הכנסת השמונה-עשרה

PAGE
8
ועדת משנה לחינוך דתי ותרבות תורנית

23.2.2011


הכנסת השמונה-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט

לחינוך דתי ותרבות תורנית
יום רביעי, י"ט באדר א' התשע"א (23 בפברואר 2011), שעה 09:00

ישיבת בני עקיבא "נתיבות חיים" – פסגת זאב

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

ישראל אייכלר

פנינה פרידמן


מפקחת כוללת בחמ"ד, משרד החינוך

גינדי קמנצקי


מנהל אגף מיפוי ופיתוח במשרד החינוך

דני בר גיורא


ראש מינהל חיוך מנח"י, עיריית ירושלים

חווה בר טור


ממונה על החינוך העל יסודי במנח"י, עיריית ירושלים

רונית אבירם


נציגת ועד ההורים

גלית אוחיון


חברה בוועד ההורים

ליז גינזברג


יושבת ראש ועד הורי בית הספר

מרדכי כקשור


נציג וועד ההורים

שרה נעמן


מנהלת החינוך הדתי, מחוז המרכז

אלחנן גלט


מנכ"ל מרכז ישיבות בני-עקיבא

יובל וורגן


מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יהודית גידלי

ר.כ. חבר המתרגמים בע"מ

ישיבת בני עקיבא "נתיבות חיים" – פסגת זאב

אני מציע שאנחנו נתחיל. אני מזמן את הישיבה גם כישיבת מעקב. סוגיה ראשונה שלנו היא ישיבת בני-עקיבא "נתיבות חיים" בפסגת זאב. קיבלתי פניות מנציגי ההורים שההסדרים שקבענו בפעמים הקודמות לא, גם מנח"י, הרשויות לא ממלאות אחר הסיכומים שהתקבלו אז בהסכמה. אז אני מציע שנציגי ההורים יפתחו.

אני מראש אומר, הישיבות האלה הן ישיבות מאד קצרות, מאד תכליתיות. אנחנו הכל מסיימים ברבע שעה – עשרים דקות, את הסוגיה. הנה, דני בדיוק הגיע.

בבקשה נציגי ההורים.

בוקר טוב. לצערנו הרב נאלצנו לחזור לוועדה ולערב את הוועדה, מכיוון שמהישיבה האחרונה שישבנו, שהייתה לפני סוכות, כבוד יושב הראש קבע לוח זמנים, ובלוח הזמנים הזה שזה היה כחודש מחג סוכות, עד לרגע זה לא קיבלנו מענה. לא קיבלנו מענה והמצב רק הולך ומתדרדר.

מצב בית הספר רק הורע. המצב, אם אפשר להגדיר את זה, במילים של הילדים כבוד היושב ראש זה – "שכונה", וסליחה על הביטוי. אין משמעת. יש סכסוכים בין המנהל למורים. יש חוסר תקשורת בין המנהל לתלמידים, חוסר תקשורת בונה. יש טיילת בבית הספר. תלמידים מגיעים מתי שבא להם והולכים מתי שבא להם. הם עברו כבר לאוניברסיטה. הם יוצאים ונכנסים משער בית הספר בלי שום פיקוח, ולא בכדי שהשבוע נכנסו גורמים זרים והמנהל גם קיבל אגרוף יחד עם עוד איזה מורה.

שעות הלימוד – התלמידים לא מקבלים את שעות הלימוד שמגיעות להם בדין. לא בחסד, אלא בדין. נקבע על ידי החוק מה הן שעות הלימוד שאמורים לקבל כל יחידת בגרות. התלמידים אצלנו לא מקבלים את זה. המורים נותנים להם, מסבירים להם שיש את רוב החומר הם צריכים ללמוד בכוחות עצמם. השאלה הגדולה היא האם אנחנו ההורים, מעבר למתמטיקה, שאנחנו כבר רגילים שנים לשלם שיעורים פרטיים – האם אנחנו צריכים לשלם גם על תנ"ך? ולשון? וכל דבר אפשרי.

לאחרונה, הדבר הכי קטסטרופאלי שהיה, כל התקופות הקרות אין חימום בכיתות, אין כלום. אין תנורים, אין תקציב. בחדר המורים יש מזגן. בחדר המנהל יש מזגן וברוך ה' זה עובד, חם ונעים שם. התלמידים קופאים מקור.

לכלוך - בני עקיבא ביקשו לקצץ מבית הספר, בין היתר קיצצו בניקיון. רמת התברואה בבית הספר הייתה מתחת לכל ביקורת. הרצפה שחורה. רק כשמישהו צריך להגיע אז מנקים ומבריקים. וכמה שדיברנו לא עזר.

מה יש לי עוד להגיד? פשוט מצב מחפיר. לא הייתה לנו דרך ---

מה שאמרת עד עכשיו זה די והותר.

יש לנו רשימה ארוכה.

מה אתם רוצים, לסגור את הישיבה?

אני חושבת שאנחנו נמצאים כאן על מנת לקדם את בית הספר. כי יש חשיבות מאד גדולה לכך שיתקיים בית ספר תיכון דתי, ישיבה, לא ישיבה, אבל יתקיים בית ספר תיכון דתי בצפון ירושלים. אבל בצורה שהוא מתנהל, זה בלתי אפשרי. אז צריך לתת פה החלטה אמיצה – או שאנחנו מנפים ואז כל הגורמים מצטרפים לאותו מינוף ומזרימים תקציבים ובונים תוכניות ומקימים וממנפים את זה הלאה, שיהיו תוכניות לטווח ארוך, גם לשנה הנוכחית, וגם לטווח ארוך. או שלצערנו הרב, אומרים כולנו נכשלנו, ואז צריכים לסגור את בית הספר ולדאוג לכל התלמידים שנמצאים היום בבית הספר.

אם אנחנו מסתכלים על הרישום, כבוד יושב הראש, לשנה הבאה – אין רישום. פשוט אין רישום לכיתה ז'. אני חושבת שזה מדבר בעד עצמו. ומאז כל הבלגן שנוצר, במיוחד לאור המהלך המאד אגרסיבי של מרכז ישיבות בני עקיבא, שהלך וקיצץ באופן חד-צדדי 15% ממשכורתם של המורים, יש גם עזיבה גורפת של ילדים מבית הספר, במיוחד הילדים החזקים.

תודה רבה. זהו, ההורים.

אולי, רק עוד דבר אחד.

לא, לא, לא. אנחנו לא פותחים סימפוזיון. ביקשתי שמישהו מההורים יציג את העניין, זה בסדר גמור. מה שנאמר, תאמינו לי, אני שומע פה הרבה דברים, זה די והותר.

כן, אבל זה לא בסדר שישתיקו אותנו, בו בזמן שאלה שצריכים לתת את הדין ---

אין שום בעיה מר כקשור, תדבר כמה שאתה רוצה. יש זמן חופשי. הישיבה רק תסתיים בזמן. אם אתם רוצים למלא את כל הזמן, בבקשה. יש לך רשות דיבור כמה שאתה רוצה.

דיברנו מספיק, תודה.

הורים, אנחנו לא מקיימים ישיבה כאן כדי שאנשים ידברו. אנחנו מזמנים כאן ישיבות כדי לפתור בעיות. מישהו רוצה, דני או אלחנן, מי פותח? דני בר גיורא, מנהל מנח"י.

אני רוצה להתחיל ולהגיד דברים שאמרנו גם בהזדמנות קודמת, שאני שותף לאמירה של ההורים פה שיש חשיבות גדולה מאד, בוא נגיד בעיר ירושלים או מנח"י, בהחלט רואים חשיבות בקיומו של בית ספר תיכון ממלכתי דתי בצפון העיר וצריך לעשות את הכל בשביל למצוא את הדרך להעלות את המוסד על כיוון של צמיחה והתחדשות.

אני יודע שהתקיים דיון ארוך מאד לפני כיומיים, שבו הגיעו למספר תובנות ומסקנות, ואני מציע שאנחנו נעודכן על ידי מי שהיו שותפים בישיבה הזאת, לפחות שתיים יושבות פה – חוה הסגנית שלי ופנינה. אני מציע לתת להן לעדכן אותנו.

בבקשה, מי לוקחת את זכות הדיבור – פנינה או חוה?

אני נכנסתי לפקח על הישיבה רק בחודשים האחרונים, ואני מוכרחה לומר שבמהלך כל החודשים הללו אנחנו קיימנו אין סוף פגישות, דיונים. זאת אומרת להציג את העניין שכאילו אנחנו מגיעים לכאן ולא נעשו דברים – זה ממש, ממש, ממש לא כך. נעשו גם ניסיונות במהלך החודשים האחרונים לשיקום הישיבה במתכונתה, כפי שהיא כרגע.

בסופו של דבר, אנחנו לאחר באמת שיתוף פעולה מלא של מנח"י, של בני-עקיבא, הגענו למסקנה שיש לנו כאן שתי סוגיות על הפרק. אחת – אופי הישיבה – האם להשאיר את הישיבה כפי שהיא או לשנות מאופייה, כדי שהיא תתאים יותר לאוכלוסייה שגרה בפסגת זאב; והנושא השני הוא סוגיית ניהול הישיבה.

אני לא אפתח כרגע את כל העניין, אבל אלה שתי הסוגיות המרכזיות שעומדות כרגע לנגע עינינו. ומה שהוחלט באותה פגישה שהייתה השבוע, בשיתוף ההורים, שאנחנו נתחלק לצוותים, אנחנו נשב בחודש הקרוב, תחמנו את זה עד פורים, להחליט באמת ביחד מה אנחנו רוצים. מה אופי הישיבה ולראות איך אנחנו מתקדמים מכאן והלאה.

עלתה גם בין יתר הדברים גם שאלת המשאבים, שאין מספיק שעות לבית הספר כדי לקיים את תוכנית הלימודים. גם בכך דנתם?

כן. עכשיו, בכל מה שקשור לכיתות ז', ח', ט' – החטיבה לא חסרה אף שעה לבית הספר. אנחנו הזרמנו הרבה מאד שעות לבית הספר. אם יש קושי הוא נמצא בחטיבה העליונה ---

יש קושי, לא אם.

גברתי, היא הקשיבה לך כשדיברת.

הוא נמצא בחטיבה העליונה, ועל זה אני מבקשת שחווה תדבר.

שמי חווה בר טור, ואני הממונה על החינוך העל יסודי. אני יכולה לומר שאני מצטערת שאנחנו יושבים כאן ולא יושבים כפי שחשבנו שראוי שנשב עם ההורים ופנינה וכולנו בישיבת עבודה ראשונה היום.

אני שומע איזו נימת ביקורת על קיום הישיבה פה?

לא, לא, לא. רגע, עוד לא סיימתי את המשפטי.

כן.

מכיוון שכשנפגשנו לפני יומיים אמרנו – "בואו חברים, כולנו כבר מפנים כאן את הזמן, בואו נעשה פרקטית ישיבת עבודה, נרוץ קדימה", כי זאת הייתה המטרה, זה מה שביקשו ההורים. אז מכיוון שאנחנו כאן, גם נעיר.

בחטיבה העליונה שכר הלימוד – מגיע לבית הספר, לבעלות על בית הספר, קרי למרכז ישיבות בני עקיבא. מתוקף הדברים ומכיוון שהישיבה מאד קטנה, מספר התלמידים מצומצם, באופן טבעי מספר השעות שמגיע בשכר לימוד, או התקציב הוא אכן מצומצם.

עיריית ירושלים, אנחנו תומכים בישיבה לא מעט בתוכניות חינוכיות שהן נוספות לתוכניות הבסיס שמתוקצבות על ידי משרד החינוך, גם בשנים שעברו וגם השנה, בלי קשר לנאמר כאן ובלי קשר לישיבות ולדיונים עם ההורים. הן בתוכניות חינוכיות, הן בתוכניות תגבור לימודי לאוכלוסיות החלשות, לצורך שיפור אחוזי הזכאות לבגרות. תקציב שהועבר לצורך הוצאות שאינן שכר רק לאחרונה, שמגיע לרשות ----

יש לי שאלה נורא פשוטה. היחידות לבגרות מכתיבות את השעות.

נכון.

שאלתי, הואיל ואת מפקחת על בית הספר בחטיבה העליונה, האם השעות בפועל, למרות כל הצרות שאמרת, האם יש לחטיבה העליונה את מספר השעות הדרוש כדי להכין את התלמידים לבחינות הבגרות, על פי התקן של משרד החינוך.

אוקי, הפיקוח הוא פיקוח של משרד החינוך, אני לא מפקחת על תקן השעות, אבל אני אומר שלדברי ההורים, ואני מאמינה לדבריהם, לא ניתן מספר השעות הנדרש ויושב כאן אלחנן, והוא יכול לומר האם הנתונים האלה נכונים או לא. ההורים טוענים נחרצות, ואני מאמינה לדבריהם, שהתלמידים לא מקבלים את מלוא השעות הנדרשות.

יחד עם זה אני אומרת, שאנחנו מסייעים ... בכל מקום שניתן, כדי באמת להביא את התלמידים גם כדי ---

העירייה יודעת כמה שעות חסרות?

העירייה לא יודעת כמה שעות חסרות.

זה עובר דרך הבעלות.

זה עובר דרך הבעלות.

לא, אני שואל. כרגע אין לי טענות, אני כרגע רק שואל שאלות אינפורמטיביות.

לא, העירייה לא יודעת כמה שעות חסרות. העירייה ביקשה, מכיוון שהתבקשנו לתקצב בתקצוב נוסף, חריג, את הישיבה כדי לסייע במימון, העירייה ביקשה תוכנית עבודה עבור מה אנחנו מבקשים.

והיא קיבלה?

היא קיבלה לפני שלושה שבועות את תוכנית העבודה.

ומה העירייה ענתה על זה?

העירייה התחייבה מראש עוד בקיץ להעביר קודם כל תקציב של 100,000 ₪ נוספים לישיבה, לצורך תגבור לימודי. אני מניחה שילכו גם לכיסוי שעות הלימודים.

יש 150,000 ₪ שעברו, שהיה לנו בתוך תקציב 2010 שהעברנו כבר לפני חודש, ויש עוד 100,000 ₪ שהבטחנו ופשוט אין לנו אותם בתקציב 2010 כמו שאתה יודע, תקציב העירייה עוד לא אושר, הוא יאושר בשבוע הבא, ככה אנחנו מקווים, וה-100,000 ₪ הבאים הם מתוך תקציב 2011.

אני פשוט עזרתי שתוכלו לאשר את תקציב העירייה.

אני יודע ואני מודה לך בשם תלמידי העיר ירושלים. זה לא רק שעזרת לאשר, אלא לאשר בדרך שבה זה אושר, כי גם אתה יודע שהיה אפשר לאשר את זה בצורה רעה הרבה יותר. אז ברגע שהתקציב יאושר – נדמה לי שזה השבוע הקרוב, ב-5 לחודש מרץ הוא אמור להיות מאושר, ואז גם ה-100,000 ₪ הבאים יוכלו להיות, כי הם מוקצבים כבר בתוך התקציב של 2011.

אוקי, טוב. אלחנן.

תודה רבה. אני אולי שמח על ההזדמנות להבהיר שוב את הדברים שעלו בישיבה הקודמת. תסכולם של ההורים בסופו של דבר הוא מוצדק, כי בשורה התחתונה התוצאה הסופית שבית הספר כרגע פועל בו, היא תוצאה שאנחנו לא שמחים בה, ואנחנו צריכים לעשות את כל הדברים כדי לשנות את זה, ובזה נצטרך להתחיל דיון כזה, בשורה התחתונה.

אם בישיבה הקודמת של הוועדה הזאת במקרה לחלוטין דני בר גיורא ישב בצד אחד ואני ישבתי בצד שני, הנה במקרה הפעם אנחנו יושבים באותו צד של השולחן, וזה לא מקרי. אני בא לבטא בזה, שמאז הישיבה הקודמת נעשו ישיבות רבות של כל השותפים ---

אתה מתכוון בישיבה הקודמת פה בוועדה.

נכון. וזה כמובן ציורי בלבד, אבל זה בא לבטא את העובדה שהישיבה הקודמת הייתה קטליזאטור חיובי, שיצרה תהליך משמעותי של דיון משותף בין כל הגורמים, שגם הביאו לתוצאה חיובית בעקבות המשבר הזה, גם בהסכמה של העירייה ללכת לקראת, ואני אומר את זה בפרגון, בתקציבים נוספים; וגם מאז מרכז ישיבות בני עקיבא עשה מאמץ גדול גם בהקצאת משאבים נוספים, כפי שהוא עשה בשנים האחרונות וגם בפתיחת מגמות מיוחדות, כיתות מיוחדות. יש בבית הספר הזה גם בחטיבה העליונה, גם כיתות מב"ר, וכיתות אתגר, גם מגמות טכנולוגיות. כך שאם בישיבה הקודמת ---

ממש לא. זה לא נכון.

ואם בישיבה הקודמת של ועדת המשנה לענייני החינוך הדתי המשבר היה על רקע כלכלי בעיקר, כאן אנחנו רואים באופק את הפתרון של הבעיה הכלכלית, וכפי שגם הפיקוח הציג פה, גם בחטיבת הביניים יש משאבים שהמדינה הקצתה בצורה סבירה. הבעיה הגדולה, כפי שנאמר היא מספר כיתות נמוך ומספר תלמידים נמוך בחטיבה העליונה.

אני לא רוצה להתכסות מאחורי נתונים או אחרי מספרים. המשבר הוא משבר אמיתי, המשבר קשור כפי שנאמר פה במשבר מתמשך של חוסר אמון של ההורים במענה החינוכי שבית הספר הזה נותן; בעובדה שהתחרות בירושלים מאפשרת בקלות לכל הורה והורה לתת מיד מענה אחר לילד שלו בגלל המרחקים; ולתוצאה הפסיכולוגית שמאפשרת משברים מיידיים ומהירים, שלא מאפשרים תהליך ארוך טווח של יצירת בניין משותף.

הבעיה השנייה היא בהחלט נכונה. לא בחרנו את אותה מנהיגות חינוכית שתוביל את בית הספר וההורים יתנו בה אמון. ואני שוב ---

האם גם הנושא הזה ייבחן?

הצענו בישיבות מתמשכות של כל החברים, והוזכרה פה ישיבה לפני יומיים, של נציגות של כל הפאנל שאחראי על בית הספר הזה, להיכנס לתהליך ארוך, שבהחלט אנחנו זקוקים בו גם להורים וגם לילדים שלהם, בתקווה שזה יקרה.

כדי שלא ייצא פטור – מרכז ישיבות בני עקיבא פה כי הוא נקרא לדלת. האולפנה בפסגת זאב מועמדת לפרס חינוך, התלמידות, אותם הורים, אותן תלמידות, נותנים אמון, בית הספר מצליח ומגיע לשיאים מדהימים, כך שהדבר אפשרי. באמון, בסבלנות, גם כשיש אי הסכמה, בשיתוף פעולה, כשבעיית המשאבים היא בגדול לא הבעיה המרכזית כיום, ניתן לפתור את הבעיה.

תודה רבה. אני מבין כך, שראשית כל אין מחלוקת שמצבה של הישיבה, כפי שהיא כיום, הוא מצב שהוא בלתי מתקבל על הדעת, שאי אפשר להשלים איתו, ושאין לו אופק חינוכי ראוי במצבו, ובמצב כזה אי אפשר להמשיך את קיום הישיבה. אני מבין שזאת התובנה הראשונה.

אני מבין שהתובנה השנייה היא, שמבחינת העיר ירושלים, יש חשיבות רבה לקיומה של מסגרת ציונית דתית, ממלכתית דתית, בצפונה של העיר גם בחינוך התיכוני, והדוגמא של האולפנה המצליחה – היא יכולה לתת תקווה שגם מסגרת של בנים יכולה להיות מסגרת מצליחה בצפון העיר.

אני מבין שבהסכמת ההורים יש כרגע הידברות שתחמו אותה בחודש ימים, על מנת לגבש פתרונות בכל קשת הבעיות, החל מהמנהיגות החינוכית שבישיבה, דרך תוכניות הלימודים, דרך המשאבים, אם כי אני מבין שהמשאבים פחות או יותר בדרך המלך להיפתר בעקבות הישיבה הקודמת. מדובר פה על תוספת השנה של 150,000 ₪ בשנת 2010 ו-100,000 ₪ בתקציב 2011, שזה לשנת הלימודים הנוכחית, שזה פחות או יותר הסכומים שדיברנו גם בישיבה הקודמת. אז דיברנו על סדר גודל של כ-200,000 ₪, שאני מבין שזה עומד להיות מוסדר.

אני מציע שנרשום לפנינו את ההבטחה שבתוך חודש ימים משרד החינוך, מנח"י, מרכז ישיבות בני עקיבא, עם ההורים יקיימו את הדיונים. ואם אפשר שמנהל מנח"י ידווח לוועדה על הסיכומים, ואני אשמח מאד לברך על המוגמר.

אני רוצה לומר גם להורים, גם למנח"י, גם למשרד החינוך, ואני אומר זאת גם כירושלמי. אני חושב שזה חשוב מאד לעיר ירושלים למצוא את הפתרון הראוי עבור הישיבה הזאת. שכונת פסגת זאב היא אחת מהשכונות הגדולות, הראויות, הטובות, האיכותיות של העיר ירושלים. בשכנותה גם שכונת נווה יעקב.

יש פוטנציאל בלתי רגיל של ציבור דתי לאומי שיכול להזין את הישיבה הזאת; וככל שכולנו נשכיל למצוא פתרון לשלוש הבעיות היסודיות של המנהיגות, של המשאבים ושל האופי המיוחד, או תוכניות הלימודים של הישיבה – אני בטוח שנמצא את הפתרון, ויש לי אמון גם במנהל מנח"י, גם במנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא, שהם יתגייסו לפתרון, אבל השיק הוא לא פתוח, אנחנו עינינו פקוחה ועינינו ממשיכה להיות מבקרת את המהלך הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:25