הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
34
ועדת החינוך, התרבות והספורט

3.3.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 383
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, כ"ז באדר א' התשע"א (3 במרץ 2011), שעה 10:00

סיור במוסדות חינוך במגדל העמק

חברי הוועדה: אלכס מילר - היו"ר
ציון פיניאן

אלי ברדה

- ראש העיר מגדל העמק

סרגי אוקלנדר

- סגן ומ"מ ראש העיר

שלום זוזיט

- מנכ"ל העירייה, מגדל העמק

אהרן אביב

- דוברות העירייה, מגדל העמק

ורד מאירוב

- מחלקת טיפול בפרט, מגדל העמק

אתי שושני שפרלינג
- ראש מינהל החינוך, מגדל העמק

יעקב מימון

- חבר מועצת העיר

אבי אבירם

- מנהל ביה"ס אורט רוגוזין

אילן יצחקי

- מנהל חטיבת הביניים אורט רוגוזין

לייה גולן

- מנהלת חטיבת ביניים יערת העמק

נעמי יאיר בן דריהם
- מנהלת גיורא יוספטל

מיכל אברכהן

- מנהלת בית הספר עליזה בגין

עופר בן שבת

- מנהל בית חינוך האר"י

בטי כהן

- מנהלת ביה"ס יגאל אלון

תקוה אפרגן

- קב"סית

שוש ביטון

- רכזת גני ילדים

מיכאל גונן

- מפקח ממלכתי דתי במגדל העמק

חיים לק

- מפקח כולל

מרינה

- עוזרת של חבר הכנסת מילר

טליה

- יועצת של חבר הכנסת מילר

אורון

- יועץ של חבר הכנסת פיניאן

יהודית גידלי

רבקה וידר

ס.ל. חבר המתרגמים בע"מ

סיור במוסדות החינוך במגדל העמק

אנו מארחים במגדל העמק שני חברים שלנו, של מגדל העמק, וגם בוועדה מאוד חשובה בעינינו, חבר הכנסת אלכס מילר, יושב ראש הוועדה, וחבר הכנסת ציון פיניאן, חבר ועדה. לכל אחד מהם יש עוד תפקידים בכנסת והם מאוד פעילים ומאוד דומיננטיים.

כדי שנתחיל את הדיון נעשה סבב היכרות שתדעו מי נמצא סביב השולחן.

(סבב נוכחות).

אנחנו מקבלים את הוועדה, בראשותו של חבר הכנסת מילר, וחבר הוועדה, חבר הכנסת פיניאן באמת באהבה וגם בכבוד והערכה. רק חשוב להסביר בהתחלה, ברמה של הבנה לכל המשתתפים האחרים, שזו בעצם ישיבת ועדת חינוך פורמלית, היא לא איזה ביקור אגב. מתנהל פה פרוטוקול---

הכל נרשם, כל מה שאתם אומרים.

וזה בעצם מקביל לוועדת חינוך שמתקיימת בכנסת, אלא שהיא מתקיימת היום במגדל העמק. אז זו ועדת חינוך פורמלית, כאחת הישיבות של הוועדה ולא איזה ביקור של חברים במגדל העמק.

דבר שני, ברמת תיאום הציפיות שלנו, מעבר לזה שאנחנו רוצים להציג באמת את העשייה שלנו במגדל העמק, אנחנו נציג גם את האתגרים שהעיר שלנו מתמודדת, האתגרים הייחודיים שלה, ונרצה שוועדת החינוך תסייע לנו לקדם את העניינים, כי אפשר לומר שמול משרד החינוך באפיק הפורמלי אנחנו קצת מתקשים לקדם את העניין ואנחנו נדבר על זה תוך כדי הסיור שלנו היום כאן.

אנחנו נתחיל עם מצגת. היה חשוב לי שכל מנהלי בתי הספר יגיעו וגם ישמעו את ההתמודדויות שיש לשטח מצד אחד, אל המחוקק מצד שני, כשבתווך הגוף המבצע, משרד החינוך. אנחנו נתחיל עם המצגת ונתעכב היכן שצריך.

בשביל הפרוטוקול אני צריך לפתוח את הישיבה. אז קודם כל אני שמח שבאמת הצלחנו להתארגן ולהגיע למגדל העמק. בעיקרון ועדת החינוך עושה מדי שבוע סיורים במקומות שונים בארץ, היום אנחנו אצלך, על פי בקשתך. אני מאוד מעריך שאתם עושים עשייה מאוד יפה וגדולה, כאן באזור הזה, בכל מה שקשור למערכת החינוך ולשאר הדברים. אני מברך אותך על כך, מברך על השותפים שיש לך כאן, גם סרגיי וכל מי שנמצא ומסייע לחיזוק העיר ולכל מה שאתם בעצם לקחתם כאג'נדה ואג'נדה חינוכית זה דבר מאוד חשוב ואני חושב שכל ראש עיר צריך לקחת את זה על עצמו ולהוביל את זה.

מבחינתנו מה שחשוב שבאמת תציגו לנו את הדברים הכלליים שקורים כאן בעיר, אבל יותר חשוב לי לשמוע מה הבעיות ובמה אנחנו נוכל לסייע. כמו שציינת, חבר ועדת החינוך, ציון פיניאן, עושה תפקיד נוסף, תפקיד בכיר מאוד, הוא מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אני הייתי פעם שם, הייתי חבר ועדת הכספים, בגלל שעכשיו אני יושב ראש, אז את כל זמני אני נותן לחינוך, תרבות וספורט, אבל ציון, הוא יכול, בשיתוף פעולה, על אותם הנושאים שאולי נשמע כאן היום, לסייע בחיזוק העיר, דרך ועדת הכספים, ועדת החינוך, עם הקשר ההדוק שיש לנו עם שר החינוך. אתם, כחלק ממפלגתו ואני כמישהו שנותן את ההיבט הפרלמנטרי ליוזמות שמוביל משרד החינוך.

אז כמו שציינתם, אנחנו נפתח, אתם תראו לנו מה קורה כאן ואני מאמין שבסיכום אנחנו נתייחס לכל אותם ההיבטים שתעלו כאן במשך היום. שיהיה בהצלחה.

תודה ליושב ראש. לי חשוב להסביר גם לחברים שוועדת החינוך, התרבות והספורט מורכבת מיותר חברים מאלו שהגיעו לכאן, כמו שאתם מבינים, ואנחנו מאוד מעריכים את אלה שהגיעו ומאחלים בהצלחה לחברי הכנסת האחרים שנבצר מהם להגיע.

בדרך כלל עצם העובדה שציון הגיע זה כבר מעלה אותנו בממוצע של חברי הכנסת שמשתתפים בסיורים.

אם הוא מעלה, זאת אומרת שזה ב-100%.

אין מה לעשות, העובדה שהממשלה שלנו מורכבת מקרוב ל-30 שרים וסגני שרים שהם גם חברי כנסת, כמובן שהכנסת מכילה ועדות בפחות של שליש מחברי הכנסת שצריכים להיות שם, אז אין מה לעשות.

בוקר טוב לכולם. אני מברך את השיטה שהנהיג יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מילר, לבקר ולראות את הדברים מקרוב, כדי להכיר את הנושאים מקרוב. אני בן בית במגדל העמק, לפני שבועיים הייתי פה בסיור עם נציגים, גם ממשרד החינוך, ואני מכיר ומוקיר גם את מערכת החינוך במגדל העמק, כי החצי השני שלי הוא ממגדל העמק, אז אני מכיר את זה מקרוב. אני מכיר גם את התוצאות ונעשתה בשנים האחרונות שהיא עבודת קודש בנושא של מערכת החינוך במגדל העמק ואנחנו גם עוקבים אחרי כל הנושא של הבגרויות וזה הולך ועולה וזה טוב מאוד, והחצי שנמצא אצלכם היה פעם טבריאני, ראש העיר, התחלפנו. אז שיהיה לנו דיון פורה ויום נעים.

האדם הוא תבנית נוף מולדתו.

חברים, אנחנו פותחים. הפרופיל היישובי שלנו בפניכם. שטח השיפוט שלנו אמור לגדול, 1,500 דונם זה תוספת שטחים שאנחנו אמורים לקבל מהמועצה האזורית עמק יזרעאל, זה בתהליך סיום ואני מקווה שזה יהיה בקרוב.

המצב הסוציו-אקונומי הוא עם כוכבית כי הוא התעדכן במרץ בשנה שעברה, והוא לא משקף את המציאות הכלכלית חברתית בעיר, שהיא יותר קשה, אשכול 4 ולא אשכול 5. על הנייר זה אשכול 5, המציאות זה אשכול 4 ובתקציבים אנחנו מפסידים כ-10 מיליון שקלים בשנה בגלל השיפור הזה.

ברמת האוכלוסייה. העיר קולטת עלייה, כ-30% אפילו פלוס עולים חדשים. יש פה גם קהילה דתית חרדית משמעותית, מוביל אותה הרב גרוסמן, מחרה מחזיק אחריו הרב מנחם, הרב הספרדי, עם המוסדות שלו, ויש גם את מוסדות חב"ד ויש עוד דברים יותר קטנים שעוד לא הגיעו לשלב שהם יירשמו על השקף הזה, אבל הם בשטח.

ההתפלגות של העולים, בעיקר כמו שאתם רואים, מחבר העמים, אבל גם יש לנו מקווקז, מאתיופיה, מדרום אמריקה וכדומה, אבל מעל 10,000 עולים בעשור האחרון הם במסלול שגם השקף התרגש ממנו.

האתגרים שלנו, אנחנו קוראים להם האתגר החיצוני, זה מול המועצה האזורית עמק יזרעאל, היא מאתגרת אותנו בגלל ההרחבות בקיבוצים, היישובים הקהילתיים, הרצון שלה למשוך תושבים מפה לשם וגם כמובן מערכת החינוך הקיבוצית שפתחה את שעריה לתושבי העיר לכאורה, כל האזור, ואז הם מנסים למשוך תושבים מפה. זה אופייני לכל הערים, במיוחד ערי הפיתוח, שחבוקים או חנוקים בקיבוצי ויישובי מועצות אזוריות. האתגר הפנימי שלנו זה העניין של הרכב האוכלוסייה והדירוג הסוציו אקונומי, עם החידוש של חילוני-דתי, ותיק ועולה, אבל גם של מערכת החינוך העצמאית הפנימית, אותן מערכות חינוך שהזכרנו, של הרבנים של העיר, שלכל אחד מהם יש עמותה ומוסדות חינוך משלו. הם מאתגרים אותנו מבפנים, במשיכה של התושבים אל מוסדות החינוך שלהם. תלמיד שעובר מהממלכתי או ממלכתי דתי למגזר העצמאי, זה תלמיד שיצא מהמערכת שלנו ועבר למערכת השנייה.

יש לכם גם סמינרים כאן? איפה הם לומדים?

הם בעיקרון מחוץ לעיר.

הם עושים את היסודי, חטיבת ביניים ואז יוצאים מהעיר.

יש להם עכגשיו גם חטיבה עליונה פה ורק ההכשרה למורים אחר כך היא החוצה.

לא, התכוונתי בסמינרים לחרדים. החרדים עושים את התיכון שלהם בסמינרים.

זה מתחלק לכל מיני מגזרים. יש שלהב"ת בתוך העיר שהיא נותנת מענה לבנות שיכולות להמשיך ללמוד פה גם את התיכון ויש בנות אחרות, שהולכות לבית יעקב.

נושא האפליה מוכר כאן במגדל העמק?

לא, אנחנו לא מכירים את זה. אנחנו רואים את זה בצורה מאוד הוגנת, אין אפליה.

בתעשייה; העיר שלנו מהווה מוקד תעשייה אזורי, יש לה מספר אזורי תעשייה, המעמד שלנו הוא לחבר את התעשייה לחינוך ואת החינוך לתעשייה, ששתי המערכות הגדולות האלה, חינוך ותעשייה, לא יתקיימו ויחיו כקווים מקבילים שאין חיבור ביניהם. אם נצליח לחבר את החינוך לתעשייה, זה אומר, מה שאומר בהמשך החזון החינוכי שלנו. השאיפה שלנו לא להיות שואבי מים וחוטבי עצים בהקשר של להשתלב בשדרת הניהול של המפעלים ולהוריד פה את האבטלה.

אתם בתוך פיילוט של משרד החינוך לחיזוק הטכנולוגיות, טו"ב?

אנחנו בטו"ב (טכנאים ובגרות). יש לנו תכניות לקשר עם התעשייה וגם פניות של טו"ב בבתי הספר.

שקף הרווחה פה לפניכם. אני לא אפרט אותו, אבל הוא שקף משמעותי שמשקף את מה שאנחנו אומרים על הדירוג הסוציו אקונומי,4 או 5. הנתונים פה הם משמעותיים. נתח התקציב ברווחה הוא גדול, הוא כמעט 19%, אחוז אוכלוסייה גדול יחסית שמשתכר שכר מינימום ואחוז גבוה של משפחות או מטופלים מכלל האוכלוסייה מוכרים על ידי מחלקת הרווחה. זה אתגר מאוד מאוד גדול כשאתה בא לקדם עיר, או בא לקדם את מערכת החינוך, כי נתוני הפתיחה הם מאוד גדולים, הפערים מאוד משמעותיים וההשקעה הראשונית היא גדולה מאוד. לפני שאתה מתחיל לעשות את הצעד הראשון. החזון שלנו הוא כמו שלפניכם, אנחנו רוצים שמערכת החינוך שלנו תצמיח בוגר איכותי, שיוכל לעשות שירות משמעותי בצה"ל, שיוכל להתקבל לפקולטה יוקרתית בטכניון וכדומה באקדמיה, עם זה הוא יוכל להשתלב בהיי טק כמהנדס וכהנדסאי, וכמובן להשתקע בעיר. אם המעגל הזה של החזון מתקיים, והילד צומח בתוך מערכת החינוך ובסוף משתלב בתעשייה כאן ומשתקע בעיר, זו תמצית החזון שלנו. זה אומר שדרך מערכת החינוך נוכל לחזק את העיר. זה לא מעשה קסמים, זה לא קורה מהיום למחר, זה תהליך סיזיפי ארוך שנים, עם השקעה גדולה מאוד, וחרף הגזרות החוזרות ונשנות שהעולם הביא עלינו ושאנחנו גם יוזמים על עצמנו, ועברנו כמה גזרות כאלה בשנים האחרונות ולמרות הכל המשכנו לחזק את מערכת החינוך אצלנו ולא לפגוע בהשקעות הקודמות שלנו, אחרת כל התהליך היה נעצר או נסוג. או שכל ההשקעה היתה יורדת לטמיון.

כמו שאמרנו, בתעשייה אנחנו רוצים לשמר את התעשייה שישנה כאן, רוצים להביא מפעלים חדשים וגם מצליחים להביא. מפעל גדול כמו טרה של ציון זו הזדמנות לספר לכם שאני באופן אישי כמעט ארבע שנים עובד מול שרי התעשייה ושרי האוצר למיניהם וגרם ראשי ממשלה כדי שטאואר יקבל את המענק שמרכז ההשקעות הבטיח לו, ובגלל הרבה סיבות פחדו לאשר את זה ולאחרונה הצלחנו לאשר את זה, ממש בסוף השנה, לפני אישור התקציב, ולמרות שזה אושר ברמה של שר האוצר ושר התעשייה, המסחר ותעסוקה, ומרכז השקעות, התהליך הסופי מסתיים בוועדת הכספים. בגלל שיש מלחמות בתוך ועדת הכספים, בין היושב ראש לאוצר, אז הוא קובע את סדר היום ויש הרבה דברים שהוא מוריד כדי להפעיל מנופים על הממשלה.

הפעלתי את ציון, וזו ההזדמנות לפרגן לו, כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, שיעלה את זה על סדר היום, למרות שזה לא היה על סדר היום, והוא הצליח להפעיל את הקסמים שלו שם וזה עלה וזה בוצע.

לכן אנחנו גם מחזקים מפעלים קיימים, כמו טאואר למשל או פלקסטרוניקס, גם מביאים נוספים.

אנחנו מחייבים ממש, ברמה של לחייב, כל מפעל פה להוסיף תו תקן חברתי למוצר שלו. אנחנו אומרים לכל מפעל, אם אתה פה, אם ראש העיר עוזר לך מול מרכז ההשקעות או בכנסת או בממשלה, אתה תעשה משהו לקהילה. משהו. אנחנו יושבים איתו על המשהו שהוא רוצה לעשות והוא מתחבר לזה.

הנושא של איכות הסביבה גם הוא נושב מאוד חשוב לנו. העיר ממוקמת סביב חורש ויער טבעי וריאות ירוקות, שחשוב לנו לשמר אותן. גם כשאנחנו באים להתפתח בתעשייה או במגורים, אנחנו לוקחים בחשבון את הנושא של חשיבה ברת קיימא, לקחת את כל נושא איכות הסביבה ולשמר אותה גם לדורות הבאים. אנחנו מאמינים שביחד, שלושת העיגולים שאתם רואים פה; חינוך, איכות סביבה ותעסוקה-תעשייה, הם מעלים את איכות החיים והם האינסנטיב הזה שגורם לאדם להגיע לעיר או להישאר בעיר. תושב, צריך לשמר אותו שיישאר בעיר, ותושב חדש – אם הוא עובד בתעשייה, בנצרת עלית או בעפולה, ואם הוא רואה שיש פה איכות סביבה ותעסוקה ומערכת החינוך היא טובה, אלה הגורמים שגורמים למוביליות של האדם לנוע ולהתמקם.

מבחינת נתוני מערכת החינוך ביישוב – אתם יכולים לראות שהמספרים בין המגזר העצמאי, בשורות למטה, לבין המגזר הממלכתי וממלכתי דתי, הולכים ונסגרים, משום שבארץ כולה מספר התלמידים בממלכתי ובממלכתי דתי מצטמצם לעומת מספר הילדים במגזר הדתי ולהבדיל אלף אלפי הבדלות במגזר הערבי.

אנחנו רואים את המספרים האלה, כמה גנים יש לנו מול כמה גנים שיש במגזר העצמאי? לצערנו הרב אחוז הילודה הוא נמוך יחסית, החבר'ה הדתיים מקיימים היטב את מצוות פרו ורבו ועל כל גן שאנחנו סוגרים הם פותחים גן. זו הסיטואציה ממש. אנחנו מנסים לחזק את העיר בתושבים חדשים, פתחתי את השקף עם שינוי הגבולות המוניציפליים, התהליך הזה קצת תוקע אותנו או מעכב אותנו ואנחנו מחפשים גם את המענה לאתגר הזה של המספרים.

יש לך פרויקטים עם הצבא, עם אנשי קבע, משטרה?

לא ברמה של הפרויקטים של אנשי קבע שהם---

יש לכם בנות שירות פה.

יש בנות שירות פה. יש פה גרעין נח"ל ויש פה בנות שירות. אבל מבחינת מה שחבר הכנסת מילר שאל, אין לנו שכונה של 'בנה ביתך' של יוצאי צה"ל או דרך משרד הביטחון.

יש לך פה את רמת דוד.

כן, אבל בגלל שרמת דוד היא עצמה קיבוץ ומימין ומשמאל יש את כל יישובי עמק יזרעאל, בדרך כלל הטייסים ואנשי הקבע גרים בעמק, אז הם אומרים 'מה זה משנה במגדל או בעמק, ביחד זה מגדל העמק'.

מספר בתי הספר שאתם רואים פה ביישוב, גם פה, בהקשר של הממלכתי והעצמאי, אתם יכולים לראות חמישה בתי ספר יסודיים שאחד מהם הוא ממלכתי דתי בלבד, שאנחנו מנסים לשמר אותו ממש בשיניים ולחזק אותו כדי שיהיה פה ממלכתי דתי. לצערי הרב שרי החינוך מהממלכתי דתי לדורותיהם אף פעם לא עזרו בהקשר הזה. ההיפך, חיזקו את ה... אבל את זה כבר ההיסטוריה תשפוט.

חטיבות הביניים – יש לנו שתיים, אחת מהן עצמאית, 'יערת העמק'.

חטיבה עליונה אחת, יש לנו רק תיכון מקיף אחד, על שם רוגוזין.

יש לנו מתקן פסגות ויש לנו פה שבעה בתי ספר יסודיים, בהתפלגות של 4 ממגדל אור, אחד מנר הצפון, שתיים של חב"ד ובתי ספר על יסודיים בעצמאיים, שבעה של מגדל אור, אחד נר הצפון ואחד חב"ד.

יש פה שקף שמראה משנת 2000 עד היום, בעשור האחרון, מה קרה עם מספר הילדים שהלכו לקיבוצים. אנחנו יכולים לראות שיש ירידה. ככל שנתנו מענה ואלטרנטיבות והיינו אטרקטיביים יותר, אז התופעה הלכה והצטמצמה. המספרים פה הם יפים, מ-224 ב-2000 ל-160 ב-2010. יש פה ירידה לאורך השנים והמגמה הזאת נשמרת. אני יכול לומר לכם פה, בגלל שזה שולחן מקצועי, אנחנו לא עושים רושם על אף אחד, זה חידוש של שני תהליכים, לא רק של תהליך אחד. תהליך אחד זה שהמערכת שלנו התחזקה ונתנה מענים ופתרונות, ותהליך שני, שגם הקיבוצים הגיעו לרוויה שאמרו, 'לא רוצים לקלוט יותר'. ככל שמספר היישובים הקהילתיים שלהם התחזקו ובאו תושבים, לא היו להם מספיק כיתות לקלוט והם די צמצמו את האפשרות להיכנס לשם. אבל זה לא רק, ברוב הגינותי אני אומר לכם גם את החלק הזה, אבל אני מאמין שזה חיבור של שני הדברים; הראשון, זה האטרקטיביות שלנו, ואני אומר לכם שיש גם תושבים שעזבו את העיר פה ליישובי הסביבה והם ממשיכים להביא את הילדים שלהם לגני הילדים. עשיתי אתמול סיור בגני הילדים ונדהמנו לראות ילדים מכפר ברותתתתתת ומעוד יישובים, מכפר החורש ועוד, שמגיעים למערכת שלנו. רשות אחרת לא היתה מקבלת אותם, אבל אני, משיקולים שלי, הסכמתי לקבל אותם, יכול להיות שזה חלק משינוי של מגמה שיפיץ את עצמו בתוך היישובים שם.

כמו שאתם רואים, שני בתי ספר זכו בפרסי חינוך, 'יערת העמק' זכתה בפרס החינוך וגם בפרס למניעת אלימות של ההסתדרות. אורט רוגוזין זכה בפרס החינוך של רשת אורט. טיפוח הישגי הזכאות, גם זה עשינו, גם עלייה בזכאות, אבל גם באיכות של תעודת הבגרות. לא הלכנו על 'כולם 3 יחידות', כדי שנעלה ל-80% או 90%, אלא גם היינו מוכנים לספוג עלייה מתונה יותר, אבל שאיכות תעודת הבגרות תהיה טובה יותר ותאפשר להם בסוף להיכנס לאוניברסיטה.

וכמובן שיפור ההישגים במבחני המיצ"ב באנגלית. אנחנו יכולים לראות את זה בכל היישוב. יש פה פרויקט משמעותי של 'שותפות 2000' שיחד עם משרד החינוך ועם הרשות המקומית שמו פה משאב שמסייע לשפר את רמת האנגלית. ראינו אותו כאחד מעקבי האכילס של הבוגר שלנו בזכאות לתעודת בגרות והתחלנו את זה ביסודי כדי שהוא יגיע מוכן יותר ולא יהיה non readers.

אנחנו נעשה פה אתנחתא של שלוש דקות, ננסה להקרין לכם סרטון קצר. במקום להעלות פה רקדניות שיופיעו פה לפניכם, נקרין לכם את הסרט. היום אגב, יש מודעה בעיתון מי זכה בפרס החינוך השנה, הטקס יתקיים ביום ראשון.

(סרט).

זה נראה אמנם נוסטלגי, אבל זה טרי.

כאמור, אמרנו את זה, ראיתם, גם השנה שני בתי ספר זכו. זה לא מופיע בסרט כי זה היה בשנה שעברה. גיורא יוספטל ובית ספר איליי זכו בפרס החינוך. איליי בפרס החינוך הארצי של הממלכתי דתי וחינוך מיוחד וגיורא יוספטל בפרס החינוך של המחוז.

איך עושים את כל זה? ראשית, הקמנו מספר פורומים. במבנה הארגוני שלנו קיים צוות החשיבה, זה הצח"ה שאתם רואים מצד ימין שעומד בראשו ראש העיר, מינהל החינוך של הפיקוח, הרווחה, קליטה, מתנ"ס ומנהלים. לצד זה יש לנו צוות היגוי מורחב יותר עם בעלי התפקידים שאתם רואים פה. גם בצוות ההיגוי ראש העיר, מינהל החינוך, המפקח, מנהלי בתי ספר, אגף הרווחה, אגף הקליטה, מתנ"ס, יושבים מספר פעמים בשנה. זו במה באמת לדון בסוגיות החינוכיות והחברתיות שלנו בתוך המערכת ולראות איך אנחנו מתכננים ומבצעים, הן לטווח קצר והן לטווח רחוק בראייה הוליסטית יישובית מערכתית, כדי באמת לקדם את המערכת. רק בתהליכים כאלה, מובנים, רצופים, שבהם כולם מעורבים וכולם שותפים אפשר להתגבר על קשיים, לתת מענה לאתגרים וכמובן ליצור איגום משאבים, שיתופי פעולה וסינרגטיות ככל האפשר.

ברמה הארגונית איך עשינו את זה? אז כמובן ראש העיר הוא מחזיק תיק החינוך. מאז שנבחרתי תיק החינוך נמצא אצלי והוא לא היה נושא למשא ומתן קואליציוני והחברים הבינו את זה כבר. לקחנו את החינוך והעמדנו אותו בראש סדר העדיפויות הלכה למעשה. זה לא סוג של הצהרה, משהו פופוליסטי, צריך לצקת בזה תוכן יום יומי, כי זה אף פעם לא נגמר. עבודה במבנה, עבודה ארגונית, כפי שהצגנו בשקף הקודם וכמובן שיתופי פעולה מובנים בתוך הרשות, דרך ארבעת הרגליים של החינוך, הרווחה, קליטה ומתנ"ס. בכל תהליך שאגף הרווחה בעיר יוביל, השותפים האחרים יימצאו שם. תהליך שאגף הקליטה יוביל, השותפים האחרים יהיו שם. המתנ"ס, כל השותפים האלה נמצאים שם. כך גם בחינוך. החינוך יוביל את נושא החינוך, אבל השותפים שם.

כדי להמחיש את ההשקעה הכספית של הרשות, אתם יכולים לראות בעמודה האחרונה את האחוזים של ההשקעה ברשות. המפתח של ההשקעה, כמו שאתם יודעים, הוא 75% משרד החינוך ו-25% הרשות. בפועל, כשאנחנו רואים מה משרד החינוך נתן לנו באותה שנה, לעומת ה שאנחנו השקענו לתוך המערכת, יש היפוך של המספרים ושל ההשקעה. מגדל העמק משקיעה 51% והממשלה, משרד החינוך, 49%. לא תמיד אנשי משרד החינוך אוהבים את זה, גם כשהמנהל הכללי של משרד החינוך היה פה והצגנו לו את זה, הוא ביקש ללמוד את זה. שלחנו לו את כל הפרטים, את כל התדפיסים, את הכל, מרגע שלא שמעתי ממנו משוב, אני מקיש מכך שהוא קיבל את הנתונים.

אבל זו דוגמה אחת. בעשר השנים שהצגנו פה איזה גזרות עברנו, איזה קיצוצים עברנו ולמרות הכל שמרנו על היקף השקעה של סביב ה-50%, שזה באמת אומר דרשני, ברמה של ההלכה למעשה, שהזכרתי מקודם.

הצלחנו להכניס תכניות ייחודיות למערכת החינוך. היינו הראשונים שנכנסנו לדוברת, אחר כך הראשונים באופק חדש. כל היישוב יימצא באופק חדש עכשיו, אנחנו נכנסים השנה לתכנית הלאומית לתקשוב, שכל מערכת החינוך שלנו, לפחות בהצהרה של משרד החינוך ביסודי, אנחנו ננסה להרחיב את זה גם לתיכונים, יהיו שם. תכניות למצוינות של עתידים או אקדמיה, מופת, מרכז מצוינות, הרבה מאוד דברים שלא מגיעים אלינו ביוזמתם, זה שאנחנו מכתתים רגליים ומביאים אותם ליישוב, ובכלל קרנות אוהבות לעבוד במגדל העמק, יש פה פלטפורמה שמחויבת ושאם משקיעים פה משהו, ההשקעה שלהם מניבה פירות והם יכולים גם להציג את זה לראשי הקרן ולהביא דוגמאות של הצלחה במגדל העמק.

תכניות נוספות שישנן פה זה 'מוטב יחדיו', 'פותחים עתיד', 'הקיבוץ העירוני' של הקהילות החינוכיות, גם במגדל העמק 10-11 שנים. היום זה טרנד כזה, באופנה, הוא מתפשט עכשיו לכל הארץ, אנחנו היינו מהראשונים שאימצו אותם פה ושילבו אותם בותך מערכת החינוך. בחינוך הפורמלי וגם אחר הצהריים, הבלתי פורמלי. 'פרויקט טייסת', בית ספר ניסויי ושולחנות עגולים עם ההורים, קוד אתי שהיישוב עשה ועוד... אני לא מתעכב על כל התכניות כי אני לא רוצה לגזול את הזמן.

תכניות להעצמת הפרטים והתלמידים זה רצף המעברים שאנחנו נמצאים שם בתכנית הזאת. יש תכנית של 'סיסמה לכל תלמיד', כיתת קטון זה כיתת הלפטופים, שכיתה ז', ח', ט', בבית ספר יערת העמק, לתלמידים אין יקלוט, יש להם לפטופ, מחשב נישא, איתו הם הולכים הביתה ואיתו הם באים ללימודים.

הקמנו את 'ההון האנושי-צעירים', מרכז צעירים במגדל העמק. אבל הוא לא רק מרכז צעירים, כמו שהוא קיים בהרבה יישובים, אלא הוא גם מרכז הון אנושי, הוא עושה עוד פעולה של העצמת האוכלוסייה מהשמה בתעסוקה, הכשרה מקצועית והשכלה גבוהה. וכמובן פתחנו השנה גם מגמת בגרות חברתית בתיכון שלנו.

עוד מענים שנתנו זה הארכת יום הלימודים. לפני שדוברת ולפני שהמדינה דיברה על יום לימודים ארוך, במגדל העמק הפעלתי יום לימודים ארוך, כחלק מתוך אותם אתגרים חיצוניים ופנימיים שלנו בתוך המערכת. הכנסנו מפעל הזנה. הרבה לפני שהמדינה דיברה על מפעל הזנה, הרשות הפעילה מפעל הזנה במגדל העמק. אחר כך התחברנו לתכניות של המדינה.

מעונות, גני טרום חובה וגן חובה – הפעלנו אותם במתכונן קיבוצית, כדי שהחבר'ה לא יזלגו לקיבוצים ואחריהם גם אני מניח שאר האחים ושאר המשפחה. אנחנו מפעילים פה מערכת שפתוחה מ-7 בבוקר עד 17:00 אחר הצהריים, כשאין חופשות, החופשות כמו בקיבוצים. זה מסייע להורים עובדים בעיקר.

הסעות לבתי ספר, שאנחנו מממנים, בניגוד לנוסחה של משרד החינוך, כדי להקל ולסייע.

בשכר לימוד בגני טרום חובה באזורי שיקום שכונות, גם כן מקלים.

לכאורה, וזה השקף שאומר; אוקי, אם אתם רואים כל כך הרבה דברים ויש עשייה, אז מה אתם צריכים אותנו? מה אנחנו יכוליםל עזור? למרות הכל מגדל העמק היא עיר ייחודית. זה שאנחנו הצגנו לכם עכשיו ככה בבריף מהיר את העשייה פה, היא עשייה שנתקלת בהרבה מאוד קשיים. הקושי הפנימי זה הדירוג הסוציו אקונומי, איך אתה לוקח אוכלוסייה קשת יום ומביא את הילדים מאותה משפחה אל ספסל הלימודים וששני הילדים באותו שולחן לימודים יהיו בנקודת פתיחה אחידה, זה כבר אתגר בפני עצמו. כל שכן לקחת אותם הלאה קדימה. האתגר של הקיבוצים וההרחבות הקהילתיות הוא גדול ואנחנו גם מטעמים של טקטיקה לא מעצימים את השיח סביב זה, אבל מעדיפים לעשות בשקט סביב זה. וכמובן מערכת החרדית העצמאית, היא קיימת בתוךהעיר, היא חיה איתנו פה במועצת העיר, הם חיים איתנו בתוך העיר, יש שיתוף פעולה מצד אחד, אנחנו שומרים על כללים של הרמוניה, של כבוד וכדומה, אבל מתחת לפני השטח מתקיימת תחרות. המספרים וההיפוך של המספרים, של מספר המוסדות והתלמידים הם פונקציה של שני דברים. אחד, באמת הילודה, ומצד שני ההתחזקות. אנשים שומרי מסורת, עם קשיים כלכליים, יכולים בקלות להגיע לזרם העצמאי החרדי כי שם מבטיחים להם הכל בחינם, לא צריך תשלומים, כל ההסעות וכל זה, והוא, הורה שמתקשה, אומר 'מה נעשה? אני הולך לאיפה שאני יכול לחיות'.

יש לנו כמה הצעות לחיזוק מערכת החינוך שלנו כדי לתת מענה לאתגרים. אני אקדים ואומר שאנחנו הצגנו את זה במשרד החינוך, אנחנו נדחינו פעם ופעמיים ושלוש על ידי משרד החינוך. הסיבות של משרד החינוך ברמה הפורמלית הן צודקות, יש מספר תלמידים, אפשר להצמיח או אי אפשר להצמיח. אנחנו טוענים שצריך להסתכל על מגדל העמק לא דרך ראי המספרים, לא דרך הפריזמה של המספרים, צריך להסתכל על מגדל העמק גם דרך האתגרים שלה. אם רוצים שכל המערך הממלכתי והממלכתי דתי יצטמצם וייסגר, אז אפשר להמשיך לעבוד ולהיצמד למספרים, אבל אם רוצים לבוא ולומר שמגדל העמק מתמודדת עם שלושת האתגרים שהזכרתי ואנחנו רוצים לחזק אותה ולא לתת לה לקרוס, חרף ההשקעה הגדולה שנעשית פה, צריך להצמיח פה בחטיבת 'יערת העמק' חטיבה עליונה ולבית הספר היסודי הממלכתי הדתי האר"י, להצמיד לחטיבת ביניים צומחת וברבות השנים גם חטיבה עליונה צומחת. אם זה לא ייעשה, זה פוגע בתהליכים שלנו. משרד החינוך צריך לבוא ולומר, 'אנחנו נשקיע פה יותר כסף כדי ליצור את האפשרות הזו, למרות שזה עולה כסף ולמרות שזה אולי לא עומד בראי המספרים הפורמלי, אבל צריך לעשות פה משהו', אחרת זה יילך ויצטמצם עד ש... ואני לא רוצה להשלים את המשפט האחרון.

תכניות חדשות – אנחנו מול משרד החינוך. יש לנו דלת פתוחה ואוזן קשבת שם, להיכנס לתכניות חדשות של המשרד לשיפור הישגים לימודיים ומצוינות. אנחנו עושים את זה וממשיכים את המגמה הזאת.

הנושא של מוסדות החינוך בעיר יוצר מצב מאוד אבסורדי שבגלל שמערכת החינוך העצמאית או הקיבוצית מתחזקת, היא מקבלת בנייה חדשה. מכיוון שהמערכת שלנו נחלשת, היא נשארת עם הבנייה הישנה, אז גם הבנייה הישנה לא מזמינה. כל בתי הספר הם בני בין 50 ל-40 ו-30 שנה, של הממלכתי, ואולי שניים שהם בסביבות ה-20, אבל בתי הספר הישנים לא מזמינים והם גם לא בטיחותיים. אנחנו הגשנו בקשה לשיפוץ והייתי עדין איתם ואמרתי ששיפוץ כזה יסודי, אנחנו מוכנים גם לעשות על פני שלוש שנים ולהשקיע 10 מיליון שקלים בסביבת לימודים מזמינה, מאתגרת, בטיחותית יותר, שגם יוצרת את הסוג של התחרות מול בית ספר חרדי חדש, שגם יש לו עוד אלמנט לשווק, לעומת בית ספר ישן שקירותיו מתקלפים והוא לא בטיחותי.

תכניות העשרה – בגלל כל הגזרות, אחד הדברים שעשינו והכי כואב לנו שעשינו אותם זה היה תכנית קר"ב. הפסקנו את תכנית קר"ב ביישוב בגלל שזה נפל לנו על הגזרות הכלכליות. היום אין העשרה לילדי מגדל העמק ברמה הפורמלית. מי שרוצה, ההורה מממן, יש לו. לילד שלהורה אין אפשרות לממן, אין לו העשרה. זה עצוב לנו מאוד, כי קר"ב מורכב משליש רשות, שליש מדינה, שליש הורים. ככל שלהורים היו פה קשיים לשלם את החלק שלהם, חלקה של הרשות גדל ואז ההורים שילמו 10%-15% והעירייה נאלצה לשלם גם את החלק שלהם, כי משרד החינוך לא מכיר את ההורים, הוא מכיר את הרשות, הוא בכלל מקצץ לנו מהכסף, הוא אמור להעביר לנו והוא לוקח מראש את הכסף שלו. כשראינו שיש גזרות כלכליות וצריך לשמר תכניות חשובות, נאלצנו בזמנו לקצץ את קר"ב. קיצוץ קר"ב נעשה, אגב, סביב המלחמה. בעקבות המלחמה קיבלנו במשך שנתיים העשרה דרך הסוכנות היהודית ודרך התרומות של העם היהודי, אז לשנתיים היה לנו מענה כי קיבלנו את ההעשרה ואת ההעצהמ דרך התרומות האלה, אבל כשגם התרומות האלה הסתיימו נשארנו עם שוקת שבורה.

חיזוק המערך הטיפולי והאתר הרפואי במערכת החינוך. יש פה בעיה מערכתית, זה לא רק של מגדל העמק. לילדים יש הפרעות קשב וריכוז, יש הפרעות רגשיות, יש בעיות רגשיות. המערכת לא מכירה בזה. הילד הזה צריך להגיע לכיתה עם שלל הקשיים שיש לו וצריך לקדם אותו וקשה לקדם אותו כי יש לו בעיות שצריך לטפל בהן לפני או במקביל. את הילד הזה קשה לקדם. אז אנחנו פה ניסינו בשנה אחת או שתיים למצוא משאבים כדי לתת לילד הזה וראינו את השיפור ואת התגובה לטיפול הזה. כשאין לנו אותו היום, אנחנו רואים איזה קושי יש לקחת ילד שצריך לקדם אותו וקשה לקדם אותו בגין העניין הזה משום שהמדינה לא מכירה בזה. זה חומר למחשבה להמשך הסיור. אתם תראו, זה בך הכל הנושאים שלנו.

השקף הקודם היה 'ובכן במה אפשר לעזור'. העזרה צריכה לקחת את מגדל העמק... אני מכיר את השוויוניות, מדדים, קריטריונים וכדומה. אז לוקחים יישוב בצפון, מגדל העמק, יישוב בדרום, ואומרים, ניקח שני יישובים עם מאפיינים דומים, נעשה פיילוט ארצי ונבחן איך עוזרים להם להתמודד בצורה יצירתית עם האתגרים האמיתיים שלהם בשטח.

השקף האחרון. אלה הנושאים. מה שהיושב ראש יחליט, מצד אחד ישל נו את לוח הזמנים ואנחנו צריכים לעמוד בו, מצד שני קצת גלשנו, אבל אם מישהו רוצה עכשיו התייחסות, נעשה ברשותך מילת התייחסות לפני שתסכם.

האנשים מצטרפים אלינו גם בישיבה האחרונה?

לא.

אז בואו נעשה סיבוב קצר של מי שאולי לא יהיו איתנו בישיבה האחרונה של הסיכום, מי שרוצה להתייחס, ונמשיך הלאה.

באופן כללי, ממה שאני ראיתי, נמצא כאן משרד החינוך. אתה מכיר את אותן הבקשות והדרישות?

כן, אנחנו שותפים.

ומה אתם א ומרים על אותם האתגרים שמציג כאן ראש העיר? מה אפשר באמת לבוא ולעשות, ואם אנחנו מתעלמים מהמספרים היבשים, מבחינת הסיוע לשימור המערכת הציבורית.

פה צריך המון תמיכה כספית. אנחנו, כמשרד, כמחוז, קשה לנו להתמודד עם הסוגיה הזאת. אין לנו את האפשרויות ולא את המשאבים. אני מדבר ברמת מטה. התערבות זה כבר אחרת, כי אז יש את המשאב, ישנה תמיכה ויש גם את העברת הכספים המתאימה. אין פה ספק שהעמדת מערכת החינוך והצבת אלטרנטיבות במערכת החינוך יכולה בהחלט לשנות את מערכת החינוך. בנושא של תרבות, אין פה ויכוח, שהחלק המשמעותי---

תשמע, העניין הוא ברור מאוד. אם אנחנו מסתכלים על המספרים היבשים---

אין הצדקה, נכון.

כשאתה בא ואתה רוצה לקחת אתגר אתגר, לפרוש את זה למשל לשלוש –ארבע שנים קדימה ולטפל באתגרים, הרי מה הכוונה? הכוונה היא פשוטה מאוד, שר החינוך הצהיר ומצהיר מעל כל במה אפשרית שהוא רוצה לחזק את החינוך הציבורי. ברגע שאין איזה שהיא מדיניות של תוספת משמעותית בחינוך ממלכתי כמובן שתהיה זליגה לחינוך העצמאי. השאלה איפה אנחנו עומדים. אני יודע מה קורה במקומות אחרים שאני ביקרתי ואני יודע שיש תכניות שכבר התחילו לעבוד. איפה אנחנו יכולים ומה אנחנו יכולים לעשות כאן? אם אפשר לעשות במשך התקופה הקרובה, שבועיים, שלושה, חודש, תכנית אלטרנטיבית של איך שאתם רואים בעצם את המנגנון הזה, מה צריך, איך אנחנו משמרים. הכסף יכול לפתור בעיות, השאלה איך מנווטים אותו. איפה אפשר לנווט כאן את הכסף שבמידה ומשרד החינוך מחליט לתמוך בעיר כדי להיאבק בתופעה של זליגת תלמידים לחינוך העצמאי, ומה צריך לעשות. ברגע שעושים את התכנית הזאת וברגע שיש מספר לתכנית הזאת שאנחנו נדע כמה כסף זה הולך לעלות, תכנית מסודרת, מותאמת, לא משהו של ארץ הפלאות, אלא משהו מסודר שאתה אומר, הנה בבקשה, אני מקבל בלי שום קשר למספרים יבשים מבחינת הגדלה ומבחינת תכניות, מבחינת מחשוב ומבחינת כל דבר ודבר, התלמידים יישארו אצלי. ברגע שיש את תכנית כזאת, אז אפשר, אני חושב, להתקדם בצורה הרבה יותר משמעותית.

מה שאני מציע, על הנושא הזה, שהוא נושא מאוד חשוב, כי הבעיה שקיימלת בחינוך הממלכתי קיימת בכל הארץ, כולנו מנסים להילחם בעניין הזה, אבל צריכה להיות תכנית אלטרנטיבית שמגישים אותה למשרד החינוך ואם יש צורך להילחם בתקצוב של התכנית הזאת, אז זה כבר מגיע למגרש שלנו ואנחנו נעשה את העבודה שלנו. אני, ציון וכל החברים שלך שיש לך בכנסת.

ברשותך אני רוצה להגיד, חיים הוא ממש צוות העבודה שלנו והדברים שאנחנו גיבשנו זה בתיאום איתו, כי העלינו את זה למנהלת המחוז ומנהלת המחוז ענתה את התשובה הפורמלית שענתה. העלינו את זה למנהל הכללי של משרד החינוך, הבאנו אותו לביקור במשרד העמק, הרשות היחידה שהוא ביקר בה, אולי הראשונה או השנייה, היא מגדל העמק. הצגנו לו גם את העניין ועוד פעם חזרנו לעניין של השוויוניות והקריטריונים ולמה להעדיף את מגדל העמק ואיך נסביר את זה ליועץ המשפטי ואיך נסביר את זה לחשב הכללי. זה נושא שצריך לעלות כנושא למעקב המשך בוועדה ולהביא את המנהל הכללי של משרד החינוך ולעמת אותו מול הנתונים האלה.

אנחנו יכולים להעמיד תכנית, זאת לא הנקודה. יש לנו חשיבה ויש לנו גם את האלטרנטיבות, מה שברור פה, צריכה להיות השקעה והשקעה עם מחויבות של הממשלה או משרד החינוך לתמיכה רב שנתית, לא תמיכה חד שנתית, כי בסופו של דבר אם לא תהיה תמיכה רב שנתית כזאת, כל הנטל הכספי יהיה על הרשות והרשות לא תעמוד בזה.

מה העלות של התכנית?

מיליונים. על פי מספרים מיליון וחצי לשנה רק הנושא של פתיחת חטיבה עליונה נוספת.

אוקי, תוך כמה זמן אתה יכול לעמוד בפתיחת חטיבה עליונה?

ב-1 לספטמבר. גם מבחינת מקום אין לנו בעיה.

איפה הם לומדים עכשיו?

הם לומדים במגדל העמק, אבל יש לנו שתי חטיבות, אחת עצמאית ואחת שהיא מובנית בתוך התיכון. זו שבתוך התיכון צומחת לתיכון מחטיבת הביניים, והעצמאית, התלמידים מסיימים שם ואז הם עוברים לבית ספר אחר לתיכון.

תעבירו לי את התכנית.

חברים, אנחנו רוצים להספיק, כתבו לי פתק שהילדים מחכים לנו. התייחסות ממנהל והתייחסות מחבר מועצה, אבל בקצרה. מישהו מהמנהלים רוצה?

באופן מוכח אפשר להוכיח שהתלמידים לומדים הרבה יותר טוב והם יכולים להגיע לכל מקום שהם יכולים לחלום, אם הם מקבלים חינוך והעשרה משמעותית וכרגע אנחנו עומדים מול תחרות בבתי ספר שמגיעים אליהם זרמים וכספים מכל כך הרבה מקומות. אני יכולה להוכיח את זה גם בתוצאות. מוזיקה, דרמה, אמנות, טיולים, איכות סביבה, תעשייה, אנחנו נותנים את הכל ויש לזה קבלות. אבל צריך לתת את זה מערכתית, כשבמוסדות מקבילים אליי כאן ביישוב נותנים מוזיקה ונותנים את כל הדברים האלה, אני מול תחרות קשה. אני יכולה לעמוד בה, אבל אני באמת על יישוב שלם. לכן העובדה שכרגע אין קר"ב זה בעוכרנו. ילד שיושב, תיתן לו 10 שעות למידה, הוא לא יפיק תועלת משום דבר, אם סוגרים אותו בחדר, אבל תיתן לו למידה משולבת על 9-8 שעות ביום, הוא ילד הכי סקרן, הכי נלהב וגם נותן תוצאות בהתאם ואני יכולה להראות את זה.

דבר נוסף, החשיבה פורצת תחומים, אנחנו לא קובעים לה שום דבר. הציגו פה את העניין של... באמת התפיסה היא שמדד טיפוח הוא לא תירוץ ולמרות הכל נעשה פה, אבל הוא כן מקום כשצריך לרמוז על טיפולים רגשיים. במגדל העמק זה חסר. אני יכולה להעיד על 400 ילדים מתוך 410 שהם מצוינים ואני יכולה להראות שהזזתי אותם מפה לפה, אני עדיין מודאגת מאותם 10 או 20 שלא הצלחתי וכשאני חוזרת לעשות שיעורי בית למה לא הצלחתי, אני יודעת שהמענים האמיתיים זה כבר לא קשור, לא לילד ולא למסגרת אלא על הרגש ולטיפול של עובדים מקצועיים, שאני לא צריכה משפחות לעמוד בתור חצי שנה, אלא פה עזרה. ואני בטוחה, עם כל הגאווה שלי באותם 400 שהצלחתי, אותי מטרידים אותם 10 ואיתם אני הולכת.

ולכן יש פה שני אפיקים משמעותיים שאם אנחנו נשקיע בבסיס שם הרווחתי את הילדים הלאה, ולא צריך פעולות מתקנות בתיכון.

הייתי רוצה, בהמשך למה שאמר המפקח, להכניס בנושא של הממלכתי דתי לסדר העדיפות את חטיבת ביניים. כלומר לממלכתי דתי אין חטיבת ביניים, בכלל לא, הילדים שלנו לומדים בעפולה והם מקבלים שם הרבה פעמים אפליה, בגלל שהם לא תלמידי עפולה. היום אני אומר לכם שאני מסוגל לשכנע את כל ההורים של כיתה ו' שימשיכו ללמוד בכיתה ז' ואין שום בעיה לעשות את הדבר הזה, להעלות את הכיתה באופן מיידי. אני מוכן לרתום את כל מי שצריך לנושא הזה ולשכנע. היום, מבית ספר האר"י הולכים חצי או 30% או 40% ליהודה, וכל השאר הולכים פה לאולפנה וחלק מהילדים הולכים לבתי ספר ממלכתיים רגילים. אין לי בעיה עם ממלכתי רגיל, אבל אני חושב ששם כן אפשר להצמיח חטיבה באופן מיידי ומלא.

עם 3 כיתות בשכבת גיל?

לא במכה אחת.

כיתה ז', אחר כך כיתה ח', אחר כך כיתה ט'.

זו בעיה, כיתה אחת בשכבת גיל.

אני רוצה שנחזור ללוח הזמנים. קודם כל תודה לכל מי שהגיע, אנחנו עכשיו עוברים לבתי הספר לפי התכנית.

(ביקור בביה"ס ממ"ד האר"י).

מה שלומכם? אתם יודעים מי האורחים פה? חשוב שתדעו. נמצאים איתנו חברי ועדת החינוך של הכנסת מירושלים ויושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אלכס מילר, וחבר הוועדה, חבר הכנסת ציון פיניאן, יחד עם הצוות של משרד החינוך ושל העירייה.

אנחנו מובילים בבית הספר איזה שהוא שינוי בנוגע לאיכות הסביבה. התפקיד שלי הוא כאן די משני, אני מאחורי הקלעים, יש את הנציגות של הבנות הבוגרות של בית הספר, הקבוצה מורכבת מתלמידי כיתות ה'-ו' שהם המובילים במנהיגות הירוקה של בית הספר וכאן אתם רואים דוגמה של שיעור שאנחנו עושים בימים מרוכזים וכל פעם מטמיעים שינוי אחר בבית הספר, עושים כל מיני מהלכים. שירה תוכל להסביר לכם, כנציגת הילדים. בבקשה.

הכדור בידיים שלנו. אנו, קבוצת התלמידים של ה'-ו' התחלנו ללמד את ההורים שינוי בנושא איכות הסביבה.

...במסגרת הפעילות אנו עובדים... מעלים רעיונות חדשים.

...להיות עצמאים ואחראיים ולדעת... לפי הגיל המתאים. אנו ... ככל האפשר...

זה מצעד הילדים ועכשיו אנחנו נמשיך את הפעילות שהבנות מפעילות. בבקשה.

אני אסביר מה עשינו. הם עשו ערב פתיחה בצורה מסודרת, סיעור מוחין, עשו פתיחה מאוד מעניינת ונתנו את כל הקטע התיאורטי וכרגע זה היישום של מה שהם למדו היום. המשחק מורכב ממשימות ושאלות, כל קבוצה מתקדמת לפי מה שהקוביה מראה וכל המשימות והשאלות, אלה תוצרים רק שלהם. ממש הם. אני רק אחר כך בדקתי שהכל בסדר והן מקסימות ועובדות יפה ובעצם המשימות והשאלות הן על החומר שנלמד היום. בבקשה. תגיעו לשאלה ונראה איך זה עובד.

איזו סוללה יותר ידידותית וחסכונית לסביבה, הרגילה או הנטענת? הסבירו.

הרגילה, דיברנו עליהן היום.

הנטענת. בגלל ש...

הסוללות הנטענות, אלו שאנחנו יכולים להשתמש בהן מספר פעמים, כי?

כי מטעינים אותם כמה פעמים ואז זה...

יפה מאוד.

יפה, כל הכבוד.

תודה, אנחנו מכאן נמשיך לכיתה ב', לראות שיעור מולדת שהוא כל השנה.

רגע, נשאיר לילדים האלה מזכרת, לא כל יום מגיעה אליהם הוועדה.

(סיור בכיתה נוספת).

זה המקום לשני דברים, אל"ף, להודות לראש העיר על כיתת המחשבים החדשה, ובי"ת, לספר לראש העיר שזכינו, לפני שבועיים קיבלנו את ההודעה, במקום שלישי בארץ בשילוב במחשב בהוראה בבית הספר. מכיתה א' אנחנו משלבים את ההוראה במקצוע מולדת כמקצוע. לאורך כל שש השנים נלמד באמצעות המחשב, המורות יושבות ומכינות את השיעורים ביחידות מבעוד מועד והתלמידים, כל שיעורי המולדת באמצעות המחשבים בבית, בבית הספר, משנים את מיקום הלמידה, את זמן הלמידה ואת היכולת. כל אחד מתקדם בקצב אישי. המורה, אם את רוצה לספר לנו קצת ואחר כך נשמע כמה ילדים.

את שיעור מולדת אנחנו עושים לפי תכנית הלימודים של 'חיים יחד בארץ ישראל', שם אנחנו מכינים להם את השיעור מבעוד מועד במחשב, עושים מליאה. קודם סיימנו את המליאה, עכשיו תחילת השיעור ואז הילדים עובדים במשימה במחשב, שומרים אותה, יש לכל אחד את הסיסמה שלו ואת האתר שלו בפורטל של 'סיסמה לכל תלמיד'.

בכיתה ב'.

מקבלים גם הרבה משימות לבית, לאו דווקא בשיעורי מולדת. הם מקבלים שיעורי בית גם דרך האתר, ההורים גם שותפים מאוד לפעילות. כיתה ב' היא בין הכיתות המובילות...

יש כאן מהתלמידים שרוצים לספר לנו, איך עדיף ללמוד את מולדת, באמצעות המחשב, או מקצועות רגילים ללא מחשב.

אני אוהב באמצעות המחשב, בגלל שלפעמים כשאני כותב מתעייפת לי היד ו... ולפעמים אני תמיד עושה שגיאות וזה, אבל במחשב מתקנים את זה מהר, ואני יותר מבין את המחשבים.

אתה יותר מבין על מחשבים?

כן.

תודה, ינון.

אני אוהב חשבון, כי כל פעם זה של המחשב יש רעש והעיפרון גם יותר טוב, אבל זה קצת מעצבן כי הוא כל פעם נשבר.

גם אפשר לשחק במחשבים, כי המורה נותנת לנו קצת לשחק והיא נותנת לנו גם ליהנות מהמשחקים.

אז באמת הלמידה, במשפט אחד, זה איזה שהוא אג'ו-גמינג, התלמידים חושבים שהם גמינג, אבל יש גם את האג'ו. אם אנחנו לוקחים את העולם האמיתי שלהם ורואים תלמיד כיתה ב' ובדקנו את זה מול שנה שעברה, שהם לא למדו מולדת באמצעות המחשב, הההישגים מקצה לקצה והמבחנים הרבה יותר קשים. החיסרון של הדבר הזה, הרבה עבודה של המורות. מורות עובדות שעות. כדי לשבת ולהכין שיעור אחד מתוקשב, זה זמן לשלושה שיעורים פרונטליים רגילים, אבל הלמידה היא למידה אישית, התלמידים מתקדמים בקצב ובזמן שלהם וכיתה ב' זה הכיתה שהאתר שלהם הוא המוביל בבית הספר.

מה שחשוב קודם כל לומר לצוות, וגם לילדים, ששני חברי כנסת מוועדת החינוך של הכנסת באו לראות את העיר ולראות אתכם. חבר הכנסת אלכס מילר הוא יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת וחבר הכנסת ציון פיניאן הוא חבר הוועדה ויש לו עוד תפקידים בכנסת.

מה שחשוב להגיד לכם זה שבמגדל העמק נכנסנו לתכנית התקשוב הלאומית שתתחיל במרץ, אני מקווה שבספטמבר הקרוב אנחנו כבר נראה את התוצאות, יהיה מחשב לכל חמישה תלמידים, כל הפעילות האינטר אקטיבית באמצעות הוראה מלווה במחשב תקבל קפיצה משמעותית בכל מערכת החינוך כמערכת, לא בית ספר או כיתה, למורים יהיה לפטופים, שדרוג משמעותי מאוד של העניין. חשוב גם להוסיף שבשלוש השנים האחרונות רכשנו בין 450 ל-500 מחשבים דרך תכנית של 'מחשב לכל תלמיד', שהרשות צריכה להשתתף במימון, וחילקנו מחשבים לילדים בבית. ילדים שאין להם אפשרות, הורה שאין לו אפשרות וזכאי להיכנס לתכנית הזאת, משלם 270 שקלים ובעצם מקבל, אחרי שלושה חודשי למידה והכשרה על המחשב, מחשב חדש הביתה. כולל אינטרנט, כולל הכל. מחשב רגיל, אבל ב-270 שקלים.

שלא יהיה מצב שילד יאמר 'אין לי אפשרות ללמוד', כי הלמידה היום היא למידה מתוקשבת.

וזה בנוסף למרכז להב"ה שקיים ביישוב שהוא פתוח לכל האוכלוסייה.

אנחנו נמשיך לנקודה האחרונה.

(כיתה נוספת).

...לספר למה אנחנו כאן. במסגרת הקיצוצים ואין לנו תכנית קר"ב, אז כמובן אין את החינוך המוזיקלי ואין משהו של הנשמה היתרה, ובכל זאת, למרות כל הקשיים, תלמידים לא יכולים לוותר על זה ובמסגרת שנת השפה העברית הכנו, יחד עם המורה, מיזם מאוד מאוד מעניין של למידת השפה דרך השירים. אנחנו בשעות הפרונטליות בכיתות א'-ב', למרות שהמחנכת היא לא מורה למוזיקה, ברצון האישי ויש לה כישרון, התלמידים לומדים שירים שמתוכם נגזרים אחר כך בשיעורי השפה המלים, המשמעויות ואנחנו נראה את זה עכשיו.

(שיר).

תודה. האנשים הטובים היום שהשיר מדבר עליהם זה חברי הכנסת שהבאנו אותם לפה.

המשמעות, זה שהם שרים מאוד יפה, זה ברור וידוע ואנחנו רואים, השאלה מה הם למדו מהשירים, המורה שולי.

מי רוצה להגיד לי איזו מלה חדשה הוא למד מאחד השירים?

סכר – קיר שחוסם את המים.

מה עיר הבירה של רוסיה.

זה היה בשיר אחר.

אשד – מפל מים.

מסים זה כסף שמשלמים למדינה.

גם לעירייה.

מטר, גשם.

יפה. תודה. אנחנו חייבים לרוץ. אני רוצה לתת לכם מזכרת מהביקור של חברי הכנסת, אז אנחנו נצטלם איתכם.

(סיור בבי"ס 'יערת העמק')

שלום. כמו שאתם רואים, אנחנו לומדים במחשבים, בתוך השיעורים אנחנו לומדים במחשב. מצד ימין יש את סרגל הכלים שבו המורים מכניסים את קבצי הוורד ועוד דברים. בנוסף יש גם קישורים לאתרים מומלצים, כמו האקדמיה ללשון העברית וספר הלימוד. החודש יש לנו את הכוכב הלשוני שיושב פה איתנו והוא הכין מצגת לפירושי מלים.

מישהו יודע מה החידוש לדיסק-און-קי?

זיכרון כיס.

ניסיון יפה. מישהו מהילדים?

הכסן נייד, נכון.

מישהו יודע מה החידוש...

מצבע.

זאת התשובה הבאה.

מישהו יודע מה החידוש לטוש או לורד?

אני אמרתי את זה בניסיון הקודם, מצבע.

מישהו יודע מה הוא החידוש ל...

זאת היתה טעימה קצרה.

יש לי שאלה. למה בחרו במלים האלה?

על זה אין להם תשובה, התשובה אצל האקדמיה ללשון עברית. המשקל הוא משקל מקטל.

מה מציין משקל מקטל?

כלים ומכשירים. זה חומר של כיתה ט', הם רק היו צריכים לחפש את החידושים של האקדמיה. הם רק מכירים את השורש, שורש צב"ע למצבע, השורש דג"ש למדגש.

עכשיו אנחנו באתר הכיתה שלנו, כיתה ח'2 ו... כמו למשל... שיעורי בית, לוח מבחנים, ויש לנו גם את הפורום שלנו, בפורום אנחנו יכולים להכניס מצגות וקבצים וגם המורה יכולה להכניס קבצים ושאלות לשיעור חינוך, כמו למשל שאלה בנושא האינטרנט, שדיברנו על זה בשיעור הקודם.

בשיעור לשון עשינו פרסומות לבית הספר. רוב הילדים הציגו את הפרסום, כמו למשל אלכס.

כל תלמיד כתב פרסומת?

כן. במסגרת שיעורי לשון למדנו על טקסט שכנוע, על אמצעי שכנוע, ובכיתה הזאת אפשר היה לעשות מצגת כיתתית עם פרסומות והתלמידים פרסמו את בית הספר.

במסגרת שיעורי הלשון אנחנו עסקנו באמצעי שכנוע וכל תלמיד היה צריך להכין שקופית. יש פה כמה סוגים של אמצעי שכנוע, כמו משפט... שמות תואר כמו מתקדמות ו... ומלה טעונה חיובית כמו חלום. כולם זה גם אפקט העדר, שכולם יכולים ורוצים לקבל. אני הוספתי פה גם תמונות כמו של שיעור ספורט ושאנחנו נהנים בכיתה, שכל תמונה, כמו שאומרים, שווה אלף מלים.

שנת הלימודים הנוכחית היא שנת השפה העברית, בעקבות זה החלטנו לעשות עבודת חקר ופה המורה העלתה לנו קבצים לעבודת החקר ונתנו לנו עבודה.

מה אתם חוקרים?

אנחנו חוקרים על פרסומות משלוש תקופות; תקופת התחייה, מלפני קום המדינה, אחרי קום המדינה ובתקופתנו.

זו פרסומת מתקופת התחייה, מלפני קום המדינה. אפשר לראות שלא היה צבע, היה רק שחור-לבן, שפה גבוהה, לא היו תמונות.

זו פרסומת מאחרי קום המדינה, שבתקופה הזו היה חשוב אחדות העם. התחילו להשתמש בתמונות...

וזו פרסומת בתקופתנו. יש צבעים. פה פחות שפה תקינה, יש פה סלנג, החופשה של הלייף, זה לא בעברית, זה בלועזית.

למה השמות בלועזית?

בגלל ההשפעה של האמריקאים על החברה הישראלית.

תודה רבה. תודה לכל התלמידים.

אנחנו מזמינים אתכם להסתובב קצת בין התלמידים, אם אתם רוצים לראות עבודות.

אין לנו זמן. תודה, תיהנו. אנחנו נמשיך.

(כיתה ח'3)

...שהיתה נבחרת של נאס"א, כל מיני תמונות. ופה יש לנו כל מיני דברים של ילדים על מולקולות של נוזל, של גז, של מוצק וכל מיני דברים כאלה. ועכשיו נעלה למעלה לראות את הדגמת כיתות מופת את המחשבים.

שלום לכולם, איזה כיתה זו?

ח'3.

היינו ב-ט'2 בפעם הקודמת, לא? בביקור הקודם.

אז זה היה ט'4.

אז הגיע התור של ח'3. אז נמצאים איתנו פה חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אלכס מילר, וחבר הוועדה, חבר הכנסת ציון פיניאן, יחד עם נציגי משרד החינוך וצוות הוועדה וצוות הרשות.

אז שלום לכם.

שלום, בוקר טוב. אתם מתארחים כרגע בשיעור מדעים של כיתת ח' מופת.

כל ראש קבוצה לוקח מגש ותיכף טלי תסביר קצת. את רוצה קצת לספר מה אנחנו לומדים במדעים?

אנחנו בשיעורי מדעים לומדים על חשמל. היום אנחנו לומדים ניצול, על השפעת אורך המוליך, על השפעת עוצמת הזרם, אנחנו נשתמש במוליכים של חום ניקל ואחרי שנעשה את הניסוי אנחנו ניכנס לאתר ונרשום דוח ניסוי.

נכון. בדרך כלל יש תכנית חדשה, אני לא יודעת כמה מכירים פה מבחינת תכנית הלימודים. כל נושא מדע וטכנולוגיה עבר שדרוג מלפני שנה בתכנית הלימודים, התכנים השתנו, הדרכים השתנו. מלבד תכנים אנחנו עובדים יותר על מיומנויות והספק של ידע כדי להתאים את עצמנו למבחנים של הפיז"ה הבין לאומיים. חל שינוי, שדרוג, עצום מבחינת התכנים, כרגע יש קצת בעייתיות מבחינת הספרים, עדיין לא יצאו ספרים שתואמים את תכנית הלימודים החדשה. הפיקוח כל הזמן בקשר איתנו ומעדכן אותנו בחוברות, כך שאנחנו כל הזמן משתלמים ולומדים בעצמנו את התכנית והילדים לומדים במקביל איתנו את התכנים. למשל חשמל זו תכנית שיצאה כבר מזמן, היא חזרה השנה ואנחנו מתאימים את עצמנו לתכנית הזאת, תוך כדי אלתורים ותוך כדי שינויים עד שייצאו ספרים מהפיקוח.

מה שקורה זה שבדרך כלל אנחנו עובדים במקביל גם עם ניסויים וגם עם המחשב. זה החדר שנכנסים לעבוד עם המחשב. מישהו רוצה לספר קצת מה היתרון של המחשב? אני אעלה תיכף את אתר המדעים.

היתרון במחשב זה שאפשר לראות גם את הדברים שאנחנו עושים וגם המורה מדריכה אותנו וגם זה חוסך לנו פעמיים... כיף לעשות עבודות במחשב ולהתנסות ולבדוק את עצמנו ואם אנחנו טועים, אז יש גם הסבר וזה נותן---

זמין. כלומר אם יש איזה שהוא קושי, באמת הרבה פעמים הם לא מספיקים בכיתה, אז יש להם את האפשרות להיכנס בבית, להשלים את מה שלא הספיקו בכיתה וכמובן המורה זמינה, שזה הרבה יותר נח. אם יש שאלה, אפשר לענות עליה.

אני אראה לכם בגדול את אתר מדעים. האתר עצמו בנוי מאתר של דף הבית, שבו יש רובריקות שמתעדכנות פעם בחודש. הצוות יושב ביחד ומעדכן כל מיני דברים. מאז אופק חדש יש לנו יותר זמן לשבת בישיבות צוות, יש לנו שעתיים קבועות למערכת עם מנחה מחוזית, יש לנו מנחה מחוזית שמגיעה לשבת עם הצוות ובאמת כל הזמן להיות מעודכנים לפי תאריכים, נותנים לנו מבדקים. כלומר מאוד מאוד יש ביקורת ובקרה על התכנים שעוברים ומדי חודש וחצי מבדקים של הפיקוח לראות האם אנחנו עומדים בהספק ואיך התלמידים ואיפה צריך לתקן, משובים, חזרה, כל הדברים האלה אנחנו באמת עושים תוך כדי לימוד, יחד עם המנחה.

יש לנו בעצם פה סרטונים שהילדים רואים. כל מורה מנהלת אתר כיתה. למשל עכשיו אנחנו בכיתה ח'3, כל מורה מנהלת את האתר שלה, היא יכולה להכניס קבצים, סרטונים שמעניינים, היום הכל בצבע והדגמה, הכל חי יותר, הכל הרבה יותר מעניין. יש פורום, יש קבצים, אתרים מומלצים, הגשת עבודות וכולי.

בעצם האתר הוא מאוד מאוד פעיל, לכל אחד מהילדים יש סיסמה, הילדים נכנסים, מעדכנים.

תודה לח3 ותודה לשמרית.

בשנה שעברה אנחנו היינו מקום ראשון במחוז למדעים, מכובד בארץ.

אנחנו נשתדל בדקות שנותרו לנו לספר לכם על בית הספר שלנו. בית הספר שלנו באופן יחסי הוא בית ספר חדש שזכיתי, כאיש חינוך, להקים אותו לפני 19 שנים, בשנת 92'. אנחנו בעצם פורצי הדרך של הניהול העצמי, היינו שמונה בתי ספר בארץ שפתחנו את תכנית הניהול העצמי. בזכות ההתפתחות שלנו כתבנו יוזמה חינוכית פדגוגית, 'מחשב-מחברת', שביקרתם בה, בכיתה של המחשבים הניידים. כמובן קיבלנו בתכנית הראשונה, בשנה הראשונה, תמיכה ממשרד החינוך ומהרשות. לאחר מכן נגמר תקציב משרד החינוך ונאלצנו כל הזמן לחפש מממנים, כשמטעם התעשייה ראש העיר הצליח לשכנע אותם, כך היתה לנו כיתת טאואר וכיתת מפעלי חמצן וכל מיני כיתות, אורנג', עד שבשנת 2005 מכון דוידסון, מכון וייצמן, שמע עלינו והתלהב ומאז כיתת 'מחשב-מחברת', נקראת כיתת כתו"ם, כיתת תלמידים ומורים עם מחשבים והם מפעילים את התכנית הזאת בכל הארץ. היום יש 2,500 תלמידים שעובדים לפי השיטה שלנו. ב-2002 הוספנו את כיתת מופת, הכיתה שראיתם, שמתגברת את לימודי המדעים, בעיקר מתמטיקה ופיזיקה, וכיתת ספורט מתגברת את לימודי הספורט, אתלטיקה קלה בעיקר. היום הם בתחרות, לא כל התלמידים בבית הספר.

הצטרפנו ל'סיסמה לכל תלמיד' יחד עם כל היישוב, וכפי שראיתם, יש לנו פורטל מפואר ויש אתרי מקצוע בכל מקצועות הלימוד.

ב-2008 הצטרפנו לרפורמה, אופק, ואנחנו בין המרוצים מאוד מהרפורמה החדשה. אנחנו מאמינים שאין גבול ליכולת, המוח הוא שריר, אפשר לאמן אותו, להגיע ל'מיצוינות', למיצוי הפוטנציאל ולמצוינות. קודם כל אנחנו בונים לכל תלמיד תכנית אישית על פי אבחונים, על פי מבחנים, על פי בדיקה של כל אחד ואחד, על פי הישגים לימודיים, על פי התנהגות, וכל אחד מקבל את מה שהוא זקוק לו על מנת להשתפר ולהצטיין. זה בא לידי ביטוי בתגבורים, במרכז למידה, בשעות פרטניות, וכך אנחנו מגיעים למיצוי הפוטנציאל ולמצוינות.

מצוינות יש בהרבה מאוד תחומים. עכשיו יש תכנית אמירים, אז יש גם כתבים צעירים, גם שילוב של מקצועות עם מצוינות, מצוינות מתמטית, מצוינות במדעים, חשיבה מדעית.

החינוך האישי זה אחת מהמתנות של אופק חדש. כבר שלוש שנים אנחנו מפעילים את החינוך האישי. מי מהתלמידים רוצה לספר על החינוך האישי?

התכנית החלה לפני שלוש שנים, הרעיון המרכזי הוא שבכל כיתה יש שתי קבוצות ובכל קבוצה מחנכת אחת. בשיעור יושבים במעגל ומעלים נושא לדיון ודנים בו. השיעור הזה מתקיים פעמיים בשבוע, בדרך כלל זה בשעות הבוקר וכל תלמיד מקבל יחס אישי וחם מהמחנכת.

המחנכות מקיימות שיחות אישיות עם כל תלמיד וכל תלמיד מקבל יחס אישי ומספר למורה על החוויות והבעיות שעברו עליו במהלך השבוע. עם זאת זו הזדמנות שהם יתקרבו אחד לשני וזה ניתן להם פעם בשבוע. מעבר לכך, המחנכות מקיימות ביקורי בית, שבאים לתלמידים לבית ובודקים את מצב המשפחה ואת המצב עם ההורים. יש גם חוזה אישי שהתלמיד מציב לעצמו מטרה ומנסה להגשים אותה.

תודה. אם יש לכם שאלות, בבקשה.

אנחנו מנסים, אם כן, להתאים את הלמידה למאה ה-20 וברור שכיתת כתו"ם זו אחת הדרכים להתאים את הלמידה למילניום החדש.

(סרט).

(מציגים: ילד עם מחשב-ילד עם עיפרון ומחברת).

זה נראה כאילו אני משחק וצופה בסרטים, אבל כך אני לומד, זאת השיטה החדשה.

וואי, נגמרו לי הדפים.

לי לא יכולים להיגמר הדפים, המחברת שלי דיגיטלית והולכת איתי תמיד.

וואי, עכשיו נשבר לי החוד.

לי לא יכול להישבר החוד.

אין לך עיפרון, אתה בכלל עובד עם מחשב.

תקשיב, עכשיו יסבירו לנו על כיתת כתו"ם.

אנחנו כיתת תלמידי 'מחשב-מחברת', כתו"ם.

בשנה שעברה חווינו...

רצינו כבר לקבל את המכתב עם התשובה 'התקבלת', ועכשיו נספר לכם איך זה ללמוד בכיתת כתו"ם.

אנחנו באים כל יום לבית ספר ולומדים באמצעות מחשב נייד שהולך עמנו ממקום למקום.

כך הלמידה הפכה להרבה יותר מעניינת.

אנחנו רואים מצגות וקבצים ששולחים לנו ושיעורים מעשירים

אנחנו כיתה מיוחדת ושונה, לדוגמה הלוח החכם מאפשר לנו למידה חכמה ופשוטה.

בעזרת המחשב אנחנו עובדים גם בבית, בדיוק במקום בו עצרנו בשיעור. הלמידה לא נפסקת...

גם חלק מהמבחנים אנחנו עושים במחשב ומגישים הרבה עבודות.

אנחנו משקיעים יותר

המורים שלנו יותר מחוברים אלינו ואנחנו יכולים לשמור איתם על קשר ורבלי כל הזמן.

אני בכיתה ח'3, כיתת מופת. כיתת מופת זו כיתה שמתמקדת בעיקר בפיזיקה ומתמטיקה ובאמצע כיתה ז' התלמידים מתחילים ללמוד מתמטיקה ופיזיקה ברמה מאוד גבוהה. זאת אומרת שבכיתה רגילה ובכיתת מחשבים מתחילים ללמוד חומר שמה שתלמידי כיתת מופת בפיזיקה לומדים רק בכיתה ט'. ב-י' כשמסיימים יכולים ללכת במסלולים מורחבים של מתמטיקה ופיזיקה. בכיתת מופת אנחנו מקבלים השקעה... המורים עוזרים לנו הרבה בלימודים, יש לנו למי לפנות.

לא כל אחד יכול להתקבל לכיתת מופת, דואגים לערוך מבחנים ומיפוי, לראות שמי שמתקבל באמת מתמטיקה ופיזיקה זה צד שהוא רוצה לחזק, בגלל זה גם אנחנו כולנו נבחרנו לכיתה הזאת, ובסופו של דבר כל מי שנמצא ב'יערת העמק' יגיע לבגרויות מאוד גבוהות, אבל לנו יש את האפשרות להגיע לבגרות של 5 יחידות במתמטיקה ופיזיקה, מה שלא בטוח שכולם יזכו לזה. בגלל זה זה גם נורא עוזר לנו להיות בכיתה של מופת, עם 8 שעות שבועיות של מתמטיקה וחומר מתקדם בפיזיקה.

בכיתת מופת, כמו שאמרו, הנושאים מתמטיקה ופיזיקה הם מורחבים והם נותנים לנו אפשרות להגיע למסלולים אקדמאים. נבחרנו לכיתת מופת על ידי מבחנים שעשינו ובכיתת מופת יש ילדים שמתעניינים בנושא...

אני אוסיף שאנחנו מקבלים הרבה תמיכה ועזרה כך שגם אם אנחנו מתקשים באיזה שהוא חומר, תמיד המורה שמחה לעזור לנו.

יש למי לפנות.

ספורט. יש נציגים מספורט? רוצה לספר לנו?

בהתחלה לא הבנתי כל כך מה זה כיתת ספורט, עד החודש הראשון, והבנתי שזה כיף, במיוחד למי שמתעניין בספורט ולמי שעוסק בזה. היום לדוגמה, כמו שלייה כבר אמרה, יצאו כמה ילדים לתחרות אתלטיקה קלה. לפני חודש וחצי יצאו לריצה של 2,000 מטר. הכיתה בנוסף לכיתה רגילה, בנוסף לזה יש שעתיים ספורט.

ובמה אתה מתמחה?

כדורסל.

הבנות של אמנות ונסיים.

אנחנו בכיתה ז'3 אמנות ופעמיים בשבוע, שעתיים בסוף היום, יש לנו אמנות עם מורה שעוזר לנו ואנחנו מציירים כל מיני ציורים ויש לנו תחרויות. היתה לנו תחרות של 'עתיד בטוח', ששלחנו ציורים.

בנוסף לזה אנחנו גם מציירים על הלוקרים, דמות שכל הכיתה בחרה. עכשיו אנחנו עובדים על ציור...

אנחנו עובדים בגואש וחימר. אני רוצה להציג לכם שני ציורים שבנות מהכיתה ציירו.

נסיים עם מועצת התלמידים, בבקשה.

מועצת התלמידים בעצם היא גוף שמייצג את כל התלמידים בבית הספר והוא מענה לתלמידים. כולנו נבחרנו בבחירות דמוקרטיות בכיתות ומאז שנבחרנו היו לנו כמה מטרות שהיה לנו חשוב מאוד להגשים.

הפעולות שאנחנו בעיקר עושים, השנה לפחות, זה למניעת אלכוהול ולמניעת אלימות. אני כבר שנה ברציפות ואני רוצה להיות שם ואני רוצה להיות שם גם בשנה הבאה, כי בעצם לא רק שאנחנו עוזרים לעצמנו להיות מנהיגים יותר טובים וללמוד על זה, אנחנו גם עוזרים לאחרים, כמו כל העניין של מניעת אלימות וגם היה לנו פרויקט גדול שהחלטנו שאנחנו משנים את הצלצול. כמה שניסינו והתאמצנו, בסוף שינינו אותו לצלצול של 'האח הגדול'.

במשך השנה במועצה יש בחירות דמוקרטיות ליושב ראש של מועצת התלמידים. השנה יעל אבירם נבחרה, שהיא כעת בטיול.

נפגשים פעמיים בשבוע... עשינו בהפסקה פינה של מוזיקה, הרגשות תלמידים ו...

בעצם מועצת התלמידים זאת בחירה של תלמידים, בחירה למנהיגות ואנחנו בעצם מייצגים את תלמידי בית הספר בדברים שהם רוצים לשנות והם מפנים אלינו, בגלל זה שינינו את צלצול בית הספר. תלמידים רצו לשנות אותו ובשיתוף פעולה עם הנהלת בית הספר הצלחנו לשנות.

כל הכבוד.

דבר אחד הכי חשוב לך.

שחקנית.

חשבתי חברת הכנסת.

וגם עורכת דין.

(ביה"ס אורט רוגוזין)

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת מבקרת במגדל העמק. נציגי הוועדה הם יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אלכס מילר, וחבר הוועדה, חבר הכנסת ציון פיניאן, יחד עם צוות של משרד החינוך וצוות של הוועדה. אנחנו בסיור במגדל העמק ובאנו לראות, להתרשם ולראות איך אפשר לעזור, בשורה התחתונה.

תשבו. נמצאים איתנו פה תלמידי י', שבתקופה האחרונה עסוקים מאוד בנושא של להיות אזרח והיום לכל שכבת י' יש פעילות סביב הנושא של להיות אזרח, כי ב-13 לחודש הם מגיעים לכנסת ושם בטקס באודיטוריום של הכנסת מקבלים תעודת זהות, ואלה החברה שיגיעו לשם. כיתה אחת, נמצאת פה כיתה י'9, המחנכת שלהם היא במקרה גם מורה לאזרחות. אז אולי תספרו מה עשיתם היום, מה היה לכם פה היום.

למדנו על איך אנשים צריכים להתנהג בחברה דמוקרטית ואיך הם מתנהגים באמת ואיך אפשר לשנות את זה.

מישהו עוד רוצה להגיד מה עשיתם היום?

למדנו על הזכויות של האזרח וראינו סרט שמראה איך אפשר בקלות להיסחף לקבוצה דיקטטורית, לדוגמה.

אתם רוצים לשאול אותם משהו?

גם קראנו על מקרים שקיימים בחברה ואיך אנחנו בתור אזרחים, מה אנחנו היינו עושים כנגד זה.

אני יכול רק להגיד שאני מאוד מתרגש להיות באורט כי אני בעצמי בוגר אורט, אמנם בתל אביב, אורט סיגלובסקי, אם שמעתי.

גם אני מתרגש, כי אני בוגר פה.

אתה בבית, אני אורח. אבל מה שחשוב לציין זה שאתם באמת נמצאים במשפחה טובה שהיא כפולה, קודם כל משפחת אורט וכמובן משפחת מגדל העמק. אז אני מברך אותך, ראש העיר, באמת על הכח שאתה נותן כאן, וכמובן אתכם על הכניסה לחיים הבוגרים. קבלת תעודת זהות זו אחריות, אם למדתם על הזכויות, אני מקווה שגם למדתם על החובות שיש לכל אזרח וזה דבר חשוב מאוד וכך אנחנו מברכים אתכם על הכניסה לחברה שהיא החברה הבוגרת ושתוכלו גם להשפיע. המבחן הראשון שאתם תעמדו זה בטח יהיה המבחן של הבחירות המוניציפליות, בגיל 17 אתם יכולים כבר להצביע. אחר כך המבחן השני זה הבחירות לכנסת, מגיל 18.

אז אני מאחל לכולכם הצלחה גם כמנהיגים צעירים בעתיד וגם כאלו שנכנסים לעולם שהוא עולם לא פשוט ועולם עם הרבה אחריות, במיוחד במדינה שלנו שהיא מדינה שלא משעמם בה. זה בטוח.

אני רק רוצה שאלה אחת, מי שיכול בקצרה להציג דילמה סביב הערכים שאני אומר אותם עכשיו; סבלנות וסובלנות, זכויות הפרט, חופש הדיבור, זכויות יסוד. מישהו יכול למצוא דוגמה ולהסביר דילמה ושלפעמים בעצם הערכים האלה, גם אם אנחנו לא מסכימים עם מישהו, אבל עצם הזכויות האלה מאפשרות לנו לקבל את השונה, את האחר, את המיעוט, את הדעה האחרת.

על הפייסבוק ומה שקרה לילד שהתאבד. עשו קבוצת סיוע של ער"ן שהראתה שאחוז הילדים שנפגעים בפייסבוק עולה ושרוב הסיכויים שלהם להתאבד גם עלה. כך זה משפיע איכשהו על המסלול של הנושא הזה.

מורה: כיתה ז' לוקחים חלק בתכנית העמקה של מורשת בשיתוף עם הרוח היהודית, שותפות 2000 והרשות. יש את התכנית המותרת ממשרד החינוך אבל אנחנו הלכנו עם זה צעד אחד קדימה ובנינו תכנית משותפת עם הגורמים שציינתי קודם, כאשר המטרה היא להעמיק ולהביא אותם למקום שהערכים שמיוצגים בארון הספרים היהודי ובכלל הופכים לערכים אוניברסליים שפוגשים אותם בחיי היום יום שלהם. הרלוונטיות היא הדבר היותר משמעותי ויותר חזק. אז הם ישתפו אתכם קצת בתכנית הזו ואלה התוצרים שלהם, מה שהם עושים, תוך כדי למידה יש גם למידה חווייתית וכמובן ציורים שהם עושים וכולי.

לפני שאתה ממשיך, אתם נמצאים עכשיו בחדר ההנצחה של בית הספר, נופלי בית הספר לדורותיהם ואנחנו בעצם באמצעות הפעילות שאנחנו עושים בחדר הזה הילדים נחשפים לכל התכנים של הזדהות עם הנופלים של בית הספר.

מה אתם לומדים, מה אתם עושים? מה עשיתם מתחילת השנה, מה זה תרם לכם?

אנחנו לומדים ברוח יהודית, בעצם לדעת, אנחנו כל פעם מוסיפים על סמל יהודי כלשהו, אנחנו בעניין הדגל, לומדים מה הוא מסמל, איך שהוא מוליך את האדם מלפניו. גם למדנו על כל מיני מקומות בעולם, על הדת שלנו.

מישהו רוצה לספר על מה שעשינו בבית הכנסת?

אנחנו מעמיקים בסמלים יהודיים ומנסים להסתכל על הסמלים האלה לא כמובן מאליו. כמו שלמשל יש את המזוזה, שלמדנו עליה והבנו למה היא תלויה בצד של הדלת ולמה יש את העניין של הנשיקה.

הסתבר לנו שהרבה תלמידים שמנשקים מזוזה ואין להם מושג למה הם עושים את זה, אין להם מושג מה כתוב בתוכו. זה משהו שאנחנו רוצים להעביר.

אנחנו למדנו על כל הסמלים היהודיים ואיך שזה מתקשר אלינו ולאיזה סמלים אנחנו מתחברים באופן אישי ומה זה מוסרי אצלנו, בתור בני אדם. היינו בבית כנסת, למדנו שם על כל המאפיינים של בית הכנסת ומה הם מסמלים בבית הכנסת וגם הכנו מזוזה ועיטור סמלים שאנחנו חושבים שהם הכי חשובים לנו.

שאלה אחרונה, למה צריכים ללמוד את כל זה?

כי זו המסורת שלנו, זה אנחנו, בזכות זה אנחנו כאן, בזכות זה אנחנו קיימים. כל הדברים האלה שאנחנו עושים פה, אנחנו בעצם מכירים את עצמנו ואת הדת שלנו יותר טוב ואת ארץ ישראל בכלל.

יפה, אלה השורשים שלנו, בלי שורשים אפשר לעקור אותנו לכל מקום ועם השורשים אנחנו יכולים להישאר פה גם בימים קלים וגם בסופות וימים קשים. אז כל הכבוד לכם ויישר כח.

כשנכנסתם לבית הספר בעצם מה שראיתם זו פעילות שאנחנו מאוד עסוקים בה בתפיסת העולם שלנו, זה בעיקר הנושא הערכי. כל התחום הערכי בתוך בית הספר הוא מאוד משמעותי מתוך אמונה שתלמידים בוגרים שיגיעו לתעודת בגרות איכותית מלאה יהיו בוגרים איכותיים למדינת ישראל, בזכות אותם ערכים שאנחנו נקנה להם בשש השנים שהם נמצאים בתוך בית הספר.

מה שאנחנו בחרנו להראות היום, מעבר לפעילות הזאת, זה... את הנתונים אני לא אציג, כי ראיתם אותם גם בשקף של ראש העיר, אז אין צורך, מה שאני כן רוצה להדגיש זה שכשאנחנו מדברים על בית הספר, בית ספר של אורט, בית ספר שיש בו מגמות טכנולוגיות ואלה המגמות הטכנולוגיות שנמצאות בבית הספר, חלקן בחזית הטכנולוגיה של מדינת ישראל.

מר אלי ברדה דיבר על פרס החינוך שקיבלנו על פיתוח תכניות לימודים, אז אחת התכניות שנמצאת עכשיו בתהליך סיפוח אלקטרו אופטיקה, תכנית לימודים שנלמדת פה בתוך בית הספר, ייצאו אותה כבר לארצות הברית וזו תכנית שהמורים שלנו פיתחו פה ורשת אורט אימצה את זה. בית הספר היחיד בארץ שמלמד את התכנית הזאת הוא פה במגדל העמק ואנחנו מקווים שאחר כך זה יתפתח לשאר בתי הספר.

אלה המקצועות ההומניים שנלמדים בבית הספר. חבר הכנסת מילר דיבר על הנושא של תעודת הבגרות. כשאנחנו מדברים על תעודת בגרות, אנחנו רואים את התוצאות של בית הספר שלנו במגדל העמק, פה בבית הספר התיכון רוגוזין, זה לא של העיר, זה של רוגוזין, ואנחנו רואים שיש עלייה, ירידה, ברוב הפעמים זה עלייה, מגמה של עלייה ודיברתם על זה, אבל אחד הדברים שאנחנו שמים דגש מאוד מאוד חזק, וזה מה שהיינו רוצים שתשמע מהתלמידים, זה נושא של איכות תעודת הבגרות. כשאנחנו מדברים על תעודת בגרות אנחנו יודעים שתלמיד זכאי לתעודת בגרות במדינת ישראל אם יש לו 21 יחידות עם ציון 55, 3 אנגלית, 3 מתמטיקה. זאת תעודת בגרות לכל דבר במדינת ישראל, איתה אי אפשר להתקבל לשום מוסד להשכלה גבוהה והפרסום שיוצא כל שנה במאי, שכל המדינה רועשת וגועשת, זה הנושא של כמה בית הספר זכאי. אני לא מזלזל בזה, זה מאוד חשוב ואנחנו עסוקים גם בזה ואנחנו רואים את התוצאות, אבל דבר שהוא מאוד משמעותי לנו זה השקף הזה.

אנחנו בבית הספר עסוקים באיך אנחנו מגדילים את כמות התלמידים שהם זכאים לתעודת בגרות. מבחינתנו לא פחות מ-4 יחידות אנגלית, לא פחות מ-4 יחידות מתמטיקה ולפחות שני מקצועות מורחבים. ההתפלגות שאתה רואה פה אלה הן ארבע השנים האחרונות בבית הספר. מצד שמאל זה תשס"ז ועד השנה האחרונה. מה שאנחנו רואים פה זה כמה תלמידים בוגרי בית הספר שזכאים לתעודת בגרות, זה כל השקף הזה, בתוכו כמה תלמידים זכאים לתעודת בגרות רגילה, שזאת לא תעודת בגרות שדיברתי עליה לפני דקה וכמה תלמידים זכאים לתעודת בגרות איכותית מורחבת בתחומי המקצועות ההומניים, טכנולוגיים ומדעיים ריאליים. ואנחנו רואים, למשל אם נסתכל על מה שקורה בבגרות הריאלית המורחבת, אותם תלמידים שמגיעים אחר כך דרך מופת עתידים ללימודי העתודה, אנחנו רואים מה קרה בארבע השנים האחרונות כשזו השנה האחרונה וכמות התלמידים שהם בוגרים שמקבלים תעודת בגרות איכותית.

מה שנשמע מהתלמידים פה, נמצאים איתנו תלמידי האקדמיה, זו אחת הכיתות המורחבות שלנו שביחד עם הרשות המקומית ועם קרן רש"י ותכנית אקדמיה מייעדים לתלמידים בעצם הגשמת החזון של הרשות המקומית, אלי דיבר על החזון הזה במפגש שהיה. אני הייתי רוצה לראות בוגר בית הספר שמסיים תעודת בגרות איכותית, מתגייס לצבא ליחידה מובחרת, או ממצה את היכולות שלו, או לעתודה, הולך לתואר ראשון ומסיים את הלימודים. בתכנית אקדמיה זה המסלול של כל הילדים האלה. כלומר בית הספר מסיים את הקשר איתם כשהם בוגרי תואר ראשון, כולל מימון הלימודים הגבוהים. אולי נשמע אתכם, אולי אסתי תאמר כמה מלים. אסתי היא מרכזת התכנית, משפט וחצי לפני שניתן לילדים.

אני מובילה את התכנית הזאת. אני קוראת לתכנית הזאת זכייה במפעל הפיס, כי כל ילד שזוכה להתקבל לכיתה הזאת, ואנחנו מקבלים בעיקר תלמידים שיש להורים שלהם בעיות כלכליות, מקבל, פרט לנושא של עזרה בלימודים אם הוא זקוק, בעיקר בתחומים שבית הספר שלנו רואה אותם כחשובים ביותר וזה איך לעצב אנשים איכותיים, אזרחים טובים במדינה הקטנה שלנו.

אני יודעת שכולם מוגבלים בזמן, אז אני מעדיפה שהתלמידים ידברו, בסוף שאלות, כי על התכנית הזאת אפשר לדבר הרבה ומי שמוביל אותה זה אנשים איכותיים שאכפת להם מכל ילד ולא רק מהסוף, הציונים, מי עבר, מי לא עבר. פשוט גוף מדהים. אז נתחיל.

אני בכיתת אקדמיה, בכיתה י', השנה התחלתי את הכיתה הזאת ורשמתי כמה מלים ואני רוצה להקריא לכם אותן. אקדמיה בשבילי זה תמיכה בלימודים, אקדמיה בשבילי זו השקעה ועזרה לאורך כל הדרך. אקדמיה בשבילי זה משפחה אוהבת ותומכת. אקדמיה בשבילי זה תגבורים בכל המקצועות שאני מבקש. אקדמיה בשבילי זה אוכל שמוגש בימי לימודים ארוכים. אקדמיה בשבילי זה אסתי כהן שעוזרת תמיד בכל דבר. אקדמיה בשבילי זה תורמים שאכפת להם מהלימודים שלי. אקדמיה בשבילי זה הצלחה בעתיד. אקדמיה בשבילי זה התנדבות בקהילה. אקדמיה בשבילי זה מתנה.

אני אקרא משהו שחן כתבה, אבל היא יותר מדי ביישנית בשביל להקריא את זה.

אקדמיה היא מפתח לחיים אחרים ויותר טובים. הצלחה, להתחיל מאפס בלי לפחד מהחיים שלפעמים הם גדולים עלינו. באקדמיה מקנים לנו עוד ערכים ועוזרים לנו כדי לממש את יעדינו והצלחותינו.

גם אני כתבתי כמה מלים על האקדמיה. אקדמיה בשבילי זה המקום שבו אני יכולה לממש את שאיפותיי, מקום בו אני מקבלת עזרה כשצריך. אני יודעת שהאנשים המעורבים הם לא רק מורים שלי אלא כמו משפחה. למרות העליות והירידות בלימודים במשך השנה אני תמיד מקבלת את התמיכה והחיזוק. מכל המורים, המחנכת שלי היא הכי קרובה אליי, בכל התקופה שאנחנו מכירות למדתי להתחבר אליה ואני יודעת שאני יכולה לסמוך עליה תמיד. אני שמחה מאוד שהיא זו שתלווה אותי במשך שלוש השנים האחרונות בבית הספר. אני מרגישה ורואה את ההשקעה של בית הספר בכיתה הזו. תחושת הלמידה והחינוך היא ברמה שאני מתחברת ואוהבת. אקדמיה מכינה אותי לבגרות בצורה הכי טובה שאני יכולה להיות, אני בטוחה שאצליח לסיים את הלימודים עם בגרות מלאה ואיכותית והכל יהיה בזכות הצוות הנהדר שמלמד ומשקיע בי. הפגישות עם החונכים עוזרות לי מאוד. לי אישית החונכת עוזרת ובזכותה אני מצליחה ללמוד מספיק טוב למבחנים. חוץ מפגישות שקשורות ללימודים, אני מחוברת אליה רגשית ואישית, אנחנו מעבירות את השיעור בכיף וזה רק גורם לי לחכות לפגישה הבאה. מה שנותר לי לומר היא רק מלה אחת ואחרונה והיא תודה.

האקדמיה בשבילי זה מקום של הצלחה. בכל יום אני מודה מחדש ומחמיאה לעצמי, איזה יופי שהגעתי לכאן. זה כיף להיות שם, בכיתה אקדמאית, אתה חי בידיעה שיש מי שדואג לך, שאתה לא סתם תלמיד, שיש באמת אנשים שדואגים ורוצים את ההצלחה שלך. הדאגה היא פשוט עצומה, איך שדואגים לנו, לתלמידים, זה כמו משפחה אחת גדולה. יש לנו טיולים לבד, מקומות שלוקחים רק אותנו ואני הכי אוהבת להיות ככה, מיוחדת, והכי חשוב ומה שאני הכי מעריכה זה שהאקדמיה שמה דגש גם על ההתנהגות, על העזרה לאחר, וכל שבוע, ובאופן קבוע אני הולכת להתנדב באקי"ם.

ועוד משהו אחרון לסיום, אני נורא אוהבת לראות את החיבה שיש לאסתי כהן אלינו, שהיא כל הזמן באה ומביאה לנו דברים ודואגת לנו. היא פשוט מסורה לכל תלמיד ותלמיד בבית הספר ששייך לתלמיד.

אני לומד בכיתה י"א אקדמית. אני קצת מתרגש, אז אני אקרא מהדף. בחרתי לדבר על נושא החונכת האישית שמקבל כל תלמיד בכיתת אקדמיה. יש לי סטודנטית תלמידת אקדמיה לשעבר, אנחנו נפגשים פעם בשבוע ואני מקבל ממנה עזרה בכל המקצועות שאני מתקשה בהם. במקביל אני מקבל ממנה מוטיבציה ועצות ללימודיי בעתיד ועד כמה הלימודים מעניינים ומהנים. בשיחות בינינו אני בעיקר לומד ממנה מה משמעות הנתינה וכמה זה חשוב ומשמח, גם את הנותן וגם את המקבל. לסיום אני רוצה להודות ולאחל לה בהצלחה וכוחות לתמוך בעוד תלמידים.

אני בכיתה אקדמיה, י"ב7. אני כבר שלוש שנים בתכנית ורציתי לספר לכם על ההתחלה שלי, קצת באתי ולא ידעתי מה זה אקדמיה, מה הדרישות ואיפה אני עומד בכל המערכת הזאת. גיליתי להפתעתי שיש המון תמיכה מצד אסתי, מצד הפרויקט כולו. זה פרויקט שמשלב גם ערכים ובתחום הלימודי זה מאוד עזר כי היו תגבורים והיה את החונך שנמצא צמוד אליי, במקצועות שקשה לי כמובן. מבחינה חברתית אני מרגיש גם צורך גם כשאני מקבל אני נותן וחשוב לי להיות בולט בדברים החברתיים בבית הספר, כמו מועצת התלמידים או אם זה מוזיקה בהפסקות או אם זה משהו אחר.

בשנה הבאה אני מתגייס, אני שואף למובחר כמובן. לא ידעתי מה אני הולך לעשות אחרי הצבא, לא ידעתי שיש לימודים אחרי, לא התייחסו לזה כל כך בכיתה ט', בכיתה י' הגעתי וזה פתח בפניי את האפשרות לראות אם יש הצעות והעלה את המוטיבציה.

תסיים את החלק הזה הילה, שהיא בוגרת התכנית והיא גם בוגרת בית הספר והיא עכשיו חזרה כחונכת. בבקשה, הילה.

יש לי מעט דקות אבל אני אשמח להעביר מספרים ואני בטוחה שישמחו לפרט הרבה יותר כי בדקה או שתי דקות אי אפשר להסביר את כל המשמעות של התכנית הזה ואת כל הרבדים שבה, אז זאת רק הצצה לתכנית.

אני סטודנטית שנה ב', סמסטר ב', באוניברסיטת חיפה, פסיכולוגיה וספרות ומאוד נהנית מכל רגע.

אני אתמצת את ההיי לייט של התכנית. אפשר להגיד שהיא כמו נס, לדעתי, אפילו נס גדול מאוד. היא נדירה, כמו כל הנסים שיש, לצערנו, והייתי שמחה אם היו עוד הרבה תכניות כאלה והיו משקיעים בה יותר, והיא מורכבת מהצוות המובחר שיש, הכי שיש, הכי מובחר שיש, לדעתי, החל מאסתי וכל הדרגים וכל השלבים. אני בתכנית מסוף כיתה ט', כשהתקבלתי לתכנית ואני כבר לקראת סוף התואר הראשון, לקראת סוף התכנית.

את המחזור הראשון?

לא, אני המחזור השלישי, אם אני לא טועה.

יש לנו כבר בוגרים שסיימו את הלימודים.

בלי התכנית הזאת אני לא הייתי מגיעה לרמה שהגעתי, בכל מיני תחומים, ומאוד מאוד חשוב שמכיתה י', כשהתקבלתי לתכנית, אני זוכרת שתדהר, אחד מהאנשים המרכזיים בתכנית, אמר שנתינה זה חשוב לא פחות מקבלה ובאמת זה היה כמו עמוד תווך, איזה שהוא מעבר לחיים גם הרבה יותר בוגרים וגם להבין שנתינה זה לא פחות חשוב ואפילו יותר חשוב ואני הולכת עם המוטו הזה בכל הדרך שלי באוניברסיטה, אני גם תורמת לתלמידים, לסטודנטים, גם לחניך שלי ויש לי עוד חניכה בי"ב, מסיימת עוד מעט, ולמדתי המון מהאנשים שנמצאים בתכנית וזאת משפחה אמיתית, באמת, בעיקר הדברים הטובים שיש במשפחה. אני מקווה שתקשיבו יותר ותמצאו את הזמן או את האופציה לשמוע יותר על התכנית כי יש הרבה הרבה מה לספר עליה והיא מאוד מיוחדת ואני מאוד שמחה שאני חלק ממנה. וזהו, שיהיה לכם יום טוב.

תודה להילה.

התלמידים רוצים להעניק לך קצת יותר מידע על התכנית, כדי שתלמד, שיעורי בית. אנחנו בבית הספר נותנים שיעורי בית. יש גם דיסק וגם חומר. אסתי, תודה. אנחנו ניפרד מהתלמידים של האקדמיה ותודה לאסתי.

מי שירצה לשמוע עוד על התכנית, בשמחה.

אני חושב שהתכנית היא חשובה מאוד ובזכות הרבה תורמים שמאפשרים את זה הילדים האלה יגמרו תואר ראשון. רוב התלמידים והבוגרים שלנו עומדים בזה.

הדבר האחרון שרצינו להציג זה הנושא שלצערי מדינת ישראל מדברת עליו המון המון המון אבל הרבה לא נעשה. אחד הדברים, שאלת על קשיים ובעיות. אני אומר, במקרה הזה בזכות הרשות המקומית באופן מלא, הדחיפה של ראש העיר והאמירה של ראש העיר לנוער בסיכון, זה ש-100% מילדי מגדל העמק, זכותם לסיים את מערכת החינוך של מדינת ישראל. אנחנו שומעים כל הזמן על אחוז נשירה ואיך מטפלים בנוער בסיכון ואחוז הנשירה במדינת ישראל רק הולך וגדל, לצערנו. אחד הדברים שאנחנו חרתנו על דגלנו, אגב הרבה שנים בבית הספר, זה שכל תלמידי מגדל העמק צריכים לסיים את הלימודים שלהם, גם ם המחיר, ואני מודה על זה לראש העיר, על התמיכה והגיבוי, גם עם המחיר של ירידה באחוזי זכאות לבגרות.

אנחנו נלחמים על כל ילד. אם הייתי מנשיר אותם, הייתי מציג זכאות יותר גבוהה לבגרות באחוזים. אם אני משאיר אותם, אני מסתכן בפגיעה בסטטיסטיקה, אבל לא היה אכפת לנו שהסטטיסטיקה תיפגע ושהחבר'ה האלה יסיימו 12 שנות לימוד.

ובאמת לטובת העניין, למרות "המחירים", אני חושב שהם פחות משמעותיים, נמצאים איתנו ציון ואברהם, שהם תלמידי י"ב. הם תלמידים שהיצירות שנמצאות מאחוריכם הן עבודות שלהם. הילדים האלה, יש להם צבירת יחידות לבגרות, אחת מהמגמות שלהם זה אמנות. היצירה של אברהם נבחרה להיות מוצגת ממש תוך שבועיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב. הם עושים עבודה מדהימה, אז אולי תספרו לנו, למה שאני אספר?

אנחנו תלמידים מי"ב2, עם המחנך. סתם באים לבית ספר, אין מה לעשות, ציורים, זה מרגיע אותנו באמת. באים בבוקר---

מי מכם בסיירת יוסף שילוח?

אני.

אני קיבלתי את זה כמתנה, בסוף השנה אני אקבל את זה, אחרי התערוכה.

היתה מחשבה על איך לצייר, איך לצבוע, קצת מעביר לך את כל מה שעובר בערב, בבית, בחוץ.

אבוש (אברהם), אתה רוצה לספר? קדימה, נו.

מה אני אגיד?

תספר קצת עליך, תספר מי אתה.

אני אברהם.

למה בחרת זמרים?

כי אני שומע את המוזיקה שלהם.

למה אתה שומע את המוזיקה? למה תופק?

כי הוא זמר טוב.

על מה הוא מדבר?

הרבה דברים.

אברהם ביישן. לפניכם הוא ביישן.

אבנר הוא מרכז המגמה.

התחלתי לעבוד איתו בכיתה י"א, בעצם לקחתי את החינוך על הכיתה והילד היה קצת מפורק, לא מצא את עצמו, היה הולך מכות בחצר, הלך מכות עם השומרים, היה קופץ מהגדרות. בסך הכל הוא ילד טוב, ברגע שהוא התחיל לצייר, הבן אדם התיישר, הוא בא, ובאמת הפרויקט שלו של י"ב מוכן, הוא יקבל על זה 2 יחידות בגרות, ומעבר לזה יש לו כבר תיק עבודות, לפחות עשר עבודות מוכנות. אני חושב שהוא חווה פה הצלחה, גם מבחינת הקטע המקצועי וגם האישי ואני מאמין ש...

שהוא נועד לגדולות. אתם רוצים לשאול שאלה את?

רק נאחל לכם בהצלחה, חברים.

הם כבר הצליחו.

בגלל שלא היה לנו זמן להרחיב, הכנו לחברי הכנסת חוברת קצת על בית הספר. תוכלו לקרוא את כל הנתונים. זה מזכרת מבית הספר, אז באמת תודה רבה על הביקור ואני חושב שזה מאוד חשוב שאתם פה.

אנחנו צריכים לסכם. אז ראשית, קודם כל אני באמת רוצה להודות גם על הסיור האחרון כאן באורט, מדהים מה שאתם עושים כאן, אני חושב שההשקעה שלכם, גם באופן כללי בילדים, וגם כל מה שקשור לנשירה וכל מה שקשור לסוגיות הקשות ביותר שכל המדינה חשופה אליהן וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו להתמודד, אני חושב שהדרך שמצאתם היא דרך שהיא באמת ראויה לציון ואני מברך אתכם על כך.

באופן כללי מכובדי ראש העיר, הסיור היה מאוד מרשים, אין ספק שיש לא מעט דברים שניתן לעשות, להשקיע, הדרך היא טובה, הדרך היא מצוינת, אני מתכוון גם לפנות לשר החינוך ולמנהל הכללי של משרד החינוך על כל אותן התכניות שהעליתן בפניהם ואתם מחכים לתשובות, אם זה הפיילוט שדיברת עליו, שאני חושב שזה פיילוט מצוין בכל מה שקשור להצלת החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בכך שבאמת תהיה השקעה, אם זה בצפון או בדרום, אבל שיהיה פיילוט מסודר וכך שבאמת תוכלו לקבל את כל אותם המשאבים הנדרשים בשביל להשאיר את הילדים במסלולים ממלכתיים וממלכתיים דתיים ושלא יעברו למסלולים שהם מסלולים עצמאיים.

בנוסף לכך, באותן השאלות שיש, אותן השאלות, אם זה בינוי ואותם הדברים שביקשתם, אני צריך שתעבירו לי את זה בצורה מסודרת, כל מה שפניתם, כל מה שביקשתם ואנחנו נוסיף את כל הדברים האלה לסיכום הישיבה ונעביר בצורה מסודרת למשרד החינוך ואני מתכוון בעוד תקופה קצרה לעשות ישיבת מעקב בכנסת כבר, לראות אם לפניות שלנו, כאשר אנחנו מפנים אותם ביחד איתכם, יש תשובות ומה התקדם.

זהו. אני חושב שרק לברך ולהודות לך וכמובן שיש לך אותנו, את כל ועדת החינוך. אני מקווה שהדברים האלה, שקשורים לחינוך ילדי ישראל, לתרבות וספורט, הם בקונצנזוס, אין לנו שם קואליציה ואופוזיציה, אבל כמובן שצריך לחזק וצריך לתת פה יד וכתף לכל אותן היוזמות שאתם עושים כאן. זה מבחינתי

אני, כמארח, רוצה להודות לוועדה, לאלכס יושב ראש הוועדה, לציון, שהצטרף, לצוות הוועדה, כמובן למפקח המתכלל שהוא גם נציג משרד החינוך היום, לראש מינהל החינוך, לצוות שלי.

בסך הכל חשוב שהשורה התחתונה תבהיר שאנחנו באים ממקום של עוצמה ואומרים שיש פה אפשרות לקחת את מגדל העמק כדוגמה ולמנף אותה כסיפור הצלחה. אנחנו לא נכשלים ולא מתבכיינים בהקשר הזה, אנחנו פשוט רוצים להמשיך להשתפר ואנחנו נתקלים בכוחות איתנים, ממש איתני טבע, שמונעים או חוסמים אותנו מלעשות את זה ואנחנו לא רוצים להפסיד את היכולות הטובות שיש פה ואת הרצון פה.

תכנית אקדמיה, שאתם שמעתם, היתה תכנית שאני הבאתי ליישוב. היינו חמישה יישובים ראשונים כשהגיעו למגדל העמק, כשהתחילו בכיתה ט' להגיד לחבר'ה האלה, 'אתם תתחילו לחשוב אקדמיה, לא בגרות, אתם חושבים אקדמיה' וכך אנחנו רואים את התהליך הולך ומתרחב ואת השיפור בהישגים. גם פה אתם יכולים לראות מהילדים. לילדים יש פוטנציאל, חיזקנו את האמונה העצמית שלהם ואת הביטחון העצמי שלהם ביכולות שלהם, הבאנו להם צוות מורים נהדר, הבאנו להם תכנית טובה, שמנו להם את הכל ביחד וזה מצליח.

לכן יש פוטנציאל, יש רצון, צריך רק לעזור, במיוחד לאלה שעוזרים לעצמם, להמשיך להצליח. אז תודה.

צוות המורים מקומי?

רובם.

אצלנו בבית הספר 60% הם גם בוגרי בית הספר, אני בוגר בית הספר, אלי בוגר בית הספר, כמעט כל צוות ההנהלה, חוץ ממנהל חטיבת הביניים, כולם בוגרי בית הספר.

ומה שעוד חשוב להוסיף זה שראיתי, גם בבית הספר הקודם שביקרנו, את השילוב ואת המענה שנותן כאן מופת. דומני שרק אתמול או שלשום עשינו ישיבה בוועדת החינוך על הנושא של המחוננים ונושא המצוינות במערכת החינוך שמופת באמת מובילה פה תכניות מדהימות ואני חושב שגם על כך מגיעות לך ברכות, יש ראשי ערים שלא יודעים לנצל את העוצמה הזאת, גם של מופת וגם של תכניות אחרות וצר לי על כך, אבל לפי מה שאני רואה כאן, לקחתם את כל הדברים הטובים ודווקא אצלכם זה מצליח ויפה מאוד.

תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00