליחו אתם ליצור לחץ על בנק לאומי, בוועדת הכלכלה - -

יצרנו ועצרנו את זה לפני כמה חודשים, הוא העביר את המחלקה העסקית.

עם אזור תעשייה כזה, למה שבנק יפתח סניף בטייבה עם אזור תעשייה כזה?

תכף נדבר על אזור התעשייה.

מה יש לך בקשר לבנק לאומי, כי הם אמרו לנו אחרת.

אני יודע שהם עובדים היום על שיפוץ הסניף בצור יגאל - -

זה היה מזמן. המנכ"לית לפחות כך אמרה לי. העסקי העבירו והסניף נשאר.

לגבי אזור התעשייה: אני מסכים עם כל התיאור העובדתי כפי שניתן פה לגבי אזור התעשייה. אני רק רוצה להזכיר שהמצב באזור התעשייה לא התחיל לפני שלוש שנים כשהגיע נאמן לעיר אלא הרבה הרבה קודם אפשר היה להבין שכל הצרות של טייבה התחילו עם הנאמן, כשהגיע לעיריית טייבה.

רק החמירו.

בבקשה לא להפריע לו. לאחר שיסיים את דבריו תוכלו לשאול שאלות.

הנאמן הגיע לטייבה משום שטייבה היתה עיר חדלת פירעון, שאם היתה חברה ולא עיריייה, היא היתה מתפרקת לחלוטין. כשהגענו לטייבה אף מערכת לא עבדה. מצב הרחובות מבחינת לכלוך היה כזה מכונות טאטוא לא יכלו לטאטא כי היה גובה של מטר, מטר וחצי אשפה. היה צריך לבוא עם כפות וטרקטורים כדי להרים את הלכלוך הזה.

50 שנה אני בטייבה ולא ראיתי דבר כזה. רק ב-3 השנים האחרונות החמיר.

כל דבר כזה מתועד.

עכשיו בואו נדבר על האזור תעשייה.

אנחנו 3 שנים בטייבה ואנחנו חיים רק ממה שאנחנו מקבלים בגביה. זאת אומרת, אנחנו לא מקבלים שום דבר ממשרדי ממשלה. עיריית לוד, למשל, באותה תקופה קיבלה מאות מיליוני שקלים. כשהיה מהלך של שתי רציחות, הגיע ראש הממשלה וכל מי שהיה צריך להגיע לשם, נתנו לה עדיפות לאומית, הביאו כספים. בטייבה בשלוש השנים האלה עשרות אנשים נרצחו ואף אחד לא הגיע לביקור, אף אחד לא הביא כסף. כל מה שיש לנו, זה מה שאנחנו גובים.

אתה יודע מה הסיבה? אתה מתאר לעצמך מה הסיבה לכך, אבל יש לך כיוון מחשבה.

חברה, אני מתאר עובדות. ב-3 השנים האלה לא קיבלנו כספים שהגיעו לנו מכל מיני טענות. זאת אומרת, אנחנו חייבים לחיות על כספים שאנחנו גובים. כשהעירייה צריכה להחליט אם לסלול כביש ליד גן ילדים או ליד בית ספר או באזור אוכלוסייה, ברור שהיא תסלול ליד בית ספר.

אתה הגעת יחד עם היו"ר הממונה?

לא. מאז שאני הגעתי התחלפו 3 או 4 ראשי מועצה ממונה. כשאני הגעתי היה ראש מועצה ממונה, הוא הלך ואחר כך הגיע עוד אחד.

אף פעם לא קיבלת שום דבר מהמדינה?

לא. שום דבר מהמדינה מעבר למה שצריך לתת על פי קריטריונים בשעה שאני רואה שברשויות אחרות מוצאים כל מיני דרכים ונותנים מהרזרבה הזאת וההיא, מהמענק הזה וכולי. אני יכול לפרוט, אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.

בא נתמקד על האזור תעשייה.

לגבי אזור התעשייה: אזור התעשייה במצב נורא ואיום. דיברנו עם התמ"ת ועם מע"ץ והיינו בכמה פגישות עם מע"ץ כדי לסדר את הצומת שהיא אחת המסוכנות במדינה. כל מי שנוסע שם, זו פשוט סכנת מוות לעבור על כביש 444. מע"ץ הבטיחו שיבצעו את הצומת ועד היום לא ביצעו את זה. היינו בקשר עם משרד התמ"ת במשך שלוש השנים האלה, אם השרים, עם עוזרי השרים וכל מי שצריך. הבטחות קיבלנו מכאן ועד הודעה חדשה. אתם קיבלתם דיווח, אתם יודעים מה קורה. אני לא יודע אם אתם יודעים שיש היום מאבק לגבי התאגידים אבל יש איזו נקודה לגבי התאגידים שאני לא יודע אם אתם מודעים לזה: אנחנו רצינו לבצע כבישים פנימיים באזור התעשייה אבל אין שם תשתית ביוב ואין תשתית מים.

סליחה זאב, יש פה נציגים של מע"ץ, נכון? אני רוצה התייחסות.

על מה שהאדון מדבר אני לא יודעת, אבל אני יכולה לומר שהתכנון של כביש 444, מע"ץ בזמנו קידמה תכנית מפורטת לכביש הזה. הכביש הזה חוצה את טייבה והוא כביש אזורי ומע"ץ היתה מעוניינת שהכביש הזה ימשיך לתפקד ככביש אזורי וגם יאפשר נגישות. לכן, קודמה תכנית לכביש הזה יחד עם דרכי שירות.

ומה קורה עכשיו?

התכנית הזאת לא הגיעה לתוקף מכל מיני סיבות.

אפשר לפרט את הסיבות?

זאת היתה עוד מע"ץ הקודמת - -

סליחה, אבל יש לנו הסכם כתוב בפרוטוקול עם מנכ"ל מע"ץ לגבי הצומת, שאת הצומת הזאת תבצעו לפני התכנית הסטטוטורית הגדולה.

תן לי לסיים: בינתיים, מינהל התכנון התחיל בקידום של תכנית מתארית ליישוב כולו, לטייבה. אם אני לא טועה זה טב/3400 - -

נכנסנו לסיפורים.

- - מע"ץ ביקשה להתנות את התוקף של תכנית המתאר כולה בקידום של התכנית המפורטת של הכביש על מנת שהתכנית המפורטת של הכביש תקבל תוקף. בסופו של דבר, על מנת שלא לתקוע את תכנית המתאר הכללית - -

בקיצור, מע"ץ עכשיו לא עושה שום דבר, כך אני מבין.

- - אני רוצה להסביר מדוע: מפני שבאו ופנו למע"ץ ואמרו לה: תרדי מהתנאי הזה - -

מי אלה שאמרו?

במינהל התכנון. בקשו ממע"ץ לא להתנות את התוקף של התכנית הכללית בתוקף של תכנית הכביש, ומע"ץ, על מנת לא לעכב את התכנית המתארית הכללית אמרה בסדר, תטמיעו את התכנון של הכביש בתכנית המתאר הכללית ובכך אנחנו בענין הזה בהמתנה.

לגבי הסדרים ספציפיים של הצומת, אני לא יודעת אז אני לא רוצה לפרט אבל אם האדון אומר שהיו - -

אני מהנדס העיר טייבה. אנחנו קיימנו ישיבה לפני יותר מחודשיים עם ישראל כץ, ואנחנו היינו עם זוכמן ועם כל נציגי משרד התחבורה - -

זה משרד התחבורה.

מתי זה היה, חאלד?

זה היה לפני כחודשיים. היתה כאן ישיבה עם שר התחבורה. הם הבטיחו שבתכנית החומש, במיוחד ב-2011, לפתור את מוקדי הסיכון, והכניסה והיציאה שהיא היום כאוס תחבורתי, מסוכנת מאוד, הוגדרה כמוקד סיכון וצריך לפעול מיידית לפתרון הבעיה על ידי הקמת רמזור.

מר חאלד, אני מתנצל.

אני יכול לאשר את הדברים. יש לי מכתב משר התחבורה שהם בדקו ותכננו ומקימים רמזור.

444 זה כביש אדום?

לא עד כמה שידוע לי אבל יכול להיות שהצומת הזה, באופן ספציפי...

לא רק הצומת. נשאר רק קטע אחד של כשני קילומטר, וכל האנשים כאן, מטייבה, יודעים שהכביש הזה מכונה ככביש המוות. אני לקחתי דוחות של המשטרה, משטרת התנועה, ומפורט שם כמה תאונות קטלניות וכמה תאונות - -

תעביר לי את זה בבקשה. יש לך פה תמיכה, אני יושב ראש הוועדה לבטיחות בדרכים.

בסדר. גברתי, הקטע של כביש 444 מאושר סטטוטורית ויש תחום הכרזה של הכביש הזה של 50 מטר ואכן, התכנית של דרכי השירות, שהמתכנן שלה גם נמצא כאן, והיא מוטמעת בתכנית המתאר. אין שום בעיה לסלילת כביש. אנחנו ראינו באזור רעננה, באזור נתניה וכל מה שסובב אותנו, הם העיפו תחנות דלק וכל מכשול שהיה לפניהם על מנת לעשות ולסלול את הכביש. אז אין מצב כזה שלא לעשות או שזה לא מאושר - -

אני יודעת שזה לא מאושר אבל...

אם יש מצב סטטוטורי של 50 מטר ובתוך ה-50 מטר יש את דרכי השירות, שהן מוטמעות בתכנית המתאר ותכנית המתאר עכשיו נמצאת לאישור בוועדה המחוזית - -

חאלד, לסיום...

אני רק רוצה להוסיף שיש לנו סיכום עם מנכ"ל מע"ץ הקודם, מר וישניצר. יש אתו סיכום שלפני כל דבר אחר, בלי קשר לכל מיני תכניות סטטוטוריות ותכניות מתאר וכולי, הוא מבצע את הצומת הזה כי הצומת הזה מאוד מסוכן. צומת הכניסה לאזור התעשייה. אנחנו היינו אצלו וויתרנו על דברים אחרים כדי שיעשה את זה כי אנחנו חושבים שמאוד חשוב לסדר את הצומת הזה. אנחנו נסענו במיוחד גם לשר התחבורה כדי לדבר אתו על זה. אם אפשר לקדם את זה, - -

סליחה, רציתי עוד משפט בהתייחסות לאזור התעשייה, שהוא נושא הדיון של היום: כל מה שנאמר מכל האנשים הנכבדים זו אמת. אם זה חוסר תשתיות, אם זה מים, אם זה ביוב, כל דבר חסר שם באזור התעשייה. אנחנו קיימנו אין ספור ישיבות עם יגאל יוסף באזור התעשייה ועם הוועד. הפתרון באזור התעשייה הוא רק על ידי איגום תקציבים מכל משרדי הממשלה. אם זה משרד התשתיות שיטפל בענין הביוב וייתן... היום טייבה לא מקבלת תקציבים ממנהלת הביוב. היא לא מקבלת תקציבים ממינהל המים. איך אנחנו נעשה רשת מים? איך נעשה רשת ביוב?

חשוב להסביר את הנקודה הזאת.

יש לכם תאגיד?

תגיד לי, אז מה אתה עושה שם?

אין לנו תאגיד.

אם כל השירותים לא נמצאים שם, אז מה אתה עושה שם?

אני חשבתי שאתה יודע שיש מערכת חינוך מפוארת, יש מתנ"סים, יש בתי נוער, יש ניקיון רחובות. כשאנחנו הגענו לטייבה לא היתה גינת משחקים אחת לילדים. אחת. חשוב להגיד שאנחנו חיברנו את טייבה למט"ש - מכון טיהור שפכים אחרי ששנים אי אפשר היה לחבר אותה.

זה מה שעשיתם.

בסדר, זה דבר טוב.

משפט סיום: יש את נושא התאגידים, שנמצא היום והוא קשור לנושא הזה. אנשים לא יודעים אבל נושא התאגידים זה לא רק בעיית מחירי המים וכל מה שקשור בזה. הבעיה היא שטייבה, מסיבות אובייקטיביות, לא יכולה להקים תאגיד משום שאין לנו למי להצטרף ואנחנו הצענו שנקים את התאגיד לבד ולא מוכנים שנקים אותו לבד. זאת אומרת, מסיבות שלא תלויות בנו אנחנו לא יכולים להקים תאגיד.

לא צריך להקים תאגיד.

אני מסכים אתך שלא צריך תאגיד אבל מכיוון שאין תאגיד בטייבה, אנחנו לא מקבלים כספים. מצד אחד, לא מאפשרים לנו להקים תאגיד ומצד שני, לא נותנים כספים להקמת תשתיות מים ולא כספים להקמת תשתיות ביוב.

תודה.

אני קצין בטיחות בתעבורה, אני עובד באזור התעשייה טייבה. קודם כל, אני שמח שחלק נכבד מהאנשים שנמצאים פה הציגו את הבעיות באזור התעשייה. הצד שלנו, כאנשים שעובדים באזור התעשייה זה אנשים שמשלמים ארנונה במחירים כבדים ולא מקבלים עבור זה שום שירות. בזמן האחרון היתה בעיה של תשתיות של בזק וכל הזמן אנחנו פונים אליהם והם מדברים על זה שהענין בטיפול. היה בסביבות ה-5.5.10 איזו שהיא אנטנה שנשרפה בתוך העיר, שחלק נכבד מאזור התעשייה היה מחובר אליה דרך אנטנת רדיו. ומאז לא מטפלים בבעיה הזאת כי התשובות שלהם הן: אנחנו מחפשים דרכים חלופיות או שרוצים לשים אנטנה או שבמקרה עיריית טייבה התנגדה להקמת האנטנה הזאת כי זה מפריע לאנשים בריאותית - -

נכון, אנחנו רוצים אבל אנחנו לא מקבלים היתר.

צריך לעשות תשתיות ולהקים תשתיות באזור התעשייה. זה לא תשובה. תשתיות של בזק אמורים לעשות בתוך אזור התעשייה כמו שצריך. אני לא אמור להיות מחובר לאנטנה של בזק בתדר רדיו.

יש תשתיות ושורפים אותן.

סליחה, מדובר על תשתיות משנות ה-60.

סליחה, יש שם תשתיות שנותנות שירותים ואני בצד שלך. אני רוצה לשפץ את הארון ושמחר יהיה לך - -

אני, יש לי עסק "טורבו דיזל", עסק ייחודי במינו בעיסוק שלו. באים אלי לקוחות מקרית שמונה ועד למצפה רמון. אין טלפונים. אנשים לא מצליחים להשיג אותי ואני רק מפסיד ומפסיד.

אתה צודק לגמרי.

אני פונה אליכם לא פעם ולא פעמיים וכל הזמן אתם עובדים עלי ואומרים לי תשובות כמו: אסור לשים שם תשתיות של נחושת אצלכם באזור. תשובות כמו: אין לי מה לעזור לך. אנחנו מחפשים דרכים חלופיות שמחודש יולי ועד היום הדרכים האלה לא הגיעו אליהם. הבנת אותי? כשאני פונה ואומר שבמקרה אני גר ליד האנטנה הזאת וברגע שבאו להצמיד אנטנה חדשה, העירייה התנגדה לזה והגיעה משטרת טייבה ועצרו את העבודות שם. למה את לא אומרת לי את האמת?

אני אומרת לך את האמת.

תגידי לי: אנחנו לא נוכל לעשות את זה או שאת אומרת לי: תפנה לחברת "פלטל" ברמאללה או שתגידי לי תלך להוט, שצריכים תשתיות של בזק.

נא לסיים בבקשה.

הוט לא צריכים תשתיות של בזק. אני אומרת לך את האמת שאנחנו שם חסרי אונים. יש אפשרות לתת דרך האנטנה והעירייה לא נותנת לנו היתרים וכמו שסיפרת, המשטרה באה ועצרה את העבודות. יש אפשרות לתת בתשתיות גם אבל שורפים את הארונות. כמו שאמרתי קודם - -

פעם אחת קרה ששרפו אנטנה או ארון, אז זה עונש קולקטיבי לכל התושבים?

זה לא עונש קולקטיבי.

עבדתי בנתניה לפני 16 שנה. באחד החורפים הכבדים מישהו החליט להוציא את המכסים של הביוב בכבישים בתוך העיר. מכוניות נכנסו לתוך הבורות האלה ופשוט מאוד העירייה, אחרי זמן מסוים, שמה מכסים חדשים ולא דיברו על זה. לא אמרו לעשות עונש קולקטיבי לכל התושבים בתוך נתניה - -

זה ברור, תודה.

אני חייבת להגיד שהשימוש בעונש קולקטיבי כל כך לא נכון. אתה צריך להבין שאם אני אשפץ את הארון, ושיפצתי שם ארונות, הרסו את זה יום אחרי זה.

כמו שאתם רואים, אני שייך לאזור התעשייה טייבה למרות שאני בן העם היהודי ולא תושב המקום בצורה קבועה. אני כמעט אומר שאני גר שם כי רוב היום אני שם ולא אצלי בבית. אבל לי יש את הראייה השונה בין אזור התעשייה טייבה לבין עיר קטנה שנקראת ירושלים, פה, שאני גר בה בשעות הערב.

אני, בטייבה, כדי שיהיה לי איך לפנות אשפה, אני לוקח את השקית לירושלים ומפנה אותה בחסות עיריית ירושלים כי יש פינוי זבל. בטייבה, הדרך היחידה לזבל זה או לשרוף אותו או לזרוק אותו. אם נזרוק את השקית, הכלבים ובעלי החיים יפיצו את זה בכל האזור ואז נקבל את התמונה שכולם טוענים, שברחוב יש זבל.

באזור תעשייה לא מפנים זבל. גם בירושלים לא מפנים באזור התעשייה זבל. יש ערים שיש בהם אגרה מיוחדת ואז האישה גובה מהתושבים ובשאר המפעלים, בעלי העסקים צריכים לפנות את האשפה.

נו, אז הם מפנים.

- - -

בעלי העסקים צריכים לפנות את האשפה.

בעלי העסקים משלמים ארנונה. יכול להיות שצריך לפנות להם את הזבל. אני אגיד לך שכשהגעתי לטייבה לפני 10 שנים, אחת ההצעות שלי היתה להכריז על אוטונומיה של אזור התעשייה מעיריית טייבה. זה היה לפני הוועדה הקרואה. למה? כי הם שלמו ארנונה וקיבלו אפס. לא רציתי להגיד פה מילה גסה. יש מקומות שעשו את המרד הזה, ובמרד הזה יצרו לעצמם פינוי זבל, יצרו לעצמם שמירה, יצרו לעצמם ניקוי תשתיות והחזיקו את המקום הרבה יותר טוב ממה שזה. פה הם משלמים הכל ולא מקבלים כלום. אפשר לשים צפרדעים באזור התעשייה ולהטיל אגרה בנוסף למה שמשלמים על מנת שניתן יהיה לטפל בנושא ולא צריך להגיד שהם אחראים לפנות לבד, כי אם הם יפנו לבד, לאן הם יפנו? לשדה הקרוב? לא, אתה תגיד שצריך לפנות את זה למטמנה. אם צריכים לפנות למטמנה, אז כדאי שהעירייה תיצור את המצב שאפשר לעשות את זה בצורה מסודרת.

עיריית טייבה מפנה כל יום עשרות משאיות למטמנות. אז עם כל הכבוד, אזור תעשייה יכול לקחת אחריות על עצמו בדיוק כמו שזה באזור התעשייה בבת ים, אזור התעשייה בפתח תקווה, אזור התעשייה בחולון. יש מקומות - -

יש לי הצעה.

תחזירו לנו את הארנונה - -

בבקשה.

ברשותך, יש לי הצעה: אני הולך ומבין מה קורה כאן. לא מקבלים תקציבים, לא עושים שום דבר, באזורי תעשייה לא אוספים פסולת וכל מיני המצאות שקשה להתמודד אתן. יש לי הצעה פשוטה: הענין של בזק ותקשורת, בואו נפתרו משהו קטנטן. עד כמה שאני הבנתי, להגן על הארון של בזק זה 10,000 שקל. אני מוכן לתרום, כמובן לא אישית, אני בטוח שבעלי העסקים ישימו 10,000 שקל ויגנו על הארון ויבטיחו את התקשורת שלהם לאזור התעשייה.

את אמרת שאת מוכנה לשקול.

חברה, אתם מוכנים לשלם? חיים, אתה מוכן לשלם?

אני לא יכולה להגיד לך כרגע. בזק מחויבת לספק תקשורת - -

- - -

אני רוצה להבין: בזק מחויבת לספק תקשורת על פי חוק בישראל?

אנחנו מחויבים לספק תקשורת אבל אתה לא יכול להגיד שבזק צריכה להתמודד עם - - בזק היא לא משטרת ישראל.

את הנושא הזה תסגרו אחרי הישיבה.

אני ממשיך הלאה: ביוב: אז אולי חיברו את טייבה לרשת הביוב אבל מה לעשות? אין כזאת רשת באזור התעשייה. יש מקסימום בורות ספיגה וזה אומר את הכל.

גם בסביון יש בורות ספיגה, אתה יודע?

נמשיך הלאה: בכל עיר נורמאלית בישראל יש פטנטים כמו לאסוף נייר, לאסוף בקבוקי פלסטיק, למחזר צמיגים. מחזור שמנים, מחזור של פלסטיקים. הכל בתיאוריה. אני, כדי למחזר את הנייר שאני גורס אצלי במשרד, אני משתמש שוב בשירותי עיריית ירושלים. למה? אני מכיר את זה משם. אני מביא את השק הביתה ומשליך את זה לאגודה למען החייל בירושלים, לאיסוף של אמניר.

מי שנכנס אלי או לכל מקום אחר, יש לו בעיה פשוטה. אם הוא יוצא בשלום והאוטו לא ניזוק הוא אומר תודה. ופה יש שתי דרכים: 1. הדרך עצמה. דרך פטרולים היא דבר מסודר ונקי וניתן לתנועה יותר מדרך הכניסה לטייבה, וזה בערך מתחנת הדלק עד אחרי המסעדה. מה לעשות? המים, הגשם, הבוץ והכל, גם מה שהיה סלול פעם הפך להיות לדבר שצריך לרכב 4X4 כדי לעבור. אחרת, חבל על הזמן.

לפחות נגמ"ש.

הכניסה לאזור התעשייה: מי שלא למד נהיגה בטייבה, שלא ינסה לצאת שם. למה? כי הסיכוי שהוא יצא שלם ברוב המקרים הוא מקרי.

אז מה אתה עושה שם?

אני למדתי בטייבה לנהוג. לסיום, רק אומר דבר אחד, וזה בנושא בזק. עם בזק יש לי בעיה: לפני שנים, כשהגעתי, והיתה לי תקלה בבזק, סיפרו לי שצריך לשלוח את הטכנאי עם אבטחה כדי שיוכל לטפל. אבל מה לעשות? הטכנאי גר בטייבה והביתה לא שלחו אותו עם שמירה. היום כשאני מבקש מסבירים לי שאולי במרץ יתקנו לי את ארון הסעף. אז נכון ששרפו להם את ארון הסעף ואני מסכים שהם לא אשמים ששרפו להם אבל אני, מבחינה עסקית, לא אשם שאני לא יכול לעבוד. מזלי שהחברים שלי בחברה סלולארית הכריחו אותי לקחת אמצעים שלהם כדי שאוכל לעקוף את הנושא.

מה לעשות? להוט אין תשתית באזור ההוא והם תלויים בבזק.

הם לא תלויים בבזק.

אני בקשתי להתנתק מבזק על מנת לעבור דרך הוט לספק אחר. אמרו לי: אנחנו לא יכולים לתת לך שירות. הגעתי לאותו מצב.

הם לא רוצים...

אני אומר עוד דבר אחד לגבי בזק: עם כל הכבוד, שיבדקו את עצמם. אין לנו תשתית תקשורת באחריות אלוהים אבל את החשבון, אם רישום ובקשה לדמי שירות על הקווים שלא עבדו הם ידעו לשלוח יפה מאוד. כל בעלי אזור התעשייה קיבלו את זה. אחרי שצעקתי בבזק, עשו לי הנחה. תודה רבה.

לא יודעים לתת שירות ולא כלום.

הצעה לסיכום.

שאלה לפני ההקראה.

אפשר לשאול שאלה?

תשאל, תשאל.

תשאל, תשאל.

אם הוא מנכ"ל טייבה אני רוצה לשאול אותו: אם אני לא יכול להיכנס לאזור התעשייה טייבה, אם אין לי חשמל באזור התעשייה טייבה, אם אין לי שמירה, אין תשתית מים, אין כלום – על מה אתה גובה ממני ארנונה גבוהה וכל הזמן העיקולים מסתובבים אם אתה לא משלם? על מה אתה גובה ממני ועל מה המעסיק שלך והפמליה שלך מקבלים 600 אלף שקל בחודש?

תודה, השאלה ברורה.

שאלה חזקה, נשאיר אותה באוויר.

רק ברור שהמספרים תלושים מהמציאות.

300 אלף. בואו נשמע את החלטת הוועדה.

לפני צאת, יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שאמה, נענה להצעתו של חבר הכנסת טיבי לבקר באזור התעשייה טייבה. לביקור יתלווה מר יגאל יוסף ממשרד התמ"ת, והביקור יתואם על ידי חבר הכנסת טיבי.

הוועדה ממליצה לממשלה להגדיר את טייבה כאחד היישובים שאזור התעשייה שלהם מיועד לשדרוג. הוועדה דורשת מחברת בזק למצוא פתרון מיידי לבעיית הטלפוניה. הוועדה תובעת ממשרד התחבורה לשדרג את כביש הגישה לאזור התעשייה טייבה. הוועדה תובעת ממשרד התמ"ת לפתור את בעיית התשתיות והכבישים בתחום אזור התעשייה. העירייה נדרשת לקיים את התחייבויותיה הכוללות, איסוף אשפה, טיפול בתשתיות וטיפול בתכנון אזור התעשייה. ועדת הכלכלה תקיים מעקב בעוד כ-3 חודשים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 14:55)