הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
9
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

21.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 436
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום רביעי, י"ז באדר א' התשע"א, (21 בפברואר 2011), שעה 11:00

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 125) (תשלום תגמולים למשרתים במילואים באמצעות מעביד), התשע"א-2011, של חבר הכנסת גדעון עזרא, חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת אורי אורבך, חבר הכנסת יעקב כץ. (פ/1914)

חברי הוועדה: חיים כץ – היו"ר

איתן כבל

גדעון עזרא

יעקב כץ

אורלי לוי אבקסיס

אורי אורבך

אברהם מיכאלי

שי פרבר – עו"ד, פצ"ר-סגן יועמ"ש פרט, משרד הביטחון

חלי פרוזנפר – סא"ל, ע' קלמ"ר, משרד הביטחון

דבורה אליעזר – עו"ד, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דניאלה פרתם – רפרנטית ביטחון באגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'ה – עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

ליאורה ברקלי – מנהלת תחום מילואים – המוסד לביטוח לאומי

שרי בכר – עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

איה דביר – יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חיקיה ישראל – מנהל מחלקה, התאחדות התעשיינים

אבי סייג – אל"מ מיל', יו"ר, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

מנהלת הוועדה

וילמה מאור

יעוץ משפטי

נועה בן שבת

יעקובית ישפה – מתמחה

א.ב. חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 125) (תשלום תגמולים למשרתים במילואים באמצעות מעביד), התשע"א-2011, של חבר הכנסת גדעון עזרא, חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת אורי אורבך, חבר הכנסת יעקב כץ. (פ/1914)

בוקר טוב, יום שני בשבוע, י"ז באדר א', ה-21 בפברואר 2011. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה והבריאות, והנושא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 125) (תשלום תגמולים למשרתים במילואים באמצעות מעביד), התשע"א 2011 של חברי הכנסת גדעון עזרא, איתן כבל, אורי אורבך ויעקב כץ. פרוטוקול מס' 436.

בוקר טוב אדוני. חבר הכנסת גדעון עזרא אמור להגיע בכל רגע. רק לומר את הדברים קצר: אני רוצה להזכיר שקיימנו, חברי הכנסת, דיונים רבים בטרם הבאנו את הנושא אל הוועדה. הוועדה קיימה כבר בקריאה ראשונה את כל השאלות ואת כל הדיונים הנדרשים. הבאנו את זה למליאה לקריאה ראשונה.

זה בדרך כלל, שאם זה מגיע לפה לשנייה, שלישית, זה אחרי שזה עבר במליאה קריאה ראשונה. זה בדרך כלל ככה.

כמו שאדוני מתקן אותי, אני עלול חס וחלילה להתבלבל. אני מניח שבגלל החברות שלנו, אתה הערת את תשומת ליבי לעניין. לגופו של עניין, אני מבקש, אני לא יודע אם יש איזה השגות, כי כבר השגתי אחרי השגות. אתה צודק בדבר אחד. אני לא זוכר שבקריאה ראשונה נעשתה עבודה כל כך גדולה כמו שנעשתה במקרה של החוק הנוכחי, ובעצם אנחנו מביאים את זה עכשיו לקריאה רק כעניין טכני. בגלל זה גם הזכרתי את זה. נעבור את הוועדה כדי להגיד, זה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקווה שאין לאף אחד הסתייגויות ואדוני יוכל להצביע.

אנחנו רק צריכים לעודד את אזרחינו להתגייס לצה"ל ואת חיילנו לשרת במילואים.

בעיקר לאחר הכותרת שהייתה היום.

לא יודע מה הכותרת. אני, יש לי שלושה בנים, שלושתם היו בצבא, שלושתם היו קצינים, שלושתם עושים מילואים. מה אני צריך לעשות עכשיו? לבוא הביתה לעודד אותם? מה? לשיר להם? מה אני צריך?

אני אמרתי שבימים שיש כאלה שמשתמטים מימין ומשמאל.

אבל אתה יודע, זה מאז אבותינו.

אנחנו צריכים לסמוך על כך שאנחנו שותפים בעזרה ובתמיכה בגיבורים שהולכים לצה"ל ועושים מילואים בשמחה ובששון.

אוקיי, תודה רבה. גדעון, רצית להגיד משהו?

רציתי שנגמור את הסיפור הזה.

הוועדה מעכבת את זה הרבה זמן? תן לי להבין אותך.

הנושא מתעכב הרבה זמן.

פה בוועדה?

לא, לא, במסדרונות הכנסת.

מסדרונות הכנסת זה אופרה אחת. כשמגיע לפה, זה אופרה אחרת.

אתה גם דואג לתקן דברים שצריך לתקן אותם. זה ייאמר לזכותך.

טוב. כן.

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים. אנחנו מברכים על הצעת החוק. יש לנו בקשה לשתי הבהרות כדי שזה יהיה ברור. אני מבין שזו הכוונה, אבל רציתי להבהיר את הסוגיה. בסעיף 2 יש התייחסות שהמעסיק בכל מקרה צריך לשלם את התגמול שהוא קיבל מהביטוח. הוא צריך להעביר אותו לעובד. הנוסח מראה פה כאילו זה רק חד כיווני. קורה, מי שמשלם יותר, אז הוא יכול לקזז את זה. פה זה לא ברור.

לא, לא, זה חד כיווני.

זה חד כיווני.

חד כיווני. לא נוסח מלא. זה חד כיווני.

כלומר, אם המעסיק שילם יותר בטעות,

מה זה יותר?

אם טעה המעסיק.

מה זה טעה? טעה, יקבל כסף חזרה. אנחנו לא מדברים על טעויות.

אין בעיה. הסעיף הבא שאנחנו מאשרים העברה, זה הסעיף האחרון, (ג), שאומר: דין יתרת תגמול כדין שכר עבודה.

דבר איתי בעברית.

אנחנו צריכים לשלם את זה לכל המאוחר שבו היה משתלם שכרו של עובד. כתוב "לאחר המועד". שיהיה כתוב לאחר החודש העוקב, שזה יהיה ברור.

זה דבר קטן.

בסדר, אנחנו לא מתנגדים. אני רוצה רק להבהיר את זה, שלא יהיה מצב..

כן, כן, זה דבר קטן.

אוקיי. אנחנו תומכים.

אנחנו שמחים. יש פה מישהו שרוצה להגיד משהו, מתנגד, התמ"ת? יש לך שר חדש. את רוצה להגיד משהו או להתייחס להערה? אם את לא רוצה, את לא צריכה.

אנחנו מברכים על הצעת החוק. היא הצעת חוק חשובה. היא מבהירה כיצד לשלם את התגמול ובאיזה מועדים. לגבי ההבהרה שמבקש חזקי, אני אבקש מיו"ר הוועדה להסמיך את היועצת המשפטית כדי לנסח את זה.

נסמיך אותה לנסח.

אני רוצה להעיר הערה אחת קטנה. קודם כל זה באמת מבורך. הצעת החוק הזו באמת מבורכת ובאה לסגור כל מיני טעויות. אנחנו מתעוררים היום לבוקר שבאחת הכותרות של העיתונים הראשיים, וזה מופיע ככה: "משרתים או מפוטרים". חיילים שמשרתים, בעיקר קצינים שיוצאים למילואים ויוצאים למילואים די ארוכים בגלל תוקף תפקידם, בעיקר אם אנחנו מדברים בחיילים קרביים, מוצאים עצמם מפוטרים ממקום העבודה.

יש מילואים ארוכים עכשיו? אין מילואים ארוכים.

אתה שואל אותי בתור לוחמת?

מה זה מילואים ארוכים?

מג"ד יכול לעשות 100 ימים בשנה.

בדיוק.

העברנו חקיקה פה שמי שיפטר חייל, ישלם 100 אלף שקל.

אבל מתחת לפני השטח זה קיים, ועל זה צריך לדבר ואת זה צריך להעלות את התודעה.

מי גבירתי?

חלי פרוזנפר, עוזרת קצין מילואים ראשי. התופעה הזאת קיימת וזה היום מופיע בכותרות של העמוד הראשון.

נו, אז מה?

קיימת תופעה כזאת חברתית.

אם התופעה קיימת, זה לא טוב היום. היום זה מופיע בעיתון, לא משנה.

שנייה, אם בעבר בתקופתך כשהיית אומר, אני עושה מילואים, אני מג"ד, אני יוצא למילואים, החברה הייתה מוקירה את זה.

דווקא בזה היו אומרים, אתה פראייר. אני בחברה אחרת.

היו אומרים את זה בינם לבין עצמם. היום זה נאמר על השולחן, והרבה פעמים כשאתה רוצה להגיע לעבודה מסוימת, יש הרבה מג"דים שמסתירים בקורות החיים שלהם את האמירה שהם מג"דים, וזה בושה.

אנחנו חוקקנו פה חוק, שלא ישאלו אם נשוי, נשואה, מילואים, עניינים, מהסיבות האלה.

למה צריך להתבייש שאני עושה מילואים?

אתה לא צריך להתבייש. אני כמעסיק פרטי לא רוצה להעסיק אותך.

זו בדיוק הבעיה.

אני, יש לי עסק פרטי. לא מתקן את המדינה. המדינה הזאת חולה בהרבה דברים, בבתי תמחוי שהיא לא נותנת אוכל לעניים, בהרבה דברים. אני אומר לך, אני לא רוצה להעסיק אותך. מה תעשה?

ומה כשזה קורה בשירות הציבורי?

בשביל זה חוקקנו, שלא תשאל.

אבל בניגוד לחוק, רק אתה מוצא דרך עוקפת.

כן, כן.

יכול להיות שהחוק שחוקק פה, צריך להיות מפורסם בצורה כזו שגם ידעו את הזכויות שלהם, אותם חיילי מילואים, וידעו אותם מעסיקים במה הם מסתכנים. היום זה נטל. עשיית מילואים נחשב כנטל למי שמחפש עבודה.

ולצערנו זה גם בשירות הציבורי.

אפילו יש להם בושה להגיד.

תמיד זה היה נטל. אנחנו היינו צעירים, איתן ואני, רצית, לא רצית, עשית 60 יום בשנה. לא צריך אותך, כן צריך אותך, היה 60 יום. 60 יום. אחר כך זה נעשה נורמאלי.

היום, מי שבאמת צריך לעשות מילואים. הוא מגיע. יש ירידה של המקרים של מי שלא צריך לעשות, מגיע. צריך להסתכל על השינויים שחוק המילואים הכניס.

את רוצה לעזור למילואימניקים?

בוודאי.

אז תני להקריא את החוק, להעביר את זה שנייה, שלישית. יקבלו את הכסף יותר מוקדם.

אני חושבת, האמירה של המחוקק בעניין גם על השירות הציבורי, זו תהיה אמירה שתעשה עוד משהו.

טוב, אוקיי. אנחנו נעבור להקראה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תשלום תגמולים למשרתים במילואים באמצעות מעביד), התשע"א-2011.

תיקון סעיף 276
1. בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 276 –

(1) במקום כותרת השוליים יבוא "תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול".

(2) בסעיף קטן (א)-
(1) בפסקה (1) , במקום "את התגמול המגיע לו" יבוא "תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד".

(2) בפסקה (2), במקום ה"תגמול" יבוא "התשלום כאמור בפסקה (1).
(3) בפסקה (3), במקום ה"תגמול" יבוא "התשלום".
החלפת סעיף 280
2. במקום סעיף 280 לחוק העיקרי יבוא:

העברת תגמול באמצעות מעביד.

(1) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור בסעיף 276 (א), את סכום התגמול המגיע לעובד.

(2) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול. בסעיף זה, "יתרת התגמול" – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי סעיף 276 (א), למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו.
(3) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול כאמור בסעיף קטן (א), למעביד.
תיקון חוק הגנת השכר
3. בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בתוספת, בפרט 5 (3), במקום "ודמי מחלה" יבוא "דמי מחלה תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור".

תחולה
4. חוק זה יחול על התגמול המגיע בעד שירות מילואים שיחול מיום פרסומו של חוק זה ואילך.

אוקיי, תודה רבה. הופתעתי שמשרד האוצר לא דיבר שום דבר היום. כלום.

רק הערה לעניין התשלום ביתר. במידה שבאמת מעסיק שילם ביתר תשלום לעובד,

יחולו הדינים הכלליים של חוק הגנת השכר. העניין הזה לא מוסדר בחוק הזה.

יתכן מצב, כיוון שהתגמול מחושב על רבע השנה הקודמת, יתכן שבחודש שבו החייל יצא למילואים, הייתה איזה שהיא תוספת שאינה מובאת בחשבון לכל החודשים, ו/או איזה שהיא תוספת, השכר שלו יותר גבוה באותו חודש, אז בעצם לפי הצעת החוק הזאת, הוא משלם לו את השכר הגבוה יותר.

אוקיי, תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – כולם

ההצעה התקבלה

כל חברי הכנסת שיש להם זכות הצבעה, זה לא מעט. חמישה, 50 אחוז מהוועדה תמכו. אני שמח להודיעכם שהחוק עבר בוועדה כהכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואני מקווה, שבמהלך שבוע הבא, השבוע שזה יונח. במהלך שבוע הבא אני אעלה את החוק בכנסת והוא יירשם בספר החוקים של מדינת ישראל, וזו תהיה עוד סיבה לעשות מילואים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:24