הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
13
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

01.03.2011

הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
פרוטוקול מס' 145

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ה באדר א' התשע"א (1 במארס 2011), שעה 10:00

גשר של זהב

חברי הוועדה: דני דנון – היו"ר

יעקב כץ

אברהם מיכאלי
מרינה סולודקין

ליה שמטוב

עו"ד יהודה זרצקי, יו"ר ומייסד "גשר של זהב"

יהודה שדמי, קשרי חינוך, עמותת "גשר של זהב"

משה שורק, עמותת "גשר של זהב"

ז'אן מישל ריקנר, "גשר של זהב"

אוהד כהן, עוזר אישי לעו"ד יהודה זרצקי

אלעד סון, דובר המשרד לקליטת העלייה

נתי ברה, יועץ מנכ"ל משרד ראש הממשלה

דניאל סימן, סמנכ"ל הסברה, משרד ראש הממשלה

ד"ר יוסי צדוק, מפקח על קשרי ישראל והתפוצות, משרד החינוך

טליה מץ, יועצת מנכ"ל משרד התיירות

אביטל קוצר אדרי, צוערת בלשכת המנכ"ל, משרד התיירות

דפנה בונה, סגן מנהל החטיבה לתקשורת שיווקית, קרן היסוד

עציון אמרוסי, מפקד פלוגות הלוויין, משרד הביטחון

חיים כהן

אלדד הלחמי, סגן נשיא לפיתוח, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

דנה גורדון

יונה, חבר המתרגמים בע"מ
גשר של זהב

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה והתפוצות, שהיום על סדר יומנו נושא גשר של זהב. אני רוצה לומר מילה לחברי, עו"ד זרצקי. אני פעם ישבתי עם ראש הממשלה, שמיר, ושאלתי אותו איך הוא הצליח לגרש את הבריטים מארץ ישראל. הוא הסביר לי על האידיאולוגיה, הוא אמר – דבר חשוב ביותר, זה התמדה, התמדה, התמדה. אני רוצה לומר לך פה מילה טובה, שאתה מתמיד ומקדם דברים ודוחף ובגלל זה הגיעו לפה חברי כנסת. אני רוצה באמת לראות איך אנחנו מצליחים היום לקדם את החלטת הממשלה שהתקבלה ב- 2002, בנושא גשר של זהב, מסע הזדהות של בני נוער ואני רוצה לבקש מעו"ד זרצקי לפתוח את הדיון, ואחרי זה אנחנו נדבר בקצרה אבל נגיע לעיקר העניין, לקידום הנושא. בבקשה, עו"ד זרצקי.

דבר ראשון, אני מבקש מכל הנמצאים כאן סליחה ומחילה. אתם יודעים שיש דבר שאי-אפשר להחזיר אותו, וזה זמן. ומישהו אמר שהגזל הכי גדול זה גזל שינה. אבל אני חייב לפתוח גם בדבר תורה קטנצ'יק, קטן, פוקיטו אומרים בספרדית, אתה היית שליח בפנמה ובקוסטה-ריקה, מה זה פוקיטו? קטנצ'יק. דבר תורה קטן.


תפתחו בבקשה, וזה מסר, זה מסר שילווה אותנו, מלווה אותי והולך אתנו לא לדאוג מהמילים שאני אומר, הן בדוקות, כעמוד אש לא לפני המחנה, עם המחנה. כי בתוך המחנה נמצא איש יקר ואני לא פוליטיקאי, הוא יודע, מעל הפוליטיקה קצת, ולכן מכיוון שכך אני רוצה להוקיר את חבר הכנסת דני דנון שאני אגב מכיר אותו מהעבר, גם מפעילויות שלו בעולם היהודי עם בית"ר וכו'.


רבותיי, אני רוצה להגיד לכם, היום צריכים, כבפני המחנה ועם המחנה, את סיירת המטכ"ל של העם היהודי, פשוט מאוד. אין בזה פשרות, כי אנחנו כל החיים בנקודות מבחן של זמן, והיום יותר מתמיד. אמרתי לדני שהוא האיש הנכון במקום הנכון, ואני מתכוון לכל מילה.


רבותיי, אני מודה לכל אחד ואחת שהגיע לכאן ואני אבקש, ברשות יושב-ראש הוועדה, שכל אחד יגיד אחר-כך, אתה קובע את סדר היום, מה שמו ומאיפה הוא בא, כי כל אחד בא מאיזה שהוא מקום והוא הולך לאיזה שהוא מקום, יש לו כתובת. אז אני אבקש, אתה תחליט מתי, אבל אגיד רק דבר תורה, שזה לפני הכל. והתורה היא מעל כולנו, אנחנו כאן אנשי חוק, אבל התורה מעל כולנו ולי אפשר להטיף כי אני 29 וחצי שנה עורך-דין. קצת מדי הרבה זמן.


רבותיי, פרשת שלח לך אנשים, כצל'ה קיבל את זה לפני שבועיים, שם את זה אצלו, נכון? על כף היד. אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו, שלח לך אנשים. למה צריך להגיד לך? את אמרת התעסקת אתמול עם הרב עמר, דיברת אתו, אז עכשיו יש לך דבר תורה. אני הייתי כשדיברת אתו. עכשיו ככה, מה זה לך? מה זה לך? יכול להגיד שלח אנשים, נכון? מה זה לך? רבותיי. תיקחו מה הכלי יקר במקום, לפני 400 שנה כתב ואני לא אגיד בדיוק את הדברים אבל אני אגיד אותם כמעט מדויקים כי אינני זוכר את זה, הראש עמוס לעייפה. שלח לך לרצונך. אתה תבחר אנשים שהם מקובלים עליך, אנשים שאתה יכול להאמין בהם, אבל שים לב שתתעלם ואל תשים לב, מפורש, לכאלה שהולכים עם כל מיני פרוות. חבר הכנסת מיכאלי, תראה, עם פרוות. כאלה שהולכים עם כל מיני פרוות, הוא גם עורך-דין, שהולכים עם פרוות על הראש, ומעמידים פני תמימים. מה הכוונה? שתיזהר מהצבועים. יש הרבה מסכות.

עכשיו לענייננו.

לענייננו. ולמה זה, מה זה אומר לנו? שאנחנו צריכים ללכת בשם השם, להתעלם מאנשים מעמידי פנים וללכת לא עם Artificial אלא עם אמת.


כמו שמבקש חבר הכנסת דנון ואני חייב לשמוע היום בקולו, פעם אחרת הוא יישמע בקולי, העניין הוא כדלקמן, רבותיי.

את הפרויקט כולם פה מכירים, בחדר, בוא תאמר לנו כרגע, מה מונע, מה מעכב, מה אתה מבקש מארבעת חברי הכנסת והוועדה להחליט, על-מנת שנוכל לקדם את הפרויקט.

עכשיו אני רק רוצה להגיד, שכמו שאמר חבר הכנסת דנון ואנחנו מכירים כעשור, בפעילויות ציוניות שלו בעולם. תראו, רבותיי, אנחנו הגענו היום לרגע האמת ואם לא היתה לי מסירות נפש ושליחות, זה היה מושלך לפח. אבל כיוון שכשעמדתי ליד ביתי וזה חשוב, זה מלווה אותי, עם שמע ישראל, עם 13 זוגות תפילין, שניצלו במלחמת המפרץ, נמצא כאן אלדד הלחמי, הוא יודע שהבאתי אז עולים חדשים, הוא היה עוזר של השר מגן, עם רפול ז"ל, עם הרמטכ"ל, עולים חדשים שהבאתי שהתאכסנו אצלי בבית, מוצאי שבת דיברתי על זה ברשת ב', התקשרו אלי, לא יודע למה. היה 20 שנה למלחמת המפרץ. ואז הסתכלתי לבורא עולם, זה מופיע, יופיע אגב על נייר המכתבים שלנו, כי זה מוטו, הסתכלתי לבורא עולם ונשבעתי, נדרתי נדר, שבעזרת השם, ברבות הימים, עם שמע ישראל, בצד ימין, עם דגל ישראל שעמדתי ליד הבית ואמרתי שהבית נהרס והדגל נשאר שלם, אנחנו, זה לא רק אני, זה אנחנו, זה גם אתם ועוד אחרים שלא נמצאים כאן, נוביל מהלך בעולם היהודי. לאחר שלמעלה מ- 150 משלחות עלו לבית, כולל ראש הממשלה דהיום והוא היה אז סגן שר החוץ, שעלה, ואני לא אפרט לכם כל מיני אחרים שהגיעו והוא מלווה אותנו ואתמול אני פגשתי אותו לדקות מספר, לא אותו, את עוזרתו.

אני בטוח שזה לא יצליח.

רבותיי, לענייננו, אנחנו רוצים לגשת לעניין, כמו שאומר חבר הכנסת דנון. לעניינו, רבותיי, הסיפור הוא כך – בנו נשבענו, ויש כאן פעילים של גשר של זהב שבאו על חשבון זמנם החופשי והפרטי, שאנחנו נוביל את המהלך הזה לתפארת העם היהודי ולמען הדורות הבאים.

איזה מהלך?

והנה המהלך שאנחנו עשינו מאז מלחמת המפרץ.

לא, מה אתם עושים עכשיו?

בבקשה, תן לי לפרט.

תגיד מה עכשיו.

עד עכשיו ערכנו מסעי הזדהות של בני ובנות מצווה. נמצא כאן ד"ר צדוק, הוא יודע, ממשרד החינוך, עם דב אייזן בזמנו. מסעי הזדהות של בני ובנות מצווה, זה שמע ישראל, וזה גם דגל ישראל, מרחבי העולם היהודי, שהגיעו לישראל לכבוד יום ירושלים וכאן הם נפגשו עם עולים חדשים ויחד הם יצרו את גשר של זהב ירושלים. הם למדו על ירושלים, על גבעת התחמושת, הם למדו על עיר דוד, הנה, גבעת התחמושת, שכל הצל"שניקים, הם למדו על כל האלמנטים היסודיים של ירושלים. אחרי שהם למדו, הם באו ברגליים הקטנות שלהם להצביע על ירושלים כבירת העם היהודי ביחד. וחבר הכנסת דנון היה יושב-ראש בית"ר, אז הוא יודע מה זה נוער. מי שמשקיע בנוער יכול להיות בטוח שבעתיד, בעזרת השם, העץ הזה יגדל ויצמח, אתה איש חינוך, ד"ר צדוק. יש כאן גם איש של חיל חינוך, אני רואה.


לענייננו, רבותיי, הבאנו למעלה מעשרה מסורות, מלבד האינתיפאדה, שיש לנו ביד.

עו"ד זרצקי, אני ברשותך, רוצה לשאול אותך שאלות.

כן.

מי הגורמים המתקצבים אתכם?

יפה. אין. הקדוש ברוך הוא.

היום. סליחה, סליחה. בשנת 2010, אף משרד ממשלתי לא סייע בכסף או בשווה כסף לפעילות שלכם?

באגורה אחת בלבד לא סייע למרות.

בעבר, סליחה, בעבר. איזה משרדי ממשלה נטלו חלק בפרויקט, אם בכלל?

כתוב כאן משרד החינוך, משרד הקליטה, היום, אגב, היתה לי פגישה לא סימפאטית עם משרד הקליטה, למרות שיש לי שם חברים.

עם מי במשרד?

אני אגיד לך כבר, חגי מן ואדון אריה קורת ואם יש כאן דובר משרד הקליטה, כדאי שזה לא יצא החוצה, אנחנו נדבר, מכיוון שאחרי שמשכו אותי שנה שלמה.

אולי תגיד מה התוכנית?
אני לא יודע בשביל מה אנחנו יושבים פה.

התוכנית היא שמסע הזדהות.

מתי? מתי?

שנערך לכבוד יום ירושלים.

הזה?

של בני ובנות מצווה. במהלך מעגל השנה, לומדים על הדגל, על הסמל, על האלמנטים היסודיים של ירושלים, על צה"ל וכל הדברים האלה מתנקזים אחר-כך לשני אירועי Video conference, שהם עושים במהלך השנה, מירושלים לכל מיני מקומות בעולם שנמצאים שם, והשיא, שיא התהליך, משרד החינוך נמצא כאן, שיא התהליך החינוכי זה שבועה לירושלים ביום ירושלים. עד היום, יש לנו קבלות על כך, הבאתי כאן קלסרים שלמים, עצרו אותי בכניסה חצי שעה, לא נתנו לי להכניס אותם אבל לא נורא, בסדר?

לא אמרת לנו אתמול שאתה מביא דברים.

הכל בסדר, , את בסדר. בכל מקרה, מכיוון שכך, רבותיי, אנחנו הבאנו עשרה מסעות הזדהות כאלה, למעלה מ- 5,000 בני נוער ספור לבד, One man show, עם פעילים, ז'אן מישל, איש עסקים מצרפת, מבלגיה, הוא היה אחד העוזרים שלנו ועוד אנשים שיושבים כאן, הבאנו אותם ליום ירושלים, לעשרה ימים, הם הצביעו ברגליים שלהם. כתוצאה מהפעילות הזו, ויש לנו כמעט בדוק לגמרי, במספרים, אדון חיל חינוך, למעלה מ- 120 חיילים בודדים, עלו לישראל ב- 12 וקצת השנים האחרונות. וזה הישג עצום, אני מתרגש.

על מה אתה רוצה כסף?

וזה הישג עצם, בלי שהדבר הזה מתוקצב.

ומה הולכים לעשות עם הכסף?

יש החלטת ממשלה ואני עוד מעט אגיע ל- Up to day, מה קורה היום. יש החלטת ממשלה, י-ם 5, מ- 2002, יושב-ראש הוועדה, שלא קוימה. היום הייתי אומר רבותיי, סליחה על הביטוי, בקמצוץ. בכלום.


הייתי צריך לכתת את רגליי וזה נגמר. באותם משרדים שמנויים שם, אגב, משרד הקליטה לא מופיע בהחלטה, בהחלטה, וצריך להיכנס להחלטה. משרדים אחרים שיתפו פעולה אד הוק. איך שיתפו פעולה? זה עזר, לא, לא רציתי כסף, כי כיסיי ריקים. אנחנו גוף יוזם. קצת הפעלתי, משרד החינוך שעזר לנו דב אייזן בזמנו, שהוא היה ראש האגף לתפוצות, קשרי ישראל תפוצות, עזר לנו ריקי יונה, ד"ר צדוק אתה מכיר, אתה היום שולט בכיפה שם, אז אתה גם המועצה הציונית אז אתה יודע את הדברים האלה. קצת מועצה ציונית, עזרו לנו בסוכנות היהודית קצת, קרן קיימת, למרות שלא מופיע, עזר בכל מיני מתקנים שאירחו את הילדים. אני גייסתי את רשת מלונות דן, את הולידיי-אין, את הרשת לפני פטאל שקראו לה רשת אחרת והבאתי את הקהילייה העסקית. והיום, באנו למדינת ישראל והבאנו מוצר שנוצר ממעמקי הנשמה, מבית שנהרס ושם נשבו אנשים, במקום שהרוח תרד, הרוח תעלה ותעשה משהו לדורות הבאים כי קשרי ישראל תפוצות וזו הוועדה שלך, היושב-ראש, נכון?

נכון.

גם עלייה, גם עידוד עלייה יש כאן, כי הם נפגשו עם עולים חדשים ודיברו טובה על הארץ, וגם קשרי תפוצות ואם אנחנו לא נשקיע בנוער שלנו בנושא התפוצות, אסטרטגית מדינת ישראל תעביר את זה לשר, הוא ידיד שלי, גדעון, תגיד לו, אתם ביטלתם, אבל אתה שולט פחות או יותר, לא משנה, שיניתם, שיניתם.

אני אשיב.

אין בעיה, אין בעיה.

יהודה, סליחה רגע, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אנחנו צריכים להתמקד, יש לנו רבע שעה לדיון, OK?

נתת לי עד 11 וחצי.

לא, עד 11, יש לנו דיון נוסף ב- 11 פה. אתה צריך כרגע להגיד לנו, מול איזה משרדי ממשלה אתה בא בדין ודברים וכרגע המשרדים ישיבו, אם יש להם נכונות בכלל, אין להם נכונות, יש קריטריונים, אין קריטריונים, ואנחנו נראה איך אנחנו יכולים לקדם.

מאה אחוז. היה פעם משרד לענייני ירושלים, זה כבר לא, אני מבקש שתיעשה כאן פנייה, הנה, אופרטיבית, אני מבקש שתיעשה כאן פנייה למי שמופקד, יושב-ראש ועדת שרים לענייני ירושלים, וזה ראש הממשלה. ראש הממשלה מכיר את הנושא, ראש הממשלה מוקיר את העניין וגם אותי, ומן הראוי, הוא ראה את הפעילויות והוא היה בפעילויות שלנו.

וגם אותי. גם אותי.

גם אותך, אז כצל'ה עוזר לנו ומכיוון שכך, רבותיי, מן הראוי.

מה הבקשה מהשר האמון על ענייני ירושלים, שבמקרה דנן זה ראש ממשלת ישראל. מה הבקשה? שהוא ידאג שהמהלך הזה יישא את סמל המדינה כראוי, כמו שזה למעשה בהחלטת הממשלה ויתוקצב על-ידי, במקרה הזה, משרד ראש הממשלה, כי ראש הממשלה מופקד על משרד ראש הממשלה ואין משרד לענייני ירושלים. בזמנו זה היה השר סוויסה, אם אני זוכר טוב, בזמן שנתנו את ההחלטה. זה דבר אחד.

תודה. דובר משרד הקליטה, אלעד, בבקשה.

קודם כל, המשרד רואה בחיוב את היוזמה הזאת ואני מעודכן בנושא הפגישות שהיו לך עם ראש מטה השרה, חגי מן, ועם סמנכ"ל בכיר לקליטת בקהילה. מהפגישה הבנו, המשרד הבין שהיוזמה של גשר של זהב מעוניינת בעיקר בצד הארגוני של הבית הישראלי, ולכך אנחנו היינו מוכנים להירתם. לא עלתה לפי מיטב ידיעתי שום דרישה כספית מאתנו, אפילו נאמר שאין דרישה כספית, אנחנו מדגישים שאין דרישה כספית.


מעבר לכל המסמכים שהועברו אלינו, אני לא, אנחנו לא ראינו שום תוכנית אופרטיבית שאתה יכול לתרגם אותה למעשים, סך הכל, אני רואה תאריכים, אני רואה חסויות, אני יודע שהחסות הראשית היא של המשרד לקליטת העלייה ואני רואה עלויות על רכז הפרויקט, אירוע יום ירושלים. מעבר לזה, לתרגם את זה למעשה, שוב, המשרד רואה בחיוב, כמובן גם מר זרצקי עדכן שאין, שאנחנו לא מופיעים בהחלטת הממשלה, כך שיכול להיות שיש פה, נדרש איזה שהוא שינוי חקיקתי, שינוי בהחלטת הממשלה, כדי להכליל גם את המשרד לקליטת העלייה ושוב, ברגע שתבואו עם איזה שהיא תוכנית אופרטיבית, גם אם כספית, לפחות שנשקול, אבל לא היתה שום דרישה כספית פר-סה ממשרד הקליטה.

היתה הגשה לתמיכות, יש לכם הרי, לא נעשתה?

לא.

תודה.

אני יכול להתייחס? ההתייחסות בקצרה, כדלקמן. קיבלתי, אני אתחיל מהסוף, כי יש לי הערכה אצלכם קצת. הייתי בזמנו יועץ חיצוני אצלכם, בנושא גיור. כשהיתה שרת הקליטה, קוראים לה ציפי לבני, אחד. שתיים, אני קיבלתי גם משרת הקליטה השנה פרס להצטיינות לעשרים שנות עידוד עלייה, שאני עושה מחבר מדינות העמים. אפילו בחרו בי לשאת דברים, ז'אן מישל היה, נכון? בתיאטרון ירושלים, בחרו בי להגיד.

עכשיו מדבר על תוכנית.

עכשיו התוכנית. שנה שלמה אני מנהל רומן עם איש שיש לי חמישה מכתבי עידוד ממנו, המכתבים זה טפטים, מכתבי עידוד, אתה יהודי שקם בבוקר, וחושב על עם ישראל. אני אתן לך את הנוסח. אתה חושב כל הזמן לעשות טובה לעם ישראל. כל הכבוד, נעודד אותך. כשאני, ביקש ממני לפני שנה, להגיש את הבקשה, אני הכנתי תוכנית, לפני שנה. תן לי בבקשה, לפני שנה הוא אמר לי – תפנה לרשות לקליטת עלייה בעיריית ירושלים, פיני גלקביץ'. מאז, כשנה, כשנה, ואת היית סגנית השר לקליטת עלייה, נדמה לי, נכון? את יודעת איך זה עובד שם. מאז כשנה, שנה זה מספיק.

אצל ציפי ליבני ואצל קולט.

אז את מבינה. רבותיי, ואני רוצה לעזור לך, אתה דובר המשרד, כדאי שתדברו את כל הדברים הנכוחים.

יש לו תוכנית?

מה שהיה, שנה שלמה פשוט משכו אותי. הלכתי לפגישות עם פיני גלקביץ', הייתי 35 שיחות, יש לי תרשומת, אני עורך-דין, אני מסודר, 35 שיחות עם חגי מן. עם אריה קורת, אין סוף שיחות. רק רגע, הגברת, את תעזרי לנו, גב' סולודקין, את היית באירועים.


מה שקורה, הגענו, הגשתי תוכנית אופרטיבית. כשהגעתי, אתה יודע מה אומרים לי? אנחנו לא יכולים להעביר לך תקציב. אמרתי – אבל אני עובד היום עם ההסתדרות הציונית העולמית והיא פתוחה למכרז, אה, אה, אנחנו לא יכולים להעביר לשם. אל"ף, לא יכולים. בי"ת, תבדוק, יש לי שלושה עדים שהיו כאן. שתיים, אמרתי, אתם יודעים מה? מוותר על כסף, אז אמרתי כי אני יודע לבחון. אני חקרתי אנשים בבית-משפט, יכול גם במשרד הקליטה לחקור. ואז אמרתי להם – תגידו בבקשה, מה, לא, מוותר על כסף, אני רוצה דבר אחד, ותגיד דברי אמת, אתה דובר, סליחה שאני לוקח אותך בככה, אבל אני מחשיב אותך. תראה, אתה שם, סמל המדינה. אומר לי אחד האנשים שם – תראה, לא יכולים לתת. אמרתי – תן לי Network, תן לי, הילדים בישראל, הנוער העולה, יחד עם הנוער של הבית הישראלי ואתם עוסקים היום בעידוד עלייה, זה אחת האג'נדה שלכם, בעידוד אליה, באג'נדה על-פי החלטת ראש הממשלה והחלטת ממשלה של ועדת שרים לענייני קליטה, אני בדקתי, ואז הוא אמר לי – לא, לא יכול, ניתן לך אוטובוסים. אמרתי – אני לא צריך, אני, יש לי חללית, אני לא צריך אוטובוסים. מה זה אוטובוסים לאירועים? בקיצור, ככה זה נגמר. יש להם תוכנית, אני הגשתי אותה, תבדוק את זה ואחר-כך תשיב לי. וברגע שהוא אומר לי אני יותר חזק ממך, אני סמל המדינה, קמתי והלכתי. לנו יש גם סמל המדינה, תבדקו את עצמכם.

תודה רבה. נציגים נוספים שהגיעו, רוצים להתייחס? משרד ההסברה, אני רואה פה את הסמנכ"ל, אני רוצה לברך אותך, פעם ראשונה בכובע הזה. מאוד שמחים על התפקיד שלך ועל המינוי שלך, בטוח נשתף פעולה. דברים רבים שהוועדה עוסקת בהם. בבקשה, נציג המועצה הציונית.

אנחנו, במשרד החינוך, פועלים הרבה מאוד במסגרת קשרי ישראל תפוצות. אנחנו מארגנים גם השתלמויות למורים ל- 12 מכללות, וקשרים עם שותפות 2000.

איפה עומד היום הסיור היומי בירושלים, של משרד החינוך?

זה באמצעות מינהל חברה ונוער.

יש לך נתונים?

לא. כי אני לא מינהל חברה ונוער, שייך למזכירות פדגוגית. לו הייתי יודע, הייתי יכול לדאוג.

אנחנו נבקש לקבל לוועדה נתונים משנת 2010, על טיול חד יומי בירושלים, של תלמידים, מכל המגזרים, מכל הארץ.

אתה רוצה לדעת מספר בתי-ספר?

תלמידים, כמה תלמידים הגיעו לירושלים, לטיול חד-יומי בשנת 2010, מכל המגזרים, ערבים, חרדים, כל המגזרים.

עשינו את זה. יש לנו את זה, כי עשינו את זה גם למרכז הרצל, שביקשו, כי זה חלק מהדברים גם באים למרכז הרצל לסיור.

מצוין.

אנחנו גם בקשרים בין בתי-ספר לבתי-ספר תאומים בחו"ל, וגם יש לנו פרויקט השיירה, שבו המורים בשנת שבתון, מורים בשנת שבתון יוצאים לחודשיים לארצות מזרח אירופה וגם אירופה, להדרכת מורים יהודים שם. נוסעים לחודשיים, בשנת השבתון שלהם. מהתקציב של שנת השבתון שלהם. ואנחנו עושים את זה, במשרד החינוך, יחד עם כי"ח, אליאנס.


יש לנו פרויקטים נוספים במסגרת קשרי ישראל.

קשר של זהב, יש ממשקים? היה לכם ממשק?

לצערי – לא. אנחנו נפגשנו פעם אחת לדקות על הספסל, אבל אני אשמח לשבת עם עו"ד זרצקי ולבדוק אפשרויות של שיתוף פעולה.

אני רוצה פה לפתור את הבעיה כי יהודה זרצקי הוא צדיק. אנחנו כולנו אוהבים את יהודה ולכן כולנו באנו לפה וגם חיכינו חצי שעה והיינו מוכנים לחכות עוד שעה שיגיד את כל הקלסרים שהוא אסף ב- 40 שנה אחרונות.


כדי שהדבר הזה יצליח, וזאת דרישה שלי, חד משמעית, כדי שלא נבטל את זמננו, וגם נסייע לך ונדריך אותך. היום, היום, אני מקבל העתק של תוכנית שהגשת לדני דנון, מה אתה בדיוק רוצה. זה שאתה נפגש עם כל העולם, זה לא מועיל ולא כלום. תבוא עם תוכנית כתובה, כמו בצבא, יכשמ"ש – ידיעות, כוונה, שיטה, מינהלה, שליטה. מה התוכניות שלך, מה המטרות שלך, איך אתה מנהל, מה התקציבים שאתה רוצה ואז תבוא למשרד הקליטה, משרד החינוך ידונו, יגידו כזה ראה וקדש. מחליטים כן, מחליטים לא. הכל פה הוא וירטואלי, כמעט כמו במשרד של ביבי. מדברים מדברים מדברים ושום דבר לא מעשי, הכל באוויר. אבל אנחנו לא אנשים וירטואליים, אנחנו לא אוטיסטים. צריך להביא תוכנית מעשית, ברורה, שכתובה, שיהיה על מה לדון. כל עוד שאין תוכנית, תסתכל בתורה, ברא עלמה. אפילו הקדוש ברוך הוא, כשברא את העולם, הסתכל בתורה.

עוד מעט אני אלך.

לא, זה לא יעזור לתשובה שלך. קודם כל, אתה צריך להרים את ידך ולהגיד – אני מבטיח שבעזרת השם בסוף היום תהיה תוכנית שיש בה כוונות, ידיעות, מטרות, מינהלה ושליטה. אחרי, מה התוכנית אצלך כתובה, למשרדי הממשלה השונים, באחריות דני דנון ואני הקטן אסייע לך ומרינה ומיכאלי, שלושה חברי כנסת יושבים פה, כל-כך אוהבים אותך, כל-כך מכבדים אותך ועוד איזה 120 שאוהבים אותך.

משלוש מפלגות, נפגשים ביחד.

אנחנו מפלגה אחת, כולנו.

פה זה מפלגת העם היהודי.

ואני מבקש ממך, יהודה, הדיבורים פה הם וירטואליים. זה מאוד יפה, אתה נואם פה נאומים, אבל אין לזה שום אחיזה במציאות. יושב פה בחור נחמד מאוד ממשרד הקליטה, משרד החינוך, אומר – אין לנו שום נייר כתוב, מה אתם בדיוק אומרים? מה אתה עושה ביום ירושלים, מה הולך להיות. צריך להיות כתוב. ומה הדרישות שלך? ואז, אנחנו, נשאר לנו רק עוד חודש, עוד חודש וחצי להתארגן. המושב הזה נגמר בעוד חודש, אנחנו נעשה את כל המאמצים כי כולנו מתים עליך, אבל ככה אי-אפשר לקדם דברים.

חברת הכנסת סולודקין, בבקשה.

אני רוצה לומר שאני מכירה את יהודה מהפעילות שלו, גם סביב משרד הקליטה. אני זוכרת איזה אירועים היו מאוד חשובים בנושא של גיור שעשינו יחד עם הצבא.

לחיילים בודדים.

לחיילים בודדים. אני מאוד תומכת ברעיון, אני חושבת שבלי הנוער היהודי שיש לו אפשרות להגיע לירושלים ולחגוג את בר-המצווה שלהם יחד עם נוער של עולים, יהיה קשה בעתיד בגלל שאנחנו יודעים איזה תהליכים הולכים בדיאספורה. אני רוצה לומר שהרעיון כל-כך טוב, שיש עוד כמה אנשים שביקשו ממני לעזור לכם, בגלל שהנושא הוא באוויר. שהנוער של התפוצות, במיוחד במערב, חייבים להביא אותם לכאן, להפגיש, וגם לעבוד, כדי שיהיה עתיד לעם היהודי. אז אני תומכת בתוכנית ומוכנה יחד עם כצל'ה ומיכאלי, כצל'ה רק בדבר אחד יש לנו חילוקי דעות, זה ראש הממשלה, שיש לי חולשה ולך אין.

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאלי.

אל"ף, אני תומך באמת ברעיון ויהודה הציג לנו את זה מספר פעמים. אני מסכים עם מה שכצל'ה אומר. צריך להיות ממוקדים. ממוקדים במה אנחנו נוכל לעזור. שיקים אין לנו. יכולים לסייע. אבל בואו נהיה ממוקדים. בוא אני אגיד לך בלי בושה, אנשים רבים עושים פעולות דומות, בלי לגרוע חלילה מהפעילות שלך, תבין. כל אחד כזה שפוגש אותנו, אנחנו צריכים גם אליו להתייחס כאדם עם רצון טוב, עם ציונות ועם מטרות. לכן, אני מוקיר את הפעילות שלך, אתה פצצה שכל הזמן מחפש, פצצה חיובית. אז בוא, באמת תגדיר לנו מה אתה רוצה מאיתנו.

כתוב, כתוב, אל תגיד בעל-פה, ייתן לך נאום של עוד שעה.

עו"ד זרצקי, יש לך דקה ואני צריך לסכם.

רבותיי, אני רוצה להדגיש כאן שאתמול נתתי בידיה של פרח לרנר, עוזרת ראש הממשלה, לבקשת, עו"ד מיכאלי, אנחנו היינו פעם בתיקים משותפים, אתה זוכר? כשהיית עורך-דין, לא חבר כנסת. טוב, היום אתה במעמד יותר טוב. רבותיי, אנחנו הגשנו אתמול לפרח לרנר, לבקשתו של ראש הממשלה, שהוא מופרד, הוא השר לענייני, הוא למעשה השר לענייני ירושלים היום, שבוועדת שרים לענייני ירושלים, תוכנית אופרטיבית שחובקת חמישה עמודים. אני היום מתכוון לשכלל אותה עם עוד כמה נקודות שכאן הארתם את עיני, חברי הכנסת הנכבדים, להגיש אותה גם לכם, כהעתק, כדי שגם אתם תתנו את האינפוט שלכם. כי אתם אנשים חשובים שבאתם לוועדה.

מה אתה רוצה ממשרד החינוך ומה אתה רוצה ממשרד הקליטה ומה אתה רוצה מהם?

כל משרד, מה שקורה. זה דבר אחד.


דבר שני, רבותיי, אנחנו קראנו, אני רוצה שמכאן יהיו כמה דברים אופרטיביים. אחד – קריאה לראש ממשלת ישראל, שהוא יושב ראש והוא מכיר את הנושא והוא היה באירועים שלנו, אגלה לכם, הוא חנך את גשר של זהב, יושב-ראש הוועדה, ב- 20 דצמבר 98, בירושלים. כשהבאתי 50 ילדים, גב' סולודקין, מ- 50 קהילות בעולם, 18 מדינות, One man show, ילדים עניים, שמעולם כף רגלם לא דרכה בירושלים, והפגשתי אותם, תראה ד"ר מיכאלי, זה קצת שונה ממה שאתה מכיר, והפגשתי אותם עם 50. זה היה בשלהי כהונתו כראש ממשלה.

לפני כמה זמן?

בוא נראה מאז מה עשינו והפגשנו אותם, יש לי 30 שניות עם זמן פציעות, אני מבקש אל תפריע לי, ואז מה שקורה, אנחנו הפגשנו אותם כאן עם 50 ילדים עניים, משרד החינוך אז עזר, עם 50, והסוכנות היהודית גם עזרה, עם 50 ילדים עניים כאן, ועשינו גשר של זהב. עם ראש הממשלה. הוא אז אמר לי – אני אעזור לך, והוא חתם על אמנה. הוא חתם על אמנה שהוא יעזור, האמנה הזו פורסמה אחר-כך בידיעות אחרונות, בעיתון של שבת שאני קיבלתי על זה. ומאז אנחנו הבאנו עשרה מסעות לארץ, זה בנושא הזה.


אני רוצה, אל"ף, קריאה אופרטיבית, כב' יושב-ראש הוועדה, אחד – אופרטיבית לראש הממשלה שכבר קיבל חומר בעניין, שהוא יתמוך בעניין, יתקצב אותו. אינני רוצה שקל דרך גשר של זהב כי זה עמותה, יהיה על זה בג"צ ואני עורך-דין. זה יעבור דרך ההסתדרות הציונית העולמית, שפתחה לנו שם פתח ונתנה לנו עכשיו גם Facility כדי להיות שם. דרכם, פטורים ממכרז, כי אנחנו נקיים.

תכתוב את הכל, תכתוב.

שתיים, אנחנו רוצים בבקשה לאמץ את מסע ההזדהות של בני ובנות המצווה מהעולם היהודי, כמפעל דגל ממלכתי, יושב-ראש הוועדה הקודמת, חברת הכנסת ליה שמטוב, שלום, ברוכה הבאה. בדיוק הגעת לשלב המכריע.


אנחנו רוצים להעביר את זה אחר-כך בעזרת השם, שזה יהיה מפעל ממלכתי, שנושא את סמל המדינה של מדינת ישראל מדי שנה בשנה, ככה כתוב גם בהחלטה. הם נשבעים לירושלים וזה מועבר בשידור לוויין לקהילות, לקהילות המוצא שלהם. מה יותר מנוער יהודי, מהעולם היהודי, שבא לכאן עם נוער ישראלי שנשבע על ירושלים ביום חגה, זו תשובה לכל האויבים מסביבנו, זו תשובה לנו וזה מסר לדורות הבאים.


דבר אחרון, אופרטיבית, אני מסיים. אנחנו מזה, בזה אני מסיים, והיום היתה לי שיחה חמש דקות עם יעקב נאמן בפתח ביתו, הוא יועץ שלי 12 שנה. שר המשפטים דהיום. רבותיי, מה שקורה הוא כדלקמן – מבני ובנות המצווה והמשרד לתפוצות, אני נותן יישר כוח, אבל היישר כוח הזה יתורגם, כי באתי, ישבתי, רונן ידיד שלי, השר מכר שלי, זה דרגות. השכר מכר שלי ואתה, אני מקווה, תהיה חבר שלי. אבל אם אתה תעזור גם, כדי שאנחנו נוכל להוביל את המהלך, כי אתם הסברה ותפוצות, ראש הממשלה אמר לי – יש יולי אדלשטיין. אמרתי – תחנת יולי אדלשטיין לא כל-כך זה. דקה, בזה אני מסיים. זה גדל וזה אני מסיים, שורה אחרונה. אמרתי לו שיולי, אני מקווה שיעזור לנו ואני מקווה באמת שהוא יעזור, תעביר לו מסר, אנחנו אוהבים אותו ורוצים שהוא יעזור. משפט אחרון לגמרי – מבני ובנות המצווה, כצל'ה תקשיב, נולד נושא מאוד מעניין שקוראים לזה ערבות הדדית, זה גם נושא השנה להדלקת המשואות ביום העצמאות. ומה זה, ובזה אני מסיים. נולד Triangle, משולש, הילדים האלה, לא, אני חייב, זה שורה אחרונה, משפט אחרון, במשפט, אני מתחייב, הוא קצת יהיה ארוך, אבל משפט.

לא לא לא.

אז הוא יהיה קצר. רבותיי, ה- Triangle, משולש, משולש, הילדים האלו, אין כוח כמו ילדים, הביא את הקהילות איתם ביחד וכרגע יוצאות לדרך, בתוכנית של שלוש שנים, 18 כבר מחוברות, 120 קהילות. בירושלים וסובב ירושלים, כמה זה חשוב. עם 120 קהילות ב- 12 מדינות בעולם, אפילו בקוסטה ריקה, אפילו בפנמה וגיברלטר ובמקומות נידחים הם יחד חובקים חיילים בודדים, קרביים, מהתפוצות. קהילה בירושלים, קהילה בגיברלטר ו- 30 חיילים בודדים בתפוצות ואנחנו כרגע במגמה שהחיילים האלה, מעבר למסר ויהיה להם קשר כל השנה עם הקהילות, נדאג להם גם לחלקי מלגות עם מספר מוסדות השכלה ונמצא כאן איש אריאל שהם מוכנים להרים כבר את הדגל, ממכללת אריאל, נכון. את עדה לחמי, חלקי מלגות, חברת הכנסת יוליה, כל הכבוד שבאת, וחלקי מלגות, כדי שהחיילים האלה יישארו. זה כוח ובי נשבעתי בלי נדר, שבעזרת השם, שבעזרת השם, אנחנו נדאג כל שנה להעלות בין חמישה לעשרה אחוז יותר, חיילים בודדים, קרביים, מהתפוצות. זה נכס למדינת ישראל ואסטרטגי לעם היהודי.

אתה נכס למדינת ישראל, אתה תקבל פרס ישראל השנה, לא נוצר יהודי צדיק כמוך שהצליח להביא כל-כך הרבה חברי כנסת. אבל תכתוב. תכתוב.

תודה. כצל'ה, אם אני הייתי ראש הממשלה, הייתי ממנה אותך היום לשר לענייני ירושלים ואז היינו בטוחים שהנושא היה מתקדם, אבל כרגע ועדת העלייה והקליטה מודה לעו"ד יהודה זרצקי ואני ברשותכם מקריא את החלטת הסיכום.


ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מברכת את פרויקט גשר של זהב ואת יושב-ראש ומייסד הארגון גשר של זהב, עו"ד יהודה זרצקי. הוועדה פונה לראש הממשלה ליישם את החלטות הממשלה הקודמות ואת החלטות ועדת העלייה והקליטה הקודמות שהתקבלו בנושא. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל נתונים על מספר הילדים שביקרו בירושלים במהלך שנת הלימודים האחרונה, תוך 30 יום. הוועדה קוראת להכנת תוכנית אופרטיבית לקידום הגעת ילדים ובני נוער מכל העולם לירושלים ולחזק את נושא הערבות ההדדית. אנחנו מודים לכולם, תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05