הכנסת השמונה עשרה
PAGE
51
ועדת הכספים
22.2.2011
הכנסת השמונה עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח אדר א' התשע"א (22 בפברואר 2011), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-18 מתאריך 22/02/2011
חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יעקב אדרי
חיים אורון
מגלי והבה
אמנון כהן
ראלב מג'אדלה
ציון פיניאן
פניה קירשנבאום
מוזמנים
¶
פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר
מגי בראום, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר
רו"ח אליאור גבאי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר
עו"ד נטע דורפמן רביב, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר
עו"ד ברוך לוברט, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עו"ד מיכל שמואלי, רשות התאגידים, משרד המשפטים
עו"ד רונן סולומון, איגוד לשכות המסחר
עו"ד ירון אליאס, היועץ המשפטי, התאחדות חברות ביטוח חיים
עו"ד יוסף הלוי, התאחדות חברות ביטוח חיים
אילנה בר, התאחדות חברות ביטוח חיים
חנן פרידמן, התאחדות חברות ביטוח חיים
מוטי קינן, מנכ"ל לשכת סוכני הביטוח
עו"ד ג'ון גבע, לשכת סוכני הביטוח
אהרן כהן, חבר ועד מנהל, לשכת סוכני הביטוח
עו"ד רן ונגרקו, איגוד הבנקים
אילנית גולדפרב, הבנק הבינלאומי, איגוד הבנקים
עו"ד ארנון שגב, יועץ משפטי חיצוני, איגוד קופות הגמל
חנוך ליבנה, ארגון עובדי הבנק הבינלאומי
יוסי רז, ארגון עובדי בנק לאומי
חמי אינטרטור, ארגון עובדי בנק לאומי
עו"ד מאיר אסרף, ב"כ ועדי העובדים של הבנקים
זאב, ההסתדרות הכללית
ציון שמע, ראש חטיבת עובדי הבנקים והביטוח
רשמה וערכה
¶
אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
הצעת חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום הצעת חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010.
אנחנו ממשיכים את הדיון. אני מבין שהיום אנחנו צריכים לדבר על העיצומים הכספיים.
שגית אפיק
¶
אנחנו נפתח את התוספת שמדברת על העיצומים, שזאת התוספת הרביעית. אנחנו בעמוד 165 להצעת החוק בכחול וביקשנו מאגף שוק ההון לתת לנו הסברים.
אמנון כהן
¶
בעמוד 155, בסעיף 49ד, סעיף (ב) למטה, אני לא יודע אם שיניתם את זה, אבל רציתי לומר שלא ישמש בהליך פלילי.
שגית אפיק
¶
בישיבה הקודמת הסכים המפקח שהתשובות ישמשו אך ורק לצורך הפעלת סמכויות המפקח לפי החוק הזה. זאת אומרת, לא יוכלו להשתמש בזה.
יוסף הלוי
¶
רק הפרות מינהליות. כשאת אומרת לפי חוק זה, רק הפרות מינהליות כי לפי החוק יש גם הפרות פליליות.
שגית אפיק
¶
בעמוד 155, סעיף 49(ד)(ב). הסעיף מדבר על הודעה מוקדמת לאדם שמגיע לתשאול, שמוסמך פיקוח צריך להודיע לו לגבי המעשים שביחס להפרתם הוא עומד להישאל, כאשר מה שביקשנו לקבוע זה שהתשובות שישיב האדם שזומן לא ישמשו כראיה - במקור זה היה כראיה בהליכים פליליים – נגדו. בוועדה ביקשנו שזה לא ישמש כראיה גם בהליכים אזרחיים ובסופו של דבר הניסוח שהציע אגף שוק ההון היה שזה ישמש כראיה לצורך הפעלת סמכויות המפקח לפי חוק זה ומעירים כאן מטעם חברות הביטוח שאתם הבנתם שהכוונה היא רק לגבי הפרות מינהליות.
נטע דורפמן רביב
¶
אם אנחנו רואים בתשאול שיש בעיה עם התנהלות הגוף המוסדי באופן כללי, בוודאי שאפשר להשתמש.
נטע דורפמן רביב
¶
יש עבירות פליליות בחוק. בחוק הזה יש עבירות פליליות. אסור שתהיה אי בהירות. מדובר בסמכויות המפקח. למפקח אין שום סמכות פלילית לפי החוק ולכן זה נשאר רק בגדר הסמכויות של המפקח, כך שהחשש שלכם לא מתקיים. למפקח אין סמכויות פליליות ובשביל זה צריך לעשות תיקון חקיקה.
יוסף הלוי
¶
יש עבירות בחוק, אז מישהו יכול לטעות. לכן, שיהיה בלבד. תוסיפי את המילה בלבד ואז זה יהיה ברור.
שגית אפיק
¶
אני מציעה שנחזור לנוסח שהוא על דרך השלילה: תשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
זה פותר לכולם את הבעיה? אנחנו נחזור לנוסח הזה. במקום שייכתב: תשובותיו ישמשו כראיה לצורך הפעלת סמכויות המפקח לפי חוק זה, שזה מה שהסכמנו בישיבה הקודמת, אנחנו נתקן את הנוסח ונאמר: תשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו. אני חושבת שזה פותר את הבעיה שעלתה כאן וזה מקובל גם עליכם.
נטע דורפמן רביב
¶
אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול שהליכים מינהליים, זה כן יכול לשמש נגדו. שלא תהיה חוסר הבנה לגבי המשמעות של ההליכים המינהליים.
היו"ר משה גפני
¶
הגענו להסכמה שיהיה כתוב בחוק שזה לא ישמש כראיה בהליכים פליליים וגם לא בהליכים אזרחיים נגדו, ונטע מוסיפה לפרוטוקול שהנושא של ההליכים המינהליים האלה, זה כן יהיה. ממילא בא הפתרון.
היו"ר משה גפני
¶
אם זה מספק אותם, מבחינתי זה בסדר, כי אנחנו לא רוצים שזה ישמש כראיה נגדו בהליכים הפליליים.
שגית אפיק
¶
אנחנו עוברים לתוספת הרביעית שהיא בעמוד 165 בהצעת החוק בכחול. היא כוללת את סכומי העיצומים.
היו"ר משה גפני
¶
בישיבה הקודמת היה דיון על העניין הזה. אני חשבתי שבגלל שלמדתי בבית ספר חרדי, אני לא יודע מה ההבדל בין עיצום כספי לקנס, אבל התברר שגם אלה שלמדו בבית ספר ממלכתי, גם הם לא ידעו להסביר. אני לא יודע את ההבדל. טובי המשפטנים שיושבים כאן לא ידעו להסביר לי את ההבדל.
נטע דורפמן רביב
¶
מכיוון שהגיעו למסקנה במשרד המשפטים שבאמת אין הבדל, לא צריך להיות הבדל במינוחים, רצו לעשות האחדה של המינוח למינוח אחד שהוא עיצום כספי. לכן אנחנו מבטלים את המינוח השני שהוא קנס.
שגית אפיק
¶
בעבר רצו ליצור הבחנה וקראו לזה קנס אזרחי משום שהוא ניתן לצדה של עבירה פלילית, הוא ניתן עם התמשכות ההליך הפלילי. עשו הבחנה בין עיצום כספי שהיה בהליך מינהלי טהור לבין קנס אזרחי. היום זה משמש לאותה מטרה בדיוק לכן משתמשים במונח אחיד, עיצום כספי.
מגי בראום
¶
בטבלה שקיבלתם ערכנו הבחנה בין הדין הקיים להצעת החוק לבין המצב שקיים בחוק שהועבר לאחרונה על ידי הרשות לניירות ערך.
אני אסביר מה קורה בדין הקיים ואחר כך נציג מה קורה בהצעת החוק.
לגבי הדין הקיים, שלושת העמודות הראשונות, אנחנו עורכים נכון להיום הבחנה בין הפרות שיש בצידן עבירה פלילית להפרות שאין בצידן עבירה פלילית. הפרות שאין בצידן עבירה פלילית, נקראות נכון להיום עיצום כספי, הפרות שיש בצידת עבירה פלילית, נקראות נכון להיום קנס אזרחי.
מגי בראום
¶
יש שתי רמות. החוק היום עורך הבחנה בין ארבעה סוגי מפירים – בין גוף מוסדי, מבטח או חברה מנהלת של קופות גמל וקרנות פנסיה, תאגיד מסוג אחר יכול להיות תאגיד למשל שמחזיק אמצעי שליטה בחברת ביטוח או בחברה מנהלת, יחיד סוכן, רק יחיד סוכן, ואין הבחנה בין יחיד עובד ליחיד אחר, ויחיד אחר מכל סוג שהוא. יחיד אחר מכל סוג שהוא יכול להיות עובד, יכול להיות נושא משרה ויכול להיות אדם שמחזיק אמצעי שליטה בחברת ביטוח.
לגבי הסכומים. הפרות טכניות בלבד. מבטח וחברה מנהלת, סכום העיצום הכספי עומד נכון להיום על 150 אלף שקלים. תאגיד אחר – אמרתי, זה או מי שמחזיק אמצעי שליטה בחברת ביטוח או תאגיד מסוג אחר, לרבות סוכנות ביטוח – על הפרה טכנית מדובר ב-75 אלף שקלים. תאגיד שמחזיק אמצעי שליטה בחברת ביטוח, 75 אלף שקלים.
עכשיו אני עוברת ליחידים.
היו"ר משה גפני
¶
מגי, את רוצה ללכת אתי בסדר אחר? אחרת אני לא אבין. לכי קודם כל השורה הרוחבית ולא האנכית. הסעיף הראשון הוא מבטח ברשות תאגיד.
מגי בראום
¶
העמודה הראשונה. העמודה הראשונה, למעשה נכון להיום יש לנו ארבעה סוגי מפירים: גוף מוסדי שזה מבטח.
היו"ר משה גפני
¶
אם אני אבין, תאמין לי שגם אתה תבין. אני שואל אותה כדי שהיא תסביר מהו העיצום. מה הוא עשה? אני מבקש שהיא תגיד בעברית קלה.
מגי בראום
¶
למשל, המפקח דרש מסמכים וידיעות לפי סעיף 50 והמבטח לא סיפק את המסמכים והידיעות. זאת הפרה.
שגית אפיק
¶
זאת אומרת, לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, לא מסר למבוטח פוליסה, לא הגיש למפקח דוחות והודעות.
היו"ר משה גפני
¶
מה זה לא מסר פוליסה? מה זה לא שלח פוליסה? מה פירוש המילה הזאת? אני חברת ביטוח, אני צריך לתת למבוטח את פוליסת הביטוח, היא קיימת והכל בסדר אבל התעכבתי במשך שבועיים, לא יומיים, ולא שלחתי. הייתה לי פקידה שיצאה לחופשת לידה, מישהו מהעובדים היה חולה ולא שלחתי. לא קרה אסון בעם ישראל כי יש לו את הפוליסה והיא קיימת. אז מה?
נטע דורפמן רביב
¶
לפי חוק חוזה הביטוח יש חובה למסור פוליסה למבוטח. נתקלנו במצבים בהם חברות ביטוח לא מסרו פוליסות למבוטחים ולפעמים אחרי דרישה של המבוטח. המבוטח מוצא את עצמו במצב שהוא מבוטח, משלם פרמיה, אבל אין לו את הפוליסה ביד והוא לא יכול לראות מה הזכויות שלו.
היו"ר משה גפני
¶
הם באמת ביקשו את מספר הטלפון שלך. זה בסדר, מותר לפנות לחברי הוועדה. אנחנו נברר את זה. אם יתברר שזה נכון, נשנה, ואם יתברר שזה לא נכון, נקבל את עמדת אגף שוק ההון.
נטע דורפמן רביב
¶
היום, בחוק הקיים, על הפרה כזאת, שלא נמסרה פוליסה, ניתן להטיל קנס בגובה 150 אלף שקלים.
אנחנו מציעים כאן למעשה שינוי של הסכומים וזה שינוי רוחבי – לא רק לגבי ההפרה הספציפית הזאת – לגבי כל ההפרות שביקשו שנפרט אותן. אנחנו לא "ממציאים" כאן הפרות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן.
נטע דורפמן רביב
¶
אפשר להסתכל בטבלה ולראות שההצעה שלנו היא לשנות את הסכום. במקום שזה 150 אלף שקלים היום, זה יהיה בין 150 אלף – שזה המצב הקיים – ל-250 אלף שקלים לפי גודל החברה המנהלת.
נטע דורפמן רביב
¶
הגענו למסקנה שהסכומים נמוכים. אם תראו, בהשוואה לסכומים ברשות ניירות ערך, שם הסכום המינימלי הוא 250 אלף שקלים עד מיליון חדשים בלי מותב. סברנו שהסכומים הם סכומים נמוכים.
נטע דורפמן רביב
¶
הסכום הוא 150 אלף שקלים. יש תקנות שמאפשרות להפחית את הסכום. לדוגמה, הפרה ראשונה, הפחתה של שבעים אחוזים או כל מיני פרטים בתקנות שמאפשרים להפחית את הסכום, אבל זה הסכום. אין שיקול דעת.
נטע דורפמן רביב
¶
המדרג הוא 150 אלף שקלים לחברה קטנה, 200 אלף שקלים לחברת ביטוח רגילה ו-250 אלף שקלים לחברה מאוד גדולה. גודל החברה והסכומים מפורטים בתוספת וכך גם הגדלים שמפורטים בתוספת. לשם הנוחות של הטבלה שהוצגה כאן נכתבו הסכומים הנמוכים ביותר והגבוהים ביותר, אבל הסכומים מפורטים בתוספת בצורה ברורה.
נטע דורפמן רביב
¶
כן. תקנות ההפחתה ממשיכות להיות בתוקף עד שיתוקנו אולי לתקנות אחרות, אבל הן קיימות ויהיו בתוקף.
היו"ר משה גפני
¶
מה שאתה הערת, אני הולך לקיים על זה דיון. אני אבקש ככל הנראה, כך עושה לי רושם, שמה שיש היום בתקנות, יהיה בחקיקה הראשית. שיקול הדעת יש ברשות לניירות ערך הוא עם מותב. בחלק גדול מהמקרים יש מותבים. כאן אנחנו לא רוצים להגיע למותב כי אני מקבל את הצעת החוק כפי שאגף שוק ההון מביא. אנחנו נצטרך ששיקול הדעת יהיה בחקיקה. אנחנו נקיים על זה דיון. אני רואה שהם נבהלו.
היו"ר משה גפני
¶
רציתי לראות אם כיוונתי לדעתך ואכן כיוונתי.
אם כן, זה 150 אלף שקלים עד 250 אלף שקלים.
פניה קירשנבאום
¶
עדיין יש לי שאלה. אנחנו מדברים כאן פר פוליסה אחת. עושים בדיקה לחברה ומוצאים שהיא לא מסרה עשר פוליסות או עשרים פוליסות. האם יש סכום מרבי או שפר כל פוליסה מכפילים את מספר הפוליסות?
עודד שריג
¶
באופן עקרוני יש לנו סמכות, אם היא לא מסרה עשר פוליסות, לתת עונש עשר פעמים. אני מזכיר לכם שעשר פוליסות, אלה עשרה אנשים שלא יכלו לתבוע בהתאם לפוליסות.
עודד שריג
¶
בעניין הזה אנחנו בדיוק עושים את העניין של שיקול הדעת. לכן אנחנו אומרים שהסכומים הם יחסית קטנים. אני מזכיר לכם שאנחנו מדברים על 250 אלף שקלים, מדובר בחברות שמנהלות למעלה מ-10 מיליארד שקלים. זאת אומרת, אנחנו מדברים כאן על ענקים שהסכומים האלה באמת לא מגרדים.
חיים אורון
¶
יש סתירה כי אף אחד לא יטיל 250 אלף שקלים אם הפקידה הייתה חולה. לא מטילים 250 אלף שקלים עם רישיון הנהיגה נתקע בדואר. אבל אם מישהו לא נתן לך את הפוליסה, שזה המסמך היחיד שיש לך.
יעקב אדרי
¶
אתה מציג את זה כאילו אנחנו באנו נגד המדינה ונגד האזרחים. ממש לא. הכול נעשה בשיקול דעת. הוועדה הזאת היא מאוד אחראית, מאוד שקולה והוכחנו את עצמנו גם בעבר.
היו"ר משה גפני
¶
אני מרגיע את הרוחות. אנחנו נעשה דבר מאוזן. כשפניה שאלה את השאלה, אני רציתי לומר, לפני שג'ומס התערב, שלדעתי יש הבדל בין מישהו שבבת אחת לא שלך עשר פוליסות לבין מי שלא שלח פעם אחת פוליסה, הזהירו אותו, אפילו נתנו לו קנס קטן וכעבור חצי שנה הוא שוב לא העביר או כעבור חודש הוא שוב לא העביר. צריך לדעת שכאן יש הבדל.
האינטרס שלנו הוא אינטרס כפול. אנחנו באמת צריכים לייצג את המבוטחים, את האיש הקטן, בניגוד לרשות לניירות ערך ששם מדובר על משקיעים שמעמדם מבחינה כלכלית שונה. אנחנו מדברים על המבוטח הקטן וזה צריך להיות לנגד עינינו אבל זה צריך להיות מידתי. לא יכולים לקחת חברת ביטוח, אפילו שהיא מגלגלת עשרה מיליארד שקלים, ופתאום להטיל עליה קנסות חסרי מידה וחסרי בסיס, סתם, בגלל שהחוק אפשר את זה.
עודד שריג
¶
אתם צודקים שהדברים צריכים להיות מידתיים. לנגד עינינו יש שני דברים: האחד, טובת הלקוחות, והשני, יציבות החברות. אנחנו משקללים את שניהם.
הסמכות הזאת כבר נתונה לנו גם היום. כמו שאתם רואים, בשנים האחרונות היא לא הופעלה בצורה שלא הייתה מידתית בדיוק מפני שלקחנו את שני השיקולים האלה בחשבון.
עודד שריג
¶
אני יכול לתת לכם תיאור של הפרה בה אנחנו עכשיו מטפלים ואנחנו כן נפעיל. 15 פעמים, 15 פוליסות שונות, במקום שבו היו צריכים לתת אינפורמציה מסוימת שהייתה קרדינאלית לבן אדם, והאינפורמציה לא ניתנה.
עודד שריג
¶
אני חוזר. יש לנו שתי מטרות: לדאוג לאזרח אבל גם לשמור על היציבות של החברות. אנחנו משקללים את שני הדברים האלה ולכן אתם צודקים בשאלה אבל אני אומר שוב שגם היום יש בידינו לעשות את זה אבל אנחנו משתמשים בזה באופן מידתי בגלל שני השיקולים.
חיים אורון
¶
אבל זה חלק מהדיון כאן. אם זה עד, ברור שאם זאת פוליסה אחת בפעם הראשונה, ייתנו לו לא יודע מה.
חיים אורון
¶
אבל השאלה היא קודם כל אם אנחנו כותבים את הסכומים האלה עד, ואז זה נותן את הגמישות שהם מחפשים אותה, ואז אפשר יהיה להחליט בהתאם לנסיבות או שזה מנדטורי.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש, אם אפשר, להמשיך להציג את הטבלה ואז אנחנו ניכנס לדיון ואני אאפשר גם לאורחים להביע את עמדתם.
מגי בראום
¶
היינו בעמודה הראשונה, בהפרות הטכניות שהן כנגדן עבירות פליליות, ועכשיו אנחנו עוברים לשתי העמודות הבאות, מה שנקרא נכון להיום קנס אזרחי.
קנס אזרחי הוא פונקציה של קנס פלילי. הקנס האזרחי עומד על 10 אחוזים מהקנס הפלילי ויש לנו היום שתי דרגות: דרגה אחת של עבירות פליליות שהן יותר קלות ודרגה שנייה של עבירות פליליות שהן יותר חמורות. הקנס האזרחי בגין ההפרות של עבירות שהן יותר חמורות עומד, לגבי חברת ביטוח, על 542 אלף שקלים.
מגי בראום
¶
חלק ג'. כן. החמור יותר, למשל, תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, מה שנקרא משתתף ברווחים.
מגי בראום
¶
חלק ב' בתוספת. למשל, לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, אבל זה לגבי תאגיד שמחזיק אמצעי שליטה. לגבי מבטח למשל, לא החזיק בהון מניות מינימאלי ובעודף מינימאלי של נכסים לעומת התחייבויות. זה הקנס הפחות חמור שעומד נכון להיום על 361 אלף שקלים.
נטע דורפמן רביב
¶
החלוקה שבטבלה היא לא חלוקה שבחוק. החוק לא עושה הבחנה בין סוכנות ביטוח לבין תאגיד מסוג אחר שזה למשל יכול להיות סוג שמחזיק בחברת ביטוח. זה שיש סכום אחד גם לסוכנויות מאוד קטנות וגם לחברות שמחזיקות אמצעי שליטה ואלה יכולות להיות חברות שמגלגלים סכומים ניכרים, הסכום הוא סכום אחד שהיום הוא 75 אלף שקלים. סברנו שהסכום הזה הוא נמוך מדיי בעיקר לסוכנויות ביטוח מאוד גדולות ובעיקר לגופים שמחזיקים אמצעי שליטה בחברות ביטוח ובחברות מנהלות של קופות גמל שאלה בוודאי גופים מאוד חזקים כלכלית.
הכוונה שלנו הייתה שזה יהיה סכום שהוא סכום מקסימאלי כאשר בתקנות הפחתה שהן התקנות שמאפשרות להפחית, נעשה הבחנה בין הגופים גם לעניין המהות שלהם - למשל, סוכנויות לעומת מחזיקי אמצעי שליטה - וגם לעניין הגודל, למשל דמי עמילות שמועברים. להגיד שכל סוכנויות הביטוח זה פקיד בסוכנות, זה לא בדיוק המצב הקיים.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אם אני פתחתי סוכנות ביטוח ואשתי היא הפקידה או להיפך, אשתי על פי רוב היא הסוכנת ואני הפקיד, גם אני אחויב עד 200 אלף שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
ההקפצה הזאת מ-75 אלף ל-200 אלף היא בגלל שאתם מתייחסים עכשיו בחוק הזה באופן שונה לסוכנות ביטוח מכפי שהתייחסתם עד היום.
נטע דורפמן רביב
¶
לא. מכיוון שהגענו למסקנה שהחוק הקודם לא עשה הבחנה נכונה בין סוגי הגופים והסכום הוא נמוך מדיי לחלק מהגופים.
היו"ר משה גפני
¶
אם אתה תיתן לחברת ביטוח גדולה, ענקית, קנס שאתה נותן ליחיד, זה בכלל לא מעניין אותה. זה כאילו לא קיים. עשינו את זה גם ברשות לניירות ערך.
עודד שריג
¶
אתם מסתכלים על הסכומים האלה כעל סכומי מקסימום. זאת אומרת, יהיו גופים קטנים שיקבלו ענישה יותר נמוכה ועל זה אנחנו נדבר בתקנות ההפחתה.
היו"ר משה גפני
¶
כשנצטרך להכריע בעניין, אנחנו נצטרך להגדיר מהי סוכנות ביטוח. אני לא מקבל את ההגדרה שלכם כי בעיניי יש הבדל מי שיש לו גרעין שליטה לבין מי שיש לו משרד או סוכנות ביטוח והוא יושב עם הפקידה.
אמנון כהן
¶
אדוני היושב ראש, אם הוא נתן לי פוליסת ביטוח או שלא נתן לי פוליסת ביטוח, הוא או חברה ענקית שלא נתנה לי את הפוליסה, הם עברו עבירה.
היו"ר משה גפני
¶
אם אתה מדבר על סכום נמוך, זה ירתיע את הסוכן הבודד, ירתיע את הסוכנות בה הוא עובד לבד. אם זה יהיה סכום נמוך על חברה גדולה, זה לא ירתיע אותה והיא תמשיך לא לשלוח את הפוליסות.
חיים אורון
¶
אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו יורים. אם השוק כולו בנוי מהסוכן ואשתו, כמו שאתה אמרת, זה דיון אחד, אבל אם השוק ברובו בנוי מסוכנויות ביטוח ויש גם את הסוכן ואשתו, זאת התייחסות אחרת.
קריאה
¶
מקסימום 15 אחוזים וזה אפילו לחומרה, מנפח השוק. הסוכנויות הגדולות בנפחים הגדולים וכל השאר הם סוכנים קטנים מאוד שיש להם סוכנות רק בגלל בעיות מיסוי. שהם רוצים להיות חברה בע"מ.
עודד שריג
¶
ראשית, אלה לא המספרים שלנו. שנית, מרבית הסוכנים הקטנים הם לא חברות. אתה מ דבר כאן על חברות.
מגי בראום
¶
כן. ההבחנה לגבי תאגיד אחר, אמרה כאן נטע שאין הבחנה כיום בין סוכנות ביטוח לבין תאגיד אחר שמחזיק אמצעי שליטה והסכומים כאן הם אותם סכומים.
עכשיו אני עוברת ליחידים.
נטע דורפמן רביב
¶
לא. תאגיד אחר יכול להיות גם תאגיד שפועל בלי רישיון. למשל, גוף שפועל כמבטח או כסוכן ביטוח בלי רישיון.
נטע דורפמן רביב
¶
זה יכול להיות סוג אחד. סוג אחר הוא מחזיק אמצעי שליטה בחברה מנהלת או בחברת ביטוח שמאוגד בתאגיד ויש כל מיני הוראות שחלות עליו והוא לא קיים אותן.
נטע דורפמן רביב
¶
זאת אותה הגדרה. החוק כיום לא עושה הבחנה בין סוכנות ביטוח שהיא גוף מפוקח לבין גופים אחרים.
נטע דורפמן רביב
¶
הם לא מפוקחים אבל יש עליהם חובות, ואם הם מפירים את החובות, אפשר להטיל עליהם קנסות.
נטע דורפמן רביב
¶
יש חובות על גוף שמחזיק אמצעי שליטה. כבר היום יש בחוק חובות על גופים שמחזיקים אמצעי שליטה בחברות ביטוח. יש להם היתר שליטה. אמנם הוא לא גוף מפוקח בהיבט של מקבל רישיון אבל יש לו היתר שזה גם סוג של רגולציה. יש גופים שפשוט פועלים בלי רישיון ועדיין בעינינו אנחנו לא צריכים לדאוג לכיסו ומבחינתנו העיצום הכספי יכול להיות גבוה גם אם הגוף קטן.
היו"ר משה גפני
¶
גם אני חשבתי שצריך לעבור לשורה הבאה מכיוון שלא הבנתי את ההבדל בין יחיד אחר לבין תאגיד.
מגי בראום
¶
אני אסביר. נכון להיום החוק עורך הבחנה בין יחיד שהוא סוכן ביטוח לבין כל יחיד אחר, כאשר בקבוצת היחיד האחר יכול להיות נושא משרה, יכול להיות עובד למשל, יכול להיות יחיד שמחזיק אמצעי שליטה בחברת ביטוח. נכון להיום לכל יחיד אחר שהוא לא סוכן ביטוח, סכום הקנס שהוא לא פלילי, אותו עיצום כספי, 25 אלף שקלים, הקנסות בגין הפרות שהן פליליות, 45 אלף שקלים ו-67 אלף שקלים. לעומת זאת, סוכן יחיד, הקנס לגביו, מחצית מהסכומים האלה, 12.5 אלף, 22, ו-33,900 שקלים. כרגע, בהצעה שלנו אנחנו מבקשים לערוך בידול בין יחידים שהם עובדים ושהם סוכני ביטוח, זאת אומרת, יחידים מסוימים, לבין כל יחיד אחר. קבוצת היחיד האחר יכולה לכלול גם נושא משרה וגם מחזיקי אמצעי שליטה, כאשר לגביהם אנחנו קבענו סכומים יותר גבוהים מאשר לגבי היחידים.
היו"ר משה גפני
¶
אבל אני מצטער, לא הבנתי. מה זה יחיד אחר? יחיד אחר למשל מחזיק אמצעי שליטה, אדם שפעל ללא רישיון וכולי. מה זה?
עודד שריג
¶
הסוכנים מופיעים למטה יחד עם יחיד עובד. ההבחנה שאנחנו עושים היום היא בין יחיד עובד וסוכן כחבילה אחת לבין נושאי משרה ומחזיקי אמצעי משרה כחבילה שנייה.
מגי בראום
¶
שתי השורות האחרונות, יחיד עובד ויחיד סוכן. שימו לב שלעומת המצב היום, אנחנו מורידים את הסכומים לגבי העובדים.
נטע דורפמן רביב
¶
הגענו למסקנה שאדם שעובד בחברת ביטוח, לא סביר שהקנס עליו יהיה יותר גבוה מסוכן שהוא בעצמו מפוקח.
היו"ר משה גפני
¶
תני דוגמה. אני עובד בחברת ביטוח. אחרי שאני גומר להתפלל בבוקר, אוכל ארוחת בוקר קצרה, הולך לעבוד וחוזר הביתה.
עודד שריג
¶
אני אתן לכם דוגמה. זה נושא שכבר התפרסם ואפשר לדבר עליו. אסור לתת הלוואות כנגד ביטוחים שאין להם ערך צבור. מותר לתת הלוואה כנגד ביטוח רק בשמונים אחוזים מהערך שנצבר.
עודד שריג
¶
אנחנו חושבים שבמקרה הזה לחברה יש אחריות אבל גם לפקיד יש אחריות והאחריות של הפקיד צריכה להיות כמובן מופחתת ולכן שמנו אותו כמו סוכן. הקטנו את רמת הענישה מהמצב הקים למצב כמו של סוכן, אבל עדיין לפקיד צריכה להיות אחריות והוא לא יכול לפעול על דעת עצמו. הנה דוגמה ממקרה שקרה.
היו"ר משה גפני
¶
אני אגיד לכם מה לפי דעתי מטריד את חברי הוועדה, על כל פנים מה מטריד אותי בסדר עולה.
קודם כל, מטרידים אותנו היחידים. בוא נדבר רגע על היחידים. אני הולך לעבודה ואני אצטרך בסופו של דבר לשלם קנס, אני עלול לשלם קנס, של שבעים אלף שקלים. אם אני יחיד סוכן, זה עלול לסגור לי את הסוכנות.
היו"ר משה גפני
¶
אתה יודע שאני יודע לקרוא מספרים בלי נקודות אפילו שלא למדתי את הליבה?
את לא חושבת ששבעים אלף שקלים זה הרבה כסף ליחיד?
נטע דורפמן רביב
¶
בוא נראה על מה מטילים שבעים אלף שקלים. הסכום השכיח יהיה דווקא 12,500 שקלים, שאלה עיצומים רגילים. מדברים על שבעים אלף שקלים כאשר אותו אדם עבר עבירה שהיא עבירה חמורה.
היו"ר משה גפני
¶
נטע, אנחנו סיכמנו שאני סוכן ביטוח. מה עשיתי שאתם מטילים עלי 12.500 שקלים? מה אשתי עשתה?
נטע דורפמן רביב
¶
נמסרה לו דרישה, כתוב לו במכתב שהוא צריך למסור את המידע כך וכך עד יום כך וכך ואותו אדם פשוט לא מוסר את זה במועד.
עודד שריג
¶
תזכרו שגם כאשר יש מועד, בדרך כלל המועד הזה הוא חודש קדימה ויש זמן ארוך. אם נופלות טעויות, אנחנו בני אדם ואנחנו מכירים בזה.
היו"ר משה גפני
¶
הפר תנאי מתנאי ההיתר. טוב, אנחנו עוד נדבר על הסכומים האלה. רבותיי, מי מהאורחים רוצה להתייחס לזה?
ג'ון גבע
¶
ממש בקצרה. אני היועץ המשפטי של לשכת סוכני ביטוח. ראשית, היינו מבקשים לא לכרוך את סוכני הביטוח וסוכנויות הביטוח עם אלה שאינם סוכנים. דהיינו, תאגידים אחרים או יחידים אחרים מכל מין וסוג שהוא, אלא לבוא ולבודד את סוכני הביטוח וסוכנויות הביטוח תחת מדרג שונה לחלוטין. מכיוון שכורכים אותם בנשימה אחת עם תאגידים שאין להם זיכיון, עם נושאי משרה בחברות ביטוח, כל מיני – אני לא רוצה לומר את המילה שעטנז – אבל אני הולך לכיוון הזה.
דבר שני. אין מדרג בעניין גובה ההכנסות של היחידים ושל הסוכנויות בדומה למה שיש בחברות הביטוח, ואני רוצה להדגים כאן אבסורד. למשל, אם ניקח את התוספת הרביעית בעמוד 165, אז חברה מנהלת, חברת ביטוח שהיא עד מיליארד שקלים, אפשר להטיל עליה קנס של 150 אלף שקלים, ולעומת זאת סוכנות ביטוח שיכולה להיות יחיד, הקנס עליה הוא 200 אלף שקלים, אפילו מעל חברה מבטחת של מיליארד שקלים. זאת מן הטעם שבסוכנות הביטוח, שהיא תאגיד, שזה אותו סוכן ופקיד למשל, שזה הרוב המוחלט של הסוכנויות, אין בכלל מדרג לפי גובה ההכנסה.
היו"ר משה גפני
¶
הם רושמים את הדברים? כולם הולכים לדבר. אני חייב לאפשר להם לדבר ואני גם רוצה לאפשר להם לדבר, ואני ארצה שתשיבו לדברים. אם הם אומרים דברים נכונים, תשנו את דעתכם.
ג'ון גבע
¶
אנחנו יודעים שיש תקנות הפחתה ואנחנו גם תומכים בתקנות ההפחתה, אבל מלכתחילה החוק קובע איזושהי נקודת ייחוס ואחר כך הוא משאיר לאחרים את שיקול הדעת אם להפחית או לא להפחית.
אנחנו גם מצטרפים לדעה שנשמעה כאן להוסיף את המילה "עד" לסכומים ולא לקבוע אותם כדבר סופי.
עד כאן ההערות שלי.
אילנה בר
¶
איגוד לשכות הביטוח. אני רוצה פחות להעיר אלא יותר להסב את תשומת לב חברי הוועדה ואגף שוק ההון לכמה דברים שנאמרו כאן ועל יסודם התפתח דיון. צריך להציג אותם על מקומם כדי שחלילה לא תיפול כאן איזושהי טעות.
לגבי אי מסירת פוליסה למבוטח. אני חייבת לומר שיש כאן תחושה שהחוק הזה יסדיר כל מיני דברים שהחקיקה שכחה להסדיר ודווקא את אי מסירת הפוליסה למבוטח. המחוקק הישראלי הסדיר כבר עוד בחוק חוזי ביטוח והוא קבע בסעיף 2(א) שיש חובה למסור אבל קבע ב-2(ב) הגנה אינהרנטית למבוטח שכל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח, יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנוהגים באותו סוג ביטוח וכולי וכולי. זה מפורסם באתר האינטרנט ואין מצב כזה וחשוב להבין שהמבוטח לא יכול לתבוע מכוח פוליסה רק בגלל שהיא לא נמסרה לו. להפך. כל עוד זה לא נמסר, יחולו התנאים הכלליים.
אילנה בר
¶
לא, לא הסברתי את עצמי טוב ואני אנסה שוב. קודם כל, יש חובה למסור ומוסרים אבל לא השאיר המחוקק למקרה שלא מוסרים, שרק יטילו קנס.
היו"ר משה גפני
¶
גברת בר, אני התפטרתי מסוכנות הביטוח והחלטתי ללכת לבטח את עצמי בחברה גדולה. באתי לחברה ושילמתי את מה ששילמתי והכל בסדר, אבל לא מסרו לי את הפוליסה ולא חשובות הסיבות. קרה מה שקרה, הייתה לי תאונת דרכים, לא נפצעתי והכל בסדר ברוך השם, ואני באתי לסוכנות – ודרך אגב, זה קרה, לא לי – ואז התחילה התרוצצות של כמה חודשים עד שמצאו את ההסכם שאני עשיתי. פוליסה ביד לא הייתה לי. נכון שהחוק קובע בסעיף 2(ב) אבל עכשיו צריך להתחיל לחפש. אני אפילו מגיע לבית המשפט כי אני אומר שאני עשיתי, הנה, תראו, אלה השיקים שיצאו לי מהחשבון לחברה. יושב שם המנהל, עורך דין קשוח, והוא אומר: בסדר, אבל אין הוכחה לעניין הזה. נתת שיקים, נתת שיקים למשהו אחר.
אילנה בר
¶
אתה פשוט אומר שאין לך פוליסה, לא נמסרה לך פוליסה, אתה מסתכל באתר במה שנמסר למפקח, זאת הפוליסה שלך. אין שום סייג והחברה מחויבת.
אמנון כהן
¶
אני עשיתי פוליסה משובחת ורציתי שאם חס וחלילה קורה משהו, שישר ייתנו לי רכב חלופי ורציתי עוד ארבעה-חמישה דברים שבכללי, עליו את מדברת, זה לא מופיע. אני עשיתי פוליסה משובחת ואת אמרת לי מה תהיה העלות כתוצאה ושילמתי עוד סכום, אבל פוליסה ביד לא קיבלתי ואין לו שום נייר.
יעקב אדרי
¶
אני רוצה להמשיך את הדברים. אני חוזר לנקודת המוצא. אני עשיתי אצלכם פוליסה ואני רוצה לקבל אותה. זאת זכותי וחובתכם לתת לי אותה תוך פרק זמן מסוים. לא אינטרנט ולא כלום.
אילנה בר
¶
לחבר הכנסת אמנון כהן אני חייבת לומר שכל פוליסה שמבטח מוציא, כולל המשובחת שבהן, חייבת לעבור אישור המפקח. כל הפוליסות שלנו, על כל הרבדים, עוברות אישור המפקח.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לומר לכם שמי שייעץ לכם להגיד לנו על כך שלא שלחו את הפוליסה, הוא גאון. זה תפס את כולנו. יש שם עוד הפרות. מי שאמר את זה, הוא גאון.
אילנה בר
¶
כל פעם כאשר מדברים כאן על ההפרות, לא אומרים את זה אבל ברור – ואני חושבת שכל מי שיושב כאן באולם יסכים אתי – שאם דברים נעשו במתכוון, תוך מודעות, אבל אנחנו לא שם. אנחנו מדברים על הפרות שקורות בטעות ובתום לב.
אילנה בר
¶
אבל אחר כך שוכחים את זה. לא מדובר על כוונה. לא מדובר על ידיעה אלא מדובר על יסוד נמוך, כולל לא רשלנות.
היו"ר משה גפני
¶
קיבלנו את זה. הבעיה המרכזית שתהיה לנו, לפי דעתי יש פתרון לעניין, אני לא מבקש שהמפקח יבדוק את תום הלב או את חוסר תום הלב אבל יש לזה פתרונות. השאלה אם זה סדרתי, השאלה כמה פעמים זה קרה וכולי. יש לזה פתרון. לשם כך יש אנשים שלמדו משפטים.
אילנה בר
¶
הערה שמתייחסת למה שאמר חבר הכנסת חיים אורון והיא מאוד מאוד חשובה. כאשר מסתכלים על התחומים, תמיד יש תמונה באוויר של זדון וכוונת מרמה וכיוצא בזה. אנחנו עכשיו יודעים שזה לא כך אלא מדובר בטעויות, טעות מחשב, לא בזדון ולא בכוונת מרמה.
מה שעוד ברור זה שכאשר יש מבחנים נסיבתיים, השכל הישר ומידת הצדק והרחמים ביחד אומרים להתחשב בכל, אבל המבנה המשפטי של מה שמוצע כאן הוא קשיח. חייבים לתת את הסכום המלא. יש תקנות הפחתה אבל הן גם מאוד מאוד קשיחות. יש ערך נקוב לכמה אפשר להפחית בגין כל דבר. אם לא חשבו על נסיבות ספציפיות בתקנות ההפחתה שבבוא היום הן יגיעו, כאשר רוצים להטיל עיצום, אם לא חשבו על הנסיבות, הן לא יהיו קיימות כי תקנות ההפחתה עובדות בצורה מאוד מודולרית. אי אפשר יהיה לעשות התאמה למקרה.
חיים אורון
¶
אני מציע שנסכם בינינו את הדיון אם אנחנו כותבים "עד". לפי דעתי המילה "עד" תגבר על כל הדברים האלה. מצד אחד היא משאירה לממונה את הסמכות להגיע לקצה, והיא יוצרת את המדרגים, אבל היא לא הופכת את המרכיב האוטומטי. בוא נסכם בינינו את הנקודה הזאת.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מסכים לדבר אחד, שמה שהיה עד החוק ומה שיהיה אחרי החוק, יהיה שמים וארץ. חברות הביטוח, סוכני הביטוח והעובדים יהיו נתונים לפיקוח שלא היה עד היום וגם הם ירצו לעשות את עבודתם. אני אומר לך שברשות לניירות ערך יש שוני לפני האכיפה המינהלית ואחרי האכיפה המינהלית. אני אומר שיש שוני וצריך לקחת את זה בחשבון והאחריות עלינו היא רבה.
אני מסכים להגיד "עד", אבל אתה אומר עד 150 אלף וכולנו נרגענו. מה זה עד 150 אלף? מה יהיה בינתיים? הכול יהיה שיקול דעת של המפקח? ואני לא מדבר על עודד שריג אלא אני מדבר על הבא אחריו. הוא יפחד מחברה גדולה ושם יבואו אליו אלה ויגידו לו – לא עודד, הוא לא מפחד מאף אחד, אבל יבוא המפקח הבא – תבוא חברה גדולה עם טייקונים שעומדים מאחוריה ואני כבר לא רוצה להגיד שהציעו משרה לאחותו שתעבוד באיזו חברה, ויבוא הסוכן היחיד הזה בבני ברק או ברהט או אפילו בתל אביב, יבוא לפקידה ולמפקח לא יהיה זמן אפילו לקבל אותו ולשמוע אותו, יעשה משהו לצאת ידי חובה וייתן לו יותר.
אני רוצה שזה יהיה כתוב בחוק.
שגית אפיק
¶
אם אתה שם "עד", אתה משאיר את הסכום לשיקול הדעת הבלעדי של המפקח. המפקח יצטרך להפעיל שיקול דעת.
עודד שריג
¶
זה לא יהיה שרירותי. אני רוצה לומר כמה דברים.
ראשית, אנחנו הסכמנו בפעם הקודמת שהעקרונות להפחתה ייכתבו כבר בחוק הראשי ולא רק בתקנות. ההסכמה בעינה עומדת.
עודד שריג
¶
אנחנו מקבלים את העיקרון.
שנית, יהיו תקנות הפחתה ואנחנו נבוא ונדבר אתכם על תקנות ההפחתה.
שלישית, גם אנחנו חשופים לביקורת שיפוטית ומכיוון שאנחנו חשופים לביקורת שיפוטית, אנחנו משתדלים לעבוד בצורה השיטתית ביותר האפשרית ולהגן על עצמנו כי גם אנחנו בסוף חשופים.
השורה התחתונה היא שאין לי בעיה לקבל חבילה בה יהיה כתוב "עד" וכללים בחוק ופירוט שלהם.
חיים אורון
¶
יהיה "עד", יהיו העקרונות של החקיקה ויהיו תקנות. יהיו שלוש מדרגות. מעל כל זה יש ביקורת שיפוטית. יהיה "עד", יהיו עקרונות ההפחתה בחוק, יהיו תקנות הפחתה באישור הוועדה ותהיה ביקורת שיפוטית.
אהרן כהן
¶
לשכת סוכני הביטוח. אני מבקש שיירשם בפרוטוקול ובהדגש שאמר נציג איגוד חברות הביטוח שהם שולחים את הפוליסות, ואגב, זה גם קבוע בחוק. הם שולחים את הפוליסות ובזמן. זה גם קבוע בחוק ויאמר גם המפקח על הביטוח שהם שולחים את הפוליסות והם גם חייבים להוכיח שאכן הפוליסה נשלחה.
היו"ר משה גפני
¶
זה בסדר, אבל אני באתי אליך לעשות ביטוח. אני מקבל את זה. זה רשום בפרוטוקול. אני לא מבין בזה, אבל רצית שזה יהיה רשום בפרוטוקול וזה רשום בפרוטוקול.
תשלחו את הפוליסות בזמן כדי שלא יתבעו אותו.
יוסף הלוי
¶
הדברים אולי לא הובנו. אנחנו לא אומרים שלא שולחים. עובדה היא שעד היום לא הגישו עיצום כספי בשל העניין הזה. כשאתה שולח מסות של מיליון פוליסות, עלולות להיות תקלות ותקלות יכולות להיות שפתאום 5,000 פוליסות לא שלחת וזה יכול לקרות. אם יבקשו ויסבו את תשומת לבנו, אנחנו נשלח. אף אחד לא מחביא פוליסה. מתעוררות בעיות כאשר חושבים שהוצאה פוליסה , אבל היא לא הוצאה, אבל במקום שהוצאה פוליסה, אין לנו שום עניין לא לשלוח אותה. 5,000 פוליסות שלא נשלחו בגלל תקלה, תכפילו את המספר בסכום קנס זה או אחר, ואפילו הגובה הוא נמוך, כאן מדובר בסכומים שבינתיים העליתם אותם לחברות, מגיעים למיליארדים. כדי לא להגיע למיליארדים – מר גפני, אמרת שהיום יש מפקח כזה ומחר יהיה מפקח שאולי יהיה נתון חס וחלילה להשפעה –
יוסף הלוי
¶
אין לי בעיה. ביושר. לכן אנחנו חושבים שמה שהועלה כאן שהסכום יהיה מרבי עד, הוא מאוד חשוב ולא משום שאנחנו חושבים שנשפיע על המפקח כמו שאדוני חשב אלא משום שזה ייתן שיקול דעת למפקח עצמו, בו כולכם מאמינים, לתת את הקנס הנמוך במקומות הראויים. אם נכבול אותו יותר מדיי, הוא לא יוכל לעשות זאת. ההקלה עליה דיברנו, זאת הגמישות שתהיה למפקח. יש למשל מצב שאם אני הולך לבית המשפט, בית המשפט היום לא יכול להתערב משום שהוא אומר שהסכום הוא סכום קבוע.
יוסף הלוי
¶
המידתיות היא זו שנותנת אפשרות לגמישות.
שימו לב שבכל זאת אמנם מדברים כאן על 12,5 אלף שקלים עד 70 אלף שקלים שיכולים להגיע ליחיד שהוא עובד, לא נושא משרה, לא מרוויח הרבה ויש כאלה שמרוויחים 10,000 שקלים ו-5,000 שקלים לחודש עד 15 אלף שקלים לחודש גג. ברשות ניירות ערך, במקביל, ללא מותב, אנחנו מדברים על רמה של 6,000 שקלים. אני מדבר כאן בשם העובדים הזוטרים או הבינוניים. פקיד ביטוח בדרך כלל עובד על פי נהלים, הוא לא האדם האחראי.
היו"ר משה גפני
¶
ההשוואה היא לא נכונה, אבל מותר לך להגיד. מול ה-6,000 שקלים של הרשות עומדים 12,500 שקלים. מול ה-70 אלף שקלים עומד סכום של מיליון שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
עורך דין הלוי, זה בסדר, אתה יכול להמשיך אבל קח בחשבון שעשינו את ההשוואות. זה בסדר. 6,000 שקלים עומדים מול 12,500 שקלים ו-70 אלף שקלים עומדים מול מיליון שקלים. לו אני במקומך, לא הייתי סומך על חוסר הערנות של חברי הוועדה ולא הייתי מביא את הדוגמאות האלה אבל מותר לך. יכול להיות שלפעמים אנחנו נרדמים.
היו"ר משה גפני
¶
אם כן, ההשוואה לא טובה במקרה הזה, מנקודת ראותך. אגב, אתה מייצג את היחידים גם בהתנדבות כי אתה מייצג את חברות הביטוח.
יוסף הלוי
¶
אמנם במבט ראשון קשה להאמין, אבל זה קורה כי הם לא באים לכאן.
שימו לב שיש גם העלאה מסוימת במצב כיום גם לגבי המבטחים עצמם. לא שאמרנו סיבות מיוחדות. נאמר כאן על ידי הפיקוח שחושבים שצריך להעלות, אבל לא נאמרו סיבות מיוחדות. כל הטעויות בתום לב.
חיים אורון
¶
אתם קצת עובדים עלינו – וסליחה – בסיפור של הרשלנות. עובד ברמדיה על רשלנות, יודעים מה הוא עשה. רשלנות היא מילה מאוד רחבה. יש תחומים בהם רשלנות, לא תום לב, אף אחד לא התכוון, לפעמים יש עיצומים על רשלנויות מאוד מרחיקות לכת. רשלנות זה כאילו נפל לו העיפרון והוא לא שם לב.
חיים אורון
¶
כי אתם אמרתם שהכל רשלנות. רשלנות הופכת למניע ומניע הופך לפלילי. הרי זה התחום בו אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בדיוק במישור ובתחום הזה.
יוסף הלוי
¶
דבר אחרון. אנחנו ביקשנו שאם אין מותב, לפחות שנדרג את כל ההפרות לשני סוגים. הסוגים שהם סוגים של הפרות מהותיות, שעליהם לפני העיצום הכספי, שום דבר לא יקרה אם תהיה פעם אחת התראה כדי שנדע שמשהו בשיקול הדעת שלנו היה לא נכון, לבין הפרות שהן הפרות טכניות. הסברנו שאצלנו, בגלל המצב המיוחד שיש לנו חוזרים, יש לנו 350 חוזרים – ספרנו – ואנחנו מעריכים בהערכה גסה, לצד הנמוך, שיש כ-5,000 הוראות. החוזרים הולכים ומתרבים וכל הזמן מעדכנים. כל הזמן יש גם ביאור של החוזרים האלה והערות לחוזרים האלה. ביקשנו שעליהם יהיה מנגנון התראה וזה חלף הרעיון של היעדר מותב.
פניה קירשנבאום
¶
אם יש חוזר שמשנה או מתקן את החוזר הקודם ונעשתה על בסיס זה איזושהי טעות, האם באמת יש מנגנון התראה שאתה אומר שחוזר כזה וכזה אתה משנה את התנאים ואתה לא עמדת בתנאים. יש מנגנון כזה?
עודד שריג
¶
נתחיל מזה שההוראות יוצאות עם מטרה. יש לג מאוד ארוך. שנית, אנחנו יכולים לחשוב על איזשהו מנגנון שתהיה בו התראה.
חנן פרידמן
¶
אדוני היושב ראש נתן כאן ציונים על הקופי רייטינג של אי מסירת פוליסה ואני רוצה לקחת את האתגר ולתת דוגמה אחרת שהיא דוגמה מהחיים והיא גם מתקשרת למה שיוסי הלוי הזכיר לפני רגע.
חנן פרידמן
¶
כן. יש לנו נכון להיום בערך 350 חוזרים ואני מניח שאם נשב כאן עוד שנה, יהיו 450 חוזרים כי בשנה וחצי האחרונות הוצאנו בערך מאה חוזרים. החוזרים האלה קובעים בדרך כלל הוראות פתוחות ואני רוצה לתת דוגמה. יש חוזר חדש שעכשיו אנחנו משלימים את היישום שלו שנקרא חוזר יישוב ובירור תביעות, חוזר צרכני ראשון במעלה בחשיבותו. הוא קובע בסופו של דבר נורמות מאוד מאוד פתוחות. למשל, פקיד תביעות שמגיש הצעת פשרה למבוטח, הוא צריך להגיש את זה בצורה הגונה, בצורה סבירה והגונה. אלה הביטויים שלו.
אני לא מכיר מישהו שיכול מראש להגדיר או להדריך פקיד תביעות מה זה הגון וסביר. תמיד המבחן יהיה בדיעבד. האם מה שאותו פקיד אמר, שכנע, גילה והסביר מתאים למבוטח הספציפי, אם הוא הבין אותו אם הוא דובר עברית רהוטה, אם הוא בדיוק היה בפלאפון או בבית, אם הפוליסה הייתה בידו, יש אין ספור נסיבות.
מה שקורה במצב שלנו הוא שאותו פקיד שמשתכר שכר מינימום פלוס משהו חשוף לסנקציה אישית של 12,500 שקלים על משהו שמי שניסח חוזר בצורה פתוחה, במקום לנסח חוזר בצורה מאוד מאוד ברורה, שיקבעו נוהל כזה שאפשר לדעת בדיוק מה צריך לעשות, אותו אחד שניסח יושב מחר והוא זה שקובע אם הייתה הפרה או לא הייתה הפרה.
חיים אורון
¶
תכניס לחוק שאף אחד לא יעבוד בפחות מפעמיים שכר המינימום. תכניס את זה בחוק ואני קונה את זה.
חנן פרידמן
¶
לשם השוואה. יועץ השקעות בבנק שכנראה מרוויח קצת יותר מהפקיד שהנפיק את הפוליסה אצלנו, אם הוא שכח למלא משהו בטופס הנמקה, הוא חשוף ל-6,000 שקלים. אצלנו הפקיד בביטוח חיים, ששכח לוודא שיש טופס הנמקה שמישהו אחר מילא, אפילו לא בטוח שהוא מבין מה זה טופס ההנמקה הזה – אגב, גם אני לא תמיד מבין – הוא חשוף ל-12,500 שקלים. למה? איפה ההיגיון?
נקודה נוספת שאני מניח שתפתיע כאן את רובכם ואני מתייחס לפחות לתקופות עבר, אבל כמו שהיושב ראש אמר, כאשר מתקנים חוק, ההתייחסות היא להרבה שנים קדימה ולא למצב של היום. הדוגמאות שאני מביא הן מהעבר. בעבר היה נוהג שלדעתי ולדעת חבריי באיגוד הוא לא חוקי, שהשימועים בפועל בפיקוח לא היו בפני המפקח. אדוני אמר שהוא לא חושש שהמפקח יקשיב לטייקונים ויפלה בין טייקון לבין מישהו אחר.
חנן פרידמן
¶
ההפך, אדוני אמר שהוא לא חושב כך. בפועל המצב שלצערי היה בעבר, למרות שהיה ברור לכולם שהוא לא חוקי, היה ששימועים רבים מאוד נערכו שלא בפני המפקח. אני יודע שבשנה האחרונה, לפחות לפי מיטב ידיעתי, זה לא קרה אבל צריך לדעתי להבהיר בחוק שמאחר שמדובר בסמכות סופר שיפוטית, ולא רק שיפוטית – ואנחנו מבינים לא יהיה מותב – הסמכות צריכה להיות רק של המפקח. לא יכול להיות שיש כמה עובדים בפיקוח שיכולים להתעסק בזה ואלה עובדים שאנחנו כמבטחים, ואותו הדבר סוכני הביטוח, נמצאים אתם בקשר יום יומי על אלף ואחד דברים נוספים. אם זה המפקח, אני יכול להגיד שאפשר לנמק למה לא צריך מותב, אבל לפחות זה גורם אחד שהוא מעל המערכת, הוא בדרך כלל לא מתעסק בדברים היום יומיים אלא הוא מתעסק יותר בהכוונת המדיניות. הוא יכול לשקול את השיקולים בצורה קצת יותר אובייקטיבית.
עודד שריג
¶
יש. יש לנו היום ועדת עיצומים. כל מה שקורה מבחינת העיצומים, בסופו של דבר מגיע אלי. בסופו של דבר, ועדת העיצומים מעבירה את החומר אלי.
חנן פרידמן
¶
כדי שתוכל לשקול את הדברים בצורה ישירה ובלתי אמצעית, שימוע חייב להיות בפניך. אני מסכים שאחר כך תהיה את הוועדה של ההפחתה.
נטע דורפמן רביב
¶
חשוב לי להגיב כי נאמר שצורת השימועים שנעשית היום היא לא חוקית. אני חולקת על כך. כל השימועים נעשים בצורה חוקית. אין שום חובה היום בחוק שהשימוע ייעשה בפני המפקח עצמו ואין חובה שיהיה שימוע בעל פה. לכן אני חולקת מכל וכל על האמירה הזאת.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר. ניקח כמוסכמה. היא נציגת הממשלה והיא נציגת אגף שוק ההון בעניין הזה והיא אומרת שהכל נעשה על פי החוק ואני גם מאמין לה. אנחנו עוסקים בחקיקה. תבוא הבאה אחריה בעוד הרבה שנים ותגיד שהכל נעשה על פי החוק, זה מה שנקבע כאן. לכן אנחנו צריכים להיות זהירים עם החוק וטוב שאמרת את הדברים וטוב שהיא ענתה והכל בסדר.
ארנון שגב
¶
איגוד קופות הגמל. ראשית, נשאלה כאן שאלה אינפורמטיבית. במשך ארבע השנים האחרונות מאז חקיקת בכר ננקטו 15 הליכים של עיצומים כספיים בממוצע לשנה. מקור הנתונים הוא הדיווחים של אגף שוק ההון.
ארנון שגב
¶
לא. מה פתאום? לגבי כלל ההפרות. אין לי מושג מה זה פוליסות. אני מאיגוד קופות הגמל ואנחנו לא מתעסקים בפוליסות ביטוח. אני משתדל לסייע להביא את הנתונים. אם כן, 15 הליכים. לכן, כאשר באים ומבקשים בעצם להגדיל את העיצומים או טוענים שבעצם הגענו למסקנה שהסכומים נמוכים, ברור לי שזה בגדר הדברים שתמיד נחמד שהם יהיו ויהיו סכומים גבוהים יותר, אבל אני לפחות לא יודע מה הבסיס העובדתי לאותה מסקנה. זאת נקודה אחת.
מאידך, אנחנו גם יודעים שלפחות לפי הפרסומים בעיתונים הממונה הטיל עיצומים על חברות מסוימות או על חברה מסוימת, גם בסכום של 10 מיליון שקלים. כך שאני שואל אם קיימת היום סמכות או ניתן להגיע לעשרה מיליון שקלים, מדוע צריך לשנות את הכללים?
ארנון שגב
¶
אני אומר בדיוק. אם ניתן להטיל עיצום בגובה של עשרה מיליון שקלים על חברה ו-400 אלף שקלים על מנכ"ל או על יחיד, אז לפי העיצומים המוצעים כאן, בעצם אנחנו נחמש את הסכומים הללו ואז אנחנו נגיע גם לחמישים מיליון שקלים ולשני מיליון שקלים. זה נתון שמפריע לי.
מעבר לכך, אנחנו גם מבקשים להסב את תשומת לב חברי הוועדה שישנן הפרות רבות שהן בגדר מה שנקרא הפרות מתמשכות. ביחס להפרות המתמשכות, אנחנו מבקשים שיאומץ הסדר כפי שננקט בחוק אחר, שתהיה לפחות על זה תקרה מסוימת. כפי שצוין, ברבים מן המקרים אותן הפרות מתמשכות, אנחנו אפילו לא יודעים שאנחנו בעצם מפרים. זאת אומרת, רק כאשר בדיעבד מסתבר לנו שהיה איזשהו כשל מחשובי.
ארנון שגב
¶
קודם כל, בהחלט כן. זה בהחלט יעזור. מה שהציעה חברת הכנסת קירשנבאום, זה בהחלט יעזור. גם התראה וגם אזהרה.
מעבר לכך, אני אבקש לקבל הבהרה משום שאנחנו לא שמענו את זה אבל דיברנו על תאגידים מסוג אחר ואנחנו כל הזמן מדברים על סוכן, על סוכן יחיד, על סוכן שאינו יחיד ותאגיד. אני מבקש לקבל הבהרה האם לגישת הממונה תאגיד מסוג אחר כולל גם מעסיקים, משום שכפי שאתם יודעים, כבר כיום יש סמכות שלא משתמשים בה, בעצם להטיל ולהשית עיצומים כספיים על מעסיקים. חשוב שיובהר שתאגיד מסוג אחר, המשמעות היא שהממונה רשאי להטיל גם עיצומים כספיים על אותם מעסיקים שלדוגמה לא מעבירים הפרשות במועד או לא מעבירים הפרשות כספיות בזמן.
נקודה אחרונה. אנחנו נציע מבחן שהוא קצת שונה, שהוא מבחן שהוא לא נגזרת של המקצוע של האיש אלא שהוא מבחן שהוא בנוי על גודל. יש הבחנה בין יחידים לבין תאגידים ובתוך התאגידים יש קבוצה של גורמים שהם בעצם נתונים למערכת העיצומים, בין שהם סוכני ביטוח, בין שהן חברות ביטוח, בין שהן חברות לניהול קופות גמל ללא כל קשר לעיסוק. יש סוכנויות ביטוח שהן מנהלי הסדר שלמעשה אחראיות לתעבורה הכספית של משהו כמו בין 70 עד 80 אחוזים מכספי החוסכים ארוך הטווח ושהן גדולות פי כמה וכמה מכמה חברות מנהלות. לכן המבחן הוא מבחן פונקציונאלי ולא מבחן של מקצוע או עיסוק.
רונן סולומון
¶
אני אדבר בקצרה כי מרבית הנקודות כבר נאמרו ואני לא אחזור עליהן. אני מטעם פורום מנהלי הסדרים פנסיוניים בלשכת המסחר.
מרבית הנקודות שנאמרו, קנסות וכדומה, כמו שאמרתי, אני לא חוזר עליהן. מה שכן מפריע לי כאן זה למעשה שגם בטבלה שמוצגת היום, יש כאן איזה עיוות שלמעשה אנחנו כרגע מפספסים אותו. יש כאן סעיף שאנחנו עוד מעט נגיע אליו, של אפשרות לשנות את התוספת השלישית והרביעית ולהכפיל את הסכומים. לכן כל סכום שאדוני רואה כאן, שכל חברי הוועדה רואים כאן, תכפילו בשתיים.
רונן סולומון
¶
נכון. אני מסכים שזה באישור ועדת הכספים אבל זה כתוב כאן בחוק, שיש אפשרות להכפיל את זה. לכן כל המספרים שאנחנו רואים כאן יהיו פי שתיים. כלומר, אנחנו לא מדברים על 12,500 שקלים אלא אנחנו מדברים על 25 אלף, 25 אלף זה 50 אלף שקלים וכך הלאה. לכן כל המספרים הם כפולים.
נושא שני שצריך לשים לב אליו, חברי הכנסת וגם אדוני היושב ראש. צריך להבין שיש לפעמים הרחבת שרשרת שנעשית אולי בתום לב ואולי יכול להיות גם ברשלנות, ואני אתן דוגמה. יושב עובד של סוכנות להסדרים פנסיוניים, יוצא למפעל מסוים ומבצע שם מסמכי הנמקה לכל עובד שנותן לו שם את השיווק הפנסיוני שמגיע לו. הוא למשל פגש חמישים-שישים עובדים באותו יום והוא צריך למסור להם את אותו מסמך הנמקה מיידית במקום כי אלה הן ההוראות, ורק כאשר הוא חוזר למשרד, יכול להיות שיגלו את ההפרה או את התקלה שנעשתה. יכול להיות שהוא ביצע את זה בתום לב, יכול להיות שהוא ביצע את זה ברשלנות, אני לא נכנס כרגע לנושא הזה, ולכן אותם 12,500 שקלים יהיו כפול כל מסמכי ההנמקה שהוא ביצע ואנחנו נגיע כאן לסכומים עצומים. מדברים כאן על עובדים שמרוויחים שכר של 10,000 שקלים פלוס-מינוס.
רונן סולומון
¶
אנחנו מדברים על קנס פר הפרה אחת של 12,500 שקלים, ואמרתי שזה לא 12,500 אלא זה עוד מעט יוכפל ל-25 אלף שקלים.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אל תגיד. הערת את תשומת לבנו, קיבלנו את זה, אני מודה לך על שהערת את תשומת לבנו. אנחנו יודעים על זה. אל תדבר על יוכפל. עכשיו אנחנו מדברים על לא יוכפל.
רונן סולומון
¶
גם אם לא יוכפל, 12,500 שקלים הם משכורת של עובד לחודש. תכפיל את זה עכשיו כפול חמישים הפרות שהוא עשה ביום עבודה אחד. ביום עבודה אחד הוא פגש חמישים עובדים באותו מפעל אליו הוא נסע, בין אם זה בצפון או בדרום. תכפיל את זה והגעת לסכום אדיר שאני לא יודע איך הוא ישלם אותו.
רונן סולומון
¶
יכול להיות שהוא פגש חמישים עובדים, חמישים מסמכי הנמקה. כל לקוח שהוא לא מסר לו מסמך הנמקה, בצורה כזאת או אחרת הייתה שם איזושהי תקלה, זה כפול חמישים וזה אומר שביום אחד הוא מקבל 12,500 שקלים כפול חמישים. זה סכום עצום.
בוא נעבור לסוכנות עצמה. יכול להיות שהעובד עשה את ההפרות, את חמישים ההפרות, הוא הגיע לסוכנות והסוכנות קיבלה את הקנס. אנחנו מדברים כאן על מיליון וחצי שקלים קנס לסוכנות וכמובן גם המנכ"ל של הסוכנות מקבל כי המנכ"ל הוא נושא משרה. כלומר, אנחנו מגיעים כאן לשרשרת הפרה של עובד אחד שעשה ביום בטעות את ההפרות, סוכנות הביטוח מקבלת את זה גם בכפולות, נושא המשרה, המנכ"ל של אותה סוכנות, גם הוא מקבל בכפולות ומגיעים כאן למספרים היסטריים.
אני מבקש שכמו בחוק הקודם שאדוני ביקש לא לציין אותו, שיהיה כאן נושא של הפרת שרשרת. שם אמרנו שאם מדובר בהפרת שרשרת, יחשבו את זה כהפרה אחת.
רונן סולומון
¶
יש לי שלוש נקודות. נקודה שנייה היא נושא של פריסת תשלום הקנס. גם בחוק השני אנחנו נתנו אפשרות לפרוס את הקנס לתשלומים וגם כאן צריך לאפשר את הנושא הזה של פריסת הקנס לתשלומים, בהנחה שיהיה קנס כזה או אחר.
הנושא השלישי הוא ביטוח ושיפוי אליו נגיע בהמשך.
זאב
¶
אני נציג הסתדרות העובדים הכללית. באופן כללי אנחנו לא מתנגדים לאכיפה טובה יותר של המפקח. מצד שני אנחנו מבינים שיש כאן השלכות לגבי עובדים. לא עושים כאן הבחנה בין עובדים זוטרים לבין עובדים שהם בכירים. אנחנו מתנגדים להשית עלויות על עובדים שהם עובדים זוטרים ובטח לא בתחומים ובמתכונת שמציע המפקח. אני מבקש מכבוד היושב ראש שינחה את אגף שוק ההון שיפנה אלינו כי לא פנו אלינו. שיפנו אלינו לשבת אתנו. אני משמש גם יושב ראש אגף הפנסיה בהסתדרות. אפשר לשבת ולדבר כך שהעיצומים יהיו בצורה מתונה וראויה. לא יתכן מצב שעובד זוטר בבנק – והיום הבנקים הם יועצים פנסיוניים – יטילו עליו 12,500 שקלים קנס בגלל איזשהו דבר שהוא עשה. דרך אגב, אני מסכים – אני לא יודע מי דיבר קודם – לגבי כל ההנחיות והחוזרים שמוציא המפקח, ואני בטוח שגם המפקח מסכים אתי, שכל ההוראות האלה קשות מאוד ליישום ואנחנו חושפים כאן את העובדים לתשלומים מאוד מאוד גבוהים.
סתם עלה לי רעיון, אני עוד לא מגובש על זה, אבל אפשר למשל לקבוע את הקנס כאיזושהי פונקציה של השכר שמקבל עובד. אם זה עובד שהשכר שלו נמוך, הקנס שלו יהיה נמוך. אם השכר הוא של עובד בכיר שמרוויח מאות אלפי שקלים, הקנס שלו יהיה גבוה. לא יתכן לגבוה 12,500 שקלים לעובד שמרוויח 5,000 שקלים בחודש או 7,000 שקלים בחודש ולהשאיר אותו בלי פרנסה באותו חודש.
לגבי הנושא של שיקול דעת. ברגע שזה יוצא כאן בחקיקה ואנחנו מעבירים את כל שיקול הדעת לממונה, לדעתי זה דבר לא נכון לעשות. הממונה לא צריך שיהיה לו כזה שיקול דעת שהוא יכול לקבוע סכומים מאוד מאוד גבוהים וסכומים מאוד מאוד נמוכים. אני מסכים שצריך לקבוע את זה בסכומים. אני מבקש לעשות הבחנה ולשבת אתנו כדי להגיע להסכמות.
ציון שמע
¶
בהמשך לדבריו של זאב. אנחנו רוצים להיפגש עם אגף שוק ההון. אתנו לא דיברו בכלל. לראשונה אנחנו נחשפים לעניין הזה. אנחנו רוצים לשבת ולקיים דיון ולנסות לראות אם אנחנו יכולים להגיע להבנות בעניין. מעסיק אותנו רק עניין העובד ולא שום דבר אחר. אני מדבר על העובד.
יש לנו עוד בעיה עם הנושא של איסור שיפוי וביטוח.
ציון שמע
¶
אני יודע. אני רוצה להסב את תשומת לבה של הוועדה שגם בחוק בעניין יועצי השקעות, אנחנו הולכים לבקש לתקן את החוק, כי מבחינתנו בלתי אפשרי שאי אפשר יהיה לבטח את אותו יועץ השקעות בנושא של הקנס כאשר אנחנו מדברים על עבירה מינהלית. עבירה פלילית, לא צריך ביטוח וגם ביטוח לא תופס. זה יצר לנו נזק קשה מאוד בבנקים. כאן אנחנו הולכים לבקש לתקן את החוק ואת כל החטיבה אני אכנס לצורך העניין הזה. עורך דין אפשר לבטח, רופא אפשר לבטח, דירקטור אפשר לבטח, יועץ השקעות שעובד מן השורה, לא ניתן לבטח אותו על קנס וכאן הסעיף הזה מחריף.
היו"ר משה גפני
¶
בעזרת השם נעשה עוד הפעם את הישיבה על מה זה עיצום כספי ומה זה קנס. הבנתי. מה שחל לגבי מקרים אחרים, יחול גם כאן.
אמנון כהן
¶
ציון, אמרת לגבי אחריות של עובד זוטר. מה קורה אם עשו את הביטוח, עשו את הפוליסה ואומרים לעובדת – מזכירה, פקידה שאמורה לשלוח את הדואר – שלא שלחה את הדואר אלא שמה אותו בצד ועסקה בדברים אחרים. היא לא תקבל עונש?
חיים אורון
¶
ציון, אתה מבקש ביטוח לעובד ואתה תקבל כאן ביטוחים לנושאי משרה ולמנהלי החברות. אני מציע לך לשקול פעמיים. אין חוק רק לשכר מינימום. אנחנו דנו כאן בזה שעות ארוכות. אי אפשר לנהל את זה כאילו אנחנו בחנות. אם אנחנו רוצים עכשיו ביטוח על הקנסות, לא מדאיג אותי העובד.
חיים אורון
¶
יהיה ביטוח על חמישה מיליון שקלים. איך הכנסת הזאת לא יודעת לחוקק חוק על ביטוח קנסות רק על העובד? אין חיה כזאת.
חיים אורון
¶
אתה תבוא ותאמר שאתה רוצה 6,300 שקלים. אני מכיר את הסיפורים. תמיד באים עם האלמנה ושבעת היתומים ובסוף מי שנהנה מזה, זה ההוא למעלה. אתם תבואו ותאמרו ש-12,500 שקלים זה יותר מדיי, תשבו אתם, וכי אתם רוצים רק 5,000. אם יתחיל ויכוח בסעיפים האלה של אכיפה מינהלית, יש מחר ביטוחים על כל האכיפות המנהליות וחבל על החוק.
היו"ר משה גפני
¶
מר שמע, מה שאנחנו אומרים לך שאתה יכול ללכת לדבר גדול ואתה יכול לגרום נזק מבלי משים. לו אני הייתי היועץ שלך, של ההסתדרות, הייתי מדבר על היחידים, הייתי מדבר על גובה העיצומים. אם אתה מתחיל לדבר על ביטוח, אתה גם תגרום נזק לנושא כולו וגם לא נקבל את זה בסוף. זה נכון שאתה צריך לשבת אתם.
היו"ר משה גפני
¶
אמר כאן פרופסור עודד שריג – הוא מנהל האגף לשוק ההון – שהוא מוכן לשבת. אני הייתי מיד יושב אתו.
עודד שריג
¶
לא רק שאני מוכן אלא גם ישבתי. כל מי שביקש, היה. הרשות מפרסמת ונותנת לוחות זמנים. היא אומרת שמי שרוצה, שיבוא.
זאב
¶
אני צריך לנחש שיש חוק? אני לא יכול להיות בתפוצה של אגף שוק ההון? כתבנו מכתב וביקשנו להיות בתפוצה, אבל לא שולחים לנו חומר.
עודד שריג
¶
לבקשתו של יושב ראש הוועדה, אני מצהיר קבל עם ועדה שאני מוכן להיפגש עם כל מי שרוצה להיפגש אתנו, במיוחד עם ההסתדרות.
ירון אליאס
¶
הייתה כאן התייחסות לכך שיש אפשרות לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, באמצעות צו, להכפיל את הסכומים כאן, ואתה אמרת, לא במלים הללו, אבל דיה לצרה בשעתה. בוא נדבר על הסכומים הקיימים כרגע. אולי חמקה מעיני הוועדה או חלק מהנוכחים כאן שיש מנגנון הכפלה כבר בתוך ההצעה הנוכחית. על כל הסכומים בטבלה הזאת אפשר באמצעות החוק הזה – אם זאת גם עבירה לפי סעיף אחר – להטיל סכום כפול, מאתיים אחוזים.
מגי בראום
¶
השבעים אלף שקלים עליהם דובר, זה הסכום הכפול כבר. אנחנו הצגנו את כל הסכומים עד הסכום הגבוה ביותר.
עודד שריג
¶
קודם כל, השאלה הייתה האם אנחנו מרגישים שהקנסות נמוכים מדיי כיום. יש לנו דוח ביקורת שאומר בו מנהל בחברה כאשר מגיע אליו מבקר הפנים: אני מעדיף לא לקיים את החוזר כי יותר זול לי לשלם את הקנסות מאשר לקיים את החוזר. את המשוואה הזאת אנחנו רוצים לשנות ובעזרתכם נשנה את המשוואה של הכדאיות כך שלא יהיה כדאי להפר את החוק.
לעניין של התראה. אנחנו מוכנים לבנות מנגנון של קנס על תנאי בכל צורה שהיא. צריך לזכור שקנסות על תנאי, אלה דברים שבסדר לעשות בהפרה ראשונה כאשר הדברים הם לא ברורים. משנהיו הדברים ברורים, אין מקום יותר לקנסות על תנאי וגם את זה צריך לזכור. אנחנו מוכנים לעשות מנגנון, כפי שאמרתי, שלא יהיו קנסות על תנאי.
לעניין של הפרת קנסות בהפרות שרשרת. זה המצב הנוכחי. אנחנו מוכנים לשמוע הצעות ולחשוב על הדברים האלה. אני אזכיר לכם בעניין של עובדים, הקנסות הופחתו לעובדים ולא הוגדלו. אנחנו צריכים לדבר גם על הדברים כפי שנמצאים. אנחנו לוקחים את זה בחשבון.
כל הערה שיש, אנחנו נשמח לשמוע.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. רבותיי, אני מבקש לסכם את הדיון. אני פונה לאגף שוק ההון. אני פונה אליך, הממונה על שוק ההון. אני מבקש לישיבה הבאה לשבת עם הייעוץ המשפטי אצלנו, עם שגית. ההערות שנשמעו כאן, חלקן היו הערות מאוד הגיוניות. תדעו, ואני אומר לכם את זה מניסיון, שהמצב אחרי החוק יהיה שונה מאשר לפני החוק. זה שלא היו הרבה עיצומים מהסוג הזה גם על פי החקיקה הקיימת, זה הולך לקרות אחרי החוק ואז יהיה משהו שונה. אנשים יחששו יותר, ומצד אחד זה טוב לגבי הלקוחות אבל מצד שני זה יכול לפגוע גם בענף הזה. צריך לקחת את זה בחשבון.
לכן טוב שאמרת כי זה גם רשום לי כאן את הנושא הזה של עיצום כספי על תנאי עם התראה, שבן אדם ידע שהוא לא חשוף. לא כולם עבריינים. העבריינים, גם אחרי החוק יוכלו לעשות כל מיני טריקים אבל אנחנו מדברים על האדם הממוצע, הסביר, שהוא לא מרמה אלא משרת את הלקוח, אבל הוא שוגה.
אני מבקש הפחתה על היחידים. הסכומים האלה לטעמי הם גבוהים והם גם לא נמצאים ברשות לניירות ערך. העיצומים הם גבוהים.
דיברת פרופסור שריג על ההרתעה שהחוק לא יהיה אות מתה מכיוון שבן אדם יגיד שהוא ישלם. עובד יחיד שאתה מטיל עליו עיצום כספי של 6,000 שקלים, זה הרבה מאוד כסף. כשאתה מטיל 6,000 שקלים על חברת מגדל, אין לזה שום משמעות. צריך להיות הגיוני בעניין הזה, צריך לדעת להפחית את הסכומים ליחידים, צריך לדעת לגבי החברות. גם העיצום המתמשך, תמיד הוא מביא דוגמאות כאלה קיצוניות, חמישים ביום, גם לזה צריך למצוא פתרון. זאת אומרת, בן אדם לא ידע והוא החתים חמישים אנשים באותו יום, אז מה? אז ניקח אותו לבית סוהר ונטיל עליו קנס של חמישה מיליון שקלים? צריך למצוא לעניין הזה פתרון.
אני מאוד חרד מהתוצאה. רוב רובם של סוכני הביטוח וחברות הביטוי הם אנשים ישרים והם עושים את מלאכתם. אם אני לא טועה, זה שוק שאיכשהו מתנהל בסדר ואני מניח שכך גם קופות הגמל והיועצים הפיננסיים שגם הם בחקיקה הזאת.
אני בעד החוק. אני חושב שצריך להסדיר את זה. אני לא רוצה ללכת למותב כי אם יהיה הרבה שיקול דעת, אנחנו נלך למותב. לכן חלק גדול משיקול הדעת ייכנס לחקיקה ואתם הסכמתם לזה. תשבו עם הייעוץ המשפטי כך שבישיבה הבאה תהיה פחות עבודה. אני רוצה שנבוא מגובשים ושהנושא יהיה מסודר.
אני מודה לכולם על ההשתתפות.
הישיבה ננעלה בשעה 11:55