הכנסת השמונה עשרה

ועדת החוקה חוק ומשפט

2
28.3.2011

הכנסת השמונה עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 374

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום שני, כ"ב באדר ב' (28 במארס 2011), שעה 09:30

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 60), התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: דוד רותם - היו"ר
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

חה"כ טלב אלסאנע

עו"ד עמי ברקוביץ, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד עודד ברוק, עוזר ליועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק דורית מרדכי, קמ"ד תכנון, המשרד לביטחון פנים

פקד אינה סולימאני, קמ"ד תכנון, המשרד לביטחון פנים

אילת פישמן, ממונה על הבחירות, משרד הפנים

אורלי עדס, המנהלת הכללית, ועדת הבחירות המרכזית

עו"ד אהוד שיל"ת, יועמ"ש, ועדת הבחירות המרכזית

עו"ד ישראל הבר, מידכן משפטי, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עו"ד עביר ג'ובראן, בזכות

עו"ד סיגל קוגוט

עו"ד אלעזר שטרן

דורית ואג

אסתר מימון
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 60), התשע"א-2011 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

בוקר טוב, רבותי, חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 60). יש בחירות בזמן הקרוב?

להיפך, רוצים לתקן את זה לא בזמן בחירות.

מאז שהגשנו את ההצעה הזאת לראשונה היו, נדמה לי, שתי מערכות בחירות.

גברתי היועצת המשפטית, נתחיל לקרוא את החוק, כדי שנוכל לגמור אותו.

"1. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12(ב), בסופו יבוא "יושב ראש הוועדה וסגניו רשאים לצרף אזור קלפי מיוחד כאמור לאזור קלפי אחר באותו יישוב, לא יאוחר מהיום ה-31 שלפני יום הבחירות, גם אם רשומים בו 100 בוחרים או יותר, והודעה על כך תפורסם כפי שיחליטו".

הכוונה כאן היא לצרף אזור קלפי מיוחד לאזור קלפי אחר. סעיף 12(ב) קבוע כי לבעלי הזכות לבחור, שאין להם מען מפורט במרשם האוכלוסין, אלא רק הם רשומים בשם יישוב, ייקבע אזור קלפי מיוחד. אבל לפעמים יש מעט מאוד מצביעים בקלפי הזאת, ולכן מוצע כאן לאפשר לצרף אותה לקלפי אחרת באותו יישוב, גם אם בסך הכול יהיו יותר מ-100 בוחרים. זה לשם הנוחות, ושלא תהיה סתם קלפי שמגיעים אליה מעט מאוד אנשים. לא היתה התנגדות לסעיף הזה.


תיקון סעיף 25. זו הצעה שביקשה מאתנו ארבל אסטרחן רק כתיקון טכני, כדי שיהיה ברור מי מודיע הודעות לרשומות, שלא בכל פעם יצטרכו לרוץ להחתים את יושב-ראש הכנסת, כשיש שינויים בהרכב הסיעתי.


"2. "(1) בסעיף (ב), בסופו יבוא "הודעה על באי כוח הסיעות וממלאי מקומם ועל כל שינוי בהם, תפורסם ברשומות מטעם הכנסת ותימסר ליושב ראש הוועדה המרכזית"." זה גם הפקידות. כשכתוב מטעם הכנסת, זה לא חייב להיות יושב-ראש הכנסת.

זה יכול להיות המנכ"ל?

לא המנכ"ל, ארבל אסטרחן.

תיקון סעיף 57

"2.
בסעיף 57 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (ט), אחרי "לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני יום הבחירות" יבוא "בשעה 22:00";" – כן מוצע לקבוע את המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים, את השעה, ביום ה-47 בשעה 22:00. היום זה 24:00, ולפי מה שהודיעה ועדת הבחירות המרכזית יושבים שם שעות סתם, ואפשר לגמור הכול עד 22:00.

זו טעות. היה צריך להתחיל יותר מאוחר במקום שאנשים ישנו פה כל הלילה כדי שב-06:00 ייקחו מספר.

מדובר על היום השני, כשממילא מתחילים אחר-הצהרים.

הייתי מתחיל יותר מאוחר וגומר. יש סיעות שלוקח להן זמן עד שהן חותמות על ההסכמים ועד שהן גומרות את הרשימה.

עד כדי כך?

יש כאלה שמגיעים קבוע בשעה 23:55.

יש כאלה שנכנסים לחדר ועושים את זה בחדר. זה גם טקס יפה ב-24:00 למסור - - -

זה טקס, בואו נגיד כך.

יש כאלה שמגיעים ראשונים, אני מקפיד להגיע ראשון.

אף-על-פי שיש להם אות.

- - - אף-על-פי שיש לי אות.


יש בעיות? לא, אין בעיות בנושא.

הוקדם בשעתיים?

תהיה יותר רגוע עוד שעתיים.

- - - בהסכם הקואליציוני - - -

תהיה במצב שכבר ב-22:00 תדע שהגישו את השם שלך, הכול טוב, ואתה לא צריך לחכות עוד שעתיים.

לא צריך להיות במתח עד 24:00.

בדיוק. לא צריך להוציא לאנשים את הנשמה.

אפשר להקדים יותר. למה דווקא ל-22:00? אפשר ב-20:00 בערב.

אנחנו מתחשבים ברצונות יושבת-ראש ועדת הבחירות המרכזית, זה מה שהיא הציעה, ואנחנו תמיד מקבלים את עמדתה של שופטת בית המשפט העליון...


הלאה.

"(2)
אחרי סעיף קטן (ט1) יבוא: "(ט2)
ברשימת מועמדים המוגשת לוועדת הבחירות לפי סעיף זה לא יופיע כל שינוי כמפורט להלן: החלפת מועמד פלוני במועמד אחר, מחיקה או הוספה של שם מועמד, שינוי סדר רישומו של מועמד ברשימה או שינוי המספר הסידורי שליד שם המועמד."

הלאה.

עכשיו יש סדרה של סעיפים שגם משנים מועדים. הקדמה של כל המועדים בכמה ימים, חוץ מההחלטה של פסק הדין של בית המשפט בעניין פסילת מועמדים, שזה פחות, כל היתר מפחיתים בחמישה ימים את המועדים.

"3.
בסעיף 62(ג) לחוק העיקרי, במקום "מהיום ה-35" יבוא "מהיום ה-40", ובמקום "מהיום ה-30" יבוא "מהיום ה-35".,

את כל התהליך, שמותנה אחד בשני, מקדימים בחמישה ימים.

"4.
בסעיף 62א לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) שינוי כאמור בסעיף 57(ט2).""

סעיף 4 מצטרף לסעיף של הליקויים שאינם ניתנים לתיקון. זה מבהיר שהליקויים האלה שקודם פורטו, שמחליפים את השמות ואת המספרים הסידוריים של המועמדים, אלה ליקויים שאינם ניתנים לתיקון.

מתי? לא ניתן לתיקון אחרי המועד. הרי כשאני בא עם רשימה מקושקשת - - -

אתם אומרים לו על המקום: תביא רשימה נקייה?

קודם כול הרי מגיעים לדלפק ומציגים את הרשימה, ואז עוברים עליה.

היא עוברת בדיקה ראשונית.

אם יש תיקון, אז אומרים: אדוני, אתה לא יכול להגיש את הרשימה הזאת, תלך הביתה, תתקן אותה.

אתם עושים את זה או שאתם מקבלים ואחר-כך אומרים לו שאי-אפשר לתקן?

אנחנו משתדלים, מה שניתן, לתקן במקום, ובוודאי אם זה משהו מהותי שעשוי לפסול את הרשימה - -

אומרים לו שהוא יביא משהו נקי?

- - כי עוד יש להם זמן, ובמיוחד אם הם באו ביום הראשון, אז יש עוד אפשרות לתקן. גם אם הם באו בשעה האחרונה יש עוד אפשרות לתקן.

אני זוכר שהיתה פעם שהייתי סגן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית והגיע מישהו שרצה להגיש מועמדות לראשות ממשלה. הוא הביא אתו קלסרים עם חתימות וראינו על פניו שהחתימות האלה דומות מאוד. לקחנו אותו החוצה ואמרנו לו: לך תחתים עשרה חברי כנסת ותגיש את הרשימה שלך, ואכן הוא חזר והגיש רשימה כזאת. הלאה.

"5. בסעיף 63 לחוק העיקרי, במקום "הסעיף הקודם" יבוא "סעיף 62", ובמקום "מהיום ה-25" יבוא "מהיום ה-30"."
6. בסעיף 63א לחוק העיקרי – (1)
בסעיף קטן (א), במקום "מהיום ה-25" יבוא "מהיום ה-30"; – זה הקדמת המועדים – (2) בסעיף קטן (ה), במקום "מהיום ה-19" יבוא "מהיום ה-23"."

"7.
בסעיף 64 לחוק העיקרי – (1)
בסעיף קטן (א), במקום "מהיום ה-25" יבוא "מהיום ה-30" ובמקום "מהיום ה-23" יבוא "מהיום ה-28"; (2)
בסעיף קטן (א1), במקום "מהיום ה-23" יבוא "מהיום ה-28"; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "מהיום ה-19" יבוא "מהיום ה-23"." שוב, הקדמת הימים.

למה דווקא ארבעה ימים?

זה הפסק דין. הקדמת המועדים זה בעניין הרשימות. כדי שיהיה לוועדה המרכזית מספיק זמן להשלים את ההכנות, הם רצו לגמור את הבדיקה.

הכול איחרו בחמישה ימים, למה דווקא כשיש 19 איחרו בארבעה ימים?

זה פסק הדין של בית המשפט.

השאלה, האם מישהו לא ידע לעשות חשבון ש-19 ועוד 5 זה - - -

נתנו לבית המשפט עוד יום אחד לגמור את פסקי הדין.

בבית המשפט זה מסובך, אלה דיונים משפטיים כבדים.

עוד יום אחד לא לישון בלילה, שיכתבו. סעיף 68א זה לגבי קלפיות של אנשים המוגבלים בניידות. "8. בסעיף 68א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג1) יבוא: "(ג2) היו במתחם אחד מספר מקומות קלפי שכל אחד מהם יש בו ואליו סידורי גישה והצבעה מתאימים לאנשים המוגבלים בניידות, רשאי יושב ראש הוועדה המרכזית לקבוע כי רק אחד ממקומות הקלפי שבמתחם ייקבע כקלפי לפי הוראות סעיף זה; לעניין זה, "מתחם" – מבנה או מספר מבנים הסמוכים זה לזה."

כאן הכוונה היתה שמאחר שיש ממילא - - -

אם יש בית ספר - - -

שיש לו כמה מבנים - - -

כמה כיתות.

אם יש כמה קלפיות.

אשכול של קלפיות.

ממילא רוצים שרוב הקלפיות יהיו נגישות בלי קשר, לא רק בשביל אנשים המוגבלים בניידות פורמלית, אלא לכל אדם. אנשים מבוגרים, למה שיהיה קשה להם להצביע? צריך מעטפות כפולות בקלפיות האלה, ולכן רוצים לרכז את זה, אם זה לא מכביד. אז, זה נהנה וזה אינו חסר.

מאחר שאנחנו כבר מדברים, אני רוצה לעורר משהו מהדיון הקודם. בדיון הקודם עלתה הסוגיה של אנשים, ואפילו שדרנים, שקוראים ברדיו לאנשים להתחזות לאנשים המוגבלים בניידות, מאחר שהחוק בסך הכול בוטח בציבור שמי שבא ואומר שהוא מוגבל בניידות הוא אכן כזה. היו כל מיני רעיונות איך אפשר שהמחוקק יאמר משהו על התופעה הזאת של אנשים שמתחזים.

בדיון הקודם חברי הכנסת, וגם הארגונים של אנשים המוגבלים בניידות, לא רצו שהמלחמה של המחוקק בתופעה הזאת תהיה באמצעות הכבדה על הציבור שהוא מוגבל בניידות, שהוא יצטרך להביא תעודות או שיצמידו אותו למקום הקלפי שלו כמו כל אדם אחר, מאחר שטענו שאדם המוגבל בניידות קשה לו יותר להתנייד, ואם הוא נמצא במקרה ביום הבחירות במקום אחר, זו הכבדה קשה מדי לבקש ממנו לחזור למקום הקלפי שלו, שלא כמו אדם רגיל שיכול לנסוע.

עם זאת, הוועדה אמרה שהיא תהיה מוכנה לשקול רעיונות אחרים כדי שהתופעה הזאת לא תפשה בציבור ושאנשים יתחזו לאנשים המוגבלים בניידות, וחשבנו להציע לוועדה לדיון את הרעיון הבא – אם בא אדם לקלפי, והוא רוצה להצביע בקלפי, כי הוא אדם המוגבל בניידות, הוא יחתום על טופס בקלפי "אני אדם המוגבל בניידות", ומי שכותב טופס כוזב, זו תהיה עבירה פלילית. הוועדה תוכל לפטור. זה לא מכביד וזה לא מחייב הצגת תעודה או הצגת אישור, אבל מי שיש לו תעודה כלשהי, או מי שניכר לעין שהוא אדם המוגבל בניידות אפשר יהיה גם אותו לפטור מזה. דא עקא, כל אדם אחר – אם באה חבורת סטודנטים מאילת, שהם יחתמו.

את רוצה להגיד לי שיש אנשים שמוכנים להתחזות לנכה כדי להצביע בקלפי ...

הם מוכנים להתחזות, כי היום לא נדרש מהם כלום אלא רק לעמוד בקלפי. אם הם יצטרכו לחתום שהם מוגבלים בניידות, וזו עבירה, והם הסטודנטים לרפואה שיעיפו אותם אחר-כך מהפקולטה, הם לא יעשו את זה. זה הכול.

אני הייתי מתבייש להתחזות לנכה.

יש אנשים שקוראים ברדיו לעם ישראל לבוא ולהתחזות לנכים, וכנראה האינטגריטי שלהם לא מעוררת בהם בושה בעניין הזה. השאלה, מה המחוקק רוצה לעשות עם זה.

קודם כול, רק אתמול ידענו שהולכת לעלות ההערה הזאת. ראוי שיתקיים דיון בפורום רחב יותר שבו יהיה נציגים של אנשים עם מוגבלויות.

הם הוזמנו.

אני פה.

אנחנו לא הוזמנו.

מה הבעיה בהצעה הזאת?

אני אומרת את זה ברוח טובה.

מה הבעיה?

הבעיה היא שאנחנו לא רק מדברים על אנשים עם מוגבלות בניידות, אנחנו מדברים גם על אנשים שיש להם למשל לקות ראייה.

הסעיף מדבר על מוגבלות בניידות.

היום יש תקנות נגישות השירות, ובתקנות האלה גם דנים בעניין של נגישות קלפי, ועלה העניין הזה של מה התיעוד הנדרש על מנת להנגיש קלפי לאדם עם מוגבלות. אני חושבת שראוי לקיים את הדיון הזה אחרי שדנים בתקנות שהתייחסו לעניין של הקלפי.

זה לא קשור. כל הזמן מתקנים את חוקי הבחירות. מה שחשוב לוועדת הבחירות, שלא יתקנו אותם דקה לפני הבחירות, כי אז היא כבר לא יכולה להתארגן. את רואה שרוב התיקונים פה הם תיקונים יחסית טכניים. זה לא אומר שאין שורה של נושאים כבדים ורציניים בדיני הבחירות, ואחד מהם, וזה עלה גם בכנסות קודמות, שארגון בזכות וארגונים אחרים אמרו שההנגשה לא מספקת, וצריכים כתב ברייל. זה לא קשור, מאחר שיש לנו סעיף עכשיו שמדבר על קלפי לאנשים המוגבלים בניידות.


לצערנו הרב, יש כאלה שלא מציק להם לבוא ולהגיד שהם מוגבלים בניידות כדי להצביע, המחוקק רוצה שרק אנשים שבאמת זכאים לזה ייהנו מההטבה.

נעשה דיון נפרד על הסוגיה הזאת.

לא נעשה דיון נפרד, היום אנחנו נגמור את זה - -

אפשר לעשות דיון נפרד, אבל זה לא קשור לזה.

- - זה לא קשור לעניין הזה.

אם מנגישים קלפי לא רק לאנשים המוגבלים בניידות, אלא לאנשים שאינם רואים, זה לא דיון שקשור אך ורק לזה.

העניין של התיעוד ידון בתקנות השירות. אני מציע ללמוד מה יהיה שם, איזה סוג תיעוד דורשים שם.

בינתיים אנחנו לא דורשים תיעוד.

גם בחתימה על הטופס הזה, יש חדירה לפרטיות.

מה החדירה לפרטיות?

אדם הציג את עצמו כמוגבל בניידות. צריך לטעון טענות, אבל שיהיו רציניות. אני לא מבין, כאשר אדם בא לקלפי ואומר "אני מוגבל בניידות, תנו לי להצביע", איזו חדירה לפרטיות יש?

הוא צריך לחתום על טופס.

אם הוא מציג את עצמו בעל-פה זו לא חדירה לפרטיות - - -

בעל-פה הוא גם חייב להגיד שהוא מוגבל בניידות.

הוא חייב להגיד שהוא מוגבל בניידות, אז אני רוצה שייתן לי את זה בפתק.

הפרטים של אותו מצביע, ממילא נרשמים בפרוטוקול, הוא לא אדם אנונימי.

הוא חייב להגיד את זה כדי לקבל מעטפה כפולה, אז הוא יחתום על טופס.

איזה סוג של עבירה? מה זו עבירה פלילית?

עבירה פלילית שמי שמרמה ילך לבית הסוהר.

אני חוזרת. אני רואה שזה לא מקובל, אבל מדובר בסעיף מאוד-מאוד חשוב לאנשים עם מוגבלויות, אני לא יכולה לייצג כאן את כולם.

על מי את מגינה עכשיו? אני רוצה להבין.

על אנשים עם מוגבלויות.

אני רוצה להבין, את מגינה עכשיו על אנשים שמוגבלים בניידות? להם אין בעיה, הם יחתמו על הטופס, ולהם אין משפט, כי הם מוגבלים בניידות. את עכשיו מגינה על הרמאים.

אני לא מגינה על רמאים, אני שואלת האם זו הדרך הכי נכונה.

זו הדרך היחידה. יש לך דרך אחרת?

זו הדרך שמתעסקת עם הרמאים ולא עם האנשים עם מוגבלות. דרך אחרת היא להצמיד את מקום הקלפי לאדם, כמו הכלל הרגיל, או לבקש תעודה, והיא מטילה נטל על אדם עם מוגבלות. לעומת זאת, הטופס לא מטיל נטל עודף על האדם המוגבל בניידות.

גם אנחנו, כמובן, בעד צמצום התופעה של שימוש לרעה בזכות הזאת להצביע בקלפיות למוגבלים בניידות, ולכן בקדנציה הקודמת, בהצעה המקורית, כדי לצמצם את התופעה, הצענו שניתן יהיה להצביע בקלפיות למוגבלים בניידות רק בתחום היישוב שבו אתה מתגורר.

לא.

בהצעה הזאת יש סוג של הטלת אחריות על מזכיר ועדת הקלפי, שהוא יחליט אם לפטור אדם מסוים מלחתום על ההצהרה או לא. עם זה יש לנו בעיה.

שכולם יחתמו, שיחתים גם אדם על כסא גלגלים. אין לי בעיה.

יחתמו כולם.

עם זה יש לנו בעיה.

זה להטיל איזו אחריות.

חס ושלום, אני לא מטיל אחריות על אף אחד. אי-אפשר להטיל אחריות על מזכיר ועדת קלפי. מה פתאום שנטיל עליו אחריות?

יש עליו אחריות לא מועטה, אז אם הוא רואה אדם עם גבס והוא רוצה לפטור אותו מהטופס, זה כל כך נורא?

זה קצת בעייתי לשים אותו כשופט אם אדם מוגבל או לא מוגבל.

לא שופט, רק מי שבא על קביים. הוא אומר: אני אחתים אותו עכשיו על טופס? אני רואה בעיניים שלי. זה רק לפטור אדם כדי שלא תהיה סיטואציה מגוחכת, אבל אם אתם רוצים, שכולם יחתמו. אין בעיה.

זה יעורר בעיה בקלפי. זה עשוי לעורר ויכוחים עם מצביעים.

האם קיומו של טופס כזה בידי ועדת הבחירות, קיומם של טפסים חתומים, מחייב את ועדת הבחירות לבדוק את נכונותם?

לא.

בחלק מהמקרים – כן. אתה שואל אותי? בוודאי, כי אחרת אני לא מוסיף את הסעיף הזה. אם לכם לא אכפת שכולם מרמים, אז שימשיכו לרמות.

אם אתם מעבירים למשטרה 200 טפסים כאלה - - -

סליחה. אם הכוונה היא שאנשים יחתמו כדי לטרטר לאנשים את השכל, דווקא למוגבלים בניידות, ואחר-כך לא תעשו עם זה כלום ותזרקו את זה, אז לא. אני זוכר את אותו יום בחירות שאותו שדרן דיבר, והנשיאה בייניש שהיתה אז יושבת-ראש ועדת הבחירות כעסה בצורה נוראית. אם אתם לא מתכוונים לעשות עם זה כלום, אני לא מתקן את הסעיף הזה. תשאירו אותו כמות שהוא, שכולם ירמו אתכם.

זה מחייב אותנו לפעולה, צריך לכתוב מה, איך. האם להעביר את כל הטפסים לבדיקה?

המשטרה פותחת בחקירה, לא צריך לכתוב שאתם מעבירים ראיות למשטרה.

כשהיו הבחירות הישירות לראשות הממשלה היה צריך 50,000 חתימות או 75,000?

50,000.

אני לא זוכר שהיה שם סעיף שאם כל הטפסים חתומים באותה חתימה, אתם חייבים להעביר את זה למשטרה.

זה פשיטא.

אין סעיף כזה. אבל אתם העברתם לחקירת משטרה בזמנו כמה ארגזים.

אם יש אירוע חריג, אתם תעבירו.

יש 10,000 קלפיות ברחבי הארץ - - -

ברור שאם יש אחד, אתם לא תעשו כלום, אלא אם יש תופעה.

אתם מרגישים שמרמים בדבר הזה?

בשוליים.

עושים שימוש.

לכן הצענו תיקון שלא התקבל.

אתם חושבים שמרמים?

כן, הרי אמרנו את זה, ולכן הצענו את התיקון שזה יהיה באותו יישוב.

זה לא מעניין בכלל אם זה באותו יישוב או לא. אתה רוצה שהנכה שנמצא בתל-אביב, הוא יעלה על אוטובוס כי אתה נותן לו כרטיס בחינם, וייסע לירושלים כשהוא בקושי זז.

לא, אבל אנחנו רוצים שסטודנטים לא יצביעו בקלפיות האלה, שהם לא ינצלו את העניין.

יש סטודנטים שמצביעים בקלפיות כאלה?

כן.

מרמים אתכם?

כן.

יפה. באותן קלפיות שאתם חושבים שמרמים אתכם, שם תבדקו.

תעבירו את זה.

אל תעבירו. המשטרה - - -

אין לנו דרך אחרת, הדרך היחידה היא שתיקח קלפיות - - -

רבותי היקרים, אם אתם חושבים שאתם תעבירו 10,000 טפסים למשטרה, ואתם חושבים שהמשטרה תעשה עם זה משהו, תאמינו לי, אפילו למגרסה המשטרתית אין מספיק כוח לגרוס 10,000 טפסים.

אם יש תופעה ורוצים לחקור אחת ולתמיד מקום אחד לדוגמה?

אני לא מבין, תתפסו שתיים-שלוש קלפיות, שאתם מרגישים שהן קלפיות מועדות, ושם תעשו בדיקה. אל תעבירו את זה למשטרה, כי אם תעבירו למשטרה, חבל על הזמן.

ברור שהם יעבירו למשטרה.

איך נעשה בדיקה?

איך נעשה בדיקה? האופציה היחידה היא לקחת קלפי, כמו, למשל, הקלפי ליד הטכניון - - -

חס ושלום. לא יעלה על הדעת ששם מרמים...

- - לקחת את כל הטפסים שנחתמו שם ולהעביר למשטרה, שתבחן אותה.

הייתי מספיק שנים חבר ועדת הבחירות המרכזית, לא מרמים, לא באוניברסיטאות, לא במכללות, לא בטכניון, רק בישיבות. אל תשכחי את זה, כי אחרת אני אצרף פה כמה חברים שהיו פעם חברי ועדת הבחירות, ואני אביא לך את הפרוטוקולים...

אני מביאה לדוגמה את הקלפי של הטכניון אגב אותו אזכור שאמרת של אותו שדרן שקרא לסטודנטים להצביע. הדרך היחידה שאני רואה היא שקלפי כזאת, שידועה לנו מראש כמועדת למצב כזה, שניקח את כל הטפסים – אנחנו לא יכולים לבחון אותם – ונעביר את כל ה-200 או ה-300 טפסים הללו למשטרה. מה היא תעשה עם זה, אין לי מושג. אני בטוחה שהיא לא תעשה עם זה שום דבר.

לא בטוח שהיא תעשה.

יש לי פתרון הרבה יותר פשוט. הרי בכל קלפי יש שוטר, שישב שם שוטר וכל אחד שחותם, הוא יסתכל עליו, ואז לשניים הוא אומר: בוא אתי בבקשה, אני רוצה לבדוק את המוגבלות שלכם.

איך הוא יכול?

יעצור אותו לחקירה. יעצור במקום לחקירה.

מכוח איזו סמכות?

אסור לו על-פי חוק. הוא יתחיל לבדוק מי נכה ומי לא נכה? שוטר?

סיגל קוגוט, חבל על התיקון הזה.

לא חבל בכלל, משום שאנשים שיודעים שהם צריכים לחתום על טופס, זו לא אותה רמת מרמה שמישהו סתם עומד. אדם שהוא סטודנט לפסיכולוגיה, לעבודה סוציאלית, לרפואה, יעיפו אותו מהפקולטה אם יתפסו אותו חותם על טופס כוזב כזה. למה שלא נרתיע לפחות?

זה גורם הרתעתי, כן.

לחתום על דבר שקר זה לא כמו סתם לעמוד במחדל.

זה בהחלט הרתעתי וזה יצמצם את התופעה, אבל לגבי העניין מה ייעשה עם זה הלאה, אני יכולה לומר לכם - - -

במקרים לדוגמה, אולי גם ייעשה עם זה הלאה. אם כל הפקולטה עומדת ומצחקקת בחוץ ופתאום כולם נהיים מוגבלים בניידות, וזה צועק לשמים, אז גם יעשו עם זה משהו. אני לא אומרת שעל כל אחד ואחד - - -

אני יכולה להביא לדוגמה קלפיות ספציפיות.

אני רוצה לרשום את זה כהסתייגות שלי, כי אני רוצה לדבר עם ארגוני הנכים.

צריך לבדוק את ההשלכות החוקתיות של זה, ולא רק לכתוב סעיף שאי-אפשר אחר-כך לאכוף אותו.

יש לזה השלכות רציניות מאוד, תאמין לי. יש כמה מקומות שבהם יש שלט "הכניסה לכוהנים אסורה", יש כמה קלפיות שהייתי שם בהן שלט "הכניסה לכוהנים אסור", כי כל המתים באים להצביע שם.

ידעתי שתגיע לזה.

ודאי אני אגיע לזה, ואתה יודע גם למה אני מגיע לזה.

אנחנו מסכימים להצעה של גברתי, וזה נראה לנו סביר ומאזן את הצורך למנוע רמאויות מול לא להכביד על המוגבלים בניידות, ואני חושב שזאת הצעה ראויה.

אין ספק שזה סעיף לטובתם של המוגבלים והנכים, כי כשהם מגיעים הם לא רוצים שבתור שלפניהם ישבו 100 אנשים שמתחזים. עם זאת, אני מאוד רגיש, כאשר יש זכות מסוימת לנכים, או לאנשים עם מוגבלות, ועכשיו אני אומר להם: תחתמו, זה עשוי להתפרש אצלם כפגיעה, לכן אני רוצה לדבר אתם ולבדוק את זה, לכן אני מבקש שהסעיף הזה יירשם כהסתייגות שלי.

אני רואה שאתה דואג לזכויות החוקתיות.

זה לא זכויות חוקתיות. איזו זכות חוקתית יש פה?

זה חוקתי ועוד איך.

במה זה חוקתי?

לאדם יש זכות חוקית להיות נכה? לא ידעתי.

לבן אדם יש זכות לא להיחשף בפני כל אחד, זה הכול.

זה נכון, אבל ברגע שהוא רוצה להצביע שם - - -

הוא נחשף, הוא אומר בעל-פה.

תאמין לי, על השלט של הכוהנים אני מסכים אתך, ולא על זה אני בא להגיב.

הוא חייב להיחשף, כי הוא בא לקלפי.

אדם שבא להצביע בקלפי של מוגבלים הוא צריך להגיד "אני מוגבל".

מה זה מוגבל בניידות? אדם המטופל בדיאליזה נקרא "מוגבל בניידות"?

לא.

- - - ביטוח לאומי?

לא, גם מי שבאופן זמני שבר את הרגל, הוא גם מוגבל בניידות.

אדם מטופל בדיאליזה וקשות לו הנסיעות - - -

בפועל הוא לפעמים יותר מוגבל מאותו מוגבל בניידות.

חברים, החוק מדבר על מוגבלים בניידות.

לכן צריך לחשוב פה על ההשלכות השונות.

הוא עובר טיפולים כימיים. הוא חולה באונקולוגית, נמצא באזור מסוים - - -

הוא לא מוגבל בניידות על-פי חוק?

מי שחולה, מצביע בבית חולים.

זה לא בהכרח לפי סעיף בביטוח לאומי.

רבותי, מוגבל בניידות זה יכול להיות גם מוגבלות זמנית, דהיינו, אדם - - -

זאת פרשנות שלך, לא של החוק.

לא, זאת פרשנות של החוק. הקלפיות של מוגבלים בניידות אלה קלפיות שמיועדים לנגישות לכיסאות גלגלים.

אסור לקרוא לזה "מוגבל בניידות", אלא מוגבל.

הוא מוגבל בניידות, קשה לו ללכת.

על-פי חוק זאת הגדרה מאוד מצומצמת.

אין הגדרה כזאת של מוגבל בניידות חוץ מבהסכם הביטוח הלאומי. רק בהסכם.

יש הגדרה.

המתים, הם כולם מוגבלים בניידות, מישהו צריך לסחוב אותם...

הם מצביעים בקלפי הזאת?

הם מצביעים בכל קלפי שהם רוצים.

אז לא תהיה בעיה, השוטר יראה שהוא בר מינן...

יש להם ניידות יתרה דווקא.

יש קבוצה אחת גדולה של אנשים מוגבלים בניידות, ואלה דווקא אנשים קשישים, ואני לא יודע אם חשבנו עליהם, ואלה בדיוק האנשים שאנחנו רוצים להקל עליהם, שלא יצטרכו לנסוע ממקום למקום.

הם תמיד יכולים להצביע בקלפיות האלה, אין עם זה שום בעיה.

יש בעיה. אם ישאלו אותם אם הם מוגבלים? הם יצטרכו להגיד: אנחנו קשישים, לא מוגבלים.

אני קשיש, וכתוצאה מזה שאני קשיש, אני מוגבל בניידות שלי.

לכן צריך לחשוב על הגדרה רחבה. אני בעד הסעיף הזה, רק שתהיה הגדרה רחבה ונכונה, ולא לכתוב משהו שבגלל טופס הצהרתי יפסלו אותו ויוציאו אותו החוצה.

הטופס רק אומר "אני מוגבל בניידות".

קודם כול, אף אחד לא ייפסל. כל מי שיחתום על הטופס, יצביע.

וההצבעה הזאת תהיה כשרה.

גם אם יבוא לשם מישהו בריא לחלוטין ויחתום על הטופס ואחר-כך יתפסו שהוא רימה, עדיין הקול שלו כשר.

גברתי, אילת פישמן, מה התכוונת שמנית קודם לשאלת היושב-ראש: התופעה הזאת קיימת בשוליים.

הכוונה מבין יותר מ-1,000 קלפיות נגישות למוגבלים בניידות, בחלק מאוד קטן מהן מתקיימת התופעה של הרמאות. זאת היתה הכוונה.

מול האוניברסיטאות?

אני מצטער, אני מבקש לא לזהות אנשים עם רמאויות.

כמה אנשים מצביעים בסך הכול ב-1,000 הקלפיות האלה? על-פי רוב זו גם קלפי רגילה, ויש אפשרות גם לבעלי אנשים עם מוגבלות להצביע.

כמה עשרות אלפים בכל הארץ.

כמה רמאים יש שם?

אדוני היושב-ראש, אני מבין שהקלפיות האלה הן לא קלפיות דווקא - - -

ההצבעה היא במעטפות כפולות. המעטפות הכפולות שמגיעות מקלפיות לאנשים מוגבלים בניידות מגיעות לעשרות אלפים.

הקלפיות האלה מחזיקות אנשים חמישה ימים, כוססי ציפורניים, האם הם בפנים או בחוץ, ויותר גרוע זה, שאחרי ארבעה ימים, כשגומרים לספור את המעטפות הכפולות, מתחילים להיות החילופים.

זה נגמר יחד עם החיילים. השוטרים גם מצביעים באותה קלפי?

לא. השוטרים מצביעים - - -

יש בעיה נוספת ביישובים הלא מוכרים בנגב. יש עשרות יישובים שבהם עשרות אלפי תושבים, ולאנשים כאלה אין תחבורה ציבורית - - -

מה שנקרא "מאחזים בלתי חוקיים בתחומי מדינת ישראל".

מאחזים יותר חוקיים מהמדינה, מהימים לפני קום המדינה.

אתה יודע שהמדינה היא הדבר היחיד שקובע אם - - -

אם מישהו צריך להכיר, הראשון מכיר בשני. הם היו קיימים לפני, אז הם צריכים להכיר במדינה.

והם הכירו בה?

הם הכירו בה, המדינה לא הכירה בהם. הם הכירו במדינה, ולכן הם משתתפים בבחירות.

מה שקורה שאין תחבורה ציבורית, אין כבישי גישה, הם נאלצים לנדוד מרחק עשרות קילומטרים, עד 70 ק"מ, ולפעמים הם מתחילים להסתובב, הם לא יודעים איפה הם נמצאים, באיזה יישוב. באותם יישובים לא מוכרים יש בתי ספר. אני אביא יישוב אחד בתור דוגמה. יישוב שנקרא "אלפורע". יש שם לא רק בית ספר אחד, שני בתי ספר, שבכל אחד מהם יש 1,000 תלמידים. תארו לעצמכם בתי ספר יסודיים, כשיש בכל אחד 1,000 תלמידים, מה גודל האוכלוסייה שם.

זה פסק הדין של הבג"ץ שהכריח להקים גשר וגשרון ובתי ספר בניגוד לתב"ע ודברים כאלה.

בתי ספר קיימים, משרד החינוך הקים אותם, לא אני הקמתי אותם. משרד החינוך מקים בתי ספר כדת וכדין. אם משרד החינוך מגיע למסקנה להקים שם בית ספר, ואם האוכלוסייה שם כל כך גדולה, למה לא דואגים לאפשר לתושבים לבחור ביישובים שלהם - -

כי אין יישוב כזה.

- - לתת סמל ליישוב.

לתת סמל ליישוב, להכיר ביישוב, להקים שם מועצה מקומית? חבר הכנסת טלב אלסאנע, אתה מנסה - - -

אתה מתפרץ, ואתה לא יודע. אתה לא בדואי. אתה יודע מה זה בדואים. לבדואים יש שבטים. תכיר דברים שאתה לא יודע. משרד הפנים הכיר בשבטים ונתן להם סמל. במשרד הפנים מופיעים שבטים. נכון או לא?

בהחלט.

לא סמל יישוב.

מה שקורה, שהשבט, חלקו כאן וחלקו שם. מה זה שבט? שבט זה לא מקום גיאוגרפי. אני שבט אלסאנע, ואני יכול להיות אפילו בלונדון. הכתובת שלי "שבט אלאסאנע", אבל אני גר בלונדון. מה זה משנה?

אתה רוצה להצביע בלונדון?

צריך לתת את הכתובת לפי המיקום של המגורים, איפה שאדם נמצא, ולאפשר לאנשים להצביע על-פי מקום ההתיישבות שלהם. כל היישובים האלה פיזית הם קיימים - -

מה זה בדואי?

- - אלא אם אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לשלול מהאנשים האלה את הזכות לבחור.

סליחה, מה זה בדואי, חבר הכנסת טלב אלסאנע?

צורת חיים, אופי, מסורת.

בדואי זה שבט - -

מבנה חברתי.

- - שעובר ממקום למקום.

לא עובר משום מקום לשום מקום. השבטים היהודיים – כמה שבטים אתם? הם עברו ממקום למקום? לא עברו לשום מקום.

עזוב, אצלנו עשרה שבטים הסתלקו מפה, אנחנו לא יודעים איפה הם אפילו, אנחנו גם להם לא נותנים להצביע.

אנחנו עכשיו מדברים על יישובים. אני מדבר במלוא הרצינות, לא בצחוק, או שאנחנו רוצים לכבד את זכות האנשים לבחור ולאפשר להם זמינות, נגישות בצורה סבירה, כמו שאנחנו מדברים על המוגבלים, על החיילים, השוטרים, וזה מאוד לגיטימי, כי זה מאוד נכון. לדעתי, יש בעיה אמיתית של תושבים, אזרחי המדינה, שנבצר מהם לממש את זכות הבחירה שלהם משיקולים שאני אף פעם לא הבנתי. יש יישובים, יש בתי ספר, יש מוסדות חינוך. הגשתי הצעת חוק שעברה כהצעה רגילה לוועדת הפנים, לתת הגדרה, כולל נ.צ. ושם היישוב שבו הם מתגוררים. יש היום בערך 13 יישובים שזכו להכרה, שנמצאים במועצה אזורית אבו בסמה.

אולי כדאי שהתושבים יעבירו סוף-סוף את הכתובות שלהם ליישובים האלה?

אנשים מעבירים, אבל אתם לא מעבירים את הכתובות. את תושבי אלפורע אתם מאלצים לנסוע לכסייפה.

הדברים שלך אינם מדויקים בלשון המעטה.

לפני 20 שנה באלפורע היה קלפי בבית ספר.

מתוך כ-20,000 תושבי המועצה האזורית אבו בסמה, חשוב לי לומר לפרוטוקול, פחות מרבע טרחו להעביר את כתובתם במרשם האוכלוסין ליישובים, ואני מציעה שהדיון בסמלי יישוב ליישובים כאלה ואחרים בנגב יהיה בחדר הסמוך ולא בוועדה הזאת.

זה נכון.

זה יתקיים גם כאן, גם שם.

זה יתקיים לא כאן ולא שם. כל זמן שליישובים האלה לא יהיה סמל יישוב, אנחנו לא נתעסק בשאלה איך נותנים להם זכות בחירה, כי אני לא מחלק זכות בחירה.

אתה לא מחלק. זכות בחירה זו זכות מהותית, אתה לא צריך לתת אותה, ואתה לא נוטל זכויות כאלה. מה זה, טובה של אבא שלך? אני לא מוכן לזה.

חוק-יסוד: הכנסת קבע.

או שמממשים או שלא מממשים.

חוק הכנסת קבע שיש להם זכות בחירה.

אנחנו צריכים לאפשר להם לממש את הזכות הזאת.

מה אתה רוצה ממני? זה לא בחוק הזה. אתה רוצה לממש את זכות הבחירה - - -

אנחנו מדברים על איך לאפשר לשוטרים קלפי ניידת, אז לתת להם - - -

איפה יש קלפי ניידת?

היום יש קלפיות ניידות לשוטרים - -

לא, לגבי חיילים.

- - לחיילים, לימאים. יש פתרונות. נתנו פתרונות לקבוצות ספציפיות. למה לא לתת פתרון לקבוצות האלה? אני בטוח שאילו היו ביישובים האלה יהודים, היו מוצאים להם את הפתרון, בגלל שהם לא יהודים, בגלל שהם ערבים, אז שיצביעו, לא יצביעו, לא משנה.

הם לא ערבים, אם אתה לא יודע. אני אתקן אותך. הם בדואים, הם לא ערבים.

אותו דבר.

זה לא אותו דבר.

הם יבוסים.

זה רוסים. עולים חדשים.

אם הם היו עולים חדשים מרוסיה, הייתי מסדר להם זכות הצבעה...

אני מסכים. אני מצטרף לדברים שלך.

הלאה. בבקשה, רבותי.

"9.
בסעיף 95 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (ב), במקום "הפרטים" יבוא "והפרטים", והמילים "ומספרו האישי של השוטר במשטרה" – יימחקו; (2)
בסעיף קטן (ד), במקום "ואת מספרו האישי של השוטר במשטרה" יבוא "שלו"; (3)
בסעיף קטן (ה)(1), במקום "וכן" יבוא "או"; (4) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ז) בסעיף זה, "שוטר" – לרבות עובד שירות הביטחון הכללי.""


הסעיף הזה נועד לאפשר גם לאנשי שירות הביטחון הכללי להצביע בגלל השיטה המיוחדת שבה שוטרים מצביעים. לפני שאני אפרט מה עשינו כאן, אני רק רוצה לוודא עם ועדת הבחירות המרכזית, משום שבדיון הקודם היה איזה ספק בכלל לגבי כל שיטת ההצבעה של השוטרים. כמובן, זה משליך גם על הצבעת אנשי השב"כ, אבל יש עיקר ויש טפל, והעיקר זה ההצבעה של עשרות אלפי שוטרים. אם יש הסתייגות מכל הנושא הזה של תעודת שוטר ורצון ללכת לשיטה שנתפסת יותר יעילה, זה המקום להעלות אותה, כי אחר-כך, אם אנחנו נרחיב את השיטה הזאת על אנשי שירות הביטחון הכללי, אני לא רואה איך אנחנו נוכל לקיים דיון ולחזור לאחור. תגידו מה אתם חושבים על כל שיטת ההצבעה הזאת.

אין ספק שכל השיטה של הצבעת שוטרים היא מסורבלת, יש מקום אפילו לומר "לא ראויה", כי היא מטילה דופי באמינות השוטרים בבסיסה. לפי השיטה להצבעת שוטרים מוחקים את כל השוטרים מפנקס הבוחרים ומהקלפי שבה הם רשומים, ואז כל שוטר מצביע בכל קלפי ברחבי הארץ. זו פרוצדורה מאוד מסורבלת, מאוד מורכבת, מכבידה מאוד על המשטרה, מכבידה מאוד על ועדת הבחירות, ושוב, אולי גם לא ראויה מבחינת הטלת דופי בשוטרים.

איזו הטלת דופי?

ההנחה מראש שכל שוטר עשוי להיות רמאי ולהצביע גם בקלפי.

לא, ההנחה מראש שאנחנו - - -

זו היתה ההנחה כשנקבעה הפרוצדורה הזאת.

מה פתאום?! ההנחה מראש היא, שלא צריך להכניס אותם, אלא יש פנקס נפרד לשוטרים.

הם נמחקים כדי למנוע מהם את האפשרות להצביע בקלפי המקומית שלהם.

אף שוטר לא יצביע בשני מקומות, כי זה יתגלה מייד, ושוטרים מבינים את זה. זה לא לפגוע בשוטרים ולא להטיל בהם דופי, אלא כדי שלא להעמיס על פנקס הבוחרים כאלה שאנחנו יודעים שהם לא יצביעו בקלפי מסוימת, אז אנחנו מוחקים אותם.

מדובר בפרוצדורה מאוד מורכבת ומסורבלת, שיכולה להיפתר בהצבעה במעטפות כפולות, שאומנם תכביד מנגד על הוועדה בספירת הקולות של המצביעים במעטפות כפולות, אבל ניתן יהיה לספוג את זה בהחלט.

הדברים האלה סוכמו. עכשיו אנחנו לא משנים את שיטת הבחירות.

אנחנו אומרים את זה נוכח הדברים שאמרה סיגל קוגוט.

אחר-כך זה כבר לא ישתנה.

אנחנו לא משנים את זה כרגע.

זה גם לא יכול להשתנות בגלל - - -

כרגע יש שוטרים ויש אנשי שב"כ, יש עשרות אלפי אנשים ויש הרבה פחות אנשים. אם יש מחלוקת על השיטה לגבי שוטרים, צריך לדבר עליה, ולא בגלל שאנשי השב"כ יכולים להסתתר מאחורי השוטרים אז לא לדבר על השוטרים. יש בכל זאת עיקר וטפל. אנחנו רוצים לדעת, האם באמת ההסתייגויות שהביעו לגבי שיטת ההצבעה של השוטרים עומדות בעינן או לא. עכשיו אם נרחיב את זה על אנשי השב"כ, אני לא רואה איך אפשר יהיה לשנות את זה אחר-כך.

כרגע לא משנים את זה.

זה לא עומד על הפרק.

כרגע לא משנים את זה.

זה כן עומד על הפרק.

זה סוכם. רוצים לשנות עכשיו, בשלב הזה?

מה זה "סוכם"? צריך לבדוק האם זה טוב או לא טוב. יכול להיות שזה מזיק - -

יש הצעה אחרת?

כן, מעטפות כפולות.

- - כי מה שיקרה, שיבוא חבר הכנסת טלב אלסאנע ויגיד: זה רק חל על האוכלוסייה שנגדו, לכן זה לא יכול להועיל...

1,200 הקלפיות שיש לנכים, שההצעה היא שהשוטרים יצביעו בהן, הן לא מספיקות למשטרת ישראל, כי הפריסה של השוטרים באותו יום היא ארצית, כמעט בכל קלפי, ולא בכל מקום יש קלפיות לנכים.

בכל עיר יש. מה הבעיה?

בכל יישוב יש היום.

שוטר לפעמים נמצא בקלפי מצאת החמה ועד הסגירה. לפעמים אין מי שיחליף אותו, והם יושבים שם שעות על גבי שעות. נכון שבכל עיר יש קלפי לנכים, אבל צריך לחשוב על ניידות של אותו שוטר מהקלפי שהוא מוצב בה לקלפי שהוא יכול לבחור בה.

מה המניעה ששוטר יצביע בכל קלפי שהוא נמצא בה?

זה מה שהוא עושה.

צריך מעטפות כפולות בכל קלפי – לזה אתה מתכוון?

היא אומרת שלא. היא אומרת שבקלפי שהוא נמצא, אם אין שם קלפי לנכים הוא לא יכול להצביע.

הוא לא יוכל להצביע. היום יש לו תעודה מיוחדת, ואז הוא כן יכול להצביע בכל מקום. אם לא נוגעים בשוטרים, מה שעושים בסעיף הזה, שגם אנשי שירות הביטחון הכללי יקבלו תעודת הצבעה לשוטר, ולשם כך גם תיקנו את הסעיף, כי תעודת הצבעה לשוטר אפשר לתת להם, אבל מספר שוטר אי-אפשר לתת להם, ולכן מחקנו את כל הדברים שאפשר לחיות בלעדיהם, על מנת שגם אנשי שב"כ יקבלו תעודת הצבעה לשוטר.

הם יקבלו תעודה מיוחדת?

כן, רק ליום ההצבעה. הם מציגים אותה בוועדת הקלפי, ואז הם יכולים להצביע בכל מקום.

מה הבעיה שהם יחזיקו תעודת זהות בכיס?

הם לא רוצים להזדהות, כדי שחברי ועדת הקלפי לא ידעו שהוא משרת בשירות הביטחון.

איפה תונפק התעודה הזאת, בכל קלפי?

ועדת הבחירות.

- - -

הוא עדיין צריך תעודת הצבעה לשוטר, כי הוא צריך להצביע במקום אחר, לא בקלפי שלו.

זה בסדר, אבל שיחזיק תעודת זהות של אזרח ישראלי. מה הבעיה?

תעודת זהות יש לו, זה כן.

אפשר להציג בכל מקרה.

רק שלא ידעו איפה הוא עובד, הכול סודי.

במקום מספר אישי, יהיה מספר סידורי?

לא יודע מה יהיה.

אם לא יהיה, יבינו שהוא איש שב"כ.

גם לשוטרים לא יהיה.

גם לשוטרים לא יהיה מספר אישי בתעודה. ידעו שהוא שוטר או איש בשירות הביטחון, אבל זה עשרות אלפי אנשים.

לשוטר עצמו אין מספר אישי והמעטפה שלו מעטפה מיוחדת של איש משטרה?

לא, זו מעטפה רגילה, לא מיוחדת.

מה ימנע ממנו להצביע בכל קלפי?

הוא נוטל את התעודה הזאת.

ועדת הבחירות נותנת לו פתק, וזה שווה ערך להצבעה אחת. הוא נותן את הפתק יחד עם המעטפה, הפתק הולך לפרוטוקול.

הוא צריך להזדהות בשם שלו?

תעודת זהות, כמו כל אדם.

איך איש שב"כ יזדהה?

תעודת זהות, שם לא כתוב שהוא איש שב"כ.

תהיה לו גם תעודת שוטר, על אף שהוא לא שוטר. בנוסף לתעודת זהות תהיה לו תעודת שוטר.

זו לא תעודת שוטר, זו תעודת שירות להצביע כשוטר.

תעודת הצבעה לשוטר, לא תעודת שוטר.

בעיקרון הוא לא יוכל למסור את זה למישהו אחר שיצביע עבורו.

לא, הוא צריך לבוא יחד - - -

יחד עם התעודה שלו.

אישור הצבעה ללא מדים ביטלנו?

לא ביטלנו.

רבותי, תודה. הלאה.

בחירות בכלי שיט. כאן גם רצו רק להשוות לשיטה הרגילה של מעטפות כפולות. אין הרבה הצבעות בכלי שיט ממילא.

אין בכלל.

"10.
בסעיף 110(א) לחוק העיקרי, במקום "האחראים והבוחר יחתמו" יבוא "האחראים יחתמו". " הבוחר לא צריך לחתום על המעטפה.

זו טעות שהיתה בחוק.

סעיף (ה)(2) צריך לבטל את חובת ההופעה במדי שוטר, כי אם לא, אנחנו יוצרים בעיה.

לא נכון. הוועדה החליטה על זה. יש אפשרות במפורש לקבל פטור, ולא רק השב"כ מקבל פטור, גם סמויים במשטרה מקבלים פטור. לא יכול להיות שתעודד אנשים סתם לעזוב את מקום הקלפי שלהם כשאין צורך בזה. מי שבאמת צריך לא להיות במדים, שיקבל את הפטור. הסעיף מאפשר פטור. אתה לא נותן ל-40,000 אנשים פטור ממדים.

כולם יקבלו פטור באותו יום להופעה במדים.

כל השוטרים מקבלים פטור ממדים בבחירות, אם הם בוחרים או לא בוחרים.

תני להם פטור, אין בעיה.

הבעיה היא השב"כ, לא אנחנו.

השב"כ גם יקבל פטור, מה הבעיה?

כתוב שהפטור הוא של ממשלת ישראל.

שוטר לעניין זה – יש הגדרה – לרבות שירות הביטחון הכללי.


"11.
בסעיף 116ב לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) (1) לא יאוחר מהיום ה-53 שלפני יום הבחירות ימסור השר לביטחון הפנים ליושב ראש הוועדה המרכזית רשימה של כל בתי הסוהר ובתי המעצר ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שייקבע בתקנות."

כמה זמן?

53.

איך אפשר 53 יום, הרי עוצרים כל היום אנשים. מה עם כל אלה שנעצרו - - -

רשימת בתי הסוהר.

זה גם בתי המעצר.

לא רשימת האסירים.

"רשימה של כל בתי הסוהר ובתי המעצר."

מי נמצא בבתי מעצר?

כל מי שנמצא בבית המעצר ביום הבחירות מצביע.

"(2) יושב ראש הוועדה יקבע, על פי הרשימה האמורה בפסקה (1) ולאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לכך, מקומות קלפי מיוחדים לאסירים ולעצירים (להלן – קלפיות לאסירים). (3) אסירים ועצירים רשאים להצביע בקלפיות לאסירים; קלפי לאסירים יכול שתהיה ניידת."
"12. בסעיף 116ד(ב) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "או בכרטיס אסיר שהונפק על ידי שירות בתי הסוהר"."

הכוונה פה זה גם לקבוע מועד למסירת הרשימה של בתי הסוהר ובתי המעצר, וגם לקבוע כי אסירים ועצירים יהיו רשאים להזדהות בקלפי באמצעי זיהוי, או אלה שקבועים בסעיף 74 הרגילים או בתעודת אסיר.

העצירים מקבלים תעודת אסיר?

לא, רק אסיר.

איך הם מצביעים?

לעצירים יש תעודת זהות.

מגיעים למעצר, שמים הכול בפיקדון, כולל את תעודת הזהות. איך מצביעים?

שב"ס מאורגן לזה, הוא נותן להם את תעודת הזהות. זה לא מה שמנע מאנשים להצביע. מה שהם גילו, שהרבה אסירים לא מביאים אתם את תעודת הזהות, ואז מאפשרים להם עם תעודת אסיר, זו תעודה שיש עליה גם תמונה.

יש דבר שנקרא "תעודת עציר"?

אסיר. אסיר. לא עציר.

הלאה.

תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) זה בגלל פרשנות של ריבלין, כשהוא היה יושב-ראש ועדת הבחירות.

השופט ריבלין.

זה בא להבהיר שהתעמולה מחולקת לכאלה שאכן נועדו לקדם את עצמם ולא אחרים. "13. בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט–1959‏– (1) בסעיף 15(א), במקום "לכל אחת מן המפלגות ורשימות המועמדים" יבוא "לכל אחת מרשימות המועמדים"" – כלומר, רק מי שהגיש רשימה יקבל זמן, ולא מפלגה שלא הגישה רשימה, פורש כך גם קודם – "אחרי "ברדיו" יבוא "למעט תעמולה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת"" – כלומר, הוא לא יכול להשתמש בזמן הזה בכדי לקדם רשימה אחרת – "ובמקום הסיפה החל במילים "לכל מפלגה" יבוא "לכל רשימת מועמדים יינתנו 15 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת – 4 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת."" – זה לא משנה את המצב הקיים, זה רק בשביל הנוסח – (2) בסעיף 15א – (א) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "שיוקצבו לשם כך" יבוא "שיוקצבו לשם כך לכל אחת מרשימות המועמדים; לכל רשימת מועמדים יינתנו 7 דקות, ולכל רשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שהיא סיעה בכנסת היוצאת – 2 דקות נוספות לכל חבר שלה בכנסת."; (ב) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "ואולם, לא תשודר תעמולה לבחירתה של רשימת מועמדים אחרת"."

מה השינוי פה?

לא בזמנים, אלא רק שרשימה לא יכולה להשתמש בזמן שלה בשביל לקדם רשימה אחרת.

קודם אני מצביע על ההסתייגות שלי.

שהיא עולה למליאה.

שמה?

צריך יהיה לחתום על טופס. היא תיפול פה, הם יצביעו נגד.

לא להתחזות לאנשים עם מוגבלות.

אדוני, לפני ההצבעה יש לי הצעת ייעול. לנציבות יש ועדה מייעצת, בוועדה המייעצת חברים חברים של ארגוני נכים. אני מציע שאני אביא את הסעיף הזה בפני הוועדה המייעצת, והיא תציג בפני אדוני את עמדתה.

אין בעיה, מכיוון שאני הולך לגמור את החוק הזה, אני רושם את זה כהסתייגות ואני אעלה אותה במליאה. אחר-כך מקסימום אני יכול למשוך אותה.


אני מצביע על ההסתייגות שלי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההסתייגות – 1

נגד – 2

נמנע – 1

ההסתייגות נפלה ותעלה למליאה.

ההסתייגות נפלה ותעלה למליאה. מי בעד הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 60), התשע"א-2011 אושרה ותעלה למליאה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.

פה אחד. תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:25)

PAGE
2