הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
42
ועדת החוקה, חוק ומשפט

16.03.2011


הכנסת השמונה-עשרה


נוסח לא מתוקן

מושב שלישי









פרוטוקול מס' 367
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי י' באדר ב' תשע"א (16 במרץ 2011), שעה 09:00

הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3)(הגבלה על הקניה או העברה של זכויות



במקרקעין לזרים), התשע"א-2001 של חה"כ נחמן שי: שי, חה"כ שלי יחימוביץ,



חה"כ אורי אורבך, חה"כ יריב לוין, חה"כ רונית תירוש (פ/1978)



הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון (אם יסתיים הדיון תתקיים הצבעה)

חברי הוועדה: היו"ר – דוד רותם

אורי אורבך

יריב לוין

נחמן שי

עו"ד אריאל צבי – יעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

גיל פכט – מתמחה, משרד המשפטים

דרור לוינגר – לשכה משפטית – עו"ד, משרד הפנים

יהלום שרעבי – עו"ד לשכת יועמ"ש, מינהל מקרקעי ישראל

אלכס חפץ – ממונה על הנכסים, מנכ"ל הימנותא

נועה בן אריה – יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

עלוה קולן – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח

עדי ארבל – מנהל פרויקטים, המכון לאסטרטגיה ציונית

דורית ואג

אלעזר שטרן

אתי בן שמחון

הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3)(הגבלה על הקניה או העברה של זכויות

במקרקעין לזרים), התשע"א-2001

בוקר טוב, אנחנו ממשיכים בהצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון מ' 3) (הגבלה על הקניה או העברה של זכויות במקרקעין לזרים), התשע"א-2011, חברי הכנסת נחמן שי, שלי יחימוביץ, אורי אורבך, יריב לוין ורונית תירוש.


אדוני היועץ המשפטי, אנחנו מתחילים לקרוא את החוק, מנסים לגמור אותו ולהצביע עליו.

אזכיר מספר נושאים שנשארו פתוחים מהדיונים של ההכנה לקריאה ראשונה. נושא ראשון היה נושא של הזיקה של זכאי שבות לישראל, עד איזה מידה של זיקה הועדה רוצה לדרוש.


יש מספר נושאים שאני אעיר עליהן, שנשארו עדיין פתוחים, אחד זה מידת הזיקה של זכאי שבות - נושא שני שדובר עליו זה מסלולים מקוצרים והדרך הקצרה יותר לקבלת אישור, נושא של ארגונים בינלאומיים שאנחנו הכנסנו אותם אבל צריך עוד לדבר עליהם ונושאים נוספים שאני אעלה במהלך הקריאה.

ברשות היושב ראש, אני גם הייתי מבקש שננסה להתייחס לנושא שהעלה המכון לאסטרטגיה ציונית שנוגע לנושא של אזרחים שהמימון שלהם הוא מימון זר גם אם הם עצמם לא זר כהגדרתו כאן.

אדוני אחר כך יסביר לי את זה כי אני קיבלתי אמנם מכתב מהצעת חוק מתקנת וכו', ואני הבהרתי למכון לאסטרטגיה ציונית בדיוק כמו שהבהרתי למכונים אחרים שעוסקים בדמוקרטיות ובכל הדברים האלה שהם יכולים להביע עמדה אבל הם לא מציעים הצעות חוק וכל הדברים האלה.

קודם כל ברמת העיקרון צריכים לתת מענה לעניין הזה.

אנחנו עוסקים בחוקים לא בעקרונות.

הנושא הוא טעון וראוי להתייחסות.

אני קורא מהנוסח עם התיקונים שמוצעים.

הוספת סעיף 2א
1.
בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך–1960

"הגבלה על הקניה או העברת של זכויות במקרקעין לזרים
2א.
(א)
בסעיף זה –















"זכויות במקרקעין" – זכות בעלות, או זכות שכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים או שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על חמש שנים, לרבות זכות על פי התחייבות להקנות או להעביר בעלות או שכירות לתקופה כאמור;





לגבי נושא של הערות אזהרה. בדיון הקודם, אני לא זוכר איזה מחבר הכנסת זה היה, אחד מחברי הכנסת ביקש שגם נושא הערות אזהרה ייכנס לחוק במובן זה שאותם אזרחים זרים שלא רשאים לקנות אלא אם כן הם קיבלו את האישור הנדרש לא יהיו רשאים גם לרשום הערת אזהרה. הסיבה שאני מזכיר את זה פה כי לכאורה הניסוח של ההגדרה של זכויות במקרקעין, הסייפא שלו, זכות על פי התחייבות להקנות או להעביר בעלות וכו' כוללת בתוכה גם הערת אזהרה.

אנחנו קיבלנו ממשרד המשפטים ומהמינהל הדים לכך שזה עלול ליצור בעיות מעשיות קשות הנושא של הערות אזהרה.

בבקשה משרד המשפטים

אין לי התנגדות לנוסח שמופיע פה, אני רק אבהיר שפעולת הרישום בסופו של דבר יהיה לי קשה מאוד לאסור על הטאבו לרשום הערות אזהרה, לכן מה שאני מציע זה להשאיר את האיסור הזה כמו שהוא ורק לאסור באופן מפורש על הטאבו לרשום את העיסקאות, זאת אומרת, האיסור רישום יופיע משלב המכר והלאה.

לא מתחיל בכלל. למה אני צריך בכלל לרשום את הדירה על שמי בטאבו? תמכור לי את הדירה שלך, אני ארשום הערת אזהרה, ומרגע זה ואילך נגמר הסיפור. אני לא צריך רישום, רישום זה דבר מיותר לחלוטין, זה רק כדי שהמדינה יהיה לה כסף. אני רק רושם הערת אזהרה, היא לעולם לא תימחק, ואף אחד לא יכול לעשות עם הדירה הזאת כלום. רישום הערת אזהרה זה בעצם רישום התחייבות לבצע עיסקה שמונעת כל עיסקה אחרת ובעצם, אתה יודע מה, תן לי ייפוי כוח, תן לי הערת אזהרה בטאבו ובא לציון גואל. הרשות להלבנת הון ודאי לא תאהב את זה.

אנחנו מוכנים שהאיסור יישאר, זאת אומרת, שהאיסור על התחייבות יהיה קיים, יהיה קיים בחוק, ולו יבוא יום אחד מישהו שקבוע פה בסעיף ד2 וירצה לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את העיסקה, הוא יוכל לעשות את זה, זה לא הדיון. הדיון הוא כרגע על האם אני אוסר על הטאבו, או איזה איסור מפורש אני אוסר על הטאבו לרשום, ואני אסביר גם למה. הערות אזהרה הם הכמויות שהם נרשמות זה בהיקפים מאוד גדולים, הטאבו כשהוא מקבל את החוק הזה, למשל, כשיש לו תאגיד, והתאגיד נמצא באמצע בין שני צדדים של עיסקה של קבוצת רכישה, יש 200 הערות אזהרה שצריכות להירשם לטובת אותו תאגיד. כמו שאדוני יודע בודאי, הקצב שבו הערת אזהרה נרשמת זה בדרך כלל באותו היום של העיסקה או למחרת העיסקה. ברגע שיש תאגיד לדוגמה, מרשם המקרקעין לא יודע לבדוק את מבנה השליטה באותו תאגיד ולדעת האם התאגיד הזה הוא תאגיד זר או לא תאגיד זר לפי ההגדרות של החוק הזה, מה שהוא עושה, הוא שולח אותם למינהל. המינהל לא יהיה מסוגל לעבוד בקצב שבו נידרשת היום, מטבע הדברים, מטבע הבדיקות שהוא עושה, לא יהיה מסוגל לעמוד בקצב שהערות אזהרה דורשות.


מה שקורה הוא שאנחנו מגדילים את הזמן שבו עיסקאות סותרות עלולות להירשם. דבר שני, אנחנו מגדילים את החשיפה של המדינה, כי ככל שהעיכוב של המדינה יותר גדול, החשיפה שלה אחרי זה לתביעות נזיקין בגלל שהדבר הזה לא נרשם תהיה יותר גדולה. לכן אני מציע שוב, האיסור על הערות אזהרה כן יישאר, המימוש בפועל על ידי הטאבו יהיה לגבי שלב המכר בלבד.

לא בא בחשבון. אתה מכיר את הטופס של רישום הערת אזהרה, רק צריך להוסיף שם רובריקה אחת. כי הרי כך, רשום שם את השם ותעודת זהות או דרכון, ברגע שהוא רואה דרכון הוא רושם הערת אזהרה אלף. ברגע שהוא רואה חברה, הוא ממילא מבקש שיצרפו לטופס הזה אישור מעורך דין מיהם בעלי זכות החתימה, אז יהיה גם צרוף נוסף שלא רק מי בעלי זכות החתימה, אלא גם שאין שליטה של תושבים זרים האסורים על פי חוק, בזה פתרת את הבעיה.

שיקול הדעת הזה יהיה בידיו של עורך דין חיצוני? אני לא מבין.

עורך דין חיצוני. תסלח לי, היום כשרוצים לרשום הערת אזהרה של חברה, אז מבקשים לעורך דין חיצוני לרשום לתת אישור מיהם בעלי זכות החתימה, שהחברה רשומה כדין, יש המון אישורים.

פה הוא נותן אישור בדבר שהוא מצוי בשיקול הדעת של המינהל. מה יקרה כאשר יבואו לרשום את עיסקת המכר - - -

אני לא מבקש שום אישור. מה שיקרה זה לצורך הערת האזהרה יאשר העורך דין את הדברים. בוא נאמר כך, מכיוון שאני לא נציג לשכת עורכי הדין בכנסת, נציג לשכת עורכי הדין בכנסת יבהיר לך שעורכי דין לא נותנים אישורים שהם לא נכונים, זה פשוט לא קיים, עוד לא היה עורך דין שחתם על מסמך שהוא לא מדוייק במאת האחוזים, פשוט לא קיים. האם אני צודק אדוני נציג הלשכה?

אני חושב שעם ייצוג כזה אני מיותר. הכול משודר בשידור חי.

מכיוון שזה משודר בשידור חי, אז המנגינה הצינית שלי גם נשמעה.

זה מבטא את העובדה שהלשכה הצליחה לשפר את תדמיתם של עורכי הדין בצורה כל כך משמעותית, עד כדי שהדברים נשמעים בכנסת ברמה ובאופן כל כך ברור.

הבעיה היא שרישום הערת אזהרה הוא יוצר הסתמכות מאוד חזקה אחרי זה כדי שנשאר את זה בשלב המכר, זאת אומרת, יוצא מצב שאישרנו או רשמנו הערות אזהרה.

מה שאתה אומר לי בעצם, זה שאדם ירשום הערת אזהרה, כי הטאבו ירשום לו את זה, אחר כך המינהל לא יאשר את העיסקה, או הועדה המצומצמת, או המסלול המקוצר, לא חשוב מי, לא יאשרו את העיסקה. כשאני חותם על חוזה אני משלם 20% מהמחיר ואני רושם הערת אזהרה, אני לא צריך את העיסקה יותר.

יהיה אפשר לבקש לבטל אותה לפי הפרוצדורה שקבועה פה בד2.

זה אומר לפנות לבית משפט. אני רוצה שהוא יוכל לרשום הערת אזהרה, אבל זאת תהיה הערת אזהרה שאם תוך שישה חודשים או תוך שנה, לא איכפת לי זמן, לא הומצא אישור אז היא פוקעת, כדי להיות במצב שהוא לא יושב לי שם, והוא בעצם רכש זכויות בנכס, הוא אומר, עזוב יש לי ייפוי כוח וזה לא נבדק כי אנחנו יודעים שכל חוק - - -

זה בעייתי כי אנשים הרי ישלמו משהו על בסיס הערת אזהרה, אחר כך הבדיקה שלהם תתעכב אצל הרשויות והוא פתאום יישאר בלי הערת אזהרה באמצע התהליך.

עד שנה? אם זה ייקח יותר משנה - - -

כי זה גם תלוי בצדדים, זו בעיה - - - זה יהיה לא פשוט.

בכמויות ובהיקפים שהערות אזהרה נרשמות, מעבירים את כל הערות אזהרה למינהל, זה יכול כן לעשות פקק.

לא, אני לא מבקש להעביר את הערות אזהרה למינהל, תרשום את הערת האזהרה.

לא, אבל מי יבדוק את זה. אתה רק דוחה את תהליך הבדיקה לאחר כך, אז אתה אומר, זה לא יפגע במיידיות, אבל הליך הבדיקה יצטרך להתרחש מתישהו, מי יבדוק אותו?

סליחה, הרי מישהו יצטרך לבדוק את המכירה הזאת. הרי אם אני קניתי דירה ורשמתי הערת אזהרה, אני צריך לפנות לבקש אישור. אני חייב לבקש אישור, אפילו במסלול המקוצר אני צריך אישור. נגיד שפניתי במסלול המקוצר, והודיעו, התשובה היא שלילית, המכתב הזה ישמש אישור להסרת הערת אזהרה. אני לא רוצה ללכת לבתי משפט, בתי המשפט עמוסים הרבה יותר מדי כדי שאני אטיל עליהם עוד תפקיד, אין פה נציג - - -

מבתי המשפט נאמר שאין להם בעיה עם החוק הזה, אבל עדיין הערת אזהרה תצטרך לעבור את האישור הזה מתישהו, עדיין טווח הזמן שלה היא תהיה קצרה מדיי, בגלל שהיא תבוטל בעוד שנה, ואם המינהל לא יספיק לבדוק? אם עיסקת המכר לא תצליח להתקדם?

אם כל החוק הזה יביא לכך שכל תושב זר הצטרך לחכות שנה כדי לקבל עיסקה, אנחנו במצב גרוע. חבר הכנסת שי, אני לא בטוח שאתה רוצה להשאיר את החוק הזה. שנה - אתה הורס את המשק הישראלי.

אני יוצר עיכוב, אני יוצר פקק.

אתה יוצר פקק שהדירות לא יימכרו, המחירים רק יעלו.

נכון, אנחנו לא רוצים לפגוע בפעילות הכלכלית.

יש הנחייה של ראש הממשלה להוריד את המחירים. ראיתי תוכנית שראש הממשלה ושר השיכון הם בתוך שנה מורידים את מחירי הדיור בארץ בלפחות חמישים אחוז, לפחות לפי התכנית.

ואחרי עוד שנה, 50% הזה בזול מאוד יהיה כבר.

נא לא להגזים, אתה רוצה להגיד לי שהתכנית של ראש הממשלה לא תתבצע תוך שנה?

אבל אף אחד לא מתיימר להוריד את המחירים ב-50%.

הוא אמר שתהיה ירידת מחירים, הוא יציף את השוק בקרקעות ובדירות, אני מתפלל שזה יצליח.

אני מציע שאפשר יהיה לרשום הערת אזהרה, ואז לקבוע שהערת אזהרה כזאת היא תירשם בסימון מיוחד אשר יגרום לשני דברים, אלף, או שהיא תיפקע אחרי שנה, או שהיא תיפקע ברגע שהעיסקה לא אושרה או בדרך של פסק דין לפי המוקדם יותר.

אני אומר שוב, שההשלכה של הערות אזהרה היא לא רק למי שבא בגלל החוק הזה, זה גם מי שהוא לא קשור לחוק הזה אבל כן צריך לעבור הליך של בדיקה כי למשל הוא תאגיד. זאת אומרת, שכל עיסקה שעושה אותה תאגיד, והוא לא זר, אבל הוא כן טעון בדיקה, ייכנס למסלול הזה של ההשהייה, הערת אזהרה שלו תהיה כביכול זמנית.

נכון. כי אחרת אני נמצא במצב שיירשמו הערות אזהרה ועסקאות לא תתבצענה. אם התברר מצב שאנחנו עומדים לשבת שנה על אישור, אתם יודעים מה, אני לא בטוח שהחוק הזה צריך לחוקק אותו, זה מתחיל להפחיד אותי.

אתה יכול להכתיב כמה זמן תיקח הבדיקה?

זה דבר שאולי צריך לבדוק אותו, אבל אם אנחנו נכנסים פה למצב שאנחנו מעכבים את המכירה של הדירות בשנה זה אסון לאומי.

הבעיה היחידה שמשרד המשפטים הציג, היא שאין לו הוראה מפורשת, קשה לו לנסח הוראות מפורשות למרשם המקרקעין כיצד להתייחס לרישום הערות אזהרה אם החשד שמדובר במישהו שאסור לו לעשות עיסקת מקרקעין על פי הצעת החוק. אני חושב שאפשר "להפיל" את זה במרכאות כפולות, במסגרת ההוראות על העורך דין הרושם שהוא מצהיר שלא מדובר באנשים מהסוג הזה שאסור להם לקנות, וברגע שהסתבר שהוא הצהיר לא אמת, ההערה מתבטלת מאליה ואז יש את מנגנון ההשמדה העצמאי בעצם ההצהרה השקרית.

זה לא הצהרה שקרית, אני עורך דין ואפילו עורך דין ותיק, ואני בתום לב אומר, רבותיי, זה לא תלוי בי, זה תלוי באישור של ועדה אחרת, שהיא תבדוק ותגיע למסקנה שאני לא יכול לקנות, ועוד אם נקבל את ההצעה של חבר הכנסת יריב לוין בעקבות המכון לאסטרטגיה ציונית שגם צריך לבדוק מי מממן אותו, אז מי יודע מאיפה העורך דין יודע מי עומד מאחורי העיסקה ומי בעלי המניות, ומי המממן וכו'.

אולי נבהיר את הנקודה. הכוונה היא לא שעורך הדין יקבע האם מדובר בזר שהוא יכול או לא יכול לקבל אישור, אלא יקבע את זה על דרך השלילה. דהיינו, הוא יכול לקבוע על דרך השלילה שלא מדובר באזרח זר או לא מדובר בתאגיד שבשליטה זרה, אחרי שהוא כעורך דין בדק את מבנה התאגיד וכו', ואז אם ההצהרה לא בצד החיובי לא בצד השלילי, הוא לא נופל לגדר ההגדרה של זר פה.

יפה. מה שיקרה זה שאחר כך תבוא הוועדה והתברר לה שהעורך דין טעה, ולא בגלל שהוא התכוון לשקר, אלא הוא פשוט לא יודע לקרוא מסמכים באנגלית, אין חובה היום לדעת אנגלית כדי להיות עורך דין, התקופה שהיו 4 קטעים עם 10 שאלות באנגלית נגמרה, היום זה בחינות אחרות, הוא לא יודע לקרוא אנגלית והוא לא הבין את המסמכים.

אם מדובר על תאגיד ישראלי שלמעלה מ-50% מבעלי השליטה שלו הם אזרחים זרים, זה יהיה במסגרת רשם החברות אפשר לבדוק את זה.

לא יודע, יש פה הצעה שתאפשר להגיש באנגלית..

יכול להיות לתחום בהם את זמן הבדיקה, זה הפתרון האמיתי לסיפור הזה. הרי בשורה התחתונה אנחנו לא רוצים שהבדיקה תימשך שנה בלי קשר לשאלה הנקודתית הזאת של איך אנחנו מתמודדים עם הערות האזהרה, ואז יכול להיות שאם אנחנו קובעים את זה, בזה זה ייפתר.

גם היום יש הוראת מינהל שיש מסלול מקוצר ויש בדיקות.
כמה בקשות כאלה יש להם בשנה?

אין הרבה בקשות בכלל לזרים, ב-2010 אמרו לי שאושרו שתי בקשות, ב-2008 אושרו 7 בקשות, מבחינת בקשות שאושרו אני לא יודעת כמה בקשות הוגשו.

אי אפשר לדעת כמה הוגשו?

הנתונים שמסרו לי זה הבקשות שאושרו, יש הבחנה בין בקשות של יו"ר מועצת מקרקעי ישראל לבין בקשות שהוגשו למנהל המינהל, שזה כמויות שונות.

אני רוצה לדעת את שניהם, כי מה זה שניים אושרו? זאת אומרת רק שני זרים - - -

זה הנתונים שמסרו לי.

שני זרים זה שתי משפחות יהודיות מניו ג'רסי שקנו דירות?

שהם זרים ושהבקשות אושרו.

המסלולים שאת מדברת זה המסלולים המקוצרים?

של יו"ר מועצת מקרקעי ישראל. ולגבי המסלולים המקוצרים?

אין לי נתונים לגביהם.

גברתי, יכולה להתקשר ולקבל את הנתונים? חשוב לדעת שני דברים - כמה הוגשו, כמה זמן לוקחת הבדיקה הממוצעת לזרים, לא למעין זרים, לזרים.

אדוני, אני מבין שיש לנו בעצם כרגע שתי אפשרויות לפתור את הסיפור של הערת אזהרה - או מה שאדוני הציע, או מה שחבר הכנסת לוין הציע דרך הנושא של קביעת מועדים בתקנות.

כן, ויש עוד בעיה, אנחנו צריכים לדעת זמנים מסיבה מאוד פשוטה, כי יכול להיות שאני אגיד לחברי כנסת נחמן שי, שלי יחימוביץ ויריב לוין, רבותיי, הנזק שאתם הולכים לגרום הוא הרבה יותר גדול מהתועלת. כי אם התברר לי שאתם תגעו בתקנות שנה לבדיקה, או שנה וחצי, כי אנחנו מכירים את זה, שכשקובעים מועדים בתקנות אז תמיד לוקחים טווח של שמונה חודשים, אתה מבין, 18 חודש עד שהאדם יכול להשלים את העיסקה? בוא נאמר כך, זה אומר אני רוצה לקנות דירה לילדים שלי בארץ, אני אמריקאי עשיר, אני גר בניו-ג'רסי כמו שאומר חבר הכנסת נחמן שי. אני אומר רבותיי, תעשו לי טובה, יש מקומות יותר מעניינים להשקיע בהם בדירות, אני לא משקיע בישראל ואני קונה בשפת הים במקום אחר.

אני אולי יכול להציע הצעה, אולי אנחנו נקבע דבר שהוא מחליש את החוק, אבל יכול להיות שהוא עושה איזון נכון. נקבע פרק זמן שאם עד אליו לא נקבע אחרת יראו את העיסקה כמאושרת.

זה צריך להופיע בתקנות פשוט, כלומר, זה חלק מההסמכה בתקנון.

אתה משאיר בעצם לא מסלול מקוצר, לא מסלול מהיר, לא שום דבר - פקיד.

זה כמו אם לא הוגש ערעור על איזה פסק דין עד תאריך מסוים.

בוא נגיד שאם לא הוגש ערעור עד תאריך מסוים, אז פסק הדין התבטל.

אגיד לך אז מה יקרה, כי ברגע שיהיה מועד כזה אלף, צריך לצאת מנקודת הנחה שהרשויות תנסנה להיערך כך שהן תעמודנה בעניין הזה. שנית, הן נחשפות לסיכון שאם הדבר הזה התברר שהיה פה מחדל וכן הלאה עם כל המשמעויות של זה, אני מניח שתקלות יקרו.

למה הן נחשפות? שבעוד שלוש שנים יהיה בדוח מבקר המדינה שהמינהל לא פעל מספיק מהר למנוע עיסקאות כאלה.

תביעת נזיקין, אדוני, על זה שהרשות - - -

לא, לפי ההצעה של יריב לוין לא תהיה אף תביעת נזיקין. אם לא הודיעו שהיא לא מאושרת תוך זמן מסוים אז העיסקה מאושרת. זה פתרון נוראי, אתה משאיר את כל העסק בידי איזה פקידה, לא שאני מזלזל בה, אבל יהיה לה על השולחן 150 אלף בקשות כאלה, ואם היא לא תעביר את זה בזמן, ולא תבדוק את התיקים בזמן העיסקה תהיה מאושרת.

יכול להיות שאולי יש עוד מנגנון בקרה שיהיה פה איזשהו דוח או דיווח חצי שנתי או שנתי לוועדה הזאת.

מה יגידו לי בדוח?

אני מניח שכאשר יבואו הנה והתברר שלא בודקים את הבקשות פעם אחת או פעמיים אז יהיו 2 אפשרויות, או שתחליט הוועדה שצריך לעשות שינוי בחוק כדי ליצור מנגנון יותר טוב, או שבעקבות ההתערבות שלה דברים ייפתרו. אני מניח שהסיפור לא מסובך מדי, בסופו של דבר הוא יעבוד, יהיו בשוליים כמה תיקים.

במקום ללכת להצעה שלך שהיא מפחידה אותי כי היא ממסמסת את החוק, אני מעדיף שהם יירשמו הערות אזהרה ויהיו 20 איש שיגידו מספיק לנו הערת אזהרה ויפוי כוח וישלימו את העיסקה בלי אישור ולעולם לא ירשמו את זה על שמם.

זה יישאר בסטטוס של הערת אזהרה?

זכויותיו הקנייניות תהיינה בסכנה.

לא, בגלל הערות אזהרה.

למה לא נקבע שבמקרה הזה צריך לקבוע לוח זמנים מדויק לממש את הערת אזהרה. נקבעה הערת אזהרה, נבדוק את הערת האזהרה, את העיסקה.

אנחנו נכתוב שהערת אזהרה תירשם, אבל הערת אזהרה הזאת אפשר לבטל אותה אם לא רוצה פסק דין של בית משפט.

זה כבר קיים.

אולי נשתמש בהחלטה של הועדה אם זה מאושר או לא, כי אסמכתא לרשם זה למחוק את הערת אזהרה.

הקונה שאני מכרתי לו את הדירה שלי זה איזה בחור מטהרן, יהודי טוב מטהרן, שדרך מישהו קנה את הדירה, אני לא יכול להגיש נגדו תביעה משום שאני יודע שברגע שאגיש תביעה ולגבי חוץ לארץ האיש הזה מת, שום דבר. אני בא לרשם, אומר לו אדוני, העיסקה לא אושרה, קיבלתי סכום כזה וכזה, אני מפקיד אותו אצל הרשם ובכך נגמרה הערת האזהרה, כי אני גם לא רוצה לתת למוכר להרוויח את הכסף שהוא קיבל על החשבון, תחזיר אותו.

אני צריך לבדוק את זה עם רשם המקרקעין.

אדוני יבדוק. אתה יודע שיש פרוצדורה כזאת לגבי משכנתא.

זה שונה מהפיתרון שדיברנו עליו קודם.

אני רוצה להבין, אני רוצה להמשיך את הקו שלך. אותו יהודי מאיראן שאפילו שמו אסור לפרסום, לשיטתנו יוכל לרכוש, אבל הוא צריך לעבור את המנגנון. אנחנו מוטרדים מהזמן שיידרש לביצוע תהליך הבדיקה, שלא תפיל את העיסקה מצד אחד.

ומצד שני, שאני לא אוכל למכור את הדירה שמכרתי לו הוא לא נמצא, אני יודע שהוא לא יכול לתבוע אותי כי הוא יפחד להזכיר את העניין הזה, אני אמכור אותה פעמיים ומישהו הפסיד את כספו.

זה הסדר אחר, זה לא מה שהצענו בהתחלה. זה אומר שתירשם הערת אזהרה והיא תפקע מכוח מה? לא מכוח פסק דין?

מכוח הפקדה ואי אישור העסקה על ידי הועדה או במסלול המצומצם או משהו כזה. או צו של בית משפט, אין לי בעיה. אחד משניהם לפי המוקדם יותר, אבל שם צריך להיות תנאי שהפקדתי את הכספים שקיבלתי.

"זר" – כל אחד מאלה:
(1)

(א)
אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(ב)
עולה כמשמעותו בחוק השבות, התש"י–1950
(להלן – חוק השבות), העומד בדרישות סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952
;

סליחה שאני שואל – חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה הפנסיונר לשעבר הוא אזרח ישראלי, הוא יכול לקנות דירות בישראל בלי בעיות? השאלה שלי היא אמיתית, האם אזרח ישראלי איננו מוגבל בכלל. פה אני הולך לנקודה שדיבר קודם חבר הכנסת חבר הכנסת יריב לוין. עזמי בשארה יכול לקנות מחר 150 אלף דונאם במדינת ישראל - - -

לוין


אם יש לו כסף שלו.

אתה יודע מה, קיבלתי את הסוגיה הזאת, אתה רוצה הצהרה ממנו שזה כסף שלו, אין בעיה הוא נותן הצהרה בפני עורך דין, עכשיו מה אתה רוצה לשלוח אליו את מס הכנסה?

לא. אני לא מאמין שאפשר לנעול משהו הרמטי, מבחינת סף רמת הציפיות שיש לי מהחוק הזה.


אם אנחנו מצליחים לייצר מנגנון שאנחנו מחייבים אדם להצהיר ומתברר שהצהרתו היא שיקרית, הרי לרמות אפשר תמיד. כל מנגנון ההצהרה במסים מבוסס על זה שאנשים מצהירים, לבדוק את כולם הרי אי אפשר, אבל המנגנון בנוי על כך שכאשר מתברר שאדם מסוים שיקר, אז ישנן סנקציות החל מביטול העיסקה וכלה בדברים אחרים שאפשר לקבוע אותם. ברור שאם עזמי בשארה יבוא וירכוש 150 דונאם ויתן הצהרה כזאת, אני מניח שהרשויות את ההצהרה הזאת יבדקו ביתר קפדנות במקרה שלו, וכנראה גם לא יתקשו לגלות את האמת. בסוף אם אדם רוצה לרמות ולהצהיר שקר, הכל אפשר, הרי לכאורה אפשר כל דבר לעשות.

מי יבדוק את זה בכלל? אין מי שיבדוק את זה.

למה אין? אלף, ישנה הועדה הזאת שאם תובא בפניה תלונה.

רבותיי היקרים, אדון עזמי בשארה קנה 250 דונאם, הגיש בקשה לוועדה.

החוק לא נועד למנוע מעזמי בשארה - - -

אני גיליתי שהוא קנה 250 דונאם, אני חושד שיש לו מימון זר, אני אלך אתלונן במשטרה שהצהרתו היתה שקרית.

זה נכון, ואז מה יקרה? יזמינו אותו לחקירה.

הם לא חייבים להזמין אותו לחקירה כדי לבדוק את מקורות המימון שלו.

מראוון ברגותי הוא תושב ישראל?

הוא אזרח הרשות הפלסטינית.

לא שאלתי אם הוא אזרח, הוא תושב ישראל, איפה הוא יושב בכלא?

אבל אין לו תושב קבע.

אז הוא לא תושב קבע.

בואו נפריד רגע.
את האזרחים אין בכלל שצריך להוציא החוצה.

מה עושים עם תושבי מזרח ירושלים שהם לא אזרחים ותושבים?

הם תושבים.

הם לא אזרחים אבל הם כן תושבים.

הם רשאים לרכוש.

כמי שמאוד חפץ בשלום, ומי שחושב שירושלים לא תחולק, אני רוצה שהם יוכלו לקנות.

זה נראה בסדר, מאה אחוז הרמטי אין, אבל זה מקשה, זה שם בלמים מסוימים.

אני מניח שגם בכסף של בשארה הוא לא ירכוש שטחים בארץ, הוא יחפש חלקת אדמה במפרץ.

אין שם סיכוי למצוא נפט, פה בכל מקום יש נפט.

זה הקונטקסט, אנחנו לא נפתור כאן את מאה אחוז המקרים, זה ברור.

בהקשר הזה חשוב לי לומר, ההצעה של ההצהרה היא לא מתיימרת לבוא ולפתח מנגנון שיבדוק, אלא - - -

איזה הצעה של הצהרה?

הצעה שחבר הכנסת יריב דיבר עליה היא לא מתיימרת לבוא ולבדוק. כשאתה שואל מי יבדוק, אלא היא מתיימרת לתת פתח בעתיד למקרה שהתגלה בין אם על ידי תחקיר עיתונאי או כל גורם אחר שיפנה למשטרה עם הוכחות שהיתה פה הצהרה כוזבת. במקרה כזה יהיה אפשר לבטל את העיסקה.

אי אפשר לבטל עיסקה, אין הוראת חוק, שמאפשרת במקרה כזה לבטל את העיסקה. שנית, קניתי את ה-250 דונאם, בניתי אלף יחידות דיור, מכרתי אותם הלאה. עכשיו אתה תבטל את העיסקה שלי ואת האלף האחרים, זה בכלל לא מתחיל.

הכל נכון, הכללים הם קיימים. הבלם הוא לא מוחלט, המטרה היא לשים את מקסימום הבלמים שאפשר, לא לסחור את כל הסחר כולו, זה הרי ברור שזה בלתי נמנע.

לגבי הסוגיה הזאת של זר, אני מזכיר שבדיונים הקודמים אחת הסוגיות שחברי הועדה התלבטו לגביהם היתה שאלת מידת הזיקה הנדרשת מאדם שהוא זכאי לשהות בישראל.

אני בעד להשאיר את זה כך.

אחת ההצעות שאנחנו נגיע אליה בהמשך, זה ליצור כמו שדיברנו כמה פעמים על נושא של מסלולים מקוצרים, ולהכניס את אותם זכאי שבות שאין להם זיקת מגורים לישראל, שהם לא גרים פה והם לא מתכננים לגור פה, לאפשר להם לרכוש דרך אותו מסלול מקוצר.

הבעיה היא יותר בסעיף ג' שהוא זכאי לאשרת עולה.

ושהוא קיבל רשיון לישיבת ארעי.

זה אומר - הוא נמצא שבוע כתייר, יש לו רשיון לישיבת ארעי, זה הויזה שהוא מקבל בכניסה לישראל והוא קונה אז דירה.

אני בעד לאפשר לו לקנות. אני בעד להשאיר את זה רחב.

יש פה כמה נקודות מוצא לחוק. אני את החוק הזה מחוקק לא כי אני רוצה להגן על רכישה שהפלסטינים השתלטו על המדינה, זה לא מטריד אותי. אני רוצה שהמשאב הלאומי הזה שנקרא קרקע, שעליה בונים דירות יישאר לילדים שלי כי אחרת הם לא יקנו דירות.

מבחינת ההגדרה של חוק הכניסה לישראל, רשיון לישיבת ארעי זה רשיון של 3 שנים. לא מדובר על רשיון של ישיבת מעבר, מישהו שבא לפה כתייר לשבוע - זאת היא ההגדרה של חוק הכניסה לישראל.

מה קורה כאשר מגיע אמריקאי לישראל, הוא לא צריך ויזה. מה שמים לו חותמת? – רשיון לישיבת ארעי.

לפי מה הוא שוהה בארץ, אתה מדבר שהוא רוצה לעשות עלייה, מה מעמדו?

זה ארעי מאוד, זה נכון, כי זה בכלל לא קיים, אבל הוא לא נמצא בארץ, הישראלי נוסע אליו אם אתה לא יודע. זה יהודי שבא לארץ, מה הוא מקבל בחותמת כשהוא מגיע, הוא בא עם דרכון אמריקאי.

הוא זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה, לפי חוק השבות זה נופל בגדר - - -

אבל כתוב שקיבל במקומה אשרה ורשיון לישיבת ארעי. האם זה מדבר על תיירים? כי בגישה שלי אני לא רוצה שאנשים יבואו וייקנו סתם.

לפי ההגדרה על פניו זה לא אמור לדבר על תיירים, אבל אני חושב שכדאי לבדוק את זה עם משרד הפנים את הנקודה הזאת.

אני לא רוצה למנוע מהם לרכוש. אתה נוגע פה בתופעה מוכרת קשה, אבל לדעתי בלתי ניתנת להתערבות, מי שאינו גר בארץ בהכרח, או מי שמגיע לעתים רחובות אוחז פה אדמה או דירה או רכוש כזה או אחר, ואתה אומר יש גבול, אתה רצית להגביל את זה במספר שנים לשלוש שנים, לחמש שנים, שאחר כך הוא הצטרך לממש את זה. אני לא חושב שצריך להתערב, אם הוא רשאי לעלות ישראל, אז הוא רשאי לרכוש פה רכוש ובעזרת השם הוא גם יעלה אחר כך לארץ הוא או בני ביתו.

חבר הכנסת שי, הכוונה שלך בעצם שאתה רוצה להוריד את המגבלות? כיום הניסוח שקיים כך ושעבר קריאה ראשונה כן יוצר הגבלות. לא כל זכאי שבות שלא מתכוון לגור פה יוכל לרכוש.

מה תהיה המגבלה עליו?

בנוסח של הקריאה הראשונה הצטרך לעבור את הוועדה, בהצעה שכבר נקרא שהוא הצטרך לעבור מסלול מקוצר.

בסדר, אז יהיה מסלול מקוצר. בוא נלך לשיטתו, אבל אני לא רוצה למנוע את זה באופן מוחלט.

אני רוצה לאפשר לילדים שלנו שיהיה להם פה קרקעות. בעולם יש יהודים ציונים טובים עשירים מאוד, והם ירכשו פה שטחים ולא יממשו אותם, או יממשו אותם כשהם ירצו. אני רוצה להגן על הקרקע, אני לא רוצה להגן על ההשתלטות. אני לא פוחד מהשתלטות עוינת, אני פוחד מהשתלטות ציונית, אוהדת.

בהקשר הזה אני רוצה להזכיר את הדברים שנאמרו גם בישיבה הקודמת, שבמקרה כזה ליצור זיקה בין חוק שמדבר על זרים לחוק שמדבר על יהודים שהם זכאי שבות ולהגדיר אותם כזרים, זה יכול לפגוע דווקא ביחסים עם התפוצות.

אני לא דואג עכשיו ליחסים עם התפוצות. אין לי אסטרטגיה ציונית, יש לי אסטרטגיה שאני רוצה שפה כל הילדים יהיה להם אפשרות לקנות דירות, זה מה שחשוב לי - השאלה איך אני מגדיר.

אני מודה שאני לא הייתי נכנס לזה. בעיניי, גם ליהודי שטרם עלה ארצה יש זכות לקנות פה קרקע באופן חופשי לחלוטין.

האם אדוני גם סבור כך, חבר הכנסת שי?

כן, אבל אני מבין שאנחנו בכל זאת מחייבים בדיקה.

הרי אתם צריכים להחליט.

אפשר להסיר את כל הסיפור הזה.

חבר הכנסת יריב לוין סבור שכל יהודי - - -

אגב, גם יקטין את הפקק אצלם, את העומס עליהם.

אחת ההצעות שהכנסנו בתיקונים של הנוסח, זה באמת ליצור את אותם מסלולים מקוצרים

שלא צריכים את הביורוקרטיה שיש אצל אותה ועדה של יושב מועצת מקרקעי ישראל, זה יעבור דרך מנהל הרשות, וההליך יהיה פשוט יותר ומהיר יותר, ואז להפריד בין זכאי שבות שלא מתכוונים פה, שכן הצטרכו לעבור את המסלול המקוצר - - -

איך תבחן את הכוונה?

אם הוא מבקש לממש, אם הוא מבקש לקבל תעודת עולה או אשרת עולה, אם הוא מבקש לעלות לישראל, אתה יודע את זה.

הוא לא מבקש, הוא אומר, אני רוצה עכשיו לקנות, ואני אולי בעוד שלוש שנים מבקש תעודת עולה לא עכשיו.

הוא לא מבקש כרגע לגור, ההצעה היא לנסות להפריד בין שני הדברים האלה - זכאי שבות בעלי זיקה.

למה? מה זה נותן? למה אנחנו צריכים לייצר - - - יהודים המתכוונים לעלות, או אלה שלא מתכוונים, ומה דינו של יהודי שבאמת התכוון ויבקש תעודה ובסוף לא עלה? לאן נגיע?

שאלה ערכית ציבורית שאתם צריכים להכריע בה.

אדוני היושב ראש, מה מפריע לך? אני מבקש לדעת - שימוש לרעה באופציה הזאת של מי שחוק השבות חל עליו ושירכוש ולא יגור?

חבר הכנסת שי, החוק הזה לא מדבר רק על דירות. החשש שלי שגופים בעלי יכולת כלכלית גדולה ירכשו שטחים במדינת ישראל, זה חברות של נשות הדסה העולמי, אנשים טובים. אבל בסופו של דבר, הקרקע הזאת הם ימכרו אותה, הם גם יבנו גם הרבה דירות, והם ימכרו אותם ליהודים טובים מאוד, קבוצות רכישה של יהודים טובים מאוד שגרים בחוץ לארץ, כשהילדים שלנו הצטרכו דירות, יגידו להם, אנחנו נורא מצטערים כבר אין קרקע.

זה כל כך מרחיק לכת.

אחת הבעיות שאותי מטרידה במדינת ישראל - זה כפר דוד בירושלים, זה נורא מטריד אותי. אני עובר שם בלילות לפעמים ואני רואה מה קורה שם, זה אותי מטריד. חבר הכנסת נחמן שי, אני הבנתי שהיוזמה לחוק הזה שלך באה מהמקום הזה.

בוא נאמר שהכנסנו אותם למסלול הבדיקה הארוך, המקוצר, זה בכלל לא חשוב. מה בודקים הרי הוא לא נכנס למסלול אם הוא מתכוון לעלות, הוא אומר, אני לא מתכוון לעלות. עכשיו, מה נגיד? לא ניתן לו לקנות? זאת אומרת מה נבדוק פה. הרי מה שאנחנו מחפשים לבדוק בסוף הכנסנו אותו למסלול הבדיקה, מאה אחוז. עכשיו הוא הופיע בפני הוועדה, הוא אומר נכון, אני לא מתכוון לקנות, אבל יש לי שלושה בנים ושמונה נכדים, ואני מחנך אותם לציונות, ובטוח שהיום שבו נראה את כולם בארץ ישראל הוא קרוב מתמיד - - -

מה שקורה זה כשהם יחליטו לעלות - - -

אבל אז אתה רוצה לקבוע שלא יאשרו לו את זה, לא יאשרו לו לקנות?

רבותיי, זו הצעת חוק שלכם.

נראה לי קשה, דבר מרחיק לכת מאוד. אני לא רואה את המדד שעליו פיו אתה יכול. הרי מה שאנחנו מחפשים למנוע בסוף זה באמת איזשהו מהלך של מין השתלטות עוינת כזאת. אנחנו רוצים למנוע מקרים קיצוניים שבהם אדם הלך וקנה את כל הקרקעות בסביבת תל אביב ויצר מונופול או איזה כשל שוק, או אני לא יודע. אני לא חושב שאנחנו באים למנוע מיהודי שרוצה לקנות חמש דירות לבני משפחתו לעשות את זה.

אני כן מוטרד מהשתלטות. אני לא מגדיר את אותם מי שמתכננים או רוצים להשקיע בישראל השתלטות עוינת. אנחנו יודעים מאיזה כיוונים היא עשויה לבוא, אבל אתה אומר שיש לך אינטרס נוסף, והוא שאדמת המדינה, הלאום, ישמשו את תושבי הארץ הזאת וילידיה ואזרחיה וכדומה.

(חילופי יושבי ראש – שעה 10:00)

אנחנו עוסקים בשאלה שנדרשת מיהודי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות בשביל לאפשר לו לרכוש מקרקעין בלי לעבור איזושהי בדיקה.

כרגע אין שום הגבלה.

כרגע יש מגבלה בהצעת החוק שלכם. במצב הקיים לפי החלטות של מועצת מקרקעי ישראל יש מגבלה, הם צריכים לעבור איזשהו מסלול מקוצר אמנם של בדיקה, אבל הם עוברים מסלול - - -

שונה מאזרח?

כן.


הצעת החוק שלכם, בעצם הנוסח שאתם הגשתם אותם, מאמצת את הכיוון שיש כיום בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל, השאלה היא האם לפתוח את זה יותר או להשאיר במצב הנוכחי, כאשר נפקא מינא העיקרית לאנשים שהם זכאים לעלות לפי חוק השבות, אבל אין להם כוונה אמיתית לגור, האם לאפשר לזכאי שבות כאלה לרכוש מקרקעין בישראל כן או לא?

מה הנימוקים שלו?

הנימוקים של חבר הכנסת לוין היו נימוקים, אם אני יכול להגדיר אותם, ערכיים ציוניים של הזיקה של - - -

הניואנס הוא האם כל מי שחוק השבות חל עליו רשאי לרכוש ואין עליו שום מגבלה, יכול לקנות את זה לעשר שנים, חמישים שנה, או לא יודע, ויחזור, יבוא, לא יבוא, השתמש, לא השתמש זה לא רלבנטי, או שבכל זאת ניצור פה איזשהו לחץ פיזי מתון שאנשים ביום מן הימים הצטרכו להגיע, אחרת אולי הם לא יוכלו לבצע את הרכישה.

לא שהם לא יוכלו, אבל הם הצטרכו להיכנס למסלול של בדיקה.

אגיד לך מה מפריע לי, פחות מפריע לי הכנסתם למסלול הבדיקה כמו מה בודקים, מה בודקים בסוף במקרה כזה?

לגבי המסלול הרגיל של יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל, נזכיר לכם, הגדרנו רשימה של שיקולים שצריכים לבדוק – טובת הציבור, זיקתו לישראל, המטרה שלשמו הוא מבקש, היקף המקרקעין, תכונות המקרקעין, ואז באמת אפשר לראות - לצורך העניין ניקח את השיקול הרביעי, היקף המקרקעין – אפשר לבדוק האם באמת מדובר על אדם שמנסה לרכוש קרקעות בהיקפים גדולים, או שאדם שמבקש לקנות דירה - - -

אז יכול להיות שהפשרה יכול להיות לקבוע שהבדיקה תתמצא לסוגיה הזו במקרים האלה. כשאתה בא ואומר באופן עקרוני הזכות קיימת, אבל אני רוצה לשים לי איזשהו מנגנון בקרה כדי שלא יהיה פה איזושהי השתלטות - - -

השאלה אם אתה רוצה לצמצם - - -

כן. לי יש נקודת מוצא שהזכות על הארץ לבוא למדינת ישראל שהרעיון של השבות אומר שהזכות קיימת לכל יהודי באשר הוא, לא כולם מממשים את הזכות בכל רגע נתון, אבל הזכות קיימת. אני חושב שזה מסע בסיסי של הציונות לבוא ולסייג את הזכות, להגיד רבותיי, רגע, עכשיו יש שני סוגים של יהודים.

הפגיעה היא בחוק השבות.

אני מציג את ההתלבטות שלי. האמירה שאומרת, רבותיי, עכשיו אנחנו כבר אומרים שיהודי כזה אז הזכויות האלה שלו הן כפופות לזה שהוא באמת יבוא ויממש בפועל או יעמוד בכל מיני מגבלות כאלה ואחרות, אני חושב שזה מהלך שהוא חורג בהרבה.

מבחינה ערכית יש פה התמודדות בין שני שיקולים, שני רציונאלים אפשריים לחוק. רציונל אחד שחבר הכנסת לוין עכשיו דיבר עליו זה רציונל לאומי ציוני, לבין רציונאלים אחרים שנשמעו מקודם גם על ידי חבר הכנסת שי, וגם על ידי חבר הכנסת רותם שנקרא להם נימוקים חברתיים כלכליים, של שאלת ההשפעה של רכישה של גורמים כאלה על שוק הדיור בישראל. שני רציונאליים שונים.

אני חושב שההבדל הוא בין השקפה פרקטית להשקפה אידיאולוגית. אידיאולוגית – אנחנו רוצים שחוק השבות יהיה אחד לכולם, לכל זכאי חוק השבות לא יהיה מדרגות לגבי כל דבר, כי אחרת אין לדבר סוף. פרקטי - אני חושש שבחוק השבות כמו שהוא היום, יש מצב לפי חוק השבות היום חלוטה רחבה מדי, אפשר לנצל, קל לזכות בחוק השבות גם לאנשים שבעצם לא היינו רוצים שהם לגמרי יהיו חוק השבות, והם יעשו שימוש לרעה בחוק השבות בעניין מינהל המקרקעין.

אני לא בטוח שהנימוקים שלו - - - שלא יהיה רק שימושים לרעה, אלא השפעות כלכליות חברתיות על שוק הדיור.

אבל אזרח ישראל יהודי יכול לעשות אותם שימושים.

אבל ברור שאם אנחנו מדברים על השפעות כלכליות חברתיות אנחנו נמצאים בשאלת ההיקף, אנחנו לא נמצאים בשאלות האחרות. אם באים וממצים את זה, ובאים ואומרים יכול להיות שצריך לבוא ולומר, או בדיקה באיזשהו מסלול מקוצר של ההיקף, או להגדיר איזשהו היקף מסוים שממנו אתה צריך להיכנס לתוך המסלול הזה, נדמה שזה המקסימום שאני הולך אליו.

בשנים ראשונות לקבלת הזכאות לחוק השבות.

מי שמימש את הזכאות אין לך בעיה איתו בכלל, הוא לא שם. הבעיה היא עם מי שלא מימש. יושב יהודי בניו יורק, יש לי שלושה ילדים, שמונה נכדים, ואני מאמין שכל משפחתי העניפה בקרוב תגיע לציון ואני רוצה לקנות להם 11 דירות. אני בעד שיקנה 11 דירות, אני אומר לכם חד משמעית, אין לי בעיה וזה לא מפריע לי. אני מוכן לשלם את המחירים האלה ככל שהם ישנם, אני לא בטוח שהם ישנם. אבל אם ובהנחה שרוצים את זה לגדור, אז הגידור הוא בסוגיית ההיקף, אסור לו שיהיה גידור מעבר לזה.

מישהו יודע מה היקף הרכוש הזה שנרכש? אני שואל באופן עקרוני, היום זה לא מוגדר בשום מקום.

יש ישראליים שלא גרים בארץ.

אני חושב שבבסיס אנחנו עושים פה סיוג מאוד משמעותי, כמעט כדרך אגב על עיקרון שהוא עיקרון יסודי. אני לא רוצה להיות שם, אני לא חושב שצריך להיות שם.

נכון, היא נושקת לנו בצד של ההשפעה.

אתם יכולים לתאר בבקשה תסריט, מה הדבר הכי גרוע, דוגמה?

הדבר הכי גרוע שתיבנה שכונת בוכמן במודיעין, ויבואו התארגנו כל מיני עשירים בכל מיני מקומות בעולם, יילכו לקבלנים שבונים, יגידו לו אדון X אתה בונה שמונים יחידות דיור, קח 80 מיליון שקל אני קונה ממך את כל הפרוייקט, ואז כאילו, או לכאורה יש סכנה שהאזור יהפוך לעיר רפאים שלכל היותר יושכרו בה דירות ובמקרה הגרוע הן פשוט תעמודנה ריקות, ואזרחי ישראל שרוצים לקנות, המחירים יאמירו כי אין דירות ולא יהיה להם לאן להיכנס, אני לא שם. אני מנסה להסביר, להשתמש בכישוריי כעורך דין לנסות להסביר את העמדה שאני לא מסכים איתה, אני לא רואה את הסכנה. אני חושב שהמחיר שאנחנו משלמים באמירה כזאת הוא מחיר שלא מצדיק.

יכול להיות שמה שאתה אומר זה תיקון לחוק אחר? תיקון בחוקים של אחזקת מקרקעין בכלל ולא בקטע של עצם הזכאות.

כן, אני מסכים.

חבר הכנסת אורבך, אני רק רוצה לציין שלחבר הכנסת רותם היתה הצעה כזאת בכנסת הקודמת בגלל ההקשרים האלה. בחוק הזה לא מופיע בדברי ההסבר שאלה השיקולים, לכן לא נראה לי שיש - - -

אני לא שם. אני במפורש לא שם. אני נגד זה. אדוני, מי שהוא שבות הוא שבות, הוא במקום אחר לגמרי, הוא לא פה, הוא לא זר, אני לא מתמודד איתו כאן. יכול להיות שאני צריך לעשות חוקים שיטילו מס רכוש על דירות ריקות, כל מיני פטנטים יכולים להיות, אבל זה לא פה.

לא רציתי לגעת בזה, אבל היושב ראש העלה סוגיות מעניינות שאני לא רוצה - - -

אתה לא יכול בשביל פירצה מאוד קטנה לשים חומת בטון כזאת גדולה.

הדרך לפתור את זה, למשל, זה תטיל מס רכוש על דירה שבבעלות מי שאינו אזרח ישראלי ועומדת ריקה מעל X זמן, למשל. לך יש דירה, אתה קובע - - - הרי מה החשש? החשש הוא מערי הרפאים. אתה תבוא תגיד אם אתה יש לך דירה ושלמעלה משנה לא גרים בה, אתה מתחיל לשלם עליה 5% בשנה משווייה מס רכוש, אם היא עומדת ריקה, כי אתה רוצה לעודד את זה שהדירות לא יהיו ריקות, אבל זה בעצם לא פה, זה אתה עושה בחוקי מס, בכל מיני מקומות אחרים.

מציע להניח לזה.

חד משמעית. זה לא במגרש שלנו.

אם אתם מקבלים את זה, המשמעות היא שסעיפים ב ו-ג בתוך ההגדרה של פיסקה 1 להגדרה של "זר", אנחנו מאחדים אותם וקובעים הגדרה – "זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות", זה המשמעות הניסוחית.

יש לנו דוגמה לחוק אחר שבו יש איזה הבדלה בין "זכאי לחוק השבות" לבין אזרח רגיל, ותיק? אני מעריך שלא, בהשקעות כספיות או בתחומים אחרים?

אני לא יודע, זה הועלה פה על ידי היושב ראש.

הבעיה קיימת, אי אפשר להגיד שהיא לא קיימת, רק אני לא חושב שזו דרך הפתרון.

ילדינו ישאלו יום אחד למה נתתם לאנשים האלה לרכוש פה דירות כשלנו אין דירה.

אז תטיל עליהם מס רכוש.

הם נשענים על משאבים לאומיים.

אני אתן לך דוגמה, אתה יכול אפילו לקבוע – אזרח זר המחזיק דירת מגורים בישראל ישלם מס רכוש 5% כל שנה.

תסביר להם שיהודים במשך 150 שנה קנו נכסים בארץ ישראל.

פה אתה מטפל בכלים מיסויים, רק אם תעשה את זה כולם ימכרו את הדירות באותו יום, לא בטוח שאתה רוצה להגיע לשם. אני בעד שהם יקנו דירות.

יש אלפי זוגות צעירים שאין להם איפה לגור.

אני בעד שהם יקנו דירות, כי אני חושב שזה שומר על הקשר שלהם עם העם היהודי.

זה חלק מההשקעה של יהודי הגולה.

אני נמצא במקום אחר לגמרי מכם בעניין הזה. אבל גם אם אני מנסה לעבוד בשיטתכם, הדרך להתמודד עם זה היא ברמה המיסויית – אתה רוצה לך תטיל מס רכוש על הדירות האלה.

- - -

רמאים ונוכלים יעקפו, הכול אפשר, תכנוני מס, הכול אפשר לעשות. בסוף אתה קובע כללים, הרוב המוחלט בסופו של דבר נכנס בהם. בשוליים יש כמה שמצליחים להתחמק והם גם בסדר, וכמה כאלה שהם מתחמקים והם לא בסדר, שאת חלקם תופסים ואת חלקם לא, זה כך הכול, אחרת לא נעשה פה כלום אם ננסה לתפוש את כולם במאה אחוז.

(2) תאגיד שהשליטה בו בידי יחיד אחד או יותר שאינו אחד מאלה המנויים בפסקה (1); דהיינו תאגיד שהשליטה בו היא בידי זרים. לגבי הגדרה של שליטה אנחנו נראה בהמשך.


"שליטה כמשמעותה בחוק הבנקאות – רישוי, התשמ"א-1981. למיטב הסקירה שאני בדקתי, זה המקום הרחוב ביותר שיש הגדרה של שליטה בחברות נמצא בהפנייה לחוק הבנקאות רישוי. מדובר על הגדרה כללית היא אדם מי שיכול לכוון את פעילותו של התאגיד, בלי לגרוע מהאפשרות שמי שיכול לכוון את פעילותו של התאגיד, מי שיש לו 50% או יותר מאמצעי שליטה בתאגיד שזה הזכות למנות דירקטורים ודברים נוספים. דיון בהכנה לרשימה, ההגדרה של שליטה שהוצעה בקריאה הטרומית היתה דלה, אתם ביקשתם להרחיב אותה וזאת הייתה ההרחבה.


(3) מי שפועל עבור יחיד או תאגיד כאמור בפסקאות (1) או (2); שזה יכול להיות או שליח או נאמן.

"חוק רשות מקרקעי ישראל" – חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960
"יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל" – כמשמעותו בחוק רשות מקרקעי ישראל;

"מדינה" – לרבות כל אחד מאלה:
(1)
איחוד, חבר או ארגון שנוסד בידי שתי מדינות לפחות, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות לפחות;
(2)
אורגן, רשות, או נציגות של מדינה או של איחוד מדינות;
(3)
ישות מדינית שאינה מדינה שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;


מחקנו את ההגדרה של ארגון בינלאומי, אנחנו הכנסנו את זה פה בסעיף 1, זה נצרך לצורך הנקודה שהוכנסה גם כן לבקשת היושב ראש בדיון הקודם לגבי אותם ארגונים שישראל התחייבה להם באמנות בינלאומיות כמו האו"ם ה-OECD וכו', נראה בהמשך שההוראות יחולו עליהם בצורה שורה.

"מנהל רשות מקרקעי ישראל" – כמשמעותו בחוק רשות מקרקעי ישראל;

"מקרקעי ישראל" – לרבות מקרקעין שהבעלות עליהם הועברה לפי חוק רשות מקרקעי ישראל; הכוונה היא לאותם מקרקעין שבמסגרת הרפורמה הבעלות עליהם הועברה מהמדינה לאזרחים.

"שליטה" – כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981.

(ב) (1)
לא יקנה ולא יעביר אדם זכויות במקרקעי ישראל לזר, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא לפי הוראות חוק זה.
(2)
המבקש להקנות או להעביר זכויות במקרקעי ישראל, יגיש בקשה לאישור ההקניה או ההעברה ליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל.
(3)
יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל רשאי לתת אישור להקניה או להעברה של זכויות במקרקעי ישראל, על פי המלצה של ועדת משנה של מועצת מקרקעי ישראל, ולאחר התייעצות עם שר הביטחון ושר החוץ, ובהתאם לייעוד הקרקע ולזהות המבקש – גם עם גורמים נוספים שייקבעו בתקנות כאמור בסעיף 4(ב). אני מזכיר, כדי למנוע בירוקרטיה, אמרנו שנעביר את העניין הזה לתקנון ששם ייקבע בדיוק לפי סוג הקרקע וטיבה עם איזה גורמים נוספים הצטרכו להתייעץ מעבר לשר הביטחון ושר החוץ.

(4)
בבואו להחליט בדבר מתן אישור כאמור בפסקה (3), יביא יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל בחשבון, בין היתר שיקולים אלה:
(א)
טובת הציבור וביטחונו;
(ב)
זיקתו של הזר לישראל, לרבות נתוניו האישיים, תקופות מגוריו בישראל וקרבה משפחתית למי שאינו זר;
(ג)
המטרה שלשמה מבקש הזר כי המקרקעין יוקנו לו או יועברו אליו;
(ד)
היקף המקרקעין שנקנו על ידי אותו הזר קודם למועד הבקשה או שהועברו לו;
(ה)
תכונות המקרקעין המבוקשים, לרבות גודל השטח המבוקש, מקום המקרקעין וייעודם. עד כה לא נעשה שום שינוי מהקריאה הראשונה.


הפיסקה הבאה שאנחנו בתיאום עם משרד המשפטים מבקשים להוסיף. הרעיון הוא כמו שהוזכר כמה פעמים, הוא רעיון של מסלולים מקוצרים, מכיוון שההנחה היא שהמסלול הרשאי ייקח קצת יותר זמן, לא שמענו בדיוק כמה, אבל ייקח קצת יותר זמן. ההנחה היא שיש גורמים מסוימים שאנחנו מעוניינים שהבדיקה שלהם תהיה מהירה יותר ויעילה, פחות ביורוקרטית.

(5)
על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3), מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי הרשות" – אני מסב את תשומת הלב שמדובר על מנהל הרשות בניגוד למסלול הרשאי שהוא יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל שזה שר הבינוי והשיכון, "רשאי לאשר הקניה או העברה של זכויות במקרקעי ישראל לאחד מאלה:


(א) – יורד לפי החלטה שקיבלתם לפני מספר ימים.

אני מציין ש-ב' ו-ג' דברים שקיימים היום בהחלטה של מועצת מקרקעי ישראל מס' 1148. ההצעה הייתה להעביר אותם לחקיקה ראשית.
(ב)
זר שאינו תאגיד, המבקש לרכוש יחידת מגורים אחת במקרקעין שייעודם למגורים בתכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

מינהל מקרקעי ישראל החליט שמותר לרכוש?

כיום בהחלטת המועצה, מה שקורה זה שמנהל המינהל יכול לאשר, זאת אומרת זה סוג של מסלול מקוצר, הוא יכול לאשר הקניית זכויות לזרים יחידים ביחידת דיור אחת במקרקעין שייעודה מגורים, זאת אומרת, ככל שמדובר ביחידת מגורים אחת, מתוך הנחה שיש יותר עיסקאות כאלה, אז אין סיבה להצריך אותם את כל הפרוצדורה. לגבי הניסוח יכול להיות שבשלב הניסוח עצמו נצטרך לדייק פה.

איך אתה יודע שהוא מבקש לרכוש רק אחת יש לכם מאגר מידע שיכול להוכיח?

מחתימים אותם על תצהיר.

שהם קונים רק אחת באותו יום.

זאת הערה חשובה לטעמי, אולי כדאי שייכתב פה במפורש: "המבקש לרכוש יחידת מגורים אחת שתהיה היחידה שיש לו כאן". כלומר, זאת לא אחת עכשיו ועוד אחת בעוד שנתיים, ועוד אחת בעוד - - -

מובן, זו הייתה הכוונה.

הרי יכולים להסתכל על זה טוב. אם העיסקה היא של דירה אחת אז הוא נכנס לשם. הרעיון הוא שזאת דירתו היחידה.

בכלל, גם מחוץ למקרקעי ישראל, יכול להיות שיש לו טאבו פרטי.

זו הייתה הכוונה, אנחנו נבהיר את זה בניסוח.

זה עניין ניסוחי, אבל אני חושב שהוא חשוב.

הבדיקה היא על בסיס תצהיר. אני לא יודע אם למינהל תהיה יכולת לבדוק מעבר לזה.

הכול על בסיס תצהיר, רמאויות יהיו ותמיד יש, זה ברור.

אנחנו רוצים לחדד את זה, שמדובר באחת ואחת בלבד.

אחד לאדם.

(ג) תאגיד זר שמרכז ההשקעות החליט להעניק לו הטבה, לצורך יישום התכנית שבגינה אושרה ההטבה; לעניין זה, "מרכז ההשקעות" ו"הטבה" – כמשמעותן בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959; אנחנו עוד נבדוק את הרעיון של הניסוח, אבל הרעיון של זה שגם הוא קיים היום בהחלטה של מועצת מקרקעי ישראל הוא שאותם תאגידים זרים של המדינה יש עניין למשוך אותם לפה. הם הביאו תכנית למרכז ההשקעות לפי חוק עידוד השקעות הון והתכנית שלהם אושרה, המדינה העניקה להם הטבות בצורות כאלה ואחרות של מענקים, תמיכות, הלוואות וכו' לפי אותו חוק שגם לצורך אותה תכנית שאושרה להם שהם יוכלו לרכוש זכויות במקרקעי ישראל.

במקום החליט, נראה לי שכדאי לכתוב "אישר".

זה עוד יעבור ענייני ניסוח.

(2) מדינה, בהתאם להתחייבות של מדינת ישראל, בהסכם בין-לאומי, לצורך ניהול ענייני המדינה
בישראל, במסגרת ההתחייבות שניתנה; פה אני מחזיר אתכם להגדרה של מדינה, זה כוללת ארגונים בינלאומיים וכל הדברים האלה. הכול בכפוף להתחייבויות של מדינת ישראל, זאת אומרת, לא סתם ליצור מסע רכישה פה, לצורך הניהול של העניינים שלהם בישראל.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על הקניה או העברה של זכויות במקרקעין בדרך של מכירת מקרקעין מעוקלים, מימוש משכנתא, ביצוע של פסק דין או של מסמך אחר הניתן לביצוע כפסק דין, או מכירת נכס על ידי לשכת ההוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין. אני מזכיר שזה גם דבר שהוסף בהכנה לקריאה ראשונה כדי למנוע מצבים שבהם דרך מימושים ודרך משכנתאות וכו' יהיה אפשר לרכוש, בעצם לעקוף את החוק.

זאת אומרת, אם זר פשט רגל, הוא רכש, עכשיו רוצים לממש - - -

לא, הכוונה היא הפוכה. אם חברה לקחה הלוואה מבנק זר ולצורך קבלת ההלוואה נרשמה משכנתא על המקרקעין ועכשיו היא לא החזירה את ההלוואה, ואותו רוצה לממש, הוא יכול, אבל הוא יצטרך - - -

הצטרך למכור או לישראלי או לזר על פי המסלולים, או שיעבור את הועדה.

(ד) (1)
לא יהא תוקף להקניה או להעברה של זכויות במקרקעין או להתחייבות להקניה או להעברה כאמור שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה, ולא תרשם עסקה בפנקסי המקרקעין בניגוד להוראות סעיף זה.


זה נוסף לבקשת משרד המשפטים כדי לאפשר לנרשם לא לרשום דברים כאלה.

לשון הסעיף מתייחס למונח עיסקה כאשר עיסקה על פי חוק המקרקעין לא כולל הורשה על פי צוואה והייתה כוונה לכלול גם העברה רצונית בדרך של צוואה, אני חושבת שצריך להוסיף פה עיסקה או על פי צוואה או משהו שיתפוס גם את העניין הזה.

לעניין הצוואה, אני רוצה להזכיר שבהצעת החוק המקורית שלכם כלול גם איסור על העברה בדרך של הורשה, החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה הייתה שלא לכלול את ענייני הירושה והייתה הסכמה שלכם, עכשיו הבקשה של משרד המשפטים, המינהל ליצור הפרדה בין הורשה לפי דין לבין הורשה לפי צוואה. הורשה לפי צוואה תהיה כפופה להוראות החוק, המגבלות של החוק, לעומת הורשה על פי צוואה - -

הפוך.

סליחה, הפוך, הורשה על פי צוואה תהיה - - -

הרעיון הוא שבעצם שהצוואה לא תהיה דרך עוקפת, כי צוואה זה משהו כמו העברה רצונית, זה כמו הסכם שאדם עושה עם מישהו.

מצד שני, אני רוצה להזכיר, שגם הורשה לפי דין, הרעיון שעומד בבסיס הכללים שקובע חוק הירושה להורשה על פי דין, זה להתחקות אחרי רצונו המשוער של המוריש. השאלה היא האם זה משנה - אני מדבר על רצונו המשוער או רצונו הברור.

השאלה היא אם מותר שאלה מקדימה לפני כן. הרעיון ברור, ואפשר לעשות את זה. השאלה אם המקרה המרחיק לכת, שאם יוריש את זה ויחכה עד מותו כדי שזה יעבור, שווה את כל הכניסה לכל התסבוכת הזאת? אני חושב שהרעיון הבסיסי דווקא של ועדת שרים בעניין הזה היה הגיוני, להגיד, בוא נשים את זה הצידה שוב, אז יהיה לנו מקרה אחד, אני לא יודע כמה, שמישהו יוריש לאיזה זר, אתם רוצים בכלל להיכנס לכל התסבוכת הזאת? בעיניי זה מיותר להתחיל לבדוק צוואות.

אני חושב שיש מנגנונים שמאפשרים לעשות את זה כדרך הרגל וצריך להיזהר מזה. יש מנגנון שנקרא עיזבון בחיים, הוא מוכר, קרן קיימת מורשית לעשות את הדברים האלה. אנחנו מטפלים בנושאים האלה, לא בנושאים שמהם אתה חושש, חבר הכנסת יריב לוין, אבל צריך לקחת את זה בחשבון שיכול להיות מנגנון שיקום לטובת העניין הזה, דווקא מהדברים שאתה חושש. אני שם מול אוזניך, ותעשה עם זה מה שאתה רוצה.

אני מכיר את המנגנון, אני מכיר אותו היטב. הנקודה היא איזה סיטואציה עלולה להתפתח שתנגוד את החוק, זאת אומרת, שאותו תורם או תורמת בערוב חייהם החליטו לתרום - - -

גוף שמתארגן ומתחיל לתת רנטות בחיים לאנשים ומקבל את המקרקעין בתמורה ביום מותו. או - - - כפי שאתה מבטא אותם בהצעת החוק.

כשאותו גוף שקיבל את הדירה או את פיסת הקרקע הזאת בעודו בחיים, הוא ירצה לממש אחר כך את הרכוש הזה, זה מה שאתם עושים, אז הוא ייתקל בחוק ואז הוא לא יוכל לממש כך אני מבין.

אתה רוצים לעשות את ההבחנה הזאת שצוואה תוכפף לכאן? אפשר.

בכל מקרה הוא יפגוש את החוק הזה בשלב יותר מאוחר, וגם אם לא יפגוש, אז הוא יפגוש את המחוקק.

רבותיי, זה לא נראה קריטי, אבל אם יש רצון כזה, אני לא נגד.

אפשר להבחין מבחינה מושגית בין העברה - - -

בסדר, להכניס את ההורשה על פי צוואה.

שאנחנו לא מונעים את זה.

אנחנו כן מונעים את זה.

אישור.

זה צריך לעבור דרך המנגנון.

שום דבר אנחנו לא מונעים באופן מוחלט.

(2) היועץ המשפטי לממשלה, בא כוחו או בעל עניין רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להצהרה על בטלות עסקה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה, או בבקשה לסעד אחר המתאים לנסיבות העניין, לרבות מחיקת רישום מפנקסי המקרקעין.


את סעיף קטן (ה) הכנסנו קודם במסלולים המקוצרים אנחנו מורידים פה את סעיף קטן (ה), זה בעצם נכנס למסלולים המקוצרים.


תיקון סעיף 4 2. בסעיף 4 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף 2א, לרבות לעניין דרך הגשת בקשה לקבלת אישור להקניה או להעברה של זכויות במקרקעין לזרים, לעניין זהות הגורמים שעמם יש להתייעץ כאמור בסעיף 2א(ב)(2), בהתאם לייעוד הקרקע ולזהות המבקש, אופן ההתייעצות, המועדים למתן תגובות להתייעצות, ולעניין המועדים למתן מענה לבקשה."

סעיף 3, לבקשת משרד המשפטים. מכיוון שהיום בסעיף 4יט לחוק רשות מקרקעי ישראל יש הסדר שמעניק סמכות למועצת מקרקעי ישראל ליצור כל מיני הגבלות על העברת מקרקעין, בין היתר הגבלות על העברת מקרקעין לזרים כדי שלא התפרש שהחוק שלנו גורע מהסמכות של מועצת מקרקעי ישראל יצור תנאים כאלה, התבקש פה תיקון שיבהיר את העניין.

(1)
בסעיף קטן (ב), לאחר המילים "סעיף קטן (א)" יבוא "או (ג) לפי העניין".

(2)
לאחר סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיף 4יז, בתנאים ובהגבלות לפי הוראות סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.".

אם נסכים, יתר חברי הכנסת קיבלו את ההחלטה העקרונית שמבחינת הגדרת זר זכאי שבות כלשהו לא ייחשב כזר גם אם אין לו זיקת מגורים בישראל. בעצם הסוגייה היחידה שנשארה פתוחה, זה שאלה של הערות האזהרה.

והשאלה הזאת של מה אנחנו עושים עם מימון זר שניתן לישראלי.

לגבי הערת האזהרה – זה משרד המשפטים ביקש.

(חילופי יושבי ראש – 10:30)

נגמור את הערת אזהרה.

אני מבקש לא להצביע על זה היום, התקשרתי, ניסיתי לבדוק את זה, יש לזה השלכות רוחב מאוד רחבות, לפחות על הנושא הזה אנחנו צריכים לבדוק מה קורה.

הגברת יצאה כדי לבקש אינפורמציה לפי בקשת היושב ראש.

כן, אני מחכה לתשובה. אבל אני יכולה לתת אומדנים לפי הבקשות שאושרו, זה בעצם גם הבקשות עצמן, הן בסדרי הגודל שאמרתי. ב- 2006 היו 2003 בקשות שכולם נושרים, ב-2007 37 בקשות. לעניין הזמן שלוקחת הבדיקה, אם זה דורש המלצות של שרים מסוימות, שר הביטחון, שר החוץ, זה יכול לקחת כמה חודשים, בממוצע אני אומרת 3-4, אם זה המסלולים המקוצרים עד חודש, או שבועות, לא מסלול ארוך בהקשר הזה. מספר הבקשות של המסלולים המקוצרים זה יכול להיות כמה עשרות, אולי לשנה בסך הכול הכולל יכול להגיע עד 100 או - 90 אלה האומדנים.

זה בשנים האחרונות, זה בטח לא דברים ששווים את העיכובים.

אני חושב שאפשר ללכת על ההסדר הזה, הוא לא מטיל עליכם איזה מעמסה גדולה. ההסדר הזה שדיברנו עליו, כמה הערות אזהרה יש?

דיברנו כאן על כמה הסדרים. הנוסח המוצע שהוקרא בפני הוועדה תומך בזה שיש איסור על התחייבויות, אבל בפועל מה שהטאבו לא רושם זה רק את העיסקאות, זאת אומרת, הערות אזהרה כן תירשמנה. במידה ורוצים שהערות אזהרה תועברנה לבדיקה של המינהל, זה יוצר השלכות רוחב מאוד משמעותיות, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה, יכול להיות באמצעי של תקנות, יכול להיות שלא. הנוסח שהוקרא עכשיו זה לפי מה שאמרנו קודם, זאת אומרת, שהטאבו יימנע מרישום רק של עיסקאות והלאה בשלב העיסקה.

אם אנחנו רוצים להגיד שהוא מבצע מנגנון כפי שציין כאן יושב ראש הוועדה?

דיברתי עם האגף לרישום, אנחנו צריכים לבדוק את זה. יש לזה השלכות על עיסקאות אחרות, על כל העיסקאות. אמרתי, גם עיסקאות של תאגיד, גם עיסקאות צריכות לעבור למינהל, זה יכול ליצור פקק משמעותי, השאלה מה עושים עם זה.

הלוא כל כוונת הדיון זה לחסום פתחים שדרכם החוק הזה לא יקויים. אם הערות האזהרה עשויות להיות באין התחייבות בין קונה למוכר שלעולם לא יגיע מועד המימוש שלה, אז מה נעשה? בכל זאת, איש יילך בעולם ויגיד - יש לי אדמה או רכוש בישראל, הלכה למעשה יש לו.

כמו שאמר היושב ראש, זו פירצה, השאלה כמה היא גדולה. מטבע הדברים אדם שדואג לזכויותיו הקנייניות לא הסתפק רק בזה שהוא רשם הערת אזהרה הקנייני הוא בוודאי לא כמו של עיסקת מקרקעין והוא ישאף להשלים את העיסקה. ככל שישאף להשלים את העיסקה, הוא הצטרך לעבור את הוועדה.

המוכר אומר אנחנו לא עושים העברה, אנחנו מחכים בסטטוס של הערת אזהרה. עכשיו, לי מספיקה הערת אזהרה.

זו אכן פירצה, אני רק מפנה את תשומת ליבכם.

הוא יכול לחכות מתי שהוא רוצה – ברכוש הזה לא יעשו שום שימוש.

אפשר לרשום הערות אזהרה.

אם אנחנו נסייג את המסלול בדרך כזו, שהערות האזהרה תועברנה לבדיקה במידה והעיסקה לא הושלמה בתוך פרק זמן מסוים, נניח שנתיים אני עושה כאילו תהליך הפוך.

שהערת אזהרה כברירת מחדל תירשם.

שהיא תירשם, אם תוך שנתיים לא הושלמה העיסקה, אז הורדת את הכמות לכלום.

אתה לא יכול לעשות את זה, אתה חייב לגרום לכך שלא הם מבטלים אלא מישהו יוזם את זה. דהיינו, המוכר צריך להיות זה שיכול לבוא ולומר, או הקונה - - -

אבל המוכר קיבל את כל הכסף.

לכן אני אומר, אז המוכר קיבל את כל הכסף, אז הקונה יבוא ויגיד, רבותיי, העיסקה לא אושרה, אני רוצה את הכסף שלי חזרה, אבל אז - - -

לא, הייתי נותן את זה שכל אדם שהוא בעל עניין, היועץ המשפטי לממשלה יוכל - - -

יוכל לעשות את זה דרך בית משפט, זו אופציה שקיימת היום.

אני לא רוצה לתת לבטל את הערת אזהרה בלי להחזיר את הכסף, אנחנו לא עם של גנבים.

לא, אין בעיה, אבל יילך לוועדה.

הוועדה לא אישרה את העיסקה. עכשיו אתה אומר תבוטל הערת אזהרה, איפה הכסף שלי?

אתה חוזר לקונה, אתה חוזר למוכר, אומר לו תחזיר לי את הכסף, הממשלה לא אישרה את העיסקה.

ואז הוא אומר לך לא רוצה.

הוא לא יכול, כי בחוזה הכנסתי סעיף שאומר שאם - - -

הכנסת סעיף אז תלך לבית משפט.

אז מה אתה מציע?

רבותיי, החוק חשוב מאוד, אבל אני הייתי רוצה שיפתחו את האפשרויות בכל אופן, אני לא הייתי מצביע על החוק. הייתי מחכה עם זה כדי לראות איך אפשר להסדיר את העניין הזה, שתירשם הערת אזהרה אבל זאת תהיה הערת אזהרה מסוג שאם תוך שנה העיסקה לא נגמרה ברישום עם אישור, אז הערת האזהרה - - -

זאת אומרת, שתוך שנה הוועדה צריכה לאשר, או לא לאשר, לא משנה, היא צריכה לדון.

אתה נמצא במקום שאני הצעתי אותו כרגע.

הבעיה היא שהערות אזהרה היא לא פוקעת אוטומטית, מישהו הצטרך לבוא ולהפקיע אותה. הכוונה היא שיוכל להפקיע אותה מבלי להידרש לפסק דין.

למשל, שהוא יבוא עם החלטה של הוועדה שהיא לא מאשרת - - -

אנחנו רוצים למנוע ניצול לרעה של זה על ידי מי שיבוא וינסה בדרך הזאת לעקוף בעצם את החוק, עכשיו זה פותר את הבעיה כי הוא יודע שבסוף דין ההערה שלו לרדת, הוא לוקח פה סיכון מטורף.

האינטרס שלו יהיה מייד אחרי שהוא רשם את הערת אזהרה, ללכת קדימה, לפנות לוועדה או לקבל אישור. אם הוא לא קיבל אישור, אז הערת אזהרה תפקע והעיסקה מתבטלת.

היא לא תפקע.

הצטרכו להפקיע אותה.

רק מה שהיושב ראש מציע, זה שהיא תופקע לא בדרך של פסק דין, אלא תופקע בדרך מינהלית. אני צריך לבדוק את זה. במחשבה ראשונה זה היה מאוד קשה הדבר הזה, אני צריך לראות את זה פשוט.

כמה זמן אתם צריכים בשביל זה? כמה שעות?

לפחות ימים.

בואו נגמור את הסיפור.

יש לזה השלכות רוחב, כי אתה ביום לא יודע מי בא אליו, הוא מעביר כל תאגיד שהוא יכול, זאת אומרת, זה יתקע עיסקאות גם בשוליים שאתה לא רוצה בכלל להשפיע עליהם.

מי יפנה לבטל את ההערה. איך הוא יעקוף אחרי ביטול, אם היא פוקעת אוטומטית זה משהו אחר, אבל הוא צריך לבטל אז זה כבר פרוצדורה.

הוא לא יעקוף כלום. כל עוד לא התעוררה בעיה, לא התעוררה. אבל אם יבוא מישהו ויעשה בדיקה, או התעורר חשד, או יקרה משהו, יש מסלול שמאפשר את העניין הזה לבטל. מי שבא להשקיע כסף ויודע שהוא חשוף לסיכון כזה, זה יוריד באופן דרמטי את הסיכון שאנשים ייכנסו למהלך כזה.

זה קיים כבר היום. זה כבר קיים בנוסח הזה. השאלה היא רק איך יהיה המסלול.

בנוסח הזה כל עוד הוא רשם הערת אזהרה ולא הלך להשלים את העיסקה, הוא מוגן.

לא, הצד השני יוכל לפנות, יש את ד2 אדוני. הצד השני יוכל לפנות ולבקש.

רק שזה ידרוש פנייה לבית משפט, מה שחבר הכנסת רותם שהוא לא מעוניין שזה יהיה.

אבל אני לא רוצה ללכת לבית משפט.

העניין הוא פה ליצור מסלולי מינהלי לבטל הערות אזהרה, זה רק בהערות אזהרה.

נכון, מה הבעיה? למה יש לזה השלכות רוחב? הרי זה מסלול שאתם לא מפעילים מיוזמתכם, הוא מופעל אם מישהו בא וביקש, אז מה זה משפיע על עסקאות אחרות? אם מישהו יבוא ויבקש, תבדקו את הבקשה, אם זה תאגיד לפי החוק הזה, לא לפי החוק הזה, מה שאתם לא רוצים תבדקו.

מי זה הם?

הוועדה הזאת.

זה לא יעבור לוועדה, מה שהיושב ראש הציע שזה ייעשה אצל פקידי המרשם.

לא, הוא הציע שזה יהיה בוועדה.

הביטול תמורת הפקדה יהיה במרשם.

לא, בוועדה.

אם רשמתי הערת אזהרה, פניתי לוועדה, הוועדה לא אישרה. אני בא אל הרשם, מביא לו את החלטת הוועדה - - -

איזה תמריץ יהיה לך לבוא - - - זה התמריץ של הצד השני – אם הוא ירצה לבטל.

אני המוכר, אני רוצה למכור את זה למישהו אחר. אני רוצה לבטל את הערת אזהרה כי אני רוצה למכור את הנכס למישהו אחר. אני בא עם החלטת הוועדה, עם צ'ק בנקאי על הסכום שקיבלתי, כמו במשכנתא, איך אני מבטל משכנתא?

אבל הוא ממילא יבטל את העיסקה אם הוועדה לא אישרה.

מי יבטל את העיסקה?

מי שמוכר.

בתנאי שהוא קיבל את כל הכסף, למה הוא יבטל, איך הוא יבטל? הוא הצטרך ללכת לבית משפט.

זה מסלול חדש שלא קיים היום במרשם.

מה יש לו לעשות? נרשמה הערת אזהרה, אני רוצה לבטל אותה? אני היועץ המשפטי לממשלה, אני רוצה לבטל אותה?

אני הולך היום בדרך של פסק דין.

במקום פסק דין אני הולך לוועדה, אני לא הולך לרשם. הועדה באה אומרת, אדוני, מוציאה לי נייר, העיסקה לא מאושרת וכל מה שטענת על הערת האזהרה נכון, דינה להימחק. אני הולך עם זה לרשם, מביא לו צ'ק בנקאי כנגד מה ששולם והוא מוחק מה הבעיה, כמו שהוא עושה במשכנתאות.

אבל זה הסדר חדש .

שיופעל פעם אחת בשנה?

אבל צריך לקבוע פה משהו אחר. אנחנו מבקשים בסך הכול את הזמן לבדוק.

חבל, פשוט חבל, הרי זה יופעל פעם אחת בחמש שנים.

זה אומר שהפירצה לא כל כך - - -

כשזה קיים לא ייכנסו למקום הזה, אם זה לא יהיה קיים הפתח יהיה רחב.

אבל זה קיים היום, כל ההבדל הוא בית משפט או לא בית משפט. אם זה מקרה כל כך קצר, למה אני צריך ליצור מסלול מינהלי?

במקרה קצר יהיה ברור שהתהליך הוא כזה. אם המקרה הוא שצריך ללכת לבית משפט, יהיו לך מאה מקרים כאלה אם לא אלף, זה בדיוק העניין. כשאדם יודע שבקלות הוא נתפס ויוצא החוצה אז הוא לא ייכנס לזה, זה הרי הכול עניין של סיכון וסיכוי.

אז אני מבקש, תתנו לנו את הזמן לבדוק את זה פשוט.

מה הזמן הכי מועט שאתם צריכים?

תבינו דבר הכי פשוט. במקום שאנחנו יושבים בו אתה לעולם לא יודע מה תוכל לעשות מחר, אתה לא יודע מה יהיה מחר. מה שאתה יכול לעשות היום, כדאי שתעשה היום. זה לא שאם אני עכשיו לא עושה אני בטוח שבעוד חודש אני עושה. בעוד חודש יכול להיות שלא יהיה בכלל.

מה אתה מכניס אי ביטחון בחיינו?

אני רוצה שתסביר מה שאמרת.

תפיסת העבודה שלי שכל יום הוא היום האחרון.

זאת אומרת אנחנו מחכים למה?

מה זה הבדיקה הזאת?

אם אדוני רוצה הנוסח הזה צריך ללכת לבית משפט. נכון שרוצים שהוא לא יילך לבית משפט, ייצור מסלול מנהלי חדש, נותנים למרשם סמכות תמורת הפקדת הסכום לבטל, אני מבקש הזדמנות להתכונן, זה לא עלה לפני כן, אנחנו לא הכרנו את זה.

הבדיקה הזאת שאתה מדבר עליה, מהרגע שיושבים ועד הרגע שגומרים, כמה זמן זה אם, עזוב רגע שאני היום לא נמצא ומחר לא אגיע. כמה זמן דיון זה, כמה זמן החלטה?

אני לא יודע, אני מניח שבשבוע הבא נוכל לחזור עם תשובה.

אני יודע מה שאלתי, לא בשבוע הבא. כמה זמן זה הדיון עצמו, שעה או שעתיים?

אני לא יודע, זה עניין של לשבת לחשוב על זה. צריכים להתמודד עם זה.

רבותיי, אם זה המצב, אני בעד להשאיר את המצב הקיים ולהעביר את החוק כמות שהוא כך. אני אומר לכם את האמת, לא שווה לי לעכב את החוק.

מזכיר לנו אלעזר שעל פי החלטת היועץ המשפטי לכנסת, חוקים שלא נגמרים היום לא יבואו לקריאה שנייה ושלישית לפני הפגרה.

לא שווה, אני חושב שהם יכולים להעמיס על עצמם, אבל אם הם לא מוכנים אנחנו לא יכולים לכפות עליהם את זה.

גם כשהחוק הזה עמד לנגד עינינו, גם היום כשהחלטת המועצה עומדת, גם כשזה עמד לעיני הממשלה, אנחנו לא בודקים את המימון, אנחנו בודקים את הקונה. לבדוק מימון זה נושא אחר, זה תכליות אחרות. לדעתי, זה לא אמור להיות בגדרי החוק הזה, זה העמדה שלי.

אתה אומר שעלול להיות מצב שאתם בכלל תתנגדו לכל הרעיון מיסודו.

אם נבדוק את המימון.

אנחנו מתנגדים לרעיון.

אני בעד לוותר על זה.


ישנה הערה שבעיניי ההערה מאוד נכונה של המכון לאסטרטגיה ציונית, בא ואומר, רבותיי, בואו אנחנו נייצר איזשהו מסלול שעושה גם בדיקה של המימון כאשר מי שקונה הוא אזרח ישראלי ולא מישהו אחר, שהוא הצטרך להוסיף הצהרה. נניח בטופס של מס שבח או באיזשהו מקום, לא נכנס לצד הטכני שבו הוא מצהיר שהוא לא איש קש בעצם.

כן, אבל כל אזרח ישראלי שפתאום מופיע הרבה כסף בחשבונו אמור לעבור בדיקות.

אומרים לי כאן, אם היו אומרים אנחנו בעד אבל אנחנו צריכים לראות איך עושים, הייתי אומר בשביל זה שווה לחכות, אבל אם הם אומרים שהם ממילא נגד אז אין טעם.

היום אם אני קונה עבור מישהו אחר, יש סעיף 47 שאני צריך להגיש הצהרת נאמנות. אם לא הגשתי אז כל אחד מהעסקאות האלה חייבת במיסוי.

אני את כל זה יודע. השאלה אם מישהו נתן לך כסף ואתה קונה - - -

גם בנושא הלבנת יש חוקים.

אם מישהו נתן לי כסף אני קונה לעצמי? מה רע בזה?

השתכנעתי. אני הייתי מציע שנצביע ונאשר את העניין.

אז מה יקרה? אנחנו מוותרים על משהו משמעותי. אני גם רוצה להעביר הצעות חוק.

דבר אחד אתה שוכח, אתה בישיבה הקודמת רצית שזה יחול גם על 7.3%.

אני לא שכחתי כלום, ידידי הטוב, חבר הכנסת דוד רותם. עשיתי בדיקה עם משרד המשפטים, בדקתי את עמדותיהם, והם היו מאוד נחרצים בנקודה הזאת של הירושה. לא על הירושה על קרקעות בבעלות פרטית, סליחה. אני מוכן לפתוח את זה אבל אני יודע מה עמדתם.

לא, אל תפתח יותר מדי. אתה פותח דבר אחד, ואחר כך כל האונייה טובעת.

יש מסלול היום שאפשר דרכו – אני יודע כמה אחוזים. הכנסנו פה כמו שאמר היועץ המשפטי לוועדה את העניין שמי שפועל עבור אחר, ואז יש את האפשרות של ד2 ללכת לפנות לבית משפט.

אני אומר שהייתה הצעה שחורגת מגדר מה שיש - - -

ומה עם ירושה שלא לפי צוואה?

מרחיבה אותו מאוד.

אני ארשום הסתייגות – על ירושה רק על פי דין ולא על פי צוואה. אני הולך למות, יש לי רכוש בארץ, אני רוצה להשאיר אותו לך. אתה אומר לי, לא, זה לא, קבל אישור מהוועדה. אתם מבינים מה אתם עושים כאן? אני אזרח אמריקאי.

הכוונה היא שההורשה היא לאזרח זר.

ההורשה היא לנכדים שלי שהם אמריקאים כולם, אתם מבינים מה אתם עושים פה? מדינת ישראל מתערבת כבר בירושה של אמריקאים שרוצים להוריש לנכדים שלהם ואתם אומרים להם לא תורישו. בוא נגיד שהוועדה לא מאשרת את הירושה הזאת, אז מה?

החלטה היא שלכם.

היו 3 סוגיות שבדקתי עם משרד המשפטים שנבעו מהדיון הקודם שהיה פה. אני קיבלתי את עמדתם. אתה רוצה, אני אייצג אותם. ה- 7% , הזרים לפי חוק השבות – שלושה נושאים שביקשתי את עמדת משרד המשפטים וקיבלתי אותה.

אני מדבר על הירושה. אתם פה הזכרתם כשאני לא הייתי - - -

ירושה נכנסת לתוך החוק.

איזה ירושה?

כל ירושה שיהיו בה זרים. מי אתה?

אני אזרח אמריקאי. אני כתבתי צוואה שאני מניח את כספי לנכדיי שכולם אמריקאיים, האם אתה רוצה אישור של הוועדה לצוואה הזאת?

זה המצב היום אדוני, דרך אגב, כתוב שהמינהל לא יקנה זכויות מקרקעין לזר ולא יסכים להעברת זכויות מקרקעין לזר לרבות בדרך של העברה בירושה.

זו שערורייה שאין כדוגמתה.

בפועל אילו נזקים נגרמים היום מזה?

לאף אחד זה לא מזיז.

כי אף אחד לא יודע על זה. אתה מבין, אני צריך שבחוק יהיה כתוב שאזרח אמריקאי - - -

אבל זה קיים היום.

הם לא יודעים על זה, כי ההחלטות האלה מי יודע? פה אתה מדבר על חוק. אתם לא מבינים את הנזק.

שיכנעת אותי, אני מסכים.

מדבר על מצב - - -

רבותיי, נניח שהנכדים שלי הם תומכי אל-קאעידה, אז אתם תגידו שהצוואה לא תקפה? אתם תגידו אנחנו לא מאשרים את זה? אתם יודעים מה אתם תעשו בעולם?

אבל זה מה שאומרים היום, לא בחוק, הבנתי.

לא כתוב בחוק, אני מבטיח לך שזה לא יקרה אף פעם, רק כתוב.

אם אני מבין נכון, נשארנו עם שתי סוגיות שמחייבות עדיין הכרעה. האחת – היא הסוגייה של ההצעה של המכון לאסטרטגיה ציונית שאיננה בחוק המקורי שלנו, שמרחיבה אותו מאוד, באה ואומרת, שגם כאשר ישראלי קנה, הוא יידרש לתת הצהרה שהקנייה נעשתה מכסף שאיננו מימון זר או באיזושהי דרך כזאת, ואם היא נעשתה ממימון זר הוא יחוייב להצהיר מאין המימון. להצעה הזאת שהיא מרחיבה מאוד את החוק, אני באופן אישי חושב שיש בה הרבה הגיון ויש דרך לעשות אותה בצורה לא מסובכת מדיי, אבל הממשלה מתנגדת לה, מכיוון שזה המצב אני חושב שאין טעם עכשיו להכניס אותה פנימה ולעכב בגללה ולכן צריך לוותר עליה.

במקומות אחרים זה כן נבדק.

כן, זה נבדק ממקומות אחרים, זה לא - - - מהלבנת הון ולא ממקומות אחרים.


נקודה שנייה שנוגעת לירושה, עלתה הצעה שבאה מכיוון הממשלה שאמרה שכאשר אדם מוריש על פי צוואה, להבדיל מירושה על פי דין, כאשר הוא מוריש על פי צוואה, במקרה הזה נכפיף את ביצוע הצוואה לחוק. כלומר, נגיד שאנחנו נלך לבדוק מי יורש על פי הצוואה.

מי יורש, אנחנו לא יכולים לבדוק. צריכים לבדוק האם היורש זכאי על פי החוק, זה לא אותו דבר.

אם אנחנו מאשרים את ההעברה הזאת אני מקבל את התיקון. אגב, היושב ראש אותי שיכנע שהדבר הזה הוא דבר דרקוני מכיוון שהוא יביא בעצם למצב שכל אותם אלה שקנו כאן דירות, יעמדו במין מצב שהם צריכים לעבור ביקורת של הוועדה ביום שהם צריכים להוריש את הנכסים שלהם, בעצם, אנחנו מטילים עליהם חוסר ודאות והגבלה משמעותית על יכולת הירושה גם אם אישרת להם לקנות מלכתחילה. אני אגב, מסכים, זה לא חל על זכאי שבות, אבל אתה יוצר מצב שאדם שאישרת לו אתה מטיל עליו פתאום מגבלה ביום שהוא רוצה להעביר את זה לילדיו. מכיוון שהנקודה הזאת נראית לי שולית כמותית ולא משמעותית כל כך, למרות שהייתה פה איזושהי הערה שלכם שיוכלו לייצר כאן איזה מין מנגנון סופר מסובך כדי דרכו לעקוף את העניין הזה, אני חושב שאפשר להוריד את זה, אפשר לחיות בלי המרכיב הזה.

הסוגייה השלישית שנשארה, הייתה סוגיית הערות האזהרה. כאן בעצם התכנסנו רק לויכוח שהוא אחד – האם מנגנון הביטול של הערות האזהרה האלה יהיה מנגנון שמופעל על ידי צו של בית משפט, או שאנחנו מקיימים מסלול נוסף של מנגנון מינהלי. אני חושב שטוב שיהיה גם מנגנון מינהלי, אלא שהם אומרים שאם אנחנו רוצים מנגנון מינהלי, הם חייבים ללכת לבדוק איך עושים את זה ומה עושים וכן הלאה. מכיוון שהשאלה היא עדיין נמצאת בשוליים, והמנגנון של בית המשפט קיים, אני חושב שעדיף להסתפק פה ובזה לסיים את העניין, מאשר בגלל העניין הזה עכשיו להתעכב.

איך זה יגיע לבית המשפט? כשהעסיקה לא תאושר.

גם כשמישהו יוזם הליך לבטל את הערת האזהרה.

אני מכרתי, עכשיו נרשמה הערת אזהרה. מתברר שאי אפשר להשלים את העיסקה הזאת, בוועדה לא אישרה אותה, אז הערת האזהרה פוקעת באותו רגע והעיסקה מתבטלת.

לא פוקעת צריך ללכת לבית משפט.

מצד שני, זה לוקח יותר מדי זמן, לא הגבלנו את זה בזמן, אמרנו שזה יכול להישאר בסטטוס של הערת אזהרה להרבה זמן, בפועל זה יהפוך להיות לרכישה - - -

אם יבוא היועץ המשפטי ויחשוד שיש כאן משהו לא כשר, שניסו לעקוף את החוק, הוא יכול ללכת לבית משפט.

היועץ המשפטי לא יפנה אף פעם. מה שיקרה - המוכר יפנה, משום שהוא ירצה את מלוא הכסף, ואף אחד לא נותן את מלוא הכסף על הערת אזהרה.

המסלולים קיימים.

כן.

אז אפשר להצביע, יום גדול בתולדות העם היהודי.

זה חוק מאוד חשוב.

אנחנו משאירים את הערת אזהרה כמות שהוא.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב

הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית


הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)