הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
35
ועדת משנה לחינוך דתי ותרבות תורנית

23.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לחינוך דתי ותרבות תורנית
יום רביעי, י"ט באדר א' התשע"א (23 בפברואר 2011), שעה 09:30

1. בניית בתי ספר לבתי החינוך הממלכתי דתי באלעד

2. ממ"ד "נועם" אלעד

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

ישראל אייכלר

אורי מקלב

נסים זאב

שרה נעמן


מחמ"ד מחוז מרכז, משרד החינוך

גנאדי קמנצקי


מנהל אגף מיפוי ותכנון, משרד החינוך

רז קיל


דובר לתקשורת הדתית-חרדית, משרד החינוך

יצחק עידן


ראש עיריית אלעד

שמואל עמרוסי

חבר מועצת העיר אלעד

ניר אורבך


חבר הנהלה, עיריית אלעד

מתניה וינשטוק

חבר הנהלה, עיריית אלעד

עמרם חורי


יושב ראש ועד ההורים

אריאל כוכבי


ועד ההורים

שלום סטימלר


ועד ההורים

יעל סעד


ועד ההורים

נועם שרמן


מנהל הכספים של הישיבה ושל האולפנה

יצחק מזרחי


מפקח על רשת "נועם"

יענקי פרידמן


מנכ"ל רשת "נועם"

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

1. בניית בתי ספר לבתי החינוך הממלכתי דתי באלעד

2. ממ"ד "נועם" אלעד

חברים, אני קודם כל מקדם בברכה את ראש העיר, ידידי. אני פותח את הישיבה. יש לנו שתי ישיבות היום על אלעד, באמצע תהיה הפסקה של 10 דקות בערך, כי אני צריך לרוץ לוועדת כספים לעניין הפיצויים של השריפה בכרמל, ויש לנו שם מושב על ניר עציון, שצריכים לדאוג שם לפיצויים, וגם כפר הנוער.

הנסים לא עזרו לגבי הפיצויים?

הנסים לא עזרו. נורא מוזר, הם מפצים רק דברים פיזיים ולא מפצים למשל שהמלון היה צריך לפנות את האורחים לשבוע ימים. דברים מאד מוזרים.

הסוגיה שלנו היא בניית בתי הספר הממ"דים באלעד. אנחנו כבר קיימנו ישיבה אחת בהשתתפות ראש העיר, כבר עסקנו לפני כמה חודשים בסוגיה של בניית הממ"ד באלעד. מי מציג את הבעיה?

שמי עמרם חורי, אני יושב ראש וועד ההורים. בבית ספר עמיעד ממ"ד, כבר מספר שנים מתארח אצלנו תלמוד תורה מוריה ואין לנו כיתות לעצמנו. יש לנו מחסור גדול של כיתות, ילדים בקרוואנים, בתנאים בלתי אנושיים, וצר לנו המקום. הבטיחו לנו ממשרד החינוך מספר פעמים, להוציא את תלמוד תורה מוריה ולהחזיר את הכיתות לבית הספר. ועדיין זה לא התבצע, לצערנו הרב.

ומה סוכם בפעם שעברה?

סוכם שמוריה יוצאים. בינתיים לצערי הרב אין שום גן שנבנה. הם אמורים שם לתת לגנים מסוימים, אבל אין בשטח אבן אחת.

אתם מדברים על בעיה בתשע"א או בתשע"ב?

תש"ע כבר הייתה.

כלומר כרגע עדיין יש בעיה.

כן, עדיין יש בעיה קשה, ושנה הבאה יהיה עוד יותר גרוע, הם גדלים.

אוקי. מר שמואל עמרוסי, חבר מועצת העיר, אתה רוצה להשלים.

כן. רציתי להציג את הבעיה קצת בצורה יותר רוחבית של כל הקהילה. באופן כללי אנחנו לפני כמה שנים בנינו אולפנה, בנינו ישיבה תיכונית, ואחרי מעמד של הרבה הרבה מאד שנים, ובעצם במקור בעבר היו לנו הקצאות של מבנים שלא ניתנו לנו, אז נתנו לנו מקומות אחרים, מקומות חלופיים.

כרגע אנחנו רוצים לראות את הפתרון המלא גם לאולפנה שאני חושב שמשרד החינוך יש לו אינטרס מאד גדולה לצורה שאנחנו בנינו את בתי הספר שלנו. זאת אומרת אולפנה, ישיבה תיכונית, ממלכתיים, מתוקצבים דרך משרד החינוך, וכרגע בעצם גם האולפנה וגם הישיבה התיכונית, נמצאים בקרוואנים ובכל מיני מקומות לא להם, וכרגע יש כל מיני הקצאות שתוכננו, ומדברים איתנו שרוצים בעצם להסב אותם למקומות אחרים, שזה ייקח יותר מדי שנים. ובעצם בגלל אותם שני מקומות שמכנסים אותם לתוך בתי הספר שלנו, נוצרה מצוקה גם לבית ספר עמיעד, גם בבית ספר נועם, ובעצם זה הופך להיות גורף שיש לנו בעיות בכל בתי הספר, כי דוחפים אחד לתוך השני, ואז זה נראה שהדבר הזה הולך ומתמשך. ובשנים הבאות אנחנו הולכים לגדול בצורה משמעותית יחסית. היינו רוצים לראות את הפתרון המלא לכל בתי הספר של הקהילה שלנו.

תודה. אני ביקשתי, אנחנו קיימנו ישיבה בכ"ז בתשרי, זה היה 5 באוקטובר, גם כן בהשתתפות ראש העיר, ידידי יצחק עידן, ושם אני רק רוצה לקרוא כמה סיכומים שקיבלנו, שהתקבלו כולם על דעת ראש העיר ועל דעת משרד החינוך.

1. דבר ראשון הוועדה רשמה לפניה את סקירת נציגי משרד החינוך באשר לבעיות ולצרכים של החינוך הרשמי הדתי בעיר אלעד וכו'. הוועדה רשמה לפניה את הדיווח של ראש העיר, לפיו גורמים הנמצאים כיום בבית הספר נועם, יתפנו משם בתוך כ-10 ימים, והמבנה יועמד לרשות בית ספר נועם בלבד.

2. באשר לאולפנה – העירייה תמסור למשרד החינוך נתוני קרקע ותבקש פרוגראמה עבור האולפנה, עד סוף שנת הכספים הנוכחית, 2010.

3. בית הספר עמיעד – ראש העיר דיווח כי הוא מחפש פתרון כדי להבטיח לבית הספר את כל היקף הכיתות הדרוש לו, על מנת לאפשר שימוש גם בחדר המדעים.

4. כמו כן, גני תלמוד תורה מוריה יפונו מהמבנה עד פתיחת שנת הלימודים תשע"ב.
5. באשר לישיבה התיכונית – ראש העיר הבטיח למסור למשרד החינוך נתוני קרקע ובקשה לפרוגראמה, עד סוף שנת התקציב הנוכחית 2010.
6. הוועדה רשמה לפניה כי בעקבות דיווח ראש העיר נחה דעתה של מחמ"דית מחוז המרכז שנמצאת איתנו כאן, שרה נעמן וכו' וכו'.
7. הוועדה רשמה לפניה כי ראייתו של ראש העיר אלעד היא פתרון שפתרון צורכי החינוך יהיה בעת ובעונה אחת לכל המגזרים, מגזרי החינוך באלעד.
אני חושב שהיה סיכום מצוין. משרד החינוך.

מבחינת גנים, אנחנו מעוניינים לתקצב אותם במהירות האפשרית. יש לנו בעיות מסוימות בתוך המשרד עם הנושא של המזומנים, לא מזומנים, עכשיו לא יוצאות הרשאות בכלל. בנגלה הראשונה זה ייצא, אנחנו מודיעים.

בנגלה הראשונה אז יפונו גני מוריה.

כן, זה על מנת לפנות את גני מוריה.

אז רגע, זה דבר חשוב.

מה התקציב הזה שאתה מדבר עליו?

לשישה גנים.

כמה זה יוצא?

בערך 600,000 ₪ לגן.

זה 3.6 מיליון.

למעשה אנחנו יוצאים עם יותר משישה גנים. יש לנו עוד הרשאות, ולמעשה אחת הבעיות, שכל פעם מתחלפים השחקנים כאן. הרי זה מה שסוכם פעם שעברה, אז אני לא מבין למה אורי מעלה את זה שוב פעם.

אורי יכול להעלות. הוועדה, אתה דיווחת בפעם הקודמת ---

אז זהו---

זה אחד הנושאים. רגע, לך אין רשות דיבור. הייתה לך רשות דיבור, אמרת את שלך. זה הולך פה לפי תור, מה אפשר לעשות. גם בפעם הקודמת נאמר שגני תלמוד תורה יפונו מהמבנה עד פתיחת שנת הלימודים תשע"ב, כך כתוב. ותשע"ב עוד לא הגיעה, אוקי? וכאן אנחנו עכשיו מקבלים דיווח שתקציב הבינוי של משרד החינוך לשנת 2011, כולל תקציב של שש כיתות גן, כדי לפנות את גני מוריה, ואני יודע על הבעיה שיגאל עדכן אותי עם הסוגיה של ההרשאות כרגע, שלא קשורה לדיון הזה, היא קשורה למליאת הוועדה, וזה תלוי ביגאל אם הוא רוצה לשים את הבעיה על השולחן.

אוקי. זה דבר אחד, ואז העירייה תצטרך בזמן קצר אכן לבנות את הכיתות האלה. זה סוגיה אחת. סוגיה שנייה שעלתה כאן ---

אולפנא.

חורי, זאת הבעיה שלשמה באתם, הסוגיה של פינוי גני מוריה? אבל יש לך את הסיכום. הרי הסיכום היה בפעם הקודמת. אני לא יודע אם השתתפת או לא השתתפת בישיבה הקודמת של גני מוריה. ידענו אז את המציאות. אנחנו מדברים על תשרי. אנחנו נמצאים היום באדר. ידענו אז את הבעיה וידענו מה אפשר ומה לא אפשר, ואמרנו בשנת תשע"א הכיתות האלה ייבנו, כדי שבראשית שנת הלימודים תשע"ב, הדבר הזה יקרה.

בעזרת ה', רק שיהיה.

עדיין לא יצא מכרז.

המכרז לא יכול לצאת מפני שלא יצאה הרשאה, חברים. אני צריך לומר ביושר מה אפשר ומה לא אפשר. עירייה יכולה לצאת למכרז ברגע שהיא מקבלת את האישור. גנאדי, אני צודק? ברגע שהיא מקבלת את האישור ממשרד החינוך.

כן.

כרגע משרד החינוך לא יכול לתת את האישור, למרות שהתקציב קיים, מפני שיש בעיות כרגע בין שתי רשויות שלטוניות במדינת ישראל. בין התקציבים לבין החשבים. אני לא יודע אם אתם מבינים מזה משהו. כרגע, יש איסור על משרד החינוך להוציא את ההרשאות לבינוי לא בחינוך הדעת, בכלל מערכת החינוך. לא יוצאים כרגע הרשאות לבנייה, בגלל טענות מסוימות של החשב הכללי שלא כאן המקום לדון בהן.

אז זאת כרגע הבעיה. אחרת ההרשאות כבר היו יוצאות בחודש ינואר, ובחודש ינואר היו יכולים לצאת למכרזים. יש דרך שאפשר לצאת למכרזים לפני ההרשאות? אם אתה יודע שיש תקציב.

אפשר לעשות הכנות ולכתוב שם בחוזה שזה מותנה בקבלת תקציב.

אתם עושים את החוזים לבד או שאתם עוברים דרך משק וכלכלה בבניות האלה?

אנחנו בדרך כלל עושים את זה לבד, כי משק וכלכלה נותן לך עוד 8-10% וזה פשוט יקר.

10% הם לוקחים בשביל ניהול המכרזים?

תקורות. כן 7-10%.

תלוי באיזה מקומות.

תראה, אני שאלתי את השאלה הזאת את גנאדי, כיוון שאני יודע שרשויות מקומיות בידיעה, אני לא אומר בהיתר של משרד החינוך, אבל בידיעה של משרד החינוך, כדי להבטיח לעמוד בלוח הזמנים ל-1 בספטמבר, מתארגנות כדי להכין את המכרז, ואפילו יוצאת במכרזים מה שנקרא – מכרזים מותנים, ואומרים כפוף – לאישור התקציב, כי אם מכריז פה נציג משרד החינוך בוועדה שיש לכך תקציב ב-2011, וכל הבעיה כרגע היא בעיה טכנית שלא קשורה בו, ושאני במקרה יודע על הבעיה הזו. ואגב, היא תתפוצץ לדעתי עוד שבוע שבועיים. ככה אני מעריך, אני מניח שהשלטון המקומי יבין שכרגע ---

אנחנו יודעים איזה נזקים גם כלכליים יגרמו בגלל ---

לא, לא, הבעיה היא לא אלעד, הבעיה היא 1,200 כיתות שצריכות להיבנות לפתיחת שנת הלימודים ולא נבנות, זה לא השש כיתות האלה. אז שאלתי, האם בעקבות הדיון הזה אתה מוכן ---

אנחנו מאורגנים ברגע שיש הרשאה, אנחנו נוכל לצאת למכרז.

ולחשוב על מכרז מותנה, מה שנקרא? תשקול את הדבר הזה. אוקי, אז ראש העיר ישקול את האפשרות של מכרז מותנה. אם אחרי זה תוכל לדבר עם גנאדי, לא פורמאלית, הוא יגיד לך ---

מה לגבי העלויות של המכרז?

אין בעיה של עלויות כי המשרד אמור לממן 100% את המכרז.

צריך לבדוק מה העלויות שהיו לכם בפעמים האחרות בבניה מול היום המכרזים של משק וכלכלה, יש להם היום מכרזים זולים. הרבה יותר קל להגיע היום בקדימות דרך משק וכלכלה, שזאת הכנה כמעט גמורה, עד עכשיו הם הרבה יותר גמישים. עם משק וכלכלה קצת יותר אפשרי להגיע להסכמים על אף הן שאין תקציב עוד.

אני מכריז על הפסקה של 5 דקות. אני כבר חוזר.

הפסקה

טוב, חברים אנחנו חוזרים. אמרנו שלגבי הגנים רשמנו לפנינו.

הוועדה רושמת לפניה את הודעת משרד החינוך כי תקציב הבינוי של המשרד לשנת 2011 כולל תקציב ל-6 כיתות גן כדי לפנות את גני מוריה. התקציב יועבר ---

כדי לפנות את גני מוריה מבית הספר עמיעד.

מבית הספר עמיעד. התקציב יועבר בהקצאה ראשונה לשנה זו. ראש העירייה הודיע ---

בהרשאה הראשונה.

בהרשאה, תודה. ראש העירייה הודיע כי ישקול אפשרות של מתנה מותנה.

הניסיון שלנו היה קצת אחרת. אנחנו חוששים מאד.

אתה יכול לחשוש. אני מציע שתמיד תחשוש. גם אני חושש. לעולם אדם חושש.

נקודה אחת קטנה, אני רוצה להגיד משהו לגבי הנושא של ה-, גם שרה הזכירה את זה מקודם שהיינו פה ביחד.

מה שהזכרתי בהפסקה לא שייך לוועדה.

לא, אני אומר, אנחנו דיברנו על זה שנושא התחזוקה, הנושא של שיתוף הפעולה עם העירייה צריך לקבל לדעתי איזה שהוא חיזוק גם ----

חברים, זה לא על סדר היום. תסתדרו במקום. אני התבקשתי על ידי ההורים לעשות מעקב מה קורה עם גני מוריה. דווח כאן מה שדווח, נמסר מה שנמסר. כולם חוששים אגב. יכול להיות שלא תהיינה אי הבנות. יכול להיות מצב תיאורטי שלא יהיו הרשאות השנה, בגלל הסכסוך בין התקציבים לבין החשב הכללי, אני יודע.

אני לומד דבר חדש.

שמה?

שיש סכסוך בין חשב לתקצוב, מה ההבדל? אני לא מבין.

במשרד האוצר יש שני אגפים – אחד זה אגף התקציבים שהוא מוסמך לתקצב ונותן את התקציבים, והאגף השני זה אגף החשב הכללי, שהוא מפקח שהכסף ייצא. יש סכסוך כרגע בין שני הזרמים האלה, כיוון, ואני אסביר לך בשני משפטים. כיוון שמשרד החינוך למשל בשנה שעברה הוציא הרשאות לבנייה, נגיד במיליארד שקל, אבל לא כל הרשויות ניצלו את זה. כי ברשות מקומית אחת הדיירים הגישו צו מניעה לבית משפט, וברשות שנייה התברר שהקצאת הקרקע לא נעשתה בהליך הנכון והכסף לא נוצל. אז שוכב כסף שתוקצב. בא החשב הכללי ואומר – עד שלא תנצל את הכסף ההוא שתוקצב, אני לא נותן לך כסף חדש. אז בא גנאדי ואומר – אני לא יכול לנצל את הכסף הזה, כי הוא מיועד לבניין ספציפי ומחר יכול להיות שהוא ייבנה, ואני כבר הוצאתי הרשאה. אז זה הויכוחים שכרגע יש ביניהם.

אחרי 62 שנים שככה עבדו, שלא עשו חשבון מה כבר יצא, אלא כל שנה הייתה שנה חדשה, עכשיו יש חשב שפתאום התעורר ואמר – רגע, רגע.

רוצה חזרה את הכסף. אבל יש חוק נדמה לי, שכסף שלא יצא חוזר לאוצר.

לא, לא, אם יש הרשאה אז ---

אה, יש כבר הרשאה.

יש הרשאה. זה שיק פתוח, הכסף קיים. אז הוא אומר – למה אתה לא מנצל את המזומנים, זה מה שהוא אומר. אבל אומר אגף הבינוי – אני לא יכול לנצל את המזומנים, הם מיועדים לדבר ספציפי. אז זה ישכב שם עד שיבנו. זהו. הגדרתי בסדר את הבעיה?

עשר.

תודה רבה. אם תרצו, אני לא אשלח לך חשבונית של הייעוץ, אני גם הצעתי לצרפתי איך להתמודד עם הסוגיה הזאת, והצעתי לו, תזכיר לו שוב, שאם לא נפתר, אני מציע לבקש דיון פה בוועדת החינוך. זה הולך לעשות פנצ'ר לכל המגזרים, לכל המערכות.

זה יעלה הרבה מאד כסף אחר כך.

יעלה הרבה כסף.

לא רק זה, זה גם כלכלית מכה לא פשוטה תהיה, מבחינת לוח הזמנים.

נכון.

אגב, זה ירמז בפרשת השבוע "לחשוב מחשבות ולעשות". יש חשב ויש עשייה. זה אגף התקציבים והחשב.

אני רוצה להציג את הבעיה שהיא בעיה משולבת בין בית ספר נועם לאולפנת נחלה. אנחנו בזמנו הלכנו גם לבג"ץ בעניין הזה של בית ספר של האולפנה, ובעצם היה להם תקצוב של בניין, שבסופו של דבר הוא נלקח לנו. היו ממש שלטים שמתחילים לבנות את הבניין, והוא הוסב לשם אחר ובוא נגיד, אני לא רוצה עכשיו להתחיל בכל הנושא הזה. בכל אופן, הבית ספר ההוא נעלם לנו, ואנחנו עד היום חיים בקרוואנים, או היום בנועם, בעצם בתוך כיתות, כאשר בית ספר נועם יצא לקרוואנים.

הובטח לנו מקום אחר, ועכשיו כל מיני גורמים בעיר, הם מנסים קצת להפחיד את העירייה בזה שהם לא מוכנים שאנחנו נהיה במקומות הללו, ואנחנו מכירים את הנושא הזה מאד טוב. כאשר הם רוצים לקחת לנו בניינים הם יכולים לשבת לנו צמוד. כשאנחנו לוקחים איזה שהוא מקום, אז הם רוצים להתרחק מאיתנו כרחוק מזרח ממערב.

אנחנו רוצים לוודא שהאולפנה, הבניין שלה ייבנה במהרה, ובעצם זו החזרת חוב ישן של בניין ענק שלקחו לנו, של 18 כיתות, עם גינה וחצר ומגרש וכו' וכו'. וברגע שאנחנו פותרים את הבעיה של האולפנה, אנחנו גם פותרים את הבעיה של נועם.

והנושא אחרי זה הישיבה התיכונית. פה אני תמצתי שני נושאים במכה אחת.

תודה, שרה נעמן המחמ"דית.

קודם כל לגבי גני מוריה ובית ספר עמיעד, כמו שסיכמת. נכון שיש מצוקה, אבל ברור לנו שזה לא יהיה לפני תחילת שנת הלימודים הבא.

צריך להתפלל טוב שזה יהיה.

צריך להתפלל טוב ולקוות שזה ייעשה מהר וייעשה טוב. וזה גם ברור שלא גני מוריה ייצאו דווקא לחדשים, בסבב כזה או אחר. אותנו ממש לא מעניין. העיקר שייצאו מחצר עמיעד ואפשר יהיה לקיים את מה שצריך.

צריך גם להגיד מה הצלחנו כן יחד עם הרשות לעשות. אם מפעם שעברה, אז זה בית הכנסת, חדר מדעים שלא היה חדר מדעים, כי היה בית כנסת – יצא, והמוסד המוכר הלא רשמי האחרון, כי היו בהתחלה כמה שישבו בקומה השנייה של בית ספר נועם, יצאו ונשארו שם עכשיו האולפנה ובית ספר נועם.

צריך גם לזכור שבתחילת שנה הוצאו כמה קרוואנים מהמתחם הזה. זאת אומרת, אחרי שהוצאו הקרוואנים, המציאות היום בבית הספר היא קשה מאד. אין, יש שם אופק חדש – הוא לא מתקיים. משום שאין מקום לשבת עם ילד לישיבה בשעות הפרטניות, שזה גולת הכותרת של אופק חדש, משום שמספר כיתות בניצול כל פינה שיש, ממ"ד, לא ממ"ד, כן ממ"ד, כיתה תקנית, לא תקנית. כל חלל שיש לכיתה, לכיתת אם – מנוצל לכיתת אם, וזהו. בחדר מורים יושבים בקבוצות קטנות כשצריך.

בשנה הבאה האולפנה גדלה בשתי כיתות. כלומר, השנה זה ז', ח', ט', שזה 6 כיתות. שנה הבאה זה 8 כיתות. גם בית ספר עמיעד, לפי הנתונים שאני קיבלתי, אפשר להגיב אחר כך כי אני לא מכירה את המספרים היום, כי זה תקופת רישום רק, הולך לגדול בכיתה. זאת אומרת אין סיכוי שאפשר לקיים את הקומפלקס הזה בשנה הבאה, כמו שזה.

לפני כחודש וחצי חודשיים – ביקר שר החינוך בעיר. הייתה ישיבה מאד קונסטרוקטיבית, טובה, בונה. לי היה יום מאד קשה ביום הזה. אני טיילתי בשלושה מוסדות ביום הזה. שניים של המוכר הלא רשמי, אחד שלנו המוכר הרשמי, בית ספר נועם, שהוא כבר החדש. אני רציתי להביא את השר לבית ספר עמיעד, שיראה פעם אחת איך לומדים ילדי ישראל. זה היה פשוט מחפיר.

אז אמרתי לעצמי, בכל זאת, גם כשבאים אלי הביתה אורחים אני מהר מסדרת קצת. אז אני לא אקח אותו לעמיעד, ובסוף היום הצטערתי. משום שמול עמיעד ראיתי בית ספר מוכר לא רשמי, לא זוכרת לאיזה זרם הוא שייך, ענק, גדול, יפה, חדש, עם מרחבים, עם כל מה שאתה רוצה. ואתה נכנס לבתי הספר שלנו, זה פשוט נורא. לא תנאי לימוד, לא יכולת לימוד, לא כל מה שאתה רק רוצה. אני לא מאשימה. זה המצב. כך הוא נראה. ברור שאי אפשר להמשיך עם זה עוד שנה אחת בשום פנים ואופן.

אני יצאתי מאותו יום מאד מעודדת, כי באמת כל הישיבה עם השר, בחדר שלו, הייתה מיועדת כמעט כולה לחינוך הממלכתי דתי, היו עוד כמה נושאים של מתנ"סים וכו', אבל באמת ניתן הזמן לחינוך הממלכתי דתי וסוכם – האחד, שיועבר התקציב לגנים. הבהרנו את הקושי, הם יועברו, הרשות תצא. אני מקווה מאד שהיא כן תצא למכרז לפני שאפשר יהיה לזרז את זה עד ה-1 בספטמבר, אני מקווה שזה ייפתר. אתה צודק, הרבה תפילה צריך.

שתיים, בית ספר נועם והאולפנה. שלוש שנים לפחות, אני לא רוצה להגיד יותר כי אני ממש לא זוכרת, מצביעים לי על המגרש. קוראים לו – P1A. כיוון שאני שאלתי מה זה P1A, זה הצמוד לבית ספר נועם שהיום. מבחינה פדגוגית זה מצוין בשבילנו, היסודי והעל יסודי ורצפים, וכל מה שצריך. והרשות, אני יודעת שהיא הייתה כבר בהליכים של פרוגראמה וכל מה שמתלווה. המשרד תקצב את האולפנה והיה צריך לצאת לבינוי. באותו יום שהיינו עם שר החינוך וצרפתי היה, כתבנו פרוטוקול וצרפתי אמר – הנושא מתוקצב, בינואר אפשר לצאת כבר, הכל.

עבר ינואר, עבר פברואר, אני מצטערת שאני בשפה לועזית, אבל זה עבר ---

אבל זה גם בעיה של הרשאות, תיכף נשמע.

לא, לא, לא. זה תוקצב.

יצאו הרשאות? אה, זה מהרשאות של נובמבר?

כן. ולהיפך, צרפתי עוד אמר תלכו למשק וכלכלה ואני אדבר איתם ואני אזרז אותם ואני אעשה, ואני אעשה, ומה שכנעו אותי?

אם זה תוקצב אז אין בעיה.

אמרו לי שרה, גם אם זה לא יהיה גמור לגמרי לקראת ה-1 בספטמבר, כי בכל זאת – זה להקים מבנה. אתה יודע, גם עם ישראל כשראה את הארץ מרחוק, אז מקסימום ספטמבר אוקטובר קצת יהיה קשה, אבל תרגיעי את ההורים והם יעברו לשם. והסיכום היה שמתחילים לבנות מיד, נראה שזה הולך, אם עד ה-1 בספטמבר יהיה קצת חסר, נחנק עוד חודש חודשיים בדרך כזאת או אחרת ויותר מזה – נכתב בסיכום שאם המבנה לא יהיה גמור, המבנה הראשון שהעיר כן תשלים השנה, יינתן זמנית לאולפנה ואחר כך היא תעבור לשם.

היה ברור לכולנו שאם זה ייקח שבועיים ---

מה הבעיה?

הבעיה היום, אמר את ההורה, אני גם שמעתי את זה מראש העיר מקודם בלא וועדה, אלא בקצת שישבנו, שיש היום חשיבה מחודשת על המגרש. ואני אומרת שאנחנו לא מוכנים ללכת לחשיבה מחודשת על המגרש. אין שום סיבה שבעולם – בית ספר נועם נמצא שם, הוא שייך לציונות הדתית. אם הציונות הדתית מנקרת למישהו עיניים, היא תמשיך לנקר, כי היא נמצאת שם. אז במקום שינקר דונם אחד, ינקרו שני דונמים, או במקום שניים ינקרו 4 דונמים.

זה שהציבור החרדי לא כל כך רוצה שנהיה שם, צר לי, עם זה אני לא יכולה להשלים. אם עכשיו ילכו לחפש מגרש חדש ---

אני רוצה לתקן אותך. אני לא מאמין שיש יהודי חרדי אחד שלא רוצה שיהודי דתי ---

אז אתה לא יודע מה הולך באלעד.

אני רגיל לטעון את הטענות האלה, פתאום אני שומע את זה מהצד שלכם.

אני אומרת לך, אני ממש מודה לך על ההערה כי אני לא גרה באלעד ואני לא שומעת את זה באוזניי, אני רק שומעת את זה משרשרת.

חס וחלילה.

אני מאד מודה לך על ההערה. מאד. אז אני אומרת, המציאות היום שאם מה שאמר כבודו זה המצב, והקרקע עומדת, כאילו, לא הייתה שם רעידת אדמה, אין שם בורות, אין ארכיאולוגיה, אין שום דבר. אין סיבה שבעולם שהאולפנה הזאת שתוקצבה על ידי המשרד לא יצאה כבר לדרך, דרך משק וכלכה.

שרה תודה. כרגיל במחוזותינו, אנחנו מגבשים דעות אחרי ששומעים את כל הדעות.

בסדר.

ראש העיר, בבקשה.

אני רוצה לומר כמה דברים למה ששמעתי. אלף מבחינת המצוקה של בית ספר נועם. לפי הנתונים שיש לי – אין להם מצוקה בכלל, בגלל שהם רוצים להתפרש על פני הרבה מאד כיתות. כיתות של 19 ילדים ו-18 ילדים אפשר לשים כיתה אחת, ואז יהיה להם מספיק כיתות גם לשנה הבאה לאולפנה. ככה שלא תהיה שום מצוקה. אני לפי המספרים שלקחתי, ולקחתי את זה אתמול והיום, יש להם 4 כיתות מיותרות. הם פשוט, יש היום רווח, אז מתפרשים. ולא איכפת לי, הלוואי יהיה אפשר להתפרש. אבל כשיש מצוקה – אז אפשר להיכנס לכיתות בבית יעקב באלעד, בכל הכיתות, יש בין 40 ל-41 ילדים. אז לא יקרה שום דבר אם בנועם יהיו 38 ו-39 ילדים. זה כיתה תקנית, מסודרת, ולא יקרה כלום. אז ככה שיש מספיק כיתות.

זה לא בגלל ההפרדה של בנים ובנות.

לא. בתוך הבנים יש 19 ו-18. בתוך הבנות יש ---

יש שתי כיתות א' ---

כן, כן, כן. אני יכול להראות לך את המספרים.

בסדר.

אז ככה שאין ---

אתה סופר כיתות אין אין. אתה סופר גם ממ"דים וגם כל דבר שהוא לא כיתות. מצטערת.

רגע, סליחה, רגע, רגע, דקה. אני הולך אחד אחד.

גברת, תרשמי לך את ההערות. רשת נועם גם נמצאת פה.

דבר שני. בקשר לבינוי של האולפנה – אנחנו עומדים לצאת למכרז ולא דרך המשכ”ל, כי המשכ”ל רצו ---

משכ”ל זה חברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי.

לא רצו לקחת את זה כי אמרו דבר שכבר התחיל התכנון, התחיל זה, אתם באמצע, לא רוצים לקחת את זה. לכן אנחנו הולכים בהליך של מכרז, ואנחנו יצאנו כבר למכרז. ברגע שיהיו התוצאות של המכרז נתחיל את הבינוי.

באותו שטח שדובר בו? P1, איך זה נקרא?

P1A.

עכשיו, האולפנה ביקשה 18 כיתות. אנחנו תוקצבנו רק ל-16 כיתות, ומזה פתאום יצא כל העליהום הגדול, כאילו אנחנו ביקשו פחות או ניסינו להסב את זה. זה משרד החינוך. אמרו יש לכם את זה, לא תקבלו יותר מטרים, תעשו את ה-16 שיש.

אוקי.

עכשיו, לגבי הערה שניתנה כאן. הבעיה זה לא של הציונות הדתית, זו בעיה שזה אולפנה. אולפנה זה בנות שיגיעו עד גיל 18, וזה נמצא בלב השכונה החרדית, ובאו אלי ---

השכונה החרדית?

רגע, סליחה, תן לי לדבר. אני לא הפרעתי לכם.

סליחה, חברים, חברים. שמואל ---

טוב, סליחה, אני מתנצל.

ראש העיר ישב פה בסבלנות ושמע את כולנו ומגיע שאנחנו נקשיב לו בלב פתוח ובחפץ לב.

כשאנחנו התחלנו את הנושא של הבינוי, התחילו להגיע כל השכנים מסביב ואמרנו – אנחנו נתנגד, אנחנו לא ניתן שבלב השכונה שלנו תהיה אולפנה, שאנחנו לא יודעים בקיץ איך שהם יסתובבו כאן. לכן, תעבירו את האולפנה למקום שונה. אני לא אמרתי לא לכאן ולא לכאן.

בינתיים בית הספר רץ. אנחנו הולכים בהליך לבנות אותו. אם בסופו של דבר זה יהיה לאולפנה או לא יהיה לאולפנה, זה תוך כדי הבנייה שלו, אנחנו דנים עם התושבים באזור. אם נמצא באותה קלות או באותה אפשרות להעביר את האולפנה למקום שלא יגרום לסכסוכים בעיר – בוקר, צהריים וערב – הרי זה עדיף לכולם. אם לא – נצטרך לשבת עוד פעם, אבל הבניין ממשיך להיבנות.

ויינתן למישהו אחר.

סליחה, זה נראה בסוף התהליך. אבל הבניין רץ ונבנה.

מה לגבי התקציב? התקציב מיועד לאולפנה?

לא. סליחה. אני רק רוצה להעיר עוד דבר, בית הספר בפרוגראמה קוראים לו 'תיכון חרדי לבנות', לא אולפנה. גנאדי יכול להסתכל והוא יראה שזה 16 כיתות, ואני יכול להראות את זה, כי תיכון זה 4. אז 4 X 4 זה 16. באולפנה זה 6 שנים, אם להגיד בכל שכבה 3 אז זה מגיע ל-18, ולכן ביקשו 18. במהות שלו זה בית ספר תיכון חרדי. את זה תסתכל בפרוגראמה של משרד החינוך, ככה כתוב שם.

יש שכונה שנבנתה ---

מר חורי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. בשלישית יוצאים. אני נהנה להוציא חברים שלי, ממש נהנה. אתה לא מפסיק לדבר.

אז אני לא אומר שאי אפשר להסב את בית הספר לאולפנה. יכול להיות שזה בסופו של דבר מה שנעשה. אבל אם מדברים על המציאות, זה המציאות. זה מה שכתוב בפרוגראמה, זה מה שנבנה עכשיו.

סליחה, יש לי שאלה במחילה. בוא נאמר, נצא מתוך הנחה שהבניין נגמר והאולפנה כרגע הם יש להם את סדר העדיפות מבחינתם, כי הובטח להם. ואני לא נכנס לנושא התקציבי. בוא נאמר, גם נצא מתוך הנחה שהתקציב היה מיועד לאולפנה. איך אתה יכול לגרום לכך שבמקביל בסוף הבנייה, תמצא להם איזה שהוא פתרון ---

ברגע זה ממש, ממש, היום, או אתמול או מחר, אני לא בדקתי את זה ברגע הזה אז אני לא יודע, חיפשנו קרקע חלופית, עשינו עליה פרוגראמה, עשינו את הכל ושלחנו למשרד החינוך. אם במקביל ייבנו שני בתי ספר, אז וודאי שנעדיף שלא יהיו חיכוכים, ואלה יישבו במקומם ואלה יישבו במקומם. אם זה לא יצליח, אז נשב שוב פעם ויכול להיות שבאמת בסופו של דבר יקבלו את זה. אבל אני לא צריך היום להגיד שזה בית ספר בצבע כזה או בית ספר כזה. בית הספר נבנה.

יש לי שאלה למשרד החינוך – הרי העיר מקבלת תקצובים לפי מגמות חינוך. לא בונים סתם, כי ידוע שמי שנרשם לממלכתי דתי לא הולך לחינוך החרדי, ומי שנרשם לחינוך החרדי – לא הולך לחינוך הממלכתי דתי. כמו שבכל עיר אחרת מתקצבים בנפרד את הממלכתי דתי, ובנפרד את הממלכתי, כי כל אחד נרשם.

שאלתי לאור מה שנאמר כאן, אני הבנתי מדברייך שהוגשה פרוגראמה לאולפנה והתקציב הוא של אולפנה. ואומר ראש העיר, ונאמנים עלי דבריו, ראש העיר יודע, הוא קיבל מסמך. האם המסמך שהוא קיבל, האם התקצוב שהוא קיבל זה להקים תיכון עבור החינוך שלא רשמי של החינוך החרדי, או לממלכתי דתי? זאת השאלה שלי.

במקרה הזה יצאה פרוגראמה יחסית מזמן, עוד לפני שהיה סיכום וזה, לתיכון דתי. אבל זה לא ---

לתיכון דתי או לתיכון חרדי?

תיכון חרדי. עכשיו, אבל זה לא פוגע ---

רק שנייה. ומה עם האולפנה?

באולפנה היה בניין, באותה הזדמנות, אם הכותרת קובעת, אז לכאורה הם צריכים להחזיר את הבניין ש---

זבולון, מה שאתה לא ---

סליחה שרה, קודם כל אני רוצה להבין.

טוב, תודה, צודק.

הוגשה בקשה על ידי העירייה להקמת אולפנה עם פרוגראמה?

הוא כבר נבנה, זבולון. לפני כ-7-8 שנים נבנה מבנה לאולפנה.

תאמיני לי שאני יודע.
שאלתי אליך שוב, האם העירייה. כרגע אין לאולפנה מבנה, את מה שהיה בהיסטוריה כולם יודעים.

כן.

שאלתי – האם כרגע הוגשה בקשה, אושרה בקשה, על הקמת אולפנה עם פרוגראמה?

כי פרוגראמה, ואני אגיד לך מה סוכם. כדי שלא לעכב את התהליך, הרי פרוגראמות ותכנון זה תהליך שלוקח זמן, זה לוקח שנים לפעמים. עכשיו, לכן הייתה הסכמה וסיכום עם העירייה שהפרוגראמה הזאת שהכותרת שלה 'תיכון חרדי', ישרת אולפנה. זה סוכם ולא היה צורך ----

זה סוכם?

סוכם ולא היו התנגדויות. גם ראש העיר אמר שזה ---

יש סיכום בכתב?

כן, כן.

יש סיכום בכתב שהבניין הזה מיועד, למרות שהכותרת שלו היא 'הרשאה לתיכון חרדי' ---

זה גם היה מדובר ---

אם סוכם אני מבין, כשאתם אומרים סוכם זה כנראה גם בהסכמה.

בדיוק. הרי גם ראש העיר אמר שזה צץ ברגע שהתושבים הודיעו. הוא גם בעצמו לא ציפה לתהליך הזה.

אני אגיד לך, אנחנו הרי יודעים שיש כמה כללים שיש מחלוקת על נכסים. יש המוציא מחברו עליו הראייה, יש יחלוקו, יש כל דאלים גבר, יש תיקו, זה ארבע האפשרויות, אין אפשרויות רבות. השאלה לכן, צריכים לדעת עבור מה המבנה הזה תוקצב. עכשיו, אם מישהו רוצה לעשות שינוי, יכול להציע שינוי. ראש עיר - אין יותר מוסמך ממנו להציע שינוי. אבל השינוי הזה יש לו איזו פרוצדורה לשינוי הזה.

זהו, וזה בעצם, על פי הנוהל טיפול במבנים מתפנים, ובאופן עקרוני צריכים לעבוד במקרה הזה הספציפי על פי הנוהל, תמיד יש עדיפות לחינוך רשמי. זאת אומרת, אם על אותו בניין מועמדים מוסדות של החינוך הרשמי וחינוך מוכר שאינו רשמי או אחר, אז תמיד יש עדיפות לרשמי. לכן, מבחינת העירייה ומבחינתנו, אם לא יהיה פתרון אחר באותו זמן וזה, אז האולפנה צריכה לקבל את זה, כי היא מוסד רשמי.

אני רוצה לשאול שאלה. אני רוצה קודם כל לומר, לא לשאול, שיהיה ברור שכמייצג ציבור חרדי – לא יעלה על הדעת לחשוב שיהיה בעיר חרדית איזה שהוא הבדל בין ילד לילד, כיוון שאנחנו זועקים כבר 60 שנה שיש אפליות נגד הציבור החרדי. אנחנו וודאי לא נפלה את הציבור הדתי לאומי, שפעם ראשונה שאני רואה שאתם מרגישים מה שאנחנו מרגישים בכל הערים האחרות, ובעצם גם אתם מרגישים כמיעוט בתוך מול רוב.

ולכן, צריך לדאוג לילדים שלכם בדיוק כמו לכל ילד אחר. מה גם שבסופו של דבר, כולנו מאמינים בקדוש ברוך הוא, כולנו שומרי תורה ומצוות, ואני לא מאמין שהויכוח בין בתי הספר שלכם לבתי הספר החרדיים, שונה מאשר בין קהילה חרדית זו או אחרת. כל אחד רוצה בשביל הילדים שלו מבנה. זה לא צריך להיות בכלל העניין המפלגתי.

אבל אני רוצה לשאול את ראש העיר – כמה אחוז ממספר הילדים בחינוך היסודי אני מדבר של בתי ספר חרדיים, יש להם מבנים תקנים, וכמה אחוז של החינוך הממלכתי?

מה זה? זה לא הנושא כרגע.

למעשה, מבחינת הבינוי, 50% מהחינוך החרדי עדיין בקרוואנים, כשבחינוך הממלכתי זה מעט מאד, 90% ומעלה נמצאים בבינוי. אבל זה בגלל החוק שמחייב ---

זה בסדר גמור, רק צריך לדאוג. והשאלה הנוספת, וזה למשרד החינוך – האם יש עדיפות לחינוך יסודי, לגני ילדים בחינוך יסודי, לפני חינוך תיכון או אחר, או אוניברסיטאות?

לא, אין.

האוניברסיטאות אגב לא במשחק.

רק הם לא מתוקצבים.

אני אם הבנתי נכון, יש נכונות מצד ראש העיר כן לפתור את הבעיה. בעצם הוא בא ואומר – תלוי בהתפתחות, בהתנגדויות שיהיו. זאת אומרת הוא בכל מקרה כן יש לו עניין לפתור את הבעיה, אם לא במקום הזה במקום אחר. אני הבנתי אותך נכון?

תבינו, אני צריך להוציא היתר. אם יהיו לי התנגדויות שם ואני לא אוכל להוציא אותו, אז אנחנו לא נוכל לבנות את בית הספר. צריכים ללכת עם דברים לפי שכל, לא ללכת עם ראש בקיר.

לא, לא, ולכן אני לא רואה פה איזו שהיא מחלוקת כשראש העיר יש לו נכונות באופן רציני, לפתור את הבעיה בכל מקרה. הוא בא ואומר – אם לא פה אז זה יהיה שם, הוא מקווה שבמקביל ייבנה המבנה הנוסף, והוא אומר אכן, אז זה יהיה במבנה הנוסף, כשיש כבר תכנון. נכון?

לא, יש פרוגראמה.

אוקי.

פרוגראמה זה עוד לא תכנון.

זה עוד לא תכנון, אוקי. אני מקווה שככה זה יהיה בסופו של דבר.

לדעתי לא יהיו שניים. מבנה שיצאו עכשיו עליו למכרז, ומבנה שעכשיו צריכים להתחיל עליו תכנון – לעולם שני המבנים לא יסתיימו ביחד. תכנון לוקח לפחות כמה חודשים טובים, אני מניח, בין שלושה לחמישה חודשים. ואני מבין שהוא לא מתוקצב המבנה הנוסף הזה. כרגע יש תקצוב למבנה תיכון אחד אני מבין. השאלה, לא צריכים לחיות באשליות שבראשית השנה יהיו שני מבנים, להערכתי. אלא אם כן ראש העיר יתקן אותי.

יכול להיות שיהיה משהו ביניים, פתרון ביניים ותהיה הסכמה, שגם אם ייכנסו האולפנה, אז זה יהיה לשנה עד שהמבנה שם יסתיים. כמובן זה עם תושבי העיר. זה נושא בדיוק פנימי כדי להשקיט שלום בתוך העיר.

תודה. אתה ביקשת קודם, מה שמך?

שלום, נועם שרמן. אני מנהל הכספים של הישיבה ושל האולפנה. אני מבקש להעיר רק הערה עכשיו על האולפנה ואחרי זה לגבי הישיבה. באולפנה מה שקורה זה שאנחנו שלוש שנים מתניידים. מתניידים זה אומר שאין לבנות חדר לא מחשבים שלוש שנים ולא חדר מדעים. הם לא יודעים מה זה פרימוס, לא יודעים מה זה מבחנה. איך אפשר להגיש אותן ככה לבגרות?

תודה. שרה, רצית הערה?

כן, רציתי הערה. מכיוון שבסיכום שהיה עם שר החינוך נאמר שאם המבנה לא ייגמר או מה, אז יינתן מבנה ביניים, ממה שאני יודעת, ותקנו אותי אם אני טועה, בימים אלה מושלם מבנה של בית ספר תיכון בתוך העיר אלעד. ואם יש כל כך הרבה התנגדויות ואני לא יודעת מה, יכול להיות או שזמנית, או אני לא יודעת מה, צריך לחשוב על המבנה הזה.

תודה. עמרם. שמואל, סליחה.

אני רוצה להגיד שפה מיתממים להגיד שכאילו לכאורה שאף אחד לא מתנגד לציבור שלנו. עצם העובדה, וראש העיר אומר את זה במפורש. אנשים מתנגדים לראות אותנו. אני יכול לספר באופן ברור---

לא, הוא מדבר על שכונה מסוימת.

הוא מדבר על שכונה, אני יודע על מה מדובר. עכשיו למשל ליד הבית שלי בנו בית כנסת של חסידים, ממש חמישה מטר. אנחנו לא בוחנים ---- תן לי להשלים את המשפט. אנחנו רוצים שראש העיר שמייצג אותנו ואנחנו אוהבים אותו וחברים שלו, שהוא אומר פה בפרהסיה שיש ציבור שמתנגד לראות את הבנות שלנו. הבנות שלנו הולכות צנועות והן טהורות, ואנחנו לא מוכנים לשמוע את המשפט הזה שזה יהיה באיזה שיקול, שבגללו לא נקבל בניין, כי זה קשקוש גמור.

גם בית ספר נועם שהוא לפניו, גם אליו התנגדו ועכשיו התרגלו. אז שיתרגלו, פשוט רוצים את הבניין. והדבר הזה הוא פשוט צריך מסדר היום. אם הקצו לנו מקום, שאף אחד לא יתנגד. כי עובדה שהם באים אלינו לבית הכנסת, ואוכלים מאיתנו ושותים מאיתנו.

יש לי שאלה קשה אליך, ואם יוצע לכם בניין אחר?

אם ב-1 בספטמבר יגידו לנו בניין אחר, אנחנו נוכל להסתדר איתו. אבל זה חייב להיות באותו יום, ולא יהיה מצב שמישהו ייכנס לשם ואנחנו נחכה עוד שנה שנתיים.

כלומר, אין לכם התנגדות עקרונית לשקול בעניין.

אנחנו לא רוצים לריב, אנחנו רוצים מקום. אבל הם רבים איתנו כי הם לא רוצים לראות אותנו.

זה חשוב מה שאמרת עכשיו.

צריך מעבדות, זה לא עובר מהיום להיום, צריך לתכנן את זה.

לא יהיה לך ב-1 בספטמבר מעבדות. תדע כבר עכשיו, אני כבר עכשיו אומר לך. שבניין עוד לא קיים, אז ב-1 בספטמבר לא יהיה לך מעבדות ולא יהיה לך מחשבים. למה לך לחיות באשליות? תדע את זה.

לא, אם יש לי מבנה אני יכול להביא מחשב לשם. אבל יש לי קרוואן, אפילו את זה אני לא יכול לעשות.

אין לך ב-1 בספטמבר גם מבנה. גם זה צריך להתפלל. חברים, אני מציע ללכת בצעדים מדודים, ריאליים, לראות מה אפשר.

אני רוצה עוד משפט, אדוני יושב הראש. אני פעם ראשונה שומע שמיעוט שמרגיש את עצמו כאילו לא רוצים אותו, יש לו 90% מבנים קבועים, כאשר הרוב, כאילו שהוא שליט, יש לו רק 50%. אני לא אומר, אני אומר שצריך לתת להם 100%, אבל ראש העיר, ואני אומר לראש העיר בעצם, שאתה צריך לדאוג לכך במשרד החינוך, שגם לחינוך החרדי לפחות יהיה את אותם 90% לפחות בעיר כמו אלעד. כי בירושלים ובמקומות אחרים – הפערים כל כך גדולים, כי אנחנו מיעוט.

אבל אני לא רואה בציונות הדתית ציבור אחר, שונה כל כך. בהשקפות כן, אבל לא באורח החיים, שצריכה להיות איזו בעיה. אני שוב חוזר על אותו משפט – אם יש ויכוח על מבנה, אין לזה שום עניין מפלגתי, כמו שיש בין קבוצות חרדיות עצמן, ספרדיות, אשכנזיות, חסידות זו או חסידות אחרת. כל אחד רוצה בניין, צריך לתת לכולם.

אני מציע שלא להכניס את העניין המפלגתי, ההשקפתי לויכוח הזה. זה יהיה טוב לכל הצדדים.

שלום, קוראים לי יעל, אני נמצאת פה בשני כובעים. אני מאלעד. אני יושבת פה מייצגת בשני כובעים, אני מייצגת את שי נתן שהוא מתנצל שהוא לא הצליח להגיע היום. הוא ביקש ממני לומר את דברו. אני בוועד ההורים של בית ספר עמיעד, אמא לשחר, ילדה בכיתה א'. ואני ניסיתי ככה קצת לקצר, כי על חלק מהדברים כבר דיברנו ---

הבאת גם תגבורת את ראש וועדי ההורים של הממ"דים, אני רואה.

שבהחלט נעזרנו בהם בשנה האחרונה, ואנחנו מאמינים שנמשיך להיעזר.

יישר כוח.

אז אני אקריא פה את מה ששי ביקש: ברשות יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב, חברי כנסת נכבדים, נציגי משרד החינוך, חברים נכבדים.

לפני כחמישה חודשים ישבנו כאן ושמענו הבטחות לרוב, כולנו מלאים באופטימיות ורצון טוב. רצינו רק דבר אחד, קורת גג ומקום לימודים ראוי לילדינו. לצערי, לצערנו, בתקופה שחלפה לא השתנה דבר לטובה, ואף לצערנו נסוגונו לאחור. את המגרש שהבטיחו לנו בחדר זה, בנוכחות יושב ראש הועדה הנכבד, ואף הבטחות שניתנו בפגישות עבודה שנערכו בנוכחות שר החינוך מר גדעון סר וראש מינהל הפיתוח מר יגאל צרפתי, מסתבר שהבטיחו גם לאחרים.

עיריית אלעד, למרות שהחלה בתכנון הפרוגראמה והתאמתה למבנה בית ספר תיכון לבנות ממ"ד, עצרה את העבודות, תוך שהיא מסבכת בקורים אותם טוותה בעצמה, ובהבטחות דומות לכמה מוסדות חינוך שונים, אותם נתנה בנשימה אחת.

גם בבינוי 12 גני ילדי הילדים, הרשאות שניתנו על ידי המשרד ונמצאים בידי העירייה שנים אחדות, לא חלה התקדמות. להזכירכם, הרשאות אלו נועדו על פי הסיכומים שהושגו, לשמש על מנת לפנות את גני רשת מוריה, הפועלים במסגרת המוכר שאינו רשמי, בשטח בית הספר ממלכתי דתי עמיעד, הקורס מחוסר מקום, והוא באמת קורס.

אני אדלג פה על איזה שהוא חלק שכבר דיברנו עליו ואני אתייחס למה שגם חברי הכנסת התייחסו. לצערי, הם לא חווים את מה שאנחנו חווים, אבל האפליה שאנחנו חשים בתור ציבור דתי לאומי, היא קיימת והיא מתחזקת ומתעצמת.

הקהילה הדתית לאומית באלעד תמיד הבינה והתחשבה במצוקות הרשות המקומית, ולכן לא תמיד עמדה על שלה, ודרשה את המגיע לה במלואו. לצערנו, במקום להבין את הכוח הרב שהפעלנו בזה שויתרנו על השייך ומגיע לנו, מפרשת עיריית אלעד את התנהגות הקהילה ונציגיה כחולשה, וממשיכה להתעלל ב-2000 ילדי הממ"ד, ולמשוך אותם בהבטחות שווא.

אנחנו כולנו יכולים להבין חוסר במשאבים, קשה לנו, ואף אסור לקבל את מה שקורה בימים אלה בעיר אלעד. כאשר קיים השטח ואף הכסף לבנייה בנמצא, אך ההתנהגות הרשלנית פושעת, מונעת מאלפי ילדים מקום ראוי בו יוכלו ללמוד על פי חוק, ועל פי התחייבות המדינה לתושביה. את המגיע לנו בזכות, לא בחסד, הגענו היום לפה. הפסקנו לוותר.

הבנו את העניין.

אוקי.

אם שמעתי טוב, הוא מאשים את ראש העיר ברשלנות פושעת.

הבנו את העניין. אתה רוצה לומר עוד משפט?

רק תיקון אחד, אנחנו 40% יושבים בקרוואנים, מוריה בקרוואנים, הישיבה בקרוואנים, עמיעד בקרוואנים, זה לא 90%.

לא, דיברתי על החינוך היסודי של הילדים הקטנים.

היסודי שלנו גם תלמד תורה מוריה שלנו, יושבים כולם בקרוואנים.

הוא מוכר שאינו רשמי. הוא לא ממ"ד.

הוא מהציבור שלנו. ציוני דתי. תלמוד תורה מוריה ---

בפיקוח של מי?

לא שלנו.

אבל זו ציונות דתית. גם בציבור שלנו יש ממלכתי דתי, ויש מוכר שאינו רשמי, אבל זה ציבור שאומר הלל ביום העצמאות. שלא תהיינה אי הבנות.

אבל יש להם חסידויות. אתה אומר שיש להם חסידויות נפרדות גם.

כן, גם אצלנו. אנחנו גם נדבקנו בעניין לצערי. יש כמה דברים רעים שלמדנו.

תדע לך שזה מה שיחזיק את הציבור.

אני יודע? או שכן או שלא. יש גם בית ספר נועם שהרשת יושבת פה, שזה הרשת התורנית שלנו. ויש גם מוכרים שאינם רשמיים.

אדוני יושב הראש, מותר לי לצטט את הרב בר אילן בעניין הזה?

תמיד.

הרב בר אילן טוען שברוסיה ובפולין היהדות צמחה ובאמריקה היא קרסה, בגלל שבאמריקה לא היו מחלוקות קהילתיות. אם מישהו רצה לבנות בית כנסת, באו אנשים חילוניים ואמרו – אוקי, אנחנו נתרום את ארון הקודש, ואני לא אאריך. אני נותן את הבימה, אני בא ביום הכיפורים, אני בא זה, וכולם הסכימו והם באו ביום הכיפורים או ביום .... לעומת זאת, בווילנה, ברוסיה, או בכל מקום, אם מישהו רצה לבנות בית כנסת – אמרו פה לא יקום ולא יהיה. יהיו שלושה מניינים ביום, יהיו שיעורי תורה. על כל תלמוד תורה, על כל ויכוח, כך נבנתה היהדות. כך כותב הרב בר אילן, וסליחה שציטטתי אותו.

טוב. יישר כוח. חברים, אני רוצה ---

הערה ברשותך.

רק בקצרה.

רציתי להגיד שאני קצת מכיר את כל המערכת וישבתי והקשבתי בהרבה סבלנות. לצערי הרב היה לי איזה שהוא אפקט ההיסטוריה חוזרת, ואכן ההיסטוריה חוזרת. כי תמיד אנחנו עומדים באותם חודשים, מסתכלים קדימה בציפייה, מדברים עם שרה נעמן, מדברים עם צרפתי, מדברים עם כולם, ויש הבטחות, יש אמירות, הכל טוב ויפה.

לצערי הרב, אנחנו תמיד מגיעים למקום אחד. לפתחו של בית המשפט. וזה קרה בשלוש שנים האחרונות כבר פעמיים, ולשמחתי הרבה באותן שתי פעמים, בית המשפט אמר בצורה מפורשת – חברה, מה אתם רוצים ממני? מדוע אתם אלי? יש משרד החינוך, יש נוהל מפורש, נוהל שנקרא 'נוהל הקצאת מבני חינוך', והוא קובע בצורה מדרגית מי מקבל ומתי מקבל ולפני מי מקבל.

לכן, כבוד ראש העיר, אני מאד שמעתי את מה שאמרת, ומאד שמחתי, ולצערי הרב גם בתיק הקודם שהיה, נפגשנו משני צדי המתרס.

אתה עורך דין?

אני עורך דין במקצועי. ועמדנו משני צדי המתרס. אני גם ייצגתי דרך אגב באותו תיק אחרון וגם בתיק שלפניו, ובשניהם נצחנו. ושם נקבע בצורה מפורשת. עכשיו, אני אומר לאדוני, חבל שנגיע שוב למקומות שאנחנו לא רוצים להגיע. אנחנו בסך הכל רוצים לחיות בשלום, לא רוצים להגיע למקומות האלה, הם מקומות לא נעימים. בתי משפט הם לא מקומות נעימים, ואני חלילה לא מאיים גם. אני רק אומר בצורה מפורשת.

אני אומר דבר פשוט, יש הסכמה במשרד החינוך? מינהל הפיתוח אמר את דברו? ראש העיר קיבל את הדברים גם בישיבה שהייתה עם שר החינוך? אי אפשר לבוא ולהגיד אוקי, עכשיו אנחנו נבנה את המבנה, נגיש ל-1 באוגוסט, או ל-31 באוגוסט, ואז נקבל החלטה. כי אז אנחנו נעמוד בפני שוקת שבורה.

לא זה מה שהוא אמר.

לא, לא, לא, אני אמרתי.

זה לא מה ששמעתי. אני שמעתי מראש העיר שהוא אומר שב-1 בספטמבר יעמוד לרשות האולפנה מבנה. אינני יכול להיות בטוח שהמבנה יהיה ב-P1A. זה מה שאמר ראש העיר, ושמעתי משמואל עמרוסי, שאם ראש העיר יציע מבנה אחר – האולפנה לא שוללת את הדבר הזה. כך אני שמעתי.

אני שוב אומר.

אני שמעתי טוב?

יושב הראש, אני שוב אומר, אנחנו נמצאים בהליכים לצערנו הרב של מריחות. אני רוצה להגיד לאדוני, ואני פה אסיים, שהתהליך הזה שהגענו אליו היום, שאנחנו נמצאים היום ---

עכשיו אנחנו בתהליך של --- אולי נסגור את הישיבה ---

לא, לא, לא, אני כבר אגיד.

אתה לא בבית משפט. אתה הזירה שלך בית משפט.

לא, חלילה, לא. לא במריחות פה, חלילה. הכוונה היא שאנחנו הגענו לשלב שהיום יש הסכמה בין משרד החינוך לבין כולם, שהשטח של האולפנה יהיה ב-P1A, זה אחרי שאנחנו כבר מתנהלים ומדברים כבר שנתיים או שלוש.

אמר לך ראש העיר מה שאמר. אני לא רוצה לחזור.

ולכן אני אומר, גם התנגדויות של תושבים, הן לא רלבנטיות כי אלף יושב שם כיום בית ספר נועם, וכולם חיים עם זה בשלום, למרות שהיו גם התנגדויות בהתחלה. וב', אני אגיד לאדוני, לראש העיר גם, שלא צריך בכלל לקבל החלטה בוועדת הקצאות ולא בשום מקום. משרד החינוך קבע, זה השטח הראשון שעומד לרשות הממ"ד, יש הסכמה, טוב ויפה צריך לעמוד בהבטחות ולעבור הלאה למשימה הבאה. זה הכל.

תודה רבה חברים, אני רוצה לסכם את הישיבה. ואם אני לא מנסח נכון, תציע לי תיקון כי אני רוצה להעביר את הדברים האלה בצורה מסודרת.

הסוגיה שלנו היא כרגע, אני מבין שהסוגיה העיקרית היא הסוגיה של האולפנה, שהיא משליכה על נועם, נכון?

ועמיעד.

והישיבה, כי יש גם ישיבה תיכונית.

על הישיבה התיכונית לא דיברנו.

רק רגע, כרגע אני רוצה לסכם את סוגיית האולפנה. שלום מחמ"דים, עוד מעט תהיה פה ישיבת מחמ"דים. מחמ"ד זה ראשי תיבות של מנהל מחוזי דתי.

אני יודע.

מנהל המחוז שלכם, שרה היא מנהלת המחמ"דית של מחוז המרכז, ומר גבאי שיושב בסוף הוא המחמ"ד של מחוז הצפון, שתיכף נדבר על שדה יעקב.

אגב, אתם יכולים ללמוד ממני, לעשות וועדת משנה לחינוך חרדי. עשינו ועדת משנה, אתה צריך הסכמה קואליציונית. אני לא בטוח שאני אסכים, אבל נראה. ואני ביקשתי ממנחם אליעזר מוזס ומהרב אמסלם להשתתף איתי בוועדת החינוך של החינוך הדתי.

אני רוצה לסכם את הסוגיה של האולפנה ולומר כך – שהוועדה רשמה לפניה את הודעת משרד החינוך לפיה המשרד תקצב הקמת מבנה, תקצב ויצאה הרשאה למבנה בן 16 כיתות, שעל פי סיכום בכתב עם העירייה ובהסכמתה, המבנה מיועד לאולפנה.

יחד עם זאת, אם אני אומר כך דברים לא מדויקים מבחינת הרשויות, תעדכנו ---

סליחה, בשטח P1.

בשטח P1A. יחד עם זאת, הודיע ראש העיר, כי קיימת אפשרות שהעירייה תציע מבנה שלם אחר, לאולפנה. ובלבד, שהמבנה החלופי הוא פחות או יותר בלוח הזמנים של סיום המבנה ב-P1A.

אבל פחות או יותר זאת הבעיה שלנו.

פחות או יותר הכוונה היא סדר גודל של שלושה חודשים פער. זה וודאי פער סביר.

שמואל, אם לך יגיע 18 כיתות ואת 6 הכיתות ---

סליחה, סליחה. ראש העיר גם מקבל כשאומרים שלושה חודשים זה פער סביר. לא צריכים, אנחנו לא מדברים פה על שנים.

יראו בעיניים את בית הספר השני.

יראו, בשלושה חודשים רואים בעיניים. הוועדה רשמה בפניה כי מר שמואל עמרוסי, חבר מועצת העיר המייצג את החינוך הממלכתי דתי, הסכים לסיכום זה, וכמובן גם המחמ"דית. נכון, הסיכום הזה נראה בעיניך? אני שואל, כן או לא? אני לא רוצה ---

אני אומרת עוד פעם, מבנה של ---

אני שאלתי והתשובה יכולה להיות רק או כן או לא.

כשאתה מבנה אתה אומר משהו מראש שהוא לא ברור. כי זה נבנה כאולפנה, אמור להיבנות כבית ספר תיכון, ויכול להיות בית ספר אחר שנבנה כבית ספר יסודי. הפרוגראמות הן שונות לגמרי. לכן ---

הפרוגראמה של החלופי הוא יכול להיות פרוגראמה של חינוך יסודי?

לא, כי הם לא הגישו שום פרוגראמה בינתיים.

ושל מבנה חלופי עם פרוגראמה תיכונית אחרת, אוקי. אני מקבל תיקונים.

מה זאת אומרת? רגע, שנייה. זה מבנה כאילו לא שרטוט על הנייר. מבנה מול מבנה, נכון?

מבנה מול מבנה שהפערים ביניהם בסיום הוא עד סדר גודל של שלושה חודשים, זה מה שסיכמנו.

הכוונה שהוא נבנה מתאים לתיכון.

זה מה שאמרתי. חברים, עכשיו הישיבה התיכונית. מישהו רוצה לומר משהו? מה הבעיה עם הישיבה התיכונית, שמואל.

קודם כל בנינו ישיבה תיכונית, ברוך ה', וכמו שאמרתי מקודם, יש אינטרס מאד גדול למועצה ---

מה הבעיה?

הבעיה שהם כרגע זרוקים, הם נמצאים בתוך קרוואנים, הם יושבים בעצם באיזה משטח גדול של מוריה, והם מטיילים ממקום למקום.

מה תוכניות הבנייה של הישיבה?

עוד לא הוגש מגרש. אנחנו מחכים שהעירייה תציע מגרש.

אני אסביר את הנושא של הישיבה. בזמנו, כשדיברתי עם ראש הישיבה, הוא רצה שהישיבה תהיה איפה שהם נמצאים. כי בשביל הישיבה צריכים מגרש גדול מאד. כ-15 דונם שכמעט ולא קיים בעיר מגרש אחד שהוא גדול. זה למעשה פחות או יותר הבקשה שהוגשה לי לפחות.

מה פתאום?

שזה דבר שקשה מאד למצוא בעיר מגרש כזה גדול. אותו מגרש שנמצאת עליו היום הישיבה התיכונית, אמר לי ראש הישיבה – כאן אם תבנה לי, זה המקום הכי טוב שיכול להיות. דא עקא, שיש שם חלק שהוא לא שלנו זה של המינהל, ויכול להיות שיש שם גם חלק ארכיאולוגי. במידה ונצליח לשחרר את החלק הזה, אז הישיבה התיכונית תיבנה שם. אנחנו במקביל מחפשים קרקע בסדר גודל כזה בעיר, שקשה מאד למצוא אותה.

לכן לא הגשתי מסמכי קרקע, כי קשה לי למצוא מקום כל כך גדול. גם בסיכומים הקודמים, הבינו שישיבה תיכונית לא תיבנה בשנה שנתיים הקרובות, זה אולי חזון לעוד שלוש שנים, והם יישארו במקום שהם נמצאים, שהוא מקום ראוי מאד באופן יחסי. נצטרך כל שנה לתגבר אותם בעוד קרוואן, או שניים, או שלושה, בהתאם למצב, עד שתיבנה הישיבה התיכונית. ישיבה תיכונית בסדר גודל כזה לא תיבנה לפני שלוש שנים.

שאלתי, אדוני ראש העיר – בישיבה הקודמת אתה מרצונך אמרת שאתה תמסור למשרד החינוך נתוני קרקע לגבי הישיבה, עד סוף 2010.

אז הלכנו לבדוק ---

אתה מוכן לקבוע מועד חדש?

עוד פעם? אני לא רוצה להתחייב כי אתה הולך לקחת קרקע, אלעד בנויה רובה על עיר עתיקה שיש בה הרבה ארכיאולוגיה והרבה דברים שצריכים את רשות העתיקות.

אני מקבל את כל מה שאתה אומר.

אז לכן אני הולך, לוקח קרקע והולך לבדוק אותה ופתאום אי אפשר לבנות שם.

כרגע אני לא אומר, כמה זמן ייקח כל התהליך הזה?

אז אני אומר בחודשים האלה אני ---

אם אתה רוצה שעוד שלוש שנים הם ייכנסו למבנה החדש, תיקח את לוח הזמנים חזרה. אתה צריך בחצי השנה הבאה למסור נתוני קרקע. אם לא תמסור נתוני קרקע, הם לא ייכנסו לתוכנית הבינוי של 2012, או אפילו לא של 2013. יש להם את התור שלהם. אז תוך חצי שנה אתה רואה סיכוי?

אני אשתדל שתוך חצי שנה.

אנחנו מבקשים שזה יהיה, ראש העיר ישתדל, והוועדה ביקשה שנתוני הקרקע, לומר שבישיבה הקודמת הובטח שזה יהיה עד סוף 2010, וראש העיר מסדר עדכון שלהערכתו בשלוש שנים הבאות הישיבה תמשיך להתפתח במקומה הנוכחי, תוך תוספת הקרוואנים הדרושים.

זה לא ייעשה.

רק שנייה אחת. אני אומר כרגע מה ראש העיר. ובתוך חצי שנה העירייה תשתדל לתת את נתוני הקרקע לישיבת הקבע. כן, שרה.

אני רוצה להגיד מה היה הסיכום בשני חלקים. סיכום אחד היה ---

סיכום זאת אומרת זה בין מי למי?

עם שר החינוך וראש העיר ומשרד החינוך, וצרפתי ואני לא זוכרת מי עוד היה שם.

סיכום, זה שוב – בהסכמה, כן?

בהסכמה, וודאי.

מה הסיכום?

חלקו הראשון של הסיכום, עוד לפני שר החינוך אמר, שבינואר השנה הישיבה עוברת למבנה קבע זמני, היה ברור בתוך מבנה גדול --- המבנה הוא קבע, מבנה בניין, אבל לזמניות. זה מבנה שכבר הושלם, בימים אלה אולי הושלם אולי אמור להיות מושלם, הוא יקבל חלק, עד שהמבנה שלו יקום.

כשהיינו עם שר החינוך עלו הבעיות שם אם הקרקע היא אולי קרקע ששייכת גם לחבל מודיעין חלק, היו כל מיני רעיונות והסיכום היה כזה – שמכיוון שהמבנה הסופי של הישיבה, שאם ירצה ה' ייבנה, ייקח את השלוש שנים עד ש-, וברור שלא עכשיו הפתרון. הישיבה תעבור למבנה בניין, .... זמני, לבניין עד שיושלם שם.

ואז אמר ראש העיר – אבל, מנהל הישיבה רוצה להישאר כאן. הסיכום היה שצרפתי ואני נעשה סיור, לא אז אלא עוד קצת במקום. נראה האם אפשר לקיים שם שנה הבאה לימודים בתוספת שני קרוואנים, אז בשנת הלימודים הבאה הם יישארו ---

והסיור התקיים כבר?

עוד לא. הוא לא התקיים בכוונה. ואם לא – הם יקבלו את המבנה הראשון שמתפנה. זה היה הסיכום.

רגע, אני מציע שלא נמציא סיכומים חדשים, שאנחנו נישאר בסיכומים של שר החינוך עם ראש העיר, עם משרד החינוך, אם זה הסיכום. ההורים יודעים מהסיכום הזה?

אני אמרתי שלא נוח ולא טוב שכל מבנה ישבו בו פעם הישיבה התיכונית ואחרי זה בית הספר הזה. אני לא הולך לעשות כאן ---

לא, אבל היא אומרת שזה סיכום איתך.

ולכן אחרי זה אמרתי, היות והמקום הזה הוא מקום ראוי, וראש הישיבה רוצה – לכן אנחנו במקום הזה נוסיף קרוואנים בהתאם להתפתחות ---

אם ראש הישיבה רוצה, אני מניח שזה מה ש---

אני ... עם ראש הישיבה, והסכמנו אז לישיבה שאנחנו נלך. סליחה. הסכמנו לסיכום שנלך לסיור ---

אני לא מבין – אז יש הסכמה או אין הסכמה? אני לא הצלחתי להבין, עכשיו התבלבלתי.

הסכמנו בזמנו, ביום של שר החינוך הסמכנו שנלך לסיור מאיזה מקום, ממקום לעזור גם לעיר וגם לזה, לא לזעזע. אבל אנחנו צריכים לראות בעיניים מה יש ואיפה יש. אני לא צריכה לספר לך שהשנה ב-1 בספטמבר לא היו קרוואנים וילדים ישבו בבית. ולכן אמרנו, אנחנו נלך קצת יותר מאוחר, כשהעיר תתארגן, ונראה אם אפשר. אם אפשר ללמוד שם עוד שנה – זה מצוין. לא נזעזע. לא נוציא אותם. הם יישארו שם. אבל אם נחזור למצב של השנה, שאין מקום איפה ללמוד, והם יושבים בבית ואני צריכה להסביר למה הם בבית – לזה אנחנו לא נלך.

אני רוצה לסכם את עניין הישיבה התיכונית. רשמנו לפנינו את הדברים של ראש העיר, את הדברים של המחמ"דית. במידה ותתעורר בעיה נוספת נא תפנו אלינו, ונקיים דיון מיוחד. אין טעם כרגע לדון על ביצה שלא נולדה.

הרעיון הזה של ה-15 דונם, אנחנו מאד מברכים את עצם ה---

שמואל, לא שמעת את הסיכום שלי? יש לך מחלוקת עליו?

לא, לא, הבעיה היא שה-15 דונם שראש העיר רוצה להציע, הם בכלל לא בעיר, הם לא באלעד, הם בעיר אחרת.

שמואל, אתה מכיר את הסיכום עם שר החינוך?

אני מכיר. אבל יש בניין מיוחד שכבר מצביעים עליו שהוא גמור מ-2008.

אבל אומר ראש העיר שראש הישיבה רוצה. היא עוד לא סיירה, למה אני? שמואל, איך אני יכול לקבל המלצה, החלטת הוועדה, שאומרת המחמ"דית שהיה סיכום מסוים בהסכמה?

שמואל, אנחנו נעשה סיור.

חברים, אנחנו יכולים לכנס את הוועדה שוב. אני אמרתי, אם תתעורר בעיה, תפנו אלינו, נקיים דיון נוסף. כן, אדוני המנהל.

שלום, הערה שפשוט היום המבנה שלנו הוא מבנה שאין לו תנאי כיבוי אש ---

אז למה ראש הישיבה שלך אומר לראש העיר שהוא רוצה להישאר במקום?

זה בגלל שכל פעם מבטיחים שיבואו ו---

אז שלא יגיד לו. חברה, אי אפשר ככה לקדם דיון, נו באמת. זה לא רציני.

גם ראש העיר אומר ---

חברים, חברים, תדברו ביניכם. כמו שקיימנו את הדיון. כן, עמרם.

יש קריית חינוך שלא רוצים לתת לנו שם, יש שטח שקוראים לו קריית חינוך.

שמעתי אותך. תדברו ביניכם. אמרתי, כרגע זה לא בשל לקבל איזה שהוא סיכום, כשאומרת המחמ"דית, שיש סיכום עם שר החינוך, עם אגף הפיתוח, עם ראש העיר. תעשו את הבדיקה הזאת ואת כל הדרוש, אנחנו נזדמן שוב.

תודה רבה.

אה, רגע, רגע. חשבתי שזה הדיון על נועם. בצר, אני מתנצל בפניך, עוד כמה דקות.

אנחנו נעשה את זה באמת בקצרה אדוני יושב הראש. כפי שאתה יודע רשת נועם היא רשת ממלכתית דתית, ציונית מאד, תורנית מאד מאד. מפעילה בית ספר, בין היתר, בית ספר לתפארת בעיר אלעד, בשיתוף פעולה מלא עם העירייה ועם משרד החינוך. השנה זו השנה התשיעית, אם אינני טועה, של בית הספר.

אנחנו בתחרות מול המוכר שאינו רשמי בתוך הציונות הדתית.

לגיטימי.

הוא קיבל הסבר כבר.

אני נתתי הסבר.

הוא גם נתן וגם קיבל, נכון. והרב בר אילן מחזק את החינוך הציוני באמצעות המחלוקות בינינו. אבל, אנחנו כדי שהתחרות תהיה הוגנת, מוכרחים לקבל סמל מוסד נפרד לבנים ולבנות. בלי זה התחרות היא לא הוגנת. תסתכלו בגרפים, שלא נלאה אתכם עכשיו בנתונים.

מה הבעיה?

בכל שנה אנחנו מפסידים ילדים לטובת המוכר שאינו רשמי, שרוצים ללמוד אצלנו ולא לומדים אצלנו.

מה הבעיה?

אין ---

הזכות שקיימת לחינוך החרדי לא קיימת לחינוך הממלכתי דתי? לא הבנתי. מה הבעיה לתת סמל מוסד נפרד?

אני פשוט פעם ראשונה שומע.

לא, יש מכתב. הם הוציאו מכתב. יצא מכתב.

המחוז המליץ?

יצא מכתב לצרפתי, צרפתי ענה שהחינוך ---

המחוז המליץ?

כן.

שרה?

המחוז גם מתחלק לשניים. הוא מתחלק למחמ"ד ולמנהל מחוז.

המחמ"ד המליץ?

המחמ"ד בוודאי בעד.

טוב, אני חושב שזה טעות מאד מאד חמורה להחיל את הכללים של הממלכתי על הממלכתי דתי ובעניין הזה לא להיות מושווים. אתה מבין, אנחנו כבר מקופחים, זה לא יאומן.

טוב, הוועדה פונה, זה הוועדה העליונה צריכה לאשר את זה? מי מאשר סמלי מוסד?

נכון, יצא מכתב מיגאל שהכללים הם כללים, שאין מה ---

אז אנחנו נשנה את הכללים. אתה רוצה שעוד פעם אני אספר לך את הסיפור שכבר סיפרתי אותו 10 פעמים למה החינוך הדתי קופח באולמות התעלמות? כבר לא שמעת את הסיפור?

כשנכנסתי צעיר ורענן להיות מנהל לשכתו של שר החינוך, אני לא רוצה להגיד כבר לפני כמה שנים זה היה, לפני כן הייתי ראש וועד ההורים של הממלכתי דתי בירושלים. אתה רואה, יש סיכוי לראשי וועדי הורים. ואז, הסתקרנתי לדעת איך המפאיניקים דפקו את הדתיים, שבכל בתי הספר הממלכתיים בירושלים היה אולם התעמלות, ובממלכתי דתי לא היה. אמרתי – סוף סוף הגענו לשלטון, בואו נראה.

קראתי לראש אגף הפיתוח, זה היה אבנר ישראלי, אם שמעת פעם את השם, ואמרתי לו – אבנר, עכשיו תגיד לי, מה, איך עשיתם את הדבר הזה? בוא תסביר לי. אני רוצה ללמוד את הפטנטים האלה. הוא אמר לי – אני לא יודע על מה אתה מדבר איתי. אני אומר לו – תשמע, אני יושב ראש וועד, אני אומר לך – אלה בתי הספר אין להם, ואלה בתי הספר יש. וההבדל בין שתי רשימות - זה ממלכתי וזה ממלכתי דתי. איך עשיתם את זה? הוא אומר לי – אני לא יודע להגיד לך, אני לא יודע על מה אתה מדבר. תן לי לבדוק.

חזר אלי, והוא אומר לי – תשמע, אנחנו בכלל כשאנחנו מקצים אולם ספורט, עד אז משרד החינוך אקב הקצה אולמות ספורט, זה גם היסטוריה. אז הוא אומר לי תשמע, כשאנחנו מקצים, אנחנו יש בפנינו, אין לנו בכלל את שם בית הספר. אנחנו לא יודעים בכלל אם זה ממלכתי או ממלכתי דתי. אני אומר לו – איך אתם מקצים? הוא אומר לי – יש את מספר בית הספר ומספר התלמידים. מה אפשר לעשות שבכל שכונה, תמיד הממלכתי יותר גדול מהממלכתי דתי. אז ככה. אני אומר לו – לא החלטתם קודם לחלק, נגיד הממלכתי דתי בירושלים 30%, אז 70% מהאולמות לממלכתי, 30% לממלכתי דתי, ואז בתוך כל מגמה לחלק לפי הגודל? הוא אומר לי – לא עלה על דעתנו.

אז הנה, חלוקה שוויונית, שבה מקפחים מגזר שלם, ומדירים אותו מאולמות ספורט. זה בדיוק אותו דבר הנושא שאנחנו מדברים עליו. ואנחנו, אני אומר בהחלטה מפורשת של וועדה, שהוועדה פונה למשרד החינוך ותובעת לאפשר פתיחת שני מוסדות נפרדים עם שני סמלי מוסד נפרדים, לבנים ולבנות, לבית ספר נועם באלעד, כמתחייב מאופי הקהילה ומאופי בית הספר.

אני אומר, על זה אני הולך להיאבק עד הסוף. וכדאי, אני אדבר על זה גם עם יגאל, גם עם המנכ"ל, זה דבר שהוא בלתי אפשרי. הוא לא מתאים לשדה יעקב, אבל הוא מתאים לאופי הקהילה באלעד, ואופי הקהילה באלעד הוא אופי תורני, והם רוצים שני בתי ספר נפרדים.

למה? החינוך החרדי באלעד הוא חינוך שבאותו בית ספר יש בנים ובנות? לא. יש בית ספר לבנים ויש בית ספר לבנות. הזכות הזאת צריכה להיות לכל קהילה שזה האופי שלה. מה זה משנה, בגלל שהוא ממלכתי דתי אז זה לא יהיה לו? מה הדבר הזה? צריכים להקים מוכר שאינו רשמי כדי שיהיה בסוף את ההפרדה הזאת? הרי המדינה יורה לעצמה ברגליים.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40