הכנסת השמונה עשרה

PAGE
10
ועדת הכלכלה

6.3.2011


הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 479

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, ל' באדר א' התשע"א (6 במרץ 2011), שעה 10:00

איחוד תשתיות האינטרנט

חברי הוועדה: כרמל שאמה – היו"ר

אסף כהן, סמנכ"ל אגף כלכלה, משרד התקשורת

נתי ביאלסטוק, עוזר בכיר למנכ"ל משרד התקשורת

מיכל פליישר, מנהלת רגולציה, חברת הוט

עו"ד דן ינקו, 013 ברק – נטוויז'ן

שרון פליישר בן-יהודה, סמנכ"ל רגולציה, חברת בזק

יוסי שנק, מנהל אגף מערכות מידע ותקשוב, חברת החשמל

שלמה וקס, מנכ"ל איוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

ולרי מיגירוב, סגן נשיא לשכת המסחר, באר שבע והנגב

מיטל בשרי, מנהלת חום טלקומוניקציה, המועצה הישראלית לצרכנות

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
איחוד תשתיות האינטרנט

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום איחוד תשתיות האינטרנט.


נושא הישיבה עוסק בכך שבעבר החליטה מדינת ישראל, משרד התקשורת, לחלק את שירות אספקת שירותי האינטרנט לאזרח לשני חלקים: החלק האחד מוגדר כחלק התשתיתי והשני הוא חלק שהוא בעצם ספק הגישה לאינטרנט, התוכן.


המטרה הראשית הייתה לעודד תחרות ולמנוע ריכוזיות בתחום אלא שלאורך זמן לגישתי זה יצר בלבול אצל הצרכן. כלומר, אם זה נועד לשרת את הצרכן, לדעתי התועלת הייתה שלילית, כפי שאני רואה אותה בעניין הזה. גם שמעתי כמה רשמים מהחברות שעוסקות בעניין. אין ספק שצריך לחשוב חשיבה מחודשת.


אנחנו קבענו את הישיבה הזאת ובמקרה יושבת ועדה שמינה משרד התקשורת שעוסקת בעניין וגם הגישה מסקנות ביניים או מסקנות סופיות.

שימוע. מסקנות ביניים לשימוע.

אנחנו כמובן לא רוצים בשלב זה להתערב בתהליך הרגיש הזה שאתם מנהלים, אבל קבענו דיון והיינו רוצים לשמוע היכן הדברים עומדים מבחינת כל הגורמים המעורבים כדי שאולי נגיד גם אמירה בעניין. אנחנו רוצים שהצרכן הישראלי, האזרח, אני חושב שזה דבר בסיסי, שיהיה לו במידת האפשר כתובת אחת. זה לא רק לעניין בירור המחירים אלא זה גם עניין של שירות. לי באופן אישי יצא הרבה פעמים, כשקרתה תקלה באינטרנט, והתחילו לטרטר אותי בין מרכזיה למרכזיה, על זה הם אחראים ועל זה הם אחראים וכולי. אנחנו יודעים שלפעמים לוקח גם זמן להשיג את אנשי השירות.


לכן אני חושב שזה מצריך חשיבה מחדש.


מי מטעם המשרד מעוניין להציג את הנושא?

אולי את המשרד כדאי לשמוע בסוף. אולי קודם כדאי לשמוע את הפונים כי המשרד ידווח לנו בסוף על הוועדה.

בסדר.

אני מ-013 נטוויז'ן. כידוע אנחנו ספקית אינטרנט, ספקית ISP, גישה, ואנחנו כמובן מברכים על כל יוזמה לשפר ולהיטיב את מצבו של הצרכן, ולהגביר את התחרות. השאלה שלנו היא לנוכח העובדה שספקי תשתית יש רק שניים כיום, ואלה הם בזק ו-הוט, והמשמעות של איחוד בשלב הזה, בו יש רק שתי שחקניות תשתית, היא גם שמי שיציע את שירותי הגישה והתשתית ביחד, יהיו רק שני שחקנים. כלומר, כרגע יש מגרש שבו יש הרבה שחקנים בתחום ה-ISP, שוק תחרותי עם מחירים בירידה, ומנגד שוק התשתית מוחזק על ידי שתי שחקניות ושם עדיין אין שחקן שלישי.


צריך באמת לחשוב חשיבה מעמיקה איך עושים את האיחוד הזה בין התשתית לגישה כדי להיטיב את מצבו של הצרכן ולא ליצור מצב שבמקום חמש או שש ספקיות, הוא מגיע שוב למצב שבו יש רק שניים או שלושה שחקנים.

כמה ספקי גישה יש היום בשוק?

גדולים, חמישה-שישה ספקיות ISP. יש כמובן יותר אבל זה בגישה. בתשתית יש רק שתיים, בזק ו-הוט. אנחנו בעד תחרות ובעד שכולם יתנו הכול, אבל במצב הנוכחי בו תשתיות מוחזקות רק על שתי שתי שחקניות, אנחנו רואים קושי.

כלומר, איחוד ייצור בעצם שני גופים שהם מאוחדים ויותיר עוד שלושה-ארבעה גופים שיישארו תלויים בחסדים של בעלי התשתיות.

במצב הרגולציה הנוכחי, נכון.

נקודה חשובה.

אנחנו נמצאים באיזשהו תהליך כרגע, וזה לא סוד, כשאנחנו מקווים שבסופו של דבר יהיה פתיחה של שוק סיטונאי בתחום התמסורת, דבר שמתחבר לדבריו של ידידי שבסופו של דבר אכן יביא למצב בו תהיה אפשרות לעשות את איחוד התשתיות. לדעתי היום, במצב הנוכחי, אכן ייווצר המצב שנאמר כאן על ידי עורך דין ינקו, שבסופו של דבר ייווצרו שני גופים בהם יבוצע האיחוד וכל יתר השוק לא יהיה תחרותי בתחום הזה.

מה לוח הזמנים שלכם?

ברגע שבעצם ממשלת ישראל והגורמים בממשלה יאשרו זאת, אנחנו יוצאים לדרך. אנחנו מקווים שלקראת סוף השנה כבר נבוא לדבר על התחלת פריסה.

זה לא מה שדנים בו היום בממשלה?

זה מה שדנים היום בממשלה. כן.

הכול משתלב.

כמו שאמרת, אנחנו באמת עומדים בפני שינוי אבל השאלה מתי הוא יתקיים ואני אספר קצת את הרקע לדברים.


כשהתחילו שירותי האינטרנט, היחידה שסיפקה את השירות הייתה בזק באמצע שנות ה-90. אז, אם לא היו עושים את ההפרדה הזאת, הייתה לנו בעצם ספקית אחת והיא בזק שמספקת את השירות. אז הוחלט לעשות את ההפרדה בין רובד התשתית לרובד הגישה, מה שנקרא ISP, כשבזק נותנת את השירות מהבית עד למרכזיה של בזק וספק שירותי הגלישה בעצם לוקח את התנועה משם, מתחבר לאינטרנט העולמי, לאינטרנט בתוך הארץ וכדומה. זה אפשר באמת שיהיו מספר מתחרים ולא רק בזק.


אחר כך, ב-2001, הצטרפה הוט ובמקום ספק אחד, יש לנו שני ספקים. היום הם מחלקים את השוק ביניהם כאשר בזק עם קצת פחות משישים אחוזים ו-הוט מעט יותר מארבעים אחוזים. זאת החלוקה ביניהם. יש רובד שלם של שחקנים שמספק את השירות על גבי התשתיות האלה.


לפני מספר לא רב של שנים, נדמה לי שנתיים-שלוש, אירעו מיזוגים בשוק הזה ומספר שחקניות האינטרנט הצטמצם. חברת 013 התמזגה עם נטוויז'ן, שהיא הייתה ה-ISP החלוץ בזמנו, ו-012 התמזגה עם אינטרנט זהב. בעצם גם מספר השחקניות בגישה לאינטרנט קטן.


נכון שזה יוצר קושי למנוי, אבל הדרך לפתור את זה היא לאפשר גם לאותם ספקיות אינטרנט לספק שירות מלא למנוי. הדרך לעשות את זה היא באמצעות אותו שוק סיטונאי שמדובר עליו כל הזמן, שזאת הרגולציה הנוהגת באירופה כבר מזה מספר רב של שנים.

מה זה סיטונאית? תבהיר לנו.

אני אסביר. זאת רגולציה שנוהגת באירופה מספר רב של שנים והיא אומרת דבר מאוד פשוט. היא אומרת שאם יש לנו מעט ספקיות תשתית – במקרה שלנו שתיים – נאפשר לספקיות נוספות לרכוש מהן או לחכור מהן את שירותי התשתית האלה ולהציע ללקוח חבילה שלמה.

הופכים למפעילים וירטואליים.

כן. מפעיל וירטואלי הוא סוג של סיטונאות בתחום הסלולר וכאן אנחנו מדברים בעצם על סיטונאות בתחום הנייח. הכיוון הזה הומלץ על ידי ועדה בראשות פרופסור גרונאו בשנת 2008 וועדה בראשותו של עמיר חייק כיום באה ליישם את אותו רעיון של שוק סיטונאי. ברור שכאשר יש שוק סיטונאי, אלה באמת אותן ספקיות גישה שיוכלו לקבל שליטה על התשתית ברמה שהן עצמן יוכלו לתת שירות מ-א' ועד ת' ללקוח, ואז אפשר יהיה לבטל את אותה הפרדה שקיימת. אלה אותן מסקנות ביניים שהתפרסמו השבוע והן מדברות על כך שאותה הפרדה מבנית תתבטל כאשר יוקם ויחל לפעול אותו שוק סיטונאי. אנחנו מקווים שזה יהיה מהר ואז יהיה לנו גם יותר תחרות וגם יותר נוח ללקוח.


כמו שאמר אדוני היושב ראש, זה כרגע בתהליך של שימוע. הוועדה תקבל תגובות של החברות, תמליץ מה שתמליץ והעסק ייכנס לשלבי יישום, אבל בהחלט הרעיון שאמרת בהתחלה, לבטל את זה לטובתו של הצרכן, זה בהחלט הכיוון.

יש מי שמתנגד למהלך? מישהו בין כל הגורמים?

עוד לא קיבלנו את התשובות לשימוע. אני מניח שהדיון יהיה בנושא העיתוי, מתי לבטל את האחד, מתי להתחיל את השני. אני מניח ששם יהיה הדיון אבל כל אחד יכול להגיב על פי האינטרסים ועל פי מה שנראה לו ואנחנו עוד לא יודעים.

מה לוחות הזמנים לסיום התהליך?

אני חושב שניתנו משהו כמו שלושה שבועות לתגובה של החברות ואחר כך יתקיימו דיונים. צריך לזכור שהקמתו של שוק סיטונאי, זה עסק לא פשוט.

זה מצריך חקיקה ראשית?

אני לא חושב שזה מצריך חקיקה ראשית, אבל זה מצריך קביעת תעריפים, כללים וכולי. ועדת חייק נעזרת בחברת ייעוץ בינלאומית בשם פרונטיר אקונומיקס שבאמת תבדוק את הכלכלה מאחורי העניין ותעשה את החשבון, איזה סוגי שירותים סיטונאיים צריך יהיה להציע, מה הם המחירים הראויים וכדומה.

אתם מוסמכים היום לקבוע תעריפים ל-הוט ולא רק לבזק?

אני חושב שכן. המינוי של ועדת חייק מדבר על הוט ועל בזק. יכול להיות שיש הבדלים טכניים ביניהם, טכנולוגיים ביניהם, שיגידו על אחת בשיטה כזאת ועל האחרת בשיטה אחרת. אני עוד לא נכנס לזה כי זה עוד מוקדם, אבל מדובר על שני ספקי התשתית האוניברסאלית שהם בזק ו-הוט.

התפיסה שלנו היא מעט שונה כי באמת כפי שעולה מהדברים של אסף הוועדה הציבורית, ועדת חייק, יושבת על המדוכה ולדידנו היא עוד בשלבים מוקדמים ויש הרבה מה לבחון גם ברמה של טכנולוגיה וגם בעולם של מחירים. אנחנו סברנו במשך השנים – זה כדי להביא גישה אחרת לשולחן – שההפרדה המלאכותית בין ספק ל-ISP לבין תשתית ל-ISP לא צריכה לחכות לעולם של שוק סיטונאי ומספיק להסתכל בעניין הזה על חברות הסלולר, שם ניתן אינטרנט. אנחנו רוכשים פס רחב למכשיר שלנו ואנחנו רוכשים סטיק והוא מאפשר לנו לצרוך אינטרנט בכל מקום ואין הפרדה בין ספק לתשתית ואף אחד לא חשב על זה. לפעמים בשיחות חולין שאני מדברת עם אנשים ושואלת אם הם לא חשבו על כך שכאן זה הוט ונטוויז'ן, ומה קורה בסלולר? פלאפון, סלקום, פרטנר ומי? וזה פשוט נפתר מאחורי הקלעים ומבחינת הלקוח יש ספק אחד. מאוחר יותר אמרו שאנחנו רוצים לשכלל את התחרות בשוק הסלולר ובאו עם הרעיונות של מפעיל חדש, OMVNO, וזה בא בנפרד ובלי לפגוע בצרכן ולשים אותו שבוי לאורך כל הדרך. השבוי הזה - הדיון הזה לא קורה כאן בכדי - הוא בכמה וכמה רמות. הוא גם ברמת השירות, הוא גם ברמת המחיר. רק לאחרונה הוט קיבלה, לאחר שנתיים וחצי של מאבקים, רישיון ISP במגבלות כל כך קשות של הפרדה מבנית והטלת כפל עלויות, שיש שאלה בכלל האם תוכל להיות כאן בשורה לצרכן ברמת המחיר.


אני מניחה שחברות ה-ISP עמלו רבות כדי שאי אפשר יהיה לתת כאן שירות מסובסד ותחרותי ואני אדגיש אגב שלא רק שאנחנו צריכים לתת את השירות באמצעות שתי חברות אלא נקבע במפורש שהמחיר של שני השירותים ביחד חלילה לא יהיה נמוך מהמחיר שלהן בנפרד. כלומר, אפילו לא ניתן להציע את השירות במשותף במחירים אטרקטיביים.


אני סבורה שההתניה של זה בשוק סיטונאי היא מיותרת, היא לא הייתה צריכה להיות, היא נועדה לשמור על נטוויז'ן ו-012, שתי קבוצות קטנות, אחת מחוברת לחברת פרטנר והשנייה לקבוצת אי.די.בי. והצרכן משלם את המחיר.

בכמה אחוזים הצרכן משלם את המחיר להערכתך?

קשה לי להעריך אבל אני מניחה שזה עשרות אחוזים.

אפשר יהיה להבין מה עוצמת החיסכון שיקבל הצרכן ברגע שבאמת הוט תציע את שירותי התשתית שלה גם למתחרות שלה. אז, מעבר לאותו חיסכון שמיכל מדברת עליו, מזה שאפשר יהיה לעשות את זה ביחד, יהיה גם את החיסכון שנובע מתחרות ולא רק בין שתיים, בין הוט לבין בזק שזאת שיטת התחרות שמיכל מציעה, אלא תחרות בין ספקים רבים. כמובן שהיתרון יהיה הרבה יותר גדול.

אגב, אפשר לשמור על הספקיות גם בעולם של שירות משותף. אפשר בהוראות מתאימות לשמור גם עליהן.

מישהו במשרד התקשורת עשה פעם השוואה בינלאומית בעלויות של חיבור של צרכן בודד למהירות גלישה מסוימת לבין מה שהוא משלם בארץ?

כן, עשינו השוואה ואני מנסה לזכור. אם אני זוכר נכון, במהירויות הנמוכות יחסית, מצבנו סביר לעומת העולם. במהירויות הגבוהות, מצבנו רע.

כי מהירויות נמוכות אולי בעולם כבר מוצר שלא משוכלל.

למרות שבארץ מציעים מהירויות גבוהות, אפשר לקבל מהירויות גבוהות, עדיין המחירים הם מחירים פרוהיביטיביים, בעברית יקרים.

מפחידים.

בזק, קולכם לא נשמע.

כמובן שאנחנו סבורים שצריך במהרה וכמה שיותר מהר, כך ייטב, לבטל את ההפרדה הזאת שבסופו של דבר פוגעת בצרכן הישראלי. לא מזמן פורסם דוח של המועצה הישראלית לצרכנות ואני אצטט ממנו משפט: אינטרנט הוא אחד התחומים הבעייתיים בסעיף הוצאות התקשורת. פיצול השירות בין ספק התשתית והשירות גורם לסרבול, בלבול ואף לייקור מחיר בשל כפל הוצאות.


את זה אמרה המועצה לצרכנות ולא אנחנו.


אני אחזור מעט רק להתייחס לדברים שנאמרו כאן לגבי ההיסטוריה. אני חושבת שאם אני לא טועה, אסף, ההיסטוריה הייתה מעט שונה. הפיצול הזה לדעתי לא נובע מאיזו מחשבה עמוקה שמישהו עשה איזושהי עבודה והגיע למסקנה.

כיוון שאני לא הייתי שם, אני מניח שזה כן נעשה בעקבות מחשבה עמוקה.

אני הייתי יותר קרובה לתקופה הזאת שם ומה שקרה זה שהחטא התחיל בזה שבכלל הקימו בארץ את הדבר הזה שלא קיים בשום מקום בעולם, של חברות לתקשורת בינלאומית. בכל מקום בעולם, מי שנותן את השיחות לחוץ לארץ זה גם המפעיל שנותן את השיחות הפנים ארציות ואין דבר כזה מפעיל שיחות לחוץ לארץ. אחרי שהקימו את המפעילות שצריכות לתת את השיחות לחוץ לארץ ומזה יצרו רובד נפרד, היו צריכים לעבות את עיסוקן ובאיזשהו יום החליטו גם לתת להן להיות ספקיות אינטרנט וזה לא מזה שאיזה מישהו אי פעם עשה כאן עבודה וחשיבה עמוקה, לפחות למיטב ידיעתי והבנתי.

בשביל ההיסטוריה, חברת נטוויז'ן לא הייתה. נטוויז'ן הייתה SP הראשון והיא לא הייתה חברת טלפון בינלאומית. נכון שכאשר בזק רצתה להיכנס לתחום, אמרו לה באמצעות בזק בינלאומי.

שרון, אני אתקן לך את ההיסטוריה עוד מעט.

בכל מקרה, אין ספק שהיום הצרכן הישראלי בסופו של דבר גם משלם מחיר יותר יקר בגלל הפיצול הזה וגם, ובעיקר, מקבל שירות הרבה פחות טוב, כמו שאמר יושב ראש הוועדה שהוא בעצמו חווה את זה. מטרטרים את הלקוח בין הספק לספק התשתית. אין שום ספק שאנחנו מסוגלים לתת את השירות הזה מקצה לקצה ללקוח ונשמח גם לעשות את זה.


אני גם סבורה שלא צריך להמתין לשוק הסיטונאי ובטח שלא צריך להמתין למה שרמז כאן ידידי אסף כהן לגבי העיתוי, שאפילו יעשו איזושהי הבחנה וייתנו קודם לספקיות לתת את השירות המלא ורק אחר כך לספקי התשתית לתת שירות מלא.

חשבתי שהוא התכוון הפוך.

לא רמזתי לכלום אבל זה רעיון לא רע.

אין ספק שהעיתוי, קודם כל בהמלצות ועדת חייק זה כבר כתוב כך, בטיוטת ההמלצות הנשקלות. כתוב שם שיהיה איזשהו הפרש זמנים, שקודם יוכלו לעשות הסכם עם ספק האינטרנט ורק אחרי חצי שנה אנחנו נוכל להיכנס לזה. אני חושבת שהדבר הכי חשוב אם רוצים באמת שזה יעבוד, זה שאם מחכים לשוק הסיטונאי, לפחות שזה ייעשה בד בבד, באותו יום. לצערי הרב אנחנו גם למודי תלאות מכל מיני הסדרים כאלה שנקבעו, שמשרד התקשורת היה צריך מאוחר יותר לקבוע את הרגולציה ולא כשוועדה סיימה את עבודתה, באותו יום הדברים נכנסו בד בבד ביחד, כמו לדוגמה ההיתר שניתן לחברת בזק לעשות חבילות משותפות עם חברות הבנות, שהיה צריך להתרחש ביום שהחברה יורדת מתחת ל-85 אחוזים נתח שוק, ומי שמודד את נתח השוק זה משרד התקשורת, אבל את התיקון לגבי לקוחות פרטיים הוא עשה שנתיים אחרי שירדנו מתחת ל-85 אחוזים ואת התיקון לגבי לקוחות עסקיים, עדיין לא בוצע עד היום וגם שם אנחנו נמצאים עוד מעט שנתיים מתחת לנקודת הירידה, מתחת ל-85 האחוזים.


לכן מאוד מאוד חשוב לא לתלות את הדברים באיזושהי רגולציה של משרד התקשורת אלא לקבוע מועד, ביום שזה קורה, זה קורה, בלי שום התניות ובלי תיקוני חוק ותיקוני רישיון שרק חלים לגבי אחד הצדדים ואז הם מתעכבים שנים ובסופו של דבר מי שסובל מזה, זה רק הצרכן.

איך בזק רואה את ספקי הגישה שאין להם תשתית?

כבר היום, הרבה לפני שבזק קיבלה היתר למכור שירות מלא לצרכן, ספקיות האינטרנט כבר מזה כמה שנים מוכרות ללקוחות חבילה שכוללת גם את התשתית של בזק וגם את השירותים שלהן כחבילה. הן עושות את זה לדעתי כבר לפחות שנתיים, אם לא שלוש שנים, כשבזק רק לאחרונה בכלל קיבלה היתר לעשות את הדבר הזה. זאת אומרת, זה משהו שהוא עובד. הספקיות מוכרות שירות ללקוח. אמנם את השירות הטכני הוא צריך לקבל משתי החברות, אבל זה קיים.

הם עושים את כל הפעולה מול הלקוח מהתחלה ועד הסוף, וגם את השירות.

נכון. לא, שירות הן לא נותנות ללקוח אלא את השירות אנחנו נותנים. הפעולה כבר נעשית היום באופן מלא מול הלקוח. הוא לוקח מהן חבילה, הוא מקבל מהן חשבונית והוא יודע בדיוק כמה הוא משלם על חבילה שלמה. ביום שהוא רוכש את השירות, הוא יודע כמה תעלה לו כל החבילה.

הערה לדבריה של שרון. אכן אנחנו מוכרים חבילות בנדל שכוללות גם את התשתית, אבל יש בעיה קטנה. המחיר שאנחנו מקבלים עבור התשתית שאנחנו רוכשים מבזק הוא לעתים גבוה יותר מהמחירים שבזק מוכרת ללקוח הקצה. כלומר, אנחנו, כמחיר סיטונאי, משלמים לבזק מחיר גבוה יותר עבור התשתית מהמחירים שהיא מציעה במבצעים דומים ללקוחות קצה, מה שהופך את החבילות שלנו לפחות אטרקטיביות ואכן זה ברור.


נקודה נוספת שצריך להעלות היא שכבר ב-2008, ועדת גרונאו, שסמנכ"ל משרד התקשורת הזכיר, התייחסה לנושא הזה של שוק סיטונאי. שר התקשורת הקודם אריאל אטיאס אימץ את מסקנות הוועדה, המליץ שתוך 15 חודשים מאימוץ המסקנות יהיה שוק סיטונאי בישראל, מה שאומר שגם הספקיות יוכלו לעשות שימוש בתשתיות של בעלי התשתית. השוק הסיטונאי לא יושם. אנחנו עדיין נמצאים במצב של דואפול, של שתי שחקניות בלבד בשוק התשתית ולכן ברור שאכן בעד תחרות אבל בלבד ובתנאי שגם הספקיות יקבלו את האפשרות לעשות שימוש בתשתיות של בעלות התשתית.

התייחסות למה שנאמר כאן. בזק מוכרת באותו מחיר שהיא מוכרת, היא מחויבת על ידי הרגולטור שאת המחיר שהיא מוכרת ללקוחות שלה, היא חייבת לתת את אותו מחיר לספקיות האינטרנט והיא עומדת אחד לאחד בדרישה הזאת.

אנחנו חלוקים בעניין הזה.

המועצה לצרכנות, יש לכם מה לומר בנושא?

כן. אני רוצה לומר שמגיעות תלונות רבות של צרכנים בנושא של האינטרנט. אנחנו שמחים שוועדת חייק כן נגעה כמעט בכל הנקודות שעולות מהתלונות האלה. יש חשיבות מאוד לקדם את כל הרפורמה הזאת היות שצרכנים נמצאים באי ודאות. עצם ההפרדה בין ספק של תשתית לספק תוכן יוצרת בעיות רבות אצל הצרכנים. מהתלונות עולה שצרכנים, כאשר יש להם תקלה או בעיות, הם לא יודעים לאן לפנות, או לספק התוכן או לספק התשתית, ואתם יודעים ששירות הטלפונים הוא לא כל כך מהיר ויעיל ולוקח זמן עד שצרכן מגיע לאן שהוא צריך להגיע על מנת לפתור את הבעיה שלו.


החשיבות לאחד בין הספקיות או לתת אפשרות לספקיות תוכן לרכוש מספקיות התשתית את האפשרות לרכב על גבן במחירים שיהוו תחרות אמיתית לשוק, היא מאוד חשובה כי היום המחירים, עצם ההפרדה מייקרת את המחיר לצרכן בפועל.


מהתלונות שמגיעות למועצה לצרכנות עולה עוד שצרכנים, כשהם רוצים להתנתק מחברת התשתית או מחברת הספק, הם נאלצים פשוט לעבור איזשהו מסלול, מה שלא קורה כאשר הם צריכים לשלם לצורך אותה התקשרות. הצרכן בדרך כלל משלם לספק אחד. נניח לצורך המקרה הזה, לספק התשתית. אחרי שנה, כאשר הוא רוצה להתנתק, הוא מודיע לאותו אחד שהוא משלם לו את התשלום על כך שהוא רוצה להתנתק. בפועל תלונות רבות מגיעות על כך שהספק של התשתית ממשיך לחייב אותם כי ספק התוכן אינו מחויב להודיע לספק התשתית שהצרכן התנתק ממנו. זה אחד הדברים שגם בו צריך לטפל אל מול החברות האלה ולחייב אותן. צרכן שמודיע לחברה אחת, החברה תודיע גם לספק השני כי צרכן אינו מקבל שירות ומשלם עליו לאורך תקופה ארוכה בגלל הכשל הזה שנמצא בחברות האלה.


יש עוד נושא שהוא מאוד חשוב לעניין הזה וזאת המהירות. חברות התוכן ממהרות לסגור עם הצרכנים חבילות התקשרות מבלי לוודא שאפשר לספק להם, שספק התשתית יכול לספק להם את המהירות שמבטיחים לצרכן. הצרכן בעצם נמצא הרבה פעמים עם איזשהו חוזה שהוא כבול לחברה מבלי שהוא יכול להתנתק. לא כל הצרכנים מודעים לאפשרויות שבכלל הם יכולים להתנתק מהחברה בגלל זה שהיא הבטיחה להם משהו שהם לא יכולים לקבל אותו. אז חברת התוכן בדרך כלל מגיעה אתו לאיזשהו הסכם והוא נשאר באיזושהי חבילת התקשרות עם חברת התוכן שהבטיחה לו כל מיני דברים שבפועל היא לא יכולה ליישם אותם.


עוד עולה מהתלונות שצרכנים נרתעים מלהתנתק מהחברות האלה בגלל חוסר הוודאות ועצם העובדה שנציגי השירות לא נותנים להם את כל המידע המלא בעת ההתנתקות. אנחנו מאוד ממליצים ליישם את המלצות ועדת חייק כמה שיותר מהר, לאפשר לחברות התקשורת שרוצות לרכב על התשתית של חברת החשמל ולאפשר לכל השחקנים האלה שרוצים לרכוש מחברות התשתית ולרכב על גבן את האפשרות לרכוש כמו עם MVNO במחיר מוזל יותר על מנת שבאמת תהיה תחרות אמיתית בשוק ושהצרכן פשוט ירוויח ממנה.

תודה רבה. מי עוד לא דיבר ומעוניין לדבר? אין.


אם כך, אנחנו נסכם את הדיון ונסכם אותו בצורה הבאה.


ועדת הכלכלה מברכת על התהליך שמוביל משרד התקשורת לבחינת איחוד הספקים, ספקי התשתיות וספקי הגלישה. אין ספק שהמצב שנולד בכוונות טובות להוריד ריכוזיות ולהגביר תחרות בשוק האינטרנט לצרכן הישראלי, הוליד דבר שלא צפינו אותו והוא בעיקר סיפק פחות שירות ללקוח, פחות איכות, פחות מהירות, יותר מחיר, יותר טרטור, יותר אי ודאות והגיע הזמן שנשים לזה סוף. כמובן שהפתרון צריך להיות כזה שגם ספקי הגישה נעדרי תשתיות יוכלו לקבל תשתיות במחירים ריאליים שיאפשרו להם להיות באמת מתחרים אמיתיים בשוק הזה ולא כאלה שרודפים אחרי הזנב של הגדולות. אנחנו מבקשים שהדבר ייעשה במהרה וללא עיכובים מיותרים.


תודה לכולם על ההשתתפות בדיון.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30