הכנסת השמונה עשרה

PAGE
14
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

22.3.2011


הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ט"ז אדר ב' התשע"א (22 במרץ 2011), שעה 14:00

ישיבה בעירית אשדוד לבחינת קליטת העלייה

חברי הועדה: דני דנון – היו"ר

גנדי ריגר

חכ"ל

נחמיה חתוכה

מנהל מחוז דרום וירושלים – משרד הקליטה

דינה וינוקור

ועדת קליטה בקהילה, מרחב אשדוד, משרד הקליטה

ילנה צ'אק

יועצת קליטה, מרחב אשדוד, משרד הקליטה

ליזה שפוצ'ניק

ועדת דיור, מרחב אשדוד, משרד הקליטה

לודמילה לגוטי

פרוייקט חמ"מ, משרד הקליטה

נבט מישל

פרוייקט "ורט" משרד הקליטה

שרה וייסלר

מפקחת מחוז דרום משרד החינוך

בוריס גיטרמן

ממלא מקום ראש העיר אשדוד

ג'ניה שגלמן

עוזרת מ"מ ראש העיר

ולדימיר גרשוב

ממונה על קליטת עלייה בעירית אשדוד

רוגטניק מרינה

מ"מ מנהל מחלקת קליטה, עירית אשדוד

גרגורי צור

נציג ציבור בוועדת הקליטה העירונית, עירית אשדוד

לרסה לנין

חברת מועצת העיר

לובה בורשטיין

חברת מועצת העיר

מאיה סלוצקי

חברת מועצת העיר

מקסים שטרנברג
נציג צעירים

ילנה בירק

נציגת צעירים

מאלי שושנה

רמג"מ משטרת אשדוד

דינה שלוי

הסוכנות היהודית

בני הראל

מנהל מרכז הקליטה, הסוכנות היהודית

אילנה כפיר

סגן ממונה מחוזי לאיכלוס – רחובות

יהודית אסרף

מדריכה עירונית וממונה על הנחלת הלשון באולפנים

יהודית גיגי

מדריכה מחוזית לחינוך מבוגרים, מחוז דרום

בנימין דרוקרוב

ארגון פליטי השואה

ולדימיר ליסטנגרטן
ראש עמותת ילדי השואה

דניאל מזיבינסקי


וונדה אקלה

עמותת ידיד, נציג הקהילה האתיופית באשדוד

דני קאסהון

מנכ"ל הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה

מיכאל אלרנסקי

יו"ר ארגון יוצאי רוסיה הלבנה בישראל

אברהם שרנופולסקי
סגן נשיא תנועת חזית בכבוד.

דנה גורדון

רות לובין, חבר המתרגמים בע"מ

ישיבה בעירית אשדוד לבחינת קליטת העלייה

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעיר אשדוד. אנחנו מקפידים להגיע גם לשטח ולסייר ולבקר בערים השונות והיום, ועדת העליה, הקליטה והתפוצות פותחת את הישיבה בעיר אשדוד שהיא במקום הראשון, כמו שיודעים תושבי העיר אבל חשוב שייאמר גם לפרוטוקול, העיר אשדוד היא במקום הראשון מבחינת אחוז העולים בעיר אשדוד. בשנת 2010, לפי הנתונים שבידינו בעיר אשדוד למעלה מ 32% עולים, המקום הראשון ביחס לכל הערים במדינת ישראל ואנחנו מאד שמחים ומברכים את פרנסי העיר, תושבי העיר וכל מי שעושה למען קליטת העליה. אני חייב לציין -מטיולים שלי גם במוסקבה וגם במקומות אחרים בעולם, הרבה מאד עולים רוצים להגיע לאשדוד.

אנחנו לא נפתור היום את בעיית מחירי הדיור -שזה מקשה עליהם להגיע- אבל יש רצון רב של עוד עולים להגיע אל העיר אשדוד. אני רוצה לבקש מידידי מר בוריס גיטרמן, שממלא את מקומו של ראש העיר היום, לפתוח את הישיבה ולאחר מכן נשמע נציגים מכל המשרדים השונים, קודם כל ללמוד מן ההצלחה שלכם וגם לראות מה אפשר לעשות עוד וכמובן נתייחס גם לנושא שנתבקשנו להתייחס אליו, הכרה במעמד של ניצולי שואה.

צהרים טובים, אני שמח לברך את כל האנשים שהגיעו לוועדה חשובה כל כך ואתנו חברי מועצת העיר הגברת מאיה סלוצקי, מר ולדימיר גרשוב, גברת לריסה ליינין, גברת לובה בורשטיין והרבה אנשים מכובדים שאכפת להם מהנושאים האלה ואני מודה לך, יושב ראש ועדת קליטה ועליה של הכנסת שבאתם לאשדוד וכמו שאתה אמרת, זו עיר חמישית בגודלה במספר עולים הכי גדול במדינת ישראל, ובוודאי ובוודאי שאני רוצה להודות לסגן ראש העיר, מר לאון בן לולו שבעזרתו בעצם אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת היום, לאון, הרבה תודה לך ואני בטוח שאנחנו נוכל ביחד עוד להגיע להמון המון דברים.

העיר אשדוד היא העיר הגדולה ביותר מבחינת מבחינת העולים, ואתה ציינת את זה על בסיס המספרים שמופיעים בפניך. וכל מה שקורה במדינת ישראל בעצם קורה באשדוד, כל הבעיות שהעולים חווים אותן, חווים אותן גם תושבי מדינה אחרים ואני חושב שמכיוון שבאתם לעיר הזאת אתם יכולים לדון על כל הנושאים החשובים, ואנחנו העברנו אליכם נושאים ופה נמצאים אנשים שנפגעים מכל מיני דברים אם אנחנו מדברים על ילדי השואה ונמצא פה ראש הארגון, ולדימיר מיסנגרדן, תודה לך, ונמצאים פה "חזית הכבוד" שאלכסנדר לצערי לא יכול היה להגיע אבל הגיעו אנשים שמייצגים את הארגון הזה, וידוע שהאנשים האלה נפגעו בזמן המלחמה בדיוק כמו שנפגעו אחרים שהשתתפו במלחמה והיו במלחמה והם לא מבקשים משהו חומרי, הם לא מבקשים כסף, אלא מבקשים שיכירו בהם, שיכירו בכך שהם קיימים במדינת ישראל והם אלה שאיבדו את הילדות שלהם, שנפגעו בזמן המלחמה, בדיוק כמו כל האחרים שהיו בזמן הזה.

הם אמנם לא היו בגטו, הם לא היו בחזית במלחמה אבל הם סבלו כמו הרבה הרבה אנשים וכמו שהכירו בכל האחרים, שיכירו גם בהם, זה מה שהם מבקשים. פה באשדוד יזמנו את הקמת הארגון הזה לפני ארבע שנים ויותר, בינואר 2006 והיום הוא מונה 3,000 איש רק באשדוד ובמדינה כולה הרבה יותר. מגיע להם שיכירו בהם, אנחנו מבחינת העיריה עושים כל מה שאפשר לעשות, הקצנו להם מועדון שלהם ויש להם בית היום, אנחנו עוזרים להם עם טיולים, עם כל מיני קונצרטים וכל מיני דברים נוספים, עם המזון, עם כל מיני דברים שהם צריכים אבל לא יכולים להחליף את המדינה, את המדינה אנחנו לא יכולים להחליף וחשוב מאד היום, שבעזרת הועדה הזאת אנחנו נגיע לאזניים שמחליטות במדינה ואנחנו מדברים על הנושא הזה כבר חמש שנים, שיהיו תוצאות.

לגבי דיור לזוגות צעירים עולים, העיריה רוצה להוביל תכנית של דירות לזוגות צעירים ולצערי זה תקוע בוועדה המחוזית וגם פה אנחנו חייבים לעשות משהו כי אם היום זוג צעיר קשה לו לקנות דירה אז לזוג צעיר של עולים חדשים קשה יותר, בחיים הוא לא יקנה, בחיים הוא לא יקנה ואם אנחנו עכשיו לא נעלה את הנושא הזה ולא נמצא פתרון לדיור עבור זוגות צעירים עולים אנחנו מבריחים אותם והם בורחים, הם בורחים לא רק מן העיר אשדוד אלא מן המדינה. וחשוב מאד לתת את הדעת על זה.

נושא אחרון ואני בטוח שגנדי ידבר עליו זה אנשים שבאו לכאן בגיל ארבעים פלוס ולמרות שהדבר לא נמצא בסדר היום אני רוצה להתייחס אליו, אנשים שבאו לכאן בגיל ארבעים פלוס והם יוצאים עם פנסיה מגוחכת, כמו 1,500 או 2,000 שקל ויוצא שאנחנו פשוט שולחים אותם לגור ברחוב אחרי שהם עובדים עשר ועשרים שנה. עם 1,500 או 2,000 שקל פנסיה אני לא יודע איך אפשר להתקיים. אלה הנושאים שאנחנו רוצים שיירשמו לפנינו, שאנחנו נדבר על האנשים האלה.

אני רוצה להודות לכל אלה שבאמת עושים עבודה טובה, למשרד הקליטה, ויושב פה בֶּני שהוא אחראי על בית קנדה של הסוכנות וג'ניה אתו ביחד שעושים עבודה נפלאה בעיר אשדוד ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ונמשיך לעבוד. אני רוצה להודות למשרד הקליטה, לליזה, לדינה שבאמת מבחינת הדיור אני פחות ופחות שומע תלונות מתושבי העיר לגבי הפתרונות שהם מנסים למצוא, ויש ענין אחר שאין מספיק הוסטלים ואין מספיק מקבצי דיור וכמו שאמר ולדימיר גרשוב שאנחנו כבר מתחילים תיכף לבנות עוד הוסטל אחד והלוואי שכך אבל בכל אופן תודה רבה, לכם ולמשרד שלכם על העבודה הטובה.

ועוד דבר אחד, לצערי ראש העיר לא יוכל להגיע לישיבה, נבצר ממנו להגיע והוא מבקש את סליחתכם.

תודה בוריס. אנחנו נשתדל להיות מאד תכליתיים וננצל את ההזדמנות שליאון עדיין פה,. לפני מספר חודשים הייתי באשדוד ודיברתי עם ליאון בן לולו על עדכון של התמ"א 38, אני שמח להודיע שבעזרת השם הערב נצביע בכנסת על התיקון של תמ"א 38 וההערות שהגיעו בזכות הסיור עזרו, ההערות של לאון, והיום אני רוצה להגיע לרמה של המלצות פרקטיות שנוכל להציע.

אני רוצה להתחיל עם נציג ילדי השואה. הבנתי שאין פה ענין של הכרה כספית והשאלה היא אם יש כאן מישהו שיכול להציג כרגע את הצורך שלכם בהכרה, מי אמור להכיר בכם ומה זה אומר. נשמח להתייחס לזה כי בדרך כלל מה שעולה כסף יותר קשה להשגה, ואמנם גם כאלה אנחנו יודעים להשיג והצלחנו לעצור, למשל, את העלייה של מחיר הדיור בהוסטלים, כשמשרד האוצר רצה להעלות את המחיר מ 8% ל 10%, הועדה התערבה ועצרנו את זה בשלב זה אבל לגבי הענין עצמו, אשמח לקבל מידע לגבי ההכרה בילדי השואה.

ולדימיר ליסטנגרטן, האם אתה רוצה להגיד מספר מלים בעברית?

לא.

אז אולי הם ייצגו אתכם? ולדימיר, נשמע קודם את חזית הכבוד, אולי הם ייצגו גם את העמדה שלך ואם תרצה להוסיף משהו אז תוסיף.

(תרגום לעברית ע"י ג'ניה שגלמן)

במדינת ישראל יש הכרה בניצולי הגיטאות ובכל מיני ארגונים אבל אין מודעות למצב של אלה שהיו שם ילדים ואיבדו את ילדותם בזמן השואה והם היו צריכים להתפנות מבתיהם וסבלו גם הם סבל נוראי. הוא מבקש לקבל הכרה מן המדינה בארגון שלו, שמרכז את האנשים שאיבדו את ילדותם והם גם היו ניצולים, הם גם ברחו מהגיטאות, מן הרדיפה הנאצית, וזו הבקשה, לקבל הכרה רשמית.

האם הארגון שלו וההכרה, ממי הוא מבקש אותה?

(תרגום לעברית ע"י ג'ניה שגלמן)

מן המדינה. באשדוד יש למעלה מאלפיים אנשים שמבקשים את ההכרה מן המדינה.

כמה יש - - - ?

(תרגום לעברית ע"י ג'ניה שגלמן)

ששת אלפים. ששים אלף בכל ישראל. בערים אחרות יש גם סניפים של עמותות דומות והן כולן תחת קורת גג אחת.

הם לא זקוקים לסיוע כספי ויותר חשוב להם ההכרה במעמד, שאם יגיע סיוע כלכלי מגרמניה או מכל מקום אחר, שהם יהיו מוכרים, זה מה שחשוב. בעבר פניתי לגב' נודלמן בנושא והנושא הזה לא מתקדם.

כל עוד אתם לא מבקשים כסף אפשר להתקדם. ברגע שהאוצר וראש הממשלה ירגישו שיש פה ענין תקציבי אז זה יהפוך לענין אחר. חשוב לי לדעת בשלב הזה האם אתם רוצים טקטית לעבור כרגע שלב א' ואחר כך לבקש תקציב או שזה אקט סמלי או טקסי ואז כבר אפשר באמת להתקדם בקלות יתר.

לא, הם מבקשים היום שלב א' ואחרון. הוא אומר שמגיעות לכאן כל מיני קרנות מחו"ל, מגרמניה ומארצות הברית והם לא כלולים במסגרת הזו כך שיוכלו ליהנות מזה. זה לא שהמדינה מחלקת אלא מגופים פרטיים. הם לא יכולים ליהנות מן הכספים שניתנים על ידי הגופים הפרטיים האלה.

מי אמור לתת להם את ההכרה?

מדינת ישראל.

תודה.

קודם כל אני רוצה לברך את יושב הראש של ועדת הקליטה, מאחל לו בהצלחה. התפקיד הוא חשוב מאד , אני מקוה שאתה תהיה ענייני, בכלל לא פוליטי, כמו קודמים בתפקיד, העיקר שתהיה ענייני ושעולים עם הבעיות שלהם, ימצאו אצלך אוזן קשבת.

אני מבין שכל התקלות של היום הן בגלל הלוגיסטיקה, אני הייתי ממונה על הקליטה ורק אתמול הודיעו לי שיש ועדת קליטה של כנסת. לפחות בעשר שנים אחרונות עבדנו גם מול הכנסת, גם מול ועדת הקליטה וגם מול משרד הקליטה וחוץ מזה אני התחלתי לבדוק במשרד הקליטה עם אנשים שקשורים לנושאים, והתברר שגם הם לא קיבלו את סדר היום ולא את הנושאים העיקריים עליהם מדובר. אצלנו היה נהוג תהליך -והייתי ממונה על הקליטה, תהליך לפיו הכנו את החומר לפני ועדות כאלה, לא חשוב אם הן בכנסת או פה. חבל שפיספסנו את זה.

והנושאים הם כל כך חשובים למרות שרוב הנושאים, למשל הפנסיה וההכרה בניצולי שואה, הם עניינים שהם ברמה הארצית ולאו דוקא באשדוד אבל בכל מקרה אני מברך הדיון, שיש לא מעט אנשים, גם באשדוד, מן העלייה, שזקוקים לעזרה.

ואם אנחנו מגיעים לנושאים אחרים כמו זוגות צעירים או נושאים של דיור סוציאלי אז זה חשוב מאד בשבילנו, כי למרות שאנחנו הצלחנו בשנים הקודמות לבנות דירות לעולים, יותר מכל עיר אחרת, עדיין יש מחסור עצום בהוסטלים ומקבצי דיור ובתור של ההמתנה הגענו למיקום שנוצר בסוף שנת 1998.

אנחנו לא בונים עכשיו הוסטל, הייתי יושב ראש חברה לפיתוח אשדוד, אנחנו השגנו סוף סוף בוועדה את הקרקע ואפשר לשים שם הוסטל אבל כל זה עדיין פתוח ותלוי ב"עמיגור", ב"קרן קליין", במשרד הקליטה ובכל הגורמים ולא ידוע אם יהיה שם הוסטל, אני מקווה שכן אבל קודם לכן צריך שהקרקע תהיה זמינה בחינם לבנייה. אז גם זה לא קל לעשייה. הבנתי שעכשיו אתם מקדמים, שהמפלגה מובילה את התהליכים במינהל מקרקעי ישראל וזה חשוב מאד כי יהיה כך יותר קל לבנות אחר כך הוסטלים ומקבצי דיור וזה יהיה הכי טוב לכל המדינה.

בקשר לזוגות צעירים, נכון שאנחנו בתוך מספר שנים השגנו במינהל מקרקעי ישראל ויש לנו מכרזים לקרקע של המדינה עבור זוגות צעירים אבל לצערי המחיר של 900,000 ₪ הוא גבוה ואני לא מכיר הרבה זוגות צעירים שיכולים לעמוד בו. נכון שזה יותר זול ממחיר השוק אבל בכל זאת, איזה זוג צעיר יכול לגייס שליש מזה כהון עצמי כמו שדורשים היום?

לגבי ילדי השואה, אני בטוח שראשי הארגונים שיושבים פה ונציגי הארגונים יציגו את הנושא של ניצולי השואה וזה חשוב מאד ושוב, אני לא מוריד מן החשיבות והמשמעות של זה.

אני מודה לך ולכל החברים שארגנו את הישיבה פה באשדוד, רק חבל שלא הכנו את החומר באופן יותר יסודי לדיון אז בפעם הבאה אנחנו נעלה את כל הנושאים האחרים באופן יותר יסודי. תודה רבה.

מבטיח שנחזור לפה ונסייר, אנחנו מקפידים לסייר, נשמח לבוא ולראות את הפעילות שלכם בשטח.

רוצה לבקש מנציג משרד הקליטה, ספציפית לגבי אשדוד, יש פה נתונים מרשימים על השקעות של העיריה. היינו בעירית ירושלים בשבוע שעבר. האם אתה יכול למסור לי מה הסכום שעירית ירושלים הקצתה, ומהו החלק שהוא מהווה מתוך התקציב שלה, לעומת עירית אשדוד?

אני לא רוצה לצאת להשוואות בין הערים אבל... ואני מדבר רק על
סדר גודל של מליון, מליון וחצי, אנחנו מדברים על פעילות ללא השתתפות. פעילויות חברתיות כמעט בכל התחומים. אתמול הגיע התקציב של 2011, מרשים גם בהיקף שלו ואני לא מדבר רק על תקציב שנתי, במסגרות יש שלש תכניות של עידוד עליה, גם לעולים מאמריקה הלטינית, שזה תקציב נפרד. סדר גודל תקציבי דומה לזה של עירית ירושלים, כמו מערכת החינוך הבלתי פורמאלית שאתה מכיר וקייטנות קיץ ותקציבים מיוחדים שיגיעו בנפרד. זה בהקשר של תקציב הקליטה לעירית אשדוד. אני רק רוצה להעיר הערה אחת ואני פונה לעירית אשדוד, אנחנו נתנו אישור לתקציבים האלה ואנחנו רוצים שתרוצו איתם אבל לפי המנגנון העירוני פה, מחכים לסיום התהליך הביורוקרטי כדי להריץ תכניות, עוצרים אותן, מחכים שיגיע ההסכם או שיגיע הנייר אבל הם מעולם לא התאכזבו עם תקציב שהתחייבנו אליו ושילמנו אותו, שיצאו לדרך עם התכניות אז שיגשרו על הפער הזה של הזמן שזה מאד - - -

אתה מדבר על מימון ביניים!?

אני מדבר על גישור, על מימון ביניים כדי להתחיל להוציא תכניות לדרך, אני אמרתי כבר והודעתי: עם תכניות שהן המשך מפברואר אפשר לצאת לדרך, אנחנו נשלם אותן גם במאי וגם ביוני, נשלם מפברואר, צאו לדרך. זה בינתיים, במנגנון הזה צריך לעשות סדר.

לגבי מוקד הקליטה - - -

אני רוצה להקשות עליך. מבחינת מימוש תקציבי ב 2011, הכסף - - -

2010!

2011. עוברים כבר שלושה חודשים.

תקציב 2011 עוד לא יצא. אישרנו את כל התכניות, ישבנו בוועדות היגוי מסודרות, עירוניות, בחנו בדיוק את כל התכניות ואישרנו את כולן, גם את אלה וגם אתה אלה שאישרנו למסגרות עליה קהילתית ועידוד עליה. כולן מאושרות ומוכנות לצאת לדרך, סליחה, עידוד עליה אישרנו והתכניות שאני עכשיו מציין הן בסדר גודל של כמליון שקל, אני מקווה שבטווח הזמן הקרוב נאשר אותן, זה תלוי בוועדת היגוי של הרשות, קיבלו אתמול את התקציב, מתכננים לצאת אתן לדרך באפריל, אפריל מאי, ואני מקוה שבאמת כבר יקבעו ועדות היגוי, שיצאו לדרך, עד סוף פברואר 2012 התכניות האלו צריכות להתקיים, וזה תקציב, במקביל יביאו תקציב פעילות אחרת, נכנסנו לפעילות עם פרוייקט תנופה של הנושא הקווקזי, האוכלוסיה הבוכרית, והוא יוצא לדרך עם העמותות הרלבנטיות, ישבנו בישיבה לפני שבועיים, קייטנות קיץ יהיו פה, עירית אשדוד נהנית כמעט מכל מקורות הסיוע שהמשרד נותן ו היא עושה את זה ומנצלת את התקציב הזה.

לגבי דיור, המשרד לקליטת עליה יחד עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, עובדים היום בוועדה משותפת במטרה לאתר ולמצוא פתרונות לאורך זמן עבור אוכלוסיית העולם ובתוכם כמובן כל העולים, גם ניצולי שואה וגם עולים אחרים ואני מאד מקווה שזה עומד לקראת החלטת ממשלה, אני מקווה שכל הרעיונות וההוסטלים, כל זה יֵצא לדרך, השרה מובילה את זה ואני בהחלט חושב שזה בכיוון הנכון.

מה הכיוונים?

אני לא יודע כרגע להצביע כרגע על כיוונים, אם זה פרויקטים משותפים על אדמה חומה, שבעצם הרשות נותנת את האדמה וארגונים אחרים ועמותות מתקצבות את הבניה יחד עם הרשות העירונית אבל זה הכיוון, היא נפגשה גם עם ראש עירית אשדוד וראש עירית קרית גת ושניהם נרתמים למאמץ הזה.

לשאלת היושב ראש, יש צוות במשרד שהוא משותף עם צוות משרד ראש הממשלה והוא נקרא צוות דיור.

צהרים טובים לכולם. גם אני הייתי פעם עולה חדש. אני מסתכל פה על הטבלה ואני רואה שיש שבעים וחמישה אלף עולם באשדוד, תשעים אלף מברית המועצות, שלשת אלפים מאתיופיה ויש אחרים. אני נמצא ב 4,000 האחרים, כאמור הייתי פעם עולה חדש ואני מכיר את התלאות שעוברים העולים במדינה. אני מודה לחבר הכנסת דני דנון שנעתר ונענה לבקשה שלנו לבוא ולנהל כאן את הועדה. הוא כבר נתן הבטחה אחת שיבוא לכאן שוב ונעשה את זה יותר מסודר. אני אומר לכם שאני מכיר את דני לא מעט שנים, איש עם המון המון אמביציה ואם יש אחד שיכול להזיז כאן דברים ואני מראש אומר לכם שהוא יזיז כאן דברים בטח בתחום שהוא ממונה עליו ואנחנו נגלה חבר כנסת שמדבר במעשים ואני כמעט מתחייב על זה. אשדוד שמחה לקבל אותך בשמחה כאן ואנחנו נחבק אותך בעיר הזו וגם אתה תחבק אותנו בחזרה.

בעוד כמה דקות איאלץ לעזוב, למרות שהנושא חשוב לי והכנסנו גם את הנושא של תמ"א 38, נושא שדני קידם עבורנו גם בכנסת ותודה מראש. טוב לך אתנו וטוב לנו אתך. תודה.

צהרים טובים. קודם כל אני רוצה להציג קבוצה של הנהלת חזית הכבוד. אני מירושלים ונמצא כאן גם כסגן נשיא תנועת חזית הכבוד וגם כחבר הועד המנהל של מרכז ארגוני ניצולי השואה, ואני רוצה להציג עמדתנו, עמדה של תנועת חזית הכבוד.

אל"ף, למרות ההקלות הרבות, אנחנו סבורים שלא צריך להשוות את אסירי הגיטאות ומחנות הריכוז שמוכרים בחוק ניצולי השואה עם פליטי השואה. ניצולי השואה מקבלים מגרמניה רנטה חודשית וגם ממדינת ישראל וזה מה שמגיע להם.

בי"ת, אין זה מוסרי, שכבר עשרים שנה מדינת ישראל לא מכירה בתשעים אלף פליטי השואה, עולים חדשים, למרות שממשלת גרמניה כן מכירה אותם ונתנה להם פיצוי חד פעמי. פליטי השואה גם סבלו מרדיפות הנאצים, גם הם ברחו תחת התקפות אוויריות, הם סבלו מקור בסיביר ומחום באסיה התיכונה, הם איבדו את בתיהם ואת רכושם ואת בריאותם ולפעמים קרובים והם איבדו גם את בתיהם ורכושם פעמיים, כשעלו ארצה ופה, בארץ, הם לא מקבלים שום דבר, פרט לקיצבת זיקנה והשלמת הכנסה אז צריך לשנות את המצב.

גימ"ל, למרות החלטת הכנסת משנת 2008 עדיין לא עבר חוק של הגדרת ניצול השואה ובעצם, אסירי מחנות ריכוז וגיטאות נקראים ניצולי שואה ואילו פליטים נקראים המעגל השני או פליטי השואה או ילדי השואה או ילדי המלחמה אז צריך לסדר את הענין, צריך להיות חוק שמגדיר את הענין הזה.

ודבר אחרון, צריך - - -

למה מפריע לך שתהיה הגדרה לילדי השואה או לפליטי השואה או הגדרה נוספת כזו כשהיא לא מכילה בחובה שום הטבה כספית?

אסביר. פליטי השואה הם קודם כל ניצולים, הם ניצלו במלחמת העולם השניה וגרמניה מכירה בהם כניצולים. כשאנחנו מדברים על סיוע מגרמניה אז אי אפשר לדבר על יהודי מלחמת העולם השניה או על ילדי השואה, אלא שיש את המונח ניצול השואה או פליט כך זה צריך להיות.

האנשים שאנחנו מדברים עליהם הם אנשים בגיל הזהב, הכי צעיר מהם הוא בן שבעים אז אני לא רוצה לחכות עוד ואני מבקש ממך, מר דני דנון, לסדר את הענין הזה ולעשות מאמצים על מנת להעביר חוק ולסדר את הענין עם ההגדרה, קודם כל עם הגדרת ניצולי השואה ופליטי השואה. תודה.

הגברת אילנה כפיר, לגבי זוגות צעירים, האם יש דברים שקורים כרגע באשדוד כמו "מחיר למשתכן"?

אני לא מטפלת בזה אבל לפני כמעט חצי שנה היה משהו ואני יודעת שצריכות להיות
עוד דירות.

לגבי הוסטלים, יש מספר הוסטלים ואמור להיבנות אחד נוסף, כשמרבית הדירות מופנות לעולים וחלקן לקשישים חסרי דיור.

למעשה המשרד שלנו בעיר רחובות מטפל בותיקים, רק דירות לאיכלוס, דירות לשיכון ציבורי ולמקרים סוציאליים. אנחנו מעבירים מדי פעם דוחות למשרד הקליטה והם מחליטים על פי התור ברשימות שאנחנו מעבירים אליהם.

כמה אנשים יש ברשימה לדיור הציבורי היום?

באשדוד כשבעים משפחות שממתינות הדיור הציבורי, מרביתן לשלשה או ארבעה חדרים, מעט מאד לשני חדרים ולכן מרבית הדירות שאנחנו מעבירים למרכז הקליטה הן בנות שני חדרים.

האם יש עוד יוזמות של המשרד שלכם פה באיזור?

לא, לא שידוע לי.

אני רוצה להתייחס לדיור הציבורי וגם לדברי נציג משרד הקליטה.

כבוד יושב הראש, קודם כל מברך את הפגישות שאתה עושה עם ראשי הערים, זו לא פעם ראשונה שאני משתתף בפגישות כאלו, בהן ראשי ערים באו לירושלים ולאשדוד ולערים נוספות. אני חושב שנכון לראות את המציאות בשטח, ולראות את הבעיות שבוערות בשטח.

דבר נוסף, דירות ציבור, אני מייצג בעיקר את קהילת יוצאי אתיופיה ונושא דירות צבור מאד מאד קשה ויש הרבה מאד פניות מאנשים שממתינים מזה ארבע וחמש ושש שנים שלא מקבלים שום דירה. אותן משפחות פונות וחוזרות ואין אפשרות אפילו להעריך את זמן ההמתנה שנותר להן. כל שנה אומרים להם "חכו, חכו, חכו" ונראה שאין לזה שום פתרון וזה דבר שלפעמים שכשאני רואה את זה בשטח אז - -

כמה מיוצאי אתיופיה נמצאים ברשימה של הממתינים?

אין הרבה יוצאי אתיופיה, אולי שתי משפחות, מרביתם ותיקים ולא עולים.

לגבי אשדוד אני חושב שזה יותר, אין לי את הנתונים המדוייקים אבל זה יותר.

בדוח יש שתיים או שלש משפחות.

ואם בהסתכלות ארצית אז המספר הוא הרבה יותר גבוה. יש הרבה מאד פונים מכל הערים.

לפי הדוחות שלנו מדובר בשתים או שלש משפחות, האחת חד הורית שהכנסתי אותה לפני חודש בערך וזה הכל, אין לי הרבה אתיופים, מרביתן ותיקים ותיקים בארץ ולא יוצאי אתיופיה, אולי במשרד הקליטה הם ממתינים.

מציע לך לבדוק את זה. דבר נוסף, נושא שאולי נציג הקליטה יכול להתייחס אליו, פה באשדוד במיוחד יש קרוב לשלושת אלפים או ארבעת אלפים בתי אב של קרוב לשתים עשרה או אחת עשרה נפשות. אני לפחות, מבין הדברים שאני עוסק בהם באופן יומיומי, רואה שיש בעיה עם הנושא של נוער, למיטה זכרוני לפני שנתיים היה מרכז נוער באיזור ו' והוא נסגר, נתן מענה של שלש או ארבע שנים.

דבר נוסף יש פעילות מוקד שהיא לא מספקת את הסחורה, כח אדם מאד מצומצם, הרבה אנשים שנמצאים פה, הוא לא נותן את המענה הראוי. השאלה שלי היא אם הכח כזה קטן אז איך אפשר לתת פתרון לכל הצרכים שיש? כנ"ל גם מרכז נוער שהיה פתרון בזמנו שנסגר היום, האם יש פתרון כלשהו לנושא בכלל, כי אני מבין שהעיריה בזמנו לקחה על עצמה שהיא תטפח או תפתח או תתן לזה תקציב מסוים שהוא ימשיך לפעול אבל הוא נסגר. נשמח לקבל תשובה לענין הזה.

נאום יפה אבל מי אתה? את מי אתה מייצג?

אני מנכ"ל נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. זה ארגון על.

וחוץ מזה יש לנו לא מעט תכניות. רק לפני שבוע אנחנו אישרנו לא מעט תכניות והיו שם נציגים של העדה האתיופית ויחד אתם הקמנו כל התכניות השונות גם למבוגרים, גם לזוגות צעירים. אז קשה לנו ככה לדבר אם אנחנו לא מבינים על מה מדובר חוץ מענין המועדון.

ברשותך, אני מציע לעשות שיעורי בית וללמוד לעומק את הענין כי לדעתי אתה טועה ומטעה.

דבר נוסף, אני רוצה להוסיף את התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון שעיקר האוכלוסיה שמטופלת במסגרת הזאת בתכנית לאומית היא האוכלוסיה האתיופית, אותה תכנית שנקראת תכנית ילדי אתיופים לקהילה האתיופית בעיקר וקייטנות קיץ לילדים האתיופים, אם תרצה נעזור לך ללמוד את הנתונים, רק תראה רצון ללמוד את הנתונים.

המוקד הוא מבין הטובים שיש בארץ, התקציב של המוקד, הקבוצה שמנהלת פה את המוקד, זה מוקד מלא, עם מנהל, עם רכז תעסוקה עם רכז נוער, כל בעלי התפקידים שם ואנחנו חלק מן הזרוע הקדמית של הרשות כדי להוציא לפועל תכניות וזה חלק מן התכנית שכרגע הצעתי ובאמת לא הצעתי את הכל. אשדוד לא מטפחת ולא טיפחה את האתיופים.

אני אומר לך שאני בקי בכל הנושא הזה, לשאלות לא קיבלתי תשובה. אני טוען שלמצב שבו גודל האוכלוסיה ביחס לגודל כח אדם וגודל הבעיות - - -

אני יכולה לספר שיש לנו שלש כיתות של עולי אתיופיה מבוגרים שלומדות שיפור השפה עם שילוב תעסוקתי, הכיתות האלו נפתחות בשיתוף עם מחלקת רווחה בעיריה ובשיתוף עם מוקד הקליטה, יש מורה שמגייסת בתחילת כל שנה מדלת לדלת.

רוצה להתייחס לשני נושאים, קודם כל נושא של תמ"א 38. אני מתגורר ברובע ישן בבנין בן ארבע קומות והוא במצב שזקוק לשיפוץ על פי תמ"א 38. באשדוד, להבדיל מבתל אביב, הביקוש לתמ"א גדול אבל האפשרויות לבצע אותו הן הרבה יותר קטנות כי הקבלן מחפש מן הסתם רווח ועושה בדיקה של רווח והפסד. הוא בודק אם הדירות שיבנה בבניינים הישנים תוכלנה להימכר לאחר השיפוץ. כתוצאה מכך מבקשים מהדיירים 40,000 ₪ כהשתתפות של כל אחד מהם. אם למשל בתל אביב כמעט ולא משתתפים אז ברובעים הישנים או עולים חדשים נאלצים להשתתף בסכום שהוא יחסית גדול עבורם.

השטח בבעלותך?

מדבר כרגע על דירה בבעלות אמי, שהדירה זקוקה לשיפוץ וזה המצב שאנחנו עומדים בו היום.

לא רק באשדוד אלא שרק במרכז הארץ התמ"א זזה, במקומות אחרים היא לא כלכלית ולכן התיקונים נועדו לטובת הפריפריה. אשדוד היא לא פריפריה אבל התיקונים נועדו לכך שבפריפריה יהיה אפשרי לבצע את התמ"א ולבצע אותה בצורה יותר טובה.

אני רוצה להתייחס לתמ"א 38. קודם כל בקדנציה הזו הקמנו את החברה תשתית, ליאון בן לולו סגן ראש העיר עומד בראשה, וחתומים כבר מעל מאה בניינים על ידי החברה הזו, ועכשיו אנחנו מחכים לתיקון כדי להוריד את הדברים שמפריעים ולצאת לדרך שתתן לנו שוויון עם הדירות במקומות אחרים, שהמחיר שלהן יותר גבוה כמו תל אביב או חולון. מקווה שזה יתן לנו דחיפה ותודה לדני ולכל האנשים שמנסים לעזור לנו בנושא הזה.

לגבי הנושא השני של הדיור לזוגות צעירים, נמצא אתנו מקס שטרנברג הוא אחד מאלה שמובילים את הענין הזה מבחינת המאבק הצבורי. אתייחס לנקודת מבטו של הפרט. היום זוג צעיר אחרי לימודים נאלץ לקנות דירה ולהתמודד מול קשיים בלתי רגילים ואם אנחנו משווים, לצורך הענין - - -

מה המחיר של דירה באשדוד?

דירת שיכון יד שניה באיזור לא הכי יוקרתי משהו בסביבות 650,000 והדרישות שהבנק מציב לזוג צעיר הן כמעט בלתי אפשריות לעמוד בהן, כמו להביא 30% מערך הנכס בזמן שרק מסיימים לשלם הלוואות לצורך לימודים ועל תארים אקדמיים וזה פשוט בלתי אפשרי. אם אנחנו מסתכלים על זוג "צבר" שנולד פה ויש לו עזרה מן ההורים או ירושה אז לעומתו זוג צעיר שעלה לארץ הרי אין לו את הנכסים האלה, והוא מגיע למצב בלתי אפשרי. וההורים גם הרבה פעמים נמצאים בשלבים בהם הם רק מסיימים לשלם את המשכנאות שלהם ואחד הפתרונות הוא לעשות שכירות לטווח ארוך בסיוע ממשלתי שגם בזמן הזה הזוג יוכל לחסוך ולקנות את הדירה.

אין לי דירה בבעלותי ואני עובד כדי לנסות ולרכוש אחת. המצב באשדוד, המצב הכללי של כל צעירי העיר הוא קשה מן הבחינה הזו, גם לעולים קשה לקנות וגם לישראלים והבעיה של העולים, כמו שגרגורי אמר היא יותר קשה כי הרבה אנשים שנולדו בארץ יכולים לקבל מן ההורים הון עצמי.

היו כמה יוזמות באשדוד בנושא וניסינו ללוות את ראש העיר ואת כל מי שהיה מעורב בפעילות הזו, בפרויקטים האלה. מן הפרויקטים האלה כרגע, כמו שבוריס אמר לפני כן, אחד, המשמעותי ביותר, תקוע בוועדה המחוזית וכל שאר הפרויקטים דעכו ונעלמו מן השטח. כרגע, היום, לפי מה שאני יודע -ואני מנסה לעקוב אחרי כל יוזמה שעולה בשטח, אין יוזמה שיכולה להיות אפשרית בזמן הקרוב, שיכולה לעזור לצעירים לרכוש דירות ואמנם המחירים שגרגורי אמר הם 600,000-700,000 ₪ אבל הם רלבנטים לאיזורים מאד ישנים ודירות מאד קטנות, שזה לא תמיד הפתרון לזוג צעיר שרוצה לגדול ולהקים משפחה וילדים והכל. המחירים הרבה יותר לא הגיוניים למישהו שרוצה לגור באיזור קצת יותר חדש ובדירה קצת יותר גדולה. אם אנחנו מדברים על שלושה וארבעה חדרים אנחנו מגיעים ל- 1,300,000 -1,400,00 ₪ וזה הרבה יותר בעייתי.

אני רק רוצה להוסיף שאני קיבלתי המון פניות בלשכתי, יש רשימת אנשים שמחכים לפתרון דיור לזוגות צעירים, רובם עולים וצריכים למצוא פתרון.

התחלנו לבנות דירות יותר קטנות אבל עדיין אנחנו לא יכולים להגיע ל 20% או 30% של הבניה, ועוד בעיה היא שאנחנו לא יכולים להבטיח מחיר. אולי נמצא איזה פתרון טוב אבל זה לא נראה. הממשלה צריכה לעזור לנו להוביל פרוייקט כזה או פרוייקט אחר ואז אנחנו נוכל למצוא פתרון.

אבל היום כל בנין חדש באשדוד 20% מן ה
דירות הן - - -

תוספות. הוא למשל בונה בתכנית שלו ארבע קומות או שמונה קומות אז 20%, 30% מן התכני הם לטובת דירות קטנות.

הפתרון ממה שאנחנו יודעים, באמת קיימת תכנית כזו, אבל שוב, מכל מה שידוע לנו עוד לא עלה פרוייקט אחד עם התכנית הזאת לשטח, נכון שמדברים בכל בנין חדש שנכנס על שיהיו תוספות דיור של 30% לצעירים אבל לא ראינו שום דירה כזו ולא פרוייקט. יש איזשהו פער בין הדברים.

הם אמרו שההורים לא יכולים לעזור להם וההורים גם צריכים עזרה כי מי שהגיע בגיל ארבעים פלוס מגיע לגיל פנסיה בלי פנסיה והוא מקבל פחות ממי שהגיע למדינה בגיל אחר ומקבל מיד פנסיה, הוא מקבל פחות תנאים ובסוף הוא לא יכול לקבל את האפשרות לשלם משכנתא שלו ודאי שלא את של הילד שלו. אנחנו יודעים שתוך שלש או ארבע שנים אנחנו יכולים להגיע למצב שבו יותר ממאה אלף אנשים לא מסוגלים לשלם את המשכנתא. אז יקרה כמו שקרה בארצות הברית ודיברתי באיזושהי תכנית ואמרתי: בלי זה אנחנו היום יושבים ולא מבינים שעוד מספר שנים אנחנו עלולים להגיע למצב שהוא גרוע גם לאנשים וגם לכלכלה. אנחנו זקוקים לתכנית ממשלתית כדי לפתור בעיה בדיור ובפנסיה.

לגבי הזוגות הצעירים, אנחנו, למעשה, מקבלים ממשרד הקליטה בטפטוף קל, ממש בטפטוף קל פתרונות כאלה ואחרים. ועדיין, לא יכול להיות שבן אדם קשיש בן 83 צריך להמתין אחת עשרה שנה לפתרון דיור, הוא עומד בקריטריונים והוא צריך להמתין למעשה לפתרון וזה בן אדם לא בריא, יש כל מיני כאלה.

הממשלה, שפעם בנתה ועשתה גדולות, כל ההוסטלים וכל מבני הצבור האלה, לא נוגעת בזה בכלל, אז מילא, מדברים פה, יש פה עולים חדשים, יש פה זוגות צעירים שנתקלים בקשיים אבל, כשנוגעים באנשים מבוגרים קשי יום, עם כל מיני מוגבלויות, ואין להם שום פתרון, כי הם לא יכולים, אין להם אל מי לפנות אז הם כל הזמן פונים אל הרשימות האלו.

הם נמצאים במרכז הקליטה אבל הם תופסים מקום של עולה חדש. מבחינתי מרכז הקליטה הוא דיור זמני שנועד לעולים חדשים שמגיעים לתקופה של חודש, חודשיים, חמישה חודשים, מכסימום שנה.

נכון, יש מרכז קליטה באשדוד, יש בו עולים חדשים שמגיעים מכל העולם, אבל הנה, הגיעה משפחה, שנמצאת פה מאז האירוע בטביליסי, ברוסיה, ויש להם בעיה, יש להם בעיה. הם יושבים לכאורה באופן לא חוקי, וזה לא רק היא, יש משפחות אחרות שגם כן כך והם מגיעים למצב שהם כבר לא יכולים, והם אומרים: תנו לנו שני חדרים למרות שאנחנו חמש נפשות ואין דירות, אין דירות, הממשלה חייבת לקחת את הנושא הזה של דיור ציבורי ולעשות משהו, איזושהי תכנית מיתאר שתתן פתרון לטווח קצת יותר ארוך, לא שנה שנתיים אלא חמש או עשר שנים אבל שזה יהיה משהו. ואי אפשר להתעלם. הנה, יש את הספור של שישינסקי עם הגז ועם הנפט ועם כל הכספים העתידיים האלה, אז למה לא לקחת מאוצרות הטבע האלה ולבנות, פשוט לבנות, לקחת את היוזמה לידיים ולבנות. ואני לא מדבר רק על הזוגות הצעירים ואתה רואה שיש פה פער בין מה שצריך להיות לבין מה שישנו בפועל. ולגבי הזוגות, אין באשדוד כמעט דירות שהן שלשה חדרים, לא בונים, פשוט לא בונים, אתה רוצה לקנות פה דירה של ארבעה חדרים אבל אין. דירה של ארבעה חדרים עולה במינימום 1,300,000 ובמכסימום אתה יכול להגיע לאחד הפרויקטים שלא נותנים שם משהו בפחות משני מליון שקלים, מאיפה אנשים יכולים להביא מליון שקלים או מליון ושלש מאות אלף?

מה שקרה בשוק הדיור הוא משהו שנורא קשה להבין אותו, נורא קשה להבין אותו וזה משהו שתשמע אותו בכל השדרה, ואני יודע שקמה זעקה בקרב חברי המפלגה שלכם אבל עדיין קשה להבין את זה, מה שאמר מר צור, שהבועה הזאת תתפוצץ בסוף, היא אכן תתפוצץ בסוף, לא תהיה ברירה, השאלה היא אם הממשלה יכולה לשבת ולעשות לעצמה גבול. כי היא אומרת: בסדר, אנחנו לא מתערבים, לא מתערבים אבל כשזה זוגות צעירים או אנשים מבוגרים, אז צריך לעצור ולשאול שוב. אני כואב את הכאב הזה של אנשים שנמצאים במרכזי הקליטה ורוצים בכל מחיר לעזוב את מרכז הקליטה אבל פתרונות אין.

אתייחס בקצרה לדברים. אל"ף לגבי ממתינים לדיור בקרב הקהילה האתיופית – אין ממתינים לדיור, אולי להחלפה לדירות גדולות יותר, אבל אין ממתינים לדיור. בעיקרון הקהילה האתיופית פונה בדרך כלל לרכישה דרך משכנתאות, זאת אומרת, לא במשרד השיכון - - -

לדעתי אתה עושה נזק לקהילה שלך. תלמד את הנתונים, כי אתה מציג דברים לא נכון.

אני אומר לך שאנחנו נותנים משכנתאות, אנחנו נותנים הלוואות ואני לא רוצה להתווכח אתך, שמע, אנחנו משרד הקליטה, נותנים לקהילה האתיופית סיוע והלוואות כמעט בערך הדירות שהם יכולים לקנות, עם משכנתאות מוגדלות ואין בקשות לדיור ציבורי. אין המתנה. עזוב רגע את הצעירים, אין ממתינים אצלי לדיור צבורי, יש לי פה בלשכת אשדוד - - -

ההתייחסות היא לאשדוד, לגבי צעירים אנחנו מכירים את הבעיה של הזוגות הצעירים, את בעיית המענק, אנחנו מטפלים במענק והוא עומד לגדול ב 30-40% בקרוב מאד, היה אמור להיות דיון עם מנכ"ל משרד האוצר הבוקר, כיוון שהוא לא יכול היה לבוא עם הנתונים הסופיים אז דחינו את הדיון עד שהוא יבוא עם הנתונים הסופיים לקראת פסח אבל אני מדבר כרגע לגבי אשדוד.

מן מהנתונים שיש -ויש לי פה את יועצת הדיור שמומחית לענין הזה, כמעט ואין ממתינים לדיור ציבורי, יש כמעט אלף ממתינים, זוגות וקשישים, לא מן האוכלוסיה האתיופית, חוץ מהחלפות לדירות גדולות יותר. נקודה. זה הנתון.

לגבי הדיור הציבורי הזכרתי קודם את הדברים. אמרתי בפתיחת דברי ואחזור בקצרה. יש תהליך שאנחנו מנסים לקדם יחד עם משרד האוצר ומשרד הראש הממשלה, אני מקווה שהתהליך הזה יקבל את אישור הממשלה במסגרת התקציב ואפשר יהיה למצוא פתרונות, בעיקר במקומות בהם המצוקה עולה, והיא עולה לא רק כאן פה אלא גם בערים נוספות אבל בוודאי שזה חלק מן הפתרונות ולא יושבים וממתינים, ולדבריך, לא ממתינים, יש פה תהליך שמתקיים ואני מקווה שהוא יצא לדרך וייבָּנוּ.

לגבי מרכז הקליטה, יש אופציה לגבי הנקודה הספציפית שהוא הזכיר, יש אופציה לצאת ל"שכר דירה" והם פשוט לא רוצים, לקבל סיוע בשכר דירה ולצאת והם לא רוצים אז הם ממתינים במרכז הקליטה. אין לנו אינטרס להשאיר אנשים במרכז הקליטה, אנחנו רוצים לקלוט שם אחרים.

לגבי זוגות צעירים, אני כבר יושב בישיבה שניה ושלישית ומנסה למצוא את הפתרון לזה. הבעיה של הזוגות הצעירים היא נכונה לגבי כל הזוגות הצעירים בכל הארץ כולל זוגות עולים, ואין לנו –כמשרד, פתרון להציע, הממשלה צריכה להביא. תודה.

חוץ מהיותי נציג חזית בכבוד אני גם יושב ראש ארגון יוצאי בלה רוסיה בארץ. אני לא עולה חדש, אני פה בארץ שלושים ושש שנים אבל אני רוצה לחדד נקודה אחת, לא מן הצד של זוגות צעירים אלא מצד בני הארבעים פלוס, אלה שהגיעו ארצה בגיל ארבעים לפני עשרים שנה והיום פה פחות או יותר בגיל ששים. הם הגיעו ארצה וה"סצנריו" הוא כזה: הם הגיעו ארצה בגיל ארבעים, התחילו לעבוד, מהנדס הוא מהנדס מורה הוא מורה, היום הוציאו אותו לפרישה מוקדמת ארי חמש עשרה או עשרים שנה, יש לו פנסיה אלפים שקל, הוא מן המדינה לא מקבל כלום אבל הוא קנה דירה כי אשתו והוא עבדו לפני עשרים שנה, יש להם משכנתא של 3,500 ₪, הוא מקבל פנסיה של 2,000 ₪ ואין לו עם מה לגשת למכולת או לקופת חולים. יש פה פגיעה ועכשיו אני עובר לזוגות צעירים, הוא בא לילד שלו שהוא בגיל שלושים ומבקש עזרה כי אין לו כסף והילד מפריש עבורו בכל חודש אלף או אלפיים שקל. אז מה עשינו? פגענו בשלושה דורות: באבא, בבן ובנכד. איך בנכד? כי האבא של הילד הקטן הזה שללומד בבית הספר נותן לאבא שלו כסף והילד לא מקבל מבית הספר לא חוגים לא כדורגל לא קולנוע ולא טיולים אז פגענו ורמסנו ותבחר איזו מילה שאתה רוצה, גם את זה שהוא בגיל ששים, גם זה שהוא בגיל ארבעים וגם בזה שהוא בגיל חמש עשרה. תודה.

ברשותכם אסכם את הדיון שהיה חשוב. חלק מן הבעיות הן רוחביות ואנחנו מכירים אותן ברמה הארצית וחלק הן ייחודיות לעיר אשדוד. ועדת העליה הקליטה והתפוצות מברכת את העיר אשדוד ואת העומד בראשה, ראש עיר וסגניו, חברי מועצת העיר העושים יום ולילה למען קליטת העולים ומתרשמת מן הנתון שאשדוד נמצאת במקום הראשון מבחינת אחוז העולים בעיר.

הועדה מודעת לבעיות נושא הפנסיה. הנושא בעייתי והוא רוחבי. הועדה תבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת להכין נייר מקיף על היקף הבעיה ברמה הארצית ותקיים דיון יחודי בנושא הזה.

הועדה שמחה לשמוע דווח על התקדמות של צוות הדיור המשותף למשרד הקליטה ולמשרד ראש הממשלה. הועדה תשמח לארח את השרה בהקדם על מנת ועדה לקבל דווח על התקדמות עבודת הצוות.

הועדה מברכת על שינוי תמ"א 38 העתיד לעבור היום בכנסת ותמשיך להיות קשובה לצרכי העולים והזוגות הצעירים בנושא זה.

הועדה קוראת להכרה בניצולי השואה, פליטי השואה וילדי השואה, שסבלו רבות ונרדפו בתקופת השואה. הועדה קוראת לארגונים המייצגים להעביר הצעות לתיקון החוק תוך 60 יום.

בעבר היה נסיון שנדחה לגבי קביעת הכרה בניצולי שואה ואשמח לקבל מכם, הגופים המייצגים, הצעות לחקיקה ועם זה ננסה לקדם את הנושא. רוצה להודות לבוריס, לולדימיר ולכל מי שעוסק בנושא החשוב הזה, וכמו שהבטחתי אנחנו נחזור לביקור נוסף בעיר אשדוד. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:30

PAGE