הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
21
ועדת החינוך, התרבות והספורט

08.03.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 386
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ב' באדר תשע"א (08.03.2011), בשעה 09:30

טוהר הבחינות במערכת החינוך ומסקנות ועדת מנכ"ל בנושא הדלפת מבחני בגרות.

חברי הוועדה: אלכס מילר – היו"ר

חה"כ מוחמד ברכה

חה"כ מסעוד גנאים

חה"כ ג'מאל זחאלקה

ד"ר שמשון שושני – מנכ"ל משרד החינוך

דודו הלוי – מנכל אגף הבחינות, משרד החינוך

עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף – מנהלת תחום חקיקה וכנסת, המועצה לשלום הילד

אתי אלוני – ראש מינהל החינוך – מרכז השלטון המקומי

כמאל טרבי – מנהל בית ספר, עיריית סח'נין

נורית ולנסי – יו"ר מחלקת פרופסיונאלית, ארגון המורים

אתי בנימין – יו"ר הנהגת הורים ארצית

כמאל טרביה – מנהל בית הספר "אלחכמה" בסח'נין

חוסיין ח'לאילה – יו"ר ועד הורים סח'נין, ארגוני הורים

יוסי ג'יבלי – סגן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

עמית מאיר – מועצת התלמידים הארצית

ליעד אוסמו – מועצת התלמידים הארצית

יהודה סקר – יו"ר ועדת הורים ארצית

תמר רוט – מורה לאזרחות, מדריכה מחוזית בהיסטוריה

יזהר אסמן – מחנך יב', ישיבה תיכונית

חאלד דראושה – חבר הנהלת ארגון המורים

יהודית גידלי

מיטל בר שלום

טוהר הבחינות במערכת החינוך ומסקנות ועדת מנכ"ל בנושא הדלפת מבחני בגרות

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. נדבר על הנושא של טוהר הבחינות ועל אותם התלמידים המצליחים בצורה כזו או אחרת להרוויח את הציון הנחשק שלא ביושר. לעומתם התלמידים האחרים עומדים בלחץ מטורף לפני הבחינות בגרות, משקיעים את זמנם, וחלקם הגדול משקיע גם מכספו, כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר מכמה סיבות.

הסיבה הראשונה הוא הנושא של השתלבות לאחר מכן במוסדות להשכלה גבוהה וקביעת מקצוע לחיים. לא יעלה על הדעת, שישנם כאלה שעושים את זה בדרך הקלה, עושים את זה בדרך שהיא דרך לא חוקית, ובסופו של דבר תופסים את המקומות של אלה שהשקיעו, אלה שזו ההזדמנות היחידה שלהם להשתלב במערכת להשכלה גבוהה. מקומם נתפס על ידי כל אותם אלה, שהרוויחו את זה בדרך לא ישרה.

בשנה האחרונה היו כמה מקרים אליהם היתה התייחסות. חלקם עדיין נמצאים בחקירה, ועל חלקם יש כבר ממצאים. היתה ועדת מנכ"ל בעניין – ונמצא איתנו המנכ"ל שושני, שיבוא וייתן לנו סקירה על הממצאים של אותה ועדה, ועל הצעדים שמשרד החינוך הולך לנקוט בשביל למגר את התופעות מסוג זה.

בוועדה היתה גם התייחסות לבעיות שהיינו עדים להן בבחינות המיצב, כמו ניסיון לבוא לתת סיוע בעת המבחן עצמו. משרד החינוך בונה תוכניות בשביל לשפר את התוצאות. ברגע שאותן התוצאות הן לא אמיתיות, ההשקעה היא השקעה בכיוונים הלא נכונים. לכן, אין ספק שצריך להיות מנגנון מסודר שייתן למערכת החינוך את התמונה האמיתית ביותר מבחינת הידע של התלמידים בישראל. בנוסף, ההשקעה שעושה המערכת כולה בשביל שהתלמידים ייבחנו על כל אותו ידע שהם למדו במשך תקופת הלימודים שלהם, תהיה אמיתית ולא תהיה בלתי יעילה ובלתי משמעותית.

כך גם המערכת להשכלה גבוהה. כאשר היא עושה מערכת סינון ומערכת קבלה, היא מסתמכת על כך שכל אותם תלמידים שנכנסים למערכת שלה עברו את כל ההליכים שהמערכת קבעה, ונכנסים עם הידע הדרוש לכך בשביל להשתלב במערכות. לחלק מן המערכות האלה יש השלכה על החיים שלנו, אם זה במסגרת של רפואה ואם זה במסגרת של הנדסה. אין ספק, שכל אותם אנשים שמסיימים את התואר צריכים להיות אנשים מקצועיים ביותר, עם ההשכלה הטובה ביותר שמדינה יכולה לתת. כל מי שעובר על החוק ומנסה להרוויח את זה בצורה לא חוקית עלול לפגוע בחיים שלנו, עלול לפגוע בצמיחה הכלכלית של המדינה. כעת אני מעביר את רשות הדיבור למנכ"ל.

אדוני היו"ר, חברי הכנסת, אורחים, החינוך לערכים הוא אחד היעדים המרכזיים ששר החינוך הציב למערכת החינוך. חינוך לערכים נוגע בהרבה מאוד היבטים, אבל ערך עליון, לפי השקפתנו, הוא עניין של המושג יושר ואמון. אלו שני מושגי יסוד שמערכת החינוך איננה מוכנה לוותר עליהם. אנחנו הצבנו את הנושאים של טוהר הבחינות, האימון שהמערכת נותנת בתלמידיה, האימון שהמערכת נותנת במוריה ובמנהליה, כערך עליון. אנחנו מאמינים, שכנגד יוצאי הדופן, שמועלים באימון המערכת: אם זה תלמידים, אם זה מורים, אם זה מנהלים, יש לנקוט ביד קשה ללא פשרות. כדי להראות מה קרה לנושא הערכי, שהוא גם נושא חברתי במדינת ישראל, אני רוצה לומר לאדוני היו"ר שכאשר אני נבחנתי בשנות ה-50 בבחינות הבגרות במדינת ישראל מי שהשגיח על הבחינה היה המורה שלימד את אותו מקצוע בכיתה. לאחר מכן, כיוון שמערכת הערכים התחילה להשתבש, אמרו שלא ייכנס המורה שמלמד בכיתה אלא אותו מורה מאותו בית ספר, שמלמד מקצוע אחר.

אז חסכתם הרבה כסף על המשגיחים.

לאחר מכן, ההתדרדרות הערכית ממשיכה כך שנאמר, שלא ישגיח מורה מבית הספר עצמו אלא יבואו מורים מבתי ספר אחרים, ויהיו חילופי מורים בין בתי ספר בהשגחה על בחינות חיצוניות. לאחר מכן התדרדרה המערכת עוד יותר מבחינה ערכית, כך שאמרו שלא ישגיחו מורים אלא אנשים חיצוניים, בעיקר מורים גמלאים שאין להם אינטרס מסוים. מכאן התדרדרה כל המערכת עד להשגחה חיצונית טוטאלית. אם הייתי יכול להחזיר את כל הנושא הערכי למקור ולאמון שחייבים לתת במורים, במנהלים, בתלמידים – כי היו שנים גם של בחינות אימון פנימיות. המורים היו יוצאים מהכיתות, והתלמידים היו נבחנים וחותמים שהמבחן נערך בלי נוכחות מורה ושיש למערכת אימון בהם – הייתי חוזר לכך. אין סוף ואין תרופה למכה שהחברה חולה בה: רמאות, גניבות, שאלה כנראה נחלתנו, וכל מה שלא נעשה תמיד יימצאו בתוכנו יוצאי הדופן: רמאים, שקרנים וגנבים. זה מה שקורה גם בתוך מערכת המבחנים במדינת ישראל בכל הרמות: גם בין התלמידים, גם בין המורים, ואני לא יודע אם בין המנהלים ובחברה כולה. את זה אנחנו חייבים לעקור, ולהילחם בתופעה כנושא ערכי שעליו מבוסס הכל: יושר ואמון.

הבחינה פחות חשובה כאן. מבחינתי, לבחינה יש פחות חשיבות. מערכת החינוך היא מאוד ליבראלית היום. היא נותנת הקלות שונות לתלמידים שונים. היא גם לא סלקטיבית. יש היום 120,000 נבחנים בשכבת גיל, למעלה מ-1,300,000 מחברות שנבחנות. המערכת מאוד ליבראלית: נותנת אפשרות להקלות, נותנת אפשרות למקצועות שונים. יחד עם זאת, היא איננה יכולה להשלים עם תופעות של רמאות ושל שקר. זה נושא ערכי בסיסי, שבלעדיו אין יחסי אמון בין המורה לתלמיד, בין תלמידים ובין עצמם, בין מורים ומורים, בין מורים ומנהלים, ובין המטה ובין השדה.

מה שקרה בשנה שעברה - ועל זה הנהלת משרד החינוך בהנהגתו של שר החינוך והמנכ"ל של היום לא תשלים עם העניין זה, והיא תילחם בזה עד חורמה. היא תנסה לסתום, במידת האפשר. קראתי ביום חמישי באחד העיתונים, שאפילו בבחינות לאוניברסיטה ביפן, עם כל התחכום ועם כל מערכת אינטרנט אלחוטי, היתה תופעת העתקה של סטודנטים שנבחנו. ישבו וקיבלו את התוצאות, שידרו את הבחינה החוצה, קיבלו את התוצאות פנימה.

מה שקרה לנו בקיץ שנה שעברה עם הדלפת המבחן במתמטיקה, היה מקרה יוצא דופן. בפעם הראשונה בצוות המכינים של שאלות המבחן – שזהו צוות בו כל אחד מציע שאלות, וכל אחד חותם על כתב סודיות – היתה הדלפה לא מכוונת או כן מכוונת. בכל אופן, מי שהדליפה היתה מורה מעולה מאחד מבתי הספר המעולים. היא הדליפה את השאלות, שהובאו לחוות דעתה או שאלות שהיא עצמה הציעה. זה מקרה ראשון שידוע לנו – תמיד יכולים להיות מקרים שאתה לא יודע עליהם – שהדלפה יצאה מעורכי המבחנים. זה נודע לנו יומיים לפני המבחן. עמדה אז שאלה ערכית מאוד חשובה בפני השר: לבטל את המבחן בכלל. מי שטרח בערב שבת, התכונן ועשה את עבודתו נאמנה, לא ייבחן. יומיים לפני המבחן יגידו לו, שבעוד חודשיים יהיה מועד אחר.

אפשרות שנייה, להתעלם מהשמועות, ולהגיד: ל- 5% מהתלמידים היה השאלון, אבל 95% לא יודעים בכלל על מה מדובר. אנחנו גם מניחים, שאנשים הם ישרים והגונים.

האפשרות השלישית, היא להתמודד עם העניין ותוך יומיים להכין אלטרנטיבה, אלטרנטיבה לוגיסטית מאוד מסובכת. אנחנו החלטנו לבחור באלטרנטיבה השלישית הקשה מכולן, שמערכת החינוך לא התנסתה בה מעולם – בתוך 48 שעות להכין בחינה אלטרנטיבית.

למזלנו, מחצית הבחינה למועד ב' כבר היתה קיימת. שאלות אחרות היו כבר בדיון, צוותים ישבו במשך הלילה, סיימו את עריכת המבחן, והעניין הלוגיסטי היה מורכב ומסובך. לאף אחד לא היה ניסיון. לאגף הבחינות, בראשותו של דודו הלוי שיושב כאן משמאל, יש מערכת תקשורת אינטרנטית עם בתי הספר, אבל היא לא התנסתה מעולם עם עומסים. יש למשרד גם מערכת גיובי של שרת חיצוני, שעדיין לא הופעל מעולם. אחרי ניסוי שעשינו יום לפני המבחן אמרנו: אם המערכת תקרוס, השרת החיצוני ייתן לנו תשובה. גם הלכנו על אלטרנטיבה שלישית של גיבוי אנושי: אם שני הדברים האלה לא יעבדו, באמצעות מנהלי המחוזות נעביר את המבחנים בפקסים ואי מיילים. על עיקרון אחד עמדנו: אנחנו מבצעים את המבחן. כל מה שבדרך כלל לא צפינו, קרה: המערכת האינטרנטית של התקשורת קרסה. הגיבוי התחיל לעבוד אחרי רבע שעה במקום אחרי 20 שניות, והמערכת האנושית פעלה. בני האדם עשו את העבודה הכי טובה. הבעיה היתה, שמערכת אנושית היא לא מאובטחת, וכאשר אתה מעביר בפקס או באי מייל את שאלות הבחינה יש בעיות.

אני מוכרח לציין לטובה את מנהלי בית הספר ואת עובדי מערכת החינוך, שראו בעניין הזה עניין ערכי. המשימה: לא מוותרים. אנחנו עומדים על העניין הזה כאנשי חינוך. הבחינה נקבעה, היא תתקיים במועדה, ונראה לכל המדליפים וכל השקרנים שהם לא יכניעו את מערכת החינוך במלחמתה להיות ערכית ולשמור על טוהר המבחנים.

הבחינה הזו חייבה גיוס כוח אדם רב בתוך בתי הספר, שמירה על סודיות בתוך בתי הספר, מערכת של שכפולים והדפסות בכמויות שבבתי הספר לא ידעו ולא צפו. הבחינות עצמן נערכו. היו 3 בחינות במתמטיקה שנערכו באותו היום. הבחינה הראשונה, בחלק מן המוסדות, התחילה באיחור. כתוצאה מהאיחור הזה נגרם מפח נפש גדול לתלמידים שהתכוננו, שהיו בהתרגשות גדולה. כתוצאה מהאיחור הזה, לאחר התייעצות עם השר, החלטתי לדחות את הבחינות בשעה. התלמידים שנבחנו בשאלון האחרון נבחנו בשעה מאוחרת מאוד. אבל בסך הכל, מתוך הפידבקים, המשוב החוזר, שקיבלנו ממנהלי בתי הספר, מורים ותלמידים, כולם היו בתחושת גאווה גדולה שהמערכת, למרות כל התקלות שהיו באותו היום, נרתמה כולה למשימה החשובה: לא ישברו את המערכת במאבקה לטוהר המבחנים. חד חלק וברור.

ועדה פנימית, שהורכבה בעקבות ההדלפה, שאני עמדתי בראשותה, קבעה שהנושא המרכזי הוא קודם כל להתלבש על מקור ההדלפה. היו הדלפות קודמות. בשנה מסוימת היתה הדלפה מתוך המדפיס הממשלתי המאובטח. בתו של אחד העובדים במדפיס הממשלתי ניגשה לבחינת בגרות. כלומר, אנחנו עברנו מחדש על כל הצינורות, על כל ההליך של הבחינות היום, גם על בדיקת אלטרנטיבות, במטרה לנסות לסגור את כל הפרצות הידועות. הפרצה הראשונה, שנתגלתה פעם ראשונה אחרי 60 שנה, היתה אצל כותבי המבחנים. כאן קבענו כמה דברים, ומי שיש לו את הדוח המחקר שהוכן לכבוד הישיבה היום יכול לקרוא בעמ' 5 כמה דברים שכבר ננקטו מיידית: העניין של חתימה על סודיות, שאי קיומה היא בגדר עבירה פלילית. העניין של מחשב נפרד, שבאמצעותו כל המשתתפים בהכנת הבחינה עובדים. הכוונה למחשב מאובטח. אלה שני עקרונות מאוד חשובים. אני מאוד מקווה, שסתמנו את הפרצה הזו.

האם זו ענישה פלילית?

למי שמפר כללי סודיות, כן.

הדלפה זו עבירה פלילית.

ודאי. זו עבירה פלילית. תיק המורה שהדליפה את הבחינה במתמטיקה נמצא בפרקליטות, והוא מטופל בימים אלה. היתה חקירת משטרה.

מכון סולד והמרכז לטכנולוגיה חינוכית. אלה מוסדות שמאוד מנוסים בעריכת מבחנים. אם 60 שנה לא נתגלו שם פרצות והאמון היה טוטאלי והיום ננקטו עוד אמצעים, אני מקווה שלפחות מהמקור הזה לא תהיה דליפה.

אחרי כתיבת המבחן עובר המבחן להדפסה. אני מוכרח לומר, שהבהרנו בצורה יותר מפורשת למפקחים המרכזים את המקצועות השונים, שלא כולם היו בדיוק מתואמים – ומתי מתבררים הדברים? כאשר קורה משהו - לעבוד בדרך ובשיטה אחידה.

המקור השני הוא המדפיס הממשלתי, ששם הותקנו מצלמות אבטחה מיוחדות לאבטחת המבחנים, וכן הוצב קב"ט מיוחד לאבטחה. מהמדפיס הממשלתי עוברות הבחינות לסניפי הדואר השונים. כנראה, לא פעם נפתחו בסניפי הדואר מעטפות ונסגרו מחדש. כדי להבטיח את העניין הזה יש לנו בקרים מיוחדים, אשר עוקבים אחרי מהלך הוצאת המבחן ועד לבית הספר עצמו.

בנוסף, ישנן מעטפות שאם פותחים אותן יודעים שהן נפתחו, וכן ברקודים שלפיהם יודעים כמה מעטפות נשלחו לכל אחד.

כלומר, מהרגע שזה יוצא מהמדפיס הממשלתי יש ליווי לכל משאית.

זה יוצא באבטחת ברינקס, ולכל מעטפה יש ברקוד, כך שניתן לעקוב אחר המסלול שלה. כל מעטפת מבחן שנפתחת, לא ניתן לסגור אותה בחזרה. זו מעטפה מאוד יקרה. ברגע שפתחת אותה, לא ניתן לסגור אותה שנית.

איך מגיעים המבחנים ממשרד החינוך למדפיס הממשלתי? האם זה מגיע בדואר אלקטרוני?

אדם מביא את זה פיזית מהמכונים אל המדפיס הממשלתי, והוא גם זה שעושה את העותק הראשוני.

זה בליווי של מישהו?

כן. זו העברה מאובטחת.

אני רוצה לומר משהו על דליפת המבחן האחרון בסח'נין, ואת זה אני אומר בהקשר של הבקרות החמורות שלנו. מי שגילה כאן את העניין היו אלה הבקרים. ראיתי בדוח שבשנת 2006 היתה ביקורת של מבקר המדינה על הבקרים והבקרות. מי שגילה את העניין היו אלה הבקרים, שהסתובבו בשטח וראו. גם כאן יש לנו כל מיני רעיונות. המבחנים ניתנים למנהל בית הספר ביד. במבחן מתמטיקה יש 3 מבחנים.

יותר אפילו.

שלוש רמות.

אבל מדובר ב-7 שאלונים.

שלוש רמות באותו יום. כלומר, מוציאים את כל המעטפות מהדואר ביום אחד. כולן בבת אחת מגיעות לבית הספר.

נערמות בחדרו של המנהל.

נערמות בחדרו של המנהל. בחדר הזה אין לנו בקר. אנחנו נותנים במנהלים ובמורים שנמצאים ליד המנהל אמון טוטאלי ומוחלט.

99% זה נכון. הבעיה היא עם ה-1%.

ה-1% אלה הבחינות הפסולות מכלל הבחינות.

אני אחזור ואדגיש, כי אנחנו נותנים במנהלים אמון. אלה האנשים שלנו בשטח. יש לנו קרוב ל-4,000 מנהלים במדינת ישראל. אנחנו נותנים אמון מלא בהם ובמורים הצמודים אליהם. כנראה שנצטרך להוסיף עוד שלב אחד בפרצה הזו, ויכול להיות שהמעטפה תיפתח בנוכחות בקר בחדר הכיתה עצמו.

כמה זמן לפני הבחינה המבחנים מגיעים לבתי הספר?

מקסימום שעה. כאשר הבחינה היא בשעה 18:00, המבחן מגיע כבר בשעה 12:00 לחדר המנהל.

על כך אנחנו רוצים להתגבר באמצעות הבקר.

הצעתי היא לפצל את זה לימים.

ועדה פנימית של המשרד בדקה אלטרנטיבות. בין השאר, כמו שעשינו בקיץ האחרון במתמטיקה, היא בדקה אפשרות להיבחן באמצעות האינטרנט. הטכנולוגיה תהיה יותר חדשה, ואנחנו גם נבצע כל מיני ניסיונות לאט ובהדרגה, על מנת לראות האם זה אפשרי. יש כבר היום כמה מקצועות שנבחנים בהם כך, כמו גיאוגרפיה. התחלנו לבחון כך גם קבוצה מסוימת בתנ"ך. אנחנו רוצים לבדוק גם את העניין האינטרנטי עם גיבוי מתאים. אני מוכרח לציין, שיש קבוצה של בתי ספר קטנה מאוד, למשל הבדואים בנגב, שאין לה עדיין את האפשרויות להתקשרות האינטרנטית. נצטרך לפתור את זה במהירות, ונעשה זאת. בנוסף, יש לנו גם מכשולים טכנולוגיים אחרים, אבל כולם ניתנים לפתרון. אנחנו נבדוק את האלטרנטיבה הזו שהחלנו בה שלב אחר שלב.

אני רוצה לסכם את הדברים שלי ולומר כך: הגנבים, השקרנים, הרמאים, נמצאים בשטח בכל רמה. כל פעם מתגלה פרצה, שלא היית מעלה על דעתך שהיא קיימת. לכן, בתי ספר שבהם מתגלות מחברות חשודות, ומספר המחברות החשודות הוא יחסית גבוה – מבין 1,300,000 מחברות 8,000 ומשהו מחברות חשודות. למעל מחצי אחוז מחברות חשודות, שבדרך כלל בודקי המבחנים מגלים זאת על פי התשובות. אנחנו נשתדל להוריד את העניין. בשנה שעברה אני הענשתי בהסרת הכרה בציון הבגרות כ-6 בתי ספר, כאשר 12 בתי ספר קיבלו התראה. מדובר בבתי ספר שבהם מספר המחברות החשודות היה גבוה. אני כינסתי – וכאשר אני אומר אני, אני מתכוון לאנשי המקצוע במשרד בנוכחותי – למעלה מ-40 בתי ספר בשנת הלימודים הקודמת, שבהם היו חשדות להעתקות בבחינות, וניסינו להסביר למנהלים את החומרה שאנו רואים בעניין הזה.

ניתן לחשוף את שמות בתי הספר והערים שבהם נמצא אחוז גבוה של העתקות, כדי שנקבל פרופורציה על מה מדובר? האם זה מידע סודי?

הכל פתוח לציבור. אני לא זוכר כרגע את שמות בתי הספר. זה לא סוד. כאשר אתה מסיר הכרה בבית הספר, כולם יודעים. זה פוגע בראש ובראשונה בתלמידים. בתי הספר צריכים לגלות יותר תשומת לב לעניין. שום דבר היום לא סוד במדינה.

אני אהיה כנה איתך. יש איזושהי טענה שמעלים בפניי, שקשורה לכך שיש מקומות מסוימים במדינת ישראל, מגזרים מסוימים, ערים מסוימות, שם ישנה בעיה הדורשת טיפול הרבה יותר מקיף. האם אתה יכול להצביע על כך שיש בעיה במגזר הערבי או החרדי, ביישובי פריפריה מסוימים, או שמדובר בתופעה כללית שלא קשורה למגזרים? אני מדבר על בעיית הפיקוח, הנושא של העתקות, הנושא ההדלפות, שהוא יותר חריג. אני מפנה אתכם למחקר שנעשה על ידי מרכז המחקר של הכנסת, שם ניתן לראות שבשנת תשס"ט מתוך 1,283,480 מבחני בגרות נפסלו 10,425. 846 מחברות היו חשודות. בתשס"ז המספרים היו הרבה יותר קטנים: מתוך 8,169 מחברות שהיו חשודות נפסלו 7,149 מחברות. אני מקווה, שאותם הצעדים שאתם הולכים לנקוט יחזירו אותנו למספרים יותר קטנים. היום זה מתקרב לאחוז מכלל המבחנים.

אני יכול לומר בצורה ברורה, שהעתקות קיימות בכל המגזרים. הן קיימות יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי. אני מקווה, שהתופעה תלך ותפחת לאור הצעדים שאנו נקטנו. העתקות מתקיימות בכל המגזרים, כאשר הרמות הגבוהות יותר קיימות במגזר הערבי. אני מקווה, שהעניין הזה ילך ויפחת.

המורים היו לעיתים רבות מעורבים בהעתקה. אנחנו לא שמענו על הענשת מורים.

בתקופתי זו כמנכ"ל, בשנים תשס"ט-תשע"א, לא הגיעו אליי נתונים על מורים המעורבים בהעתקה. אם יגיעו אליי שמות מורים שהיו מעורבים בהעתקה, אני אשלול להם את הרישיון לאחר שימוע.

התופעה של העתקה היא הרבה יותר רחבה ממה שמוצג בנתונים. האם יש למשרד החינוך הערכה לצד הנתונים הללו? אם הפסילה היא 0.7%, אז יכול להיות שהיקף העתקה מגיע ל-2%.

לא תמיד זה מסתכם בכל מה שתפסת.

בדיוק. התופעה היא הרבה יותר רחבה. הלוואי שהמצב הוא כזה. המצב הרבה יותר חמור ממה שמופיע בנתונים.

אנחנו שופטים על פי הנתונים. החשדות להעתקות הן הרבה יותר גבוהות. הפסילות הן על בסיס הוכחות. אפשר לחשוד בכל עם ישראל, אבל אנחנו מדברים על פסילות עם עובדות. כל תלמיד שפסלת את מחברתו רשאי לבוא ולערער על הפסילה, ורובם באים באמצעות עורכי דין. כלומר, אתה צריך הוכחות מוצקות. אנחנו לא שופטים את העניין על פי התחושות שלנו, אלא על פי עובדות מוצקות. כלומר, כאשר אני כמשרד יכול להוכיח שהיתה העתקה חד משמעית.

אני רוצה לשאול את המנכ"ל כמה שאלות. אני רוצה לשאול, האם ועדת מנכ"ל התייחסה לנושא של המפקחים עצמם. העלו טענות בפניי, שבחלק מבתי הספר יש בעיה עם המפקחים עצמם, שנותנים יד להעתקות. האם הנושא הזה היה חלק מהמסקנות?

מבחינת הסנקציות – האם הן מובאות לידיעת התלמידים, המורים והמנהלים? איך התלמידים מקבלים היום אינפורמציה בנוגע לסנקציות בעקבות העתקות? האם רק הבחינה הספציפית נפסלת או שיש הרחבה בעקבות הנושא הזה? לדעתי, ככל שמערכת ההרתעה יותר חזקה זה יכול למנוע את עניין ההעתקה. כאשר אני הייתי יו"ר אגודת הסטודנטים טיפלתי בנושא של העתקה של אחד הסטודנטים, שפשוט הוציאו אותו מהמוסד. במערכת האקדמית ההרתעה היא מאוד חזקה. יכול להיות שיש היום בעיה בנושא של העבודות, אבל כאשר מדובר על העתקה במבחנים עצמם, האם יש שינוי בנושא בתוך המערכת של הערכים שאתם מקדמים?

אדוני המנכ"ל, הבדיקה של המערכת שאתם מקיימים מצביעה על כך שאתם מצליחים לסגור בהדרגה את אותן הפרצות שהיו קיימות. השאלה שעולה היא, מה קורה כאשר המבחן מגיע לבית הספר ונמצא בחדר המנהל ויש נגישות של אנשים שונים אליו. עד כמה קיימת אפשרות שתהיה הדלפה של שאלות בודדות מתוך המבחן? כאשר אתה מקיים פיקוח ומחתים על סודיות את כולם ברגע שמרכיבים את המבחן, אין סיבה שלא להחתים גם את כל אלה שיש להם נגישות ישירה למבחן שמגיע לבית הספר. בסופו של דבר אלה אותם אנשים. מה זה משנה אם זה מורה שמרכיב את המבחן או מורה בבית ספר שיש לו נגישות למבחן?

אם מדובר על כך שהמבחן מגיע שעה או חצי שעה לפני שמחלקים את המבחן, יכול להיות שזה לא כל כך בעייתי. אם זה מגיע 4-5 שעות לפני כן, אז כמובן שהנגישות היא הרבה יותר גבוהה ושם הסכנה לחשיפה ולהדלפה היא הרבה יותר גדולה.

אודה לך אם תתייחס לנושא נוסף, והוא הנושא של המבחנים הבינלאומיים: מיצב ופיזה, ששם לא מדובר בציון לעתידו של התלמיד אלא בציון שמקבל משרד החינוך כדי לראות מה המצב של התלמידים במדינת ישראל. אם שם ישנה בעיה, אתם מקבלים נתונים לא נכונים, ועל פי זה אתם בונים תוכניות.

במבחנים האלה נבחנת גם רמתו של בית הספר, וכל בית ספר רוצה להראות שרמתו היא גבוהה.

אדוני המנכ"ל, אודה לך אם תוכל להתייחס לנושא הזה. האם המערכת של המבחנים, חלוקה ופיקוח, זהה לזו הקיימת במבחני הבגרויות או שזו מערכת שונה? שמעתי שלפני שבוע היתה בעיה עם הנושא של המיצב, שהיתה התערבות של המורה או מנהלת בית הספר. שמעתי על הנושא, ואמרתי שהנושא של טוהר הבחינות הוא כללי, צריך להתייחס לכל בחינה כשווה וצריך כמובן להיות פיקוח הדוק.

קודם כל אני רוצה לסיים את פרשת הרמה של בחינות הבגרות. למפקחים אין יד או רגל. הם רק צריכים לפקח באופן כללי על התקינות. התלמידים שמחברותיהם נפסלות אינם רשאים לגשת לבחינה עד שלוש שנים.

במקצוע הספציפי.

במקצוע הספציפי.

כמה שנים זה לא שונה?

זה שונה. זו היתה תקופה קצרה יותר.

להעניש מישהו כך שבמשך שלוש שנים הוא לא ייגש לבחינה, המשמעות היא שהוא סיים את לימודיו לכאורה.

לא כדאי.

האם יש אפשרות לערעור של התלמיד?

ודאי. כולם עובדים עם עורכי דין היום. כולנו הפכנו להיות משפטנים בכל נושא. אני רוצה להעיר הערה על המבחנים הבינלאומיים. מבחן הפיזה הוא מבחן מייצג של 5,000 תלמידים מכל הארץ. מדובר בתלמידים בודדים מבתי הספר. בעניין הזה הבעיה שלנו היא חוסר מוטיבציה של תלמידים להיבחן. אין להם שום אמביציה, ואנחנו צריכים לעשות הרבה מאוד פעולות כדי שהתלמידים ישתתפו באופן רציני. זה מבחן מייצג של תלמידים בודדים. במבחני הטימס והפרלס נבחנות כיתות בבתי ספר. לא כל שכבת הגיל. מבחן פרלס יתקיים השנה במאי בכיתות ד', כאשר נבחנת בצורה מדגמית כיתה בתוך בית ספר. כך גם במבחני הטימס שיהיו השנה בכיתה ח'. נבחרות בצורה מדגמית כיתות בתוך בתי ספר. כלומר, במבחנים הבינלאומיים כמעט ולא קיימת הבעיה, אלא בעיה הפוכה של חוסר מוטיבציה להיבחן.

במבחני המיצב הבעיה חמורה כמו בבחינות הבגרות. המשגיחים הם חיצוניים, ושם נדרשת מעורבות הרבה יותר גדולה, גם של התלמידים וגם של המורים. שם יש תופעות של העתקות. שם זה לא קובע אלא לתמונת המצב המערכתית של המדינה. אנחנו גם שם ננקוט ביד קשה מאוד. אני רוצה להעיר לגבי מקרה ספציפי של בית ספר בבית אריה, שבו טענה מורה, שאיננה עובדת היום בבית הספר, שהמנהלת אמרה לה לסייע ולעזור לתלמידים במקצוע שבו היא מלמדת. העניין נבדק על ידי אישית, ואני יכול לומר מתוך ממצאי הביניים, שלא המפקחת על בית הספר שבדקה את העניין באופן אישי ולא מנהל המחוז שבדק את העניין באופן אישי, טוענים שזה הרקע לתלונה, אלא מאבק פנימי בתוך היישוב, עם כל מיני השלכות לתוך בית הספר, כאשר מנהלת חדשה שנמצאת שנתיים במקום מנסה לעשות סדר. אני אישית עדיין לא סיימתי את הבדיקה.

אני מעביר את רשות הדיבור לאורחים שלנו ולחברי הכנסת.

עלה שם בית הספר אלחימה בסח'נין בנוגע להדלפה שהיתה לפני כחודש. אני רוצה לדעת, מהי העמדה של משרד החינוך. מה ידוע עד עכשיו.

תגיד: גילוי נאות – אני מסח'נין. לא כולם יודעים שאתה מסח'נין.

אני מסח'נין. אני למדתי באותו בית ספר, ולימדתי באותו בית ספר.

כל עוד הנושא נמצא בחקירה, אף אחד מהגורמים לא יכול להתייחס לנושא הספציפי. מנהל בית הספר נמצא כאן, ואני יכול לתת לו להתייחס לנושא הכללי ולהצביע על הנושאים החשובים מבחינתו בהיבט של טוהר הבחינות. אני מבקש לא להתייחס למקרה הספציפי הזה, כי זה יכול לגרום לתזוזה כזו או אחרת של הבדיקה.

הדברים נאמרים בכלי התקשורת. מה הטעם שוועדת הכנסת לא תתייחס לזה? כולם לועסים את זה בכל מקום.

אני מבקש רק התייחסות.

אנחנו מתייחסים לכל דבר שאנחנו מחוקקים בצורה רצינית ביותר. אם החוק קובע שאנחנו לא יכולים להתייחס לנושא שנמצא בחקירה או בדיון בבית משפט, ואנחנו ככנסת עלולים להשפיע על ההחלטה של בית משפט על ידי דיון בוועדה או על ידי ניהול החקירה בכיוון כזה או אחר, אז אנחנו רוצים לעשות את זה. אני אתן למנהל בית הספר רשות דיבור, והוא יוכל להתייחס לנושאים שהוא מורשה להתייחס אליהם. אני לא מונע מאף אחד זכות דיבור. אני רק מבקש מכל אותם אנשים שמתייחסים לנושא, לקחת בחשבון שהמקרה נמצא בחקירה.

אני חושב, שכל העניין של גניבה, רמאות, העתקות, הוא אתגר רציני למערכת החינוך ולחברה בישראל. זה אנטי חינוכי, אנטי ערכי, זה הורס את כל העיקרון של מערכת החינוך, שצריכה להיות מושתת על "בזיעת אפיך תאכל לחם". תלמיד יכול לישון 10 שנים, ואחר כך יביאו לו את הכל מוכן – את הבחינה הפתורה אחרי שישלם 200-250 שקלים. דברים כאלה נעשו בעבר. החמור ביותר והמסוכן, הוא הלגיטימיות וההצדקה שמקבלים את הדברים האלה מההורים ומהחברה, כאילו המטרה מקדשת את האמצעים. יש אווירה, שאני רוצה את הציון הגבוה בכל מחיר ובכל דרך: גניבה, רמאות או העתקה. הדבר הזה הוא המסוכן ביותר.


מה שידוע לנו מהשטח – ואני הייתי בשטח כמורה – זה שבבתי הספר הפרטיים בכל רחבי הארץ, בגלל התחרות, בגלל שהם רוצים להראות שהתלמידים שלהם הם המצטיינים ביותר, לא מהססים להדליף ולהעתיק. לדבר הזה צריך למצוא פתרון מהשורש.

אני גם הגשתי שאילתא לשר החינוך בעניין הבגרות במתמטיקה ובאנגלית. כבודו יודע שבשביל מנהלי בתי ספר המועד של שני המבחנים האלה הוא יום הדין. היום הכי עמוס והכי קשה הוא היום של בחינת הבגרות במתמטיקה. במקום להעביר למנהל בית הספר את כל השאלונים מאפס אחד עד אפס שבע ביום אחד, כך שמהשעה 12:00 הם נמצאים במשרד שלו כאשר המבחן ביחידה החמישית הוא בשעה 18:00, אפשר לפצל את השאלונים ליומיים או לשלושה כך שזה לא יעמיס על בית הספר.


בנוגע למקרה הספציפי בסח'נין, אני אתן למנהל בית הספר להרחיב. כל מה שאני דורש, שמי שמבצע את החקירה ילך עד הסוף עם החקירה. כבודו כבר אמר שהבקר של משרד החינוך כבר ראה שהשאלונים היו סגורים במשרדו של מנהל בית הספר. כלומר, ההדלפה היתה מחוץ לבית הספר. ידוע איפה המקום. שם היו מצלמות, ואם המשטרה רוצה היא יכולה לבקש את המצלמות ולשאול מי האדם שישב באיזשהו מקום ועשה שוק ממבחני היחידה החמישית: "תשלם 250 שקלים ותקבל את המבחן פתור".

זה היה ברחוב?

בקניון. בקשתי היא, שילכו עד הסוף עם החקירה הזו.

אני מצפה מהמשטרה, שבכל חקירה תלך עד הסוף.

אני מקווה. אני רוצה לתת למנהל בית הספר להתייחס.

אני מודה לכם שאתם נותנים לי הזדמנות להביע את דעתי, לאחר שיותר מחודש נמנע ממני להביע את דעתי בכלי התקשורת, למרות שכל הסיפור בנוי היה על מה שקורה בבית הספר שלי.

כמה תלמידים יש בבית הספר?

900 תלמידים. אנחנו בית הספר רשמי, לא פרטי ולא סלקטיבי, המנסה לתת מענה לכל התלמידים לפי רמת ההישגים שלהם. רובם בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך. אני לא אתייחס לדברים הספציפיים שנמצאים בחקירה, אלא למשהו כללי. המדיניות שלנו ושל צוות המורים בבית הספר שלי, הוא להקפיד על טוהר הבחינות. יש לנו שיתוף פעולה בין ועד ההורים וכלל המורים בתוך בית הספר. על כל חריגה ועל כל מצב שהוא לא תקין אנחנו מדווחים ישירות לאגף הבחינות בירושלים. אנחנו נמצאים בתיאום עם הממונים שם, במיוחד עם סגן מנהל אגף החינוך, מר ידידיה.


אחריותי כמנהל בית ספר הוא להבטיח קיומן של בחינות הבגרות בצורה ניאותה, תוך שמירה על טוהר הבחינות. אני אחראי על העברת המעטפות האטומות של שאלוני הבגרות מהדואר לבית הספר. הן נמצאות בתוך הארון שלי, סגורות בתוך חדר נעול. כאשר אני יוצא, אני יוצא עם המפתחות ביד שלי. אני פותח את המעטפות 5-10 דקות לפני הבחינה, כדי לחלק למשגיחים בחדרים. בזמן בחינת בגרות במתמטיקה יש שני אנשים גורמי חוץ: רכז ההשגחה והבקר של משרד החינוך, שנכח בתוך בית הספר משעה 14:00 ועד השעה 19:00. כלומר, הוא היה בתוך בית הספר מסוף החלק הראשון, בתחילת החלק השני שהתחיל בשעה 15:30 ובחלק השלישי שהתחיל בשעה 18:00. הוא היה בתוך החדר שלי, ובפניו פתחתי וספרתי את כל המחברות. חילקנו אותן לחדרים, והבחינה התחילה בסדר. מה שקרה כאשר הוא סיים את העבודה שלו ויצא מבית הספר בשעה 17:40, הוא מצא תלמידה אחת מחוץ לבית הספר. אני כמנהל אחראי על מה שקורה בבית הספר, בחצר בבית הספר. על מה שקורה מחוץ לבית הספר: בקניונים, בבתי קפה ובמקומות הציבוריים האחרים בסח'נין, אני לא אחראי. ההדלפה הזו היא לא ההדלפה הראשונה. ההדלפה חוזרת על עצמה במועד קיץ או במועד חורף, פעם בסח'נין ופעם בבית ספר אחר. לכן, השיטה צריכה להשתנות. אנחנו במאה ה-21. אי אפשר להמשיך באותה שיטה של העברת שאלונים, כאשר השאלונים נמצאים בחדר המנהל מהשעה 11:30-12:00 ועד 20:00 בערב. לא היתה אף פעם דליפה של שאלונים של הבחינה בשעה 09:00. למה שלא כל בחינות הבגרות יתחילו בשעה 09:00? למה שלא יתחילו אותן בשעה 11:30, 14:00, 16:00 או ב-18:00? לכן, אני מצטרף להצעה של חה"כ גנאים, לפצל את הבחינות לשלושה ימים רצופים. יש שלושה חלקים, ולכן צריך לקבוע שלושה ימים רצופים. לא כל התלמידים ניגשים לבחינה באותם שאלונים. מי שניגש ל-0.1 או 0.7 שיבוא בזמן שלו. אסור להמשיך עם השיטה הפסולה הזו. מספיק מנהל אחד או אחראי אחד שהוא מושחת בפינה אחת בארץ, בשביל להעביר את השאלון תוך 10 דקות לכל הארץ דרך האמצעים הטכנולוגים החדשים הקיימים היום: פקס או SMS.

אני מבין שהמשטרה ממשיכה בחקירה. אני נמצא בתיאום מלא עם המשטרה. אני מסרתי עדות שם. גם עכשיו לפני כניסתי לכאן התקשר אליי החוק ושאל על עוד דברים, ואני אמרתי שכאשר אצא מהישיבה אני אעביר לו אותם. אני מקווה, שהמשטרה תלך עד הסוף לגבי המשך החקירה, כדי שייצא מהחקירה הזו משהו רציני. שלא סתם זרקו את השם של בית הספר, מנהל בית הספר, צוות המורים, ואחר כך אני אצטרך להילחם על חפותי. אני לא אשם. אני והמורים שלי עשינו עבודתנו נאמנה. לא היו לנו זיופים אף פעם. מר ידידיה ויתר האחראים ממשרד החינוך יודעים זאת. אנחנו מעבירים כל שם וכל מקרה למשרד החינוך. אני סומך על המשטרה, ואני מקווה שהמשטרה תוציא את האמת לאור ותעניש את האחראים, מנהל בית ספר, מורה בית ספר, הורה או בוגר. שהוא ישלם את המחיר. אנחנו הקורבן, כאשר הפושע האמיתי נמצא בחוץ. אני מקווה, שהמשטרה בחקירתה תגיע עד לפושע הזה.

ישנן כמה הצעות שהעברתי למשרד החינוך: האחת, היא להעביר את השאלונים דרך הקישורית של בית הספר, כפי שנעשה בשנה שעברה כאשר היה המקרה בחיפה עם הדלפת השאלון במתמטיקה. תוך 20-30 דקות לפני הבחינה השאלון יועבר, וכל בית ספר ישכפל את השאלונים לפי מספר הנבחנים שלו. אולי זה ידחה את תחילת הבחינה ב-10-15 דקות, אבל זה עדיף מאשר הבחינה תודלף ואנשים ימכרו אותה.

הצעה נוספת היא, שהבחינות יתחילו בשעה 09:00. בנוסף, יש לבטל את מועד החורף, שמשבש את הלימודים במשך כחודש, מתחילת ינואר ועד העשירי לפברואר. לתלמידים יש עוד מועדים בקיץ. יש שני מועדים באנגלית ובמתמטיקה: במאי וביולי. בקשתי האחרונה ממשרד החינוך היא, לא להעניש בצורה קולקטיבית את התלמידים. כל תלמיד שנתפס ברמאות, שיישא באחריות. לא כל שכבת התלמידים, לא 200 תלמידים או 50 תלמידים יישאו באחריות.

אני מתיכון בבאר שבע. אני רוצה להתייחס לדברים בקצרה. אמרת שלא צריך להעניש את התלמידים, אבל לבטל את בחינות החורף זה עונש. אתה מעניש את התלמידים כאשר אתה מבקש שהם יעשו הכל במועד אחד. לזרוק הכל על הבגרות במתמטיקה זה לא נכון. יפצלו את הבגרות במתמטיקה לשניים, אבל יש גם בחינות בתנ"ך, אזרחות, גיאוגרפיה וכו'. לא חסרים מקצועות שיש בהם בעיה. לפצל את המבחן לא יפתור את הבעיה. יש העתקות גם במבחנים אחרים.

מי שיוצא רע כאן אלה הם התלמידים. שמעתי שכבוד המנכ"ל סיפר איך זה היה לפני 50 שנה. רואים שההתדרדרות המוסרית היא של מי שמחנך אותנו, מי שאנחנו צריכים להסתכל עליו כמודל לחיקוי – המורה. אם היום אי אפשר לסמוך על מורה שלא יגלה לתלמידים את התשובות, אז יש פה בעיה.


אנחנו במועצת התלמידים והנוער הארצית חושבים שהפתרון פה הוא חינוך לערכים. מי שמחנך אותנו צריך להיות קודם כל איש ערכי. בדוח של מרכז המחקר של הכנסת הציעו לתת מדד שווה בין הבגרויות לבין המדד החברתי. כלומר, להוריד קצת את המשקל של בחינת הבגרות. היום המנהל מודד את ההצלחה של המורה לפי כמה תלמידים עברו אצלו את בחינת הבגרות. זה דבר מאוד לא נכון. זה פוגע גם בפעילות החברתית של בני הנוער באותו בית ספר. זה צריך להיות שווה. צריך להוציא ממערכת החינוך לא רק בן אדם חכם, בן אדם חושב, אלא גם בן אדם ערכי בשביל החברה במדינת ישראל.


דיברו פה על טכנולוגיה. אני חושב שטכנולוגיה לא תעזור. נתנו פה קודם את הדוגמא של יפן. בני נוער היום יצליחו להעתיק בכל דרך שתהיה. גם אם לכל בן נוער תצמיד מפקח, הוא ימצא דרך להעתיק.

הנושא האחרון שאני רוצה להתייחס אליו, הוא העונש. העונש הוא ראוי. זה העונש שצריך לתת למי שמעתיק בבחינת בגרות. אני תלמיד בעצמי. אף פעם לא עלה בראשי להעתיק, בטח שלא בבחינת בגרות. אני חושב, שתלמידים לא מודעים לעונש. צריך להגדיל את המודעות. כמו מספר המעתיקים ככה מספר התלמידים שיודעים שזה באמת העונש.

חה"כ זחאלקה, בבקשה.

הנושא היום הוא נושא חשוב מאוד. אני אישית העליתי אותו בפני השרה לימור לבנת מספר פעמים. אני לא רוצה להתעכב על הפתרונות הטכניים. אני שמעתי הרבה הצעות, גם מאנשים שנמצאים בשטח: אנשים שעבדו במערכת הפיקוח, מנהלים ותלמידים. לכל הצעה יש בעיה משלה. אנחנו לא נמצאים עמוק בעניינים, כדי לתת פתרונות טכניים. אבל צריך לקבוע עקרונות. אני בזמנו אמרתי ואני חוזר ואומר: זה לא יצליח אם לא יהיו מספר מקרים שבהם יהיו כותרות בעיתון שמורה נזרק מהעבודה שלו בגלל שהיה מעורב בהעתקה, או מנהל נכנס לבית סוהר על כך שהיה מעורב בהעתקה או בהדלפה. איך יכול להיות מצב בו יש כל כך הרבה העתקות, כל כך הרבה הדלפות וכל כך מעט ענישה? ומי מוענש? איזו ענישה? זה לא העונש הראוי. להעניש בית ספר זה לחפש את השקל מתחת לפנס. זה לא ירתיע את המורה הבודד שעשה את העבודה של העתקה. מורה יגיד: מה איכפת לי? אם יגלו את העתקה, בית הספר יוענש. לאדם לא מוסרי שיהיה מעורב בהעתקה, לא איכפת גורל בית הספר. לכן, אני חושב שצריך להטמיע במערכת הפיקוח מערכת של גילוי האחראים והבאתם לעונש מנהלי חמור של סיום עבודה. כמובן עונש מידתי, אבל עונש שיתבטא בסיום העבודה שלו, וגם עונש פלילי. אני אמרתי את זה בזמנו לשרה לבנת. צריך הרתעה. היום אין הרתעה. זה המצב. 99% מהמורים והמנהלים הם אנשים מעולים, אבל 1% הוא זה שעושה את העבודה בתוך בית ספרו או מחוצה לו. הוא יכול למכור. יש שוק. אני שמעתי דברים מחרידים: שיש שוק של בחינות מתמטיקה, ולא רק בסח'נין. זה נתגלה, אבל יש הרבה דברים שלא מתגלים. יש חשדות. יודעים מהם החשדות, וצריך לגעת בהם. אין פרות קדושות. גם אם עמותה של חינוך, שעובדת בהפרטת חינוך, מדליפה, צריך להתלבש עליה. היא לא מחוסנת. הרי יש פולקלור. כולם יודעים, ואף אחד לא מטפל בזה. יודעים שיש חברות, שמפעילות בתי ספר, שעושות את העבודה הזו כדי להעלות את רמת הציונים בבגרות, כדי שיגידו: לבית הספר הזה יש הישגים כאלה.

אני חושב, שצריך לרדת לעומק. צריך שנה-שנתיים לעשות עבודה רצינית בנושא הזה. אי אפשר לבטל אותו. אני מציע, שיהיה גורם נוסף של הענשה אישית. אני נגד הענשת בית ספר, נגד הענשה קולקטיבית של תלמידים. צריך להעניש אישית את העבריינים. אם מענישים בית ספר שלם, זה פס לעבריינות. זה לא עונש. זה מעבר לכל הסידורים הטכניים של השמירה. כבוד המנכ"ל, אם תידרש חקיקה בכנסת, יהיה קונצנזוס על חקיקה מיוחדת בנושא הזה.

אתי, בבקשה .

מנכ"ל משרד החינוך, ראשית אני מבקשת לחזק את ידך, גם על התהליך וגם על השיטה של בדיקת כל שרשרת המזון, כפי שאנחנו קוראים לה. מתוך מה שנציגי מועצת התלמידים אמרו, נראה לי שחסרה חוליה שקשורה להסברה פנים בית ספרית, גם לפני הבגרויות, גם למורים וגם למנהל. אני מדברת על הרמה הערכית. מצאתם בתוך שרשרת המזון הזו את השסתומים ושמתם בקרה, אבל כמו שאנחנו מבינים לפעמים תפוח אחד סורח מכתים קהילה שלמה.

אמר נציג התלמידים, ואני מברכת אותו על זה, שהמלחמה שלך אדוני המנכ"ל היא נכונה, וכי הבעיה היא בעיה ערכית-לאומית-חברתית במישורים השונים. כרגע אנחנו מדברים על בית ספר, שהוא מוסד חינוכי. צריך לזכור, שבית ספר, במיוחד בית ספר תיכון, הוא מקום המייצר את החיילים הבאים, את הקצינים הבאים, את המנהיגות הבאה במדינת ישראל ובחברה. כאשר מכתימים בית ספר, מכתימים רשות, מכתימים קהילה. אני שמחה אדוני המנכ"ל, שלא נקבת בשמות. אף ראש עיר לא היה רוצה, שכאשר משהו כזה התגלה בעירו כל העולם יידע שעירו היא ברמה מוסרית כזו או אחרת.

יש עניין של לעצום עיניים מבעיה קיימת, ולאחר שהבעיה מתגלה להסתתר כדי שאף אחד לא יידע שאצלי זה קורה. מי ששם את מערכת חינוך אצלו בעיר בראש סדר העדיפויות, זה לא יקרה אצלו. אם הציבור לא יידע, הוא ימשיך לעשות. הענישו כאן את בית הספר ולא את ראש העיר.

יש מנהל בית ספר, ואתה יודע כמה בתי הספר התיכוניים הם בבת עינם של ראשי הרשויות, הם בבעלות של הרשויות המקומיות. ראש רשות מאוד ערני לעניין של הישגי התיכוניים. זה גם מעיד על הרשות כולה. אני חושבת, שיש פה עבודה מערכתית.

אני חושבת, שצריכה להיעשות עבודה שיטתית בית ספרית של הסברה והדרכה, גם לתלמידים, גם למורים וגם למנהלים לקראת הבגרויות. צריך להבין את המשמעות של העניין הזה, להבין את הסנקציות שיכולות להיות, להבין שבגרות היא בגרות וחלק מבגרות היא להיות ישר ולהרוויח את הציון ביושר. צריך לעשות את זה באופן מאסיבי החל מכיתה י' בה מתחילים את הבגרויות.

בנוסף, צריך לערב ראשי ערים ברמה של הסברה אישית שזה עלול להכתים אותם. אם אנחנו מדברים על אפשרות שילכו לניהול עצמי וכו', אולי הישגי מנהלי בית ספר הם לא רק באחוז המתגייסים והציונים, אלא גם לפי העתקות. אפס העתקות זה אחד מההישגים. אם יש התנהלות של יושר בבית ספר, הנושא הזה הוא חותך מקצוע. זה אקלים בית ספרי שנוצר בתוך בית ספר.

חה"כ ברכה, בבקשה.

אני רוצה לומר דברים בנוסף למה שנאמר על העניין של הענישה והשילוב בין שתי גישות: גם להנחיל ערכים וגם לטפל בעשבים השוטים בצורה קשה וחד משמעית. אני חושב, שיש שאלה פדגוגית חינוכית-מקצועית מהמדרגה הראשונה, והיא בנוגע לריצת האמוק להישגים, או הפיכת בתי הספר לבתי חרושת לציונים. זו שאלה פדגוגית קשה וחשובה, שיש להתייחס אליה. כמובן שצריך לעשות שילוב בין הצורך בהישגיות, לבין הנחלת ידע אמיתי וחינוך אמיתי. אני מציע למשרד החינוך, לנסות ולבחון את השילוב בין שתי הסוגיות האלה, בנוסף לשתי הסוגיות הראשונות של ערכים וענישה.

הנקודה השלישית מתייחסת למקרה הספציפי. עכשיו כאשר מדברים על זיוף וטוהר בחינות במתמטיקה, מיד אומרים סח'נין.

מי אומר?

כל כלי התקשורת דיברו על סח'נין.

מה אתה רוצה שנגיד?

אני יושב כאן כחבר הוועדה ולא כמליץ יושר, אבל אני מכיר את המנהל ואת יתר ההנהלה, ואלה אנשים ישרים שבמשך שנים רבות ממלאים את תפקידם. פתאום הם עומדים בפני סוגיה כזו, והם צריכים להתגונן: לא פשעתי, לא עשיתי וכו'. במקום לרוץ, לספר ולהדליף את הבעיה ולהגיד איפה, היה מקום שמשרד החינוך והמשטרה ייכנסו לתהליך מואץ ומהיר. המנהל מספר שגם היום החוקר התקשר אליו כדי לקבל מידע נוסף. זה נושא שצריך לעמוד בראש סדר העדיפויות, וצריך לעשות חקירה אינטנסיבית, גם ברמה הפדגוגית של משרד החינוך וגם ברמה הפלילית של המשטרה. היום היינו צריכים להיות כבר אחרי התוצאות של הבדיקה של משרד החינוך והחקירה של המשטרה, ואז לנקות את מי שצריך לנקות. אי אפשר שמנהל בית ספר, איש חינוך ידוע, יצטרך לעמוד בפני ועדה בכנסת, להתפתל ולהגיד: לא פשעתי. אני חושב, שזה עוול בל יסולח לתלמידים באופן קולקטיבי, ליישוב שלם. יש מקום למתן עדיפות במקרים כאלה. זה חלק מתפיסת הענישה, שהחקירה תהיה מהירה אינטנסיבית, ממצה, על מנת למצוא את האשמים.

כחבר ועדת החינוך וכנציג הציבור, לבי עם בית הספר, עם המורים, התלמידים והתושבים החפים מפשע. אני דורש, למצות את הדין עם מי שפשע ולא להכתים באופן כולל את בית הספר והיישוב.

אדוני המנכ"ל, אני מאוד מעריכה את היושר והכנות שלך. אני חושבת, שאין הרבה אנשים כמוך במשרד החינוך.

אוי ואבוי לנו.

אני מדגישה, שאין הרבה אנשים כנים וישרים במשרד החינוך, כמו אדוני המנכ"ל. עם זאת, ההערה שלך בנושא של בית אריה לא היתה במקום. הנושא של בית אריה הוא לא עניין מקומי, אלא עניין הקשור לתופעה ארצית. בלא מעט ברחבי בתי ספר בארץ מנהלים מכניסים מורים לכיתות על מנת לגלות את התשובות לתלמידים. בלא מעט בתי ספר בארץ אומרים לתלמידים בפרוש: אל תגיעו מחר לבית הספר, כי יש מבחן שלא תוכלו לעמוד בו. כאשר מגיעים תלמידים מסוימים לבית הספר, דואגים להושיב אותם בספרייה.

נא להעביר נתון אחד עם שמות.

הסיפור של בית אריה שהובא לשולחנך אחרי השידור, ולצערי הובא גם לשולחנה של מפקחת בית הספר ומנהל המחוז עוד לפני השידור ברדיו, הוא אחד המקרים.

את זה אני בודק. כאשר מדברים על תופעה, נא להעביר שמות ומקרים.

אין שום בעיה. אני אעביר לך שמות ומקרים. אני אעביר לך בכל פעם שמות ומקרים של בתי ספר. המקרה הספציפי הזה נבדק גם על ידי. אני חושבת, שזה לא נכון שמשרד החינוך יבדוק את עצמו, שהמפקחת תבדוק את עצמה. יש כאן גיבוי שהמערכת נותנת אחד לשני. זה לא נכון שמשרד החינוך יבדוק את עצמו בנושא הזה. משרד החינוך צריך למנות גוף חיצוני שיבדוק את הדברים. לדעתי, צריך לחקור את כל המורים בבית הספר, על כל מה שנעשה בבית הספר, ואז להסיק את המסקנות ולא להיתפס בסכסוך או מאבק כוחות שיש ביישוב.

היות ואין לי אישור לחקור במכונת אמת את כולם...

לא ביקשתי מכונת אמת. אני חושבת, ששיחות עם כל אחד ואחד מהמורים באופן אישי יביאו לתוצאות אחרות. הסוגיה הזו היא תופעה ולא סוגיה מקומית.

נציגת המועצה לשלום הילד, בבקשה.

אני לא אחזור על דברי קודמיי, שמדובר בתופעה חברתית. אמר כאן נציג מועצת התלמידים שעיניו ועיני חבריו נשואות למורים, למנהלים ולאנשי החינוך כנותני דוגמא אישית.

גם לחברי הכנסת.

גם לאנשים שנמצאים גבוה יותר בפירמידה. לכן, אי אפשר לבוא אחר כך ולהעניש את התלמידים באופן קולקטיבי. יש עדיין סעיף כזה בחוזר מנכ"ל שמאפשר זאת, ואני חושבת שראוי שהמנכ"ל ייתן את הדעת אם ראוי שהסעיף הזה יישאר.

הנקודה השנייה היא הנושא של הערעור בכתב, שאדוני המנכ"ל התייחס אליו. הנתונים שמוצגים בנייר שקיבלנו מעלים, שיש לא מעט בחינות שהן חשודות, כאשר בסופו של דבר מתברר שהחשד הוא חשד בלתי מבוסס. בהמשך לדברים שלך, אדוני המנכ"ל, רוב החשדות מועלים דווקא על ידי המעריכים, על ידי אלה שבודקים את הבחינות. זו דוגמא לכך שמדובר בחשד. לא מדובר באנשים שנמצאים בבחינה ורואים במו עיניהם התרחשות של העתקה או רמאות. כאשר מדובר בחשד, ראוי לתת לתלמידים זכות להליך הוגן, זכות להישמע בפני ועדה ולא זכות לערער בכתב דרך מנהל בית הספר.

למען הגילוי הנאות, אנחנו עתרנו בעניין. העתירה התקבלה בחלקה, וכתוצאה מכך חוזר מנכ"ל שונה. לצערנו, חוזר המנכ"ל שונה באופן שמרע עם התלמידים. דוגמא לכך: חוזר מנכ"ל קובע: "נבחן, המבקש להופיע אישית בפני הוועדה, יפנה ויבקש זאת בכתב". אנחנו באנו וטענו, שיש תלמידים שאינם יכולים לבוא ולהתבטא בכתב, ולכן אנחנו מבקשים שהם יבואו ויישמעו בעל פה בפני הוועדה, ויעלו את טיעוניהם. הם חשודים, וזה לא אומר עדיין שהם גנבו, העתיקו או רימו. למרות זאת, נקבע כי לפני שהם מופיעים אישית הם מתבקשים להעלות את הדברים בכתב. יכול להיות שזו אחת הבעיות שלהם. ממשיך חוזר המנכ"ל וכותב: הטיעונים יתייחסו לעובדות, הם לא יעלו דברים הקשורים לעדות אופי על הנבחן. מי שמגיע ונבחן בעל פה צריך לבוא לבד, בלי בני משפחה, בלי עורכי דין, בלי מורים, בלי חברים או כל נציג אחר מטעמו. בסופו של דבר, אותו תלמיד שנותנים לו את האפשרות להופיע אישית בפני הוועדה יכול להופיע בפני נציג אחד של משרד החינוך, שמקליט אותו, כאשר את ההקלטה מעבירים לוועדה שאמורה לבחון האם יש ממש בטענות שלו. אני חושבת, שכל ההליך הזה מעקר מהתלמיד את האפשרות לבוא ולהופיע אישית בפני הוועדה. אני חושבת, שיש מקרים המצדיקים את זה שתלמיד יופיע אישית ויישמע בפני הוועדה. לא די בערעור בכתב המגיע דרך מנהל בית הספר ולא ישירות דרכו. היינו שמחים, שאדוני המנכ"ל יבחן שוב את הנושא, על מנת שיתאפשר לאותם תלמידים החשודים הליך הוגן בעניינם.

אני חושב, שמצלמות בכיתות אולי היו פותרות כמה בעיות מסוג זה.

מצלמות זה אלמנט אחר שיש בו דברים אחרים שצריכים לתת עליהם את הדעת.

מצלמות בכיתות, מצלמות בשירותים. לאן נגיע?

בהמשך לדברים שנאמרו כאן לגבי אותם בתי ספר – בתי ספר שנשפטים על פי רמת ההישגים שלהם בבגרויות, דבר המוביל לא אחת לאותן העתקות ושיתוף פעולה מצד מורים - אני חושבת, שראוי לתת את הדעת שפרס חינוך יינתן לא לפי רמת הישגים בבגרות, אלא לפי רמת ערכיות המועברת בכיתות מהמורים, מאותם מודלים לחיקוי, לתלמידים. אותם בתי ספר הם אלה הראויים לקבל פרס חינוך.

יו"ר ועד ההורים בסח'נין, בבקשה.

אני יו"ר ועד ההורים בסח'נין ויו"ר המועצה הציבורית להורים בישראל. רוב הנקודות שרציתי לומר נאמרו על ידי אנשים לפניי. אני רוצה להדגיש, שאנחנו כוועד הורים עושים את המקסימום כדי לעזור להורים ולמורים, כדי להשליט סדר, כדי לשמור על טוהר הבחינות. אנחנו לא יכולים לשלוט על מה שקורה ברחוב. אנחנו לא יכולים לעזור בכל הקשור לספסרות ומכירה של טפסי בגרויות.

בנוגע לעונש – כאשר נגשים לבחינה 200 תלמידים וישנם 3-4 חשודים, אי אפשר להעניש ענישה קולקטיבית את כל התלמידים של בית הספר. יש הרבה תלמידים אשר באים מחו"ל כדי לשפר את תוצאות הבגרות שלהם, תלמידים הלומדים רפואה במדינות אירופה או בירדן. אי אפשר להעניש אותם. אי אפשר להעניש אותם בעונש קולקטיבי בנוסף לתשלום שהם משלמים ובנוסף לאובדן הזמן.

אנחנו רוצים שהמשטרה והמשרד לביטחון פנים יעשו את כל המאמצים בעולם כדי לתפוס את הפושעים. אם אני מסתכל על הפרשה שהיתה בשנה שעברה, הדלפת מבחן במתמטיקה שהכניסה את כל התלמידים בישראל לבעיה באותו יום של שעתוק הבחינות – ואני הייתי נוכח בבית הספר, וראיתי איך לא יכלו לפתוח את הקובץ, אלא 10 דקות לאחר תחילת המבחן - כאשר עד היום לא שמענו על תוצאות הבדיקה והחקירה.

אני מצטער שלא שמעת אותי.

הגעתי מאוחר. אני מבקש לסיים את החקירה הספציפית בנוגע לבית הספר בסח'נין כמה שיותר מהר.

זה לא תלוי בנו, זה בטוח. יש משטרת ישראל.

אבל אי אפשר היום להעניש ענישה קולקטיבית של 250 תלמידים. כוועד הורים לא ניתן לזה לעבור לסדר היום. אי אפשר להעניש תלמידים, ששומרים על טוהר הבחינות ולומדים חודש שלם לבחינה, בגלל פושעים שמסתובבים בחוץ. אנחנו רוצים שהאמת תצא לאור, ושהתלמידים שאמורים להיענש לא ייענשו.

נציגת מועצת התלמידים, בבקשה.

אני מתיכון מקיף נשר. אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה. לגבי הילדה שהיתה מחוץ לכותלי בית הספר - זו אחריות של בית הספר להיות נוכח גם בשעות אחר הצהריים. כלומר, לקחת אחריות בכל שעות היום.

קיימת בעיה נוספת, והיא בעיה אצל המפקחים. אני לא יודעת כמה חשוב למפקחים חיצוניים לשמור על העניין של טוהר הבחינות. אני יכולה לתת הרבה דוגמאות של משגיחים שאפשרו העתקות או נתנו למורים להיכנס.

יש מפקח אחד ל-25-30 בתי ספר.

היא מתכוונת למשגיחים.

בתוך הכיתות יש כאלה שמחמירים יותר ויש כאלה שמחמירים פחות.

לכל 19 תלמידים יש משגיח אחד. אנחנו מצמצמים עכשיו את המספר ל-15.

מהי ההדרכה שהם מקבלים לפני שהם נכנסים לכיתה?

הם עוברים סדרה של הדרכות. המשגיחים הללו מגיעים מחברות השגחה, שעמדו בתנאי מכרז. בתוך המכרז גם הוגדר העניין של הדרכה שלהם שנעשית בפיקוח שלנו. הם עוברים על כל הנהלים.

מי אלה האנשים האלה? האם יש מגבלה?

ודאי שיש מגבלה. יש מגבלה של גיל, ויש מגבלה של השכלה לאלה שהולכים להשגיח על ליקויי למידה. ישנן מגבלות למי שיכול לשמש כמשגיח. אנחנו גם מקיימים מאגר ארצי, כך שאם מישהו עבד בחברה אחת וסרח, אנחנו יודעים על קיומו והוא לא יכול להופיע מכיוון חברה אחרת.

האם אתם עושים להם תרגולים?

המנכ"ל דיבר קודם על 1,300,000 מחברות שמועברות. אתם צריכים להבין, שאנחנו מדברים על כמות אדירה של משגיחים, שעובדים עבודה עונתית. הרי אתה לא מעסיק משגיח כזה במשך כל השנה. זה פנסיונר, שמוכן לעבוד במועד חורף 10 ימים. זה לא כוח אדם קבוע, שאתה עושה לו השתלמויות ומתחזק אותו. אנחנו משתדלים לתחזק את זה, אבל זה כוח אדם שמתחלף. אם מישהו מובטל היום ובעוד חודשיים מוצא עבודה, הוא יוצא מן המערכת. אנחנו עושים כל הזמן השתלמויות לקבוצות האלה. אנחנו עושים בקרות על המשגיחים האלו.

אני רוצה לומר לתלמידה ולך, שכמו שציין קודם המנכ"ל, הבעיה היא בעיה ערכית. בהחלט יכול להיות שבכיתה מסוימת רחמיו של משגיח סבא, שיש לו נכדים בגיל הזה, נכמרים והוא מעלים עין. אנחנו לא יכולים בכיתה הסגורה לשים מצלמות. אין שליטה על זה. מרבית המשגיחים הם אנשים ישרים, שבאים לעבוד ועושים את עבודתם נאמנה. פה ושם אנשים לא עומדים מול לחצים: דמעות של ילדים, לחצים של בית הספר. אלה דברים שהם מעבר לכוחנו. הבעיה היא בעיה ברמה הערכית-חברתית.

השאלה היא, האם המנגנון הזה נבחן על ידכם בצורה כזו שאתם מטפלים בנושא הזה. אתה לא יכול להגיד לי: זה מה שקיים, זה מה שיש, ועם זה נחיה. אני לא יכול לקבל את זה. אתה אומר לי: קבל את המצב, שאנחנו צריכים לחיות איתו.

חס וחלילה. בשביל מה הכנסנו חברת בקרה?

נניח שיש היום יש 50,000 משגיחים שנמצאים בכיתות, ומתוכם זיהית מספר מסוים איתם יכולה להיווצר בעיה. ברגע שבא בן אדם, נכנס לכיתה ונותן רמז לתלמידים שהוא ינהג ברחמנות, הם יעתיקו. אין פה שום ערכים. ברגע שנותנים לאדם להעתיק, הוא יעתיק.

הדברים נעשים בחדר הכיתה מאחורי דלת סגורה. אנחנו שולחים בקרים לתוך הכיתות, כיוון שאנחנו מכירים בעובדה שיכולות להיות תופעות כאלה. אין בית ספר שאין בו בקרה במהלך בחינות הבגרות כמה פעמים. יש בתי ספר שאנחנו מסמנים אותם כאדומים, ואנחנו מבקרים בהם הרבה יותר פעמים. יחד עם זאת, אנחנו מודעים לעובדה שזה יכול לקרות אבל זו לא תופעה. אנחנו גם קונסים את החברות. ברגע שמגיע שם של משגיח או של מישהו שסרח, החברה נקנסת, המשגיח מסיים את עבודתו, והוא אינו יכול לעבוד בחברה הזו או בחברה אחרת.

אני חושבת, שדווקא אם בית הספר נענש בצורה כזו או אחרת זה גורם לערנות יתרה מצד בית הספר לעניין של העתקות מבלי להתנער מאחריות: התלמיד אשם, והוא זה שיקבל את העונש שלו. בית ספר, שאמור לחנך לערכים, צריך לדאוג שתלמידים בבית הספר שלו לא יעתיקו. בתור תלמידה, אני לא ידעתי על הסנקציה הזו שאסור לגשת למבחנים 3 שנים. אלה דברים שתלמידים לא יודעים. אף אחד מהתלמידים לא באמת יודע מהי הסנקציה. זה לא מגיע מהמורים או מההנהלה.

לפני 4-5 שנים, כאשר הייתי רכז חברתי בבית ספר תיכון, היתה תוכנית שהעברנו בנוגע לטוהר הבחינות.

היא קיימת, והיא הועברה גם בשנה שעברה.

נציגת ארגון המורים, בבקשה.

אני מצטרפת לעמדה של חברי הכנסת, שזה עניין חינוכי-ערכי. אני לא חושבת, שזו מגיפה. אני חושבת, שזה עניין שניתן לטפל בו מהגן, כיתה א' ומעלה. ראינו העתקות גם בבחינות המיצב, בכיתות ד'-ח'. אני מאמינה אמונה מלאה במורים ובמנהלים, שהם עושים את העבודה שלהם. תמיד יש אחוז קטן שלא פועל כך. האחוז הזה קיים בכל מקום. אני חושבת, שצריך לעשות כאן עבודה חינוכית-ערכית, לצד ענישה למי שעושה משהו שהוא לא בסדר. אני תומכת בזה במאה אחוזים. העבודה היא שלנו. אלה שייענשו בסופו של דבר, הם אלה שגם צריכים לעשות את העבודה. העבודה היא של המורים. צריכים לעשות עבודה לטוהר בחינות אמיתי, ולא רק בבחינות הבגרות.

אז תעשו. כל הכבוד. אני רוצה לסכם את הישיבה. ראשית, אני מקבל את ההודעה של משרד החינוך ושל המנכ"ל, שהביא לנו דוח סיכום של ועדת מנכ"ל בכל מה שקשור להדלפות במקרה הקודם במאי, על פי המסקנות של ועדת חינוך כמובן. אני מברך את השר, שהוא מאמץ את המסקנות של ועדת מנכ"ל. יש לנו כמה בשורות כאן, ואנחנו נעקוב אחרי ביצוע הדברים, ונראה במשך תקופה של שנה-שנתיים עד כמה המסקנות האלה יושמו ועד כמה המצב השתפר.

יחד עם זאת, צריך לציין שיש עדיין פרצות שצריך לסגור. העלינו את הסוגיות של מבחנים המגיעים למנהלי בתי ספר ועדיין קיימת אפשרות של חשיפה לאנשים. בנוסף, צריך לבחון לעומק את כל הבעייתיות היכולה להיות קיימת בנושא של המשגיחים. ברגע שמדובר על מבחנים שנפסלים, זו פסילה בגלל העתקה ולא בגלל הדלפה או בגלל שמישהו זרק תשובה. זה נפסל בזמן המבחן. ברגע שמשגיח בא ועולה על הדבר הזה, הוא עשה את העבודה. ברגע שעולים על זה בצורה אחרת, כנראה שהיה שם מישהו שלא עשה את העבודה. גם את הנושא הזה צריך לבוא ולבחון. אני מקבל את ההתייחסות של נציגת מועצת התלמידים, שגם המשגיחים הם חלק מהעניין. צריך לבחון שוב ושוב את הנושא ולשפר את המצב.

מבחינתי, אין ספק שמערכת ההרתעה והענישה היא חלק מהפתרון. אי אפשר להימנע ולברוח מזה. כולנו חרדים שאותם האנשים שעושים טעות ייענשו בצורה חריפה ביותר, אבל אם לא תהיה הרתעה חזקה ביותר אנשים יעשו את זה, בכוונה או לא בכוונה, ועדיין תהיה אפשרות שאנחנו נמשיך לראות את התופעות האלה בעתיד.

אני לא מצפה שתחוקקו חוק להרחבת הענישה הפלילית, אלא יותר בהיבט מנהלי כלפי אותם מורים ומנהלים בכל הנוגע להרתעה. כמובן שכל מי שעושה את עבודתו טוב צריך לקבל תמריץ. כל אותם אלה שעומדים בקריטריונים ומביאים לתוצאות טובות מבחינת המשרד: אין העתקות והכל מתנהל כראוי, צריך לבוא ולתת להם תמריץ, כך ששאר בתי הספר במקום ללכת למקום בו הם יהיו חשודים או בעייתיים יעדיפו להחמיר אצלם בתוך המערכת בצורה יותר חריפה על מנת להיכנס למסלול שהוא יותר חיובי עם תמריץ.

אני מציע גם, לפנות למשטרה לתת עדיפות לסוגיות כאלה, על מנת למצות את הדין ולמצוא את האשמים. זו חלק מתפיסת הענישה.

מבחינתנו, כאשר מדובר על חינוך, כאשר מדובר על ילדי ישראל ויש אי ודאות בנושא מסוים, יש חשיבות רבה שהנושא יגיע לסופו והמערכת תמשיך להתנהל בצורה רגילה.

רק כדי להימנע מהכתמת רבים בגלל מעטים.

אני לא יודע באיזה שלב נמצאת החקירה. אני מאמין, שגם משטרת ישראל עושה את עבודתה. אני רק אומר באופן כללי, שמבחינת מערכת החינוך יש חשיבות רבה לעשות את הדברים האלה במהירות תוך מתן עדיפות, כדי שתרד האי הוודאות הזו. אדוני המנכ"ל, אני מקווה שהדברים ייושמו, ויהיו לנו בשורות בשנה הבאה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30